"הזמנתי לעצמי אמבולנס": מירית הודיה קדם על הרגע המכונן בחייה

היה קורה משהו ישר כאילו מחבה על עצמו סיגריה או פגיעות מאוד מאוד קשות שזה דברים שאפשר להגיד כאילו חתכים וקברות זה משהו שאפשר להגיד היו פגיעות שיותר קשות מזה אני מרייה בת 26 מירושלים לסוע שנה ואמא וילדה בת חודשיים אני דיג'יי לארועי נשים בת מצוות אפשת חלה אני גדלתי בבית חרדי הורים חוזרים בתשובה עולים מארגנטינה במקסיקו ולא קיבלתי את הדעת בצורה הכי בריאה ולאט לאט ירדתי מהדרך ברמה מאוד קיצונית שניתי את הדעת ברמה מאוד קיצונית והגעתי בקבות אירועים לא פשוטים בחיים שלי מצב נפשי לא טוב שזה הלך וידרדר גיל 10 בערך כבר התחלתי כאילו ממש א לא לשמור שבת בסתר כזה ודברים כאילו של מרד שזה אף אחד לא יודע כאילו

אבל הייתי מרדנית ממש כאילו לאט לאט התחלתי לפגוע בעצמי לא היה לי למה לחיות לא רציתי לחיות והיה לי ניסיון עובדני כשיצאתי מהמיטה הייתי מתנתקת מלא לפעמים גם לימים הייתי מלא במיון היה קורה משהו ישר כאילו מחבה על עצמו סיגריה או פגיעות מאוד מאוד קשות שזה דברים שאפשר להגיד כאילו חתכים וקבות זה משהו שאפשר להגיד היו פגיעות שיותר קשות מזה וכאילו זה היה לי ממש קשה לא היה לי שליטה על החיים שלי ורציתי את זה בחזרה רציתי חיים רציתי לחיות ודיברתי עם חברה וכאילו ממש אמרתי אני רוצה להתחיל להתחזק אני גרתי בירושלים יש מדרשה בימנה לכי תבדקי ובאתי לשם באתי כולי שער קצוץ פירסית וכל האוזניים כאילו לא קשורה כולם שם

פליס לא קשורה בכלל כי הרגשתי שאולי זה יתן לי את החיים בחזרה כאילו כאילו מהמקום שהיה לי כל כך קשה והייתי חותח את עצמי יום יום ומכבצים סיגריות יום יום לא יוצאת מהמיטה ולא הולכת לעבודה בקושי וה יש לי גם אחוזי איחות עדיין והרגשתי כל כך כל כך ריק גם הייתי מתנתקת הרבה בקוש הייתי הולכת ישר מרוב ההתנתקויות כאילו במקום הזה כל כך רציתי כבר לקבל את החיים שלי בחזרה אבל חיים אמיתיים לא מזוייפים להרגיש שיש לי למה לחיות ומשם באמת כאילו היה לי ממש רצון להתחיל להתחזק ולהתקרב להשם בחזרה אהמקום של הכי אנטי קיבלו אותי נרגשתי שזה המקום שלי אפילו ש הכי לא הייתי קשורה עכשיו הייתי אז בפנימיה לצעירות בסיכון מעל גיל

20 משם כאילו שיש צוות יש זה פתאום לעבור להיות עצמאית חודש חודשיים היה סבבה אחרי חודשיים היה לי תקופה ממש קשה אני זוכר שמצאתי את עצמי בבית חולים שחררו אותי ממש אחרי חצי יום עכשיו הייתי בדירה זה היה חג סוכות בכל המועד חזרתי אין הפחת כולם בבית רוא את כל חדר כדורים משהו מזעזע ובערב עוד פעם זה קרה לקחתי כמות גדולה של כדורים אז מצאתי את עצמי בבית חולים והבנתי שהיה לי ניסיון עובדני א אחרי זה ראיתי גם התכתבויות כתבתי להזאת בעבודה כאילו שרוצה להתאבד וזה והיא זאת שבע בעצם הזמינה לי עכשיו זה חזר על עצמו היום למחרת עוד פעם ואני במדרשה וזה חולמועד סוכות פתאום הרבנית מאירה אותי אומרת לי מירית כאילו בואי

לסלון פתאום אני רואה מלא אנשים נשקים לא יודעת מהד לא הבנתי מה רוצים ממני ממש לא הבנתי מה הם רוצים ממני ו ואז הבנתי כאילו שזה קרה עוד פעם הלכנו שוב לבית חולים והפעם זה עם הרבנית. כל הדרך כאילו בכיתי את החיים שלי. הבנתי שכאילו גם כביכול יצאתי לחיים נורמליים אבל אני עדיין שם כאילו מאחורה. אין לי שליטה על החיים שלי. שום מדרשה לא תחזיק בת במצב כזה. הרבנית לא ידע, הם עלו עם פורץ. הרבנית בדיועד באה לבקר אותי כי זה גם נספני עצמו. הבנתי שזהו אכלתי אותה. אף אחד לא יחזיק בת בכזה מצב. ובכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי. כמה שנים לא בכיתי ככה. זה לא היה בכי של מה שקרה. זה בכי שכאילו וואלה כאילו היה לך הזדמנות

וזהו פספסת אותה פספסת כאילו זהו. אני חושבת שזה הרגע ששינה לי את החיים שבעצם הרבה אמרה לי כאילו תשארי אבל זה תעשי עבודה לכי לטפל בעצמך לכי היא לא אמרה לי זה הזדמנות האחרונה שלך אבל הבנתי שכאילו אני לא יכולה לשחק משחקים או לחזור אחורה וזה אי אפשר לשת מזה יותר או לקחת את כל הכוח שלא היה לי בכלל ולהתחיל וזה טיפולים וזה וזה אפילו לא היה קשור לידה היום למחורת כבר יצרתי קשר עם מישהי שעברנו איזשהי תהליך קצר ואחרי זה מצאתי מישהי אחרת שיותר הרגיש לי בנוח אבל זה ה אם זה טיפולים, אם זה בשיעורי תורה, אם זה כאילו ב ולאט לאט לנסות לשכם את עצמי ולקבל את השליטה בחזרה וזה לא היה קל בכלל כי היה פעם אחת שזמנתי

לעצמי אמבולנס, פעם אחת כן חיבתי לעצמי פתאום סיגריה היה רגעים אבל מהרגע הזה זהו שם זה רק לעלות היום תמיד יש דברים לא פשוטים אבל עכשיו יש לי שליטה אבל כל פעם אמרתי זהו אני לא נשארת במדרשה יותר אני זהו זה ופתאום ציפור מחזק או אחרי זה פגשתי גם את הרבנית שלי שהיא לבה אותנו עד היום והכירה בינינו וש שטחה והכל שהיא מלווה אותנו גם היום. אם לא, אם בוא נגיד ככה הייתי חוזרת מה זה אחורה כאילו יותר כי זה קשה וגם היה לי תקופה לא פשוטה שכאילו הייתי מסתכלת על היעד והיה לי ממש קשה לקבל את זה שכאילו עשיתי לעצמי את כל הצלקות האלה כאילו זה כל זה קביות היה לי ממש קשה כי יש תהליך וריפוי שכאילו קשה לקבל את המאני

עשיתי לעצמי והייתי מסתכלת על זה והייתי ממש כועסת ואז לאט לאט הבנתי שזה זה לא הצלקות שלי זה צלקות שכל מי שיראה את זה ויתחזק זה שווה את זה הזכיר לי איפה הייתי וכמה אפשר להתקדם כן מאוד חשוב להגיד שלא משנה מאיפה מאיפה הגענו, לא משנה מה הרקע, תמיד אפשר להתקדם מאוד. וגם ההפך, כמה שיש לך רקע יותר לא פשוט, הסיכוי להצליח הוא הרבה יותר, כי אתה לא בן אדם שגרתי, אתה תיתן את כל ה-100% שלך זה והיני סיכוי הרבה יותר חזק להצליח מנשים רגילים שהם בחברה רגילה ו אתה יודעת, בתים טובים והכל בסדר. הוא מביא לי את כל הטוב שבעולם, לא חסר לי כלום. יש לי בעל מדהים, יש לנו פרנסה, ברוך השם אה אני צריכה למצוא את עצמי גם

בשוק העבודה וגם כאילו הרוג הפנימי הנפשי זה משהו שרק התורה יכולה לתת רק התורה יכולה לתת את זה ואני מודה לבורא עולם זה שאני במקום הזה שאני מכירה את התורה מהצד היפה שלה כי היא באמת יפה התורה היא יפה ואם זה בשביל שליחות זה שווה הכל ואם מישהו יראה את זה ויתחזק מזה זה מעולה זה מצוין זה נותן כוח שלא עברתי את זה סתם חד משמעית כאילו שמחה היום שעברתי את אם לא זה לא מי שהייתי היום השם לא עושה טעויות ואם אני אקח באמת את כל החיים שלי ואני ארצה להוריד חלקים ואת החלק הזה ואת הפגיעה הזאת אז זה יוצא שזה לא מי שאני היום כי מה שאני היום זה מה שעברתי וזה מה שעיצב אותי בעצם