"הבן שלי נהרג לשווא?!": חגי לובר, אביו של אלישע יהונתן הי"ד, משתף בכאב

מה זה יונתן הבן שלי אתם תשרפו את המדינה על מישהו שהקריב את חייו בשביל החברה הישראלית בשביל עם ישראל אתם תשרפו זאת המדינה של אבא שלכם מותר לי לעבור רמזור אדום כי אני משפחה שקולה מה מותר לי מותר לי להיכנס לבנק להגיד תביאו לי מיליון דולר כי אני משפחה שקולה ביבי שלח את הבן שלך למות כדי לקנ ד כמה חודשי שלטן אז מה אתה אומר לי בעצם שבן שלי נרג לשב עכשיו זאת היייתה שבת ראשונה בשבעה או שבת ה שחריה שישבתי ואיכשהוא קראתי שיר השירים אני אשכנזי אנחנו לא קוראים אבל אני אוהב אותו אני אוהב אותו כ שי שיר השירים לגמרי שיר השירים פתאום נעצרתי על הפסוק שאומר היושבת בגנים חברים מקשיבים לכלך השמיעיני במציאות

הישראלית בסיפור הישראלי באטוס הישראלי אנשים שקולים שבאמת הקריבו את היקר מכול או היו מוכנים להקריב את היקר מקול יש להם אמירה וחברים מקשיבים לקולך היא נשמעת ולכן היא נשמעת מקשיבים קודם כל אנשים מקשיבים ולכן יש סיווי של הקדוש ברוך הוא דרך שלמה המלך באמצע שיר השירים שהוא סיפור אהבה אולי דווקא בגלל שזה סיפור אהבה השמיעני אתה לא פטור להשמיע את הכל ו יום הקול הזה או קולות שצריכים להישמע הם האצבע בשכר הם הברקס במכונית מדרדרת ואנחנו לא רשאים ולכן אני עושה את זה ועוד יגיע הזמן הקדוש ברוך הוא יתן לי את הזמן שלשבת בגנים ולבכות את כל המידה הזאת שאני צריך וחייב לבכות למעשה לפני כמה שבועות המחאות חוזרות

לעצמן כן יש שיגידו זה זה שלטון דמוקרטי אבל זה אבל זה גם כמו חברה פוסט דרמטית זה קצת הזכיר לנו ימים שלא רצינו לגמרה אנחנו מדליקים את הטלוויזיה במוצש ואנחנו אומרים עוד פעם זה זה הסרט הזה שלא יצא מהמחאה כמו מה שזה הזכיר לנו ויש רוב דומם שאומר מי יגיד להם די או לפחות לא ככה ושתיקה ושתיקה ואז חגיי לובר מגיע וכותב פוסט שוא אומר אתם לא תשרפו לי את המדינה אבל חגאי יכול להגיד את זה כי לחגי חברים מקשיבים כי חגאי הקריב מבחירה שלא מבחירה את בנו יהונתן הצדיק והדבר הזה כאש בשדה קוצים ואני רואה כמה זמן לקח לי להשיג אותך פתאום כולם רצו שתגיד להם את זה אצלם לא רק בפוסט גם ברדיו גם בטלוויזיה והשאלה היא א א

תגובות וב האם פחדת לפני ששמת את האצבע בסכר תראה זה קצת לעמוד מול משפחות חטופים צריך להגיד בהגינות תשמע זה הצד השני של חברים מקשיבים לקולך הגזמנו אנחנו שנים מגזימים ביחס למשפחות שקולות אני אומר לך את זה כמי ש סבתא שלי אני דור שלישי לשכול יונתן הוא דור שלישי לשכול דוד שלי בן דוד שלי יונתן דוד שלי נהרג במלחמת מלחמת השחרור בן דוד שלי במלחמת ששת הימים בן דוד של אבא שלי בפשיטה לגרין סבתא שלי הייתה אמא שקולה סבתא שקולה דודה שקולה ועכשיו חסכנו לה להיות סבתא רבה שקולה גדלתי לתוך החול החברה הישראלית מגזימה ונמנעת נמנעת מהמון דברים נכונים למשל יותר תוקפנות כלפי ובנו כי אנחנו יכולים עוד לעמוד בעוד משפחות

שקולות כ כי זה פחד כתבו על זה שירים לא נצטט כתבו על זה שירים הפחד מהמשפחות השקולות הבכיינות של של יום הזיכרון ואני בעד בכי אבל לאל בעד בכיינות לא בעד שזה יהיה חזות הכל הבן שלי נהרג אני בוכה יום ולילה וצהריים וכולל גם עכשיו ברעיון איתך ואני לא מתבייש בדמותי הרווחתי אותם ביושר אני אני אומר שאסור בגלל זה לעם הזה להימנע מהמון דברים הבריחה המחפירה בעיניי זוהי דעתי מלבנון היייתה אשכרה מארגון ארבע אמהות אנחנו נמנעים כל הזמן כל הזמן חלק מהאמנות שלנו זה שמשפחות השקולות ועכשיו למשפחות החטופים מותר הכל מותר להם לצרוח על ראש ממשלה על נבחרי ציבור מותר להם להתבטא בצורה בזויה בזויה אני לא אתה אומר מותר

כביקורת כי לא מותר ברור כאילו הם חושבים כאילו במציאות הישראלית היא מתירה להם לדבר בצורה מכוערת על אנשים ואני לא נעץ מקומות איפה זה קרה וזה קרה אסור לנו אסור לנו אני אני יודע את זה מותר לי לעבור המזור אדום כי אני משפחה שקולה מה מותר לי מותר לי להכנס לבנק להגיד תביאו לי מיליון דולר כי אני משפחה שקולה מה זה הקשקוש הזה זה היה מצאי שבת שעברה אני אני אני כותב פוסט לגמרי במשהו אחר שמשתף את הכאב שלי אתה יודע אני גם כותב דברים כאלה אני אומר לך עודד זאת הייתה תפיקה שנייה בדלת בשבילי אני ראיתי את הטירוף ראיתי אמהות או או או אנשים בינתיים חזרו בהם אני יודע את זה כי הם פנו אליי אומרים אנחנו נשרוף את

המדינה מה זה יונתן הבן שלי אתם תשרפו את המדינה על מישהו שהקריב את חייו בשביל החברה הישראלית בשביל עם ישראל אתם תשרפו זאת המדינה של אבא שלכם אמרתי בהפגנה לבד עם שלת בהפגנה של א מתנגדי הממשלה אמרתי שם בשלג בשלט שלם אמר ביבי המלך ואני רוצה רק בחירות וימין ימין עולה אלא אמרתי די פלגנות די זה די לשיח זה לא לימוד פגש אליי מישהו בעצבי עניין אתו שקול לא שקול והוא אמר לי הבן שני ביבי שלח את הבן שלך למות כדי לקנות עוד כמה חודשי שלטון אבל מה עניתה תראה אמרתי אמרתי לו הסתכלתי עליו ככה וא לרגע זה ואנשים מסביבו מרפקו אותו אמרתי לו אז מה אתה אומר לי בעצם שבן שלי נהרג לשב איזה נחמה אתה נותן לאב שקול שאלה

לסיום בוכה יום הזיכרון כבר דיברנו על המקום החדש קצת ישן גם שאתה יושב בו לראשונה מה היית רוצה לשמוע כאב שקול על הבמה מי שנמצא שם יגיד לנו לשים את האוזן שלנו על הקברים על הקבר לשמוע מה הם ומילון והם לא אומרים לנו אני נשבע לך בשם יונתן הם לא אומרים לנו תגדילו את התמונה שלי הם לא אומרים לנו אל תגעו בבגדים שלי הם לא אומרים לנו אבא אמא תפו ב בוקר עד הערב ורק תגידו יונתן הם לא אומרים לנו תזניחו את ה את הילדים האחרים שלכם א החיים שלכם הם אומרים לנו ברמה האישית צאו תטיילו תחיו תבלו תמשיכו ובחרת בחיים זה מה שהם אומרים לנו וברמה הלאומית הם אומרים לנו הם אומרים לנו תהיו מאוחדים תחבקו אחד את השני תבינו שאתה שלמ עם ואם מישהו ידבר על זה אין לחמה גדולה מ זת מטלה