"לא הבינו מה הקשר בינינו": סיפור התשובה של שלומית וגדי פיינגולד

והייתה תקופה לא קצרה בכלל שאני כאילו הלכתי עם כיסוי ראש מלא כזה ובגדים כאילו ממש צנועים וגדי היה הולך כאילו עם עם חולצות עם מדפסים ושיער ארוך ובלי כיפה כאילו אנשים לא היו מבינים מה הקשר בינינו וזה היה נורא מצחיק אבל והיו בינינו הרבה חיכוכים בעניין הזה גדלתי בבית חילוני בארצות הברית בעמק הסיליקון אבא שלי היה יזם הייטק עוד בתחילת ה כשעוד לא הכירו את זה בארץ כל כך ו האמת שלמדתי בבית ספר יהודי אז למדתי היה לנו חצי יום לימודים תורה ועברית ופרשת השבוע וכתב רשי ודברים כאלה מדרשים וחצי יום היה אנגלית ומתמטיקה ומדעים כל הילדות שלי הייתי רק עם או ישראלים או יהודים ורק בכיתה ו עברתי לבית ספר רגיל שבו

היו חוץ ממני בכיתה עוד איזה שלושה יהודים גדלתי ברחובות בבית אפשר להגיד שזה מסורתי הסבא וסבתא שלי היו מאוד כאילו היו תימנים דתיים כולם היו דתיים א אבל אננו אנחנו תמיד היינו עושים קידוש שמים ביום כיפור אבל היינו נוסעים היינו נוסעים לסבא וסבתא מכנים את האוטו רחוב ליד והולכים אליהם ברגל הם כמובן ידעו שאנחנו לסים אבל זה היה בשביל הכבוד זה כאילו תמיד היה שם כמו שסיפרתי גם גדלתי ב אפילו שגדלתי בבית חילוני למדתי בבית ספר יהודי ולימדו אותנו פרשת השבוע וזה אז תמיד היה איזשהו קשר עם הדבר הזה וגם אני זוכר שהייתי ילד הייתי לפעמים גם היינו מתפללים בבית ספר שזה פחות הייתי מתרכז אבל גם הייתי לפעמים הייתי

מדבר עם השם מבקש ממנו דברים בגיל יותר בוגר היה איזה לילה יום חמישי בלילה שיצאתי עם חברים וחילקתי פליירים להופעה שלי והיתה חבורה של דתיים שניגנו חברה עם פאות וגיטרה י 12 בלילה אלן בפינת קינג ג'ורג' והם חילקו פליירים המלכה מגיעה קבלו אותה אני חילקתי פליירים של ההופעה שלי והכרתי שם גם מישהו שעד היום אנחנו חברים הוא כזה הסתכל אלי נורא נחמד שאלתי אותו אני מכיר אותך אז הוא אמר אנחנו מכירים ר סיני אמרתי מגניב זרמתי איתו נכנסנו ככה לשיחה א ואז הם הזמינו אותי לקבלת שבת שבאתי אמנם שבוע אחרי זה וככה הכרתי את ראש יהודי ו אני חושב שככה זה התחיל אה הייתי הולכת למישהו ש בן דוד שלי הלך אליו שהוא אמר לי שהוא

מקשיב נורא טוב והתחלתי ל לעבור איזשהו תהליך של א א זה כאילו זה קצת לימודי ימימה מי שמכיר זה כאילו לבדוק מתי אני מדייק מתי אני מזייף מה מתי אני עושה טוב לקיום שלי דברים כאלה ופתאום והתחלתי לכתוב יומן והתחלתי לשים לב שאני הרבה רבה עם אנשים ואני כועסת על אנשים ואני רבה במקום עבודה עם הבוסים והתחלתי כאילו לכתוב את הסיטואציות ולבחון אותם ואז אמרתי טוב אז כנראה שלא כולם לא בסדר יכול להיות שאני כועסת והתחלתי לשאול שאלות כאילו זה לא לא חיפשתי יהדות חיפשתי תשובות כאילו איך אני יכולה כולה פחות לכוס איך אני יכולה להיות בן אדם יותר רגוע התחלתי ממש לבחון את ה את ה את את ה את היום יום שלי ופתאום אחרי איזה

תקופה לא ארוכה פתאום התחשק לי לקנות סידור וקניתי סידור ולא ידעתי בכלל מה עושים עם הסידור למרות שהייתי הולכת לבית כנסת של סבא שלי אתם אני אבל סתם הייתי יושבת שם ונהנת מהמנגינה אבל לא ידעתי מה עושים עם סידור ואז פתחתי את ה תוכן ענייני ועברתי כזה על הכל והכל היה כזה סינית בשבילי אבל אז ראיתי תפילה למציאת בן זוג אמרתי או זה נראה לי מעניין ופתחתי שם וקראתי את זה והרגשתי שהמילים פשוט כל כך מדוייקות וכל כך יפות ושפה כזאת שאני לא מכירה שהוא ימצא חן בעיניי ואני אמצא חן בעיניו ושיהיה זה פשוט הימם אותי ופשוט הרגשתי שמישהו שמע אותי ומאוד מאוד התרגשתי והייתי סגורה על זה ש ששמעו אותי כאילו פשוט גיליתי את

השם והייתי מדברת איתו ברחוב והייתי אומרת לו אין אין אני יודעת אני יודעת שאתה שמעת אותי ועכשיו תביא לי את בעלי ו ובאמת אחרי שבוע וחצי הכרתי את גדי אוקיי אז אפשר להגיד שהיכרנו וחזרנו בתשובה די באותו זמן אבל אני הייתי הרבה יותר כאילו רוצה לרוץ קדימה ולקיים את כל ההלכות ולעשות כל מה שצריך וגדי היה יותר בקטע של א לשיר שירים להשם ולזרום ולהיות בנחת והייתה תקופה לא קצרה בכלל שאני כאילו הלכתי עם כיסוי ראש מלא כזה ובגדים כאילו ממש צנועים וגדי היה הולך כאילו עם עם חולצות עם דפסים ושיער ארוך ובלי כיפה וכאילו אנשים לא היו מבינים מה הקשר בינינו וזה ה ה נורא מצחיק אבל א והיו בינינו הרבה חיכוכים בעניין הזה

אני זוכרת הדלקתי נרות שבת ואמרתי להשם זה הבעל שנתת לי אני מקבלת אותו ככה גם אם הוא לא לא לא הלב שלו לגמרי היה שם פשוט במעשים הוא לא זה לא עניין אותו אז כאילו אני הלכתי לבד לטבול כלים במקווה אני הלכתי אני הכשרתי את המטבח לבד אני עשיתי את כל הדברים לבד באיזשהו שלב וגם כל אמרתי לו אתה צריך לשים ציצית אתה צריך לשים כיפה אתה צריך לשים ובאיזשהו שלב פשוט אמרתי לו אמרתי השם זה הבעל שנתת לי זהו אני מרפה ממנו ואחרי ממש איזה חודש חודשיים א פשוט הוא התחיל לבד לשים ואני יכולה להגיד שהוא יותר חזק ממני עכשיו אז אני חושב שבמקביל לזה ששלומית עבדה מההלכות ומה א קיום המעשי של המצוות אני רציתי מאוד להתחבר ולהבין

ל למה למה עושים א וגם לא לא עניין אותי לרוץ קדימה כאילו ש האמת שאני נזכר שפעם ראשונה באתי למשפחה של שלומית באיזה סעודת ליל שבת והביאו את האוכל לשולחן וכולם קפצו ורוקו כאילו כולם התנפלו על האוכל ואני לקחתי לי שלומית אומרת לי מה זה כל מה שאתה אוכל אז אמרתי רגע לאט לאט לקחתי לצה אחת קצת אוכל אחר כך מנה שנייה אני אוכל קצת יותר לא אשר בולים הכל אז ככה גם היה בתשובה אני יותר מתון אני רוצה להיכנס לזה לאט לאט ולראות איך זה כשאני מסתכלת אחורה אני ממש א רואה את המשמעות של א רב ש שזכינו כאילו בהתחלה לא היה לנו קהילה ולא היה לנו רב והיינו כזה חופשיים כזה כל פעם לומדים משמועות הלכות ו מתמודדים מול המשפחה

ומול ההורים בצורה כזאתי לא הכי ברורה וברגע שמצאנו רב ברוך השם אנחנו גרים פה בקהילת נאורה ברמת גן ויש לנו את הרב אור טאוב וזה הדרכה שבעלי תשובה הרבה פעמים לא יודעים בדיוק את ההלכה כאילו בהתחלה היינו לוקחים דברים מאוד קשה כאילו דברים שלא היו כי לא ידענו את ההלכה ואני זוכרת שהיה פעם איזה חנוכה ש שאמא שלך נוראה השתדלה וקנתה את הכל כשר והשתדלה ועשתה את הכל הכל הכל ואז אנחנו ואנחנו רואים את הפיליפינית של איזה סבא מטגנת את הלביבות אז כאילו ישר כזה נלחצנו ו התקשרנו לרב ואז הוא אמר לנו בסדר תחבו לה את היא בדיוק התחילה אז כאילו תחבו לה את האש תדליקו לה והכל בסדר כאילו אז פעם אם לא היה לנו את ההדרכה

הזאת היינו מפוצצים את כל המסיבה היינו כאילו עושים צרות היא היייתה בוכה מריבות כשיש רב ויודעים את את ההלכה אז זה הרבה יותר קל פשוט לא לוותר על עצמך ועל מי שהיית לפני התשובה ועל הכישרונות שלך ועל המקום שהשם שם אותך בעולם אתגרים יש אתגרים של ההתחלה ויש אתגרים של ההמשך אז אתגרים בהתחלה כמו שדיברנו קצת מול ציפיות של אנשים שהכירו אותך קודם אם זה משפחה אם זה חברים למה אתה משתנה למה הכרנו אותך ככה ועכשיו אתה ככה וזו הסתכלות חיצונית אמ הרגשתי בהתחלה שמי ש מי שעכשיו מרגיש שאני לא חבר שלו בגלל ששמתי כיפה אז אולי הוא לא באמת כזה חבר א והחברים האמיתיים הם קיבלו את מי שאני ואת ההליכים שעוברים עליי עם משפחה

זה יכול להיות יותר מורכב אבל אני חושב שחשוב גם א חשוב לא לא לפוצץ דברים ולא להריב ולא להתעקש ואיפה שאפשר להתפשר כי אני חושב שהשלום הוא יותר חשוב מה הקפדות ההלכתיות וחומרות וכיבוד הורים זה גם חלק מהתורה א יש אתגרים של שלבים יותר מאוחרים כמו שדיברנו ש לא לוותר על מי שהיית ויש אתגרים שכולם עוברים של זוגיות ומשפחה ילדים טוב ברור שיש המון אתגרים גם כמו שגדי אמר של סתם ע כיסוי ראש להשתנות הייתי הולכת ברחוב ופתאום מסתכלת בחלון רעבה ומה זאת אני כאילו אני לא מזהה את עצמי ובסדר זה אתגרים חיצוניים אני חושבת שהיה לי אתגר מאוד גדול בציפיות זאת אומרת ציפיתי שכזה יואו אני חוזרת בתשובה עכשיו יהיה לנו שלום

בית ויהיה לנו זוגיות מדהימה והכל יהיה מדהים ו אבל אנחנו לא למדנו כל כך א על זוגיות טובה ולא ידענו כל כך איך לתקשר והיה לנו מאוד קשה בהתחלה א זה אולי לא קשור לתשובה אבל כן אני חושבת שזה כן קשור כי זה הפער בין החלום ושברו כי התשובה כן אצלי היייתה קשורה לזוגיות ולבניית בית וזה מאוד היה קשור ואפילו כתבתי על זה הצגה שנקראת אישה בונה שכתבתי ככה את כל הפער הזה בין הציפיה זה הצגת יחיד שאני משחקת בה ו רואים את ההבדל הזה בין הציפיות למה שקורה בפועל ואיך שרשרת הדורות וכל הדברים שאנחנו מביאים איתנו לזוגיות אני היום עיקר העיסוק שלי זה המוזיקה גם שירים שלי שאני מוציא כזמר וגם העסק שלי נקרא אולפני פלוטו יש

לנו בית ספר לסאונד ולהפקה מוזיקלית וזה גם אולפן והרבה זמרים מוכרים מקליטים אצלנו אז אנחנו מגדלים משפחה ועסק ועובדים ו אני מוציא שירים ושלומית משחקת בהצגות א ואתה שואל איפה הרוחניות שלי היום אז אני חושב שהרוחניות נמצאת בכל הדברים האלה שהזכרנו המפגש עם הקדוש ברוך הוא לא רק בבית המדרש הוא גם גם עם הילדים וגם על הבמה וגם בעסק ובכל דבר בשנים האחרונות התחלתי לשחק אני משחקת בהצגות במגזר החרדי תאטרון של נשים של עופר הלוי אה וגם תיאטרון אשתה שזה תיאטרון נשי חדש יש לנו הצגה על אסתר המלכה אני משחקת הבת של המן א וכמו שאמרתי יש לי הצגת יחיד על זוגיות אישה בונה א ואני מרגישה שדרך הדברים האלה אני גם ככל

שאני מתקרבת לעצמי ועושה דברים שאני אוהבת וגם אני מלמדת דרמה ואז אז אני אני מרגישה שאני לא אני חושבת שהשם רוצה את זה והשם שמח בזה