קצרים: זמן זה חיים - הרב זמיר כהן (עם כתוביות בעברית)

"ויצו פרעה ביום ההוא את הנוגסים בעם ואת שוטריו לאמור: לא תוסיפון לתת תבן "לעם ללבון הלבנים כתמול שלשום, הם ילכו וקוששו להם תבן. עד עכשיו היו מקבלים חומר - תבן, מערבבים עם הבוץ, עם הטיט, מכינים בכבשנים לבנים, הולכים לעשות מזה את המבנים שהיו שם. ועכשיו הוא אומר: אל תתנו להם תבן, שהם ילכו לאסוף ברחובות את התבן. "ואת מתכונת הלבנים אשר הם עושים "תמול שלשום, תשימו עליהם, לא תגרעו ממנו". אותה כמות של לבנים שהם עושים כל יום, שימשיכו להספיק, "כי נרפים הם. על כן הן צועקים לאמור "נלכה נזבחה לאלוהינו. תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה, ואל ישעו בדברי שקר". "ויצאו הנוגסי עם ושוטריו ויאמרו אל העם לאמור: כה

אמר פרעה אינני נותן לכן תבן "אתם לכו קחו לכם תבן" וכו,' "ויוכו שוטרי בני ישראל אשר שמו עליהם "נוגסי פרעה לאמור: מדוע לא כיליתם חוקכם ללבון כתמול שלשום גם תמול גם היום". לא יכלו לעמוד בהספק, גם ככה יש עליהם עול כבד, עכשיו גם לאסוף את החומר? לא הספיקו, השוטרים מוכים, הם צריכים להלחיץ את עם ישראל. אז באו שוטרי בני ישראל, צעקו לפני פרעה, אחר כך כשפגשו את משה ואת אהרון, "ניצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה ויאמרו עליהם: ירא ה' עליכם וישפוט "אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להורגנו". הם כועסים על משה - מהשליחות שלך, יצא רק רע. משה נלחץ מהמצב, פונה לקב"ה: "וישוב משה אל ה', ויאמר:

ה', למה הרעות לעם הזה"? "למה זה שלחתני"? "ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך, הרע לעם הזה, והצל לא הצלת את עמך". משה רבנו בא בתלונות לקב"ה, אומר לו: ריבונו של עולם, מה יצא מהשליחות הזאת? רק נזק. אמרת לי שאני הולך לגאול אותם - תראה מה שיצא. הוא לא מבין את ההנהגה של הקב"ה. כשנכנסים לעומק, למה באמת פרעה ציווה להכביד את העול על עם ישראל יותר מאשר לפני כן? כל דבר יש לו את ההסבר הטבעי ואת השורש - שהוא ההסבר הרוחני. ההסבר הטבעי כתוב בפירוש בתורה: "נרפים אתם נרפים". אומר פרעה, אם היו עסוקים עם ישראל בעבודה, לא היה עולה בדעתם מחשבה כזו שהם רוצים לצאת ממצרים. ובאמת, מרוב עבודה, הם לא חשבו על זה. הקב"ה אומר

למשה, לך תגאל אותם, אבל הם כבר היו מיואשים לחלוטין. אבל פרעה - שלא מאמין באלוקים, הוא רואה שהם חושבים מחשבות לצאת ממצרים, אמר: כנראה שהם לא עובדים מספיק, צריך להכביד עליהם את העול יותר. שוב, גם כאן, הנאצים היו באותה השיטה. הם ידעו שככל שאתה מלחיץ את האדם, יש כאלה לאחר השואה שנהיו חכמים, באים בטענות על היהודים שהיו שם, "למה לא התמרדתם,"? "למה לא התקוממתם"? "איך נתתם להם שיכו אתכם"? אבל זה לא פשוט. המצב של השעבוד שהאדם יכול להגיע לשפל כזה, עד שהמוח בכלל לא עסוק בדרכי שחרור אלא רק בהישרדות - איך הוא חי היום, איך הוא גומר את היום, איפה יש מה לאכול, כמה זמן הוא ישן הלילה - זה מה שמטריד אותו, הוא

כבר לא מסוגל אפילו לחשוב על שחרור. פרעה שהיה פסיכולוג גדול הכיר את נפש האדם, ואמר: אם הם חושבים לצאת ממצרים, מה זה אומר? שהם לא עובדים מספיק. "נרפים אתם נרפים" - אז נכביד עליהם יותר. הוא לא ידע שזה לא נכון, הם הגיעו כבר למיצוי. הרמח"ל, רבנו משה חיים לוצאטו, כותב ב'מסילת ישרים' שהשיטה של פרעה, היא גם השיטה של היצר הרע. איך היצר הרע מבלבל אותנו? נותן לאנשים להיות טרודים בענייני היומיום כדי שלא יהיה להם זמן לחשוב על החלק הרוחני של החיים. נקרא את דברי הרמח"ל כי זה יסוד גדול לחיים כדי להכיר קצת את התחבולות של היצר הרע ואיך לא לתת לו לבלבל אותנו. כותב הרמח"ל כך, בפרק ב' ב'מסילת ישרים:' "הנה זאת

באמת אחת מתחבולות היצר הרע "ועורמתו, להכביד עבודתו בתמידות על ליבות בני האדם עד שלא יישאר להם רווח להתבונן "ולהסתכל באיזה דרך הם הולכים כי יודע הוא שאילולא היו שמים ליבם "כמעט קט על דרכיהם, ודאי שמיד היו מתחילים להינחם ממעשיהם "והייתה אחרתה הולכת מתגברת בהם עד שהיו עוזבים החטא לגמרי". "והרי זו מעין עצת פרעה הרשע שאמר: 'תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה "ואל ישעו בדברי שקר'. "שהיה מתכוון שלא להניח להם רווח כלל, "לבלתי יתנו לב או ישימו עצה נגדו אלא היה משתדל להפריע ליבם "מכל התבוננות בכוח התמדת העבודה הבלתי מפסקת, כן היא עצת היצר הרע "ממש על בני אדם כי איש מלחמה הוא ומלומד בערמומיות ואי אפשר

להימלט "ממנו אלא בחוכמה רבה והשקפה גדולה". אומר הרמח"ל: "דע לך שהיצר הרע הוא איש מלחמה ומלומד בערמימות". פיקח מאוד, הוא יודע שאם יאמר לאדם: "תיכשל בחטא" - הוא לא ירצה לשמוע לו, מה הוא עושה? מכניס אותו לסדר יום של כסף, עבודה, תקשורת, שהמוח כל הזמן יעבוד על המסביב וישכח את העיקר. ישכח שהעולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, "התקן עצמך בפרוזדור "כדי שתיכנס לטרקלין." זו השיטה המרכזית של היצר הרע - נותן לאדם להיות טרוד בענייני היומיום, שלא יחשוב על שחרור. אם יהיה לו קצת זמן להיות עם עצמו. יש אנשים שמעידים על עצמם, שדווקא בזמן שהם נמצאים לבד כמו בחיק הטבע, בראש הר, ורואים את הים לפניהם, דווקא שם

התחילה ההתנוצצות של התשובה. יש אנשים שלא צריכים טבע, יושבים בחדר לבד, סוגרים את הדלת, יושבים, סוג של הרפיה עצמית, התבוננות, חיבור לבורא עולם, פתאום מרגישים שכל העולם הזה הבל הבלים. יש כאלה דווקא משיר... יש שירים, שהם שירי נשמה, שירים של רגש, של קרבת השם, פסוקי תהילים שחיברו להם מנגינות נכונות, האדם יכול להרגיש חיבור לבורא עולם, להרגיש את הקשר כשיש לו זמן להתבונן. מה עושה היצר הרע? לא נותן לבן אדם להתבונן. מטריד אותו כל היום. שהמוח יעבור מעניין לעניין, תתעסק עם זה, תתעסק... אפילו דברים שהם לא אסורים. אבל הוא יודע - אם אין לו זמן לחשוב, אני מפיל אותו בסוף מכל המדרגות. הדברים האלה, הרמח"ל כתב

אותם בזמנו - שהיצר הרע, הוא מעין עצת פרעה הרשע. שאמר: "תכבד העבודה על האנשים," כדי שיהיו טרודים בזה, ולא יתעסקו במחשבות של שחרור. אם בזמנו הוא אמר כך, מה נאמר בזמנינו? בזמן הרמח"ל הייתה תקשורת, היה אינטרנט? היה כל מה שיש היום? היום שטף המידע, ריבוי האינפורמציה ששוטף לאנשים את המוח, זה נורא ואיום! אין לאנשים זמן לחשוב. מי שיבדוק מתוך החדשות, מתוך העיתונים, המידע שהוא קולט לעצמו, כמה מידע באמת חשוב לו לחיים. כמה זמן הוא משקיע ביום בדברים לקבל מידע, הרי העין היא בעצם שער כניסה למוח. האוזן - שער כניסה למוח. המוח של האדם, זה מרכז הנשמה, שם הוא קולט את כל המידע ואז הוא מייצר רעיונות, חושב, מביא את

הדברים לידי ביטוי בגוף. המערכת עובדת בצורה כזו. יש אדם חכם, מנצל את רוב זמנו הפנוי כי צריך להתפרנס אז יש לו עבודה צריך לאכול, צריך לישון. אבל כל זמן פנוי שיש לו, הוא מנצל ללימוד תורה. אז הוא קולט כל הזמן מידע אלוקי - מה רצון השם. מנצל את הזמן על ידי ספרים, על ידי דיסקים, שיעורים, מתמלא כל הזמן, בנסיעות בדרכים. אישה עובדת בבית - ברקע דברי תורה. ויש אדם שממלא את הידע שלו, את המוח, באינפורמציה ש... אני לא מדבר עכשיו על אינפורמציה אסורה - זה ודאי שלא. אבל ממלא את הראש באינפורמציה מיותרת. שהוא בודק, שעות ישב, ייקח את כל השבוע - כמה שעות הוא ישב ליד המכשירים האלה של טלוויזיה או אינטרנט, וקיבל ידע,

הכניס מידע לתוך המוח? שיבדוק מכל השעות האלה, כמה ידע באמת חשוב לו לחיים, וכמה ידע, זה או שריפת זמן, או במקרה היותר גרוע מידע שהוא סתם מזיק ומקלקל. זה גם גורם - המוח, מרוב שמתרגל לקלוט מידע שהוא מיותר עבורו והוא יודע שהוא מיותר, המוח מתרגל להיות רדוד ושטחי. מוח שמתרגל לקלוט מידע חשוב, אז הוא הופך להיות מוח חריף, מוח חד, אבל אם הוא יודע - סתם, אני קורא, לא יוצא מזה כלום. חדשות, מה קרה פה, מה קרה שם, מקבל... אז המוח מתרגל להיות רדוד, ואז גם בדברים חשובים, אין לו חריפות, אין לו חדות במחשבה. אבל מי שנותן לעצמו כללי ברזל, לא נותן ליצר הרע ליישם את ה-"תכבד העבודה "על האנשים", אלא הוא אומר: כל דקה

שלי, היא יקרה, דקה זה חיים. לצריך לזכור שזמן - לא כמו בארצות הברית, שם אומרים שזמן זה כסף, בעם ישראל, זמן זה חיים.