"נתנו לי סטירות. לא הצליחו להעיר אותי": אשר חיים לדיוב משתף בחוויות מהעולם העליון

הלכתי לישון מאחורה והתעוררתי רק אחרי שלוש חודשים. העורק של הלב התפצץ וקיבלתי בתאונה קיבלתי גם מכה בראש. יש לי שקע פה. הרגשתי שאני עולה למעלה. יוצא דרך דרך האף יוצא ולמעלה מלחף למעלה ואני רואה את כולם איך שהאוטו נהיה תאונה איך איך שהם ניסלו את האוטו איך שהם פתחו מסוקים אני לא חיילים ופתאום לא יודע מאיפה באו כל מיני צלמים התחילו לצלם ולא היה כואב לי כלום. לא הרגשתי כואב, לא הרגשתי רע. היה לי הרגשתי טוב ממש היה לי טוב. התחלתי לעלות למעלה אני מסתכל למעלה אני רואה אור. נקודת אור אני רואה אני מרגיש את האור הזה שהוא רוצה הוא רוצה כאילו מושך אותי כלפי מעלה ומסביב היה שחור הכל. היה זה היה צינור כזה.

ואני נשאף למעלה. ככל שאני עולה למעלה עור יותר נהיה יותר גדול. ואז נפלתי לאיזה עולם גדול. היה בצד הזה, בצד שמאל היה איזה צדיק אחד אומר לי אשר בוא. אז היה לי מין א מין רגע כזה אפילו פחות על פיזה רגע. מאיפה הוא יודע איך קוראים לי? אמר לי, תעבור לצד השני, שב פה. ישבתי, פתח לי ספר אז אני הסתכלתי עליו והסתכלתי, ראיתי עוד שתיים שמה בצד השני, אחד מבוגר, אחד צעיר. אז אמרתי, מחילה מכבודו אמר לי ישראל שם טוב. הבעל שם טוב. אז לא היה לי דבר כזה. וואו. בעל שם טוב מה לא היה דבר כזה כאילו לא הרגשתי ככה בעל שם טוב אז אמרתי מחילה אפשר עוד שאלה אומר עוד שאלה אחת לזהו אין לנו זמן אמרתי לו מי השתיים האלה שמה אומר

לי רבי נחמן ורבי נתן והתחלנו ללמוד התחלנו ללמוד כאילו אנחנו כמו שלומדים בכולל אחד עם השני איך הם צועקים אחד על השני איך הרבי אמר ככה זה אמר אמר ככה, זה אמר ככה, ממש צעקנו אחד על השני בלימוד ואז פתאום נשמע כל זה דינו למיטה. א אז אבל הכל היה גס כזה. קמה בעל שם טוב התחיל להסנגל עליי, אמר, לא ייתכן שהוא לוקח לפני זמנו מן העולם, יש לו עוד מה לתקן. ואז פתאום הופיע הרב אלבז, הרב רובן אלבז, הוא הגיע והוא גם כן התחיל לסנגר עליי שלא יתכן שהיא לוקח לפני זמנ מן העולם, יש לו עוד מול תגן, יש לו יש לו משפחה, יש לו ילדים ואז נשמע עוד פעם קל, אבל הכל בפעם השנייה הוא היה קל כזה מחבק ועדין יעסק את דבריכם. ככה

אמר הכל. ואז אני הבנתי שאני הבנתי שאני צריך לרדת למטה ואני לא רוצה. לא רציתי. אז אמרתי לבעל שם טוב כבוד הרב אני לא רוצה לרדת למטה אני רוצה להישאר פה. אומר אבל יש לך עוד מה להתקן. ככה יש לך עוד מה להתקן. אז אה לא היה לי ברירה. התחלתי לא ללכת כאילו מוליכים אותי אני נשאף חזרה ל לצינור הזה שלום קוראים לי אשר לדיב אני בן 55 אני ברוך השם נשוי עם שמונה ילדים ויש לנו גם נכדים לפני 25 שנה אה בדיוק הבן הגדול היה צריך להיות לו מסיבת סידור אז אשתי אמרה לי מחר יש מסיבת סידור אל תשכח אנחנו הולכים אמרתי לה אני לא יכול לבוא כי בא חבר טוב מחול ויש בדיוק מחר יש לו ברית לבן שלו ואנחנו מוזמנים אני חייב להיות שמה

שזה היה בטבריה ואני הייתי עובד בבורסה ביהלומים. הייתי מלטש יהלומים אמרתי לה אני לא יכול התווכחה היא תתקן אמרתי לה אני לא יכול אני חייב ללכת תלכי את היא התווכחה איתי וזה אמר בסוף אני לא הלכתי אז נשארתי ישנתי אצל אחי התארגלנו משתי מכוניות אמרנו אנחנו יוצאים לכיוון לכיוון טבריה קמנו בח בבוקר התפללנו אחרי תפילה שתי רכבים נסענו

כמו לקחנו שתייה, אוכל כי רצינו לעלות לחרמון לפני הברית ואני לא ישנתי אצל אחי כל כך כי כשאתה לא ישן במקום שלך אז אתה לא יכול לישון לא כל כך ישנתי טוב הגענו לכיוון חולשת טל אז אמרנו בואו נשב נעשה מנגל נישב נאכל משהו ואחר כך כניסה לחרון אז ישבנו באמת פתחנו פתחו מנגל פתחנו שולחן והיינו שבעה חברים חבר'ה אחי הגדול הוא היה גם כן איתנו וכשישבנו אז אחד החברים זה שנהרג בתורה הוא היה בן 37 הוא אמר בעזרת השם עוד שבוע יש לי יום הולדת אמר לו בעזרת השם נחגוג עליך ניסע להומן ביחד אמרנו לא ו תוך כדי אני הרגשתי ממש ממש עייף אני לא יכול העיניים נעצמות לי אמרתי אני הולך לרכב אני רוצה לישון ביקשתי מחבר את המפתח

של האוטו אמרתי לו תן לי את המפתח או שת תפתח תלחץ על השלט שאני אוכל להיכנס ל באמת הוא לחץ על השלט נכנסתי לאוטו והלכתי לישון מאחורה הלכתי לישון מאחורה והתעוררתי רק אחרי שלוש חודשים. אני לא יודע שום דבר מה היה, איך היה, למה היה, מי, מה, כלום לא ידעתי. אז א זה עכשיו מספרים לי ש זה שישב ליד הנהג הוא מספר ש התחלנו לנסוע והנהג הוא כנראה היה גוא שתה שתו הרבה הם שתו הרבה אז הוא היה כנראה שטוי אז הוא איבד שליטה ו ושטה שטן שמאלה חושב שהוא סטן שמאלה הוא כבר היה רדום ככה הוא מספר הזה שישב ליד הנהג והוא מרים את הראש הוא רואה משאית ממול והוא רואה שהוא בכלל לא בנתיבים הוא נמצא בנתיבים הנגדי אז הוא לקח עכשיו

במשאית כשהאוטו שלנו היה בנתיב הנגדי ההוא לקח בנתיב הנגדי גם כן בשביל לא להתנגש אבל לא הספיק זמן כי הוא החזיר את ההגה ואז היה תאונה חזית מהצד של הנהג. אז ככה מספרים הנהג נהרג במקום וזה שישב ליד הנהג הוא נפצע קל. מה זה קל? נשבר לו היד מה זה שהוא סיבב את ההגה. נשבר לו אף מהשמשה. ואני נפצעתי הכי קשה מההדף של ה של המכה. מה ככה ככה סיפר הפרופסור פעם הוא אמר שאתה קיבלת 10% מה מהמכה של התאונה 10% אז התפוצץ לי העורק של הלב מה-10% הזה העורג של הלב שהתפוצץ לי אז זה עשה לי שתי חורים בראות בשני הראות וככה מספרים שנתנו לי איזה 10 15 סתיר ירות בשביל להעיר אותי לא הצליחו להעיר אותי אז הזמינו מסוקים מסוק לקח

אותנו ככה לפי מה שהוא מספר לקח אותנו לזיב בצפת ומשמה הם כנראה הם ראו שאין להם מכשירים איך לבדוק מה למה אני לא מתעורר כנראה אמרו צריך להכניס אותי לסיטי ושמה לא היה מכונות סיטי כזה אז הזמינו עוד פעם את המסוק חזרה ולקחו אותי לרמב"ם בחיפה ושמה עשו את הבדיקה ואז גילו ש שהעורק של הלב התפוצץ וקיבלתי בתאונה קיבלתי גם מכה בראש יש לי שקע פה פה ממש שקע שברים בצלעות גם כן היה לי בשביל להגיע ל לאורק של הלב הם היו צריכים לנתח אותי לא לא ככה אלא מהצד של ה כ מהפתמה של החזה פה ככה מסביב עד לפה ממש הורידו לי את הכביכול הוציאו לי את הכתף פתחו לי את היד ככה בשביל לעשות את הניתוח הם פגעו לי במטר קול מטר קול יש לי

מטר קול אחד עכשיו בדרך כלל זה צריך להיות שתיים זה יש כזה פין כזה זה בזה פוגע אחד בשני ואז יוצא קל. ככה הסביר לי הפרופסור. אז הוא אומר אצלך יש רק אחד. אז האחד הזה מתאמץ. אז לימדו אותי איך להתאמץ להוציא את הכל. כי הייתי פעם א פעם הייתי חזן, הייתי מפי. היום לא כל כך אבל פעם הייתי כמה ימים לפני חנוכה זה היה. וכשהתורלתי מהתאונה הזאת זה היה בפורים שלוש חודשים אחרי התוררתי עכשיו אני זוכר שאני התעוררתי אז שאלתי את אשתי מי זה מה זה מה מה הולך פה אז אם בסדר הכל בסדר זה המסר העיקרים שאני הבנתי מכל ה מכל ה מוות קליני הזה שצריך א שצריך להיות לעשות הרבה חסדים כי כי ככל שאתה עושה חסד זה זה טוב לא רק לזה

שאתה עושה לו אלא בעיקר לך זה טוב טוב כי עושה לך טוב. היה שמה ריח ממש מה זה ריח טוב? כל הבסמים שיש בעולם הזה זה כלום לעומת מה שאזה ריח שהיה שמה. חר ממש ריח טוב והעור בכלל האור של פה אז כשאני אחרי שחזרתי כשחזרתי כשהתעורלתי הייתי יכול להסתכל על השמש ממש כמו שאני מסתכל עליך ככה ולא אין לי דמעות אין כלום ככה הייתי יכול להסתכל על השמש עד שזה לאט לאט זה פג האור היה ממש ממש חזק אור אור כזה מחבק אז זאת אומרת ה הקול השני ששמעתי יעשה קד דברכם זה היה קול כזה בא לחבק אותך הקול הזה עם האור שהיה ש שאני הייתי צריך לחזור חזרה ל לאות צינור לא הלכתי לבד אלא הוליכו אותי לשמה נשאבתי יותר נכון נשאבתי לשמה חזרה

לצינור הזה ומשמה ירדתי איך שאני התעוררתי אחרי כמה כמה ימים שאני התעוררתי ביקשתי מאשתי דבר הראשון שביקשתי ממנה שהיא תיקח אותי לרב אלבז כי לא יכלתי ללכת לא הייתי ממש מרותק אז היא הזמינה מוני לקחה אותי לרב אלבז ואז כשהגענו לאור החיים הם היו בדיוק בבנייה של ה של הישיבה אז הם עברו לשמואל הנביא למטה והישיבה שלהם בינתיים היה שמה אז היא הגיעה ל עלתה למעלה לרב ואמרה בדיוק הרב היה לומד אני חושב שב כן באותו יום הוא היה לומד ה הוא היה יום שני זה היה גם כן כמו היום ווא היה לו א היה לו חברותה והוא היה לו הוא היה עושה תנית דיבור באותו יום הוא היה לומד עם חברותה אז כשהיא נכנס סה אמרה איפה הרב הוא אמר לה אי

אפשר להפריע לרב אי אפשר להפריע לרב אז היא הרים את הכל אמרה אשר נמצא פה למטה אז הרב שמע את השם שלי עזב את הכל ו ירד ירד למטה ואני לא יכלתי לקום לא יכלתי לקום הוא אומר לי אתה תשב אל תקום אז תלמידים הקיפו את הרב אז הוא הצביע לנו אתם רואים אותו מחיי המתים הנה זה מחיי המתים נסעתי אצל הבעל שם טוב עשיתי שמה מסיבת הודיה היינו שם איזה 60 70 איש ואמרתי להם שהבעל שם טוב היה הסניגור שלי אבל המסר שאני אמרתי לעשות חסד חסדים זה מה ש זה כנראה זה מה ש היה חסר לי. צריך לעשות יותר חסד. לא משנה במה בחיים, בכל דבר.