"פשוט אנטישמיות": אבי וייצנר מתריע מפני התופעה המסוכנת

אנחנו עם אחד ואי אפשר לקחת את זה מאיתנו ואם אנחנו עם אחד אז כן יש מקום לאלה ויש מקום לאלה אבל הכי חשוב שאלה ואלה יתנו ילכו לאמצע ויתנו אתה רוצה להתפלל אתה רוצה להיות יותר אורתודוקסי ממני או יותר דתי ממני תהיה מה זה קשור בכלל אבל אני איתך ואתה איתי זה מאוד חשוב העניין הזה הקשר הזה הוא קשר שאי אפשר לנתק אותו זה שאני חילוני זה בסדר שהרבה אנשים חילוניים אני חושב שאני מייצג משהו שהוא מעבר ללהיות רק חילוני אני גם בן משפחה שקולה אני גם סגן אלוף במילויים אנחנו אנשים ואני אדבר את זה עכשיו אנחנו כאילו ברמה של המשפחה המצומצמת שלי אנחנו אנשים שמדינת ישראל בשבילנו זה להיות אולך דול זה משהו שנמצא ממש ממש

ממש ביום יום שלנו בעשייה שלנו בחשיבה שלנו העם היהודי יקר לי מאוד ומה שקורה פה זה קורע אותי זא אומרת השנאה הזאת שאין לה מקום נסתם אני יכול להגיד לך שבסוף הספר או באחד מהחלקים לקראת הסיום אני מביא דברים שאומר שבח ויס על על על הוויכוח הזה על הצורת דיבור הזאת על הסגנון שאנשים מדברים אחד לשני זה באמת עובר כל גבול מ מ דברים זה פשוט אנטישמיות וזה לא צריך להיות מה בער לך בכתיבת הספר לבוא ולהתריע מפני אותה שנאת חרדים אם החרדי היה כותב את זה הייתי מבין מה בוער לחילוני לכתוב על שנאת חרדים אנחנו כל אחד מאיתנו שהוא א דן בנושא כלשהו צריך לשאול את עצמו איך הגעתי לעניין הזה ואני הגעתי לזה די בקלות בסופו של

דבר כולנו יהודים ולכל אחד מאיתנו יש שורשים כאלה ואחרים שמביאים אותו ליהדות העמוקה שבו ההורים שלי הם מאירופה ההורים שלהם היו אנשים חרדים דתיים מאוד כפי שרוב האוכלוסיה באירופה הייתה בזמנו והם הגיעו פה לארץ הקימו אותה הנסיבות הביאו אותם לזה שהם נהפכו להיות אנשים חילוניים הולידו ילדים שהם חילוניים אני חילוני אחי זכרונו לברכה אומרת זה לא שראית את ההורים חוזרים בשאלה זה נולדת לבית חילוני נולדתי לבית חילוני אבל אני יודע מאיפה באתי ואני יודע לאן אני שייך אני יודע מי אני התופעה שנמצאת בארץ כבר הרבה מאוד שנים למעשה משנת 77 שרק הול הולכת 1977 שרק הולכת ומתחזקת עם הזמן וככל שהדברים האירועים הפוליטים

שמתרגשים עלינו הולכים ונעשים חזקים יותר יש תופעה מגבילה שצומחת ממש במגביל לעניין הזה שהיא שנאת חרדים ושנאת דתיים בכלל ובחוגים שאתה מסתובב ומכיר אתה לפעמים מזהה שנאת חרדים שלא לשמע מה שנקרא תשמע אני מתחיל את הספר בזה שאני הייתי אז בצבא ואני נוסע רמתגן למקום אחר רמתגן הי צריך להגיע לו בת הצנחן והצטרפה אליי מי ש הצטרפה אליי ואני הייתי בשוק מהנסיעה הזות אמרת זה ממש ש הייתה נסיעה מטלטלת אני חזרתי אחרי זה הביתה ושאלתי את עצמי אני הייתי בנסיעה אמיתית או מה זה היה צריך להיות הדבר הלא חשבתי בכלל איפה היא לא רצתה להיכנס כ אני לא חשבתי בכלל על האירוע בבית הצרכן שהיה אירוע החשוב אלא חשבתי על הנסיעה לשם

אני נסא איתי ו בדרך אמרתי אני אנחנו הייתי עם רכב צבאי ואני א נעבור בבני ברק לא היייתה כאילו לא הייתה אפשרות אחרת לעשות תנסי הדרך עוברת בניברק עברנו דרך בניברק והיא כל הזמן ראינו קבוצה של אנשים עוברים מעבר חצייה זה האישה הדתיה עם הילדים וזה תראה כמה ילדים יש להם תראה איך הם מתרבים הגענו לאיזה בניין יפה אני אומר ללה תשמעי זה כנראה ישיבה כן כל אלה שנהרגים בהולה של תורה מול אלה ישבת שנה הזא שוב זה היה בשנת 98 משהו כזה זה היה זה היה קטסטרופה ופה ביני זה היה פשוט זה זע אותך זה זעזע אותי מאוד זה היה ממש לא כזה כי זה הרגיש לך כמו שיח שמזכיר את כן את אירופה הסיפורים של אבא שלי על על השואה על מה שהיה

שם כאילו איך דיברו עליהם איך דיברו איך הוא הרגיש שמדברים עליוו תגיד אתה דקרת את התאריך 77 כן המהפך של בגין או שזה סתם במקרה לא זה המהפך של בגין כי באותו יום מעבר לעובדה שהיה מהפך א בשלטון בעצם זה היה פעם ראשונה שבעצם הגורמים הדתיים במדינת ישראל לא בהכרח החרדים אבל גורמים דתיים במדינת ישראל בעצם אמרו אנחנו כאן אבל אבי מרגיש לי ואולי אני טוה שאנחנו קצת עושים לעצמנו חיים קלים כי זה לא רק שנאת חרדים זאת שנאת יהדות ואני אגיד לך את מה שאני מרגיש מתחושות לזוג חברים שלי שגרים בתל אביב לא חרד האישה בסך הכל עם כיסוי ראש והלכה במרכז תל אביב עם עגלה ו מישהיא אמרה לה תמשי תפסיקו לעשות את הילדים שלכם היא

כולה ראתה אישה דתייה לאומית עם כיסוי ראש לא נחילים של חרדים והיא לא חרדית בעצמה זאת אומרת אולי יש פה בכלל איזה התנתקות מסויימת לכל מה שהיהדות מסמלת אני חושב שיש בחלק שוב אנחנו צריכים להיזהר מאוד שאנחנו אומרים את זה כי אני לא חושב שזה מאפיין את רוב התושבים החילוניים במדינת ישראל אני חושב שיש א חלק מהציבור היהודי במדינת ישראל החילוני באמת מפגין עוינות שכזאת כלפי כל מה שהוא יהודי א בסופו של דבר אנשים מנסים אני חושב לברוח מעצמם בצורה כזאת הם מספרים לעצמם סיפור שהיהדות הם מחברים את זה את א' הם עושים מכל מה שקשור ליהדות מן מסה אחת גדולה זמרת חרדים א כיפות סרוגות מסורתיים כולם זה גוב אחד גדול והם לא

אוהבים אותם הם מפחדים מהמהם אתה יודע אם היינו עושים את השיחה הזאת לפני השבעה באוקטובר הייתי אומר יאללה אי אפשר להתעלם מהעוצמה שקפצו על רימון שהסתערו ש זה לא יהודי גלותי זה בדיוק היהודי העוצמתי החזק אז אז איך זה מסתדר עם אותה שנאה של כל מה שנראה לי יהודי א' אני חושב שאחרי השביע לאוקטובר הרבה דברים השתנו אני חושב אני מקווה כולנו אבל אני לא בטוח שזה יקרה משום שיש פה הרבה מאוד אינטרסים בתוך הסיפור הזה זה לא רק חרדים וזה לא רק דתיים וזה לא רק א הסיפור הזה יש פה דברים שהם מעבר לזה ואני אני רוצה לקחת אותך לאיזשהו חלק אחר שאני מדבר עליו ו שהוא מה שאסור להגיד אותו אבל הוא נמצא כל הזמן ברקע מה שנקרא

חילופי אליטות מדינת ישראל הוקמה על ידי אנשים מסויימים אנשים טובים ואנשים חרוצים ואנשים גיבורים אני אומר את זה ברצינות ואנשים האלה הקימו את מדינת ישראל אבל הם היו גם הם היו גם הרוב המסיבי פה אבל עברו שנים והאוכלוסיות שתנו והדברים החשיבה של אנשים השתנ הם גם אז היו רוב עכשיו הם אמרתי האוכלוסיות השתנו הרוב השתנה היום האוכלוסיה החילונית במדינת ישראל היא סדר גודל של 42 45% מהאוכלוסיה מגדירה את עצמה כחילונית בתוך החילוניות האלה יש גם את אבי וייצנר יש גם אנשים אחרים אבל 42% בגדול מגדירים את עצמם כחילונים כלל היתר היהודים הם או מסורתיים או דתיים כי פוצו וכולי או חרדים הדבר הזה וזה רק ילך ויגדל זה רק

ילך ויגדל הדבר הזה משנה סדרי עולם הדברים משתנים בישראל אני מאוד מקווה שאנחנו נמצא את הדרך לעשות את זה בצורה יותר הגיונית אנשים היום ב בחברה א השרידים או האליטה שעדיין מחזיקה במושכות פשוט נלחמת על מקומה וחלק מהדברים יוצאים באים לידי ביטוי בשינה אדירה כלפי אחרים צריכים לשאול השאלה המרכזית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו קודם כל אנחנו צריכים להגיד לעצמנו אנחנו עם אחד אנחנו עם אחד זה שאני פחות שומר מצוות ואתה יותר שומר מצוות לא הופך אותנו לא לעם אחד אנחנו צריכים להבין ולהטמיע את זה בתוך עצמנו אנחנו עם אחדל ג שביטוי עם אבי נעלם עם עלם אנחנו עם אחד וזה לא יעזור לאנשים ה שמורים ש בשביעי לחוד נכנסו אותם

נוחבות הם לא עשו מבחן יהדות למישהו הם לא בדקו אתה ככה אתה ככה אנשים הרגו את כולם ולא ידענו כשהחברה בשטחים הכיפות סרוגות היו גם אחרים כמובן אבל כיפות רצו והלכו הם לא בדקו להגן על ישוב הזה ולא על הקיבוץ הם רצו להגן על כולם אנחנו עם אחד ואי אפשר לקחת את זה מאיתנו ואם אנחנו עם אחד אז כן יש מקום לאלה ויש מקום לאלה אבל הכי חשוב שאלה ואלה יתנו ילכו לאמצע וייתנו אתה רוצה להתפלל אתה רוצה להיות יותר אורתודוקס ממני או יותר דתי ממני תהיה מה זה קשור בכלל אבל אני איתך ואתה איתי זה מאוד חשוב העניין הזה הקשר הזה הוא קשר שאי אפשר לנתק אותו אני לא יודע מה עוד צריך לקרוא כן השביעי לחודש היה לא קריאת השקמה היה ממש צלצול בראש כן חברה אה קחו את עצמכם בידיים