איך מרגיעים את החרדה בריצה למקלט או לממ"ד?

איך להרגע את הסטרס בריצה הבעל לממן. אז דבר ראשון, להעט בכוונה את הצד הראשון במקום לרוץ בפניקה שאנחנו שומעים על זקה. השנייה, זאת אומרת בעצם למערכת העצבים אני פועלת, אני לא נרדפת. עוד טיפ משפט עוגן. הבעל שם טוב לימד אותנו שהמחשבה מנהיגה את הרגש. אז בוא נבחר משפט קצר לחזור אליו. ממש כמו מנטרה. לדוגמה, בשאיפה אני אומרת השם איתי ובנשיפה אני מוגנת. נשימת ארב ארב. אני שואפת ארבע שניות, מחזיקה ארבע שניות ונוספת ארבע שניות. שלוש פעמים בלבד זה כבר מוריד תגובת סטרס. לומר פרק תהילים קצר בעל פה. אפילו רק לומר פסוק שומר ישראל שמור שהארית ישראל. דיבור של קדושה בזמן פחד מייצר ביטחון פנימי ממשי. להעביר מתגובה

לשליחות. תשאלו את עצמכם מי מסבי צריך עכשיו רוגע או עזרה ממני. ברגע שאנחנו הופכות למרגיות הגוף עובר מבעלה לאובלה. להפעיל את הידיים. מערכת העצבים מקבלת תחושת שליטה שהיא עושה פעולה קטנה. אתם יכולים לשתות, לסדר את התיקשר נניח לסבתא לשאול אותה לשלומה. כל פעולה קטנה מרגיעה את מערכת העצבים. זה הדבר הנוסף שזה לאחר המעמד. אנחנו בעצם צריכים לומר איזה מין משפט כזה, תודה השם עברנו את זה, או אפילו לנער את הידיים, למתוח קצת, לעשות איזשהיא מתיחה כזאת, כמשהו בגוף שאנחנו אומרים אנחנו אחרים. ביטחון בשם לא אומר שלא מפחדים. זה לדעת שגם בתוך הפחד אנחנו מוחזקים. לזכור ולדעת להפנים שאנחנו לא לבד אף פעם. סרות טבות