הדרכה קצרה: האם מותר להכות ילדים לשם חינוך? - הרב זמיר כהן HD (עם כתוביות בעברית)

הורים שרוצים שהילדים שלהם ילכו בדרך טובה, בדרך נכונה, ולפעמים הילד עושה שטויות. לפעמים מדובר בילד קטן, לפעמים בילד בגיל ההתבגרות. והאבא יוצא מהכלים: אני אף פעם בחיים לא עשיתי את מה שהוא עשה, גם כשהייתי בגיל שלו. והוא כועס עליו ושופך עליו אש וגופרית, מה הוא גורם לילד? להתרחק. הרב וולבה אומר: ילד דומה לקפיץ, אם אתה לוחץ אותו יותר מדי ככל שאתה יותר דורך, לוחץ, ברגע שישתחרר - יתרחק יותר. יעוף יותר לגובה. כך ילד, אסור להלחיץ אותו, מצד שני, גם לא לתת לו שיעשה מה שהוא רוצה. שמאל דוחה וימין מקרבת. כדי להצליח בשמאל דוחה וימין מקרבת, צריך לגשת מתוך אהבה. הגאון מווילנה כותב: "כשרואה שרבה חמתו על הילד,

אל יכהו באותה שעה". הגאון מווילנה אומר להורה: כשאתה כועס, אסור לך להרים יד על הילד. היום יש חוק במדינה שאסור להרים יד בכלל כי ראו שאנשים הקצינו לצד אחד אז החוק הקצין לצד השני שאסור להרים יד בכלל. בגמרא כתוב: כשאתה מכה ילד, לא תכה אותו אלא בשרוך הנעל. בערקתא דמסנא. כלומר, אסור שהמכה תהיה אכזרית ומכאיבה, אלא רק מעבירה מסר: הגזמת. אז הוא מקבל איזושהי מכה קלה. כשהאדם כועס, אומר הגאון מווילנה, המכה תבוא מהכעס אז זה בלי פרופורציה. היא תהיה מכה אכזרית. היא תהיה מכה שבאה לפרוק את העצבים שלך. הרב וולבה אומר: לפעמים הורה מכה ילד, הוא כותב את זה בספר שלו: שואלים את האבא: למה הרבצת לו עכשיו? למה הכית את

הילד? עונה האבא: מה זה למה? בשביל לחנך אותו. אומר הרב וולבה: תיכנס לעומק הנפש, יתכן שההגדרה הנכונה של מה שעשית עכשיו היא לא חינוך, אלא רצית להתנקם בו על זה שהוא לא שמע בקולך. רק ברחוב כשמישהו לא שמע בקולך, לא נעים לך להכות אותו. אבל הילד, הוא חוסר ישע, אז הוא לא שמע בקולך, אתה כועס פורק עליו את כל העצבים. מותר לך להכות רק בשביל להתנקם כי הוא לא שמע בקולך? מכה שבאה בלי כאב אכזר, אלא מכה חלשה, היא מכה שבאה רק מתוך אהבה. זה מה שאומר הגאון מווילנה, "כשרואה שרבה חמתו על הילד, אל יכהו באותה שעה". כשהאבא אוהב אז יש לו את הבחינה של שבטך ומשענתך - המה ינחמוני. שם הרב וולבה מעלה את השאלה: אז מה זה

שכתוב חוסך שבטו שונא בנו? הרבה שואלים את השאלה הזו. שלמה המלך אומר: חוסך שבטו שונא בנו. ושבט זה מקל, משמע שצריך להרביץ עם מקל. אומר הרב וולבה: תראה את המשך הפסוק, מה כתוב בהמשך הפסוק? ואוהבו שחרו מוסר. לא כתוב: ואוהבו מכהו. ואוהבו שחרו מוסר - עוד משחר נעוריו מדבר איתו דברי מוסר, מסביר לו. גם כשמוכיחים ילד, ילד לא אוהב לשמוע דברי תוכחות, חוסך שבטו: יש שבט מוסר, שבט מוסר זה הדיבור שאתה מדבר עם הילד, מנתב אותו. לא תמיד נוח לו לשמוע את זה. ממשיך הרב וולבה: גם ממתק שילד היה צריך לקבל ולא מקבל כעונש זה גם סוג של שבט. לא חייב להיות מקל עם מכות שמכים את הילד. בפרט בדורות האלה, בדורות האלה צריך להיות

רגישים לילדים הרבה יותר מהדורות הקודמים. יש כמה סיבות למה. אבל כשהילד מקבל את ההנהגה מתוך אהבה, לא מתוך מכות, לא מתוך נזיפות והשפלות ועלבונות, כשאמרו חכמים "יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך", מה הם התכוונו? שאסור להעיר לילד? אסור לנזוף בילד? ודאי שצריך, מדובר בילד שצריך לחנך אותו. כל ילד, ההורה, המורה צריך לחנך אותו. אבל גם כשאתה נוזף, תנהג בו בכבוד. כלומר, אל תשפיל ותבזה אותו בעת התוכחה. אל תאמר לו: אתה רע, אתה שלילי, אתה כל כך גרוע, מדביק לו תוויות כמה הוא לא בסדר, אתה הורס אותו, מאבד לו את הביטחון העצמי. הוא ישנא אותך, ישנא את מה שאתה רוצה לנתב אותו. ילד מוכן לקבל תוכחת, כמו שכל אדם מבוגר

מוכן לקבל תוכחת. אני לא בסדר, תאמר לי מה אני לא בסדר, אבל אל תשפיל אותי, אל תבזה אותי. כך כל אדם מרגיש. גם כלפי ילד, זו צריכה להיות ההתנהלות.