"אני חי בנס" - הרב אברהם בנישו בריאיון באולפן

אורח חשוב, אורח שככה נמצא איתנו כאן באולפן, הרב אברהם בן נישו. שלום וברכה. שלום וברכה. מה שלומך? השם מצוין. יום יום. זה שאתה יושב איתנו כאן אה זה שאתה יושב איתנו כאן זה כבר א נס בפני צו. נס אדיר. א ואני רוצה אולי דווקא לגעת בסיפור הנס שלך. סיפור אפשר לומר ש אין אין אצל יהודים אין אין סוף מסוים. יש יש כשהקדוש ברוך הוא מחליט הוא מחליט אין פה אין אין ערעורים יש תשובה יש א דברים שאדם יכול לעשות תפילות אבל גם אצלך זה היה א ספר לנו קודם כל קצת על עצמך ואחר כך ניכנס לסיפור עצמו א טוב כמו שהצגתם אברהם בן אישור א ברוך השם שנים משתדל לעסוק במה שאפשר לזכות יהודים עם אחרים א זה חיילים זה סטודנטים כל מיני

מדרשות ברוך השם כן שיעורים זכינו זכינו גם להכיר את הרב ברוך השם ברוך השם והרבה מקומות ככה משתדלים לזכות הרבים בארץ בחול אה וזה הדרייב זה המנוע זה מה שככה באמת נותן לנו כן נותן את הכוחות כן א זה בגלל זה המסר של אותו יהודי הגיבן הקדוש לעשות טובה ליהודי אחר מישהו אחר כן כ ממש ככה אוקיי וזה מה שבוער בזנב בגלל שלא זכיתי 20 וכמה שנה מהחיים להכיר את בורא עולם. אז בעצם גדלת כאדם לא שומר מצוות, בית א מסורתי או בית קצת פחות אפילו הייתי אומר צד אבל ברוך השם זכיתי להכיר את הקדוש ברוך הוא ואמרתי למה למה אני לא זכיתי לפחות שאחרים יזכו באמת מה שמה מה מה הייתה נקודת ה ההכרות הראשונית שלך איתו? א סוף סוף

הכרתי יהודי שידע לענות לי על שאלות הוא לא פחד ז עד אז היו לך שאלות שלא קיבלת עליהם תשובות אני חושב שהשאלות דווקא נתנו לי את המקום הנוח שלי שהנה אני לא מחוייב לכלום יש לי שאלה אין לאף אחד תשובה יופי אז אני ממשיך בדרכי כן עד שמי זה היה בעצם שענה לך על התשובה אה יהודי יקר זה היה הרב שלי הרב יוסף על השם ישמור אותו אה ראש כולל שפשוט היה לו סבלנות פלא לנער או לבחור בצבא שית 19 20 ברך בגיל הזה כן עם שאלות מאוד ככה נוקבות ולא יודע היה לו סבלנות אפילו שאלות שהוא לא שמע אף פעם ונניח לא היה לו אותו תשובה באותו רגע אומר לי הכל בסדר אני אחזור אליך והוא היה חוזר אליי פשוט היה התעקש זה היה תהליך ארוך חמש

שנים אומנם אבל כמי שגדל בבית שהוא לא דתי איך קיבלו את החזרה בתשובה שלך כן וואו בהתחלה היו בהלם כי באתי בתור אדם א מגיל 15 16 עצמאים עסק א מצליח מאוד א אחר כך גם עובד בהייטק וכולי פתאום בשנייה אחת ככה לראות אדם שעוזב כביכול את העולם הזה מה שהם מגדירים ועוסק בעולם אחר לחלוטין הם היו בהלם וואו כן לא לא ידעו איך לאכול את שעשו או שקיבלו את זה בסופו של דבר כן גם וגם העלם הראשוני אחר כך גם כעס אחר כך גם אכזבה אבל היום ברוך השם אני חושב ש זה היה לפני חתונה אחרי חתונה לפני חתונה. לפני חתונה. אז איך בעצם הכרת את רעייתך? אה, גם בזכות הרב שלי זכיתי להיכנס לישיבת אורחיים של הרב אובן אלבז, ללמוד שמה, ברוך

השם וזכיתי להכיר את אשתי. א בזכותם בנינו ככה בית לתפארת. ברוך השם. היום אני כבר זכיתי להיות אפילו סבא. כמה? ב-47. ברוך השם. 47 ברוך השם. שבעה ילדים. כן. שבעה ילדים שוב. כן. ירבו בעזרת השם. אמן. אני רוצה להיכנס איתך לסיפור. סיפור הנס שלך. אה אתה נמצא בקניות אה הסיפור מתחיל א בוא נניח כמה שבועות לפני כן אוקיי התחיל התחיל השם ירחם מה שך ה איך קוראים לזה שביעי העשירי אני לא יודע איך לקרוא לאירוע המזעזע הזה אה וזה תפס אותנו ככה כמו כולם אנחנו בשמחת החג לא מבינים הזקות ועניינים ובתור בן אדם שאני כל הזמן בקשר עם חיילים והכל איך שיצא החג זה טלפונים, זה כל מיני שאלות, כל מיני בלאגן וגם בהרצאות אחר כך

במשך כמה שבועות פתאום הכל נעצר והיו שטחי כינוס, היו כל מיני מקומות שצריך לדבר עם חיילים, צריך במיוחד לעודד אותם רוחנית כי עדיין לא היה ברור בדיוק מה עושים, איך עושים, למה עושים אני לא מדבר על המשפחות שחוו מיני אסונות, על אנשים שאיבדו קרובים בגלל שאנחנו עוסקים עם הציבור אז כל הזמן שומעים דברים והיה תקופה כזאתי גדולה גם עוד של לחץ אם זה הילדים שבבית הזקות וכל מה שעברנו א שבועיים לפני האירוע שאני עברתי ממש הרגשתי לא טוב כיוון שלא היה לי הרבה זמן לישון מי שמתעסק עם הציבור או מתעסק עם עם החיילים אז אין שעות לפעמים זה לצאת מהבית מוקדם מאוד בבוקר להספיק איזה מקום של הרצאה וכולי ואז מתעכבים חיילים א

להגיע לעוד מקום להתעסק בינתיים בבית יש תפילות יש לימוד עוד פעם בלילה וכולי ככה סדר יום מאוד מאוד עמוי פוסק ברוך השם ברוך השם עשייה מעבורכת ואז א ואז הרגשתי ממש לא טוב אני זוכר שזה היה ערב שבת וקמתי באמצע הלילה ומרגיש ממש כאילו שאני לא יכול לנשום אני לא יודע להסביר את זה לא יכול לנשום אני רק רוצה לחדד זה היה לפני השבעה באוקטובר או אחרי אחרי אחרי השבעה באוקטובר כמה זמן בערך שבועיים שלוש משהו כזה שבועיים שלושה אוקיי כן אני ממש לא יכול לנשום ואשתי מסתכלת עליי ואמרתי לי מה יש לך למה אתה ככה מתנשף אמרתי אני לא מסוגל לנשום ואז אה היא רואה אותי מתלבשת אומרת לי מה אתה עושה אמרתי לה תראה אני אצא קצת

להליכה, קצת תזרים את הדם, קצת תנשום ואני ארגיש יותר טוב בעזרת השם וככה עשיתי. יצאתי בלילה בחוץ וערב שבת שקט בחוץ והתחלתי ללכת והלכתי שעתיים וחצי פשוט כי כל רגע שהלכתי הרגשתי קצת יותר טוב וקצת יותר טוב וקצת יותר טוב אחרי שעתיים וחצי של הליכה הרגשתי איזה כמו איזה פקק כזה נפתח לי בחזה לא יודע בדיוק מה זה היה אבל חזרה לי הנשימה וחזר לי ככה ההרגשה היחסית סבירה חזרתי הביתה בהמשך השבועיים האלה כאבים בחזה כאבים ביד כאבים בצווא מדי פעם ככה חולשה עוד פעם אבל מרצף הדברים לא כל כך כנסת ליזה חשיבות. אמרתי טוב קורה בן אדם לא יושן הרבה מתח לחץ צריך להספיק הרבה דברים טוב לא הכנסתי לזה כל כך חשיבות ואז א יום

ראשון בבוקר זה היה ממש ערב ראש חודש כסלב זה היה ראשון בבוקר א הייתי צריך להגיע להרצאה אה במקום קצת בעייתי או נקרא לזה מבחינת הצבא אבל הייתי צריך להגיע להרצאה שמה א והייתי בלחץ כי שמה הייתי צריך להיות על הדקה זאת אומרת נותנים אישור כניסה מרגע עד רגע להיכנס וגם אנשים מסוימים צריכים לתת להם את ההרצאה באמצע הפעילות שלהם והם חוזרים לפעילות אז הכל היה ככה צריך להיות מטועם ובבוקר לקחתי את הילדים באותו זמן מי שזוכר לא היה ממדים לא היה בכל מיני מקומות אז הילד הזה לומד שמה הילדה הזאתי ככה זה ככה בבוקר להתארגן היה לחץ כזה של הבוקר ואז אני מקבל טלפון אומר לי תראה כרגע אין לנו אישור כניסה אנחנו מחכים

שהחלם יקבלו אישור שמצאים הפעילות ואז נוכל לדבר איתם אז כרגע אין לנו בינתיים עם אישור כניסה. אמרתי לו, תודיע לי, ברגע שיש לפחות חצי שעה, 40 דקות קודם שאני אוכל לנסוע. אה ואז הבן שלי הגדול אומר לי, תשמע, אתה יכול לקחת אותי לרופא שיניים וזה. טוב, אמרתי, הזדמנו, תנצל את זה, אני אקח אותו לרופא שיניים. אשתי מתקשרת, אתה יכול לעזור לי בעוד משהו? מה? יש יהודי יקר שמחלק חבילות להרבה אנשים, עוזר לחיילים, עוזר לזה, נשאר לו חבילות ואנחנו מכירים משפחות שאין להם. אתה תוכל ללכת לקחת. אמרתי לה רק בתנ שהוא נמצא שמה, אני ממש לחוץ בזמן. לא יודע, פתאום אני אקבל טלפון או משהו, אני צטריך לנסוע. אומרת לי, הוא מחכה

לך שמה. הגענו שיהיה בריא. לא יודע, הוא לא זמין, הוא לא נמצא שמה, לא יודע בדיוק מה קרה לו באותו רגע. והבן שלי התי באוטו, כאילו אחריו אני צריך לקחת אותו לאופש שיניים. ואני נכנס לאוטו וזהו. ואני לא מרגיש את היד. אני מנסה להותט, אני מנסה לעשות משהו, אני לא מרגיש כאילו ממש כל החלק הזה פשוט התנתק לי כאילו מהגוף, אני מנסה לעשות משהו ואני לא מצליח. הבן שלי מסתכל עליי ואמלא הרבה פעמים יש לך, אתה ממש חיוור. את הנשימות שלך כאילו אמרתי לו מרגיש לא טוב לא יודע אני חלש מאוד לא יודע איך הספקתי אחרי זה עוד לעזור לבן הבכור שיהיה בריא לחתום חוזה בדיוק הוא נכנס לשכירות הוא התחתן אז הוא באותה תקופה וכולי והגעתי

הביתה ואני מחכה למעלית לעלות ואני לא מצליח כאילו אין לי אני מרגיש שאני לא יכול כאילו לחכות למעלית יותר אנחנו גרים קומה שנייה רצתי מהר אני לא יודע אפילו רצתי את השתי קומות האלה נכנסתי הביתה אמרתי לאשתי תזמין אמבולנס היא מסתכלת עליי למה אמבולנס אפילו כאב ראש אף פעם לא היה לך מה קרה אמרתי לה יודע אני מרגיש שזהו אני מוותש וממש נפלתי ככה על המיטה לא יכול כאילו לדבר לא חיכית אפילו ש תתקשר אני התקשרתי וזה הדבר האחרון שאני זוכר שאני התקשרתי ל לאמבולנס והגיעה הצלה מישהו על אופנוע שזה היה הכי קרוב תוך חצי דקה אמר מה פתאום לא צריך אמבולנס תך פה אה טיפול נמר רץ ממש לפנות במהירות אתה ה אשתי לא הבינה מה

קרה מה זאת אומרת מה כאילו הכל בסדר לפני שנייה דיברנו איתו ומורידים אותי ככה לאמבולנסה הבן שלי כמובן עולה לאמבולנס והוא אומר שבדרך עוד דניתי לבן אדם הזה של ה של ההרצאה הוא אמר לי תשמע אנחנו נתחילה את זה לת בערב אמרתי לו מצוין אני כרגע לא יכול אפילו לא אמרתי מה אני עושה או מה קורה פה וככה נעשנו בבית חולים אפילו בדרך היה עוד חייל שהתקשר משהו שאלה לגבי שבת משהו כזה הבן שלי אומר שעניתי אני לא זוכר אפילו אני לא זוכר כלום וואו הרופאים הסבירו לי אחר כך שאני לא זוכר כלום בגלל שהגוף חווה טראומה רצינית מאוד זאת אומרת מבחינת כאב זה היה כאב עצום ובגלל זה א המוח פשוט מוחק את את הרגעים האלה מה בעצם קרה היה

שלב שאיבדת את ההכרה שהגענו לבית חולים עוד הייתי בהכרה עוד עניתי להם אפילו שיש כל מיני שאלות אבל הבן שלי אומר שפשוט כל הזמן עצמתי את העיניים כאילו דיברתי אבל עצמתי את העיניים ואמרתי לו ממש ברגעים האחרונים אמרתי לו, תקרא להם עכשיו כי אני לא יכול לסבול יותר את הכב. זהו, זה כיף שהוא בלתי נסבל, אני לא יכול. ואז הוא ממש עומד לקרוא למישהו והוא רואה אומר, אבא זה היה אירוע מזעזע. אני רואה אותך פשוט כולך שחור. כל העורקים, כל העורידים, כל הגוף שלך פשוט כאילו בשנייה אחת מקבל איזה בום רציני כזה וזהו ונעצרת והתחלתי לצעוק והכל וצו כולם בבית חולים והבן שלי התחיל לצעוק כמובן והוא רואה מול העיניים מנסים לאחרות

את אבא שלו ממש ועברתי אחי הראשונה והצליחו קצת לייצב את המצב לעובות כמה דקות הלב שוב פעם עצר החיה השנייה וצריחו עוד פעם לייצב טיפה את המצב ורואים שהלב לא מחזיק מעמד מיד שלחו את זה לצינטור והרופא שמה אמר שהוא מר איפה לצנטר כי הוא ממש לא היה בטוח עדיין איפה איפה להתחיל לבדוק ותוך כדי הצינטור נעשו עוד שלוש אחיות היו זאת אומרת 47 דקות לא הייתי פה כאילו מבחינה רפואית זה לא לא ברור איך אני חי אמרו לי שתי אז באותו זמן שגם אם הוא יחזור לחיים, שזה לא ברור, זה קרוב לו עליי שלא, אבל גם אם הוא יחזור לחיים זה נזק בלתי הפיך למוח, ללב, כי זה לא נורמלי, 47 דקות בלי חמצן, בלי לא יודע, בלי שום דבר, זה לא הגיוני

שהמערכת תחזור לעבוד. אמרתי לשתי, טוב, המוח משהו, כאילו, גם ככה אין פה הרבה מה להפסיד, אבל הלב טוב, ברוך השם. ו אז כולם פתאום בהלם, כאילו אשתי מגיעה לבית חולים רגיל. איפה איפה בעלי כך וכך ו והיא רואה את הבן שלי כולו חיבר מה קרה הכניס אותו אבא לאיזה חדר אני לא יודע מה עושים שמה מה זאת אומרת מה עושים שמה היא רוצה להיכנס והיא שומעת אח 2 בום אח שלוש את ה מכות וא ורפא נכנס רופא יוצא והיא מנסה לברר מה קורה מה קורה ואז א אחות אחת כנראה אני לא יודע בדיוק מה אומרת לה מה את עושה פה היא אומרת לה זה בעלי הוא נמצא פה בפנים זה בעלך המצב שלו חמור מאוד וואו מה חמור לפני כמה דקות דיברנו אומרת לו הוא הגיע לפה

מצב חמור מאוד אתישתי תתפללי זהו זה מה שאנר לעשות תתפללי היא אומרת שבאותו רגע העולם נהיה חשוך היא פשוט הלכה אחורה ומשמיים היה שם איזה כיסא או משהו פתאום ישבה על הכיסא והיא לא היא לא הבינה אפילו מה קורה ואז הגיעו המחותנים שלנו וכולי כולם התחילו לשמוע על זה וגם פתאום אחד התלמידים שמע את זה הוא ניסה להשיג אותי בטלפון והבן ענה והסביר לו מה קורה אז א ודי יקר דור יהודי יקר ובאמת הוא פרסם את זה פשוט בכל הרשתות וכולי ואז ככה זה התפרסם ואני לא ידעתי אבל קמים אחרי זה פתאום אני ראיתי שאנשים קיבלו על עצמם קבלות וכמובן תפילות וצדקות ושיעורי תורה ו מה שכוח התפילה וכוח הקבלה החזיר אותך לחיים ממש ככה אני

התעוררתי איך נגמר את הרמה הזאת עשו צינטור ו עשו צינטור וזהו ומוש היה 97% חסום. הרופא אמר לי שזה לא הגיוני שבן אדם חי עם עורק שהוא 97% חסום. בפרט שהם מרו העורק הזה זה בדיוק במקום מה שנקרא. ואז הם אמרו לאשתי שלפחות ארבע ימים מורדם במון שם. ואני התעוררתי ביום שני בלילה במקום להתעורר ביום רביעי. התוררתי ביום שני בלילה. רגיל לקום מוקדם. הסיפור לא נגמר פה. פעמים יש כמה דקות אני זה יש ל המשך שח אנחנו ככה ממש אה אז א התעוררתי ותמינו שאני קם בבית חולים ואני לא יודע איפה אני נמצא זאת אומרת אין לי מושג הכל נמחק כל הזיכרון אין לי מושג אני לא יודע מה אני עושה פה בכלל את בני המשפחה זהית לא היה אף אחד זה

היה אמצע הלילה אה חושך אנחנו נמצאים במחלקה כזאתי שכל אחד נמצא בכמו איזה גומחה כזאתי ופצות וילון מפריד בנו לבין כולם לילה הכל חשוך אני באותו רגע הייתי בטוח שהסיטואציה הראשונה שנתה לי בראש שהנה גם אותי חטפו לאיזה מנהרה או משהו כזה כאילו לא הבנתי שלום מה קורה ואז מישהו מדבר שם עברית אני שומע עברית אני אומר אולי עוד חטוף כן אולי הנה יש פה עוד כמה יש עוד כמה ואני זוכר שפשוט רציתי להתפנות אני לא יודע למה היה לי קר מאוד ורציתי להתפנות עכשיו אני לא רואה כלום חושך אני גם בלי משקפה מאותו רגע בלי כלום אני רק חושב שקשרו אותי עם כל מיני דברים מתחיל לנתק מכשירים לא יודע לנתק דברים ואני רואה אני אומר תראה

איזה יופי הם עשו פה מנהרה עם שלט שירותים כל הכבוד אני קם אני לך לשירותים ברגע שאני קם פשוט כל המכשירים מתחילים לצפצף שמה בבלאגן ואני חייב להתפנות אני ממש כאילו מרגיש שאני חייב להתפנות אמרתי טוב מהר לפני שהם יתפסו אותי אני אכנס להתפנות ואז אני שומע צעקות מחוץ לשירותים איפה הוא תחפשו אותו איפה הוא וזה ואני פותח את הדלת כאילו לצאת ואני רואה זה אחות כולה חיו מסתכלת עליי אומרת לי איפה אתה אמרתי להם פה בשירותים אומרת לי אל תדג אין פה אף אחד רק אני כאילו זה לא קרה שום דבר אומרת לי איך הגעת לפה בזהירות כאילו מה איך הגעתי אומרת לי מה אתה עושה שם אמרתי לה שירותים עוד פעם מה השאלה החזיר אותי למיטה ואז

התחיל כל מיני שאלות כל רופא בא מתחיל לשאול אותי איך קוראים לך תעודת זות איפה אתה גר זכרת לומר זכרתי את הדברים האלה אבל מסתכלים עליי בהלם והולכים ואחרי עוד חצי שעה רופא אחר מגיע אמרתי להם תעשו טובה אולי שמישהו ירשום את הפרטים אתם כל פעם שואלים אותי שאלות וכאילו אתם לא סגורים על עצמכם אומרים לי לא אתה לא מבין מה עברת אמרתי לו באמת אין לי מושג מה מה אני עושה פה חשבתי לך שלום תאונה אני עדיין לא הבנתי אפילו מה קרה וואו מדהים והנה אתה היום כאן ממשיך לזכות את עם ישראל כמה הרצאות הצלחת לעשות כבר מאז אותו מקרה וואו אני לא סופר ברוך השם אין הברכה שרואיה אלא בדבר הסמוי מן העין אבל כל הזיכרון חזר בעצם כל

הדברים את זוכר שכל הכל מצוין חוץ מאותו פשוט אותו אירוע נמחק לחלוטין זה רק מה שאנשים סיפרו לי את הגמרות מדרשים משני הכל הוא זוכר בעזרת השם חסד השם טוב א בהחלט סיפור מדהים הרב אברהם בן אישו תודה רבה לך תודה רבה לך ממשיך לזכות את עם ישראל שתדל ואולי מזמור לתודה אולי זה מזמור לתודה א ככה אמנם קודם כל בטוח שכבר אמרת אבל אתה רואה דבר מדהים אתה רואה שבן אדם שנמצא ממש על הקצה אנשים מקבלים קבלות אנשים מתפללים וכוח הציבור החזיר אותו לחיים לגמרי לגמרי לגמרי כוח התפילה מדהים א מזמור לתודה בך מזמור לתודה ארי לאדוני כל הארץ דו את אדוני שמחה בואו לפני ברננה דווקא אדוני לו מעשנו ואנחנו צום טור בואו שר בתודהחצרותיו לו ברוך שמו כי טוב אדוני לעולם חס טוב והדור וורמונתו מדהים טוב א אנחנו תודה רבה לך שהתנו ‏y