"שבר גדול. הבנו שאנחנו צריכים להתארגן להלוויה": זוגיות במבחן, הפעם עם מרים וגד דנינו

גד בן 44 אב בית בישיבה תיכונית אוהב ליצור לבנות ולתקן מרים בת ה40 מרבה בעיסוק מנחת הורים מתגוררת בקרמי כתיף היום נכיר אותם בואש יצירתי ושקט היא אישה של רגש יש מילים וביחד הם בנו חיים מלא אהבה ומשפחה אבל אז החיים טרפו את הקלפים אמא שלה נפטרה והבת שלהם נרגה בתאונה דרכים קשה דווקא מתוך השברים הם יצאו למסע מטלטל של ריפוי אמונה וגילוי מחדש זו סיפור על זוג שלו ויטר שלום למרים וגד מה שלומכם

ברוך השם

אני שמחה שבאתם ברוך השם הכנתם

קרמי כטיף איך הכרתם? וואו א זה כמעט לפני כמה שנה אני אומר שהכרנו בטעות השגחה פרטית

כן אפשר להתמודד בעולם עם הרבה דברים ולנסות לבחור אבל א ברגע ש אנחנו נותנים לבורא עולם להופיע ונותנים לו את המקום מגלים שדברים הוא יודע לנהל אותם הכי טוב א אני הייתי לקרא צוף צבא יצאתי כבר עם כמה לא יודע כמה בנות לא משנה ו מישהי שפעם יצאתי איתה פתאום מתקשרת אליי שיש לה מישהי להכיר לי ולמרים היא לא יצא עם אף אחד לפני וזהו זה היה פשוט זה היה פשוט מאוד

הייתי בסוף אני הייתי בסוף שירותי

א ודיברתי עם מישהי בשיחת מסדרון כזאת אחרי איזשהיא תקופה היא ככה פגשתי אותה במקרה והיא אמרה לי ממש נכנס לי ללב ואפילו חשבתי על מישהו בשבילך ככה זה התחיל.

וואו, מדהים.

סיפור מטורף. ממש.

ומה קורה בפגישות בעצם? מה גרם לכם לבחור אחד בשנייה?

וואו, זה באמת א זה באמת נקודה חשובה. אה, כי התחלנו את הפגישות, התחלנו להבין שאנחנו א עם אותו ראש על הכתפיים, אותה אותו חזון.

מצד אחד. מצד שני היינו בפער מאוד גדול. באמת.

מאיזה בחינה?

אני יצאתי עם כמה עשרות בנות, 20 ובנות לפני. באמת אני כבר מכיר את הריטואל. אני יודע שאני צריך לשים לב שאני לא מדמיין דמיונות ונראה לי שהולך וזה עוד רגע הכל יגמר ומרים הייתי הראשון שלה היא היא מגיעה עם כל הפרפרים וכל ההתרגשות ו ואז א שאנחנו מדברים ולאן הקשר הולך ואני אומר לה שצריך לשים לב לדמיונות מבחינתי זה היה חשיפה מאוד גדולה שאנחנו מתקדמים פה ומבחינתה זה היה אמאל'ה אנחנו מתפרקים והמשכנו הכי אתה הפגישה אה ואז פרצה מלחמת לבנון השנייה

חבר טוב של גד נהרג בלבנון

נועם אירסון היה

שם מקום דמו

חבר כמו אח א הוא היה מאורס כבר א פגע להם טיל בטנק

איי

א ניקח זמן עד שחילצו את הגופה וכמה ימים א חבר מאוד מאוד מאוד יקר כאילו בצבא היה פעמים שהוא היה בקורס מתקים אני הייתי כבר קצין ו אני זוכר שהיה היה פעמים שדיברנו וכאילו חשבתי על זה שכל מי שנכנס עכשיו למשרד ב של המפי או לא יודע מה ווא שומע אותי מדבר בטלפון מנסה להבין מה אני מדבר שדיברנו על גאולה ודיברנו על כל מיני דברים כאילו זה היה היה חבר מאוד מאוד יקר

והוא נהרג וזה קרה כשגד היה לחתונה של חבר אחר, הוא קיבל את ההודעה, הוא מתקשר אליי מפורק ו

גרם להתפרצות רגשית מאוד מאוד גדולה בינינו, חשיפה חשיפה רגשית מאוד גדולה

זאת אומרת א בכל זאת אנחנו מאוד מגששים ועוד מנסים להבין האם אנחנו מתאימים, רוצים ופתאום היה לא לא הצלחתי להחזיק את הרגש ווא זה בצורה טבעית יצא כלפי מרים זה מדהים שבחרת דף להתקשר למרים ולא נגיד לאמא או לחבר אחר או לאח

נכון

כן נכון

נכון

זה גרם באיזשהם באיזשהו מקום חרבה מאוד גדולה

שגרמה לנו אה תוך מעט מאוד זמן להחליט להתחתן פתחו א עלינו עיניים מה כל כך מעט זמן כל כך מעט פגישות אמרתי יש דברים שמקפיצים את הפגישות בהם מלא

לא היה עוד משהו מעניין שנפגשנו ש יצאנו בערך חודש עד הרגע שהחלטנו להתחתן כן, אבל אה היה פגישות שהשתדלנו לשתוק ולחוות את זוכרת את זה

לחות שקט ביחד ולא לא לדבר זאת אומרת יש א

זה מעניין כי בדרך כלל מובחים מרגש תיקה ואתם את זה במכוון הייתה איזשהי הכנה ג ככה כיוון אותנו לשם ואני הכתי וזרמתי עם זה דיברנו על זה לפני אבל אה בסוף אה אם אני אני אקפוץ שנייה קצת למעלה סליחה אבל יש את המידע שזורם הוא מוגבל בתוך א תבניות מסוימות של קול, של אותיות, של צבעים. אם אני רוצה להתחבר למידע ברמה יותר גבוהה, אני יכול לבטל את ה את האותיות, לבטל את את הכל ופשוט לחוות את האישיות, לא דרך הרוביקות המצומצומות. ואפשר פשוט לשתוק ולגלות שנעים לנו ביחד פשוט שעה לשבת ולשתוק לחייך אחד לשני א זה החוויה מעניינת

זה נשמע מעניין

מאוד מאוד

מה גיליתם בשתיקות האלה

נראה לי שעדיף לשתוק את זה

גילינו שנעים להיות ביחד גילינו שאנחנו מתחברים אה אני חושבת אה ככה אנחנו מבינים איזה איכויות מרכיבות מרחב זוגי

אנחנו יכולים להבין שיש את ה את הרגליים שהם סוג של יציבות על הקרקע וביטחון בקשר יש את הראש שזה איזשהו חזון משותף ורחניות משותפת שמאוד מאוד זרמה בעצם זורמת דרך מילים יש את הרגש את הלב

וברוך השם התחתנתם מה קורה אחרי החתונה

אה אנחנו גרים בשמרון אני סטוד סטודנטית לריפוי ועיסוק.

אני אברך בישיבה ביתמר בישיבה גבוהה שלמדתי.

ואנחנו ככה מתחילים להתגלגל בחיים.

אה נולד בן הראשון אחרי שנה וחצי והבת השנייה אחרי עוד שנתיים. אה התגלגלנו לאילט לשנתיים.

אמונה נולדה כבר באלת.

אמונה כן אמונה נולדה באילת הבת השנייה שלנו. שמ שהיה לכם שם עבודה יודעת או שכן הקמנו שם את הישיבה התיכונית שם

עזרנו שם להקים את הישיבה התיכונית

עזרנו שם להקים את הישיבה התיכונית ואחרי שנתיים א אמרנו אנחנו ממשיכים

עברנו לסדרות גד היה הסטודנט

אסי מים בספיר א

וככה מתגלגלים ועוברות להם א תשע שנים של נישואים

ובקיץ של אותה שנה אמא שלי חלתה בסרטן

וזאת הייתה ההתחלה של איזשהו זעזוע, זעזוע, זעזוע לזוגיות, כי עד אז א פעלנו מאוד מאוד ממקום של לנסות ליצור שקט, של לוותר אחד לשני, להיות אחד עם השני, השנייה ואחת עם השני וולתת. ואני אפשרתי לו ללמוד ועבדתי נורא קשה ו וככה התנהלנו ביחד. והמחלה של אמא בעצם גרמה לי מאוד מאוד לחזור למשפחה הגרעינית שלי, להתמודדות עם האחים ווכה הייתה תחושה שמשהו שם קצת בזוגיות מתערר

פתאום כאילו

היא אני מגיעה הביתה ואשתי לא נמצאת גם פיזית היא הלכה נסעה ל וגם רגשית היא לא היא לא נמצאת איתי ורגע איפה הזוגיות שלנו מה חזרת להיות ילדה אחות של או שאת את אשתי באיזה איזה מה מה הסטטוס עכשיו וזה זה היה מאוד אה מטלטל מבחינתי כאילו לא את אשתי קודם כל

אני רגע אחדד ואומר שבעצם עד אז עבדנו עם הדברים שקיבלנו מהבית

כל אחד מאיתנו הגיע עם איזשהו ארגז כלים מודע לא מודע אה אניכ אני הגעתי עם ארגז כלים של א של החלה וקבלה אינסופית כי זה מה שאמא שלי הייתה בשבילי החילה קיבלה קיבלה את זה שהתחנתי מוקדם בגיל 20 חילה וקיבלה איזה שכ חודש שאני מחליטה להתחתן אה חילה וקיבלה עוד עוד דברים שקרו במשפחה שככה היו א א מאוד מאוד עוצמתיים ומיוחדים ו וככה חייתי עם זה שאהבה שווה החלה וקבלה

אה וגד גם מגיע עם איזשהו אה אה כבוד בין בני זוג וה ההקשבה והמקום של ה געבר לעומת המקום של האישה והתפקידים א זה דברים מאוד מאוד מובנים וברורים א וככה חיים לא

והריצוי

ריצוי כן

זאת אומרת יכול להיות שהפטירה הייתה איזשהו טריגר לבעיות שהיו ולא לא דברו עליהם לפני

זה התחיל

אני חושבת שזה התחיל וזה גם נקודה זה חסף ואני חושבת שזה גם נקודה שבה ה הדברים בעצם גרמו לזה שאנחנו לא יכולים להמשיך באוטומט

א שאנחנו צריכים רגע א לפתוח את החוזה הזוגי באיזשהו מקום ורגע לדבר את הדברים ורגע להניח א דברים שלא חשבנו לפני חושבת שבאופן כללי כשאתה א נמצא ב בחיים עצמם א הרבה יותר נוח להישאר באזור הנוחות

כן נכון

וכשמשהו מטלטל שם את אזור הנוחות זה בעצם הזמנה לגדילה. אני חושב שזה מה שחווינו לאורך כל השנים.

ומה קורה שם בעצם? כבר אתה באיזשה מקום ללת את השאלה הזאתי רגע את אשתי או שאת אחות של או הבת של מה קורה פה עכשיו? מה פתאום נוצר ביניכם? איזו הבנה חדשה נולדה?

אז אני חושבת ש

נוצר הרבה מתח קודם כל

נכון התחיל ממתח. היה שם גם ריון שהיה תוך כדי שנת אבל א

השנה הזאת שבה אני מאוד מתכנסת בתוך עצמי מאוד אבלה מדברת עם גיסתי שגם איבדה הורה אה לפניי ומאוד מגלה את עולם הרגש שלי מבינה שעולם הרגש שלי הוא יש לו מקום הוא צריך לבוא לידי ביטוי באיזשהו אופן ונכנסנו להריון והיה הריון ככה אה

רגע שנה לפני ההריון סליחה שככה זה

תוך כמה זמנים יש לך נפטרה מאז שגיליתם שגילו את המחלה

שנה וחצי.

כן. זאת אומרת היה תקופה של מחלה א נקרא לזה מטופלת רדומה של טיפולים ו

היינו רק מגיעים לשבתות עם האוכל א כדי להיות איתה.

בהתחלה אף אחד לא ידע מה יש. אף אחד לא יודע את את ה איזה איזה סוער זה. כן וואחרי שהיה ניתוח ופתאום גילו שהסוסים ברחו מהרובה כבר ומאוחר מרטן של ארבע וככה א מורכבות מאוד גדולה

אז נכנסנו לאשפוזים חוזרים וטיפול אינטנסיבי וכל שבוע אחר הצהריים זה התור שלי להיות עם אמא יום אחד וכאילו בחיים מאוד מאוד אינטנסיבים תוך כדי להחזיק עבודה במשרה מלאה ו

שלושה ילדים קטנים

ושלושה ילדים קטנים וככה באמת אה

והריון כמו שאתה אומר

ותחילת הריון וככה. אמ וההריון בחודש שמיני א הגענו עם כאביטן מאוד מאוד גדולים לבית חולים. הגעתי עם כאבי בטן מאוד מאוד גדולים לבית חולים. היא אומרת לי כואבת לי הבטן בו הגיוני ישה בהריון חודש שמיני יכול להיות

אולי צירים גמנים שכנה שהיא

דולה

דולה מגיעה ו לא מרגישה שום צירים טוב נושים חולים

הרכם לא לא מדברת הרכם לא

היא אומרת טוב תשו למיון

שם למיון וגילו ואחרי סבל מטורף של 14 שעות הכניסו אותי לחדר ניתוח וגילו שהמאיים שלי הסתבחו בתוך עצמם

זה ב-14 שעות האלה עשו את כל מה שלא עושים לאישה בהריון

עשו סיטי נתנו מורפיום אה כאילו כ כי אף אחד לא הבין למה היא צורחת וראינו אני כן כמה שעמדתי מהצד הייתי מאוד בחוויה אבל אני רואה את המדרג שהולך ומחמיר ממתחה למתמחה בכיר לרופא לרופא בכיר לרופא אולטרה בכיר מנהל מחלקה ואף אחד לא יודע מה טוב, אנחנו ניתן לך חומר הרגעה כזה, ניתן לך משהו יותר חזק, משהו יותר חזק ושום דבר לא עוזר, היא צורה חת את הנשמה וכאילו טוב אז מה יש לעשות? נכניס אותך עשיתי ואז אוקיי, יום שישי ניתוח עירום בערב שבת, ניתוח חירום פותחים את הבטן כי יש שם סיבוך רציני במאי.

נקרא התפשלות מעים. המאי הדתק נכנס לתוך הגס

כמו ג

ונהיה ממש נמק. המאי לוחץ על עצמו בעצם ו

אין הספקת דם יש נמק במאי תוך כדי הריון חודש שמיני

בהריון אני בהריון העובר מדהים מתוק חזק

בלי שום השפעה עליו אני בשערה בשערה מטורפת ממש בסכנת חייםמש

הנמק הזה יכול בבת אחת להקריס מערכות

וואו

אה בניתוח בעצם א ניתוח פותחים את הבטן

פותחים את הבטן זה אומר לידה זה חודש שמיני אז זה בחדר זה יש ערכת לידה פתוחה יש חירוגים ויש רופא מיילד והם עושים את הניתוח ו אחר כך אמרתי לילדים שהוציאו את התינוקי הניחו אותו בצד והחזירו אותו פנימה זה זה מה שה

הניחו את הרכם בצד סגרו את חתכו את המאז סגרו אותו בחזרה

החזירו את את העובר את הרכם לתוך הבטן סגרו והוויכוח כי מצד אחד זה צריך לגדול מצד שאני צריך להסגר ואז הסתמכתי עם המון המון זיהומים וזה לפני כן היה עלידה הייתה מריה מתקשרת אליי אני כל יום כבר מגיע אליה מתקשרת אליי אני מתלבתי מתאר את זה

לא

קיצור

הבטן לא עומדה בעומס בגלל הזיהומים היה ככה איזשהו בלאגן היה צריך ניתוח חירום כיסרי בעצם

כן

א אחרי 12 ימים פגו לי באותם רקמות החלמה מאוד ארוכה

וואו

אשפוז של חודש וחצי כל החגים מ ו אלול לניתוח הראשון עד שמחת תורה א שהשתחרתי א אני גם חשומים נקזים אני ממש פצועה אני פצועה פצועה מערכתי קול צריכה להתרגל מחדש ל למצב החדש

איך זורדים בכל התקופה הזאתי שיש ילדים בבית שהבית אמור איכשהו להתנהל שאמא ממש לא מזמן נפטרה

נכון נכון אחותי כבר מיד אמרה וואי יש לה גם סרטן תוך כדי רעיון תחילה להילחץ ויהיה ממש חוויה קשוחה. אה, אני חושבת שמה שנתן לי את ה את המקום להתמודד עם זה מהמקום שלי זה לדעת להגיד מה אני צריכה. הייתי צריכה שכל שבת וחג יהיה איתי מישהו.

את מאוד מאוד משימתית. את יודעת מה את צריכה,

נכון? נכון.

אני אני לא אני פשוט קרסתי.

כן. מה זה לקר?

לאחר מכן.

אחרי שהגיע הביתה הייתי בדיקון לאחר לידה עם כל התאי מאובחן. לא לא חשבתי ללכת לפסיכיאטר אבל עם כל התסמינים

שמה זה אומר איך זה איך זה מתבטא

הגעתי מהעבודה נכנסתי למיטה

עכשיו אני פצועה

זהו הגעתי הגעתי לעבודה נכנסתי למיטה

לא עשיתי כלום הייתי מפורק לגמרי אני גורר את עצמי בכוח קם הולך לעבודה גם בעבודה לא עבדתי יותר מדי אבל הייתי נוכח בעבודה ו אני מפרק לגמרי

ומה קורה איתך בזמן הזה

אז אני בזמן הזה בעצם א מתפרקת וא צריכה נחידה עכשיו זה לא לידה רגילה זה גם אפילו אכן ניתוח כיסרי רגיל זה הכן ניתוח מאוד מאוד סוער עם החלמה מאוד מאוד מורכבת היה לי אז 100% נחות אה באותה תקופה לשנה

100%

רק כן לשנה ובאמת ה אני חושבת שזאת הייתה נקודה שגד אמר די אני צריך פה לבנות את עצמי מחדש בתוך המערכת הזוגית

ומרים עם היכולת שלה להכיל. היא מכילה אותי. היא מכילה אותי. ו וגם ההחלמה פה יותר מורכבת עכשיו. כאילו מה מה אני צריכה אבל אני רואה אותך.

מה זה אומר לבנות זוגיות מחדש? לבנות המקום. מה?

אה קודם כל זה היה השלב שבו באמת אה הלכנו לעזרה חיצונית אנחנו לטיפול

גישור זוגי.

גישור זוגי טיפול זוגי. היא זיעתה מאוד מאוד יפה ככה את הנקודות שכל אחד מאיתנו צריך. איזה נקודה מסוימת בזוגיות כל אחד מאיתנו ככה מגיע איתם מהבית ומה ככה צריך לעבוד עליו. א מה אגד צריך? מה אני צריכה? ויש שם איזשהו תהליך גם אישי של גן שככה

ההבנה ש שאני אדם שבאופי שלי אני הרבה יותר מרצה ולשים לב איפה איפה אני עומד על שלי ומה אני צריך ומה אני רוצה באמת ולא כי אמרו לי כי מצפים ממני אה וברגע שהפנמתי את זה זה יצר אה דברים חיוביים ודברים חיוביים פחות נקרא לזה ככה. א אבל זה זה משהו ש שהוא פתח הוא פתח לנו לנו את הזוגיות ברמה הזוגית, נכון?

ופתאום

אתה אתה אומר משהו וזה אתה לא אומר את זה כי לא נעים כי אתה אומר כי או אתה עושה כי כי זה מה שאתה רוצה.

כלומר בסופו של דבר הפטירה של אמא שלך זה לאחר מכן הניתוח סביב המאיים והלידה הקיסרית. זאת אומרת, הניתוח הקיסרי בסופו של דבר הוליד משהו חדש בזוגיות ביניכם. כן,

זה הוליד משהו חדש שגרם לנו בעצם א גם לפתיחות רגשית עוד יותר עמוקה א לאיזשהו דיבור רגשי שהוא שהוא אה הוא בעצם כמו שאמרתי קודם מערער את האוטומט

א ובונה בכל אחד מאיתנו משהו חדש והמשהו החדש הזה גרם להמון המון זוזות במערכת הזוגית

מזוזות שהם ממשיכות הם לא נגמרו זאת אומרת גם היום אנחנו לפעמים יכולים להתווכח על משהו, לריב על משהו חס ושלום. כן, לא אנחנו לא רבים, אבל לריב על משהו. ואנחנו שמים לב שזה מאותם הדפוסים שקיימים אצלנו ואנחנו היום יודעים לומר אה אני יודע מאיפה זה מגיע. וכמה זמן עד שהתאושתם זאת אומרת מה דיברתם על זה שנפלתם בדיקון אחרי לידה כמה זמן הרגשתם עד שאתם שוב נרמים את הקשר שלכם למקום קצת יותר גבוה

שאתם עולים על הגל באיזשהו מקום

מה שהיה אז א קודם כל מבחינתי היה לי תקופה שזה שנתיים חלמה

מאוד מאוד מאוד א פיזית ממש שעברתי שהוא ניתוחנצ'יק אחר כך שככה פתאום גד אמר אני עכשיו רואה כמה סבלת כי אחרי שעברתי את הניתוח הקטן הבנתי כמה היה לך מורכב לפני פיזית באמת ברמה הפיזית של להצליח להחזיק שוב א התנהלות של עבודה וארבעה ילדים והתחלנו לבנות את הבית שלנו א בית פיזי א הדיכאון החלדה עבר א באופן אחר באופן

לא לא משנה זה עבר אה מי החיל אותך? כלומר באיזשהו מקום את החלת את בעלך שהוא עבר את הדיכאון החלדה. אני מרגישה שהכיל אותך במקום שאת הייתי צריכה כל כך טע תמיחה.

קודם כל אני הלכתי באותה תקופה גם לטיפול אישי

א שהיה לי ככה מאוד מאוד טוב וובסופו של דבר למדתי ממש להשתמש א ולעזר. משתמש זה מילה לא יפה אבל ממש לי עזר בגיסות חברות אה ממש ככה זהזה זה אני חושבת שזה משהו שמאפיין אותי שכשאני חובה איזשהו משבר אני אני נמצאת בתוכו אבל מיד חושבת מי יכול לעזור לי מאוד מאוד פתוחה היא לא מתביישת אין לה בעיה לבקש א אפילו ברמה שוואלה בא לנו לאכול שבת אצל מישהו בא לכם שנבוא אליכם שבת א

ברמה שבאותה תקופה

זה חשוב

שוב זה מפדח אבל כן זה טוב

באותה תקופה של אחרי הניתוח והכל ממש ככה משתמשתי בשירותים של מ של שתי נערות מהישוב שתי בחורות מהישוב שבאו לנקות את הבית פעם פעמיים בשבוע כמעט כל ערב נכנסו אלינו אצלנו בנות מכיתות זח כח לפחות לסדר את הכיור כי באמת זאת הייתה תקופה מאוד מאוד מטרת

בטח לא יכלת לעמוד על הרגליים כלומר בכלל

ממש ממש ממש ממש ועוד לטפל בתינוק ולעשות אמבטיות וכאילו דברים שהם א באמת המון המון התעסקות בהחלמה

נכון

א ובאמת ככה אחר כך לאורך השנים אז באמת אה אנחנו מרגישים שהערעור על האוטומט והמקום הזה שבו הזוגיות ככה נפתחה גרמו לנו לאיזשהו אה גרמו לנו להתקרבות וליכולת שלנו לעמוד בפני עוד דברים שככה קרו לנו בדרך אה ולפני ארבע וחצי שנים הייתה עוד לידה א שככה נעשתה בהמון המון מחשבה ובהתי עם רופאים וככה

וכל ההריון הוא ובודקים

כן שהכל בסדר ושלא יקרה עוד פעם את הדבר הזה והייתה ככה לידה טבעית ומקסימה ומהממת

ממש חוויה מתקנת שעברנו קודם זה לא חוויה מתקנת כי זה לא בא לתקן זה חוויה בפני עצמה

כןזה חוויה השאלה היא השאלה היא בנוכחות חול שלנו בחוויה,

נכון?

זאת אומרת אני יכול לומר זה חוויה מתקנת ובעצם אני לא נוכח בחוויה פה. ואחרי כמה ימים הלידה הייתה ביום שבו הבן שלנו קיבל תשובות ישיבות א ישיבות תיכוניות

הוא קיבל תשובות שליליות הגוף שלי מיד הגיב לזה חטפתי רל את הריון אחרי הלידה וואו

אה לחץ דם עלה

מה זה אומר אחרי דה כמה זמן חיי

יומיים א לחץ דם עלה הייתי צריכה טיפול במגנזיום יש טיפול מאוד מאוד אינטנסיבי אנחנו מגיעים לבית חולים וכבר הרופא מתקשרה הודיע ש

אנחנו בדרך

וא איך שאנחנו נכנסים לחדר מיד חמישה רופאים אחים קופצים כל אחד למקום שלו ואני רואה את זה ואני נרגע אני אומר יש פה פרוטוקול ברור זה לא מה שהיינו

לפני כן כאילו זה היה טוב תהיי פה בחדר לידה על המיטה אנחנו נראה מה קורה איתך אנחנו לא יודעים ופה כאילו זה יודעים מה לעשות. זה היה מאוד מלחיץ אבל מאוד מאוד מרגיע.

כן.

כן.

וצחק ככה באמת תקול במגנזיום באיזון תרופתי אחר כך של לחץ דם כדי להרגיע תראה לי הריון שבעצם קרתה אחרי הלידה. א וזה היה מקום אחר. זה ממש היה מקום אחר. זה היה התמודדות אחרת. גם אם בהריון של טובל בלידה שלו הייתי צריכה שיהיה איתי כל חג ושבת. אז פה הייתה שבת שאמרתי תעזבו אותי אני צריכה את הספר אני בבית חולים מאזנת את עצמי תרופתית וחוזרת כמו חדשה בתחילת שבוע

זה לא זה לא היה תעזבו אותי לאב אני צריכה שקט תעזבו אותי אתם תהיו בבית אני לא רוצה לשגע אותכם

ממש כי זה היה מקום כזה של באמת אני יודעת מה אני צריכה

ואני יודעת שאני בסדר גם לד

את יודעת מה הכוחות שלך ואת יודעת מה את מסוגרת

כן נכון נכון

א וובאמת הלידה של נועה א הכניסה הרבה אור בבית נועה ילדה מתוקה עצמאית היום בת ארבע

אה וככה באמת עברנו עוד כמה דברים בדרך ו

ולאחרונה

ולאחרונה

בקיץ האחרון

כן בקיץ האחרון א הבת שלנו אמונה נרגה בתמונה ברכים אני הייתה עם חברות במעיין

איך זה קרה

איך זה קרה יום חופש

כן

אה אני בדיוק לקחתי לעצמי חופש מהעבודה שיש לי לשבועיים שלושה צאת לחופש ביום ראשון א בבית ככה מתנהלת יום שני א

יום ראשון הלכנו לקנות א לבחור שולחן שול פינת פינת אוכל חדשה

חדשה בבית

ובערב אה בדיוק מתנהל הגיע מהחווה ו ואמונה אהבה בשר היא אמרה אני רוצה להכין מה הריס פיטה עם בשר ככה לכולם אני לא אוכל בשר באמצע שבוע מה איתי אין בעיה אני אכין לך צ'יפס כי זה ישבנו על השולחן הישן שהיה ואכלנו כולנו סעודה ככה באמצע שבוע לא משהו היה ממש אווירה כזאת

כיפית ממש

ו היא רצתה לישון אצל חברה בבני דקלים הלכה לחברה

נשו ליד

ואני לוקח אותה והיא היא היא לא היא לא דביק היא ממש לא אהבה את הידבקויות האלה ו ואני כמובן אני מנצל את זה עד הסוף כדי לרדת עליה והיא באה לרדת מהאוטו אנחנו צוחקים בדרך לא זוכר כבר מה זה היה ואני אומר לה אמונה אני אוהב אותך אמוני אני אוהב אותך ואני נותן לה נשיקה על הראש ואז היא אומר לה זה מעצבן אומרת לי לא מגעיל והיא יורדת זה ככה נפעלתי ממנו

והייתה עם חברות בלילה ישנה אצל חברות עוד חברה הגיעה אחות של חברה הגיעה היה ככה לילה ממש מאושר לילה ממש מיוחד והיא

בואנה בואנה צחוק אבל לא צחוק לועג צחוק של שמחה שטויות חיוביות ש שנות א אווירה טובה לא שטויות שהמזיקות ובבוקר הם קמו, התארגנו, התפללו, אכלו, שכינו שקשוקה, התווכחו לשקשוקה תוך כדי שמישי מתפללת, ככ מתווכחות ביניהם בצורה נורא נורא מצחיקה ונסו למעיין באדורה, שזה בערך חצי שעה נסיעה מאיתנו. אה, נהנו במעיין מאוד, ממש ממש נהנו, עלול לצומת, מולה מתקשרת אלי אמא, אני לסוע לכפר ציון או לא משנה, לא משנה, אני נוסעת הביתה. א והיה ככה איזשהו אוטובוס שעצר בצומת

היא לא היא לא ראה אתה

והיא לא ראה שמגיעה משאית זה היה שם זה צומת מאוד בעייתית מבחינת הריאות התנאים בה

העובדות בכביש אין שוליים א ומצד שני גם היא הייתה לא זעירה עכשיו אני אומר ש כמה שאנחנו אנשים זעירים ובוגרים לכולנו יש רגעים שאנחנו לא זהעירים גם בכביש והכל יכול לקרוא תמיד ואני הכרתי את אמונה אני מכיר אותה היא הבת שלי היא היא הייתה ילדה אחראית וזהירה ולכולנו יש טעויות ומשאית הגיע ופגע בה

נקודה הכי חזיקה

דיברתי איתה בזמן הזה כאילו שמעת את התאורה בזמן לא לא לא דיברתי אית שנייה לפני החוקרים והמשטרה שאלו אותי מה למה היא הלכה צינה רגע לדבר בטלפון כאילו ניסו להבין אם קרה משהו איתה עם חברות שלה חשבו שאולי זה משהו לא עלינו כאילו שנו אין סיכוי הילדה הכי שמחה בעולם אה דיברה איתי היא באמת שאלה אותי מה לעשות היא התלבתה כזה מה לאן לאן לסוע כנערה שכל אחים לפניה והיא ממש אמרה לחברות שלה בואו אחריי זאת הצבא שלה בואו אחריי א ילדה ששאירה הרבה הרבה הרבה אור בעולם עולם ממש

יותר

אה והיא חסה את הכביש

בהלוויה בעצם הכרנו ילדה אחת אתה שלנו ובסוף השיבה כבר הבנו ש זה בקנה מידה אחר נו זה לא רק מה שהכרנו זה משהו הרבה הרבה יותר גדול מרומם יש פה איזה אור עצום ש ככה בורא עולם התגלה

נערה בת 15 שממש יש לה נשמה חמה של בת 20 לפחות היא דיברה והשאירה כתבים כמו החיילים כמו החיילים שנהרגו במלחמה באותה רמה באותה רמה של קרבת השם באותה רמה של עבודת השם באותה רמה של בנייה עצמית היא הסתכלה על עצמה כיבן אדם מאוד מאוד שלם היא ידעה את היתרונות היא ידעה בת 15 רק בתחילה עד גיל ההתבגרות אבל היה בא איזשהיא אמת פנימית שהייתה מאוד מאוד חזקה ידעה במה היא טובה ידעה במה לא טובה אני לא צריכה ביקורת מאף אחד כי אני יודעת במה מה אני צריכה לתקן במ

לפירה שאני לא צריכה ביקורת זה אמירה מאוד מאוד גאוותנית וכאן בדיוק לא אל תפריעו לי בתהליך שאני עוברת זה כאילו ראינו את זה רק אחר כך בדברים שהיא כתבה ש אף אחד אחר לא ראה אבל אני לא צריכה ביקורת כי אני יודעת לבקר את עצמי שאני חוזרת ככה אחורה

איך נודע לכם

מיכה הסיפור

אני עבדתי בישיבה אב בית עיקר העבודה שלו בדרך כלל בחופש הגדול אוגוסט ימים לא עתים וראש הישיבה הרב רענן מתקשר אליי פתאום בשב התמונה הייתה בשב ובוש ור הוא מתקשר אליי ו איפה אתה ראש הישיבה מתקשר אליי אני כאילו כאילו כנראה צריך משהו נכון אני בא אליו ומלהג כזה כן חם ולא יודע מה אומר לי בוא והוא הולך איתי ולוקח אותי מחוץ לישיבה אנחנו עומדים על הכביש ויש יש רוח בישיבה יש איזה קבוצה שמסתובבת כבר ואנחנו עומדים בחוץ וכאילו אני מבין שזה משהו יותר דיסקרטי והוא אומר לי קרה משהו לאחד הילדים אמ לי בוא בוא ניסע הביתה נדבר בבית אנחנו כאילו אני עולה על האוטו עף הביתה אני אין לי מושג מה קרה אנחנו נכנסים הביתה

אני מדליק מזגן מדליק טהוב ואז אני קולט מרים עם שלוש ילדים יצא לקניות בבאר שבע מתנאל הגדול נסע לחווה אמונה עם חברות בטיול אומר לו מה קרה ואז הרב חנן אומר לי תמתין בכל שקט עמוק כזה ו אני עושה את מה שלא יודע לא יודע למה אבל אני ממתין דר שאנחנו ממתינים היום אני עם הפלאפון גולל אני ממתין ואני נכנס למוד של המתנה התכנסות פנימית אני מתכנס לתוך עצמי ולא נוגע בטלפון ואחרי עוד יודע 10 דקות אני כבר מריה מתקשרה אליי מריה מתקשרת אליי ואני רואה שהיא מתקשרת אליי ואני אומר היא שולחת לי יודע ואז היא מתקשרת אליי ואני אומר או שהיא יודעת מה קרה או שהיא לא יודעת לי אין מושג מה קרה אני יודע שקרה משהו רק אני עונה לה

ו היא אומרת לי כן איזה משהו אם לקנות או לא אני מבין שהיא לא יודעת אני מבין שזה הדבר האחרון שאני צריך לעשות עכשיו זה לומר לה משהו עם שלושה ילדים ובאר שבע גם אם צריכה עכשיו לבוא הביתה זה נסיעה ואני אומר לה אני שמח עלייך אין לי כוח חם מנתק ואז אני כבר נכנס אמבזקים בערוץ שבע ואני רואה ש הייתה תאונה ליד הדורה היא נערה כבת 17 לא זוכר ועובר לי איפשהו בראש שהאמונה הייתה מאוד גבוהה מטר 78 ואני אומר אני לא יודע אני לא יודע את זה. אני אני ממתין. אני אני דוחה את המחשבה הזאת. אחרי עוד כמה דקות נפיקות בדלת נכנס שוטר מודיע לי ואז מנסים להבין איפה איפה מרים ו ואנחנו ממתינים כתוך כדי האם לקחת את הגופה לאבו

כביר לזהות או לא ואז פתאום זה הסתדר כי היה זיהוי בשטח היה שם בלאגן שלם שפתאום הכל מסתדר מתי שהוא אני מתקשר שוב פעם, כבר באיזה 4 :3 אני מתקשר שוב והורה עונה לי והיא מביאה לי את מרים ואני אומר לה מה קורה כן אנחנו בדיוק עולים על האוטו טוב אני אני עייף בכלל מתים לא זוכר בדיוק כבר

אני עייף אני הולך לנוח

ו ואני ממתין

כל הזמן הזה המון המון אנשים צדיקים מהצוות אחי שלי שוב עסוקים בלשמור עליי שההודעה לא תגיע אליי באיזשהיא דרך לא דרך ממש ב גבורה מאוד גדולה של גד ובחזקה מאוד מאוד גדולה של הצוות של היישוב א פשוט עסוקים בלשמור עליי שאני לא לא אקבל את הידיעה הזאת

אני עוד לא באמת מבין מה קרה אני עוד לא מפנים את זה אני כאילו כן בכיתי אבל איפשהו א דרך בחמת התחלנו ב3 בחרך פרייה מגיעה ואני כל הזמן מחכה כיש את הדלת של הבית ויש מצד שני את הויטרינה בדרך כלל אנחנו נכנסים מהויטרינה

קרוב לחניה

יותר קרוב לחניה והבית מלא אנשים הבית אמור להיות ריק אין אף אחד בבית זה מה שהיא יודעת ופתאום אני רואה טובל בויטרינה ואני אומר היא הגיעה כולם מיד נכנסים פנימה לחדרים הבית ריק ואז

ואז נכנסתי וככה ראיתי את האנשים תניחי את הדברים שבי אני מגיעה מקניות קניתי איך חומרי למידה לאמונה לשנה הבאה ובקבוק לקטנה לגן וכל כל מה שקורה באוגוסט כשמתאתרגנים לשנת הלימודים הבאה ואני נכנסת ובאמת ככה א גד השוטר והמנהלת מחלקת רווחה של המועצה מודיעים מודיעים את ההודעה כמובן כמו שי מאוד גדול, שבר מאוד גדול ואז אנחנו מבינים שאנחנו בעצם צריכים להתרגן להלוויה, לכתוב בספד. א ואנחנו לאט לאט מבינים שיש משהו ב בשפה שלנו הזוגית שהוא מאוד מאוד חזק, של משהו בשדר הזוגי שלנו, במהלך השבעה והלוויה.

כל בהספדים עמדנו, דיברנו ביחד. א זה לא היה הספד והספד. בשיבה עצמה ישבנו ביחד וגם כשישבנו בנפרד אחר כך אנשים באו ואמרו שדיברנו את אותם דברים זה היה אותו קול אה

ואני מרגישה שכל העבודה הזאת על הזוגיות למקום הזה שבו אנחנו בוחנים כל אחד מאיתנו מה הוא צריך בזוגיות ומה אה ומה ומה הדברים שככה א איך אנחנו ממשיכים לנהל את החיים שלנו נו ביחד ולהיות שותפים ואוהבים כל מה שעברנו עד אז פשוט הכין אותנו לרגע הזה כי

זה קירב ביניכם או שזה לקח אותכם ממקום של המות או

לא ממש קודם כל אנחנו ממש אה השתדענו לא להשים אף אחד

לא דיברנו על מה היה בתאונה לא היינו מוכנים לדבר על מה היה בתאונה כאילו אמרנו היה עכשיו זוג שהתחתן א הורים יכולים בשבע ברכות להתחיל להתווכח מה כל אחד הביא אתה הבאת המקרר ואני הבאתי א תנור ומוכנת כביסה אתה צריך מובטח לזוג הזה כנראה הזוגיות לא משהו שנים אנחנו עכשיו מלווים את הבת שלנו לבית עולמה ואנחנו נתעסק במקום של מי השם

זה המקום

אנחנו נתעסק פה ב רק בגודל רק בעוצמה ואיך בורא עולם מופיע פה? מה בורא עולם רוצה לומר לנו? אבל לשבורמים אנחנו פה מתגגעים אליך שתבוא ותרים ניסיונות ובקשיים אנחנו כאן מבקשים שאורך כבר יאיר אבל שבמברים אנחנו פה מתגגעים אליך שתבוא ותרים בניסיונות ובגשיים אנחנו אנחנו כאן מבקשים שאורחה כבר יאיר.

בורא עולם מופיע. הוא לא שואל אותנו איך, הוא לא שואל אותנו למה הוא מופיע.

אני שומע ש

האם אנחנו האם אנחנו מקבלים את ההופעה שלו או לא. אני יכול להתעסק עכשיו במה דברים קרו, אבל דברים קרו. בורא עולם בחר ככה. בחר. בחירה מוחלטת. היחיד שיכול לבחור זה הוא. אני אמר לו לא. אז אני מקבל אותו. תודה על 15 שנים ו-10 ימים. תודה. זה מה שהישיתי לומר. א ההבנה שאמונה נולדה עם כתר שכתוב עליו את מלא ימיה 15 שנה ו10 ימים. ובאיזשהו מקום ה יש פה בעיניי כמה רבדים. רובד ראשון של ילדה שייתה אור גדול מגנט לחברות שלה הייתה כל כך כל כך עוצמתית נפתחה קבוצת וואטסאפ בערב של ההלוויה נכנסו אליו אליה 1000 אנשים 1000 בנות נוער וגם בנים מכל מיני מקומות ומבוגרים

והיו צריכים לפתוח עוד אחת וכל מי שראה את התמונה שלה ושמע עליה פשוט נצמד אליה ונדבק בה ורצה

מישהו שלח לנו מכתב ש פתחו הקימו ספריית אמונה באולפנה שהיא למדה וזה התפרסם בישראל היום ומישהו שלח לנו מכתב שהוא ראה את התמונה שלה והוא ראה את הספריה והוא ממש מתרגש ואין לנו מושג מי זה לא יודע מי זה אנשים הגיעו לשבעה לא הכרנו אותם לא מכירים אותם ראו והרגישו צורך

ממש תחושה גם שאמונה א או אמנם נרגם בתמונה דרכים ולהצטרפה לכל הקורבנות של עם ישראל בתקופה הזאת. בואו אחריי.

בואו אחריי. השאירה כל כך הרבה מהירות מצמררות. אה

מה למשל?

חצי שנה האחרונה של החיים שלה היא צטרפה עם חברות שלה לקבוצה שהם פתחו של א תודות טוב להודות לשם.

וכל אחת כותבת מתי שמתאים לה את ה

מה שהיא רוצה.

על מה שהיא רוצה.

תודה.

תודה.

לא ידענו. לא ידענו. לקבוצה הזאת.

תודה על המבחן שהיה, תודה על החברות בחדר, תודה כאילו בדרך כלל אנחנו נאמר תודה על הדברים הפשוטים וחברות שלה אספו את כל התודות שלה משם והביאו לנו ב10 עמודים יותר אפילו אנחנו מתחילים לעבור על זה ויש שם תודה על הדברים

זה אח שלי בא לשבת

תודה על ההורים שלי ושאני לא תמיד מבינה אותם

תודה על זה שאומרים לי לא תודה על דברים פחות נעימים כאילו תודה שפספסתי את האוטובוס ושהטיול נדחה ושכל מיני דברים כאלה שפשוט הייתה באיזשהי יכולת לדבר עם הקדוש ברוך הוא בגוף ראשון אבא אני אני כל כך שמחה שאתה קורא אותי כי כל פעם שאני שולחת לך משהו יש שתביים

קבוצתפ סגורה שלה בורא עולם ו

אני ובורא עולם ככה קרה לקבוצה הזאת

והתודות האחרונות הם תודות ממש מצמררות

כותבת זה בערך חודש לפני שהיא נרגה

אה אה על תודה סדרה של תודות על כל מיני דברים ושתי תודות אחרונות תודה אחת לפני אחרונה זה תודה לסיבוכים במדינה הזאת והתודה האחרונה זה תודה על חבלי משיח

וואו

היא ממש חייתה באיזשהיא ספרה רוחנית אחרת מצד שני הייתה כל כך של העולם הזה כל כך מתפחת את עצמה ונהנת ושמחה ואיך שהיא נראית

ושטות ניקית

ואומרת עומדת מול המראה ואומרת מרבו מעשיך השם

ושטות ניקית וצוחקת ואוהבת בשר ואוהבת להכין אוכל והיא הייתה השף בבית אני הייתי אסף אוקיי בשבילה רק להסביר מי היא ובאמת ה ה הי הייתה בה פשוט נשמה גדולה נשמה של דור של גאולה ממש

עכשיו עם ישראל שומע אכם מה אתם הכי אתם רוצים ש שניקח ממנה שנלמד ממנה שנפנים לעצמנו אני חושבת שזה המקום של ראויות, של ראויה. המקום הזה שהיא אומרת אני לא מחפשת שמישהו

יאשר אותי,

יאשר אותי, יגיד לי כמה אני טובה. אני לא אני לא זקוקה לאף אחד, לא תלויה באף אחד, אני מלאה בעצמי בטוב. היא פשוט אהבה את כולם וכל הזמן אמרה השם איתנו. אה א היה לה המון המון משפטים כאלה מיוחדים. אני צריכה לירושלים. אה או א שהיא באה לבית המקדש או חומנות אולבנסור לנו טיק טוק ידעה מי ואני חושבת שמבחינתי שכל אחד ידע כמו שאנחנו אומרים בבוקר מודה אני לפניך לך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי וחמלה רבה אמונתך האמונה של השם כל כך רבה בנו היא רבה היא עצומה היא גדולה פתאום התובנה הזאת של שהיא כל כך ראתה עצמה את עצמה כראויה בלי להיות זקוקה לאף אישה חיצוני זה זה פשוט שעזרה לי ככה להתמודד עם החצי שנה אחרי שהיא נפטרה

כי איך באמת מתמודדים עם זה

זה נורא נורא קשה

בבד אחד פתאום פתאום יוצון זה לא שהייתה איזה מחלה דרדרות משהו זה פתאום יות ילדה בת 15 בשיא החיים שלה

שיא הבריחה אי אפשר לחשוב לדמיין על זה

ממש ממש

אז

אה אני חושבת שיש פה כמה רבדים שהם ממש חשובים קודם כל הנושא של אותנטיות של להבין מה כל אחד מאיתנו צריך, מה ההרגשות שעולים בי א בכל רגע נתון. יש מצבים שבאמה אנחנו צוחקים ושתופותניקים ממשיכים בחיים

ממשיכים לתפקד ולעבוד ולהיות א ככה משתלים להיות פרודוקטיביים וככה גם לפרנס את הילדים שבבית וגם לחיות כמשפחה עם כל מה שזה אומר וגם לכאוב לכאוב עד הסוף זה לא שאנחנו חזקים וממשיכים הלאה לא אנחנו כואבים אנחנו נופלים נשברים

אנחנו לא פחדים

עקאב מוזמן עקב אני לא מחפש אותו אבל שהוא בא אני אמר לו, ברוך הבא, אתה אתה פה חלק מהמשוואה, אתה פה הכאב חלק מהאירוע והכאב אה גורם לי לחוות. אם אני מנתק את הכאב, אני מנתק את השמחה, אני מנתק את הכיף, מנתק את ההנאה, מנתק את האושר. אם אני חי ביחד עם הכאב, אני לא מתמכר לכאב, לא שוקע בתוכו, אני מתקדם הלאה. אני שוב פעם אני אני אומר את זה בורא עולם מופיע פה ואני הוא מופיע דרכי הוא מופיע דרך החיים שלי השם יצליח דרכנו א אני לא לא מוותר על זה

אה אני חושבת שהחיפוש משמעות מציאת משמעות שלה של של האור שלה א ההבנה ש שהיא חלקת ממשהו גדול שאנחנו לא מבינים אה ובאמת אה החיפוש משמעות מאוד מאוד נותן כוח א המקום של הנהגת המחשבות אנחנו לא חושבים על היא הייתה אמורה להדריך בבני עקיבא היא הייתה אמורה להיות בכיתה י

היא לא

זה מה שהקדוש ברוך הוא החליט והוא והנשמה שלה הגיע לעולם בשביל משהו מאוד מאוד מסוים

משתדלים לחיות כאן ועכשיו לא לחיות את הפנטסיה ש אני איך הייתי רוצה לראות אותה בחתונה ואת הזוגיות שלה ואת ה ילדים שלה ואיך היא מחנכת אותם ולא אני אולי בפנטזיה הייתי רוצה את זה אבל לשים לב שזה פנטזיה וזה לא מציאות המציאות היא לא פה

אני חושבת שהמקום הזה שאתה בוחר מה לחשוב אתה בוחר איך אה אה איך להתייחס לדברים ואאם האם לדבר על התאונה בשיבה או לא האם להסתייחס כל פעם לראות את הבנות שהייתה אמורה להדריך אותם בסניף להגיד איזה באסה שאמונה לו פה הוא באמת להבין ש שהיא יש לה אור שהוא פשוט עובר עובר דרכינו עכשיו בדרך בצורה שונה

וזה לא וזה לא סותר את הכאב זה ממש לא סותר את הכאב זה לא סותר את הכאב

איך טווכים את זה לשאר הילדים בבית

וואו

כאילו המקום שלכם כמו שאתם רואים הוא מאוד גבוה אבל יכול להיות שילדים לא עוברים את זה בצורה כזאת אז איך מרימים את זה איך מרימים את

כנו לילדים שלנו אנחנו מגיעים בהם כמו שאנחנו מגיעים באמונה אנחנו גיעים בילדים שלנו מאוד מאוד מאוד באמת כל אחד א עובר תהליכים מאוד מאוד גדולים א בחיים שלו ואני חושבת שקודם כל לזרום דרך האותנטיות הזאת שגם להם מותר להתפרק זה בסדר לא להיות א לא להיות עכשיו במי טובכם וזה בסדר לא לתפקד זה בסדר לבקש להשתחרר מה מהבית ספר זה בסדר לחיות את החיים שלכם באופן שבו אתם ככה רואים נכון עם המון המון חופש והכוונה אמ ו

ומצד שני יש גבולות

ומצד שני גבולות כן ילד עכשיו לא אני לא אתן לו לשכוח עכשיו בבאס בבכי שבוע אני אמין שקשה לך אני אמין שכואב לך אני פה איתך אבל אנחנו נתקדם אנחנו נתרומם

כמובן עולם הטיפול הרגשי שאנחנו אנחנו מאוד מאמינים בו חושבים שזה ממש מתנה של הדור הזה שאפשר רגע ללכת למטפל ולטפל בדברים זה לא בושה ללכת לטיפול רגשי זה עוצמה גדולה של ללכת ולטפל במה שכואה וקשה שבאמת אה

בסוף הטיפול הוא לא משהו חיצוני. המטפל לא הוא לא קוסם. המטפל עוזר לי להתמודד עם עצמי, לגלות את הכוחות שתמונים בי. אז כן, ילד בן 10 וילדה בת 13 וילד בן 18. זה כל אחד ברמה אחרת, אבל זה הכוחות שתמונים בו. ואנחנו בבית מלווים את התהליך הזה. וילדה הקטנה בתרבע מדברים איתה בגובה העיניים שלה

שהיא אמונה בשמיים שאנחנו מתגעגעים אליה ואבא ואמא בוכים כשהם בעיקר מתגעגעים ווהכל מאוד מאוד פתוח וגוי

וברוך השם יש לכם עכשיו א בשורות טובות

נכון בעזרת השם אנחנו מחכים לעוד לדע בעזרת השם בבריאות

אמן

ובתפילות

הרבה תפילות

הרבה תפילות

וואו ברוך השם וואו, באמת עברתם א התמולדות מאוד לא פשוטה. אתם עדיין עוברים, זה משהו שהוא נראה לי נצחי לעבור אותו. מה התובנה הכי משמעותית שאתם חושבים שבעקובות מה שעברתם אתם יכולים א לומר לעם ישראל תובנה או מסר שחשוב לכם להעביר? אני חושבת שאנחנו בעיקר כלי. אנחנו כלי להופעה של שם השם בעולם ואם א ו לבחון ממש מה מה הכוחות שלי במה אני טוב במה אני מה אני אוהב לעשות מה אני טוב בו

לא לעשות את מה שצריך לעשות את מה שנכון צריך ללכת לעבוד האם נכון לי ללכת לעבודה אולי לא נכון לי עכשיו לא נכון לי היום ללכת לעבוד אני לא יכול לעבוד א צריך א לשמוח צריך לבכות מי אמר מי אמר שצריך

אני חושבת שבעיקר שאנחנו באמת כלי כלי להופעה השם יצליח דרכנו זה בעצם שלא שהשם יצליח את הדרך שלנו השם הצליח דרכנו אנחנו רק הצינורות אי אפשר לומר שהשם יצליח את הדרך שאני הולך בה כי זה אומר שאני הנשא והוא הנשוא אני לא יכול לומר כזה משפט

אבל אם אני אומר השם יצליח דרכנו הוא הנושא, אני הנשוא. אז דרך כל פרט ופרט בחיים שלי אני רוצה לגלות אותו, אני רוצה להופיע אותו. אז גם דרך החתונה וגם דרך הלידה וגם דרך קבורה ממפות. או ממש א לסיום תוכים ככה להסתכל אחד על השני. מהר משפט בעקבות כל ההתמודדות ה מטורפת שעברתם. תודה לשותפות ולכלי שאנחנו בונים בעולם הזה. תודה תודה על ההופעה, תודה על הרצון, תודה על היכולת. וואי, איזה רגע מאוד מאוד עמוק. מאוד עמוק. וואו, תודה רבה, תודה רבה שהייתם כאן. אני ממש מעריכה את זה שהנחתם את כל הכאב והחוויה הרגשית העוצמתית שאתם עוברים והנחתם את זה פה על השולחן ונתתם ככה לכל עם ישראל קצת קצת להבין ככה את התהליך שאתם

עוברים עם עצמכם. מרים לשון מרירות וגד לשון שמחה. החיבור הזה של שניהם הוא בעצם הסיפור של כולם. בזוגיות של כולנו יש עצב ושמחה, מוות וחיים, כאב וצמיכה. למרות מה שעברו, הם בחרו לראות את החיים בעיניים של אמונה שקטה, אך נוכחת שהכל מתנהל בסדר הנכון.