הרב זמיר כהן - אמנות ההנאה

מיליארדי בני אדם צועדים בעולם במרדף החיים וכולם רוצים לההנות. בתרבות המערבית שואף האדם הממוצע לדירת יוקרה, לרכב נוצץ, לוכור במסעדות ובמלונות פאר, לבילויים ולתענוגי הגוף. ואילו התרבות המזרחית מחנכת את הנוהים אחריה לפרוש מהחומר, לצומות ולסיגופים, להימנאות מדיבור ולפרישה מהאישה. רק כך טוענת התרבות המזרחית תגיע להרפיה ולהנאה אמיתית בחיים. מה היא האמת? מה היא הדרך הנכונה אשר תגרום לי לענות מחיי כראוי? הרב זמיר כהן בהרצאתו אומנות ההנאה חוסף את הדרך השלישית והממוצעת המאזנת בין החומר לבין הרוח ומרתק את הצופה בגילוי השיטה כיצד להיות אומן בהנאות החיים עד המיצוי והמעילוי העצמי המלא

שלום וערב טוב הנושא שלנו אומנות ההנאה נושא שככל דבר דבר חשוב צריך להיות אומן בו. בדרך כלל נושא שהוא לא חשוב כל כך אפשר להתייחס אליו גם בחובבנות. תעשה את זה כך, תעשה את זה אחרת, זה לא חשוב כל כך. אבל ככל שהנושא חשוב יותר, מרכזי יותר בחיים, כך האדם צריך להיות אומן באותו תחום. ההנאה, הנאות החיים, האם זה נושא שניתן לזלזל בו או שגם כאן צריך להיות אומן כמו בכל תחום חשוב אחר. לאמיתו של דבר, כשנבדוק ונבחן את רוב הפעולות של כל אחד מאיתנו במשך החיים, אנחנו שואפים להנות. הרי רק כדי לחיות האדם יכל לגור באיזשהו מגורון עם איזה מזרון על הרצפה. לא צריך יותר מזה. קצת משהו לאכול. הוא יכל להסתדר יפה מאוד, לחיות

טוב, אבל כל אחד מאיתנו מוכן להשקיע הרבה, לעבוד שנים רבות, לטרוח, לעמול, לחפש בת זוג, בן זוג. רוצים לחיות טוב, רוצים לההנות מהחיים. והשאלה היא כמה אנשים באמת יכולים לומר על עצמם שהם נהנים מהחיים כראוי. לכאורה זה תמוע מאוד לומר שהתורה היא אמורה ללמד אותנו איך לההנות מהחיים. בדרך כלל הדת נתפסת כי מצמצמת את הנאות החיים. אומרים לך את זה תעשה ואת זה אל תעשה, זה אסור וזה אסור. אז היא התורה הזו שמגבילה אותי. היא זו שתלמד אותי איך לההנות בחיים. למרבה הפלא מתברר שלא רק שהתורה מלמדת את האדם איך להנות בחיים, אלא על פי היהדות האדם נברא כדי להנות. ייתכן שזה משפט שמפתיע הרבה, אבל על פי התורה אלוקים ברא את

האדם כדי שהאדם יהנה. בואו נראה את לשון הרמח"ל מגדולי המקובלים של כל הדורות במסילת ישרים. הוא מסביר לנו מדוע האדם שואף ומוכן להשקיע כל כך כדי להנות מהחיים. הרמח"ל הרב משה חיים לוצטו כותב בספרו מסילת ישרים פרק ראשון. בואו נראה קטע קטע יסוד החסידות. כך הוא מתחיל מיד בתחילת ספרו, מסילת ישרים. ספר שהגאון מוילנה כותב עליו שהספר הזה קטן יותר מהמחבר. בדרך כלל אדם שמחבר ספרים כשאדם מחבר ספר ספרו גדול עליו אבל למסילת ישרים אומר הגאון מוילנה שהספר קטן מהמחבר כלומר שהוא היה גדול יותר ממה שהוא כתב כותב הרמחל יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה הוא יסוד על זה בונים את הבניין השורש הוא מצמיח את הכל אומר הרמחל

היסוד של כל עבודת השם היא שיתברר ויתאמת ירור ואימות אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבתו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו וכאן במשפט מפתיע אומר הרמחל והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא שהאדם לא נברא אלא להתענג רק כאן כתי את זה באמצע המשפט המשך המשפט שהאדם לא נברא אלא להתענג על השם ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והאידון הגדול מכל האידונים שיכולים להימצא. זאת אומרת שהאדם נברא כדי להתענג. אבל השאלה היא איך עושים את זה? אם אלוקים ברא אותי כדי להנות אז למה הוא אומר לי את זה תעשה ואת זה אל תעשה? כל ברדת מבין שאם הצטוונו על ידי הבורא להתנהג בצורה מסוימת, הרי לא יתכן שאם הוא

ברא אותי כדי לתת לי עונג והנאה, כמו שהזוהר הקדוש מסביר שמי שברא את העולם יכול להסתדר גם בלי בני אדם. הוא יכול להסתדר בלי בני אדם. הוא שלם בכל שלמות ולא צריך בני אדם. מדוע הוא ברא נבראים על פי תורת הסוד? מכיוון שהוא ביקש להטיב לאחרים. ביקש לענג אותם, להנות אותם. להנות בה, לא בעין. השאלה היא מה גורם להנאה? בואו נשאל את עצמנו. אולי יש מהקהל מי שירצה לומר מה גורם להנאה? כשאני עושה משהו ונהנה ממנו. ממה אני נהנה? בעצם? התשובה היא מה גורם להנאה? מילוי החסר. כשחסר לי משהו ואני ממלא את מה שחסר לי אז אני נהנה. אנחנו נתקדם צעד אחר צעד ונראה איך האדם יוכל באמת להגיע להנאות החיים בעולם הזה. אנחנו הערב לא

מדברים על העולם הבא. מדברים על העולם הזה. איך האדם יכול להנות בעולם הזה. ולכן אני קורא לזה אומנות ההנאה. כי להנות ככה כלאחר יד אין לזה משקל. אנשים טורחים עמלים ומרגישים חוסר סיפוק ולא הנאה ולא הוא אומר יש לי הכל ואין לי כלום. מה נותן לאדם באמת להתענג? אז קודם כל נגדיר לעצמנו מה נותן לאדם את ההנאה. מילוי החסר. כשחסר לי משהו ואז אני ממלא את מה שחסר לי אז אני נהנה. זה נמצא בבסיס ההנאה. במילים אחרות. תחושת השלמות. כשיש לאדם תחושה של שלמות, כלומר היה חסר לי וכעת אני שלם אז אני מרגיש טוב. לפי זה יצא דבר מאוד מעניין. על פי תורת הסוד כל הבריאה נבראה על עקרון הפחים שיוצרים שלמות. האות א' מבט את אחדות

האלוקים. האות ב' שבה נברא העולם מבט את הריבוי, את הכפילות, את ההפכים שיוצרים שלמות. לכן באמת אם נבחן ונבדוק נגלה שעקרון ההפכים שבטבע הוא שיוצר את הנאות החיים. למשל חום וקור. אם לא היה בעולם קור, מישהו היה מתענג מהחום, אם מזג האוויר היה תמיד אותו הדבר. היינו יודעים להעריך את האוויר הטוב, את הנעימות שהאדם מרגיש. אותו הדבר הפוך. כשאדם שבע ורעב. ממה אדם מתענג באכילה? לא רעב.

כשהוא לא רעב. זאת אומרת שתחושת הרעב היא שמאפשרת לנו לסבוע. בגלל שיש הפכים האדם יכול לההנות מהחיים. כך בכל תחום האור והחושך. החושך מאפשר את מציאות האור. יש לאור את מילי העיר. היום והלילה. אנחנו יכולים להתענג מהיום כי מבינים מה זה לילה. כלומר כשחסר לך ואז אתה ממלא את מה שחסר אתה יכול להרגיש את ההנאה ואת הסיפוק ואת העונג. אדם שלא היה חסר לו כלום בחיים, אף פעם לא יוכל לההנות כמו שמי שהיה חסר לו וכעת הוא משיג את מה שהיה חסר. כי כשחסר והאדם ממלא את החסר שלו אז הוא מרגיש עונג והנאה. וכעת נגיע למה שנוגע למרכז חייו של כל אחד מאיתנו נושא הזוגיות. זה לא סוד שאחד הנושאים המאוד מרכזיים, אם לא המרכזי

בחייהם של רבים זה הזוגיות. זכר ונקבה. שוב, עקרון ההפכים שבטבע. כעת נבין מדוע הגבר שואף לאישה ומדוע האישה שואפת לגבר. מה חסר לאדם לחיות כל ימיו לבד? בשביל מה הוא צריך את הזוגיות הזו? אומרים חכמי הסוד, השאיפה לשלמות. לפעמים שואלים בחור, תגיד לי למה אתה רוצה להתחתן? למה אתה רוצה בחורה? בשביל מה אתה צריך אותה? הוא לא יודע לענות. הוא אומר, "לא יודע, אני מרגיש, אני צריך, אני רוצה." שואלים אותה, "לא יודעת. אני מרגישה שאני צריכה. בשורש הדברים בנשמה, האדם רוצה זוגיות מכיוון שהוא שואף לשלמות. הזוהר הקדוש אומר שאדם מה הוא אדם? מי הוא אדם? על פי היהדות. יצור שמורכב משני חלקים. חלק זכרי וחלק נקבי. גבר לבד

הוא לא אדם על פי היהדות. אישה לבד היא לא אדם על פי היהדות. כך הזוהר הקדוש לומד מהפסוק זכר ונקבה ברם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם מי נקרא אדם שניהם יחד ויקרא את שמם אדם כמו שכשאדם קונה סיר בחנות הוא מתכוון לכלי שיש בו שני חלקים כשהוא מבקש מהמוכר תן לי סיר הוא לא מתכוון לחלק אחד כלי אחד שמורכב משני חלקים ביהדות אדם הוא יצור שמורכב משני חלקים כל מי שלא נשוי נקרא עדיין בלשון הזוהר פלגה דגופה חצי גוף גם בתלמוד כתוב מי שאין לו אישה אינו אדם. אישה שהיא עדיין לא נשואה היא עדיין לא אדם היא בגדר חצי אדם לכן על פי התורה יום הנישואין גדול מיום הלידה ביום הלידה מי נולד? חצי אדם. ביום הנישואין הוא הופך

להיות אדם שלם. לכן יש הרבה עדות שהחתן והכלה נוהגים לצום ביום הזה. יש הרבה עדות שעד היום כך נוהגים. יש מקומות שבליל החתונה בעולם פונים לכלה, פונים לחתן. תברחי אותנו. תברך אותנו. מה קרה? נהיה בבא סאלי הלילה. התשובה היא שכן. כעת הוא הפך להיות אדם שלם יותר מיום הלידה. יום גדול היום הזה. אפילו יותר מיום הלידה. והאדם מזדכך ומתעלה ומתרומם באותו היום. לכן הוא באמת הברכה שלו יש לה משקל. נמצא לפי זה שהאדם שואף לזוגיות מכיוון שהוא שואף לשלמות. כשאדם רואה נוף יפה, רואה יצירת מופת, ממה הוא מתפעל? יש אדם יכול לשבת בראש הר על צו כניסה להתבונן בנוף הפרעי שמסביב. אם זה יערות, אם זה ים, יכול לשבת שם שעות. קשה

לו להתנתק. מה כל כך טוב לך כאן? הוא מתפעל מהשלמות של הטבע. האדם שואף לשלמות. כל זמן שחסר לו, לא טוב לו. שאיפת ההנאה זו השאיפה לשלמות. זה שאנחנו רוצים לההנות בחיים, אנחנו בסדר גמור. כי האדם שואף לשלמות וההנאה ממלאת את החסר. כך האדם נעשה שלם. אגב, נציין במאמר מוסגר שזה גם מסביר את הטעות שהיום משום מה הפכה להיות מודרנית, אותם שנמשכים לבני מינם. והוא לא מבין. שבוע שעבר דיברתי עם בחור כזה, הוא אומר, "אני רוצה להפסיק עם זה, אבל אני לא יודע איך. אני מבין שזה לא טוב." הוא יודע שבגיל מסוים כבר אף אחד לא יסתכל עליו כשהוא צעיר, אז יש כאלה שרוצים אותו. הוא יגדל יותר. זה לא אישה ולא ילדים ולא משפחה והוא

כהוב מזה, אבל הוא אומר, "מה אני יכול לעשות? אני נמשך. מה אני אעשה?" לאמיתו של דבר, כשמגדירים לחבר'ה האלה, מאיפה זה נובע? הרבה יותר קל להם להתמודד. אדם שלא מרגיש בדרך כלל לחבר'ה שהם עדינים בנפשם, אדם שיש בו עדינות נפש, הוא מרגיש שהוא לא מספיק גברי ואז הוא מחפש את השלמות שבו בגבר אחר. זה שורש הבעיה. יש גם בעיות מסוג אחר. יש בעיות אצל כאלה שמרוב שעשו הרבה שטויות בחיים אז מאבדים את הטעם, מועסים כבר בדרך הטבעית שהקדוש ברוך הוא ברא. גם על כך נעמוד בהמשך. איך האדם יוכל להפיק את התועלת? אבל יש אדם שהוא אומר, "תשמע, כך נולדתי, ככה אני מרגיש." ההרגשה הזו, זה לא נכון לומר, אם כך נולדתי, אז זה אני לכל

החיים. זוהי טעות. מכיוון שעצם העובדה שאלוקים ציווה אותך בתורה שאסור לעשות דבר כזה, ומי שראה את הפסוקים שבתורה, התייחסות מאוד חמורה. זה אומר שבידו להתמודד. הקדוש ברוך הוא לא מצווה את האדם בדבר שהוא לא יכול לעמוד בו. בידו להתמודד. אלא מה? הוא מרגיש נטייה. בסדר? יש גם אדם שנולד עם אופי כעסן. אז מה זה אומר? מותר לו לכעוס כל החיים. זה יש לו ניסיון של כעס, זה יש לו ניסיון של גאווה, זה יש לו ניסיון של קנאה. כל אדם יש לו את הניסיון שלו וצריך לדעת להתמודד עם הניסיון שהוא קיבל. אז זה יש לו נטייה לכך. יהיה לו הרבה יותר קל מגברים אחרים שגם כשהם נשואים עיניהם פוזלות החוצה ומחפשים נשים אחרות וכדומה ועושים

הרבה שטויות. אז הוא שאין לו כל כך נטייה כזו יהיה לו יותר קל. זה יש לו נטייה כזו, יותר קשה לו בזה. זה יותר קשה לו בזה. כל אדם צריך לדעת להתמודד ולהגיע לשלמות. ברגע שהוא מתבונן בעצמו ומבין ומסבירים לו את הדבר, אתה גבר כמו כל גבר אחר. אתה לא צריך להרגיש חסר בך משהו. הרבה יותר קל לו לעלות ולהתמודד. וכך גם כשזה בצד האחר, בצד השני אצל אנשים, אותו עיקרון. הזכר והנקבה שואפים זה לזה מכיוון שהאדם שואף לשלמות. השאלה היא איך באמת יכול האדם להנות בחיים כראוי בלי להקצין ובלי להגזים. שלמה המלך מלמד את האדם איך לההנות מהחיים. בפרקים הראשונים של ספר כהלת הוא רק מספר מה היה לו. היה לי כך והיה לי כך. בשביל לא

הוא מספר כל כך הרבה. בדרך כלל, ככל שאדם חכם יותר, כך הוא עניב יותר. ושלמה שהיה בעל רוח הקודש, שיר השירים, שיר שנדפס כך מלמעלה כמאוד גשמי. כשלומדים את הפירוש של שיר השירים, רואים כמה הוא רוחני. ביום שישי הייתי בסמינר של ערכים בירושלים. היה שם אדם שאמר לי שהוא היה בארצות הברית, גר שם עם אשתו וכמשפחה ועזב את היהדות. הגיע אליו הדיסק שלי על שיר השירים. לא יודע איך זה הגיע אליו. הגיע אליו הדיסק הזה והוא ישב לצפות בו, ראה את ההרצאה על שיר השירים, הוא אומר שהוא הצטמרר, הוא לא העלה בדעתו שיש משל ונמשל בשיר השירים מאז הוא אומר הוא התחיל ללכת לבית כנסת כל שבת ועלה לארץ אחר כך כעת הוא בא לסמינר להכיר את

היהדות טוב מאוד שיר השירים זה עומק עצום באתר הידברות באינטרנט יש גם הרצאה נמצאת שם בין שאר ההרצאות שלמה המלך היה בעל רוח הקודש אז איך ייתכן שאדם גדול כמוהו כמה פרקים רק מספר היה לי כך היה לי כך היה לי כך מה הוא רוצה להגיד בכל זה המטרה בכל זה כדי לומר לאדם תגיד לי מה אתה מחפש בחיים מה אתה מחפש כסף היה לי שלטון היה לי נכסים גם זה היה לי אישה נשים גם זה היה לי מה עוד אתה רוצה כל מה שאתה רק חולם וחושב ורוצה להשקיע כדי להגיע כל זה היה לי ואני אומר לך בסוף כהלת הוא אומר וזכור את בוראך בימי בחורותיך בטרם יבואו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ הבל אבלים אמר קהלת הבל אבל אבלים הכל הבל לכן הקדים את כל

הפרקים האלה בספר משלה נתן שלמה המלך את המפתח להנאות החיים בעולם הזה אדם שידע מה זה עולם מה זה הנאות בעולם היה לו הכל אומר שלמה אני אלמד אותך איך לההנות בחיים הרי כולנו יודעים שהיום התרבות המערבית והתרבות המזרחית קיצוניות ממש קיצוניות כל אחת קיצונית לכיוון אחר התרבות המערבית, ארצות הברית, אירופה וכדומה, מול הודו וכל העמים שמסביב שם, כל התרבויות המזרחיות, יש כאן ויכוח אידאולוגי בסיסי, ממש עמות בין המזרח למערב, איך לההנות מהחיים בעולם. התרבות המערבית, האידאולוגיה המערבית. נצא היום לארצות הברית, נראה את ההתנהגות שם, אפשר לראות את הסרטים, אפשר לראות מה שקורה בעולם. מה היא מחנכת אותנו? כשאני שואל

את התרבות המערבית כתרבות, אני רוצה לההנות בחיים, איך אני אעשה את זה? מה משיבה התרבות המערבית? תחייה ללא גבולות. מה שבא לך תעשה. כל זמן שאתה לא מתנגש עם המשטרה, הכל מותר. אין גבולות. כך תהנה מהחיים. נשאל את עצמנו כמה אנשים במערב יכולים לומר על עצמם שהם באמת נהנים בחיים. בתקופה הראשונה של החיים זה נראה מאוד נחמד, מאוד מושך, גיל 15, 17 הלאה. אתה פוגש אותו אחר כך בגיל 25, 27 אתה פוגש אותו כשהוא כבר נשוי. בתים מתפרקים, דמעות של ילדים, גירושין, אנשים בלי סיפוק, לא טוב לו בחיים. אז רגע, אבל הבנתי שאם נשתולל ללא גבולות נהנה. אף אחד לא אומר לי מה תעשה ומה תפעל. אז למה אני סובל? למה התרבות המערבית

סובלת כל כך? אז נעבור למזרח. התרבות המזרחית מה אומרת לאדם? חומר זה דבר גרוע מאוד. הם טוענים שם במזרח שאתה צריך רק להיות רוחני. תפרוש מהחומר. תמעט באכילה ושתייה. תראו את הנזירים הבודהיסטים שם. תמעט באכילה ושתייה. תשתדל לא לדבר. אם אתה יכול לישון על מסמירים עוד יותר טוב, תשתדל כמה שאפשר להתנתק מהחומר, תהיה רוחני. זוהי התרבות המזרחית. כי יהודים מאמינים, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, האם אלוקים ברא אותי כדי לסבול בחיים? זו התכלית של החיים. אלוקים רוצה שאני אפרוש מהחומר? הוא סידר בעולם גברים, נשים, אוכל וכולי. הוא רוצה שאני אפרוש מזה. אז בשמה הוא ברא את זה? המאבק התרבותי הזה בין המערב לבין המזרח בא

לאיזון מדויק ביהדות, דבר שנותן לנו את הקוד והמפתח להנאות בחיים. ראשית, בואו נראה את הכותרת שאומר כאן שלמה המלך. משלה פרק כה פסוק טז. אומר שלמה, דבש מצאת, אכול דייקה, פן תשבענו והקתו. פשט הפסוק אתה אדם שאוהב דבש ומצאת דבש שלמה חכם באדם צריך לדייק בכל מילה שהוא אומר הוא אומר מצאת מה פירוש מצאת אפילו לא שילמת כסף בחינם אתה הולך ביער מוצא חבית של דבש ואתה אוהב דבש אומר שלמה אתה רוצה להנות מהדבש תשמע לעצה שלי של החכם באדם אכול דייקה אל תתנפל בדרך כלל אדם שמוצא דבש והוא אוהב דבש הנטייה שלו זה בחינם לא על הכסף לאכול. יש נשים שלא יכולות בלי שוקולד, משוגעת על שוקולד, מה שנקרא. יש נערים בלי פיצה הוא לא

מסתדר. אדם כזה כשנופל לידיים שלו, מה שהוא אוהב. אותה גברת קיבלה נניח 10 חפיסות שוקולד בלגי משובח בהשגחת הבדץ. כל חפיסה 150 ש₪. קיבלה מתנה. מה הנטייה הטבעית שלה? מיד לסיים חפיסה ולעבור לשנייה. היא אוהבת. נער שאוהב פיצה. מקבלים אותו לעבודה בחנות פיצה. מה התנאי שהוא עושה ע עם המעביד, עם הבוס? חוץ מהמשכורת, אני אוכל בלי חשבון. והבוס אומר לו, אין בעיה, תאכל בלי חשבון. הוא מספר לחבר'ה, עבדתי עליו, הוא לא יודע כמה אני אחסה לו שם. לאמיתו של דבר המעביד הזה היה טיפש או חכם? חכם מאוד. כמה הוא יאכל. כמה אפשר לאכול? יאכל שבוע, שבועיים, כל יום יאכל כמה פיצות. אחרי חודש שהבן אדם הזה אוכל פיצה יום יום, אחרי

חודשיים חבר יוצא איתו לטיול, אומר לו, "בוא פיצה על חשבוני." אומר לו, "אל תגיד את המילה הזו, עשית לי בחילה עכשיו." עשה לו בחילה. אז הוא נהנה מזה שהוא אכל פיצה, שהוא השתולל או שהוא הפסיד מזה? הפסיד. פעם היית נהנה ממשהו, היום גם ממה שפעם היית נהנה, אתה לא נהנה. דבש בגימטריה אישה. המילה דבש בגימטריה אישה. כששלמה המלך אומר דבש מצאת אכול דייקה מה המסר שהוא מעביר לאדם? הרי משלה זה משל. יש נמשל. באופן כללי פשט הפסוק זה מדבר על כל הנאות החיים. נולדת לעולם הזה דבש מצאת. יש לך פה המון הנאות. המון. לא דווקא אישה. רק בגימטריה האישה לרמז יותר את המהות של הדבר. העניין המרכזי שהאדם יכול לטעות בעולם. אומר לו

שלמה אכול דייקה פן תשבענו והקתו ואחת ההרצאות ניגש אליי בחור לאחר ההרצאה שוכחנו בחור יפה תואר מבחינה חיצונית והוא אומר לי אני החלטתי שאני לא מתחתן יותר אמרתי לו התחתנת פעם לא אז מה פירוש מה אתה מתכוון הוא אומר לי נמאס לי מהם אני לא רוצה להמשיך את מה שהוא אמר. הוא התבטא כולם מגילות. כך התבטא. ריחמתי עליו באותה שעה. הקדוש ברוך הוא ברא אותך באופן שתוכל להגיע לשלמות על ידי זוגיות נכונה. כשאדם חי ללא גבולות, אם הוא לא לוקח את העצה של שלמה של הדבש מצאת דייקה, הוא מפסיד אחר כך את כל החיים שלו. תכף נראה פירוט יותר איך האדם יכול באמת לבנות זוגיות נכונה ולהיכנס למסלול חיים טובים מאושרים כמו שהקדוש ברוך

הוא רוצה כי צריך לזכור מי שחושב שאלוקים ברא את העולם ונתן לבני אדם תורה ומצוות והוא מתכוון לומר קח את המצוות כדי שתסבול בעולם הזה ותהנה בעולם הבא זוהי טעות זה נגד התורה זה נגד היהדות היהדות לא אומרת לאדם תסבול בעולם הזה ותהנה בעולם הבא הזוהר הקדוש אומר שהקדוש ברוך הוא ברא את האדםכ כדי להטיב לו, כדי לענג אותו. אין שום עניין לאלוקים לתת לאדם לסבול בינתיים כדי שיהיה שם. אם יש צרות בעולם, אם יש ייסורים בעולם, חכמי הסוד אומרים שזה בא רק מאיתנו, לא ממנו. תייסרך רעתך. כתוב בפסוק, כשאדם עושה רע, זה מסתובב עליו כדי לנקות אותו מאותו כתם. אז הייסורים שאדם מקבל, נועדו או לזכך אותו מעבירות שהוא עשה. יש בו

קטמים, אז זה מנקה אותו. ייסורים ממרכין עוונותיו של אדם. או שהייסורים נועדו להרים את האדם לגבהים רוחניים שבלי הייסורים הוא היה מגיע עליהם. וכמה פעמים שמעתי מאנשים שאומרים שהם מודים לאלוקים על הצרות שהם קיבלו. כי לפני כן כל חיי סובבו סביב כסף, קריירה, תאוות, שטויות. קיבל ייסורים, קיבל זעזוע, זה החזיר אותו למסלול. אומר, אני מודה לאלוקים. זוהי גדולה של אדם לראות את הטוב שברא ולהתעלות. אבל הקדוש ברוך הוא מצידו לא ברא את האדם כדי לסבול. ודאי שלא ייתכן שהתורה והמצוות נועדו לתת לאדם סבל בעולם הזה כדי שיהיה בעולם הבא. הבורא ברא בני אדם רוצה שאנחנו נהנה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אבל כמו שהזכרנו

התרבות המערבית הקצינה לצד אחד. התרבות המזרחית הקצינה לצד השני. והשאלה היא איך באמת האדם יכול להגיע לאיזון הנכון? זו השאלה המרכזית. איך מגיעים לאיזון הנכון? לפני שניגש להדרכה המעשית של התורה, איך להגיע לאיזון הנכון ואנחנו הערב נשים דגש בעיקר על זוגיות, כי זה נושא מאוד מרכזי, נספיק ניגע בעוד כמה נקודות, אבל נשתדל להתעסק בעיקר באיזון על זוגיות. אבל לפני כן, בקצרה, מה הם הנושאים המרכזיים שהאדם שרוצה שיהיה לו טוב בחיים ומי מאיתנו לא רוצה שיהיה לו טוב בחיים? מה הם הנושאים המרכזיים שבהם אנחנו צריכים לשאוף לאיזון? אם נסכם אותם, יש שלושה נושאים מרכזיים. הנושא הראשון, איזון בתיקון המידות ועיצוב

האישיות. אלה דברים שכל אחד מהנמצאים כאן יודע אותם. אנחנו הערב רק מנסים לעשות קצת סדר בעניין כדי לסכם אותם. דבר ראשון, איזון בתיקון המידות ועיצוב האישיות. הדבר השני, איזון בהסתכלות על המתרחש בחיים. נסביר את הדברים תכף. והדבר השלישי, איזון בפעולות והנאות החיים. איזון בתיקון המידות ועיצוב האישיות זה מה שנוגע לאישיות שלי. מי אני בעצם? רוב האנושות בעולם היום משקיעה הרבה בבית. יש אנשים עובדים כל החיים כדי לכסות משכנתא של דירה. חיים שלמים הוא עובד רק כדי שיהיה לו דירה. הוא צודק. הוא צריך דירה. מה הוא יעשה? עדיף שיגור בשכירות. אז הוא עמל ותורח כדי להגיע לדירה. אבל נשאל אותו, תגיד לי כמה אתה משקיע

בעיצוב האישיות שלך? עיצוב הבית משקיעים אבל האישיות שלך במי השתנת. הבן איש חי שהיה מקובל גדול כותב שיום הולדת זה יום גדול. לא כמו שיש שחושבים שיום הולדת זה מתאים לילדים קטנים. אצלי מה זה משנה נולדתי היום שבוע שעבר? מה זה חשוב? יום הולדת וכמובן שמדובר בתאריך העברי. אומר הבן איש חי זה יום גדול מאוד. כי ביום הזה כשהאדם נולד לעולם ירד שפע רוחני לאותו אדם. יש כאן הערה מבחינת הנשמה שלו יש פה הערה גדולה. כל שנה בתאריך הזה הוא מקבל הארה חדשה מעין ההערה של יום הלידה. זה יום גדול מבחינה רוחנית זה יום גדול. זה יום שאדם יכול להתחדש בו, להתעלות, לעשות דברים גבוהים מאוד מכל הבחינות, בכל התחומים. בפרט אומר

הבן איש חי ישב האדם ביום ההולדת שלו ויעשה חשבון נפש עם עצמו אומר לעצמו אני היום הגעתי למשל לגיל 25 לגיל 30 לגיל 40 50 במה השתניתי משנה שעברה ביום הזה התעליתי במשהו האישיות שלי כעת מפותחת יותר האם אני פחות כעסן מלפני כן האם התובנות שלי בהסתכלות על החיים גבוהות יותר איפה אני עומד היום השתניתי התעליתי יום הולדת זה יום גדול תיקון המידות ועיצוב האישיות זה דבר שתורם לאדם לא רק בעולם הזה, לא רק בזוגיות, במשפחה, באווירה, בחברה, בעבודה, אלא זה תורם לו גם לחיי הנצח שלו. יש עדויות בספר החדש, המהפך, בסוף ההרצאה אי אפשר להשיג אותו כאן בחוץ. בספר החדש הבאתי שם הרבה דברים נושאים שונים שהמדע גילה בזמננו

והתורה דיברה על כך כבר מאז ומעולם. יש שם פרק שלם שעוסק בהישארות הנפש, גלגולי נשמות, רגרסיה, מוות קליני וכדומה. הבאתי שם עדויות של דיבוקים, רוח של מת שנכנסה באדם חי, עדויות אמינות מהדורות הקודמים. והרוח של המת שנכנסה באדם חי, מספרת על עצמה מה היא הייתה, מה עשתה. כשמנסים חכמי ישראל להוציא אותה מהגוף של האדם החי, היא לפתע פותחת בקללות, בחרפות, בגידופים, ממש מנוה לתפה. כולם מזדעזעים. והם שואלים אותו, תגיד לי, אתה לא מתבייש, אתה נמצא בעולם האמת. לפחות בעולם האמת תשמור על פה נקי. כשהיית בעולם, בסדר, אדם לא מושלם, אבל בעולם האמת, לפחות שם, איך אתה מדבר? התשובה שלהם פשוט מפתיעה. אני למדתי מזה מוסר

השכל גדול לעצמי. תשובתם, תשובתם הקבוהה של כל אלה שנשאלו את השאלה הזו. כל זמן שהייתי בעולמכם, הוא אומר, בעולם הגשמי, בעולם הזה, הייתה לי אפשרות להשתנות, לעצב את האישיות. כשעזבתי את העולם, כפי שהייתי, ככה, אני עד היום, אני לא יכול להשתנות יותר. זאת אומרת העולם הזה כמו שנאמר בתורה אשר ברא אלוקים לעשות המילה לעשות מיותרת לעשות פירושו של דבר שהאדם קיבל כוחות לעצב לבנות לשנות יש עולם האצילות בריאה יצירה עשייה העולם הזה נקרא עשייה למה כי האדם יכול כאן לעשות לעצב לבנות זה כמו חומר גלם כמו חימר לפני שהוא התייבש אפשר לעצב אותו בכל מיני צורות אחרי שהוא התייבש זהו זה זו הצורה כשאדם עוזב את העולם הוא כמו

מצולם כולם זו האישיות שלך אתה לא יכול להשתנות יותר כך הם מעידים על עצמם שהם לא יכולים להשתנות כשאדם עובד על מידותיו בעולם הזה נניח שאשתו מקשה עליו במילים בעלך מקשה עלייך במילים וההתמודדות לא קלה לפעמים כלפי הילדים מאוד קשה לפעמים הילדים מוציאים את ההורים מדעתם וההורה משתולל ועושה שטויות כשאדם שולט על עצמו מרגיל את עצמו לשלוט על עצמו מגיע לאיזון הנכון תכף נראה את הדרכת הרמב"ם מהוא האיזון הנכון בתיקון המידות אדם כזה פעם ועוד פעם כמו שכותב הרמבם צריך לחזור על הדברים לחזור על הדברים שוב ושוב להתאמן עליהם להתאמן קודם כל לומדים זה כמו שצוברים נשק אחר כך מגיע שעת הניסיון כשאדם מתמודד פעם נופל פעמיים

נופל פעם שלישית מתגבר שוב נופל עד שהוא מתעצב בעניין קונה את זה כעניין בנפשו כותב הרמבם מתי תדע שהשתנת מתי נדע שהשתננו שזהו אני כעת בנוי טוב אני מעוצב טוב באותה תכונה באותה מידה שעבדתי עליה. מתי אני יכול לדעת שאני מעוצב? כותב הרמב"ם, כשתראה שקל לך להתמודד עם הניסיון, כל זמן שקשה לך, זה אומר שאתה עדיין בזמן העבודה. אחרי שאתה רואה שזה זורם, זהו, זה כבר חלק ממהותך, זה אומר שאתה כעת מתוכן באותו תחום. בואו נראה כעת מהוא האיזון בתיקון המידות ועיצוב האישיות. יש כאן לקט קצר מתוך דברי הרמב"ם. בהלכות דעות בפרק ד' מאוד מומלץ, מאוד מומלץ לכל אדם לקחת את הרמב"ם, ספר המדע הזה נקרא שם, יש לו 14 ספרים. ספר

המדע מתוך היד החזקה של הרמב"ם, הלכות דעות. שם הוא מדריך את האדם גם בהנהגה הרפואית איך לנהוג מבחינה בריאותית. שם הרמב"ם מדריך את האדם שלא לאכול עד שהוא שבע. כי כשמעמיסים על הקיבה יותר מדי העיכול הוא לא טוב. כותב הרמבם, עדיף לאכול דברים אפילו פחות בריאים, אבל קצת מלאכול דברים מאוד בריאים עד שמעמיסים על הקיבה יותר מדי. הרמב"ם היה רופא גדול וככה הוא אומר שזה מזיק לבריאות להעמיס על הקיבה. מזיק לבריאות יותר ממאכלים מקולקלים. והיום דור של שפע. אנשים אוכלים בפרט אתה מגיע לאירוע אחרי שאכלת את הסלטים ואת המנות הראשונות על המנה העיקרית. קוראים לזה מנה עיקרית. איך אפשר לוותר? ואדם מעמיס על עצמו ואחר כך

סובל כמה ימים אבל מה לעשות אי אפשר לוותר זה גם כן זה הוא גיבור הכובש את יצרו שם מדריך הרמבם איך לאכול מה לאכול מלמד את האדם להתעמל בכל יום בסוף הוא כותב שם שמי שילך לפי ההנהגה שכתבתי ערב אני לו שלא יהיה חולה וכל ימיו יהיה בריא ויגיע לאריכות ימים אלא אם כן הוא נולד כבר עם מחלה מסוימת או שהיו פיג גאי טבע מה שנקרא כוחות עליונים או שהוא כבר קלקל לעצמו ורק עכשיו הוא מנסה לתקן נותן שם כמה הסתייגויות אבל בעיקרון הוא אומר אני ערב שזה יצליח שם בהלכות דעות מדריך הרמבם גם איך לעצב את האישיות לא רק איך לשמור על בריאות הגוף אלא גם איך לשמור על בריאות הנפש כותב הרמבם אל תהיה קיצוני בתיקון המידות אל תהיה

קיצוני והוא מביא שם רשימה של הנהגות מידות ותכונות קיצוניות שאדם עלול לנטות לכאן או לשם. אומר הרמב"ם, תבדוק את עצמך. האם אתה קיצוני לכאן? תכף תאזן. איך תאזן? קודם כל תהיה קיצוני לצד השני. אחר כך תחזור לאמצע. למשל, בואו נראה. מצד ימין בטבלה אנחנו רואים כאן את הקמצן. מהצד השני, הקיצוני לצד האחר האדם הפזרן. זה לא טוב וזה לא טוב. להיות קיצוני לצד הזה, להיות קמצן. מה זה קמצן? כל מה שיש לי זה רק בשבילי. לא נותן לאף אחד. לא מסוגל לתת לאחרים. זה נקרא קמצן. יש אדם אחר שהוא פזרן. מה זה פזרן? רק מקבל משכורת. תוך שלושה ימים אין לו מה לאכול בבית. למה? בימים הראשונים אפילו יכול להיות שהוא נותן לעניים. אז זה

גם נקרא פזרן. זה לא טוב. להיות קיצוני לצד הזה זה גם לא נכון. אומר הרמב"ם, אז מה היא הדרך הראויה? דרך האמצע? איך היא נקראת? איך האדם הזה מוגדר? נדיב. נדיב זה אומר שהוא יודע לדאוג לעצמו, יודע לדאוג למשפחתו, אבל יודע גם להעניק לאחרים. זה נקרא נדיב. הלאה. קיצוניות אחת לצד אחד זה הפחדן. לצד השני אדם שהוא מסתכן. זה לא טוב. הדרך האמצעית זה האמיץ, האיזון בין הדברים. מתהולל מצד אחד ועצב מהצד השני. אדם שהוא עצוב זה לא טוב. מדוכה. אדם שהוא מתהולל כל הזמן צחוקים ורעש ובאגן איפה שהוא מגיע הוא תמיד ככה מנסה להתבלט אלה החבר'ה האלה לפעמים בפנים אתה רואה את הריקנות הוא סתם מנסה להתבלט חז"ל אומרים בתלמוד

בארמית שם זה כתוב הסתרה בלגינה קיש קיש קריה פירוש הסתרה זה המטבע הכי קטן שהיה בזמנם כמו החמש הגורות של היום לגינה זה קופת נחושת לגין קופה של נחושת כשיש רק מטבע אחת הכי קטנה הסתרה בלגינה קיש קיש קריה היא קוראת בכל רם קישקיש עושה הרבה רעש למה כי היא ריקה בפנים אז היא עושה הרבה רעש לעומת זאת קופה מלאה בכסף משמיעה כל עמום כך אדם כשהוא מלא בתוכן הוא לא מנסה להתבלט יותר מדי ולעשות הרבה רעש בסביבה לפעמים דווקא הריקנות הזאת זה נקרא מתהולל מנסה לעשות הרבה רעש מסביב אבל אין לו כלום בפנים מתהולל לצד הזה זה לא טוב מצד שני עצוב טוב גם לא טוב. מה היא הדרך האמצעית? שמח. מספרים על פסיכולוג גרמני שנחשב

פסיכולוג מהשורה הראשונה. היו באים אליו מכל העולם כדי להתרפאץ לו. אנשים מדווקאים, עם בעיות. יום אחד הוא בא לסגור את המשרד, נכנס אליו אדם עם פנים נפולות, עצובות, כחוש. אומר לו, "תשמע, אתה חייב לעזור לי. אני נמצא בדיכאון. אתה חייב לעזור לי." אומר לו, אתה יודע, אצלי המחירים יקרים. אומר לו, אין בעיה, לא חסר לי כסף. אמר לו, בסדר, אז תבוא מחר. קבע לו טור, אבל אמר לו, תשמע, בינתיים אני רואה אותך שאתה מאוד מדוכה. אני מציע שהערב הגיע לכאן מארצות הברית שחקן, יש לו מופע הערב, לך, תצחק, קצת, תתגלגל מצחוק, תתפרק, מחר תבוא ונתחיל את הטיפול. שאל אותו, האדם הזה, למי אתה מתכוון? אמר לו, קוראים לו כך וכך. אמר

לו, זה אני. הוא מצחיק את כולם והוא עצמו נמצא בדיכאון. זה מעשה אמיתי שהיה. כמה כאלה יש שכלפי חוץ נראים מאוד שמחים אבל הם מתעוללים בסך הכל. בתוכו הוא ריק. הוא לא מרגיש טוב. כואב לו בפנים. הדרך האמצעית זה שמח. כך גם מצד אחד שחצן. מצד שני אדם שלא מחשיב את עצמו, לא מעריך את עצמו שפל. ובמרכז עניו. האיזון בהסתכלות על המתרחש בחיים. האיזון בהסתכלות על המתרחש בחיים זה נושא מרכזי וחשוב מאוד. יש פסוק בישעיהו כי בשמחה תצאו. אצל החסידים אומרים שכשהאדם חי בשמחה הוא יוצא מכל הצרות. מה פירוש? איך זה עובד בשטח? עניין של הסתכלות על החיים. נתאר לעצמנו אדם שגר בביתו והנה המגרש שליד הבית הפך להיות אתר בנייה. בונים

שם ומהבוקר השקם יש שם רעש ותרדה ואבק והוא כועס ועצבני ורוותן ומתלונן כל הזמן. אפשר להבין אותו נכון? הוא סובל. אבל נשאל את עצמנו מה יקרה במצב שהבית שבונים שם, הווילה שבונים, זה בעצם הוילה שבונים עבורו. הוא גם ירגיש עצבים וכעס ותסכול מהרש. אדרבה, הוא ישמח שהעבודה מתקדמת. הוא שומע שמנסרים את השיש, הוא מאושר. התקדמו עוד צעד. הוא שומע את הבטון שמגיע, את החפירות, את היסודות, כל מה שעושים הוא מאושר. זאת אומרת אותה פעולה עניין של הסתכלות. לכן באמת היסוד של השמחה, המילה בשמחה והמילה מחשבה אותם אותיות. המילה בשמחה והמילה מחשבה אותם אותיות. למה? לומר לאדם איך מגיעים לשמחה. לא על ידי מעשים חיצוניים. אותם

שעושים מעשים חיצוניים ומצפים להגיע לשמחה, זה לא יביא את השמחה הפנימית האמיתית. שמחה, האדם יכול להגיע לשמחה על ידי מחשבה נכונה, לראות אפילו ברע את הטוב שיש בו. כמו שהזכרנו קודם, זה יכול להיות ייסורים שמנקים את האדם. מי שזוכר בדורות הקודמים, הסבתות, כל בעיה שהייתה מתרחשת, נשבר התקלקל משהו, נשרף האוכל. מה היו אומרות?

כן, כולם יודעות. כפרת עוונות, כפרה, יש כל מיני מילים יפות שהיו. זה לא שהם היו טיפשות ופרימיטיביות, הם ידעו שגם ברע יש טוב. רק צריך לדעת איך להסתכל על הטוב. אדם שמסתכל על הטוב זה האדם הכי מאושר בעולם. כי באמת כלל גדול צריך לזכור שהקדוש ברוך הוא ברא את האדם לטובתו. ואם יש ייסורים בעולם הרי אלוקים הוא כל יכול, אז למה הוא לא מסדר לי שמה שאני ארצה זה מה שיקרה? כמה בחורים נכנסו למשבר כשהבחורה ברחה שבוע לפני החתונה? כמה בנות נכנסו למשבר כשהחבר עזב אותם? אבל אדם שיש בו אמונה מסתכל על החיים במבט אחר. הוא יודע אלוקים ברא אותי לטובתי. הוא יכול לסדר לי את הכל. ואם אחרי הכל הוא לא סידר לי את מה שרציתי

שאני אזכה בלוטו או כל חשבון אחר שרציתי זה אומר שכך טוב יותר עבורי כי הוא יותר חכם ממני. האדם צריך לקבל ענווה לפני בורא עולם. הוא ברא אותי יותר חכם ממני בוודאי שהוא יודע מה באמת טוב עבורי. זה לא אומר שאדם לא צריך לעשות כלום להישאר עדיש. האדם צריך להשתדל בענייני בריאות, בענייני פרנסה, בזוגיות, כל דבר אדם צריך להשתדל. אבל אחרי שעשה את ההשתדלות הראויה, כאן נכנס לתמונה מה שנקרא בשם ביטחון. מידת הביטחון. ביטחון באלוקים זה לא אומר שאני בוטח באלוקים שאם פתחתי עסק זה בטוח יצליח. זה לא נקרא ביטחון. שאם אני רוצה אותה אני בוטח באלוקים שהוא יתן לי אותה. זה לא נקרא ביטחון. כותב החזון איש בספר אמונה

וביטחון, טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים. טעות ישנה נהיתה אזרחית בליבם של אנשים רבים. שמה הם חושבים שביטחון זה אומר שמה שאני רוצה אלוקים יתן. הוא אומר זה לא נכון. הגדרת הביטחון האמיתית שאדם אומר כך. אני עושה את ההשתדלות המוותלת עליי. פרנסה, בריאות, זוגיות, הולך לרופא, משתדל, מה שצריך אני עושה. אבל אני בוטח באלוקים שאחרי שעשיתי את המוטל עליי הוא יסדר את מה שהכי טוב עבורי. כמה אנשים יכולים להעיד על כך שבזמן הצרה הבינו שזה אסון גדול. פיטרו אותו מהעבודה ואחרי שנים הוא מודה לאלוקים כי זה קידם אותו בעניינים שהוא לא חשב עליהם בכלל. התקדם הרבה יותר אבל באותה שעה הוא לא רואה את זה. לכן ההתייחסות לשמחה

נובעת מהמחשבה. בשמחה אותיות מחשבה. יש גם פסוק ידוע אור זרוע לצדיק ולשרי לב שמחה. אדם שהוא ישר לב, אדם שהוא ישר לב, זה האדם השמח באמת. אדם שהוא מפוטל, אדם שהוא מתוסבך, אדם שמנסה להפיל אחרים בפח, לעבוד עליהם, לרמות אותם. אדם כזה הוא אף פעם לא יהיה שמח. ייתכן שהוא משיג כסף, ייתכן שהוא משיג מה שהוא רוצה, אבל הוא לא יהיה שמח. אדם שהוא ישר לב, הוא יכול באמת להשיג את השמחה. אור זרוע לצדיק ולשרי לב שמחה. ישרות בלב זה אומר שהאדם אמיתי עם הסביבה, אמיתי גם עם עצמו. הגיהנום עלי אדמות זה כשהאדם מאמין בדבר אחד ועושה את ההפך הגמור. זה הגיהינום על אדמות. אדם שיודע למשל שיש בורא לעולם. ויש אנשים כאלה לפ

אומרים לי תשמע אני מאמין באלוקים. יודע שהתורה היא אמת וזה אבל תראה אני לא יודע. עם המצוות קצת והוא חושב שזה שהוא לא מתחזק יותר ועושה את מה שהוא מאמין זה בגלל שככה יותר קל לו והוא לא יודע שזה לא נכון ככה הרבה יותר קשה לו כי הוא חי בניגוד האושר הכי גדול בעולם זה כשאדם עושה את מה שהוא מאמין בו וכעת נגיע לנקודה המרכזית שבה אנחנו רוצים לעסוק הערב שזה האיזון בפעולות והנאות החיים זו בעצם השאלה המרכזית כל מה שדיברנו עד עכשיו זה יותר בבחינת מבוא לנושא המרכזי. איך האדם יכול להגיע לאיזון בהנאות החיים? הרי ראינו ואני מניח שכל אדם ברדעת מסכים עם שלמה המלך בעניין הזה של הדבש מצאת דייקה פן תשבענו והכה אותו.

כל אדם ברדעת מסכים עם שלמה. שלהקצין יותר מדי אתה מאבד את הנאות החיים. אבל איך אני אדע מה האיזון הנכון? וכאן באה השאלה המרכזית. האם ניתן לסמוך על המוח האנושי בעיניים עצומות? כי יש אדם שיאמר, תשמע, נכון, אני מסכים איתך, צריך איזון, אבל אני אקבע מה הוא האיזון. אני יודע איפה לעצור. האם אפשר לסמוך באמת על המוח האנושי? האם האדם יכול באמת לדעת מה טוב עבורו? לא רק מה טוב עבורו, בכלל. בעולם המדע פעם עוד חשבו שבקרוב אנחנו כבר נדע את כל הסודות של הבריאה. התקדמו עוד צעד, ראו שבכלל הם רחוקים מאוד. תובנות ויסודות שיהיו ברורים מאוד בעולם המדע, קרסו ונפלו וברים חדשים עולים, זה צף וזה נופל, זה עולה וזה יורד.

האם האדם יכול לסמוך על המוח האנושי? בואו נעשה בדיקה בנושא של לכאורה הכי קל. רואה תמיד האדם אומר, תשמע, אם אני רואה אני מאמין. מה שאני לא רואה אני לא מאמין. דבר שהוא לא נכון. זה לא נכון. אמר מה שאני רואה זה קיים, מה שאני לא רואה זה לא קיים. זה לא נכון. פעם מישהו ראה את כוח המשיכה? אף אחד לא ראה את כוח המשיכה. אז מי אמר שזה קיים? יש הוכחות שיש כוח משיכה. זאת אומרת אפילו שלא ראית, אתה יודע שזה קיים כשיש לך הוכחה. אם אתה מדבר עם מישהו מאחורי הדלת, הוא מדבר איתך, יש לך ספק אם הוא קיים או לא. אתה יודע, הוא כעת מאחורי הדלת מדבר איתי, הוא קיים. גם אם לא ראיתי אותו. כך האדם האמיתי יודע שהראייה היא לא

המודד לכל. אבל בדרך כלל אנשים רגילים להשתמש במילים. אם אני רואה זה קיים. אנחנו סומכים על מה שרואים. היום המדע טוען שגם על מה שאתה רואה אתה לא יכול לסמוך. בואו ניקח למשל דוגמה בתרש הזה שלפנינו. מהוא העמוד הכי גדול מבין שלושת העמודים? בעין רגילה. העמוד האחרון, הרחוק יותר, הוא גדול יותר מכולם. לעמיתו של דבר, מי שיקח מטר ויבדוק, כל העמודים באותו גודל. רק העין מטעה אותנו בגלל צורת התרשים הזה. נראה עוד דוגמה. זבוב בקצה האף. כשיש לאדם זבוב על האף, באיזה גודל הוא רואה את הזבוב? האדם הזה רואה את הזבוב בדיוק כמו שאנחנו רואים את הזבוב. נכון? בואו נראה את זה יותר מקרוב. האדם הזה רואה את הזבוב באותו גודל

כמו כל הסביבה. אבל בואו נצא לרגע מהשגרה. אנחנו יודעים, יש לנו זבוב על הלאף, רואים אותו באותו גודל כמו שהוא נמצא על השולחן. כל מי שפעם צילם מקרוב יודע, כשאתה מצלם זבוב מקרוב, מה הגודל שלו? הוא מקבל בתמונה גודל ענק. כשיש לך זבוב על האף, מצד האמת העיניים צריכות לראות כמו פיל, זבוב ענק. איך העיניים רואות זבוב קטן? מתברר שהמוח משנה את מה שהוא רואה. הרי מי רואה? לא העיניים רואות. העיניים רק חלונות ראייה שמעבירות את התמונה למוח. מתברר שאף על פי שהמוח רואה פיל, זבוב בגודל של פיל, הוא מתרגם את זה לגודל של זבוב אמיתי. לא כמו שהוא רואה. המוח שהידיעה שהמוח משדר היא שקרית. זה לא מה שהעיניים רואות. למה? כי

הוא יודע שהזבוב לא בגודל כזה. זאת אומרת שאם יש למוח ידיעה מסוימת, הוא משנה אפילו את מה שאתה רואה בהתאם לידיעות שלו. מחקרים מוכיחים שעץ לימונים שנמצא בשעת השקיעה בזווית כזו שכל הלימונים אדומים, תצלם את העץ, תראה את הלימונים בצבע אדום בגלל הזווית של השמש. אבל אתה בעיניים לא תראה לימונים אדומים, אתה תראה אותם צהובים. למה? כי המוח יודע שהלימון בצבע צהוב אז הוא עובד עליך. מה זה עובד עליך? הוא מראה לך לכאורה את מה שהוא יודע שזו האמת. אז במקרה כזה זה האמת. לך תדע מה קורה במקומות אחרים. שהוא חושב שזה האמת. מה הוא משדר לך? כמה המוח יכול לסמוך על עצמו. בואו נראה עוד דוגמה. מה אנחנו רואים כאן? יש כאן

במבט ראשון חמישה פרצופים דמויות שונות של אדם כריח, של גברת, של איש, של ילדה ושל ילד. בואו נעבור לתמונה אחרת. מה אנחנו רואים כאן? חמישה דמויות של בעלי חיים. יש כאן חולדה, חתול, כלב, ארנב ו

תרנגול. לאמיתו של דבר יש כאן התעיה של המוח. כל מי שהסכים איתי במה שהזכרתי עד עכשיו, צריך לדעת שהמוח טעה אותו. בואו נראה עכשיו את שתי התמונות יחד. הדמות הראשונה זה אדם או חולדה? תראו כמה המוח מטעה את האדם. אנחנו מושפעים מהסביבה. תראו מה זה השפעת הסביבה. בזמן שראינו את הדמות הזאת עם בעלי חיים, החלטנו שזה החולדה. ברגע שראינו את הדמות הזו עם בני אדם, החלטנו שזה בן אדם. זאת אומרת שהאדם מושפע מהסביבה. אין לנו מושג אם זה רק בתמונה בסך הכל, כמה ההשפעה החברתית משפיעה עלינו. כמה אדם יכול לעשות שטויות. רק מכיוון שהחברה סוברת שזו האמת. כמה טעויות אדם יכול לעשות. קראתי מחקר שנעשה ביחידה מובחרת בארצות

הברית. יחידה בין היחידות הכי טובות שהחבר'ה של היחידה עוברים אימונים מפרחים בגלל שהם יודעים הרבה סודות. גם אם הם יפלו בשבי האויב שיוכלו לעמוד בלחצים. אימונים מפרחים שיוכלו לעמוד בכל לחץ פיזי, לא פיזי, פסיכולוגי. כל לחץ שיפעילו עליהם שיו מסוגלים לעמוד. פרופסור אחד באוניברסיטה החליט לעשות מחקר דווקא על החבר'ה האלה, לראות האם הסביבה משפיעה יותר מלחץ פיזי ולחץ פסיכולוגי או שהשפעת הסביבה היא פחוטה יותר. הכניסו את כולם לכיתה, ציירו על הלוח שני קווים. כשקו אחד בולט מעט מהשני, מעט מאוד בולט, אבל רואים בבירור שהקו הזה ארוך יותר מחברו. רואים לא צריך לבדוק בסנטימטר. רואים בעיניים שזה קו קצת יותר ארוך אבל

רואים בעין רגילה שהוא יותר ארוך. לפני הבדיקה הכינו את כל החבר'ה חוץ מאחד. הוא לא ידע שכל החבר'ה כאן שותפים למחקר. הוא יושב בן כולם. המצלמה שמצלמה נסתרת עומדת בצד מרוכזת בו. ואז הפרופסור נכנס ושואל את כולם, חבר'ה, האם הקווים האלה שווים בגודלם או שיש כאן קו ארוך יותר? הוא פונה לראשון, הראשון אומר, "שניהם שווים." הכינו אותו לפני שיענה ששניהם שווים. הוא אומר שניהם שווים. במצלמה קולטים את זה שלא יודע שהכינו אותם. קולטים אותו שהוא בא להתקומם, שזה לא נכון, אבל הוא רואה כולם שותקים. הוא מתיישב חזרה ומסתכל חזק. אולי אני טועה. בינתיים עוברים לשני. הפרופסור כאילו לא שם לב. עובר לשני, אומר לו, מה אתה

אומר? אומר לו, שניהם שווים. הוא עובר לשלישי, שניהם שווים ורואים את ההוא כל פעם מסתכל, אתה רואה את הפרצוף שלו משתנה, לא מסתדר לו, הוא רואה בבירור שזה לא נכון. כשהגיעו אליו, מה הוא ענה? שניהם שווים, אבל אתה רואה שזה לא כך ואתה ביחידה מובחרת שאמור לעמוד בלחצים. השפעה חברתית. החברה משפיעה כל כך עד שהאדם יכול לראות בעיניים ולהחליט אחרת. כלומר, המוח האנושי מאוד נתון לשינויים, לתנודות, עד כמה אתה יכול לסמוך על המוח. נקרא כאן את לשונו של צבי יניא, מי שהיה מנכל משרד המדע, ומייסד ועורך הירחון להגות ומדע, מחשבות. אישיות ידועה, אדם חכם מאוד, משכיל מאוד הוא כותב בספרו מסע לתודעת הטבע, איננו יכולים להשליך

את יהבנו על התודעה בעיניים עצומות, שכן היא עצמה חוזרת ונופלת במלכודת של השליות חושים, של שיפוטים לא רציונליים ושל אינטואיציות שגויות. בהמשך הוא כותב, יחס זה בין המוח לחושים מתקיים גם ביחסים המורכבים שבין תיאוריות לעובדות. מורכבות זו מציגה לנו שאלה לא פשוטה. אם העובדות הממצאים והנתונים מקבלים משמעות רק דרך התיאוריה, ואם התיאוריה היא רק אחת האפשרויות של העובדות הידועות לנו, איך נדע אם הפשר שבחרנו נכון? מה הוא עונה? התשובה היא שאיננו יודעים. אתה בוחר ואתה לא יודע אם אתה בוחר בדבר נכון. יש נושאים שבארצות הברית רצויים מאוד בסעודיה שלהם גזר דין מוות. בואו ניקח דוגמה של זוגיות אצל בני זוג נשואים.

אחר כך נעבור לבני זוג רווקים. בני זוג נשואים. אם נחפש מה המפתח המרכזי לזוגיות מאושרת, יש לנו שני מסלולים. ביהדות יש שני מסלולים מרכזיים שהם מובילים את האדם לזוגיות מאושרת. אדם שילך על פי זה מובטח לו, זה לא ספק. מובטח לו שיחיה באושר עם אשתו. יהיה לו טוב לכל חייו. לה יהיה טוב, לא יהיה טוב, לילדים יהיה טוב, לכולם יהיה טוב. המסלול האחד זה להבין, כך כותב הרמב"ם, להבין שרעייתי שונה ממני. היא לא גבר. היא משלימה אותי, אני משלים אותה, אנחנו שונים. אני צריך להעניק לה את הצרכים שלה. למשל דוקור ג'ון קריי חיבר את הספר גברים ממעדים, נשים מנוגה, ספר שהפך להיות רב מכר בעולם. כל ספרו מושט על כך שאין לך החשיבה

הגברי ואלך החשיבה הנשי שונים מאוד. הרמב"ם קיפל את כל הספר בכמה משפטים קצרים בפרק טו מהלכות אישות הלכה יט כדאי לעיין שם אבל החוקר הזה מביא הרבה הוכחות להבדלים בין גבר לאישה למשל הוא טוען שגבר ואישה מדברים בשפות שונות לחלוטין כשגבר מספר על בעיה שיש לו חוזר הביתה אומר לאשתו יש לי בעיה מספר לה את הבעיה מה הוא מצפה שהיא תעשה תעזרי לי למצוא פתרון אם לא, הוא לא היה מספר. אם הוא היה רוצה להתמודד עם זה לבד, הוא לא היה מספר. אם הוא מספר, הוא מחפש פתרון. האישה כשמספרת על בעיה שיש לה, חשוב לה יותר מהפתרון שבעלה ישמע אותה, יזדהה ויבין אותה. הפסיכולוג הזה טוען שזו שפה שונה לחלוטין. גבר שדן את אשתו כמו

הפסיכולוגיה של עצמו, הוא לא מבין למה היא נעלבת בסוף השיחה. היא מתחילה רק כמה משפטים היא אומרת לו, הוא כבר קלט את הבעיה. הוא מבין והוא שואל אותה, "טוב, את לא צריכה לדבר חצי שעה? הבנתי הפתרון הוא כך וכך, אבל היא לא צריכה שתפתור לה את הבעיה עכשיו. היא רוצה שתשמע אותה. זה ראש ש עובד אחרת לחלוטין. באתר הידברות יש לי הרצאה שלמה על סוד האושר בחיי הנישואין על פי הרמב"ם ההדרכה לגבר והדרכה לאישה איך להתנהג. אבל זה למעשה מסלול אחד. כשגבר מבין אשתי שונה ממני, אישה מבינה, בעלי שונה. כל אחד מבין. צריך ללמוד את זה. זה דבר שצריך ללמוד. לכן קראנו לזה אומנות. צריך להיות אומן, להבין את ראש האישה, להתנהג איתה

בהתאם. יש סדנאות סופי שבוע נפלאים של כמה ארגונים שעושים סופי שבוע. בין השאר מדברים שם הרבה על זוגיות. יש לרווקים, יש לרווקות. עם כל מי שמגיע מדברים בתחום שנוגע לאותו ציבור. עם רווקים מדברים על איך בוחרים בת זוג, על הרבה כללים תורה ומדע. מתעסקים בהרבה תחומים במגוון נוסעים. סופי שבוע כל פעם בבית מלון אחר. גם הערב הגעתי לכאן מהגליל בנתניה מלון הגליל היה שם סמינר כזה של סוף שבוע אתם צריכים לשמוע את אנשים לפני שעתיים בסך הכל בסוף הסמינר הם יש סימפוזיום מי שרוצה עולה מספר איך עברו עליו הימים האלה איזו התרגשות איזה שמחה אנשים מספרים מה זה עשה להם אחת לא בסמינר של היום באחד הסמינרים הקודמים אמרה אני

חוזרת הביתה אם חדשה ורעיה חדשה כך היא התבטאה וזה זוג שהייתי צריך לשכנע אותם להגיד כי הם פתחו תיק לגירושין והיא התעקשה שהיא רוצה להתגרש. ביקשו ממני לדבר איתם כי הם הכירו קצת מהשידורים בטלוויזיה. אז הבעל התקשר, נתן את הטלפון שאני אדבר איתה גם אמרתי לה תבואי לסוף שבוע זה סתם שיחה לא תעזור אבל תבואו לסוף שבוע אני אהיה שם בשבת נוכל גם לדבר אבל תבואו מיום חמישי תשמעו את ההרצאות יש הרבה הרצאות על זוגיות נדבר אחר כך נרשמו ביום רביעי הבעל מתקשר אליי שהם ביטלו מכיוון שאין סיכוי הם לא נותנים לזה צ'אנס אז הם ביטלו את הרישום לסמינר מכיוון שהם החליטו להתגרש סופית. הייתי צריך להתחנן לאישה שבכל זאת תסכים

להגיע. נרשמו חזרה. יום שישי הגעתי עם המשפחה. זה היה במלון צמרת בטבריה. נכנסתי ללובי של המלון. אני רואה זוג ניגש אליי. שניהם מחויכים. לא העליתי בדעתי שזה אותו זוג. לא, לא שייך בכלל. והם מציגים את עצמם. אנחנו דיברנו איתך בטלפון. הם ראו כנראה את המבט המשתומם שלי בעיניים שזה לא מתאים. הגבר אומר לי, אני מצטט לכם את המילים שהוא אמר, הוא אומר לי, אני רוצה לומר לך שאני נשוי 15 שנה, אבל רק אתמול הבנתי מה זו אישה. 15 שנה הוא נשוי, רק אתמול הוא למד מה זו אישה. היו שם שתי הרצאות של הרב כבס, מי שמכיר, הסביר להם מה זה אישה, איך זה בנוי. אז ישבנו אחר כך קצת בלובי, דיברנו על הבעיות שלהם, אמרתי להם, "ערב בליל

שבת יש גם הרצאה של הרב לסרי על זוגיות. תשמעו את ההרצאה הזו גם מחר נשב נדבר שוב." וזו הגברת שמוצאי שבת קמה נעמדה אמרה אני חוזרת הביתה כאם חדשה וכרעיה חדשה היא אמרה ש15 שנה לא השאירה את הילדים בבית השבת היא בסמינר הזה הם באו מיום חמישי השאירה אותם בגלל הבעיה של הזוגיות היא אומרת לא ידעתי שיש כאן שמרתפיות וקייטנות לילדים לא ידעתי השארתי אותם בבית אבל כעת אני חוזרת חדשה גם עוסקים שם בכל הנושאים שמעניינים אדם שמחפש רוחניות גלגולי נשמות אז מין סדה כזו של סופי שבוע יש לרווקים רווקות למשפחות יש לציבור אקדמאי לציבור סיבור לא אקדמאי כל אחד יציין לעצמו מה שהוא מעוניין אמרנו שמסלול אחד של אושר בזוגיות זה

המסלול הזה שלהכיר את השוני שזה נושא להרצאות בפני עצמן מסלול שני אמר רבי מאיר בעל הנס קבור בטבריה ידוע יש סגולה גדולה אדם שמאבד משהו מחפש איזה עבדה לתת שלוש מטבעות לצדקה יש הרבה סגולות שהם סתם שטויות אבל הסגולה הזו ב-95% מהמקרים היא עובדת לתת לתת שלוש מטבעות לצדקה ולומר אלה דמאיר ענני רבי מאיר בעל הנס היה מלומד בניסים זו סגולה שעובדת אפשר לבדוק ולראות זה עובד אנשים מעידים על כך שזה עובד פתאום שעה חיפשת לא מצאת ועכשיו אתה מוצא גם על דברים אחרים אבל בעיקר על עבדות רבי מאיר בעל הנס נאמר בתלמוד במסכת נידה אמר רבי מאיר מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה יש לה את הימים שלה יש לה את הימים הלא נקיים אז בסדר

אפשר להבין למה צריך לפרוש אבל למה התורה הוסיפה עוד שבעה ימים צריכה לבדוק את עצמה כל יום לוודא שהיא נקיה ואחר כך טובלת בשביל מה צריך את כל זה ורבי מאיר לא מדבר מהצד של תורת הסוד הוא היה מקובל גדול אבל לא דיבר מהצד של הסוד פה הוא מדבר מהצד של הפשט זה כתוב בתלמוד זה פשט אמר רבי מאיר מפני מה אמרה תורה נידה לשבעה אדם רגיל באשתו וקץ בה למה הוא לא אומר אישה רגילה בבעלה וקצה בו. זה גם נכון אבל זה יותר בעיה של גברים. מתרגל לאשתו ומתחיל לחשוב על כל מיני שטויות. קץ בה, מתחיל למעוס. אמרה תורה נידה לשבעה שתהה חביבה על בעלה כיום כניסתה לחופה. זאת אומרת זוג ששומר את מצוות טהרת המשפחה חווה את חווית הנישואין

כל חודש מחדש ושומר טהרת המשפחה הכוונה כהלכה. לא רק שהם לא ישנים ביחד, גם לא לוחץ ליד, לא נותן לה שום דבר מיד ליד, באותם הימים הוא שומר כהלכה. גברים צריכים לדעת שעל פי ההלכה באותם הימים הם עצובים להעניק לאישה קשר נפשי יותר מימים רגילים. שום מגע פיזי. אבל מבחינת הקשר הנפשי, העידוד, הטלפון, הדיבור, החיוך, השמחה, הטיול המשותף, הקשר, לא דברים של צחוק שיכולים להביא אותם לעבירה, אלא דברים אחרים שמקשרים. אז האישה גם מרגישה מאוד רוחנית. היא יודעת, אני לא סתם איזה אובייקט. יש מחקרים היום שנשים מתלוננות על כך שהם מרגישות מאוד מנוצלות ומושפלות על ידי הגברים, על ידי הבעלים. אבל בצורה כזו היא יודעת יש עמים

רוחניים מאוד. הקשר בינינו הוא קשר נפשי. הוא קשר רוחני. וכשהיא חוזרת אחר כך מהמקווה, חביבה על בעלה כיום כניסתה לחופה. איפה יש היום בעולם המערבי גבר שנוגע באשתו ומרגיש צמרמורת, מתרגש ממנה? איפה יש היום דבר כזה? זוג ששומר טהרת המשפחה מעיד על כך שזה קורה כל חודש. למה? בימים הראשונים קל לפרוש. היו מותרים לפני כן הכל בסדר. כל יום שעובר יותר געגועים, יותר קשר, יותר שאיפה, יותר רצון וזה גבר ששומר על קדושת העיניים, אז הוא לא מגורם מכל השטויות שבחוץ. כי יש פסוק בתורה, ולא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. לטור זה כמו תייר, הולך לכאן, הולך לשם, לא אחרי הלב, יש לו פקידה, פתאום הלב נוסע לשם, הוא תכף בולם, לא

שייך דבר כזה. ואחרי עיניכם, גבר כזה הוא רגוע יותר, הוא שלב יותר. הגמרא אומרת עבר קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע כשאדם לא מגרה את עצמו הוא רגוע יותר ואז הגויים שלו מתפתחים כלפי אשתו גבר כזה בליל שבת בשיר ההלל שכל גבר שר לאשתו בליל שבת חוץ מעם ישראל תראו לי איפה יש בעולם גבר שפעם בשבוע אומר לאשתו גברת עמדיקה אני רוצה להשאיר לך שיר והוא מתחיל לשאיר לה אשת חיל מי ימצא רבות בנות עשו חיל ואת את עלית על כולנה. היה גבר אחד מסתכל על אשתו. רבות בנות עשו חיל, מסתובב לתמונה של אמא שלו ואת עלית על כולנה. אבל באמת גבר מתי מרגיש ואת עלית על כולנה? כשהקשר שביניהם הוא קשר בריא, הוא קשר טוב. דווקא הריחוק

הזה גורם אחר כך ליותר געגועים, ליותר קשר, לאווירה יותר נפלאה. הזוהר הקדוש. אני לא יודע אם נספיק הערב כי זה לקראת סוף המצגת ואנחנו רוצים לעבור גם לשאלות ותשובות אבל הזוהר הקדוש כותב שחייב אדם להסתכל על אשתו ולומר זוהי האישה שהיא טובה מכל הנשים בעולם זוהי האישה שהיא שער הכניסה של הפרנסה שלי שם זה כתוב בארמית הזוהר הקדוש מסביר שורש הזכר בעולמות העליונים מאיפה זה בא ושורש הנקבה הנקבה שייכת לצד של הפרנסה גבר שמכבד את אשתו צריך לד לדעת שמשם מגיע השפע של הפרנסה עבורו היא שער הפרנסה גם בתלמוד כתוב אמר רבה לבני מחוזה בני עירו אמר להם הוקירו נשותייכו תכבדו את נשותיכם כי החד תתעטרו כדי שתתעשרו היא שייכת

לספירת מלכות האישה שייכת לספירת מלכות ב10 ספירות והיא שער הפרנסה ממשיך הזוהר ואומר שימשיך הגבר ויאמר כל הנשים בפניה כקוף בפני אדם שמענו הזוהר אומר שמותר לך לומר על כולם שהם כופות, לא קופות ממש, כקוף, כקוף בפני אדם. רואה איזה אישה, פתאום הראש לא מתחיל צריך לומר חס ושלום אשתי הכי יפה בעולם, אין כמותה ואם הוא לא מגורה, הוא מסוגל לעשות את זה. מספרים על זוג אחד שהלכו בסופר, יש שם מאות נשים מסתובבות. הבעל אומר לאשתו, אין לך מה לדאוג. אתמול הייתי בהרצאה. אמרו, הקריאו את הזוהר שכל הנשים בפנייך כקוף בפני אדם. כולם קופות. ראה שאשתו לא מאמינה לו, אמר לה, אני הוכיח לך, תראי שזה כתוב פה. לקח אותה לסוף

הסופר, יושבות שם 18 קופאיות, אמר לה, תראי, כתוב קופה מספר אחד, קופה מספר שתיים, קופה מספר שלוש. כתוב ושם בסוף הסופר יש גם איזה כופה ראשית בכלוב, גם היא נמצאת שם. טוב, זה אומר הזוהר. המפתח של הזוגיות דווקא הריחוק הפרידה גורם לגעגועים ואז חביבה על בעלה כיום כניסתה לחופה. אצל זוג כזה אין פזילה החוצה, אין דמעות של ילדים אחר כך. אני לפעמים מקבל טלפונים שאני לא מבין איך אנשים מגיעים לזה. לפני לא הרבה זמן התקשר אליי אדם עם תפקיד די בכיר והוא אומר לי יש לי אישה טובה אני רוצה להתייעץ איתך אם להתגרש יש לי אישה טובה אישה נפלאה אמא טובה לילדים אני מחפש לשמוע אז מה הבעיה הוא רק משבח אותה הוא אומר אבל

הכרתי מישהי נורא ואיום אשתו לא יודעת על הקשר שיש לו מהצד והוא עכשיו מתלבט אם להתגרש או לא איך מגיעים לזה רק את התוצאה מכך שהאדם לא שומר על קדושת העיניים לא שומר על ולא תטורו ואם אין טהרת המשפחה אז המצב חמור מאוד אבל כשיש טהרה הוא שמח באשתו הוא לא צריך לחפש בחוץ אם הוא מחפש ריגושים אנשים עושים שטויות כי מחפשים להתרגש די משעמם לי אבל כך הוא מתרגש כל חודש מחדש וזה חוץ מהעניין הבריאותי שמחקרים מוכיחים על כך שהרחם בונה את עצמו במשך שבעה ימים כל חדירה חיידקית מבחוץ יכולה לגרום לזיהומים חמורים לסרטן הרכם ידוע בעולם המחקר וזה חוץ מהסוד שבדבר הרי אם זה היה רק זה שתהיה חביבה על בעלה אז היה מספיק אמבטיה

בשביל מה צריך מקווה שיפרשו שבעה ימים היום יודעים שהרחם בונה את עצמו במשך שבעה ימים יש אולטרסאונד המודענים מתפעלים איך מי שכתב את התורה ידע את זה וכתב וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר איך הוא ידע את זה אנחנו יודעים מי שברא את העולם ברא את האדם כתב את התורה כל אחד אבל בקצרה נציין העניין של המקווה אומרים חכמי הסוד שכמו שהיום המדע היום המדע גילה שיש חיידקים אתה לא רואה אותם בעין רגילה אבל הם קיימים כל עיבוד פוטנציאל של חיים הרי כל מחזור זה איבוד פוטנציאל של חיים ברגע הזה קורה משהו לאישה מבחינה רוחנית זה לא שיש לה עכשיו איזה חיסרון איזה פגם היא אישה נפלאה ולא חסר לה כלום מבחינה רוחנית קורה משהו איך

היא יכולה לצאת מזה כי כל זמן שיהיה קשר בינה לבין בעלה בזמנים האלה זה כמו קצר צריך לזכור שכל חיבור כל קשר בן זוגי זה קשר בנשמות. אם יש אם יש קשר בקדושה, כשהאדם עם אשתו בעולם הזה, צריך לדעת שגם בעולמות העליונים הוא יוצר קשרים ומערכות נפלאים. לכן הלידה דווקא במקום הזה. לכן היצר הכי גדול דווקא בעניין הזה. בגלל הקדושה של הדבר, המעלה הגדולה. ביהדות יש מצווה אפילו אם אין היא כבר מבוגרת אין סיכוי לילדים או שהיא הרע יש מצווה על הבעל להיות עם אשתו מצווה על הבעל הוא חייב על פי ההלכה הוא לא יכול לומר אבל עכשיו יש לי משפט אין לי ראש בשבילה אני מותרד אתה חייב על פי ההלכה כי הקשר הזה הוא קשר אדיר בעולמות

העליונים זה כשזה נעשה בקדושה אם גם נוצר ילד אז בכלל זה שואב נשמה ממקור רוחני מאוד גבוה כשהאישה טהורה אבל גם בלי קשר לילד עצם הקשר הזה הוא נפלא מאוד אם הוא נעשה עשה שלא בקדושה זה פיצוץ. היום הרבה רווקים לא יודעים שכל רווקה יש לה דין של נידה. עד שהיא לא תטבול בלילה שלפני החתונה, לפני כן אסור לה לטבול. עד שהיא לא תטבול, יש לה דין של נידה. והקשר שהיום כל אחד מרשה לעצמו, מה שהולך היום בעולם, זה נורא. הוא לא יודע כמה הוא מזיק לעצמו, גם עכשיו וגם מבחינה רוחנית. אבל גם אצל זוג נשוי יש את המצווה הזו של טהרת המשפחה. כשהמקווה שנקרא בלשון ההלכה מים חיים. מה זה מים חיים? יש מים מתים. המדע לא מכיר מה עם

מתים. התורה אומרת שכן. זה אחד הנושאים שהמדע גילה. התורה אומרת והמדע עדיין לא גילה. הרבה פעמים בהרצאות על תורה ומדע שואלים אותי, אתה מדבר על דברים שהמדע גילה היום וזה כתוב בתורה. האם יש לך משהו שכתוב בתורה והמדע עדיין לא גילה? יש רשימה של דוגמאות כאלה. אחת הדוגמאות זה העניין הזה. על פי התורה יש מים חיים ויש מים לא חיים. כמו פרח כשאתה כוטף אותו מהאדמה הוא נראה טוב אבל בפועל הוא חי או מת? מת. גם מים שאובים. עקרת אותם מהאדמה. אחרי שהגשם ירד, עקרת אותם, הם כבר לא מים חיים. אין להם את הכוח לטהר ולהעלות גם גבר, גם אישה. הגבר לא חייב. אצל האישה זה מערכת יותר פנימית, יותר רצינית. אצל גבר זה דרגה של

קדושה. אצל אישה זה חובה בהלכה. היא מתרוממת. איך דווקא על ידי מקווה. מה המיוחד במקווה? מעבר לקיר של הבריכה שטובלים יש אוצר של מי גשמים טהורים שאף פעם לא נשאבו. כל מקווה בנוי מערכת מיוחדת שמובילה מי גשמים טהורים שאף פעם לא נשאבו לשם. זה בשיעור של 40 שיעה. על פי ההלכה אם יש לך 40 שיעה אפילו תוסיף על זה כמה טונות של מים הם מתבטלים ל-40 שיעה. הכל הופך להיות מים חיים. כל מי שטבל פעם במקווה יראה בצד בקיר יש נקב עם פק גומי. כל פעם שמנקים את הרי אי אפשר לטבול במי גשמים כי הם התלכלכו. רוצים לשמור אותם טהורים וזקים. יש מערכת מיוחדת עם ניקיון מיוחד של הגשם הטהור. אז מה עושים? יש בריכה שמחליפים את המים כל

פעם מנקים את המקווה מחליפים את המים כש ממלאים את הבריכה הזו פותחים את הפקק ואז נוצרת השקה בלשון ההלכה זה נקרא השקה המים עמי גשמים נושקים למים הרגילים למים השובים ואז מה קורה הכל מקבל את המימד של מים חיים כי יש כאן 40 שיערה כמה מים שתוסיף על זה הכל נהיה מים חיים ואז פוקקים את הפקק יש את המימד הרוחני כמו מעיין כמו ים כמו שאדם טובל בחק הטבע זה הרעיון של המקווה כשטובלת שם אפילו שערה אחת לא יוצאת החוצה ניקיון של שעה לפני כל זה גורם זה לא הזמן כעת להעריך אבל מי שיראה את הזוהר הקדוש זה כמו שהאישה יצאה מחוץ לאטמוספירה טבלה במי גן עדן וחזרה הביתה וללא מילים סתם מבחינה רוחנית נשמתית זה מה שקורה זה באשר

לקסם של הזוגיות כשהזוג נשוי כמה מילים כעת עת על זוגיות בזמן הרווקות איך לבחור בת זוג. יש כאן הרבה חבר'ה צעירים שעדיין לא נשואים. רווקים, רווקות, כמה טיפים בעניין הזה. ראשית צריך לזכור שזכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם. כל זמן שאדם לא נשוי הוא לא שלם עדיין. לכן צריך לשאוף לנישואין. היום מה קורה? אחד הנושאים שפונים אליי הכי הרבה בעניין הזה זה מה לעשות. אני כבר בת 30. אני בן 35, 28, 39, עדיין לא נישואים. מה הבעיה? למה יש היום כל כך הרבה רווקים ורווקות? מה שלא היה בעשרות השנים, בוודאי שלא בדורות הקודמים? מה קרה בדור שלנו? יותר מזה, לא רק שמגיעים לגיל מאוחר, גם מתלוננים. אני לא מרגיש את

הרגש שהיה לי בגיל 18, בגיל 19, אני רואה, פוגשת, אין לי את הפרפרים. היא אומרת, לא מרגישה. אותו הדבר גם הוא. גם העיקרון הזה חשוב לדעת הוא סביב הציר של הדבש מצאת אכול דייקה פן תשבענו ועכה אותו הרי אם נבדוק ונבחן היום מה קורה בזמן הרווקות אצל אותם שבגיל צעיר מכירים אין מחיצות אין גבולות חיים בצורה הכי פתוחה שיש בדרך כלל בגיל 15 16 הוא בטוח שזאת נסיכת החלומות שלו איתה אני אהיה עד 120 גם היא בטוחה שזה אביר החלומות שלה. כמה זמן זה מחזיק? לפעמים חצי שנה, לפעמים חודש, לפעמים שנתיים. בשלב מסוים אומר, "לא טעות, הייתי ילד. זה פעם ראשונה שהכרתי מישהי, היא לא ידעת, היא אומרת מתפרק. מכירים מישהו אחר, היא

מכירה, הוא מכיר. שוב, התפרקות. וכך עוד הפעם ועוד הפעם. אם נרצה או לא נרצה, צריך לזכור שכל אהבה ופרידה גורמים לצלקת בלב. בפרט אם זה הגיע לקשר ללא גבולות, זה גורם לצלקת בלב. נרצה או לא נרצה זו המציאות. ואז מה קורה? כשמגיעים לנישואין, הלב מלא יבלות. זה כמו שניקח דבק סלוטפ, נדביק אותו סתם, נדביק, נוציא, נדביק, נוציא. אחרי 20 פעם נרצה להדביק ברצינות נושא חשוב. ניתן להדביק. הלך לו הדבק. אלוקים יצר את הלב טהור. שלו ושלה כדי שכאשר יקימו זוגיות משפחה יתאחדו ויהפכו להיות דבק אחיד. אבל מה קורה היום? כשאדם מרשה לעצמו לעשות שטויות בגיל הרווקות הוא חושב שזה מודרני וזה נחמד. אבל המחיר שישלם על זה הרי רוב

החיים אדם אמור להיות נשוי לא רווק. המחיר שמשלמים אחר כך רוב החיים הוא מחיר כבד. בפרט שאחר כך גם עורכים השוואות. היא מכירה את ההוא ואת ההוא ואת ההוא אז היא חיה עם זה אבל זוכרת את ההוא וחבל שזה כך. אבל כשהוא יש לו אותה והיא יש לה אותו, זאת אשתי ואין בלילתה, לא הכיר אף אחרת לפניה. הזוג, הזוגיות, הקשר שביניהם הוא קשר אדיר. בפרט שהבעיה שיש היום מובילה גם לגיל מאוחר בלי להינשא. מכיוון שכל אדם יש לו את היצרים שלו. אם היו פוגשים כהלכה, על פי ההלכה, תברר לפני במי מדובר. כמו שנהוג מה שנקרא שידוך. כאלה נבעלים מהמילה שידוך. לא יודעים כמה זה נפלא. אתה לא פוגש כל אחת. אין קליקים, אין דבר כזה. זה יבוא אחר

כך. קודם כל ירורים. מי היא? מה היא, איך התכונות שלה, איך היא מתנהגת בסביבה הטבעית. לא איך היא משחקת בפגישה איתי ביחד כי היא רוצה להרשים אותי. איך היא בסביבה הטבעית שלה? איך הוא בסביבה הטבעית? איתי ככה הוא לרג' מראה שזה איך הוא מתנהג בסביבה הטבעית שלו. ירורים אצל המשפחה, אצל המכירים וכולי. בישיבות מקובל הרב שלו מברר אצל הרבנית שלה. הרבנית שלה אצל הרב שלו אחרי שרואים שיש בסיס מברים הכל גם מבחינת הופעה מבחינת חיצונית אופי סגנון טבע רואים שיש התאמה בסיסית הם נפגשים בלי מגע פיזי צריך לזכור מגע כזה זה שוחד אפילו מגע רק נגיעת יד זה כבר שוחד כי השוחד יעבר עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים בפרט אם חוץ

מהנגיעה יש לו בדיוק את העיניים שהיא חלמה כל הזמן יש לו עיניים כחולות היא רצתה כחולות יש לו ירוקות יש לו שחורות זה מה שהיא רצתה כל הזמן הפוך יש להה כמה הוא נעשה משוחד מהטלטלים שלה אבל ככה כשיושבים דנים שכלית אין מגע הוא בודק מי היא מה היא יש לי נעימות בשיחה טוב לי איתה נעים לי בחברתה היא בודקת איך אני מרגישה איתו בעתיד יהיה לי כיף לדבר איתו או שרק הוא יתחיל לדבר אני אחפש איך לברוח מהבית עם אחד כזה אי אפשר להתחתן ואז מדברים מתקדמים היא לומדת להכיר את האופי את הסגנון הוא לומד להכיר אותה באמצע הפגישה מתעוררת לספק מבקשת שוב מהקרובי משפח או מהרבנית או זה תבררי לי פרטים בנקודה הזו איך הוא בזה וכך זה

הולך ומתקדם הגיעו למסקנה שזה לא נראה לא קרה כלום נפרדים הם לא יגררו את זה כמה שנים היום הרבה גוררים כמה שנים כי הם חיים ללא גבולות אז הוא משתמש בה ליצרים שלו היא משתמשת בו ליצרים שלה שנים עוברות פתאום מתברר שיתבגרו עכשיו לך תתחיל הכל מחדש היה מקרה אחד מתוך הרבה מקרים שפגשתי מקרה שאני לא יכול לשכוח אותו הייתי בארצה הרצאה לא אמרת אחת אחת הערים בצפון לאחר ההרצאה פנתה מישהי אמרה שהיא רוצה את הטלפון כי היא לא רוצה לדבר ליד אנשים נתתי לה את הטלפון כשהייתי בדרך היא התקשרה אחרי חצי שעה בערך היא אומרת אני זו שלקחתי ממך את הטלפון אמרתי לה כן היא פרצה בבחי בוכה ובוכה וקשה לה לדבר עד שנרגעה ואז היא מספרת

היא אומרת כשהייתי בת 28 פגשתי מישהו אמרתי לו תשמע אני כבר לא רוצה יותר משחקים. אני בגיל שרוצה להקים בית, רוצה ילדים, רוצה זוגיות רצינית. אם אתה רציני אמר לה כן, ודאי. רוצה להתחתן. קר הוא יחד והיא כל פעם שואלת אותו, נו, מתי? אומר לה, מה דואגת? רוצה להתחתן. ואז היא אומרת שעכשיו הוא עזב אותי כשאני בת 40. מה אני עושה עכשיו? פרצה בבחי. והיא המשיכה שיש לה כל מיני הוכחות, שהכל היה רמאות. הוא רק זה. אני לא יודע אם היה רמאות או לא, שהוא התכוון ברצינות. יכול להיות שקרה לו, לא יודע. אבל עצם איך איך מגיעים למצב כזה? אם הייתה שומרת על קדושה, הייתה אומרת לו, "תשמע אדוני, יש הוראות יצרן. מי שברא אותי רוצה

טובתי, הוא לא רוצה שאני אסבול. הוא אומר שאין נגיעה. אתה רוצה, אתה רציני, בוא ניפגש, נראה אחד את השני, מתאים לנו, נתחתן." לא מתאים. אם הוא סתם רצה לנצל אותה, הוא לא היה ממשיך, היה עוזב והולך, אז היא הייתה מתקדמת הלאה. כמה סיפורים כאלה יש היום. אז בואו נסכם כאן בקצרה את העצות לרווק או לרווקה לעתיד מאושר. יש להיזהר מפעולות הגורמות א' לשוחד בבחירת בן בת זוג החיים. מה זה שוחד? אם יש מגע יש שוחד. למה? כי כבר מסונברים. תראו כמה צעירים האמא אומרת לבחור, "תשמע, היא לא בשבילך. תראה איזה טיפוס עצבני. היא לא בשבילך. אתה תסבול ממנה." או שהיא אומרת לה, "תראי איך הוא מתנהג איתך. הוא מתעלל, הוא מתאחזר, איך

את יכולה לחיות איתו? והיא כועסת, "אל תתערבי לי בחיים." מה את חושבת שאמא שלך שונת אותך? לא תמיד האמהות צודקות, אבל הרבה פעמים היא צודקת. יש לה תביעות עין, אבל זו משוחדת. דבר שני, לב מיובל כלפי בן או בת הזוג הקבוה לחיים, שזה בעיה גדולה. דבר שלישי, רווקות עד גיל מאוחר, כמו שראינו עכשיו. דבר רביעי, תחושת מיאס בקשר הבן זוגי. כמו אותו בחור שאמר לי שזהו נמאס לו מכולם הוא לא רוצה להתחתן יותר למה זהו כולם לא בשבילו נמאס לו כי הוא לא ידע את הדבש מצאת יכול דייקה פן תסבענו ועכה אותו דבר חמישי זכרונות שמזיקים לכל צד כלפי זולתו בגלל ההשוואות רק שאדם לוקח לעצמו את הוראות יצרן יודע יש בורא לעולם ברא אותי הוא

לא סומך על השכל שלו ראינו קודם שהשכל האנושי מאוד מטעה אבל כשהוא לוקח לעצמו את ההדרכה האלוקית. אלוקים ברא אותי, הוא אוהב אותי, רוצה שיהיה לי טוב. אין מצווה שנועדה לחנוק את האדם. גם השבת, מי שיקח את השבת במבט, קצת לא כמו שרגילים להסתכל, אסור, אסור, אלא לראות מה זה שבת. בלי טלפון, בלי פלאפון, בלי רדיו, בלי תקשורת, בלי טלוויזיה. אדם נכנס לאטמוספירה אחרת, לרוגע, לשלווה. קרה חס ושלום אסון, פיגוע, לא פיגוע, יש חדשות. מוצאי שבת נשמע. אם הוא עובד בזקה, אין בעיה. יש לו ביפר, תמיד הוא ירוץ. אם הוא עובד במדה, אז יש לו ביפר, הוא ירוץ. אבל אם אתה לא עובד, לא בזה ולא בזה, לא מגיע לך 24 שעות להתנתק מהעולם,

כמה אדם חוזר אחר כך עם כוחות מחודשים לכל השבוע. שבת מגיעה, הבעל יכול לדבר עם אשתו, האישה מדברת עם בעלה, שומעים את הילדים, זו אוירה אחרת לגמרי. היום באמצע השבוע כמה אישה יכולה לדבר עם בעלה, את באה לדבר, מפסיק אותך, יש לי טלפון, בדיוק הפלאפון, זה הבוס, אני חייב לרוץ. הילדים באים לדבר עם ההורים והאבא אין לו זמן. מפסיק אותו באמצע. רץ לשם, בא לשם. כמה הורים יש להם בהם? ה היה מה לעשות? דור לחוץ. כמה יש הזדמנות לאדם במשך השבוע לשבת עם הילדים, להשקיע בהם. היה ילד אחד, בא לדבר עם האבא. האבא ענה לטלפון. סגר את הטלפון. שוב הילד ממשיך את המשפט שלו, האבא אומר לו, "סליחה, זה בדיוק הבוס התקשר." הוא עונה

לנייד. אחר כך עובר לטלפון עוד הפעם, סיים את השיחה, הוא רואה שהילד נעלם מהאופק, לא בסביבה. קב לו, אמר, מסכן הילד התייאש. פתאום הטלפון מצלצל, האבא עונה. שלום, אבא. אומר לו, "איפה אתה?" אומר, "יצאתי לטלפון ציבורי, ראיתי שאתה עונה רק לטלפונים." כמה מצבים כאלה יש היום בעולם באמצע השבוע. אבל כשמגיעה שבת, האמא מסיימת את הדלקת הנרות. אין לא כביסה, לא בישולים, כלום. האוכל על הפלטה, נרות דולקים, מפה לבנה, חלות, יין, מחייכת לילדים, שומעת אותם בשלווה, ברוגע, כי העולם מת. העולם עבר לדום. עכשיו אני והילדים דפיקות בדלת הבעל חוזר איזו אווירה נפלאה כמה אפשר לבנות את הזוגיות אבא שנותן רעיון יפה פרשת שבוע

לשולחן מסר חינוכי לילדים כל אדם טוב שיהיה לו בבית איזה סט או כמה סטים של ספרים של סיפורי צדיקים תנאים אמוראים פרשת השבוע להעביר מסר כמה זה נפלא שולחן השבת לבנות ולרומם למה יש בסמים בהבדלה כי אדם שחווה שבת כהלכה בצאת השבת הוא מרגיש נחיטה כמו התרסקות הוא צריך בשמים כמו אדם שמתעלף שירגע. מי חווה חוויה כזו? מי ששומר שבת כהלכה עם כל הגדרים. כך כל המערכת של המצוות נועדה לטובתו של האדם. המזרח לקח לעצמו קיצוניות של רוחניות. זה שייך למספר שמונה על פי הסוד. המערב לקח לעצמו קיצוניות של חומר. זה שייך למספר שש. היהדות שבע. זה האיזון. תהנה מהעולם. תשתמש בעולם. כל מה שיש בעולם אתה אמור לההנות ממנו. אבל

באיזון נכון על פי הוראות יצרן. אני אסיים בנקודה אחת ונעבור אחר כך לשאלות למי שמעוניין. כמו שהזכרנו בכל תחום. לפעמים האדם מרגיש, אומר, תשמע, אני יודע, התורה אמת, אלוקים אמת, הכל נכון, אבל קשה לי. היום אני קצת שומר וקצת לא שומר. מה שאני שומר כבד עליי. אם אני אשמור את הכל, אני אתמוט לחלוטין. כך הוא מרגיש. זה יכול להיות בשבת, יכול להיות צניעות, בכל מיני תחומים. נתאר לעצמנו אדם ש בואו אפילו כאן מהאולם הזה ניקח אדם שהכי שרירי, הכי חסון ונאמר לו קח 50 ליטר מים, חבית של 50 ליטר מים, סחב על הכתף. כמה הוא יוכל לסחוב? 50 מטר, 200 מטר, 500 מטר? כל אחד תלוי בשרירים שלו אחרי תשמע זהו כבד אני מוריד לא יכול

יותר אותו אדם אם ניתן לו מדים של צוללן וניתן לו לצלול בחוף האלמוגים הוא צולל נכנס 20 מטר 30 מטר ממשיך לצלול לעומק יש עליו לחץ של טונות של מים לחץ אטמוספרי אדיר יש עליו נרים אליו טלפון נגיד לו תגיד לי אדוני לא כבד עליך קודם 50 ליטר היה כבד לא כבד עליך הוא אומר מה אתה מדבר איזה תענוג לצלול הוא צולל יותר מגיע יותר לעומק יש עליו עוד יותר טונות של מים נשאל אותו מה עכשיו הוא אומר עכשיו עוד יותר כיף נכנס יותר מגיע לקרקעית נשאל אותו מה עכשיו הוא אומר תשמע אני מרחם עליך אתה מסכן נמצא בחוץ בוא תראה מה הולך פה איזה אלמוגים איזה דגים צבעוניים איזה יופי יש כאן עולם שלם לא כמוך אני נמצא שם בחוף בקושי רואה

מים אתה נהנה קצת מהגלים בוא תראה מה יש פה למטה מה ההסבר איך ייתכן שבחוץ היה כבד עליו וכאן הוא כל כך מתענג התשובה, אדם שנמצא מחוץ למים ומנסה לסחוב עליו, הוא חי בניגוד. הניגוד הזה גורם קושי. כשהוא צולל במים הוא מרגיש את התענוג. זה פשר המבט הבורק שרואים בעיניהם של אדם שמקבל עליו עול תורה ומצוות, רואים את הברק בעיניים, רואים את החיוך שלו ואנשים מעידים על כך, תשמע, בן אדם נהיה מאושר. זה לא מה הוא רמאי? הוא נוכל. א הוא הקריב כל כך הרבה. זה הקרבה. לשמור מצוות זו הקרבה. זה לא קל. העולם מלשון העלם. מעלים את המציאות של הבריאה. זה לא לא פשוט. לא קל לאדם לשנות הרגלים להתעלות אבל ברגע שהוא מתעלה הוא צולל

כל כולו במים. כמובן שצריך לא להיזהר קפיצת ראש עם התרסקות. צריך לדעת בהדרגה איך להיכנס למים. אבל העיקר לא לעמוד במקום. כל הזמן להתקדם לעלות. כשאדם כל הזמן נמצא בשלב של עלייה עד שהוא כל כולו צולל במים הוא מרגיש את היופי, את המתיקות, את העונג. זה כבר לא כבד. כי הוא לא חי בניגוד. הוא חי בנקודת האמת. שהוא יודע שזו האמת. חז"ל אומרים שהתורה נמשלה למים. אוי כל צמחו למים. כתוב בפסוק, אין מים אלא תורה. המים חיים לעולם והתורה חיים לעולם. המים עוזבים מקום גבוה, יורדים למקום הנמוך. שפוך מים, יש מקום יותר נמוך, ירדו יותר. כך גם התורה עוזבת את הגאוותן והשחצן ושוכנת על האדם העניו. אותם שמדברים בהתנסאות,

בשחצנות, התורה לא שוכנת בהם. אדם שיש בו ענווה, התורה שוכנת בו. זו מציאות בשטח. התורה שוכנת בענווה. לכן התורה נמשלה למים מכמה זוויות. גם בנקודה הזו התורה דומה למים. שכשאדם מחוץ למים וסוחב עליו זה כבד. צולל זה נפלא. זה ההבדל בין ציור לקשקוש. תראו שציור, צורה כל המילים האלה משורש שדומה למילה מצור ומעצור. מה הקשר בין מצור מעצור לבין ציור וצורה? אם אתה רוצה יצירת מופת אתה צריך לשים מעצורים. אם תיקח את המכחול ותקשקש יצא קשקוש. כולם יקמטו יזרקו לפח. אתה רוצה יצירת מופת שים מעצורים כאן. רד לכאן, תסתובב לכאן. עכשיו יש לך יצירת מופת, תמשיך לצייר. תראה איזה יופי. כל ההדרכה של אלוקים לאדם יצירת מופת. אדם

בונה את החייו. הוא הופך, מגיע לסוף החיים, מסתכל לאחור, איזה יופי. יצירת מופת. לא הייתי כמו בעל חיים שזורם אחרי מה שבא לי. שלטתי בעצמי. וכשהאדם לא חי עם הגבולות הנכונים הוא מפסיד את ההנאות של העולם והקדוש ברוך הוא כועס עליו בראתי אותך כדי להנות אותך למה לא עשית את מה שרציתי שתהנה מהעולם זו הגדולה של אדם שזוכה להתעלות מבחינת אזה הוא גיבור הכובש את יצרו אנחנו נעבור כעת אם יש למישהו בציבור שאלות בנושא כלשהו אם זה בנושא שדיברנו או נושאים אחרים כן בבקשה

אני אומר ההרצאה הייתה מצוינת. עכשיו, אם א הקדוש ברוך הוא, כמו שאתה אמרת, הוא קובע סייגים לבן אד