כוחו של נר אחד קטן 🪔 ישי לפידות במונולוג מרגש.

שלום לכם וברוכים הבאים וכמובן חג הורים שמח. טוב לראות אתכם. אני ממש הבוקר שבתי מטור הופעות בחול. ימי החנוכה זה ימים של הופעות בכל בתי חבד באירופה בארצות הברית. ובאחד ממאי השבוע כשנסעתי על אחד מהכבישים המהירים שם בארצות הברית, אני פתאום רואה איזה חלון קטן ומור באחד מגורדי השחקים שבצד ימין אור של חנוקיה דולקת. וואו, כמעט דמעות היו לי בעיניים. זה רגיש אותי יותר מאשר לראות את כל החלונות מלאות החנוקיות בבני ברק, בירושלים ובשרי ישראל. דווקא שם בנחר במקום כל כך רחוק, כל כך מנוכר לעולם היהודי. לראות את החלון המאהיר המאיר הזה, לראות את החנוקיה המדברת אליי, חימם לי לגמרי את הלב. וחשבתי על כך שדווקא

בדור שלנו, דור מודרני, דור שבו הוויזואליה, השוא מדבר יותר מהכל. אתם לא תראו יום מופע של אף זמר גדול בלי תאורות מטורפות, פרוז'קטורים מטורפים, קיר שלדים שמאיר את כל הקהל. דווקא בדור הזה פתאום אנחנו רואים את חשיבותו ואת כוחו של הנר הקטן. הנר הקטן שמנצנץ כאן בחנוקיה. מדענים אומרים שאורו של נר נראה למרחק של יותר מ-48 קילומטר. ואני הרגשתי השבוע ואני חושב שאנחנו מרגישים כולם בחג החנוכה הזה איך האורות הקטנים הפרימיטיביים מפעם אלה בלי כל אתם יודעים כל הפירוטכניקה המטורפת שיש הם בעולם מצליחים עם השלבת הקטנה הזו להעיר לכולנו את הלב. למה? כי זה אור יהודי שממלא כל לב של כל יהודי בעולם באורה גדולה.