בכל מחיר? בני משפחות חטופים בשיח נוקב - עכשיו קרוב עונה 2 | פרק 5

החצב אתה זה עובד אתה עכשיו מובטל מובטל עסוק מדהים ששבועיים לפני שמחת תורה לפני השביל העשירי הודעתי שאני לא מתמודד לא מתודד כן בלי לדעת בכלל א האמת חשבתי שאני כבר אהיה באיזה משהו מסודר אבל מתאים לי הקונספט כרגע אתה יודע יאללה בוא בוא ננסה ללכת עם הקונספט כן מי היה אלמוג לפני השביעי באוקטובר אלמוג הוא אה נער צעיר בוגר צבא השתחר מהצבא ביולי ב2 אה חיפש מה לעשות ככה איך להתקדם ידע שהוא רוצה לנסוע לדרום אמריקה ודברים של צעירים א רגילים אה עשה קצת עבודות מזדמנות אבל הצליח גם לסגור חוזה בחברת הייטק וואו הוא עבד בתקשורת קודם בצבא אז הוא סגר חוזה בחמש ספרות עם רכבו והבנות שלי פשוט אמרו מאיפה הוא הביא

את זה? פשוט קינאו בסגירה ו בשמיני באוקטובר שהתקשרנו להגיד שהוא לא יגיע הם לא האמינו לנו. וואו וואו אה ילד חזק תמיד בודק את הקצוות, תמיד מאתגר את אמא שלו, את המשפחה. אה אה מאוד מאוד חברותי, מאוד מאוד שמח, תמיד הדבק של החבר'ה אה ועכשיו אני גם רואה שיש בו גם הרבה עומק ויכולות וואו לא רק בחורציות וואו מדהים אה אליהו מי אתה היית לפני השביעי באוקטובר תשב קריית אר חברון א הייתי הייתי א במועצה בקריאת ארבע אה השת במועצה ראש המועצה כן ראש המועצה השתדלתי אה לחיות את חיי בתודעת שליחות א בהתיישבות בעיר האבות מתוך הבנה שעיר האבות קריאת אר בחברון שייכת לכל עם ישראל וחשוב מאוד מאוד החיים שם ללא קשר לאור

החיים או לזהות פוליטית מעצם היותנו יהודים והסיפור של עם היהודי התחיל בחברון כי חברון היא מלשון חיבור שמחברת אותנו לזהות לשורשים וגם לחבר אותנו אחד לשני אז אתה בעצם א כמה זמן אתה בחברון א נולדתי שם בתש 1970 בכור ל1ה אחים ואחיות האבא זכרו לברכה ירושלמי אמא שתבדל לחיים טובים וארוכים מתל אביב שהם הגיעו לשם יחד עם הקבוצה שהוביל בזמנו הרב לווינגר זצל א אחרי ששת הימים ששם ידענו לעשות את מה שלא עשינו בשביעי לאוקטובר בשמחת תורה ידענו לקיים את מאמר חז"ל הקם להורגך השקם להורגו וכשבששת הימים כל מדינות הרב אימו עלינו להשמיד אותנו אז יצאנו למתקפת מנה והצלחנו גם בענק היה ניסי ניסים א בשישה ימים א סיני

ואגולן ויהודה ושמרון והר הבית בידינו ואצלנו תמיד יום אחרי שחרור ירושלים שכולנו מכירים בכח באי אז אצלנו חוגגים כט בייער גם שזה יום שחרור חברון ושם בעצם גדלתי לתוך המציאות הזאתי כילד המשכתי אחרי זה א שירותאי ברוך השם משפחה א מצאתי את עצמי עו עובד לפני המועצה כקצין ביטחון בחברון במקביל א היותים מפי ואחרי זה מגד במילויים. כמה ילדים? ברוך השם שמונה ילדים כמובן כולל אליקים ושעה נכדים כן ירבו בלי העין הרעה. ספר לי אבירם היקר על הקשר המשפחתי שלך כדוד של אלמוג ו איזה רקע אלמוג גדל ועל המשפחה שלכם אתה דוד אתה בעצם אח של אורית אמא של אלמוג נכון ברקע הכללי אנחנו גדלנו בקיבוץ ברווחיל ליד סדרות ליד שדרות

עוטף מה שנקרא עוטף גדלנו הבית ספר שלי היה שער הנג גב שלי ושל אורית כמובן אה ולמעשה גדלנו בקיבוץ א באותה תקופה אפילו כיבוץ שיתופי וואו א אנחנו מהלינה המשותפת וואו זאת אומרת אנחנו מהשריטות של העניינה המשותפת ו א אחרי זה ההורים שלי עזבו אה אורית נשארה עוד קצת בקיבוץ אני יצאתי לשנת שירות וצבא ארוך אה אה אני תוך כדי צבא עזבתי את הקיבוץ א חזרתי אליו בתור סטודנט אתה מצטנה אוירם היית ביחידה מובחרת מאוד מותר להגיד איפה שירת או זה סודי עדיין שרטי ביחידה בסירת מתכל כן וקצין נכון וואו זכות אה ו א אחרי זה כל אחד תפס כיוון אורית הלכה ל למדה גננות ובעצם הייתה 35 שנה גננת הורית אמא של אלמוג הורית אמא של

אלמוג בתחילה ב באזור שער הנגב א היא הייתה גננת בנחלוז תקופה ואחרי זה עברה לתל אביב ובעצם הייתה גננת באזור תל אביב אז עלמו גודל בתל אביב עלמו גדל בתל אביב ובגיל צעיר עובר יחד עם אמא שלו ואחות שלו מתל אביב לאור יהודה. האוגן באור יהודה זה ההורים שלי התגלגלו לאור יהודה ובעצם הם גדלו באור יהודה ליד הסבא וסבתא שסבא וסבתא היו סבא וסבתא מאוד דומיננטים ו והם גדלים א לישראלים נקרא לזה נורמטיבים של עבודה צבא בעצם אלמוג צבר ישראלי שנולד לאמא שגדלה בקיבוץ ברור חיל שירות צבאי ומוצא את עצמו אחרי צבא נכון ישראלים נקרא לזה נורמטיביים במסלול הסטנדרטי א אני חושב שבניגוד אליך א אני לא מרגיש את תחושת השליחות כמו

שאתה מרגיש אותה אה אני ראיתי את עצמי יותר בתמיכה כש אה שלא עשיתי מה שנקרא לעבודה לבייתי אז או שאני בקהילה המקומית. אה, תקופה הייתי א בעמותה שגידה עשתה חקלאות עם ילדים אה עם עם ילדים ללא מסגרות שבאו לעבוד שם. הם היו העובדים. אז זה סוג של א זה שליחות. שליחות. כן. אז זהו, אני לא רואה את זה ככה. אני רואה את זה כי נתרמתי את חלקי הקטן הצנוע בפרויקט הזה. זה לא אני לא רואה בזה שליחות רואה בזה תרומה של שאני מרגיש שאני צריך כן הרגע המשפחתי בחברון התחלנו את זה קודם אז אה לגדול בחברון זה מבחינתי ממש שליחות כי זה לא פשוט גם ביטחונית אבל הבנה שלא סתם חזרו לחברון אחרי ששת הימים כי 40 שנה לפני ששת הימים היו

מוראות טרפת ב-1929 שנרצחו יהודים על עצם מאותם יהודים 20 שנה לפני קום המדינה 1929 זה 20 שנה לפני קום המדינה לא אי אפשר להשים את הממשלה כי לא הייתה ממשלה או את מדינת ישראל או צהל או את המתיישבים או את הימנים או את השמאלים לא היה דבר כזה ובכל זאת רצחו ורצחו יהודים לא רק בחברון חברון 67 יהודים נרצחו והמציאות הזאת שלא ייתכן הרצחת וגם ירשת בעצם מאפשרת אחרי ששת הימים לחזור למקומות שגרו בהם יהודים לפני מאוראות ארפת מתוך הבנה שהזכות שלנו על הארץ ישראל לתפיסה האמונית המסורת היהודית זה חברון חברון שמה לא רק קבורים האבות והאמהות של העם היהודי שהם המחנה המשותף גם בחטא וגם בכ שלך ושלי ושל כל עם ישראל. זה

גם בעצם הסיפור שלנו כי אנחנו גרים שם לא בגלל שהם קבורים אלא בעיקר בגלל שהם חיו והתחילו את הסיפור של העם היהודי. זה מציאות ביטחונית לא פשוטה אבל הזכות שלנו לגור שם ובזכות שאנחנו גרים שם מצליחים להגיע קרוב למיליון יהודים בממוצע כל שנה להתחבר לזהות והשורשים. כי אם לא היינו גרים שם ולא הייתה התיישבות עם המסירות נפש שלנו כתושבים אז כמו שאי אפשר היום להגיע באופן חופשי לקבר יוסף או להיכנס באופן חופשי לג'נין או טולקרם ההתיישבות שמה זה התיישבות שמאוד מכשלת מאוד מעצבת מאוד מבינה שאתה שייך למשהו היסטורי שורשי שמבחינתנו זה כמו אלו שהקימו את המדינה בכל תקופה ובכל דור יש את האלו שהם החלוצים ועושים את

השליחות גם מתוך הבנה שלצערי לא כולם חושבים שודים צריכים לגור שם. אנחנו מכבדים את זה. אנחנו מבינים שבסוף שני יהודים שלוש דעות. א אבל לנו יש אמונה גדולה ואנחנו גם חיים שם וגם ברוך השם ממשיכים לחיות שם למרות האתגרים. איך קיבלתם את הידיעות הראשונות על החטיפה של אלמוגה? אז אני אפריד ביני לבין אחות שלי. א אלמוג מתקשר להורית. אף אחד מאיתנו לא ידע כלום. הורית א אלמוג מתקשר לאורית ברבע לש לאמא שלו. לאמא שלו ואומר לא אמא הפסיקו אותם סיבה. היו פה טילים, אנחנו נכנסים לאוטו ויוצאים ונתראה בבית. וואו. א הוא א נכנס לאוטו, אני לדבר כרגע דרך העיניים שלו. נכנסו לרכב מי שנהג זה חבר שלו מהצבא, החבר הטוב שלו תומר

סטרוסטה. ונכנסו לרכב עוד שתי בנות שהם הכירו מהצבא. תאיר ועוד היה דוד. אפשר להגיד איפה עלמוג שרת? חושב שכן. הוא היה בכיפת ברזל. אז א הם נכנסו ונסו ופשוט עמדו בפקק מרבע לשמונה. דרך אגב הם שומעים באוטו מוזיקה וואו. והם מצטלמים עושים סלפי. וואו. בכלל הם לא מרגישים בכלל שום אווירה של א חשש וחרדה. וואו. והם עומדים בפקק. ואיך שהם מגיעים הפקק אוטו מגיע לכמעט לחיבור עם 232 לפטע פתאום מתפוצץ לידם rpג וואו ברכב ליד הזגוגיות מתנפצות אלמוג יוצא מהאווטו ואומר בוא אח בואו אחריי פשוט יוצא מהאוטו טושיה והולך והולך הוא א הסתתר ממש בצד הקדרך אה יחד אחר זה הוא ידע להגיד שזה גי דלל ויר דוד הסתטרו איתו בשיח אבל

מכיוון שזה היה ממש ליד הכביש אנוך בו תראו תודעי מהר זה היה קרוב לצומת הכניסה לנובה בעצם כן כן ממש על הצומת על הצומת אה תאיר ועודיה ותומר עוד קצת התמעמעו הם נפגעו הבנות נפגעו מהזכוכיות ובעצם הרימו טלפון לאבא לאבא אורי והוא הנחה אותם להסתתר ובשלב מסוים לעשות עצמם א מתות ולאבא של אלמוג לאורי לא לא אורי אבא של תאיר ועודיה אבא של תאיר ועודיה דוד אורי דוד וורי שומע אחרי שעה וחצי של שיחה את הבנות שלו נרצחות וואו בטלפון וואו תומר בורח למקום אחר מרים טלפון לאמא שלו מעתקן אותה במה שהוא ידע לעתכן אותה. אה ובדיוק בדיוק איך הוא נרצח אנחנו לא יודעים אבל גם הוא נרצח. אחרי הטלפון של אלמוג הורית מבינה שיש

בעיה. פותחת טלוויזיה מבינה שיש איזשהו דרמה כמובן לא הכירה את הגודל שלה. התקשרה לגאות. גאות פרסמה בפייסבוק. גאות זה אחות של אלמוג. של אלמוג. פרסמה בפייסבוק. א אלמוג נמצא במסיבת הנובה. מי יודע מה קרה איתו? או מה מכיר. ובשעה 12 :30 מתקשרת בחורה שהורית לא הכירה, שאמרה שהיא חברה של אלמוג, והיא ראתה בטלגרם סרטון והיא חושבת שזה אלמוג בסרטון, העבירה את הסרטון להורית, ראו שם את הסרטון הראשון למעשה שיצא מ מהחמס על חמישה חטופים בתוך חדר א חדר חשוך ועל מוגחן אחד מהם. איך אתה קיבלת את האידיאל יקים? וואו א הייתי עם אשתי והבנות החלטנו לעשות את שמחת תורה בעיר הקודש צפת עזבנו את חברון ככה לספוג מאווירת הקודש

של צפת ושמחת תורה בבוקר קיבלתי טלפון ראשון אני בזמינות בטלפון א הייתי עם טלפון בלי נתונים לנייד בלי אינטרנט אז קיבלתי כלום עד 8 בבוקר כי אין אין וואטסאפ או טלגרם או דברים כאלה ובעצם מתקשרים אליי בכובע של ראש מועצה ואומרים לי שהתחילה מלחמה בדרום וצריך להיערך בכל יהודה ושמרון ומבחינתי כרגע אמרתי לאשתי והילדים הייתי בדרך לבית הכנסת בשמחת תורה אמרתי להם שאני צריך לחזור לקריית ארבע בכובע של הראש מועצה כי ייתכן ובמקביל הלחימה בדרום אז גם תהיה לחימה והתקפה על יהודה ושומרון ועל קריית ארבע ויש לי אחריות שם ואמרתי לה תישארו פה רק תהיו עירנים גם ייתכן ותהיה התקפה מהצפון חששתי כבר ברגע ששלחו לי ישר את

הסרטון של הטנדרים המחבלים בסדרות הבנתי שאם טנדרים מחבלים בסדרות זה כבר לא משהו רגיל וותוך כדי הנחיות שאני מקפיץ את כל המערך חירום של קריית ארבע ואומר להם שאני בדרך וברגע שאני אגיע נעשה גם מערכת מצב ונראה שאנחנו נערכים בסבות 9 בבוקר שממש עמדתי לצאת לדרך מצפת אז אני מקבל טלפון מאליקים עצמו שהוא היה מאבותח מהכמה עשרות מאבטחים מעבר לשוטרים שהיו חמושים בנשק הם היו כמה עשרות מאבותחים ללא נשק כחלק מהרישיון של האירוע שם בנובה בחניון רעים והוא אומר לי אבא אנחנו פה עם הרבה מאוד פצועי ירי צריך לפנות אותם דחוף. יותר דאגתי למצב מאשר לא כי היה נראה לי שהוא שם בשליטה מתפעל את העניינים. בסופו של דבר אחרי ש

לא ידענו מה קורה איתו במשך מספר ימים הגיעו אלינו א באופן רשמי מדינת ישראל קצין והודיע לנו שהוא חטוף בעזה. אין אות חיים על בסיס איזה סרטון שראו בטנדר מישהו עם בגדי הבטחה שה נראה כמו אליקים ובעצם נכנסנו לתהליך של שבעה חודשים שמבחינתנו א ומבחינת מדינת ישראל הוא חטוב בעזה עד שבסופו של דבר א התברר א שזה היה משהו אחר מה היו לידיעתך הרגעים הקשים ביותר בתקופת השבי של אלמוג. אני חושב שהחודשיים הראשונים היו החודשיים הקשים. זה חודשיים שהם היו אזים במשך א מלא 24/7. א יש א שאלמוג הגיע ל א לעזה וצולם הסרטון. אז אנחנו הסקנו שהוא נמצא יחד עם אנשי הסרטון, אבל בעצם בפועל ממש אחרי שצילמו אותם שלפו אותם והעבירו

אותו לבית אחר. שם הוא נפגש עם שלומי, שלומי זיב, שלומי זיב, עם אנדרי קוזלוב ועם אלכס לובנוב. והם בעצם רביעיה שעוברת שש בתים א הם חלק גדול מהזמן מכוסי עיניים, חלק גדול מהזמן אסור להם לדבר, הם כמעט לא אוכלים א כמו שאמרתי הם עזוקים וזה התקופה הראשונה. אחרי החודשיים האלה הם עברו לבית של דוקטור בקומה השנייה והם היו בחדר במשך חצי שנה. וואו. והחלונות מכוסים. הם שומעים ילדים שלמשפחה הם לא רואים א והם בעצם מבלים במרכאות או נמצאים בחדר חצי שנה א כשהבן של הרופא שהוא עיתונאי שבעיקר עבד עם אתר אינטרנט אמריקאי שנקראפליסטיין chronicקל ושילמו לו משכורת בזמן שאלמוג היה חטוף שם אלמוג שלומי ואנדרי הו הפלסטן

קורקל תכף אני אתייחס לזה ושם הם בעיקר בעיקר בעיקר מעבירים את הזמן בקלפים בפינו החלומות וואו וואו אה וכמובן בהשלמת פרטים על המשפחות ואני חייב להגיד בתור אדם חילוני הרבה מאוד אמונה וואו וואו וואו אה גם תפילות גם א שמע ישראל וואו גם אה א היה להם גישה שאומרת לא כמה זמן אנחנו בחשבי הם ספרו כאילו את הימים א ליום השחרור הם אומרים התקדמנו עוד יום ליום השחרור וואו איזה גישה חיובית ואמונית גישהו כן גישה הפוכה שאומרת אנחנו לא כך וכך ימים יום כך וכך ימים לקראת השחר אנחנו כבר התקדמנו עוד יום לשחרור איך התמודדת עם האי ודאות סביב גורלו של אליקים? זה צריך לנשום זה שבעה חודשים קשים מאוד הלא נודע והמציאות

הזאתי שרגע יש לך בן ורגע אתה לא יודע ואתה יודע מה קרה כמות גדולה של הנרצחים והנחטפים ועם ציפייה כמובן מאוד מאוד גדולה שהוא ישוב אנחנו דמייננו וכבר התכוננו וחיפשנו נו א מקום לעשות סעודת הודיה ומי יטפל בו רגשית וילווה אותו ואיך זה יקרה שיהיה איזה מבצע חילוץ אירועי כזה ופתאום יתקשרו אלינו אנחנו צריכים לעשות ביהדות את כל ההשתדלות א כדי לא לסמוך על הנס ולהאמין אחרי שעשינו את כל ההשתדלות שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם הוא זה שברא הוא זה שבחר אותנו כיים יהודי. הסיפור שקרה סביב שמחת תורה זה לעצם היותנו יהודים. ובעיקר האמונה בקדוש ברוך הוא זה נתן לי את הכוחות שזה קרה. ועכשיו צריך לראות מה עושים עם מה

שקרה ומתקדמים הלאה פחות על מה שכרגע כבר אי אפשר לשנות. איך השפיע החטיפה של אלמוג על המשפחה? נתחיל עם נתחיל איתי זה אני פשוט עזבתי הכל. אין אין לי משפחה, אין לי הורים, יש לי כרגע אחיין חטוף וזה הדבר היחידי שאני עוסק בו. ובעצם בשביעי באוקטובר שאני הגעתי בצהריים לאורי יהודה באתי לאורית לא אמרתי לה איזה מסכנים לא אמרתי לה מה עושים לא אמרתי אמרתי הדבר היחידי שאמרתי לה זה בואי נעבוד ובעצם אני נשאבתי לסיפור הזה באופן מלא אפשר להגיד א עד עכשיו אני עוסק בזה גם עכשיו א אומנם לא ב-100%י משרה אבל ב-50% משרה ואה אני לא עזבתי את זה א בזווית של הורית של אמא אז א רמת הבלבול ב ב של אורית הייתה מטורפת ברמה של

היא לא ידעה אם היא רוצה ללכת לשירותים או לשתות מים. וואו. זה רמת הבלבול של לא מבינה מה קורה. היא לא יודעת עם מי היא דיברה. היא לא יודעת מי פנה אליה. היא לא יודעת מי התקשר אליה. היא לא מסוגלת להכיל בכלל את הסיטואציה הזאתי. א גאו את החות של אלמוג עם ילדה צעירה אז היא נשארה עם הילדה הצעירה. א הבנות שלי רק חזרו מדרום אמריקה אז הם הצטרפו בעיקר בסושיאל לדבר הזה. אז אם אתה צריך במשפט לסכם איך השפיע החטיפה של אלמוג על המשפחה? טלטלה אותנו. וואו. פשוט תלטלה אותנו. איך התמודדת בזמנו עם האמירות? לפיה אין אתה מקריב את הבן שלך. וואו. האמת שאתה שואל אותי היום זה נשמע לי הזוי שבכלל איזו להגיד לי את זה ו

שהייתי צריך להתמודד עם זה כי הייתי בטלטלה כל כך קשה. מה עובר על אליקים ואיפה הוא ומתי כבר הוא יחזור ואם תפיסת עולם לאור זה של יקים קראוי על שם אחי שנרצח שני אור שלמה שמקום דמו אלקים נולד אחרי שאחי נרצח ואת המחבלים של אחי שחררו בעסקת שליץ ואצלנו ברור ששחרור מחבלים גם איפה שאני גר בקריאת אר בחברון ראינו את זה שהם חוזרים לרצוח יהודים והרצון שלנו כמובן לשחרר את כל החטופים, אבל מתוך גבורה ודית ואחריות לאומית ושלא יהיו יותר חתופים ולא רק א החתופים עצמם שכל אחד זה עולם מומלו וחשוב מאוד לשחרר אותם ומבחינתי זה דעה אחראית ולגיטימית ופתאום לא רק שאתה במצב נפשי כל כך היום ונורא שאתה לא יודע מה קורה עם

הבן שלך אה על הדעה שמבחינתי הכי לגיטימית בעולם. מאשימים אותי שאני אומר את זה א חלילה כי לא אכפת לי מהילד הוא כ כאמירה שחלילה תקריב את הילד. זה היה לי מאוד מאוד מאוד קשה. ברמה האמונית אה יש מושג הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. זה הדבר הכי נעלה שאתה שומע בזיונות ומצליח לא להשיב וזה הזדמנות אשתי אמרה לי כשהיא שמע היה לה קשה מאוד אבל היא אמרה לי לא לשכוח כשמבזים אותך לבקש בקשות יש סגולה כשאתה חוטף בזיונות לבקש בקשות אבל זה היה באמת לא פשוט מה למדת אבירם גם לאור הניסיון ה קרבי שלך כקצין ולוחם בסרט מתקל מהצלחת פעולת החילוץ תראה אנחנו גדלנו על האטוס של א

מפצע אנטבה אני זוכר את הבוקר ששמעתי שהיה מבצע אה אני הבנתי ישר בשבוע בשבועיים הראשונים של א מהשביעי באוקטובר ש א מבצע אירועי כזה זה לא יכול להיות. אני בתמימותי בשביעי באוקטובר שראיתי את הסרטון אמרתי אה היחידה תחזיר את אלמוג בלילה. מה זאת אומרת חטפו אותם? בכלל לא הבנתי את המושג הזה. חטפו אותם זה לא לא נדפס לי בכלל. אז יחזירו אותם בלילה יכנסו ויביאו אותם. אבל אחרי שבועיים הבנתי שמבצע צבאי, הפיזור, המנהרות שכולנו ידענו על המטרו המושג הזה מ-2014, התת קרקע, התת קרקע וכל מה שקרוך שם ואתה מבין שזה זה סיטואציה מורכבת אחרת, זה לא סיטואציה. יצא לי להיפגש עם הצוות שחילצת א את אלמוג וואו וואו. נפגשנו עם

מפקדי ימם, נפגשתי עם רותיי ונפטלי זמורה, גדלים פה אנשים שהם מוכנים להקריב את החיים, יש להם עבור חרים. וואו, אנחנו מחנכים את האנשים שלנו כנראה בצורה טובה. אני בא מעמק חפר. הבת שלי הצעירה היא בכיתה יא למרות המלחמה ולמרות כמות הנפגעים ילדים רצים עכשיו בכל המסגרות של הכנה לצבא וואו עם מוטיבציות מטורפות וואו להתגייס לצבא השכבה של א בנות האמצע שלי שהם בנות 23 24 אה שהם הם הם הלוחמים כרגע שמחזיקים וואו אה הקרבה מטורפת וואו ולכן אני חושב שעם כל הסיטואציה אנחנו כנראה עושים משהו טוב וואו בתוך הדבר הזה וואו מרגש מרגש איך התמודדת עם הבשורה לרצחו של אליקים וואו זה הייתה נפילה קשה מאוד מאוד. אה, מצד אחד

ידענו לקראת הבשורה לאחר שבעה חודשים שיש מצב שהוא א נקבר בטעות בקבר אחר, יחד עם המאמצים לחפש אותו בעזה, אבל אי אפשר לדעת עד שלא מבשרים לך את זה באופן רשמי. ונאחזנו בתקווה שהוא יחזור חי ובריא ונעשה לו סעודה תודיה ושפתאום מגיעים משלחת רשמית ומבשרת לנו שאליקים לא יחזור ושהוא נרצח זה שבר גדול ונורא בכינו ובוכים ונבכה ואי אפשר להשלים חלילה עם מציאות שנרצח לכבן יחד עם זאת מבינים שהחיים ממשיכים וצריך להמשיך א בשליחות אני ראיתי אני הייתי בהלוויה וואו וואו תודה זה בכלל המפגשים איתך גם בכנסת וגם א בכל הזדמנות הם א נותנים כוח דווקא כשאנחנו לא מסכימים על כל דבר ובאים מאורך חיים שונה ורקע שונה אבל המחבר

והמשותף הוא כל כך מיוחד ובאמת קודם כל תודה שהגעת עד חברון להלוויה ובאמת מעניין אותי לשמוע איך אתה חווית את ההלוויה של אליקים מה שאני ראיתי זה משפחה אצילית וואו חוץ ממך כולם דיברו עם אנוטויה הוא רבים דיברו אבל אתה לא דיברת נכון זה אני זוכר וואו ואני חוויתי חוויה של משפחה חזקה אה חלק מהילדים שלך אני מכיר אה אני רואה אנשים איכותיים אנשים שורשיים אה אני הרגשתי את העצומות נפש וואו למרות ההלוויה לא הייתי מסוגל באמת א בהלוויה לדבר הרגשתי שדיברתי הרבה על אליקים לפני ומן הסתם אדבר עליו עוד אחרי אבל בהלוויהואיה עצמה זה היה לי כל כך אה כואב והיה לי גם חשוב שבני המשפחה יביאו אה את הצד של אליקים כי אותם

יחסית פחות שמעו והרגשתי שזה יותר נכון לתת להם את ה איך אתה רואה את הדינמיקה בין העמדות השונות בין משפחות החטופים אמ שאלה מורכבת אה ואני למדתי כמה דברים בניהול בשנה הזאתי, סליחה שאני מסתכל על זה דרך עיניים של מנהל. א א מותר להביע את העמדות שלך וצריך להביע את העמדות שלך? א גיליתי תובנה ניהולית. באמת מבחינתי זה היה הערה שמותר לקחת שלוש החלטות ולא אחת. כלומר מותר שאלה יעשו מה שהם חושבים נכון אם זה כרגע הדבר שהם חושבים שזה נכון ומותר שגם אלה יעשו דברים אחרים ואלה יתבטאו בצורה אחרת כולם בסופו של דבר רוצים להחזיר את החתופים ולכן כל עוד השיח מתנהל בכבוד כל עוד השיח מתנהל ב א באווירה של אפשר להעביר

מסרים אחד לשני ומקשיבים א לגופו של עניין ולא לגופו של אדם וכן הלאה. אה אה יש מקום לשתף פעולה, יש לנו מטרה משותפת ואותה צריך לעשות. גם אם אלה המעשים שלהם יותר קיצוניים ואלה האמירות שלהם הזויות קצת בעיניי אבל אבל זה שלהם וזה מותר להם. וגם הרבה באמצע שנמצאים באמצע, הרוב נמצא באמצע בתאוך ושם א אפשר לדבר וצריך לדבר וצריך לשמור על תרבות דיפור. הדוגמה שאני תמיד נותן א זה זאת אשתי. אני כבר נשוי 30 שנה באושר. בלי שנה עד 120 ו ועל 20 25% מהדברים אני לא מסכים איתה. לא מסכים איתה. יש לנו ויכוחים יש זה ו פעם אני מוותר, פעם היא מוותרת, פעם זה אבל 75% או 80% אנחנו כן מסכימים. עכשיו השאלה איפה אתה שם את

הזרקור? השאלה איפה אתה שם את זה? חשבת להפוך להיות גם יועץ זוגיות? אתה ברוך השם נותן פה טיפים חשובים מאוד מאוד בין עניר לתפל ואיך מנהלים אה אז אז אז אז אני משליך את זה על החברה הישראלית יש לנו כל כך הרבה דברים משותפים טובים את את החוסר הסכמה בינינו בוא נדון על זה ונכריע באופן דמוקרטי שזה גם בסדר יש לנו כלים להכריע ואם עכשיו מחריים א' מחר נכריעה אחרת ב או נשנה אבל אבל תרבות השיח ואת ה הדברים הטובים שיש בעינינו צריך להדגיש כל הזמן. אז בעצם אנחנו מתערכים כרגע בערוץ התברות ובעצם מה שאתה אומר זה צריך התדברות חיובית וטובה כמה שיותר לשים את הדברים על השולחן ולא א לעתחת לשולחן כן אז מה המסר שלך ככל

שנתחבר לזהות והשורשים שלנו והבנה שכל מה שקרה לנו בשמחת תורה זה על עצם היותנו יהודים וברגע שנבין שהאויבים שלנו לא הפריע להם איפה אתה גר ומה אורח החיים שלך ולאיזה מפלגה אצבעת אז אנחנו חייבים להיות ביחד וחייבים לפעול ביחד וגם אם אנחנו לא מסכימים ככל שנהיה מחוברים לסיפור שלנו היהודי ככל שנהיה מחוברים אחד לשני ככל שנבין מה עיקר קר שזה אחדות ישראל ואהבת ישראל ולחיות ביחד ולהיות מוכנים מול אויב אז נבין ששאר הדברים ממשולים ופחות נתעסק איתם ונדע לשים אותם בפרופורציה ביחס הנכון כדי שהאויבים שלנו לא שוב יזכירו לנו שאנחנו צריכים להיות יחד אחד עם השני. רגע משמעותי עם אלמוג. אני באמבולנס בתוך תלשומר. אלמוג

לידי שואל אותי אוירה מה קרה עם תומר? וואו. ואני מספר לו שהוא נרצח. רגע משמעותי מליקים. היינו יחד א בטיול אה באין עקב א ליד א שדה בוקר. טבלנו יחד במעיין והיה לנו שיחת עומק. אחרי זה אכלנו ביחד והרגשתי הודעיה ענקית להשם. איזה בן זכיתי ואיזה בן שאני כל כך אוהב וקשור אליו. אני קורא לזה פי א'ים עם אצלי יש רק בנות. זה פאלפים. פגישה אישית. פגישה אישית עם כל אחת שזה מה הכי מרגש אותך בחזרתו של אלמוג? הבחור יכול לעשות כל מה שהוא יבחר לעשות. וואו. כל מה שהוא רוצה פתוח בפניו. וואו. רק שירצה ויעשה. מה הספר האהוב עליך? יש ספר של משה שרון שנקרא נפלאות הכעס. שבה הוא בעצם נותן לך כלים להתמודד עם הסיפור הזה של

לפעמים אנחנו כועסים ולא שולטים גם אם היינו רוצים להיות בשליטה ומחייכים כמו עכשיו ונחמדים והוא נותן לך בעצם א תובנות גם להתמודד וגם לראות לפעמים בכעס שזה נשמע קצת לא סביר א סוג של פלא שזה אמור להעיר לך איפה אפשר עוד להשתפר ולהתקדם וזה ספר שאני משתדל א כבר פעם שנייה לקרוא אותו ו לנסות להיות אדם יותר טוב דרכו חלום שאתה רוצה להגשים בגילך הצעיר אבירם אחד אני כועס על עצמי שעד היום לא למדתי ערבית וואו כדי ללמוד כדי להבין את ה איפה אני חי ואני חושב שעוד איזה טיול עשיתי טיול גדול בזה עוד איזה טיול גדול עם אשתי נראה לי יסגור פינה יפה חלום וואו החלום שלי הוא אה תחיית המתים שלקים יחזור ושיבנה בית המקדש

ותהיה גאולה ובאמת לא יהיו יותר מלחמות ולא נצטרך א צבא ונוכל באמת חלים בגדול אתה חלומות זה איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו זה זה היה חזק מאוד התפיסה אני הכי התחברתי מהחלום שלך שזה גם סוג של משהו שאני מרגיש אותו, של אדם א תחת גפנו ותחת טענתו. זה אני מרגישה מאוד טוב. מה נתן לך כוח בכל התקופה הקשה הזאת שאלמוג היה בשבי? אני לא יודע לענות על השאלה הזאתי. זאת אומרת, אם היינו עכשיו בסלון וזה, אז הייתי אומר סוג של עתימות או טיפשות או שמתי רטייה וראיתי רק לא עניין אותי שום דבר אחר הייתה משימתי ממוקד ממוקד משימה לחלוטין כלומר אני לא אה אה לא חשבתי מה נותן לי כוח לא זה יום אחד אבא שלי שאל אותי למה אתה עושה

את כל מה שאתה עושה אז אמרתי מה זאת אומרת הבוס שלי בעזה מה נתן לך כוח עד שבשבעה חודשים עד שנודע שאל יקים אה נשרף ונרצח ועלה השמיים מה אז האמונה הגדולה שהוא יחזור והאמונה הגדולה בעם ישראל ראיתי את האהבת ישראל ואת הערבות האדית ואת הגבורה של הלוחמים ואת החסד הגדול שכולם רצו לעזור ולסייע ועדפו את כל המשפחות של הנופלים והפצועים והחטופים ואמרתי וואו העם הזה נותן כוח יחד עם האמונה כמובן בבורא עולם וכמובן הרבה מאוד מאוד כוח זה מהמשפחה א זה שהיינו ביחד לפעמים צרות באות בצרורות לפעמים אירועים כאלו גורמים למתחים במשפחה ברוך השם ה חוסן המשפחתי הקהילתי גם מקהילת קריאת בחברון ועם ישראל ואמונה בבורא עולם. כל

זה ביחד אה נתנו לי תכוח ועדיין ממשיכים לתת לי את הכוח גם בהתמודדות אחרי שקברנו את אליקים וההבנה שהוא עד תחיית המתים לא יחזור וצריך גם עם זה להתמודד זה גם ה משפחה והקהילה ועם ישראל ורבונו של עולם זה ביחד נותן לנו את הכל אני רוצה שנייה לספר לך סיפור קצר על איך עם ישראל עוטף עשיתי תאונה עם האוטו של הורית אחות שלי ו והאוטווי הזה הגיע למוסך ומתקשר אליי בעל המוסך כי אני טיפלתי ב אה מתקשר בעיה מוסך והוא אומר לי אני מבין שזה אוטו של אמא של חתוף וואו אמרתי לו כן אז הוא אומר בקטע של המכות שהביטוח מכסה זה חברת הביטוח אבל אני אדאג שלא יהיה יותר תקלות רק תגיד לי איזה תקלות יש באוטו הכל עליי וואו איזה

צדיקים עם ישראל עכשיו אני לא מכיר אותו לא נפגשתי אותו עד וואו, אני פשוט הייתי ברחוב שקיבלתי את הטלפון, התרסקתי על המדרכה וואו, מרוב התרגשות. וואו. מה אתה הכי זוכר מליקים? הוא היה עם גאווה יהודית מאוד מאוד חזקה. הוא מאוד מאוד האמין בדרך שלו, גם אם הוא לא הקפיד על כל דבר מהלכות שולחן ערוך. והיה לו מאוד מאוד מאוד אכפתי מהמשפחה והיה לו מאוד מאוד חשוב שהמשפחה כולם יהיו ביחד ואיך לעזור ולסייע אם זה לאחים ואחיות אם לנו כהורים אם זה לסבא והסבתות ואם זה לחברים א אחד הסיפורים שסיפרו לנו על אליקים כשהוא היה מאבותח בתל אביב היה חשוב לו לתת מים לאומלסים שהיו מבקשים מים אבל לא מים א בקיץ מהברז ללכת להביא

מים יקרים מהקולר כדי שיהיה להם היה לו אכפטיות וזה לימד אותי המון מהבן שלי כמה אכפת לו מהמשפחה ואכפת לו מעם ישראל ואכפת לו לעשות טוב וצדק בעולם מה אתה הכי אוהב בעם שלנו את הצ'אפחות אין דבר כזה לדעתי בשום עם אחר שהצ'פה מעבירה הרבה מאוד רגש והרבה מאוד חייב חיבה והחיבור שזה מעביר א אנחנו עם מיוחד אנחנו יש לנו את הערבות הדדית הזאתי יש לנו לחידות לא תמיד אנחנו מאירים את זה לא תמיד אנחנו מקפידים להציג את זה אבל באמת ההתארגנויות שהיו אה ה תחושות שאנשים מעבירים למי שנפגע במעגל ראשון, שני, שלישי, כולם הרי נפגעו בצורה כזו אחרת. אה, פשוט א לחידות חברתית ואכפטיות שאני לא חושב שקיימת במקומות אחרים, לא

ברמות האלה בכל מקרה. גם לי יצאה לראות באמת את עם ישראל במיתבו. קודם כל בעצם זה שאנשים קמו בשביעי עצמו והיו מוכנים למסור את הנפש אחד בשביל השני גם כשהם לא מכירים מעצם זה שאנחנו אותו עם ויש לנו אויב שבא להשמיד אותנו ולפגוע לנו בבנות שלנו ובאנשים המבוגרים ובבתים ובחיילים והתלקדו יחד אה קודם כל להשיב את המצב לקדמותו במציאות א הלא פשוטה וגם אחרי זה להמשיך את הלחימה בכל הגזרות זה באמת מסירות נפש עם כזה חסד גדול והלוואי והאויבים שלנו לא יצטרכו להזכיר לנו כמה חשוב שנהיה ונחיה באהבה ובעין טובה ובערבות הדדית ובחיוך ובצ'פכות כמו שאמרת קודם א וגם אם אנחנו א נראים שונה וחושבים שונה ואורח חיים שונה בסוף יש

לנו כל כך הרבה משותף ואנחנו יכולים לחיות יחד כל עם ישראל העיקר שנוהב אחד את השני נכבד אחד את השני וניתן אחד לשני להביע את דעתו ולחיות את חייו ולפתור את האתגרים בצורה הוגנת ומאוזנת ולהקשיב אה איך אחד הדברים שאני מדבר עליהם גם בציבורים, אני בעד שקה תמשיך והשתחררו כמה שיותר חתופים ואני גם מבין באותה עת שמשתחררים עשירים וברור לי שאמאות ביודה ושמרון יחשבו עוד שלוש פעמים אם לקרוא את הילדים שלהם ליישוב השכן כי יכול להיות שיעשו להם מערב באמצע כי הציסה בשטח היא קפוהה וגם על זה צריך לדבר לא רק לדבר על השחרור חתופים שהוא שהוא בעיניי הכי חשוב, באמת הכי חשוב, אבל גם צריך לדבר על המחירים של העסקה הזאתי. לא

לטא את זה ולהגיד זה לא חשוב. צריך לשים את זה על כפות המאוזניים ולדבר על זה ולהגיד עכשיו זה ברור לנו שזה קורה. עסקה כרגע יותר חשובה מבחינה ערקית ביחס ליהודה ושמרון. זאת טענה שלי. אפשר כמובן לחלוק עליי. כן. א א אבל זה שם יש לזה מחירים וצריך לדעת את זה שמשהו שמשחרר פה מייצר חשש ומועקה במקום אחר צריך לשים את זה על השולחן ולדבר על זה ולראות איך פותרים את זה ולא לטאס שום דבר מתחת לשטיח וואו אתה צודק מאוד מאוד ובאמת דעתי על מה שקורה הוא קודם כל האמת צריכה לזעוק לשמיים שלא הגיוני שאותו חמס אויב אכזר שבשמחת תורה רצח, טוח, אנס, חטף את מתב בנינו ובנותינו וסבותינו וסבתותינו. ובמקום שאנחנו נשמיד אותו

ונעביר מסר לעולם שעם העם היהודי אף אחד לא מתעסק ומתוך אחריות שלא יהיו יותר חטופים ומתוך מסר לכל האויבים שלנו שמסתכלים מהצד איך נפעל לא נתפס לי שאנחנו עושים את המסכאות בתפיסה הרעיונית ושאנחנו מחבלים שרצחו יהודים ואם הם דם על הידיים אנחנו משחררים כי המשמעות זה לא האם ירצחו יהודים אלא זה כמה יהודים חלילה הולכים להירצח בעקבות העשירים ששוחרו כי הם חוזרים לרצוח ודים ואחרים שהסתכלו מהצד זה נותן להם מוטיבציה שאפשר גם לרצוח יהודים וגם אחרי זה להשתחרר מהכלא וזה אומר שהמעגל הזה שאנחנו רוצים לעצור אותו שלא יהיו יותר חטיפות הוא לא ייצר כי יש עוד רוצחים חיות טרף שהם מסתובבות בשטח. יחד עם זאת יש פה מציאות

שכל רגע שכל חטוף או חטופה עדיין בכלא, הלב שלנו בצדק אי אפשר לישון, אי אפשר להשלים עם זה, אי אפשר להסכים עם זה. ובאמת נקלנו פה לסיטואציה כל כך קשה ומורכבת ש סוג של משפט שלמה ש שזה באמת אה לא נתפס אבל עדיין הזעקה שחשוב לי להגיד אותה שזה שעכשיו ברגעים אלו לא נרצחים אנשים מהמחבלים האלו א אסור לנו כמו שאמרת לטא זה או לעצום את לעיניים זה מסר קשה מאוד ובעיניי גם לא אחראי כמובן אני מבין אותך ואת האחרים שאומרים בסיטואציה שנוצרה זה סוג של ברירת מחדל יחד עם זאת אני לא אוכל להסתכל לאנשים שירצחו חלילה מאותם מחבלים ולהגיד לא זקתי את זעקתכם א גם אם זה לא היה פופולרי גם אם א נהיו אשם במרכאות ויהיו כאלו שלא

במרחאות שחלילה לא אכפת לנו מהחטופים. הכי חשוב לנו מהחתופים. א אני נכנסתי בעצמי לרפיח. הילדים שלי לוחמים. אני מוכן בכל רגע נתון להיכנס ולעשות הכל לחלץ את החתופים. מתוך הבנה שאנחנו מאמינים בנצח ישראל ובכבוד של העם היהודי. לא מבחינת כבוד א בהסתכלות הצרה שלו, אלא מתוך הבנה שאם אנחנו חפצי חיים ואנחנו שרים בתקווה להיות עם חופשי בארצנו, אי אפשר להיות עם חופשי בארצנו כשאנחנו משחררים מחבלים רוצחים שיקבלו מוטיבציה וילכו וירצחו עוד יהודים ואנחנו באמת נקלנו לסיטואציה בלתי נתפסת שיש המון אה אה א מה שנקרא הזדהות עם עם אלו שתומכים כרגע בשיחור מחבלים בשביל חילוץ בשביל שיחור החתופים לי באמת המציאות הזאתי היא

קשה מאוד מאוד מאוד כי אצלנו זה קרה מה שנקרא בתוך המשפחה שהרוצחים של אחי שניור שלמה שחררו בעסקת שלית ורצחו את אה הבן שלנו נו יחד עם שאר הנרצחים ולחשוב שהרוצחים של הבן שלנו שיכול להיות שגם אלו שרצחו את אח שלי עכשיו ישוחררו באיזה עסקה וירצחו חלילה עוד אנשים שאנחנו מכירים זה משהו שבעיניי צריך לעצור והמציאות שלא עשינו באמת בעיניי כמה שהיה מסירות נפש והצלחות גדולות מהיום הראשון ההתנהלות של מדינת ישראל הייתה צריכה להיות אחרת לחלוטין לא סיוע הומוניטרי ולא רחמנות. אתה יודע, הסטטוס של אליקים היה בפלאפון. כל המרחם על אכזרים סופו להתאחזר לרחמנים. והיה לנו רחמים על האויב שבסופו של דבר הוא התאחזר אלינו

עשרות מונים ואנחנו צריכים להפיק מזה לקחים כדי שלא יהיו יותר חטופים ולא יהיו יותר פיגועים יחד עם כל מאמץ לשחרר את החתופים ולא לתת להם עוד רגע אחד להישאר בידי האויבים האחזרים. אני רואה את זה בזווית ריה קצת אחרת ממך. אני רואה את ה-73 חתופים שכרגע בשוי א כ משהו שצריך לשחרר. אנחנו מתפללים כמובן שעד ש תוכנית השודר כבר כולם בעזרת השם יהיו חזרה במדינת ישראל החיים והחללים. אמן. אמן אני טוען קצת טענה אחרת ממך. עומדים עלינו לחלותינו בכל מקרה עם העשירים ובלדי העשירים. אני אמנם גר בצד המערבי של הקו הירוק, אבל רק 300 מטר מתולקרים. הבית שלי צופה לכיוון טולקרים. ההתארגנויות שיש שמוצאים שם וצהל אני זוכר את

עצמי נמצא אצל מחת מנשה לפני לא יודע מה 15 שנה א והוא אומר אנחנו מקצרים את הדשא קוצרים את הדשא קוצרים את הדשא אנחנו קוצרים את המחבלים שקמים א לעשות פגועים זה בדיוק זה ביטוי כן זה ביטוי ו אה ואני נחסף אה עוד סיפור קטן אני נמצא בניו יורק בהסברה עלמוג וכן הלאה. בינואר שעבר אה אשתי מתקשרת עלי שלחת לי תמונה של עגלה שעוברת אצלנו ברחובן אה ואני שואל אותה מה זה ו אומרת לי בודקים אצלנו מנהרות וואו בבחן ברחוב שלי בקיבוץ בחן בקיבוץ בחן בודקים מנהרות אם אין מנהרות מכיוון טולקרן אז אז בלי העשירים האלה יש מספיק מוטיבציה אה להרבה אחרים לצערי להרע לנו. כלומר, הם לא צריכים את העשירים בשביל זה. להפך, העשירים

האלה כבר זקנים. הם ירצו דדר מדי תנאים אחרים. אנחנו צריכים בלי קשר לעשירים לטפל במצב וצריך להחביד את היד ולדאוג שלא יהיו את ההתארגנויות הזויות האלה. וכמות הנשק שיש שם וכמות ה פצצות שמגיעות מלבנות חבלה שמגיעות מאיראן דרך ירדן וכן הלאה וכן הלאה כולנו מכירים את הסיפורים האלה את זה צריך לעצור עכשיו אם דידקטית צריך לעצור את המלחמה כדי לשחרר את החתופים אני בא את זה אבל ברור לי שזה לא מסתכם בזה זה לא מסתכם בזה ברור שאחרי זה צריך להמשיך לעבוד ביד קשה כדי שמקרה סינוואר וגילת שליט לא יחזור על עצמו. זה שסינוואר השתחרר בעסקת שלית זה לא אומר שלא יכולנו לטפל בסינוואר ובחרב מרעב. ב-13 שנה מ 12 שנה מעסקת שליט

לוקטובר 23. יכלנו לעשות שמה הרבה דברים ב-12 שנה האלה ולא עשינו. אז בטבחי זמן האלה צריך לטפל ביד קשה חד משמעית אז אנחנו בעצם מסכימים ונראה לי שעם זה נסיים ששנינו מסכימים שאת החתופים צריך את כולם לשחרר וכמה שיותר מהר ושנינו מסכימים שצריך לטפל באויבים שלנו בצורה חד משמעית א שהם לא יהיו קיימים על פני האדמה כל מי שרוצה לפגוע או להשמיד את מדינת ישראל הדרך והמציאות המורכבת זה מבלי לשבור את הכלי שנקרא עם ישראל ומדינת ישראל כן כן אז ברשותך תודה אליהו תודה תודה מרגש