מה זאת זוגיות בריאה? | מדברות עם טלי גרנות-בשן ואפרת ברזל

שאלתי אותך קודם הפרק הקודם למה המוח תמיד בורח אל השלילי בכל תחום בביטחון עצמי בביטחון באחר מה מה

בחיים בכלל אנחנו מדמיינים סרטים של שלילי נכון אנחנו מיסות בדיוק

אז בואי זה ממש אנחנו חוזרות לבסיס בסיס של התקשרות אנחנו צריכים לשרוד בעולם הזה לפני הכל לפני ההתפתחות שלה אנחנו צריכים לשרוד לחיות נכון לשרוד בתוך עולם

כן

יש שני אני קוראת לזה יש שתי מסילות רכבת. מסילה אחת שיש לכל היצורם כולם, הישרדות. יש לנו מוח הישרדותי. נולדנו עם מוח הישרדותי.

כמו לכל היצורים כולם, המוח הישרדותי צריך להיות מכוון לסכנה. למה? כי תשי תחשבי שעכשיו אני ואת הולכות בטבע באחו, ביער ומה שאנחנו עושות זה מסתכלות על הציפורים ועל הפרחים וזה. וחס ושלום יש עכשיו סכנה. אנחנו נתערף, אנחנו יקרה לנו משהו, אולי אפילו נמות. אוקיי? לכן בטבע אנחנו לא מכוונים ליופי, אנחנו מכוונים לסכנה. כי אם אנחנו מכוונים לסכנה, שוב, בגלל שההישרדות היא הדבר הראשון שאנחנו חייבים, אז אנחנו נזהה את הסכנה בזמן ואנחנו נשרוד. אוקיי? אז המוח ההישרדותי מכוון לסכנה. כמו מכה. ככה ככה עובד המינד החרדתי ההישרדותי. הוא כמו מקם, הוא מחפש סימנים לסכנה. עכשיו יש לבני אדם מוח ממעלה יותר גבוהה, שזה לא

טוביות האדם לבדו, זה התקשרות. והוא אומר לנו, המוח הזה, אתה לא חייב להפעיל את המוח הישרדותי כמה שנים. זה מה שהסברתי בפרק הקודם. יש לך התקשרות, איש אומרת עליך, אמא ואבא הם בואה שהיא אחראית להישרדות שלך. אז המוח שלך יכול ללכת לחיודי, המוח שלך יכול להתפתח, להירגע, לחלום, לשחק. אתה משוחרר. אבא ואמא הם ההגנה שלך ולא המוח ההישרדותי עם המקם. אוקיי? עכשיו זה נהדר, אבל התקשרות התקלקלה. אמרנו את זה בפרק הקודם. התרחקנו מהטבע של התקשרות. אז מה שקרה זה שבגלל שהיה חסך התקשרותי בילדות אז אנחנו צריכים לגייס את המוח ההישרדותי זה כמו בהיררכיה אופציה פחות טובה אני קוראת לזה עברנו ממסילת ההתקשרות למסילת ההישרדות

ואם היינו צריכים להפעיל את המוח ההישרדותי שלנו התאמנת התאמנו בלזהות סכנה בואי תחשבי איך אנחנו מסתובבים בבית האם אנחנו כל הזמן עסוקות ב וואי איך ילדים מדהימים או אנחנו או רגע זה ייפול אל תעשה את זה כן איך זה יגמר אנחנו כל הזמן עסוקות ל דמיין את הסכנות לא רק זה לפעמים אנחנו בכלל לא אומרות אנחנו נסתכלות עליזה אנחנו אומרות משהו לא בסדר איתו כל הזמן אנחנו נסתקות משהו לא בסדר איתו המים שלנו כל הזמן משיג שליטה ווודאות וצפיות ובהירות על ידי זיהוי שלילי ככה אנחנו שורדים

זה הפך להיות זן של הנאה

ממש

נכון כי השיטה היא כפית קצת ככה בטח זה מרגע אותנו אוקיי

זה מבס זה מרגע אותנו ככה אנחנו רגישים בתוכם עכשיו איזה ביטחון זה להיות כל הזמן בחרדה זה כמו חדשות

זה לא טוב לא להזמן אנחנו אנחנו מזהירים אנחנו כמו מערכת התראה אינסופית בדיוק זה לא טוב לאף אחד

נכון

התקשרות זה האופציה אפשר להוריד את הרכבת הזאת ממסילת ההישרדות למסילת ההתקשרות ממסילת ההתקשר פשוט אנחנו בטוחים לא כי אנחנו יודעים שהכל בסדר אנחנו בטוחים כי יש מישהו אחר שאנחנו יכולים לסמוך עליו ואם אין

מה זאת אומרת אם אין

אני אני עכשיו לאני אני עכשיו צופים שמסתכלים עלינו ואומרים יופי שתי אלה יושבות כאן מדברות אין לי על מי לסמוך לא מקשיבים לי שומעים אותי אולי אני לא יודעת להביע את עצמי על איזה התקשרות בטוחה מדברת

רגע קודם כל הנחת היסוד זה שכולנו גודלנו בהתקשרות לא בטוחה אמרתי זה בתרבות זה ברור שיש רצף יש הורים יותר בטוחים פחות בטוחים הנחת אני יוצאת מנחת מהנחת יסוד שלכולנו יש חלל התקשרותי אני לא עובדת כדי להגיד זה בטוח וזה לא בטוח אני הנחת היסוד שלי בעולם זה שלכולנו יש חלל התקשרותי וכולנו ללמוד למלא אותו

כולנו

זה מה שאמרתי יש לנו את הידע האנושי יש לנו לנו את הכוח שלנו לצמך. אנחנו בן אדם הוא כל הזמן בשאיפה למעלה,

נכון?

כל זמן יכול להתרומם, ללמוד, לתקן את עצמו. ההזדמנות פתוחה עד 120.

עלה למעלה. עלה

בדיוק.

זאת אומרת, הפצע ההתקשרות אצל כאלה יותר, אצל כאלה פחות, תסבירי אחר כך גם מה זה פצע התקשרות. הוא הוא לא מקום לבכיין, לבקר או להיקבר שם, אלא הוא מקום לזהות ומשם להתחיל עבודה מסדרת ומתקנת שהיא מאוד מענה.

נכון? היא מאוד מענה. היא משמחת, היא מרגשת, נכון?

מידה.

נכון

לגמרי. אז אז למה בעצם כולנו חווינו פיצאי התקשרות בילדות?

למה? למה שוב זה בגלל שהתרבות התרחקה מהטבע אבל אני רוצה שנייה לדבר על הפצע התקשרות היא אמרת לי וזה כן משהו שאני רוצה לדבר על התקשרות היא מסובכת במובן הזה שאנחנו רגילים כשאנחנו אומרים פצע לחשוב על פגיעה

כן

זה נכון שחלקנו גם מאוד נפגענו יש אנשים שמאוד נפגעו איקו אותם ביזו גינו השפילו הענייוד

זהו

התקשרות הבעיה היא שהפצע שלה הוא גם החסך ולא רק הפגיעה יש לנו בהתקשרות בעצם שני סוגים של פצע כי בהתקשרות אנחנו צריכים נוכחות ומעורבות ואם ההורים לא מספיק היו אם העיניים שלהם לא מספיק נצצו אם הם לא היו מספיק מעורבים אם הם לא אני רוצה להגיד עוד מושג התקשרותי החזיקו אותנו בלב ובמחשבה אז הפצע הוא נוצר בתוך הלל ואז אנחנו ביותר בבעיה יותר גדולה כי אם הרביצו לי אני יודעת אני זוכרת אני יודעת להגיד הפצע שלי בא, אני זוכרת את את המכות שהיו נותנים בבית. אני זוכרת את הצעקות שהיו צעוקים בבית. אבל כשיש פצע של העדר של חסך הרבה פעמים אני ממשיכה את הפצע. אני חיה כמו אני כמו נחה בכיסא גלגלים שלא דיווחה לעצמה

שהיא בכיסא גלגלים. אני כמו ממשיכה לא ללכת כל החיים לנסוע בכיסא גלגלים כי אני לא יודעת אחרת ואני לא יודעת שזה פצע.

רגע רגע רגע. זה הכי חשוב בעולם מה שאת אומרת. זאת אומרת, נגיד, אם ניקח סימת לב, כמות שימת לב שהייתי צריכה כילדה ולא קיבלתי, לא משנה מה הסיבה עכשיו אף אחד לא עשה מרוע לב, אולי מחוסר ידע, חוסר זמן, חוסר פניות, הורית, לא משנה.

נכון?

אני הולכת ומסתובבת גם בתור נשואה, גם בתור ילדה, נערה בוגרת, זכנה עם תחושת חוסר שימת לב שאני אפילו לא יודעת. בוא תתגיד, תזה

עם בור עם בור עם בור. עכשיו מה יקרה עם הבור הזה? הנה המפה התקשרותית, את תבואי אליי ופתאום אני רואה שאת אני אתן לך דוגמה שאת כל הזמן עושה דרמה אז יש אנשים שיבקרו אותך יגידו מה זאתי הפרעת הזאתי מה זה דרמטי כל הזמן היא עושה דרמה כל הזמן יש לה דרמות כאלה קשות בחיים כולם צריכים לרחם עליה והוא ואני אגיד וואי אני רואה ילדה שלא באו אליה היא צריכה להעלות את האש חזק חזק חזק חזק כדי שיבוא אני רואה את הבור של השימת לב אני רואה את הבור התקשרותי את מבינה עכשיו לא רק זה נגיד את באה אליי את לא עושה דרמה אני זאת לא את כן הפרעת החברת בטח

כן עכשיו עוד שלישית כן יש את זאת יש אותך יש את זאת שעושה דרם עכשיו יש לנו שלישית תקשיבי אני רוצה לספר לך מה קרה השבוע ואת מספרת לי ואני מבינה לגמרי מה קרה ביניכם כן אתם זוג ואני מבינה לגמרי רגע רגע רגע רגע יש עוד סיפור את לא יכולה להבין אותי אם אני לא אספר לך גם את הסיפור הזה וגם את הסיפור הזה עכשיו אנחנו כבר בפגישה 50 דקות היא לא עוצרת היא לא עוצרת רק בפגישה הראשונה זה יכול לקרות ככה אני לא אתן לה לעשות את זה אבל לא משנה אבל אני רואה את הבור אני רואה ילדה שלמדה שאם היא לא מדובבת את עצמה ומספרת עוד סיפור ועוד סיפור ומסבירה עוד משהו אין שום אמון את זוכרת את הפץע ההתקשרותי של אמון אין אמון

שמישהו באמת ישים לב ויבין בין אף פעם אף אחד לא הבין אף פעם זה תצוים פשוטים אמא לא באה ואמרה לה בלי שהיא תבוא ותסביר מלא וואו את נראית פחות טוב היום את עצהובה משהו קרה בבית ספר וכשהבור הזה שם הילדה לומדת שהיא צריכה להיות ה כמו העורכת הדין של עצמה

את כאילו עוזרת לאדם להצדיק את שיטת ההגנה שהוא לא שם לב שהוא בכלל עושה אותה לפעמים בדיוק למצוא אני חושבת לזה למצוא את ההגיון אני קודם כל דבר ראשון מראה לו משהו שהוא עושה אנשים זה מה שאמרתי לך אנשים לא מודעים שהם עושים מה אני עושה אני רק אני רק אני רק מספרת את הסיפור החמישי עכשיו מהשבוע כדי להדגים לך את הדבר שתלי הבינה כבר בסיפור הראשון כי תלי מבינה אוקיי לא אבל היא מספרת ואז אני אמרה לה את שמה לב שאת את כמו מספרת לי עוד פעם ועוד פעם כאילו יש ילדה בפנים ואני מדרך לילדה כי זה לא האישה. האישה היא חכמה אבל הילדה היא עם הבור היא פועלת מהבור. אז את שמה לב שהילדה מסבירה עוד פעם וצריכה להביא עוד דוגמה ועוד דוגמה ועוד דוגמה

זה להוכיח שהיא צודקת

בדיוק. ואז אני אומרת לה וואו זה מאוד מאוד הגיוני אני לא זה הדבר הראשון מראה לה מה היא עושה אומרת לה זה הגיוני. זאת ילדה שאף אחד לא באף אחד לא בא להבין אותה. היא הייתה צריכה לבוא ולהתאמץ מאוד. אני אומרת לה וואי את עובדת נורא קשה. וואו. אין פה ביקורת, אבל אז האישה מבינה איפה היא.

אם אני מתרגמת את זה שנייה, אני לא כזה תלמיד חכם, ממש לא, ואני כל הזמן טועה במקורות, אבל אחת המילים שבאיזשהו מקום בגמרא יש, את המילה שיטה.

יש לה שיטה שכך היא שרדה.

מאמן.

ואז באה הגמרא ואומרת שיטה לשון שטות. יש גיל מסוים שאת מבינה שהשיטה של עצמך כי היה מישהו טוב שהראה לך את זה היא שטות ואז אתה מתחיל לשנות משהו אבל איך אתה מפנה את זה אז לבין הזוג

אז רגע לאט לאט זהו אז באמת יש שיטה נכון זה את הדרך אפשר לק שיטה או הדרך אני קורא אני קוראת לזה תוכנה חלופית לטבע יש כמו התוכנה של הטבע ה היה צריך לחסום אותה כי היא לא עבדה

הביאו תוכנה חלופית ואני

עובד דרך מערכת חלופית. אוקיי? ואני אומרת הגיע הזמן להתקן גרסה בתוכנה הזאתי כי התוכנה הזאת הייתה מעולה לאמא שלך

נכון?

ככה שרדת. מעולה איפה שגדלת. זאת הילדה הכי חכמה בעולם. הילדה שלמדה ככה לעשות רמה כי אחרת לא יראו אותה. נכון? או הילד שלמד לשתוק ולעלם כי אחרת יפגעו בו. ועכשיו אתה שותק ונעלם. כל פעם שאשתך בא היא רוצה לדבר איתך ואתה שותק ונעלם. אבל הילד הזה ששק ונעלם זה ילד שלמד שכשבאים הולך לקרות משהו נורא ועדיף שהוא יכבא את עצמו בום ואתה מתכבה כן אתה נלקד בפנסים שלה ככה אני אומרת לו כמו שנלקדת בפנסים של אמא וידעת שהולך לקרות משהו רע ואז למדת לכבות את הגוף שלך ואתה נרדם והיא חושבת שלא אכפת לך הכי אכפת לך בעולם אחרת לא היית צריך להירדם להירדם זה להגן על עצמך ואנחנו אומרים אומרים לאנשים שאכפת להם ושהם רוצים ושהם

אוהבים ושהילד והילדה היו מאוד מאוד חכמים אבל פה זה לא עובד הדבר הזה ואנחנו לא מלמדים אותם לעשות מה שני אני רוצה לגלות לחסוד אמרתי לך את זה בפרק שעבר כשאנשים רואים מה שהם עושים מבינים את עצמם ורואים שלמרות שעכשיו כולם פה בחדר רואים את כל השטות שלי כן אני משתמשת במילים שלך ועדיין לא אוהבים אותי ממש תחשבי מה זה פעם ראשונה שנה בחיים שאני מודה וכולם רואים עליי, רואים אותי, זה הנראות של ההתקשרות כמו שהורים רואים ילד, רואים עליי, רואים לי את כל השטויות שאני עושה רואים לי שאני לא ש רואים לי שאני מבקרת, רואים לי שאני מאשימה, רואים לי שאני בורח, רואים לי שאני

בחיובי,

רואים לי ועדיין בדיוק ולא רק ש לא רק שאף אחד לא בורח ולא מבקר אותי, אפילו מסבירים לי למה למה זה היה חכם? מה קורה לבן אדם? כשזה קורה הוא נרגע בתוכו. הוא מרגיש קשר בטוח. פעם אחת היא מטפלת, פעם שנייה הנה האישה שלו סוף סוף לא היא כבר לא רוצה לחנך אותו ולשנות אותו. כי שוב כי פתאום היא מבינה את ההיגיון של הילד.

אתה יודעת מה קורה לבן אדם כשהוא מרגיש קשר בטוח? הוא גדל.

נכון?

ואז יוצא הטבע. ואז פתאום את רואה בן אדם שאישה שכל החיים שלה רק בקרה היא אומרת וואי זה ממש עצוב לי שאני מבקרת אותך פתאום אני אני מבינה כמה פגעתי בך כל החיים

וואו

והיא מתחילה לבכות מעצב הדבר הזה לא צריך להטע כלום לא צריך לעשות כלום הם מתחברים ככה

כמו התקשרות חוזרת זה התקשרות

כי התובנה שמתערבבת עם עומק התובנה של הצד אחר עושה הרבה בן לבין,

נכון?

בוא נדבר גם לא רק על חיבוק ואהבה, אלא האמת שאני אני אני עכשיו מבינה, אבל עכשיו תסבירי,

את מבינה משהו?

עכשיו אני מבינה משהו, כן? למה רציתי לשאול אותך? והנה אני שואלת אז רגע, אוקיי, מעטפת וזה זוגיות אמיתית או התקשרות אמיתית היא גם יכולת להגיד דברים שהם לא כאלה מוצאים חן בעיני אחר,

נכון? אז תסבירי את זה כי הקטן שהבנתי זה זה שאם הכל בטוח אז בכלל לא מפחיד לבקר כי אוקיי אז בוא ניתן שני מושגים חדשים שזה בדיוק את כבר הבנת את לא צריכה אותי כבר אבל בסדר ניתן מילים אנחנו גם נותנים מילים זה חלק מהעניין

אז בהתקשרות יש לנו שני מושגים שהם שניהם חיוביים וזה ביטחון וסיכון כשאנחנו בטוחים אנחנו הולכים להתחיל להסתכן לעשות סיכון זאת אומרת לצאת מאזור הנוח חות

נכון זה מה שתכן אחד עם השנייה

נכון

בין בני הזוג להגיד משהו לא נעים להגיד רגע איך אהבת לי להגיד זה פגע בי להגיד קודם כשדיברת זה לא יודעת מה זה הרגיש לי לא מדויק זה סיכון ואם אנחנו מסתכנים סיכון בשדה מוקשים על הפנים לא מסתכנים בשדה מוקשים לא צריך

אז כשאת מנסה צה להגיד משהו כזה לבעלך אבל יש קשר מאוד לא בטוח תתפוצצו שדה מוקשים

או שאני לא אגיד

בדיוק להיות בהגנה הקודמת

נכון

אבל כשיש מתחילים לעשות התקשרות בתוכה ולאט לאט אנחנו יגעים והוא יודע הוא מרגיש בעיניים ש שאת כבר לא מבקרת אותו חושבת שהוא כישלון מצטערת שבכלל התחתנת איתו רואה בעיניים שלך את ההבנה ואת האהבה נעשה בטוח אפשר להתחיל לעשות סיכון ואז קורא מם דברים מדהימים לדוגמה, האישה הזאתי שדיברתי עליה קודם שכל הזמן אני ניסתה לחנך אותו ולהראות לו פה אתה לא בסדר ברוץ פה אתה לא בס את יודעת מה קורה אני אספר לזה בשלב השני של הטיפול במסע הוא בא אליו והוא אומר יש לי פה איזה זורי עיורון עם הילד הזה את יכולה להראות לי זאת אומרת הוא רוטם אותה לסיוע לחולשות שלו יכול בדיוק פתאום הדבר הזה שקודם גרם לו לברוח מהבית ומהות בכלל

ואז היא רודפת אחר ואומרת למה אתה אבא לא משקיע? בטח אני אבא לא משקיע כי כשאני משקיע אני אף פעם לא מצליח. אוקיי? אני הולך להשקיע איפה שאני מצליח. בעבודה אוהבים אותי והם רוצים ממני אני הולך לשם. פתאום עכשיו הוא יכול להשקיע והיא לא מבקרת אותו והיא גם עפה עליו ואז הוא יכול לעשות סיכון. הוא יכול להשתמש בכוח של הראייה שלה כי היא אישה היא כמו היא אישה היא רועה.

כן.

והוא אומר תראי לי יש לי פה אזור עיפרון עם הילד הזה. אני רואה שאני עושה פה משהו לא נכון. אתה יכולה להראות לי בבקשה?

זה אחר לגמרי.

ואז אנשים מרשים לעצמם להיות באמת להיות חשופים. וזה משהו שמאוד מקרב.

נכון.

הם מרשים לעצמם להיות חשופים. וכשהאיש שלי אומר לי משהו כאילו ביקורת. המילה זה ביקורת אני מאוד לא אוהבת אותה. וכשיש שלי רואה לי משהו, אני אוהבת את לראות לי, זה כמו אני חשופה בפניו פתאום

אבל הוא בא לעזור. אני אני רואה את העיניים האוהבות והטובות שלו. אני לא אני לא זקוקה אני לא צריכה להסתיר את עצמי כי אני כי אני מפחדת מפגיעה. ואני רואה שהוא אוהב ככה. תת איזה שיר התנגן לי איזה יום כל הזמן כמו שיר שלה גולדברג באת אלי את עיניי לפכוח ו

א אני מב

וגחל מבת וחלון

חלון וראי

בדיוק זה

זאת אומרת אתה בא להגיד לי משהו זה בשביל שיחד נעזור לי לך להביחד שלנו זה לא משהו שהוא שהוא

לגמרי דברי דברי תלי על הביטוי הזה שאני עכשיו מבינה תוך כדי הוא נהיה לגנאי אבל הוא ממש נראה לי בסדר הדבר הזה שהרבה אנשים זה מאוד באופנה להגיד הייתי ילדה מרצה אני לא אהיה אישה מרצה

זה גם זה זאת אומרת אני אתן אתמיד אומרת אם אני מלמדת את הבת שלי מה אני אוהבת פרחים צהובים ושמם נוריות

גם את

גם את אוהבת

נוריותחי אחי בעולם היום כתבתי טקס על זה הופס כבר

לא נכון שני הילדים שלי

רק נוריות

רק נוריות לא יוות

ברור זה נוריות

אם אני מספרת לבת שלי ליבי שאמא אוהבת פרחים מכל הפרחים נורויות ומכל הפרחים גם אדומות וורודות פוקסיה זה בסדר אבל אז היא רוצה לשמח אותי ונתתי לה כלי עבודה מה אני אוהבת והיא תקנה לי אותם. מה זה נקרא? שהיא מושפלת ומרצה אותי.

בדיוק. בדיוק

ושבורא עולם מספר לי שיש שבת קחו אותה. אז אני אז אני מרצה אותו שהוא עוזר לי לעשות את עבודת השם שלי.

לגמרי זה. לגמרי זה. אז קודם כל אני אספר חוק טבעי בהתקשרות שילד רוצה רוצה להיות טוב בשביל ההורים שלו. זה זה חוק טבעי. זה מהמקום באמת זה לא כי הוא זה ההפך מלרצות הלא טוב זה לא כי הוא פוחד שאחרת הם יתחו אותו

דווקא בתוך התקשרות בתוכה ילד רוצה לשמח את העון שלו אוקיי זה מה שהוא רוצה תקשיבי אני לפני אמרתי לך לפני שבועיים הייתי עם הבת שלי בטיולון קטן אה נסענו לחול שלושה ימים טיול יום הולדת כזה והיא סיפרה לי כמה ימים לפני אמא אני כל כך רוצה לעשות לך הפתעה וכבר תכננתי איזה פיקניק וזה אבל אז אמרתי שמינוס שתי מעלות ואני יודעת שאת אוהבת פיקניקינג איך נעסף פיקניק זה לא ריצוי זה ממש כמו איזה נביאה של אהבה והטוב את זוכרת שאמרנו שבן אדם נולד מכוות עם טוב ורצון לנתינה לא צריך להגיד שזה ריצוי זה רצון לאהבה ולנתינה

תודה

אוקיי אז את אומרת אם הבת שלי מביאה לי הבת שלך רוצה לשמח אותך

כן לא מניצוי מהלב הטוב שלה ומהאהבה שלכם. זה הטבע וזה נכון גם בקשר. עכשיו אני כן אגיד הרבה פעמים אני חובה שגם נשים וגם גברים עושים פתאום איזה הופכים להיות לו חמש אביון זכויות. עכשיו אני אגיד לך שנייה פה כאן ועכשיו אני ותומר עושים הכל ביחד. אין לנו חלוקת תפקידים. יש כאן דברים שאני יותר אוהבת לעשות והוא אוהב לעשות אבל אם אני לא אעשה הוא יעשה וא בקיצור הכל ביחד. אנחנו לא זוגים תפקידים. כן, אני בבית. לעולם לא הייתי, לעולם לא דיברתי לא על זכויות ולא על שוויון. זה לא מעניין אותי בכלל. מעניינת אותי אהבה ושותפות בריאה ומעניין אותי לשמח אותו. כן, אנחנו רבים. אנחנו רבים מהרגע הראשון משטוף כלים. כל אחד

רוצה לשטוף כלים כדי שהשם יהיה יותר שמח. כן. אנחנו רבים מם שכחנו משהו למטה, כן? כשאנחנו עולים למעלה לקומה השנייה אז אנחנו רבים מי ירד ואנחנו רצים כן מי ירד ראשון כדי שהשני יוכל לנוח אנחנו רבים אוקיי ואנחנו יותר מאושרים ככה כי מי שהופך להיות לוחם זכויות זה פיצוי לא ריצוי זה פיצוי הדבר הזה שאנחנו חושבים שאם אני פוך אם אני אשמור על עצמי תמיד זה אחד הכללים הכי חשובים בהתקשרות אני צריכה לשמור על עצמי לא שומרים על עצמי מפניו, שומרים עליי מפני השטויות שלי, מפני החלקים הפוגעים שלי. בהתקשרות אני שומרת על האיש שלי מפני הכעס ה לא נשלט שלי. אני שומ ועל הילדים שלי אני שומרת עליו מפני הביקורתיות שלי. אני

שומרת עליו מפני זה שאני חותכת ומנתקת והולכת ומתרחקת. מזה אני שומרת עליו. ואז הוא גם שומר עליי מהחלקים האלה שלו. כי גם את לא אוהבת אותם ונאלצת לעשות אותם כשלא היית בתודעה

זה לתת להם להם רשות זה לתת לרשות בחלקים שגם לא עושים עוד אני מתרחקת מהנאמנות שלי לעצמי כן זה לא טוב לי וזה לא טוב לו אני לא עושה את זה בשבילו אני עושה את זה כי זה גם זה להתרחק מעל דבתי אוקיי מהלב הטוב שלי אז אנחנו בהתקשרות שומרים על השני אנחנו שומרים עליו מהחוץ בזה שאנחנו עושים אה א כן א ממש ממש הגבולות שלנו הם החוץ הם ברורים אני חס ושלום אין חדירה של דבר אנשים אחרים מבחוץ אני שומרת אפילו גם על גבולות משפחתיים אני לא מספרת הכל אני לא מספרת אני לא מספרת דברים אישיים בחוץ אוקיי

כי אני שומרת עליו מה ש שלו שלנו שלנו אז אנחנו שומרים על הגבולות של הבית אוקיי אבל אנחנו שומרים אחד על השנייה גם מהחלקים הלא יפים אני לא שומרת עליי מפניו. אם הוא פגע בי אני הולכת עליו. זה מה שאמרתי. ואני הולכת ואמרת לו זה פגע בי ואני נותנת לו לשמור עליי.

כי את רוצה שישמרו עליי. זה לא

נכון. אני נות אני סומכת עליו. זה מה שאלתי. יש לי אמון בו שהוא אף פעם לא מתכוון לפגוע בי.

עכשיו מה יגידו כל האלה שהן לוות עצמאות ואני ואני לא צריכה אותך ושאני ניסיתי להיות עצמאית והייתי תלויה בך. הנה שוב זה יבוא. זה נורא עצוב להגיד אני לא צריכה אותך. זה נורא עצוב בכלל. לוחמת עצמאות זה דבר נורא עצוב. תראי את הביטוי גם לוחמת עצמאות תמיד אומר למה ללחום למה אני לוחמת? שאי אפשר להיות אוהבת. כן גם להגיד אני לא צריכה. איזה דבר נורא זה להגיד למישהו אני לא צריכה אותך. מה אתה מיותר?

מרח. אפשר להוציא אותך עכשיו כי אני לא צריכה מה זה אני לא צריכה אותך מהתבגד

לא והניצחון יהיה הנה מסתדר בלדיו וטוב לי זה יאוש זה עולם של יאוש

בעיניי זה זה עולם זה מה שאתי יש אמון ותקווה ויש יאוש ומוות ממש ויש ובעיניי זה ממש הסתר אחר כאילו להגיד אני לא צריכה אותך זה יאוש מאב ומקשר זה נורא

זה יוש מהחיים בעצם כי החיים הם אהבה ו

ונצרכות

ממש

גם אנחנו צריכים את בורא עולם

לגמרי

אנחנו לא יכולים לבד אתה בעצם זה אנטי אמונה הדבר הזה אנטי יהדות

לגמרי

וואו תזה

מה זה מודה לך

באהבה גדולה מדה לך בחזרה

באמת

כן

איזה כיף

כי זה לא יכול לקרות לבד

כי כי אדם מפרא אדם אחר לא משנה מי מכל מלמדה הסכלתי איך חז"ל אומרים

בטח

וואו אני כל כך שמחה ש שבאתי לכאן שבאת לעולם

איזה כיף שבאת לכאן

שפגשתי את הנשמה המופלאה הזאתי ש

עזרה לי להבין כמה זה בסדר לבכות לצחוק לאהוב לחבק לרצות להיות עם גרביים

לגמרי לאוד

אין לי יותר מדי מה?

לאהוב?

אין יותר מדי.

אני אוהבת לאהוב.

נכון.

שאף אחד לא יקח לי את זה.

בדיוק.