במטבח של עדן | סלומון בבישול הפוך ועוגת גבינה פיסטוק שתעשה לכם את השבת | רחלי שושן פרק 40

שלום שלום וברוכות הבאות למטבח של עדן. הגענו לשבוע חדש, פרשה חדשה, מבשלת חדשה. רחלי, מה נשמע? -מעולה, ברוך השם. איזה כיף ששוב באת לבשל איתי. אני ממש שמחה. -כיף לי, העונג שלי. -תודה, נשמה. אז הפרשה שלנו, פרשת שלח לך, ואנחנו ממש ממש... פתיח קטן, מתחילות לבשל, לדבר וכל מה שצריך. יאללה. רחלי, איזה כיף שבאת לבשל שוב. אומנם את קונדיטורית, אבל פה את על תקן הכול מהכול, נכון? -נכון. אז מה אנחנו נבשל? איזה אוכל טעים נכין היום? אז מנה ראשונה זו מנה שאני מגישה בקייטרינג שלי, זה תפוחי אדומה צלויים בתנור עם עגבניות שרי ופטריות. מנה שנייה זה סלמון בתנור ומנה שלישית זה הקינוח בעצם, זה עוגת גבינה פיסטוק.

-מדהים. אבל בגלל שיש דברים שלוקחים זמן, אז אולי נבשל אותם קצת בסדר שונה, לאו דווקא ראשון, שני, שלישי. -בשמחה. אני אוהבת לתקתק. נכון? או, לתקתק זה אנחנו. -הכי כיף. -ברור, אין לנו זמן. אז אנחנו נתחיל עם מה? עם הירקות לסיר, עם הירקות של הסלמון. נכניס לסיר, ובזמן שזה יהיה בסיר, אנחנו נתחיל את תפוחי האדמה. -אוקיי, יאללה, בואי נתחיל. מה את צריכה? הנה, כבר למדת, מהפעם שעברה, את כבר זוכרת איך מדליקים אצלי את הגז. אז אני מתחילה בלשפוך שמן לסיר. בנדיבות. וגמבות. אני מטגנת את הגמבות כדי שיתפסו את הטעם של השמן, ולאחר מכן אני מוסיפה את השאר. גם פלפל זה נקרא גמבה. זה הפלפל החריף, הגמבה. שומים אני זוכרת שאת

זורקת ככה... אני אוהבת שום. -כן, נכון? מדהים. אז יש לך קייטרינג? כן. יש לי קייטרינג חלבי. אני מוציאה אירועים, שזה פסטות, סלטים, לחמים, וקינוח, ברור. -ברור. ואת נמצאת באשדוד? נכון, אני עובדת מהבית. אה, מהבית הכי טוב. לא. -לא? -לא. -למה? את אצלי בבית, את אומרת לי לא? בבית זה הכי טוב כי זה גם מבחינת נוחות, כי בזמן שיש עוגה בתנור, אני יכולה להפעיל מכונה... בדיוק. או, או, נו. -אני יכולה לשטוף כלים, אני יכולה... לארגן דברים. -נכון. אבל מבחינת המדינה והחוקים שלה, אני לא יכולה, כי אני צריכה תעודת כשרות, אני צריכה משרד הבריאות. -אה, הבנתי אותך. אני שמה מלח, כפית כורכום וכף פפריקה. אוקיי. -מערבבת ביחד

הכול. אני אוהבת את הריח של הפלפל החריף, כשהוא מתחיל להיפתח מה... -נכון. באיזה גיל את נכנסת למטבח פעם ראשונה? סוף י"א, י"ב, ממש ממש לבשל. תמיד זה היה עזרה לאימא או משהו, אבל סוף י"א, י"ב, היה את הימים הקצרים האלה של סוף שנה. כן. -שם התחלתי להיכנס לעזור לאימא שלי. מרק ירקות, תפוחי אדמה בתנור, עוף בתנור. -מדהים. -כן. עכשיו אני מוסיפה את השום. את השום בהתחלה בכוונה לא שמתי, כי הוא עוצר את הבישול. מערבבת. את קולטת כמה שום שמת? זה טעים. -ברור, מדהים. וחומוס. אפשר לשים חומוס קפוא, חומוס שמושרה או חומוס מקופסת שימורים, מה שיש לכם בנמצא, הכי מהיר, זמין. אצלנו אנחנו מקלפים את החומוס. את רואה? כי זה אחר

כך נכנס לך, הטעם הזה נכנס, ואם מקלפים, אז החומוס יוצא פי מיליון יותר טעים. פעם שכנה הביאה לי לעשות את זה, וזה היה עונש. זו עבודה מטורפת, זו הייתה העבודה שלי בתור ילדה. זה היה עונש לעשות את זה. -עונש, נכון. בסדר, הילדים שלי יושבים ומשחקים עם החומוס. הרוב יוצא גיבץ', אבל בסדר, זה יוצא יותר טעים. ואחרי שכל הירקות קיבלו את הטעמים, אני מוסיפה כוס מים. אש בינונית. סוגרת ל-20 דקות. אוקיי, אז אנחנו בעצם ממשיכות למנה הבאה, שמה היא? תפוחי אדמה בתנור, עם שמן זית, מלח גס, פלפל שחור, עגבניות שרי, תימין ופטריות. יאמי. -אימא'לה. רגע, תפוחי האדמה מבושלים כבר? הם מורתחים, כן. -מורתחים? עדיף. לא להכניס קשה.

-עדיף, זה יותר כיף, כי אני רוצה למעוך ושהטעמים ייכנסו גם לבפנים, כי לפעמים הקליפה, היא חוסמת את הטעמים לבפנים. נכון. אוקיי, אז את תעשי ואני אספר לך משהו על פרשת השבוע שלנו. כי הפרשה היא פרשה מאוד מאוד מיוחדת, כולם תמיד מתעסקים בה, במרגלים. כן, חטא המרגלים, שהוא חטא נוראי, והם עשו באמת... את יכולה להמשיך, אני מדברת. הם עשו באמת דבר נוראי ומזעזע, דיברו לשון הרע ונענשו בהתאם, אבל לא על זה אני רוצה לדבר, כי באמת דיברו על זה הרבה, אני דווקא רוצה לקחת איזה פסוק קטן שכתוב בפרשה, וכתוב: "והיה באכלכם מלחם הארץ, "תרימו תרומה לה'". זה הפסוק, שמהפסוק הזה אנחנו בעצם לומדים על המעשרות, על להפריש, על הפרשת

חלה, אבל בתורה הקדושה, כל פעם שכתוב "לחם", אז בעצם מתכוונים לסעודה שלמה. זה יכול להיות בשר ודגים, וזה יכול להיות המון המון דברים. זה לא חייב להיות רק הלחם, כל דבר מאכל קרוי "לחם". למה? כי בדרך כלל העיקר של הסעודה זה הלחם. ואז מסבירים בחסידות כמה חשוב העניין הזה של איך אנחנו באים ל... ככה את שמה את העגבניות? -כן. יפה, לא, מגניב. אהבתי. אהבתי, אהבתי. זה בעצם בא ללמד אותנו שכשאנחנו באים לאכול סעודה, אנחנו צריכים לבוא עם התכוונות מאוד גדולה, עם איזשהו רצון להתקדשות. למה? בכל מאכל, באוכל בעיקר, יש לו נטייה להיות שייך לקליפות, וברגע שאנחנו מברכים, "מבררים" על ידי הברכה, אנחנו בעצם מוציאים את הטוב

שיש באוכל ומתחברים לטוב שבו. תמיד שואלים אותי כאלה שעוד לא חזרו בתשובה: "למה, מה הבעיה לאכול אוכל שהוא לא כשר?" אז יש הסבר להכול, זה לא סתם. אנחנו לא אוכלים חיות שהן טורפות. למה? בשביל שהטרף הזה לא יהיה בתוך הנפש שלנו, שאנחנו לא נתנהג כטורפים. הרי כל התורה באה לעדן אותנו, באה לעדן את המידות שלנו, באה לעדן את ההתנהגות שלנו. אז אם אנחנו נאכל אוכל שמטמא אותנו, "מטמא" זה מלשון "אטום", סוגר אותנו. אם נאכל אוכל שסוגר לנו את הנפש, הלב שלנו יהיה לב של אבן, לא נוכל להתחבר לקב"ה. יהיה מין איזשהו נתק כזה. אז צריך מאוד להקפיד שכשאנחנו באים לאכול, אז לברך ברכה ראשונה וברכה אחרונה, ולשים את המחשבה שלנו, את

ההתכווננות שלנו, בתוך הסעודה, בשביל שהיא תהיה באמת זבח להשם ותרומה להשם, והיא תרים את כל הנפש שלנו למעלה, ולא תוריד אותנו למטה. זה מה שאני לקחתי מהפרשה הזאת. אז שמת גם את הפטריות, אני רואה. אז שמתי פטריות, עגבניות, תפוחי אדמה מעכתי, תימין, לפי הטעם. מלח גס, לפי הטעם, ופלפל שחור גס. -הנה. אוקיי. ולתנור, 220 מעלות. כמה זמן? -חצי שעה. אז אנחנו נכניס את זה לתנור ונעבור לדגים? כן. -יאללה, מושלם. מעולה. -אוקיי. אז הנה הדגים. הדגים היפים שלנו. עם הלימונים. -נכון. אוקיי. עכשיו את הלימונים אני רק פורסת לחצאים, שייכנס בתבנית, ומוציאה את כל הגרעינים, למה זה לא נחמד לתת ביס ותוך כדי את לועסת גרעין. זה

מאוד בריא. -גרעין? מאוד. -באמת? אני אבדוק גם. פה יש. ומפזרת בין הדגים. יפה. אז עכשיו בעצם זהו. הוצאת... את מכניסה... לא הבנתי מה את עושה. בלבלת אותי. בדרך כלל לוקחים את הדג ושמים ברוטב, אז אני לוקחת את הרוטב ושמה בדג. -אה, וואו, אוקיי. יפה. כן. -כי מה? למה בעצם? כי אני רוצה להכניס את זה לתנור ואני רוצה את הירקות רכים, ואם לא, אני אשרוף את הדג. -נכון. אם הוא יהיה יותר מדי זמן. -את רוצה לשפוך את זה פשוט, אני אחזיק לך? כן, אפשר. נראה מעולה, והריח מושלם. אין, פלפל חריף ופפריקה זה כאילו ישר עושה לי שבת. נכון? -ממש. כאילו ישר אני באווירה הזאת של... אני מסדרת כאן את הרוטב על הדג, שיהיה לו צבע. זהו,

וזה גם יכול להיכנס לתנור. מאתיים מעלות, חצי שעה. מעולה. אז אנחנו נכניס את זה לתנור, ונעשה את הקינוח? בטח. -מושלם. לכבוד שבת קודש. -שבת קודש. זה הכי חשוב. זה מה שעושה את האוכל. -נכון. -יאללה. אז הגענו לחלק האהוב עליי בתוכנית, זה הקינוח. -גם עליי. -כן? ברור, את קונדיטורית. אז מה מכינים? עוגת גבינה פיסטוק. -יאמי. אימא'לה ואבא'לה. -כן? הילדים שלי חולים על פיסטוק ועל עוגת גבינה. אני כבר שולחת הוראה לצוות, תתרחקו מהעוגה. אז ככה. אני לוקחת שמנת מתוקה. כן. זה חלבי? חלבי. -יופי. -38 אחוז. ככל שיש יותר אחוזים, זה יותר טעים. -בדיוק. ופודינג. אוקיי. ומקציפה. -ביד? כן, זה שתי דקות. זה לא צריך להתקשות או

משהו? -לא, כי הגבינה היא קשה. אה, אוקיי. בעצם אני יכולה לשאול אותך למה שמת את הגבינה במסננת? בטח. אני מסננת את הגבינה מהנוזלים, כי ברגע שאני אקפיא את העוגה ויהיה לה את כל הנוזלים... תראי כמה נוזלים יש כאן. -וואו. וזה לא טוב. זה לא טעים. אני יכולה תוך כדי להוסיף את הסוכרים. יש לנו סוכר, כוס סוכר, ושקית סוכר וניל. אוקיי. -את כבר יכולה לראות שזה נהיה מרקם קשה. -נכון. כבר נראה טעים. תכלס, בואי, זורקים פה תותים, טיל. -נכון. -לא צריך כלום. וברגע שכבר אין בועות, את לא רואה בועות. כן. -הבועות נעלמו לנו, ואני משאירה עקבות של המטרפה. את רואה עקבות של המטרפה? -כן. שבהתחלה לא היו לנו. -נכון. אני לוקחת את

הגבינה המסוננת. -כן. להזיז לך את זה? -לא, את יכולה להשאיר. ומעבירה אותה לקערה, וממשיכה. -אה. מי שהכין עד היום עוגת גבינה, זו עוגת גבינה רגילה. זהו, עד פה רגיל. -עד פה הכול רגיל. כאן נכנסו לנו שני דברים חדשים, שאתם לא תאמינו שהכנסתי. יש לי פה מחית פיסטוק. את בטוחה לגביה? חייבים? סתם. אמרת שהם אוהבים. -הילדים שלי אוהבים מאוד. אוקיי. -זה שתי כפות פיסטוק. אל תוותרו על טיפה, זה זהב. את אוהבת? -מאוד. ככה היא לא טעימה, אם הפיסטוק הוא מר ומלוח. זו המחית, אבל עכשיו אנחנו נעשה פה משהו שהפיסטוק אוהב. מלח, מלח גס. -את ראית מה לקחתי? מלח גס. הפיסטוק אוהב את המלח, וזה הטעם שלו. את רוצה לטעום לפני שאני

מעבירה לתבנית? -לא. אני טועמת בסוף. אני אוהבת לטעום כשהכול מוכן... תטעמי, זה ממש טעים. -לא, לא. אז להביא תבנית? אני אביא לך. איזה, זאת? כן. עוגת ביסקוויטים רגילה. כן, מרטיבה את הפתי בר ומסדרת בתבנית. אז בעצם הטוויסט זה הפיסטוק. -המלח והפיסטוק. -כן. את גם מלמדת? כן, אני מעבירה סדנאות. של אפייה? אפייה, עוגות, קינוחים. אחרי שסידרתי את העוגיות פה, את הפתי בר, אני לוקחת מהבלילה ומסדרת בפנים. אה, אין שכבות או משהו? יש שכבות, פתי בר. יש שכבות של פתי בר? כן, אני אוהבת שזה מלא פתי בר. אז אני אוהבת לעשות שכבות. זה קטע, בקונדיטוריה הכול חייב להיות מאוד מסודר. נכון. אחרת זה ממש קריטי. כן, זה לא עובד, אה?

-לא עובד. ואני מסיימת את הבלילה שנשארה. אה, זה לא הרבה שכבות. יש עוד שכבה של גנאש. אה, בוא'נה, איזו עוגה משוגעת, אימא'לה. זה נכנס ככה להקפאה, ומעל אני שמה את הגנאש. -וואו. זהו? -ככה, למקפיא, כן. -אני אכניס את זה למקפיא. אני אכניס את זה למקפיא ונעשה את הגנאש בינתיים? כן. -יאללה, מעולה. טוב, אז הנה, יש לנו כל מה שאנחנו צריכות. מה אנחנו שוקלות בעצם? שמנת, שוקולד ומחית פיסטוק. -אוקיי. אז אני שמה 50 גרם שמנת. אוקיי. -מאפסת. ו-150 גרם שוקולד. ו-30 גרם מחית פיסטוק. ממיסה את זה על האש. מאחדת את הכול ביחד. כן, אני צריכה שהכול יימס כדי שנוכל לשפוך את זה על העוגה בצורה חלקה. מדהים. גם פה אני יכולה לשים

מלח, אבל זה עניין של טעם. מי שרוצה להוסיף פה מלח יכולה, מי שלא, לא. אני מוסיפה. את מוסיפה? -בטח. היא אוהבת מלח. הפיסטוק אוהב מלח יותר ממני. ממש מעט מלח גס. טוב, אז אנחנו נמיס את זה ונתחיל את הצלחות שלנו עכשיו. בטח. -אז מה אנחנו... עם מה נתחיל? נוציא מהתנור. -יאללה, את הדגים. ובינתיים הגנאש מתקרר, אחר כך נשים על העוגה. טוב, אני מוציאה את הדגים שלנו. להוציא לך גם את תפוחי האדמה? -כן. וואו. זה מריח מטורף. נכון? -ממש, באמת. וואו וואו וואו. באמת וואו, ביג וואו. טוב, אני מתחילה עם הסלמון. ברגע שהוא יוצא מהתנור, אני מרטיבה אותו בעוד טיפה רוטב. נגיד כשאת מסתכלת על זה, מה הכי מגרה אותך, השום? כן. טוב,

אז נצלחת, נעביר לצלחת. -יאללה. איזו צלחת את רוצה, את זאת? -הירוקה. כן? בבקשה. הנה, אני אזיז את זה, רגע. פשש. נראה טוב. ואני שמה ירקות טיפה מעל. קלטי, התבנית עדיין רותחת. -ממש. רק הרעש הזה עושה חשק לאכול. ותפוחי האדמה גם. זו מנה שאת אוהבת להכין בשבת? כן. כולל העוגה? העוגה, אנחנו חוסכים בזה. -למה? דיאטה. -אה, אוקיי. טוב, אז אני אוציא עכשיו את העוגה, בשביל שנשים את הגנאש. יאללה. וואו. אוקיי. אני שופכת ככה מעל את הגנאש. מי שייצר את הסירים, הוא ייצר אותם רק לשמאליים. את חושבת? -כי תראי איפה הפייה של הסיר. נכון. מדהים. טוב, זה נראה מעולה. אני רוצה כבר לטעום את הכול, לחתוך את העוגה, לפרק את הדגים,

את תפוחי האדמה. -רגע, לא סיימנו. לא סיימנו, אני מתכוננת. אני מתכוננת נפשית. פיסטוקים מלמעלה. מדהים. יואו, זה נראה מושלם. אין כמו קינוח חלבי, אני אוהבת קינוחים חלביים. מהמם. וואו. -ועכשיו למקפיא ללילה. בוודאי, זה יהיה בדיוק לכבוד שבת קודש. זה יצא בול לשבת. -נכון. בנות יקרות, תודה שצפיתן בנו, בעוד תוכנית של "במטבח עם עדן". תודה רבה שבאת לבשל איתי, נהניתי מאוד, כמו תמיד, את עושה אוכל פשוט, טעים, זורם, קליל, כיפי, לא מלא שלבים. -זה מה שאני אוהבת. כי תראי, לפעמים באים ועושים יותר מדי שלבים ואז כבר התייאשנו בדרך. אבל את אומרת לא, פשוט וטעים. -הכי קל והכי טעים. מדהים, יופי. תודה, נשמה, תודה שבאת אליי. שתהיה שבת מבורכת. -שבת מבורכת. תודה רבה גם לכן, נשים יקרות, שבת שלום.