הרב שלמה לוינשטיין - פנינים מפרשת ויחי - תשפ"ה

ולפני שנתחיל אני רוצה לשאול משהו כמה פעמים יצא לכם להגיד בשנה האחרונה את הפרק שירה מעלות ממעמקים הרבה בסוף כל תפילה מאז תחילת המלחמה אומרים את הפרק הזה ואני גם כן כמוכם אומר את זה גם ל פני כן אמרתי את זה כמה פעמים אבל בוודאי שבשנה האחרונה הרבה מאוד פעמים ופתאום שמתי לב למילה שמפריעה לי השם שמעה וקולי תהיינה אוזניך קשובות לכל תחנוני רבקה אמנו כשהיא רצתה לצוות על יעקב ללכת לקחת את הברכות היא אמרה לו ואתה וני שמה בקולי זאת אומרת זה ציווי איך אפשר לצוות על הקדוש ברוך השם שמעה וקולי מה הבת הזאת עושה פה היה צריך להיות כתוב השם שמע קולי שמעה וקולי זה נקרא כמו ציווי האם אפשר לצוות על הקדוש ברוך הוא

אז הדבר היחיד שאני עולה בדעתי זה יש דבר כזה שנקרא אינטונציה אינטונציה אתה יודע כמה זמן לקח לי למוד את המילה אינטונציה זה הטון הצורה של של האמירה זאת אומרת אני יכול להגיד מה אני אגיד לך ממש הצילו אבל אני מתכוון להגיד ממש הצילו אני מתכוון זה משהו כזה יש אחד צועק הצילו זה אותה מילה אבל זה שני דברים שונים נכון זה נקרא אינטונציה כשאתה שומע בן אדם מדבר לשון מה יש לפעמים אתה רואה אתה רואה את אתה רואה לפעמים את שפת הגוף שפת הגוף משדרת אם זה רגוע אם זה כועס אם זה מתחנן יש גם בקול אתה יכול לשמוע את זה למשל ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדוני ידבר נעבדך דבר באוזני אדוני ואל ך רבך בעבדך מה למה שי אחרה למה

שהיא אחרע פה אה כי הוא צעק אני לא יודע אני שמעתי את הבעל קוירי קרא את זה אז הוא נשאל את עבדו למור יש לכם וח הוא לא צעק אה אז זאת אומרת את אותם המילים שאתה קורא ברגוע אדוני שאל את עבדיו לאמור יש לכם אב או אך ונאמר אל אדוני יש לנו אב זקן לא שומע שום צעקה פה ובאמת יש ברשי בפרשת וירא שאומר שיהודה דיבר בכבוד אז איך זה יכול ות זה כבוד דיבר ביראה הוא דיבר בכעס מה זה אותם מילים אבל התשובה ה האינטונציה היא שונה הטון הוא שונ ממי שדוד המלך אומר רבונו של ע שמעה וקולי תשמע את המצוקה תשמע בקול שלי את המצוקה הוא לא אומר תשמע בקולי הוא אומר תשמע בקולי תשמע את את המצוקה שלי בקל תשמע את זה בוס מקובל הגיוני יפה

בעיה שנייה שנתקלתי בה בזמן האחרון ורוצה לשתף אותכם במקרה הזה אין לי תשובה אני אומר שיטפון של הרבה מים זה רבים או יחיד זה יחיד למה ח מים זה הרבה מים אמרתי אבל השיטפון הוא אחד בא דוד המלך אומר בפרק לב על זאת התפלל כל חסיד אליך לעת מצו רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו למה הוא דיבר על שטף השיטפון הוא אחד מים רבים זה הרבה אבל אם הוא היה אומר רק למים רבים אליו לא יגיעו זה היה בסדר גמור אבל כשהוא אומר רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו מה פתאום אתה אומר רבים אמרת שטף הדרך אגל כבר מדברים על יחיד ורבים יש עוד פסוק בפרק הזה בפרק לב שהוא בעייתי לגמרי חטאתי אודיעך ועוני לא כיסיתי אוד ליפ שעילה שם ואתה נשאת

עוון חטאתי סל חטאתי אחד עווני אחד וד לישע רבים למה עוד פעם חטאתי אודיעך עווני לא כיסיתי אמרתי ודלי פשעי להשם למה למה פשא אתה אומר ברבים יש ורט עצום עצום עצום של הגאון מוילה על הפסוק הזה לא על השאלה הזאת רק על הפסוק הזה הרי דוד המלך עליו השלום כשבא אליו נתן הנביא והוכיח אותו על מה שהוא על חטא בת שבע על המקום אמר דוד חטאתי לשם על המקום אנה לו הנביא גם השם העביר חטאתך לא תמות מה הוא אמר חטאתי לשם חטאת ומה לא מתוודים חטאתי אביתי פשתי היה צריך להגיד שלושת המילים האלה הוא אמר רק חטאתי בשו אומר הגאון מוילנה אני רציתי להגיד אבל אתה עצרת אותי באמצע הנביא כבר אמר לי השם העביר חטאתך זה הוא מתכוון חטאתי

אודיעך ועוון לא כיסיתי אמרתי הודיעה ליב שי להשם הבעיה היא שאתה נסעת עוון חטאתי סלה לא הספקתי להגיד זה כבר אמרת שסלחת ולמה כי החרטה היא העיקר נכון עכשיו כשהוא אמר חטאתי החרטה היייתה כל כך גדולה שזה הספיק לכן נביא אמר לו כבר השם העביר חטאתך אבל עדיין לא ברור מה זאת אומרת לא קשור בכלל לוורט הזה וורט הוא ורט יפה אבל השאלה היא למה פשעה היא ברבים אז על זה יש לי תירוץ ראיתי בספר גם יודע משהו מה שבן אדם כשעושה חטא אז הוא בזמן הזה שהוא עשה את החטא הוא מבזבז זמן שהיה יכול ללמוד תורה רעיון יפה רעיון יפה לא חשבתי על זה ואז הוא בעצם פשה פעמיים גם עשה חט וגם לא למד יפה לא חשבתי על מה שאתה אומר זה יפה רעיון

יפה א מה שאני ראיתי בספר זה ככה אתם מכירים ספר תומר דבורה בספר תומר דבורה הוא מבאר את הפסוק נושא עוון עובר על פשע אז הוא מבאר מה זה נקרא נושא עוון הוא אומר שהקדוש ברוך הוא כשאדם עושה עבירה הוא בורא מלאך רע המלאך הזה צריך לחיות ממשהו ממה אז בעצם היה צריך לבוא לבן אדם להגיד לו אתה ברעת אותי תן לי אוכל ומה זה אוכל ישב לו על הפה מוצץ לו את הדם גומר אותו והקדוש ברוך הוא ברחמיו נושא עוון הוא מפרנס את המלאך הרע הזה עד שהאדם יעשה תשובה וזה נקרא מידת נושא עוון ככה אומר התומר דבורה מי זה תומר דבורה הרמקול של הארי הקדוש והוא אז עכשיו ככה לפי זה ב בא דוד המלך אומר חטאתי אודיעך עשיתי חטא הבעיה היא שהחטא

הזה ברא מלאך שנקרא עוון עווני לא כיסיתי אני לא מפרנס אותו אתה מפרנס אותו ממילא ודה עלי פשע גם על החטא וגם על המלאך שנקרא עוון שנברא מזה שעכשיו אתה מפרנס אותו אמרתי עוד עלי פשעי להשם ואח הרי שאני מודה וחוזר בתשובה אתה נשאת עוון זה המלאך חטאתי זה החטא סלע אפשר לחזור בתשובה טוב רבותי הגיע הזמן להתחיל ללמוד משהו לא סתם לדבר דברים סתם ויחי יעקב בארץ מצרים 17 שנה זה הפרשה שלנו ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים ו40 ומאת שנה ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא ליבנו ליוסף ויאמר לו איך הוא ידע שיקרבו ימי ישראל למות איך הוא ידע שהוא הולך למות אה אבל זה עוד לא כתוב זה כתוב אחר כך זה כתוב אחר כך מה אה אתה למדת את

זה שנה שעברה אז אתה כבר יודע אבל הנה אביך חולה עוד לא היה פה זה אחר כך אז כאן הוא עוד לא היה חולה אז איך ידע שהוא הולך למות אבל הוא עוד לא היה חולה הה חלא החולה זה אחר כך ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ויה אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חולה זה פרק מח פסוק א'ד ברך אבל הוא עוד לא היה חולה התשובה היא הוא כבר התקרב לשנות האביב 180 שנה אבא שלו חי הוא כבר 175 פה 147 סליחה לימים של אביו אתה צודק הוא לא התקרב למים של אבי שנים לפני ש סק חי 180 ויעקב 147 הוא חי לא 17 175 היה אברהם אבינו אתם צודקים אז אם ככה אז אז מה אתם אומרים אז למה ויקרבו ימי ישראל למות אולי הוא הרגיש שהוא מזדקן שיש לו חולשה כן

שגלי אולי באמת השם הודיע לו שהוא מוריד לו את השנים האלה 33 שנה טוב לא יודע אז ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו יוסף ויאמר לו אמנה מצאתי כן בעיניך סמנ ידך תחת ירחי ועשית עמדי חסד באמת אל נ תקברני במצרים למה זה נקרא חסד ואמת עם המתים אומר רשי חסד שעושים עם המתים זה חסד של אמת למה ור שאינו מצפה את לא שאין תמורה ודאי שיש שמע אין שכר בעולם הבא או אינו מצפה לתשלום גמול מה אבל פה הנפטר עוד היה חי אתה מבין אם מישהו מת ואתה קובר אותו הוא לא ישלם לך על זה אבל פה הנפטר עוד חי אז למה שהוא לא ישלם מה בטח שיש לו הוא נתן לו את שכם אבל תשלום זה אחרי מה שהוא עושה אחרי הוא יכול להבטיח לו מראש כמו שהוא באמת

הבטיח לו בהמשך שכם נתתי לך שכם אחד על אחיך אתת העיר שכם הוא נתן לו אבל התשובה היא פשוטה הוא אומר לו אני רוצה שתעשה את זה על באמת לא בעד שכר לכן הוא גם לא הבטיח לו פה כלום רק אחר כך שהוא כבר היה חולה אז הוא אמר לו ונתתי לך שכם אחד על אחריך הוא לא הבטיח לו את זה פה הוא מבקש אני מבקש בך תעשה את זה כי ביקשתי והוא הבטיח הוא נשבע אפילו אבל אמר לי שבוע שעבר ביום שישי פגשתי יהודי שהוא אמר לי בשם ר מושה מורד אפשטיין שהיה ראש ישיבת חברון מייסד ישיבת חברון הוא אמר לי דבר נפלא ביותר הוא אמר לי שיש בגמרא סיפור על אדם שהלך לאוניה ובאמצע נתקע לו הקוץ ברגל הוא לא יכל להמשיך ללכת והוא מקלל את היום שהוא נולד

את היום שקוץ הזה נולד ואת היום שהם נפגשו ובסוף מה קרה הוא נהה טבעה אומר או שר כוח ריבונו של עולם תודה רבה לך שמת לי ברגל אחרת הייתי טובע אז את אז מה מה זאת אומרת שבן אדם חושב שזה צרה ובאמת זה היה הצלה עד כאן מה שהגמרא אומרת אמר משמות חבשת אני אוסיף לזה עו עוד נטבח לסיפור בא החבר הכי טוב שלו אמר לו יואו אתה מאחר את האונייה בוא בוא אני אטפל לך ברגל הוציא לו את הקו שם לו משחה אנטיביוטית חבש לו את הרגל אמר לו רוץ התחיל לרוץ את זה השונא הכי גדול שלו אמר מה הוא יספיק את האוניה בחיים לו תפס אותו נתן לו אגרוף אחד הוריד לו את התחבושת שם בפנים א כל מה שהוא יכל בשביל שהזדהם הפצע לא נתן לו ללכת אחרי זה

תבעה האוניה מה התברר מי עשה לו את הרעה הכי גדולה החבר הכי טוב מי עשה לו את הטובה הכי גדולה השונא הכי גדול הוה אומר שבעולם שאנחנו חיים בו אתה אף פעם לא יודע זה טוב או רע אני בא אני רוצה לעזור למישהו מי אמר לך שאתה עוזר לו אולי אתה עושה לו רע לפי השכל שלי אני עוזר לו אז אני עושה את זה אבל באמת אתה לא יודע מה ההמשך של הסיפור א אז אתה אף פעם לא יודע זה טוב או רע יש דבר אחד שהוא וודאי חסד אם בן אדם מת ואתה קובר אותו זה חסד של אמת זה ברור שזה חסד כי כל השאר אתה אף פעם לא יודע מה יהיה ההמשך פה זה הסוף אז ממילא זה אמת חסד של אמת אבל זה כמובן לא הפשט ברשי כי רשי אומר שחסד של אמת זה כי הוא לא מצפה

לתשלום גמול אז זה לא מה שרשי אומר אבל הרעיון הוא רעיון יפה אף פעם אתה לא יודע מה טוב ומה רע באמת בסוף כי אתה לא יודע את הסוף ושכבתי עם אבותיי דרך אגב יש גם מגיד מדובנה מה ההבדל בין חסד לאמת חסד הרצון חסד אתה לא חייב לי אבל ברגע שעשית לי חסד ונשבעת לי שתעשה לי את זה שתעשה את זה זה כבר אמת כי אתה נשבעת אתה מבין מה אני אומר אם עשיתי לך טובה ואתה מחזיר לי טובה זה אמת זה לא חסד אתה חייב לי אבל אם אתה עושה טובה בלי שעשיתי לך משהו זה חסד בא יעקב אבינו אומר לו תעשה לי טובה מה תשווה לי שתקבל אותי בארץ מה זה השבועה הזאת מה היא חסד ברגע ש נשבעת אתה כבר חייב לקיים את זה נכון אז מה שתעשה זה יהיה אמת כי

אתה נשבעת משל למה הדבר דומה מספר המגיד מדוב נמשל כרגיל היה פעם מיש אחד שלא עלינו אשתו נפטרה השאירה אותו עם ילד קטן אז הוא התחתן פעם שנייה אבל האישה לא אהבה את הילד הזה כי הוא לא שלה ולא הסתדרה איתו וסופו של דבר הוציאה אותו מהבית עכשיו האבא הזה רחמיו על הבן שלו מה הלך נתן לו פה 100 שק פה 1000 שק אמרה לו אשתו מה אתה מבזבז את הכסף עליו לא מסכימה שתתן לו עכשיו הוא לא רוצה לסכסך עם אשתו מצד אחד מצד שני הוא רוצה לתת את הילד שלו מה עשה הלך נתן לו צ'ק 50 אל שק אמר לו תטבע אותי בבית דין תטבע אותי בבית דין על הצ'ק הזה ואז מה יהיה אני יהיה חייב לשלם יש את הרחוב כשהוא נתן לו את הצ'ק מה זה היה חסד כשהוא

קיים את הצ'ק מה זה אמת לכן הוא אמר לו ת מדי חסד ואמת החסד יהיה שתי שווה לי תקבור אותי בארץ ואחר כך שתעשה את זה זה כבר יהיה אמת זה ההבדל בין חסד לאמת ושכבתי עם אבותי ונסני ממצרים וקתני בקבורת ויאמר אנוכי אעש כי דברך ויאמר ישב עלי וישבה לו וישתחו ישראל על ראש המיתה הוא הלץ אותו לישב והוא באמת נשבע ו יעקב אבינו השתחווה ואז וי אחרי הדברים האלה ויאמר ל יוסף הנ יך חולה עכשיו הגיעה המחלה שדיברתם מקודם זה קרה אחר כך כן ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים ויגד ליעקב ויאמר ה הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המיטה אז הוא כנראה שמך שיוסף הגיע אז הוא התיישב על המיטה יש גם ורד של הגון כאן כן

מכירים את הבורות הגון אומר כתוב בגמרא שמי שבא לבקר את החולה הוא בן גילו בן מזלו אז הוא לוקח אחד חלקי 60 מהמחלה ממילא כל ביור כתוב כל ביקור כתוב בן מזלו לא יודע בקיצור אז אז יוסף הרי היה בן מזלו של הוא היה זיוי קונין שלו הוא היה כל מה שקרה ליעקב קרה ליוסף אז שהוא בא אז ויתחזק ישראל כי לקח 1 חלקי 60 והרמז הנה אביך חולה הנה בגימטריה 60 ויתחזק ישראל וישב על המיתה המיטה בגימטריה 59 למה הוא התחזק כי נהיה לו רק 59 כי א חלקי 60 הוא לקח ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אותי ויאמר אליני מפריחה רתיך ונתתיך לי קלמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם מה הוא אומר כאן הוא אומר

לו תשמע הקדוש ברוך הוא נגלה אליי בלוז בארץ כנען והוא בירך אותי שמה הוא אמר הנני מפרכה והרביתי ונתתיך לי קהל אמין ואומר יוולד לי עוד ילדים אבל באמת נולד לי רק עוד ילד אחד רק בנימין אז מה זה הו נתתיך לי כהל אמים אחד מהשבטים יתחלק לשניים ויקבל שני חלקים בארץ זה מה שהוא הבטיח לי הקדוש ברוך הוא ולכן ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים הבואי אליך מצרימה לי הם אפרים לשקי רובן ושמעון ניולי ולכן הם יקבלו את שני החלקים האלה שהקדוש ברוך הוא הבטיח לי ובזה בעצם הוא נתן לו את הבכורה כי בכור הוא מקבל פי שניים ולמי הוא נתן את הפי שניים ליוסף ולא לראובן ברור רבותיי יפה מאוד עכשיו הוא אומר לו אבל מולדתך אשר

הולדת אחריהם אם יולד לך עוד ילדים אז גמרנו אני לא נותן להם עוד חלקים בארץ רק לשני אלה ומולדתך ולדת אחריהם לך יהיו הם שלך על שם אחיהם יקראו בנחלתם הם יכנסו בנחלה של אפרים ומנשה אפרים ומנשה חלקו יקבלו שני חלקים בארץ עוד ילדים לא גמרנו עכשיו רבותיי אני רוצה לשאול משהו אולי נמשיך עוד טיפה ואני בבואי מפדן מתה עליי רחל בארץ קנן בדרך בעוד קברת ארץ לבוא הפרטה ואקברה שם בדרך הפרתי בית לחם אומר רשי ויקבר השם לא הולכתי אפילו לבית לחם להכניסה לארץ וידעתי שיש בליבך עליי אני יודע שאתה כועס עליי אבל שתדע לך שעל פי הדיבור דע לך שעל פי הדיבור כבר תהיה שם שתהה לעזרה לבניך כשגל אותם לבוז הרדן והיו עוברים דרך שם

יצתה רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים שנאמר כל ברמה נשמ והקדוש ברוך הוא משיבה יש פעולתך נאום השם ושבו בנים לגבולם אז אומר יעקב ליוסף תראה אני מבקש ממך שתיקח אותי לארץ ואני את אמא שלך לא הכנסתי לארץ ואני יודע שאתה כועס עליי יודעתי שיש בליבך עליי אבל תדע לך שעשיתי את זה על פי הקדוש ברוך הוא שהוא אמר לי לעשות את זה וזה כדי שיתפללו שם והיא בוכה עלהם לפני שנמשיך סיפור קטן כשהיה מלחמת ששת הימים היה פחד גדול כאן בארץ והיה בחור בישיבת מיר אמריקאי שההורים שלו לחצו עליו לבוא חזרה לאמריקה עד שיתבאר המצב אז הוא בא לרב חיים שמואל אביץ ורב חיים שמואלביץ אמר לו אתה תיסע לאמריקה אז מי התפלל על החיילים מי

ילמד אומר לו כבוד הרב להתפלל אפשר גם שם למה אני צריך להיות פה בשביל זה אמא שלי לחוצה מה הבעיה נתפלל שם אני אלמד שם אמר לו אמר לו רב חיים שמואלביץ רחל מבכה על בניה למה בשביל זה היא נקברה בדרך כדי שיבואו להתפלל ואז היא תבכה עליהם סלח לי ואם היא היייתה נקברת במערת המכפלה היא לא יכולה לבכות עליהם למה היא צריכה להיקבר בדרך אמר לו רב חיים שמואלביץ רואים מפה שכשהיא רואה את הילדים שלה סובלים אז ה מזה תפילה אחרת אז נכון שבאמריקה גם אפשר להתפלל אבל מפה מתפללים יותר טוב יפה לעניינינו חזרה לנושא שלנו אומר לו יעקב ליוסף ואני יודע שיש בליבך עליי רבותיי כמה שנים לקח מאז שנפטר נפטרה רחל עד שנפטר יעקב נעשה את

החשבון ביחד נעשה את החשבון ביחד רבותיי כשהיא נפטרה רחל יוסף היה בן שבע ואז בן 17 מכרו אותו אז כמה שנים עבר מהפטירה שלה 10 אחרי זה 22 שנה הוא היה במצרים עד שיעקב הגיע למצרים אז זה כבר 32 שנה ואז ויחי יעקב בארץ מצרים עוד 17 שנה אז זה 49 שנה 49 שנה אתה יודע שהבן שלך הולך עם כאב בלב למה קברת את אמא שלי באמצע הדרך לא הכנסת אותה אפילו לבית קברות לא מדבר על על מערת המכפלה אמצע הדרך למה זה חפץ חשוד מתח חפרת בו כנסת אותה פנימה למה ואתה יודע שכואב לו ואתה לא מספר לו כלום ואם זה היה איזה סוד אבל מה מה הסיפור השם אמר לי אז תגיד לו את זה או לפני הלווייה או בשבעה למה לתת לו להתבשל עם הכאב הזה 49 שנה בהתחלה

הוא היה ילד ואם הוא ילד אז לא כואב לו מה אומר כבודו על השאלה הדיבור בסר ר אז תגיד לו שזה על פי הדיבור מה הבעיה למה אתה נותן לי לסבול הוא לא תגיד לי שהשם אמר לך הוא לא היה כלי מוריי ורבותיי כדי לענות על זה אני רוצה לספר סיפור שלא היה ולא נברא אבל משל היה מנכל אלית זה חברה גדולה שמעת על החברה הזאת בטח אליט אליט כן שמעת על חברה הזאת יש חברה כזאת בארץ אז מנכל שמה מקבל משכורת טובה יש לו גם עבודה גדולה אבל הוא מקבל משכורת טובה מאוד 20 שנה הוא עבד הכל היה נפלא מייצרים מייבאים מייצאים מצבת כוח אדם משכורות הכל פיקס אין טענות לאף אחד אחרי 20 שנה פרצה שריפה במפעל זה לא היה זה רק משל אבל פרצה שריפה במפעל

ואז מתחיל לחץ אימים מה הלחץ להזמין את המכבי אש לראות שכל העובדים יצאו לראות שהזיזו את הבלוני גז ובתוך כל הלחץ מצלצל הבעל הבית שמעתי י שרפה במפעל אומר נכון איך זה קרה אומר תגיד לי מה אתה מבלבל את המוח עכשיו איך זה קרה אני באמצע לטפל בזה תרק לו את הטלפון נגמרה השריפה קורע בעל הבית למנכל אומר לו אני מפטר אותך כי התחצפתי אומר לו אתה צודק רק שאלה אני יכול לשאול משהו כן בבקשה את מי תיקח מקוי את מי תיקח במקומי הוא מתחיל לצחוק אומר לו מאחורי הדלת מחכים 100 איש לראיון אמר לו ברור בשביל משכורת כמו שאני מקבל פה גם מתי מיש יחכו השאלה היא איך תדע שהם יותר טובים ממני הרי ביום יום גם אני הייתי טוב 20 שנה

אלא מה הייתה שריפה והייתי בלחץ תפתי מאיפה אתה יודע שיהיה לחץ הם לא תצפו אתה רוצה לבדוק אותם תעשה עוד שריפה תראה האם צודק המנכל הזה בטח שהוא צודק עכשיו אני הולך לנמשל עד כאן זה היה משל לא היה ולא נברא עכשיו אני משל יעקב אבינו אומר לראובן תשמע ראובן בכורי אתה כוחי וראשית עוני יתר סעת ויתר עוז בעצם מגיע לך הבכורה אתה כוחי ראשית אוני לכן מגיע לך יתר יתר סעת יתר עוז הכל מגיע לך יש לי איתך בעיה אתה פחז כמים אז אני מצטער לוקח לך את זה פחז כמים לכן אל תותר מה היה פחז כמים יעקב אבינו היו לו ארבע נשים איפה היה איפה היייתה המיטה שלו באופן קבוע אצל רחל באוהל נפטרה רחל לוקח יעקב את המיטה שלו שם אותה באוהל

של בלהה שפחת רחל בא ראובן הבן של לאה אומר אמא שלי פחות מהשבחה לקח את המיטה של אבא שלו מהאוהל של בלהה העביר אותה לאוהל של לאה אמא שלו טבע את כבוד אמו אומר לו יעקב אבינו ההתנהגות הזאת זה התנהגות של פחז כמים מה זה מנהיג צריך לפעול מהראש לא מהבטן אם אתה פועל מהבטן אתה לא יכול להיות המנהיג אני לוקח לך את הבכורה אומר לו ראובן אבא למי תיתן אמר לו ליוסף אמר לו ראובן תראה אבא אני גם שומר מצוות כאילו אני מניח תפילין כל יום שומר שבת הכל בס ביום יום גם אני טוב אלא מה היייתה שריפה נכנסתי ללחץ טבעתי את הכבוד של אמא שלי מאיפה אתה יודע שהוא יותר טוב בחנת אותו אמר לו מוק אני כבר 49 שנה בוחן אותו הוא אף פעם לא

שאל אותי אבא למה ואני יודע שזה כואב לו ואני יודע שזה כואב לו אבל הוא מעולם לא שאל אותי למה בטח שבחנתי אותו אוי ויער ישראל את בני יוסף ויאמר מי אילה מה זה מי אלה מה השאלה הזאת בעתיד שלא יושר ל אה הוא ראה שאינם ראויים לברכה מי אלה אז הוא אמר לו מה אבא הכל בסדר בני המה שנתן לי אלוקים בזה בזה הוא הראה לו את השטר כתובה הוא אמר אני התחתנתי קשור ק הדין מה ה בעיה אמר לו אם ככה ככם נ אליי ועבר הכם הבעיה היא שאיני ישראל כבדו מזו כן לא יוכל לראות אז יוסף הגיש אותם והגיש אותם הפוך למה כי שאתה עומד ממול אז אתה צריך ימין מול שמאל שמאל מול ימין ואז הולך יעקב הופך את הידיים אומר לו אבא לא זה אמר לו ידעתי בני

ידעתי גם זה יגדל אבל זה יגדל ממנו וזרוע מלאו הגויים מי זה יהושע בנן לכן הוא מגיע לו את הברכה ביד ימין אז למה יעקב אבינו לא פשוט הפך להם את המקום התשובה היא כדי לא לבזות את מנשה אז הוא השאיר אותו אבל את הידיים הוא שם הפוך וכש יעקב יוסף בא להגיד לאבא שלו אבא מה אתה עושה אז עונה לו יעקב אני יודע רק אני יודע עוד דברים אני יודע מה היהיה בעוד 500 שנה וכלפי מה הדברים אמורים האם יש דבר שבן אדם יודע יותר טוב מאשר מי הבן הבכור שלי אין זה דברים שהם ברורים סגורים חתומים אז הוא בא אומר אבא זה הבכור אמר לו יעקב את מה שאתה יודע גם אני יודע אבל אני יודע מה יהיה גם בעוד 500 שנה ואת זה אתה לא יודע מה פירוש

לפעמים באים עכשיו דבר ל לא על סתם על רבנים אמיתיים גדולים מאוד עכשיו הוא אומר לך דבר אתה אומר לו הרב זה לא נכון מה שאתה אומר זה פשוט לא נכון אני יודע שזה לא נכון ומה התשובה ידעתי בני רק אני יודע עוד כמה דברים מה שאתה לא יודע ידעתי בני את מה שאתה יודע גם אני יודע רק יש עוד כמה דברים שאתה לא יודע שאני כן יודע אני לא אומר לא כל אחד זה ככה אבל יש את הרבנים האלה הגדולים לא ניקח מישהו מהדור הזה בסדר ניקח מישהו מלפני חמש דורות 10 דורות רבנים באים מה מה אתה אומר זה לא ככה הרב תאמין לי שאני יודע את מה שאתה יודע אני יודע את מה שאתה יודע אני יודע אבל עוד כמה דברים ואת זה אתה לא יודע וזה נקרא אמונת חכמים

אדם מאמין שמה שהחכם אומר זה באמת אמיתי גם אם בעיניי זה נראה הפוך לגמרי על זה אמרה התורה אפילו אומר לך על שמאל שהוא ימין ועל ימין שהוא שמאל אבל אני לא יודע איפה היד ימין שלי מה הוא אומר לי הל ימין שהוא שמאל אני יודע זה היד ימין שלי נכון אני אומר עוד פעם יש כאלה שנקראים חכמים והם טיפשים ויש כאלה שנקראים צדיקים והם רשעים עליהם לא מדברים כן כל הבאבות למיניהם מדברים על אלה שהם ידועים ומפורסמים לחכמים גדולים אמיתיים יודעי תורה א זה המצווה לשמוע בכולם גם כשזה נראה לנו הרבה פעמים לא לא כמו שזה מסתדר לי אני רוצה ברשותכם לעבור לסוף הפרשה ש יוסף אחרי הלווייה של אבא שלו או האחים שלו פתאום התחילו לחשוש כל

זמן שאבא היה הוא לא התנקם בנו הכל היה בסדר אבל עכשיו מי יודע מה שיהיה מה הסיבה שהם פתאום התחילו לחשוש שקום בהם אחרי למה למה פתאום עכשיו מי שישגיח אתה אומר כי אבא לא נמצא אבל יש יותר מזה רשי אומר שעד עכשיו הם היו אוכלים כולם ביחד ופתאום מהרגע שאבא שלהם נפטר הוא לא הזמין אותם לאכול אמרו זהו זה מתחיל זה מתחיל יו מה הייתה באמת הסיבה הסיבה היייתה כל זמן שיעקב היה הוא ישב בראש השולחן לא היייתה שום בעיה ברגע שאיין יעקב מי ישב בראש השולחן יוסף מלך מצרים או יהודה שהוא המלך של השבטים יש בעיה עכשיו מה נעשה אני לא יכול לתת לו לשבת בראש כי אני מלך מצרים אני לא יכול לתת לעצמי לשבת בראש כי הוא יהודה אבל איך

זה מסתדר שהבכור לא מלך מה בכור צריך להות א' לקחו לו את הבכורה לא יוסף אז יוסף אבל הבעיה היא שאת המלוכה יעקב נתן ליהודה כתוב לאסור שבת מיהודה הוא מחוקק מבין רגליו עד כי יבוא שילו אז אם יעקב נתן לו את המלכות אז הוא נתן לו את המלכות אז ממילא אז אז לכן הוא הפסיק להזמין אותם פשוט טכנית זה בלתי אפשרי אבל הם פירשו את זה הנה עכשיו הוא הולך להתנקם בנו ואז הם שלחו להגיד לו תראו בפרק בעמוד 69 פרק נ פסוק טז עמוד 169 פרק נ פסוק טז ויצו אל יוסף לאמור אביך ציווה לפני מותו לימור כות אומרו ליוסף אנ סנה פשע אחיך וחטאתם כי רעה ג מלוך ואתה סנא לפשע אבדי אלוהי אביך ויב כי יוסף בדברם אליו למה הם מזכירים פשע עבדי

אלוהי אביך עבדי אלוהי אביך אז יש כאלה שמפרשים שהם רצו להגיד לו תראה אם אתה תהיה מסוגל למחול לנו לא להתנקם בנו לא לקנא את הקנאה שבוערת בך כנראה אז אתה אז אתה באמת יוסף אם אם לא אז מה אתה שווה שימו לב למילים אלוהי אביך אני קורא את זה בראשי תיבות עכשיו אי לו הי יומה כמה יוסף איקה בשוקה אם לא היום הזה כמה יוסף יש בשוק מה אתה שווה יותר מאחרים אבל אם אתה תהיה מסוגל להעביר על המידות שלך אז אתה יוסף מורי ורבותיי עונה להם יוסף ויאמר עליהם יוסף אל תיראו כי אלוקים אני ואתם חשבתם עלי רעה אלוהים חשבה לטובה למען עסוק היום הזה לאחיות עם רב ואתה אל תיראו אנוכי הכלכל אתכם ואתכם וינחם אם וידבר על ליבם ואז

ממשיך הפסוק ואומר וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו כלומר גם אחים שלו ויחי יוסף מא ו1 שנים ויר יוסף לאפרים בני שלישים יאמר יוסף אליך ואנוכי מת ואלוהים פקוד יפקוד אתכם ועלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב וישבה יוסף את בני ישראל לאמור פקוד יפקוד אלוהים אתכם ועליתם את עצמותיי מזה שאלה מתי יהיה הגאולה ממצרים אחרי כמה שנים 210 שנים לא פחות הם חיו 17 שנים ש בסדר 200 שנה בגדול 200 שנה עכשיו השאלה היא מי אמר שישאר עצמות אותם מהותם מה עשוי נו מי אמר שישאר עצמות אחרי 200 שנה צדיק הצמות לא התשובה היא אתם יודעים מה מרכיב את העצמות בקבר קנאה קנאה שנאמר הורכב עצמות קנאה הורכב עצמות מה

מרכיב את העצמות בקבר מה גורה להם רקבון קנאה אבל אם אדם לא מקנה אז העצמות שלו לא רכבות בקבר ידוע ידוע הסיפור המפורסם שהיה היה בית קברות ככה בבני ברק הבית קברות מאוד מאוד יקר אז עשו חלקה של בני ברק בפתח תקווה בבית קברות של פתח תקווה אבל זה כ נגמר המקום הלכ החבר קדישה של בניברק קנו חלקה באר יעב קידשו את החלקה אבל אף אחד לא רה להות הראשון עמד החלק ריקה בוא תקנ בוא תקח בחינם אף אחד לא רו להות הראשון מחפש מחפשים והחלקה עומדת רקה יום אחד יודי באמריקה הלך לאיזה מוסד והתברר שיש שמה יהודיה שקבורה זה המוסד נוצרי ה היא הייתה ילדה כשהיא קיבלה תאונת דרכים לא עלינו הא ניתה צמח וההורים שלה הכניסו אותה למוסד

לא היה מוסד יהודי שמטפל בבעיות כאלה אז הכניס אותם למוסד נוצרי ההורים נפטרו לפני שהם נפטרו הם שמו אפוטרופוס עליה אבל האפוטרופוס גם נפטר ויות חייתה בסוף היא נפטרה קברו אותה שם בבית כברות הנוצרי היהודי הגיע לשם נודע לו דבר כזה אז הוא אמר לה מה אכפת לכם שאני אקח את הגופה הזאת לקבור אותה בבית קברות יהודי אמרו לו אתה רוצה תיקח אבל היא כבר קבורה חמש שנים הוציאו אותה אה אז הוא צלצל החבר'ה קדישה של בני ברק אמר יש לי בשבילכם מישהו שיהיה ראשון ו בשמחה רבה תביא אותה הביאו אותה סיפר לי איש החבר'ה קדישה האישה הזאת היייתה חמש שנים באדמה שלמה שלמה הלכו לרב חיים קנייבסקי כולם ככה נרעשים אמר להם מה אתם מתפלאים

היא אף פעם לא קינתה במי היא קינה היא היייתה צמח אז אין סיבה שרכב בא יוסף להרגיע את האחים שלו אומר להם פקוד יפקוד אלוקים אתכם זה יהיה בעוד 200 שנה והעליתם את עצמותיי מיפ אתה ודע שלך עצמות מה שתבינו אני לא מקנה זה הוא רצה להרגיע אותם לכן מסימת התורה ואומרת אמר להם פקוד לפקות וזה לא יהיה עכשיו זה עוד הרבה הרבה זמן ואף על פי כן אני אומר לכם ועליתם את עצמותי למה תבינו מזה שאני יודע שאני באמת לא מקנה אני לא כועס הכל יהיה בסדר וזה הסיום של הפרשה של ויחי ואנחנו מצפים שהשם באמת פקוד יפקוד אלוקים אתכם שיגיע כבר הזמן