"איך אומרים לילדה בת 3 שאין לה אבא?": אלמנתו של אהרון חיימוב הי"ד על האובדן הגדול

אני פשוט צועקת להם אני ידעתי אני ידעתי שאתם תבואו לפה ומהר רצתי משמה לחדר ורק בקשתי דיי תלכו תלכו מפה תחזירו לי אתרון תחזירו לי אותו והם הם מנסים מנסים לגרום לי לנסות רגע לגשת לדבר איתי ואני לא מוכנה לשמע אני רק חנןת ם תחזירו לי אותו תחזירו לי את הרון שלום לאומי חימ ויקרה מאופקים מה שלומך שלום שלום שלום איך את מרגישה ברוך השם ברוך השם את עוברת תקופה מאוד מאוד לא פשוטה לפני א פחות או יותר חודשיים קצת יותר מחודשיים בעלך אתם נשואים ארבע שנים ויש לכם שני ילדים ברוך השם ובגלל שהוא כונן במדה אז קראו לו מיד באותה שבת הוא בין הראשונים שיצא מאופקים אבל לפני שהוא הגיע לעזור לטבוח ומה שהוא צריך התפקיד

שלו המחבלים ראו אותו ו שמקום דמו את יכולה לספר לי קצת לפני שאנחנו נגיע לאותה שבת קצת על החיים שלכם לפני איך א איך הם היו לפני האובדן הגדול אה אני וארון התחתנו לפני ארב וחצי שנים שנינו בנות או שכבת גיל אנחנו בני 25 התחתנו בגיל 21 א יש לנו נו שתי ילדים אילה בת שלוש וערי בן שנתיים א ו היה לנו חיים מאוד מאוד שגרתיים קמים בבוקר מלבישים את הילדים לוקחים אותם לגן חוזרים עבודה ארוחת ערב קלחות את זוכרת את הרגעים האחרונים שלך איתו את יכולה לשתף אותנו אולי גם עם המשפחה וגם איתך נו נפעל כן א ערב לפני היינו בסעודת חג אצל א אצל הדודים שלי היינו הרבה אנשים באותה סעודה אז אבא שלי עשה את הקידוש ואחר כך כולם

קמו ליטול ידיים אבל אני קלטתי את אהרון הולך לאבא שלי ואומר לו אבא תברך אותי את הברכה של אחרי הקידוש אבא שלי לא לא בירך בגלל שהיינו כל כך הרבה אנשים אז הוא חשב לדלג על זה וכשרון בא לבקש ממנו את הברכה ראיתי כמה אבא שלי מתרגש מזה שהחתן שלו ככה ואבא שלי לא הפסיק להגיד את זה מאז ש באמת כל אחד אומר לו איכשהוא בא אליי אבא תברך אותי וחזרנו הביתה מאוד מאוחר שקמנו את הילדים שלנו לישון ואני מגיעה למטה אני רואה שהוא עדיין ער וזה היה מאוד מאוד חריג הוא היה עייף בצורה זה דופן הוא עבד עד מאוחר באותו יום שישי ממש הגיע התקלח ונכנס שחג ואני רואה שהוא עדיין נר וזה והתחלתי לדבר איתו ומה וזה ואיכשהוא הגענו לזה

ואני אומרת לו וואו כמה כמה טוב לנו בתקופה האחרונה ביחד איך כ אני ממש נהנית מהזוגיות הזאתי ביחד והוא גם אמר לי שיש לנו באמת רגעים מאוד מיוחדים ביחד והחלטנו ממש לפני ראש השנה אמרנו לשנה הזאת אנחנו מקבלים עעל עצמנו לנסות להעצים את הזוגיות ולקחת את הרגעים האלה לעצמנו ולא לקחת הכל בשגרה והכל כמובן מאליו שחיים ביחד וגרים ביחד בלי לדעת בכלל מה הולך לקרות לנו אבל זה באמת היה החלטה לשנה החדשה ו ופשוט דיברנו כמה טוב לנו ביחד ו ואז בבוקר התעוררנו כמו רוב מעם ישראל זקות הרמנו את הילדים שלנו ירדנו שלוש קומות למקלט הוא ישב איתנו במקלט כמעט 20 דקות ו הוא ממש נתן לנו תחושת ביטחון אני מאוד מפחדת בזכות כל המצב

הזה וילדים ישבו על הברכיים שלו הרגע תלשו אותם האמיתות והם לא בוכים פשוט יושבים על הברכיים של אבא מרגישים הכי בטוחים הוא נתן את ה תחושת רוגה הכל בסדר אני פה ו ככה ישבנו כמעט 20 דקות עד שהגיעה ההודעה שיש פצועי ירי ב בהורים והוא ממש לקח את המפתחות של האמבולנס ורץ החוצה אחרי שתי דקות הוא חזר מתנשף ואמר שכחתי את המשקפיים שלי רצתי מהר שלוש קומות למעלה הבאתי לו את המשקפיים וזה הרגעים האחרונים שראיתי אותו את הרגשת שמשהו הולך לקחות לפני לא הרגשתי אבל א המשכנו לשבת עוד קצת במקלט אני והילדים ואז היה הפוגה ממש קצרה של כמה דקות שלא היה זקות מהר לקחתי אותם עם עגלה הלכתי מהר לבית של אמא שלי שזה בהמשך הרחוב

בעצם ושם היינו עם כל האחים שלי רציתי להרגיש יותר בטוחה להיות ע המשפחה ולא להיות לבד עם הילדים אז באמת ישבנו שם אצל ההורים שלי ומתחילות להגיע השמועות שיש מחבלים בסדרות ואח שלי נועל את הבית כל רגע אח שלי חייל הוא נועל את הבית כל רגע אנחנו אומרים לו לא תפתח אם י הזקן אנחנו רוצים לרוץ את המקלט אומר תנהלו תנהלו למה כולנו מבולבלים אומר יש חדירת מחבלים בסדרות בסדר זה בסדרות זה לא פה הוא לגרום לנו להבין שיש באופקים חדירת מחבלים ואנחנו לא מאמינים אופקים אנחנו באמת לא מאמינים לזה ואנחנו בכל זאת נועלים ומסתגר ואני יושבת בספה ולאט לאט אני מרגישה תחושה לא טובה תחושה של פחד מועקה משהו ממש ממש קשה בלב ואני

אני לא יודעת בהתחלה בהתחלה לפרש את התחושה הזאת אבל אני מרגישה שמשהו כלא בסדר ואני אני אומרת להם אני חושבת שקרה לאהרון משהו הם אומרים לי למה למה את חושבת תראי איזה בלאגן בטח הוא עסוק אמרתי להם לא יכול להיות ארון היה הוא היה הוא היה מתקשר אומר לי אבל שבת הייתי אומרת לה אהרון היה בא לרגע רק להגיד שהוא בסדר רק להגיד לנו להסתגר בבית הוא לא היה אה בידיעה שיש מחבלים ואופקים והוא אני לבד עם הילדים הוא היה בא הוא היה אמרתי להם גם כשהוא היה באחיות הוא היה עונה לי רק א אומר אני באחיה משהו דחוף הייתי אומרת לא לא לא ומנתקת ואמרתי לו למה אתה עונה לי שאתה באחיה הוא אומר לי לא רק רק לשמע שהכל בסדר אולי את

צריכה אותי דחוף אז אמרתי במצב כזה אני בטוחה שהוא היה בא או עונה או אומר משהו והם הם כמובן ביטלו את ה את הרגשות האלה הם אמרו לי שבטח מהעומס ו מהבלאגן אבל אני לא קיבלתי את זה אני פשוט יושבת בשפה מפוחדת ומרגישה רע וכמובן שבכיתי ממש ואני בראש שלי בראש שלי אני כאילו רואה אנשים שדופקים בדלת והם באים להגיד לי את הדבר הגרוע מכל אני משתדלת ממש ממש להרחיק את המחשבה הזא ני אומרת לא נאמת לא צריכה לחשוב על דברים כאלה הכל יהיה בסדר אני פשוט מתפללת לשם שיחזיר אותו בריא ושלם אפילו זוכרת ש אמרתי השם אפילו לא פצוע אני אני רוצה רק שהוא יחזור אליי בריא ושלם ובאמת בשעה 12 בצהריים בערך דופקים בדלת אני רואה איזה

מישהו ומאחוריו עומד החבר של ארון מהעבודה אני פשוט צועקת להם אני ידעת אני ידעתי שאתם תבואו לפה ומהר רצתי משמה לחדר רק בקשת דיי תלכו תלכו מפה תחזירו לי את הרון תחזירו לי אותו והם הם מנסים מנסים לגרום לי לנסות רגע להגיש לדבר איתי ואני לא מוכנה לשמע אני רק מתחננת ם תחזירו לי אותו תחזירו לי אתו ו האיש שהגיע בעצם הוא היה ה עוזר סוציאלי מהרווחה שם אבא שלי ממש מכיר אותו טוב והוא אומר לי את רוצה לשמוע מה קרה לארון את יודעת איפה הוא אמרתי לו הוא יצא ל מקר בהורים ואמר לי הוא לא הספיק גיע הוא אפילו לא הספיק לצאת מהעיר המחבלים פשוט הקימו מערב פה ממש קרוב ליציאה מאופקים והוא נכנס ישר לתוך המערב שלהם והוא

נפצע קשה מאוד אמרתי לו אני יודעת מה זה שאתם אומרים שהוא נפצע קשה אני יודעת מה זה מה זה אומר רק תגיד לי אם הוא חי וואו איזה פשוט זה והוא פשוט אמר לי שהוא לא שרד והוא הוא בעצם נהרג במקום מכדור שחדר את הדופן של האמבולנס בצד של הנהג נכנס לכיסא של הנהג ופשוט צר בלב שלו והוא לא יצא וואו תקשיבי מה שאת מספרת זה כל כך לא פשוט מטורף שגם דמיינת את הרגע הזה כלומר את הרגשת שהולך לקרות משהו ופתאום זה קרה השם אני חושבת שהשם פשוט ניסה לעשות לי איזשהיא הכנה לא באמת אפשר להתכונן לדבר כזה כן אבל כאילו איזשהיא הכנה קטנה ו ואני באותם רגעים כמובן שהייתי בשפה ם עם המחשבות האלה אני אומרת מה יכול להיות שהשיחה שהייתה

לנו אתמול בלילה זה פרדה לא לא לא אנחנו רק דיברנו זה רק דיברנו על כמה טוב לנו מה פתאום מה פתאום פרידה אבל היום בדיעבד אני מבינה שהשם נתן לנו את ההזדמנות הנדירה הזאתי להיפרד בצורה כל כך טובה הכי טובה שיכולה להיות בעצם להגיד כמה אנחנו אוהבים אחד את השני שזה כיום זה מתנה בשבילי הרגעים האלה שאני נוצרת אותם ממש ממש בכל ליבי שהם הגיעו להודיע לך על הרגע הזה זה רגע שמצד אחד סירבת לקבל אותו מצד שני הוא חושב שהיית עם כל המשפחה שלך מה עשיתי עם הילדים ברגע הזה כלומר בסופו של דבר היתי צריכה להסביר לילדים או להגיד להם משהו או איך הסתדרת את זה מה עשית א אז א אחרי ש קצת אח שהו נרגעתי מכל הבכי והצעקות אז היה

רגע אחד שהעזרה בא ושאל אותי אם אני רוצה להגיד לילדים ופשוט אמרתי לו איך אתה רוצה להסביר לילדה בת שלוש שאיין לה אבא היא עכשיו עכשיו היא ישבה איתו במקלט איך איך אתה רוצה להגיד לה שאין לאבא אז הוא אמר לי בואי נעשה את זה ביחד אני פשוט ישבתי שם ו הייתי בחלל אני זוכרת את הכל אבל לא באמת הייתי בסיטואציה א הוא ישב והוא אמר לה אילה את את יודעת איפה אבא אז היא אמרה לו אבא הלך להציל אנשים אז ה אמר לה בדרך קרה לו משהו נורא והוא לא יכול לחזור היא אמרה לו בסדר עוד מעט הוא יסיים להציל את האנשים והוא יחזור ופשוט ביקשתי לעצור כי לא יכולתי ואחר כך היא היא איכשהו שמעו הבינה שהיא באה וניגשה אליי שהרתה אותי בוכה

והיא אמרה לי אמא אל תדאגי קצת כואב לאבא ואיין מי שיציל אותו אבל עוד מעט הוא יחזור היא בעצם הבינה שאבא שלה היה זה שמציל את האנשים ועכשיו אין מי שיציל אותו אני ישבתי והסברתי לה ש אבא שלנו בשמיים אנחנו יכולים תמיד לדבר איתו והוא באמת שומע ומקשיב לנו להכל אבל הוא אנחנו לא יכולים לראות אותו בעזרת השם אנחנו ממש מתפללים שהמשיח יגיע והוא יחזור אלינו מערב אז אנחנו פשוט יש לנו תמונה על קנבס תמונה שלו ם חיוך והעיניים הטובות שלו ואנחנו פשוט מנשקים את התמונה ואנחנו אומרים לו לילה טוב ובוקר טוב ושבת שלום והילד שלי תמיד שאני מרימה אותו הוא מסתכל על השרשרת עם התמונה שלו הוא פשוט מוריד את המוצץ ומנשק את

התמונה וואי נאומי זה ממש קשה לשמוע את זה באמת אני לא ו כאלו אני שומעת את זה מהצד ואני מתפרקת א אז אני לכת לחיות ות עם זה יום יום עם החיסרון הגדול הזה כאילו מישהו ש כ נותן ביטחון וא אבא של המשפחה ופתאום בבת אחת הוא נלקח וילדים כל כך קטנים ואין מה להסביר להם ו וואוו זה כל כך לא פשוט זה באמת לא פשוט זה התמודדות אומרים יומ יומית אבל זה גם יכול להיות ב כל רגע ובכל שעה זה תופס אותנו בסיטואציות ש אנחנו זה נראה לנו רגיל א יומ יומי כמובן שהיה לי במסגרת זה שהוא עבד משמרות היה לי ללות שהייתי שנה לבד היה לי בקרים שרק אני מארגנת אותם היה לי את הסיטואציות האלה אבל תמיד ידעתי שבסוף הוא יחזור או בתת מודה שלי

אני יודעת שיש יש לנו את האבא שהמשפחה יש לנו את הביטחון את המשענת אז תמיד יש איזה רוגע היום גם הפעולות הכי פשוטות שהייתי עושה אותם לפני מטפלת בילדים מכינה אוכל בכל רגע מרגישים את החיסרון הידיעה הזאתי שהוא לא איתנו היא נמצאת אצלנו ממש בכל רגע גם אם אני צוחקת ומחייכת ונמצאת עם המשפחה שבאמת עוטפת אותי ו אבל תמיד אני מרגישה את החיסרון הזה בכל רגע גם אם הפנים נראות מאוד מחויכות מאוד החיסרון הוא נמצא הוא נמצא בכל דבר אפשרי מה נותן לך כוח להתמודד ברגעים האלה רק האמונה אני בשיבה מערב שבת בעצם שהיינו צל הדודים שלי עד יום שלישי לא אכלתי ולא שתיתי פשוט דחפו לי לפה לשתות וזה אבל אני ממש זהיה ממש טיפות לא

הסכמתי לאכול למרות שהתחננו אליי ואבא שלי פשוט יושב ומתחנן ואני פשוט לא מס מסוגלת לא מסוגלת להכניס כלום לפה עברתי הלווייה בלי שהסכמתי שכמובן ישימו לי איזה הרגעה כלום רציתי פשוט אני שאני אהייה שמה ו ואז ביום שלישי הגיעו אלינו רבנים מאוד מאוד גדולים וזה אחר זה כולם פשוט אמרו את אותו הדבר הוא נמצא במקום הכי גבוה מתחת לכיסא הכבוד הכי קרוב לקדוש ברוך הוא הוא היה בדרך להציל חיים להציל נפשות הוא היה הוא הלך על קידוש השם זה הדרגה הכי גבוה שיכולה להיות ואז הבנתי הבנתי שבעצם לא טוב טוב לא שם אנחנו מתגעגעים אליו מאוד וקשה לנו מאוד אבל הידיעה שלפחות לא טוב לי זה נותן קצת נחמה לקום ולטפל בילדים ולנסות לה

משיך קצת את את היום יום שלנו וגם כמובן האמונה לדעת שבעזרת השם גיע המשיח ווא יחזור אז אני כל כך רוצה שכשהוא יחזור אני אוכל להראות לו כמה ני עשיתי והתאמת ושהוא יהיה באמת גהה בי על זה שלמרות הכל אני לוקחת את הילדים ומלבישה אותם ומטפחת אותם ולא נותת לזה א לגרום לי לשקוע ולהיות פשוט ב כל היום לבכות כי אני יכולה ואני גם לפעמים רוצה אבל אני בוחרת שלא אני בוחרת שהילדים שלי הם איבדו אבא הם לא צריכים גם עכשיו להיות בלי אמא אני רוצה שהוא יחזור ויגיד לי שעשיתי את הדבר הנכון שזה קודם כל לדאוג לילדים שלנו כמובן שנדאג גם לעצמי וואוו תקשיבי את אישה פשוט גיבורה באמת אני מסתכלת עלייך כד כם את נראת ש ורירית כל

כך ועדינה ואני שומעת אותך ואני אומרת וואו איזה עוצמה ות כאילו העוצמות של להמשיך לקום מהמיטה ולהמשיך זה נראה לנו זה משהו טריביאלי אבל זה באמת לא ברור מאליו זה דבר הכי נורמלי להישאר במיטה ולבכות והכי כמו שאת אומרת זה הכי בא לי לעשות את זה זה מה שאני רוצה וכל בוקר מחדש לחם במקום הזה עם היצר ולהגיד לא אני ממשיכה להיות אמא זה וואו זה מדהים באמת זה גבורה יהודית זה ממש גבורה יהודית תודה רבה מי היה אהרון בשבילך וואו כמו שאמרתי לפני הוא משענת אבל בעיקר היום אני חושבת על זה הוא היה היום יום שלי זה היה פשוט היום יום שלי התרגלתי לזה שאנחנו קמים ואנחנו מתארגנים יחד לעבודה ושאנחנו משתפים הכל מהכל מה היה

בעבודה ואיך היה ואם קשה לי אז אני מספרת לו וכש קשה לו אז הוא מספר לי ולהתייעץ העץ איתו העצות שלו זה אבל זה אין ספק שזה הוא מיוחד מאוד בשבילי יש אולי איזשהו מידות מסויימות שאת אומרת ש שחשוב לך שכל עם ישראל נוכל לקבל ממנו כן יש יש משהו אחד שהוא ממש בלט אצלו שהיה לו לב טוב לב ממש ממש טוב ש שכל מי שהגיע בשיבה היה משהו אחד שכולם אמרו זה ש שהיה היה נעים לדבר איתו היה כיף לשתף איתו אותו בדברים כי כי היה נעים בן אדם שמדבר איתו בעצם וזה באמת הרבה הרבה אמרו את זה וגם זה משהו שאני הרגשתי תמיד היה כיף לשתף איתו והוא הי הוא היה עונה והיה מייעץ והיה לו לב טוב כזה והוא היה ממש רגיש בצורה ואני גם אומרת שבעצם

השם השם ראה כמה לב שלו היה טוב ושלא הגיע לו לסבול ברגעים האחרונים שלו ובאמת הכדור הגיע ללב הזה ללב הטוב הזה והוא נעצר שם והוא לא סבל נמי היקרה ואהובה כל כך חשוב לי להגיד לך שתיתי שכל עם ישראל איתך עם מה שאת עברת ו לא רק את אבד את הארון אלא כולנו אבדנו אותו הוא היה בן אדם שפשוט הוסיף כל כך הרבה טוב לעולם עד ששמעתי ממך ואני בטוחה שיש עוד המון המון סיפורים שאפשר עוד להרחיב יריעה אני אומרת לעצמי כי כל כך חשוב המקום הזה של הרגישות הבין אנושית שאני אומרת הלוואי ואנחנו היינו יכולים לקחת עוד משהו אחד קטן כל אחת עם עצמה דווקא במקום הזה שעכשיו דיברת והרחבת בעניין הזה אני חושת שאנחנו נעשה עולם הרבה יותר

טוב באמת אנחנו נבנה וניצור עולם הרבה יותר טוב בזכותו הל הלוואי בזכות ה הכתבה הזו בזכות הרעיון הזה שכל אחת קצת יותר ברגישות לשנייה קצת יותר ממה שהיא יכולה תמיד ם הרבי אומר לעשות קצת יותר ממה שאנחנו יכולים אז לא לא חושב שהגענו לעד הסוף אלא קצת יותר מגבול היכולת בשביל השני אז הלוואי ונזכה באמת ואני מאחלת לך שח כל כך הרבה כוחות ויכולות וכבר שהקדוש ברוך הוא באמת יביא את משיח צדקנו תכף ומיד ממש שתזכי לראות את ארון ככה בגוף גשמי מה שנקרא אני בטוחה שזה לא פשוט לבוא ולדבר ולפתוח את הלב ולומר ככה את דברייך ולספר את המקום הכי הכי רגיש והכי אישי שלך אז תודה על השיתוף שלך תודה שנתתם לי את הבמה לזה באמת תודה לך