
הרב שלמה לוינשטיין - פרשת עקב 2024
עכשיו זה בין הזמנים והרבה אנשים נוסעים לכל מיני נופש ו וטיולים ועוד כל מיני דברים כאלה עכשיו בדרך כלל אנשים בבית מקפידים על מה מקפיד לא משנה יש איזה רמת קשרות מסויימת שמקפידים בבית אצל יש כאלה שרק בדעת צדה חרדית או אני יודע מה יש אחד אוכל לא משנה אבל יש איזה רמת כשרות שאנשים מקפידים אבל כשיוצאים לנופש פתאום זה הרבה פעמים לא כל כך מחזיק מעמד אז אחד שלח לי מכתב ה אומר מה זה בעיה עקב תשמעון הדברים שהמצוות שאדם דש בעקביו אז הוא כתב לי ככה בימים אלו יוצאים רבים מעם ישראל לחופשות קיץ עלמנת לנפוש ולצבור כוחות מחודשים ורעננים לקראת השנה ה תחילת שנה הבאה אך בד בבד עם זאת נדרשים לנו לשמור על הכללים
כבני תורה שומרי תורה ומצוות ולנהוג במשנה זהירות בכל הנוגע לשמירת זמני התפילות כשרות שמירת עיניים ועוד התורה לא יצאה לחופש אז מספרים על רופא שיניים שפנה אליו איש בבקשה מוזרה ברצוני לקבל שבע ערקות של שיניים תותבות אמר לו הרופא שבע למה שבע אמר לו אני מחמיר מאוד במצוות הערכה אחת זה עבור חלבי השנייה לבשרי והשלישית לפרווה שאל הרופא אם כן למה עוד ארבע אומר אה גם בפסח אני צריך אחד לחלבי אחד לבשרי אחד לפרווה אמר לו נו בסדר הגענו לשש מה זה השביעי אומר לו השביעי זה לחופשה שמה אני לא תמיד אוכל כשר אז צריך עוד אחד אנחנו עכשיו בפרשת עקב ובפרשת כי תיסה שקוראים את זה בתעניות לכן כולם מכירים את זה בעל פה וזה
נמצא בעמוד 290 בחומש אמר משה רבינו בפרק לב פסוק יג בספר שמות זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדך אשר נשבעת להם בך השבוע בפרשת עקב מספר לנו את זה משה רבינו אבל בשינויים קלים פרק ט פסוק כז זאת אומרת זה יוצא עמוד בחומשים שלפנינו זה יוצא ב עמוד 590 זכור לעבדך לאברהם ליצחק וליעקב מה ההבדל בין פה לשם יפה שמה כתוב זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדך ואצלנו כתוב זכור לעבדך לאברהם ליצחק וליעקב ושמה כתוב ישראל למה השינוי הזה אז יש בזה כמה הסברים א אני רוצה להגיד לכם משהו מאוד נחמד אתם זוכרים את הבעיה אתם זוכרים את הבעיה שיש בתפילה אלוקי אברהם אלוקי יצחק ולמה יעקב למה לא ישראל אבל זה לא אותו דבר יעקב מבטא בדרך
כלל את המצב הלא טוב של העם את המצב הפחות וי ישראל כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל אז למה לא אומרים אלוקי ישראל אז על זה כבר אמר הגאון מוילנה שאם תספרו את האותיות אלוקי ארבע אברהם ביחד ת אלוקי 13 יצחק 17 ואלוקי 22 יעקב 26 אם היה כתוב ישראל מה היה יוצא 27 אז לא היה לנו יקוק אומר הגאון מויל נזה רמוז בפסוק בתהילים לולי השם שהיה לנו יאמר נ ישראל אבל אנחנו רוצים שיהיה השם אז לא אומרים ישראל אלא אומרים יעקב ור את ידוע של הגאון מווילנה עכשיו נעבור אלינו בואו נעבור חזרה לעמוד 290 בחומה שלפנינו בעמוד 290 שזה פרשת כי תיסה ואנחנו נספור את האותיות זכור יש לכם עמוד 290 למעלה פסוק יג זה לאברם ליצחק 14 14
ולישראל כמה 21 21 עבדך 26 מה קרה אצלינו אצלנו הוא הוסיף אות אחת הוא אמר את עבדיך קודם אז הוא אומר זכור לעבדך הוא הוסיף עות אחת ואז מה קרה אם הוא יגיד ישראל מה יהיה 27 לכן הוא אמר יעקב עכשיו נספור אצלינו בעמוד 590 אומר זכור זה שלוש לעבדך זה תשע לאברהם זה כבר 15 ליצחק זה 20 וליעקב 26 אבל אם היה אומר ישראל היה יוצא 27 פירוש נחמד מאוד באמת אבל למה הוא מזכיר יעקב וגם ישראל פה ככה פה ככה א' מדובר על שתי תפילות התפילה הזאת שהוא אמר בפרשת כי תסא נאמרה ביוד ז בתמוז כשהוא שבר את הלוחות ואילו התפילה הזאת זה הוא התפלל בהר כשהוא כבר עלה להתפלל לפני השם זה לא אותה תפילה בכלל מה ההבדל בין שתי התפילות אז היה
שעת כעס והקדוש ברוך הוא אמר לו תחזיק אותי תחזיק אותי מה הוא אמר לו הרף ממני ואשמידם תעזוב כאילו תחזיק אותי אז ה הוא היה צריך להזכיר א' את ישראל את הרמה היותר גבוהה וגם הוא את עבדיך הוא שמר לסוף כי עבדיך זה הם הם הם נכנעים לפניך אבל הוא רצה להגיד טוב אז הוא אמר זכור לאברהם ליצחק וליעקב עבדך אצלנו זה כבר היה אחרי אז לכן הוא אמר זכור לעבדיך וגם לא צריך את הישראל אלא את יעקב בכל אופן גם בישראל וגם ביעקב יש את העניין של הבקשה לסלוח לעם ישראל כי מה זה ישראל שיש להם את הזכות של שמע ישראל הרי מתי קראו לו שמע ישראל פעם הראשונה זה שמה ב שהוא הלך למות והם אמרו לו הוא אמר להם אולי יש ביניכם עבודה זרה מה
הם ענו לו שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד דבר שני יעקב יעקב הוא הרי זה שהלך לגלות וזה שאמר לו משה רבנו אם נגזרה להם גלות יעקב כבר כיפר עליהם אם בגלל העגל אתה רוצה לעשות להם גלות יעקב כבר כיפר עליהם אז בוא נרד מזה לכן הזכיר גם את זה וגם את זה רק פעם פה ופעם פה וזה לא אותה תפילה כן עכשיו עכשיו נחזור להתחלה בפרק בפרק ח פסוק ה פרק ח פסוק ה הוא אומר לנו אתם יודעים מה עוד לפני כן בואו נתחיל לפני כן פרק ז פרק ז פסוק כב ונשל השם אלוקיך את הגויים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלותם מהר פן תרבה עליך חיית השדה מה זאת אומרת אם יהיה שטחים פנויים אז יבואו חיות רשי מה אומר ועלו אתם רואים את הרשי פסוק כב והלו
אם עושים רצונו של מקום אין מתייראים מן החייה אז למה אומר פן טרבה עליך חית השדה אונה הרשי אל הגלוי היה לפניו שעתידין לכתו לכן הוא אומר פנ טרבה עליך חיית השדה האם זה מובן מה שרשי אומר כן יופי נעבור חזרה לספר שמות הפעם פרשת משפטים בפרק כ בפרק כג כג פסוק כט זאת אומרת אצלכם זה יוצא בעמוד 253 אומר כאן אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה ממש מגביל הפסוק שלנו נכון אז איפה רשי מה היה צריך להגיד שמה אה והרי אין לך מה לפחד מהחיות אלא שגלו פם שעתידים לכתו נו מה רשי אומר שם באמת בפסוק כט שתה לא שואל את השאלה הזאת לא מתרץ את התירוץ הזה מה קרה אם אצלנו הוא שואל למה שמה לא שאל אה זה
הרי קודם למה לא שואל ולא מתרץ אז השבוע צלצל אליי אברך אחד שאלתי אותו מה שמע לא רצה להזדהות שאל אותי את השאלה הזאת אמרתי לו לא יודע מה אתה אומר אומר לי תסתכל בפסוק כ הנה אנוכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביא אל המקום אשר הכינותי למה הוא שולח מלאך למה הוא לא הולך בעצמו אומר רשי אומר רשי כאן תבשרו שעתידין לכתו אז בשביל מה צריך לחזור על זה עוד פעם אז ממילא רשי שמה חסך את זה מאיתנו כי כבר אמר את זה קודם אבל אצלנו צריך לחזור על זה עכשיו נעבור לפרק ח פרק ח פסוק א פרק ח פסוק ה וידעתה היום וידעתה עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו אדוני אלוהיך מייסר מה הוא אומר כאן שתדע לך שמה שעובר על בן אדם לפעמים
דברים קשים זה כאשר ייסר איש את בנו מה מה הדוגמה הדוגמה הכי פשוטה זה ילד ילד משחק עם סכין בא האבא לוקח לו את זה הילד נשכב על הרצפה לא אני רוצה את זה תצק עד מחר אני לא אתן לך סכין ביד כי אתה לא יודע להשתמש בזה אתה יכול להינזק האבא אוהב אותך אבל הוא לא יכול לתת לך את מה שאתה רוצה מ מישהו סיפר לי היה היה ילד אחד עלה לאוטובוס נעמד ליד הנהג אמר לו תעשה תאונה תעשה תאונה הוא שמע כל כך הרבה על תאונות הוא רוצה פעם לראות מה זה נו אז הנהג יסכים יבכה עד מחר לא יעשה תאונה מה פתאום אל הוא רוצה לראות תאונה כאשר יישר איש את בנו השם אלוקיך מסרקה רק מה הבעייה שאנחנו לא יכולים לקבל את המידע של העתיד אם היינו
יודעים את המידע ששייך לעתיד יכול להיות שהיינו מבינים ממה שהולך אבל הוא הוא לא מתייעץ איתנו ולא נותן לנו את הנתונים מראש אמרתי לכם פעם היה יהודי חסיד גור שבא מהשואה ערירי לגמרי אמא אבא אחים אחיות ילדים אין כלום ותמיד היה שמח אז פעם מישהו אמר לו תגיד איך אתה מסוגל לחייך אמר לו מה הבעייה הכל לפי התוכנית אז ה אומר לו מה התוכנית אמר לא לא שלי שלו והייתי מעדיף שהוא יתייעץ איתי וגם יודיע לי מראש הוא לא מתייעץ ולא מודיע אבל זה לפי התוכנית הכל בסדר זה נכון זה זה אמונה חזקה רק אני אומר זה בעצם המסר של הפסוק הזה וידעת עם לבבך וידתה עם לבבך אז אחד היה פעם גוי נסה היה קודם כל אתם שמ פעם על הרב וכטפוגל הוא
היה משגיח בישיבת ליכבוד אחד מהצדיקים של הדור הקודם עוד לפני השואה כאילו הוא היה הוא נפטר לפני 20 שנה אבל הוא עוד היה מה אז הוא נסע במטוס וישב לידו גוי אז הגוי הזה אומר לו תגיד לי למה אצלכם למה אצלנו כשמשתכרים זה יכול להגיע לרצח ואצלכם אני רואה משתכרים לא לא מסוכן אצלכם הוא התכוון בני ישיבות כן בפורים משתכרים לא ההפך מה אתה רואה ראית פעם בני ישיבות שיכורים בפורים תענוג יכול להתחיל לבכות שרוצה להבין את הרש בו יכול ל להתחיל לבכות כבודו רעה הוא רוצה לעשות תשובה הוא רוצה כלל מיני דברים כאלה או או שמחים אבל גם אז בצורה נורמלית לא לא יכול זה לא סכנת נפשות ככה שאל אותו הגוי ענה לו אם אתה הולך עם קפה
ביד ומישהו נתקל בך ונשפך לך נשפך לך הקפה מה הסיבה שנשפך לך הקפה אז הוא אמר לו כי מישהו נתקל בי אמר לו לא הסיבה שנשפך לך הקפה כי היה לך קפה בכוס אם היה לך תה א נ שפח תה אמר לו אתה מבין אדם יש לו מעצורים כששותים אלכוהול המעצורים נעלמים אבל אז מה נשפך בוס מה שיש בכוס זה חוכמה לא יפה כזה אז זה הוא אומר וידתה עם לבבך מה זאת אומרת וידתה עם לבבך כשבן אדם נמצא בצער גדול וקורה ולפעמים זה צער שנמשך וו דם מתוסכל כבר גם מתפלל וזה לא נענע והוא סובל ו אז הוא אומר וידתה עם לבבך לא לדבר על זה זה לא חוכמה עם לבבך שכשיש זה מה שישפך מה כאשר ישרש את בנו השם אלוקיך מסרקה אין ספק שישפך כי כשבן אדם בצער גדול זה
נשפך החוצה אבל תראה מה ישפך לכן הוא אמר וידתה עם לבבך עכשיו יש שאלה חדשה מה הדין אדם שבא עליו צער גדול לא עלינו שלא נדע מצרות והוא לא עומד בזה והוא מדבר דברים אשר לא כדת כאילו מה זה אשר לא קדדת אומר ריבונו של עלם מה נטפלת אליי כאילו מה אני הילד הכי הכי רע בכיתה יש מספיק יותר גרועים ממני מה נטפלת אליי האם האדם הזה עושה עבירה אה עבר על לו דאורייתא ע על עשה דאורייתא על על משהו לא בסדר מה אולי סוג של בועט בייסורים בועט אני שואל מה זה המצווה הזאת של בועט בייסורים זה דאורייתא דרבנן זה מנהג זה זה הנהגה טובה מה מה זה זה לגיטי ברך ל הרע כשם שברך על הטובה אני מזלזל בזה אתה אומר שהוא לא קיים את המצווה
שכתוב בגמרא שדוד המלך לימד אותנו שחייב אדם לברך על רעה כשם שמברך על הטובה שנאמר ישועות אשו בשם השם אקרא צרה ויגון אמצא ובשם השם אקרא כך לימד אותנו דוד המלך אה גם ובכל מהודך בכל מידה ומידה שמודד לך נכון מהס ה או כאן השאלה הגדולה האם כאן כתוב מצוות עשה וידתה עם לבבך כי כאשר יישר איש את בנו זה מצוות עשה אם זה מצוות עשה אז כשבן אדם כואב לו והוא מדבר דברים אשר לא כדת אז לכאורה הוא מבטל מצוות עשה עוד פעם אני לא הולך לדון את אף אחד רק השם דן את האנשים והשם יודע כמה אדם סובל וכמה זה קשה וכמה זה וקורה בן אדם רק בן אדם קרא לי היה שבוע כבוד הרב מה אישה נהרגה בתמונת דרכים גבי שש אמא לארבעה ילדים הילדים
באוטו היא יוצאה לזה משאית התפוצצה אותה לרגע אחד אמרתי הקדוש ברוך הוא כאילו זה זה לא מקרה שאחרי שבוע שבועיים עובר זה הילדים האלה כל החיים יהיו בצער כל הזה כאילו אז אז זה קצת יותר מאבא לבן נכון לא זאת אומרת ככה אתה הרגשת ככה הרגשתי שזה יותר מאב לבן כאילו ועזבתי שחררתי כיי כי אין לך תשובה כי אין לך תשובה ולא יהיה לך תשובה יכול להיות שבעוד 20 שנה כן יהיה לך תשובה אני לא יודע אבל זה נכון זה אדם מתמודד לפעמים עם דברים שקשה לו לקבל אותם וזה כשהוא אתה מדבר על צרה של מישהו אחר א וכל שכן כשקורה לבן אדם דברים שהשם לא ינסה אותנו שהשם לא ינסה אותנו אבל זה השאלה האם זה האם זה מצוה מצוות עשה דאורייתא של ודת
ם לבבך ואם אדם מהרהר אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא עובר על המצווה הזאת או לא זה שאני שואל מה שאתה הזכרת שאדם חייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה אתה מכיר מישהו שמסוגל לקיים את זה תלוי תלוי המן היה תלוי יש דברים שהם יותר קלים יש דברים שהם אני שואל אותך בדברים שאדם לברך על הרעה כשם שברך על הטובה כש שהפסדת 10 שק אני מאמין ששלך שגם אתה יכול גם אני יכול אני שואל את זה בדברים הקשים לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה זה מצווה מאוד מאוד קשה מאוד קשה אדם צריך להיות באמונה כל כך חזקה בשביל להגיע לזה אבל זה דרישה שדורשים מכל אחד מאיתנו זה נכון זה דרישה אני שואל אםם אדם נורמלי מה זה נורמלי כאילו בסגנון של
החיים שאנחנו חיים האם או שזה דוגמה קודם אתם השואה היהודי הזה עם השואה כן אבל הוא היה לו הרבה זמן לחשוב על זה כן יש סיפור אתם יודעים בירושלים היה הרב של האשכנזים קראו לו רב שמואל סלנט הוא היה הרב של כל האשכנזים בירושלים ה זקן מופלג עיוור ואז רב שמואל סלנט ביקש שיביאו רב שיהיה בירושלים שכ שאחרי 123 שיחליף אותו אז הביאו את העדרת הוא היה חמיו של הרב קוק הוא היה נקרא תלמיד חכם גדול מאוד ומקובל על כולם הביאו אותו הוא הגיע הדרת קראו לו הרב דוד תאומים תאומים והוא היה בסוף הוא נפטר לפני רבי שמואל סלנ ואמרו למה הוא נפטר כי הוא לא יכל לסבול לראות את הכותל את החורבן לא יכל לסבול את זה הלב שלו נשבר והוא
נפטר מזה כשהוא היה בירושלים היייתה לו בת שנפטרה בחורה וידעו עליו כולם ידעו שהוא דייקן בזמנים מאוד מאוד אז באו החברה קדישה ושאלו אותו מתי הרב רוצה שתצא הלוויה אז נניח שהוא אמר שתיים בצהריים וכולם התאספו כי ידעו שאם הוא אמר שתיים זה יהיה שתיים הוא לא יוצא הוא לא יוצא לא יוצא לא יוצא והקהל מחכה ואז אני ידיע מתי בשלוש פתאום הוא יצא ועשו לוייה אז אחרי זה שאלו אותו מה קרה תמיד אתה כזה דייקן בזמנים מה קרה עכשיו אז הוא אמר חזל אמרו שחייב לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה ואני את הילדה הזאת בעיני רוחי כבר הראייתי תחת החופה והרגשתי שאני לא יכול לברך על הרעה כשם באותה שמחה אז זה לקח לי עוד קצת זמן עד
שהגעתי לזה שהשם לא ינסה אותנו שהשם לא ינסה אותנו שלא נדע מצרות טוב עכשיו נתקדם עוד קצת נעבור לפרק ט פרק ט פסוק ב' נתחיל מפסוק א' שמע ישראל אתה עובר היום את הירדן לבוא לרשת גויים גדולים ועצומים ממכה הרים גדולות ובצורות בשמיים עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי התייצב לפני בני ענק שאלה יש בעיה בפסוק הזה בפסוק ב עוד פעם נקרא אותו עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מה פתאום הם נשו על זהוזה ש אנשים ענקיים כן מגדלים בשמים אה אתה שואל על המרגלים עכשיו אני שואל הבעייה בפסוק עצמו בתחביר תזכיר לי איך קוראים לך אמי אמית תגיד לי עכשיו בחוץ חושך או חושך מאיפה אתה יודע אה שאלת או
שראית אתה מניח האם צריך שאחרי שאתה יודע שזה חושך אתה גם תשמע על זה אומ אני אשאל אותך מאיפה אתה יודע שזה חושך אומר א' ראיתי ב שמעתי הם מדברים על זה כאילו מה זה אתה ידעת ואתה שמעת אם ידעת אתה לא צריך לשמוע ועוד למה פעמיים אתה אשר אתה ידעת ושמעת אבל הדיעה פה ה שמיה אה הדיה פה ה שמיעה לא היו באר ישראל א אתה הולך בכיוון הנכון קודם כל את השאלה הזאת שואל רבינו הקדוש האור החיים עונה האור החיים הקדוש משה רבנו דיבר פה ליהושע בנן ולעם הרי למי הוא אומר את אתה הולך להכניס אותם אתה ידעת ולהם הוא אומר ואתה שמעת ככה אומר האור החיים הקדוש הוא מדבר גם אל יהושע גם אל אתה יהושע אתה הרי יודע ואתה שמעת גולדיק פרק
ט פסוק ט נתחיל מח ובחור קצתם את השם ויתאנף השם בכם להשמיד אתכם בעל אותי ההרה לקחת לוחות האבנים לוחות הברית אשר קרת השם עמכם וישב בהר 40 יום ו-40 לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי ויתן השם אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלוהים ועליהם ככל הדברים אשר דיבר אדוני אמכם בהר מתוך האש ביום הקהל ום מקץ 40 יום ו-40 לילה נתן אדוני אלי את שני לוחות האבנים לוחות הברית שמתם לב שבפסוק ח בפסוק ט מה כתוב לוחות האבנים לוחות ה אתם איתי בפסוק ח מה כתוב לוחות האבנים לוחות ה ברית פסוק י לוחות האבנים לוחות הנ אה לא כתוב רק האבנים פסוק י לוחות האבנים לוחות הברית אז מה קרה בפסוק ט בפסוק י ט לוחות האבנים לוחות
הברית י לוחות האבנים יא לוחות האבנים לוחות הברית הברו האותיות ברחו מתי אחרי שהוא שבר פה זה מלפני שהוא שבר אלי השם לקח לפ אין מוקדם המאוחר בתורה א הוא צודק התשובה היא אני רוצה לקנות את הבית שלך בסדר נניח שאתה מוכר ונניח שאני רוצה לקנות בסדר התיישבנו דיברנו הגענו למסקנות הכל בסדר טוב מי העורך דין שלך משה מי העור דין שלי יעקב שישבו יעשו הסכם ונחתום ההסכם מוכן האם כבר קרדנו ברית בינינו למה לאמה צריך חתימה יפה מאוד אומר משה רבנו אני עליתי להר כדי לקחת את לוחות האבנים לוחות הברית ואז השם נתן לי את לוחות האבנים אבל עוד לא הייתה הברית הכל היה מוכן הכל סגור אבל לא חתמנו ואז מה קרה פסוק יא ום מקץ 40
יום ו-40 לילה נתן השם אלי את שני לוחות האבנים לוחות הברית אחרי שחתמנו חת נו אחוזה היה מוכן גם קודם אבל לא חתמנו למה בעצמו חוזר על כל מה שהיה הוא מוכיח אותם לפני מותו הוא גם בעצמו ננש הוא בעצמו נענש וגם על זה הוא אומר להם לא הוא לא חטא איתם הוא לא חטא איתם הוא נענש הוא אומר להם נענשתי בגללכם גם זה הוא מוכיח אותם אני נענשתי בגללכם ואהרון נענש בגללכם אבל הוא אומר להם תשמעו לפני שאני הולך מפה אני רוצה להגיד לכם מה היה די שתדעו איך להתקדם בחיים אל תחזרו על טעויות כמו שהוא אומר להם בסוף כי ידעתי כי אף אף ביותי חי עמכם ממרים מאתם עם השם ואף כי אחרי מותי כלומר בטח שאחרי מותי יהיה יותר גרוע לכן אלי
מזהיר אתכם הוא חוזר על הכל הוא אומר להם תשמעו לא הנהגתם בסדר תראו שתקן את זה אל תעשו עוד פעם את השטויות האלה פרק ט פסוק כד ממרים האיתם עם השם מיום דעתי אתכם הם אמרים עם השם או את השם למה הוא אומר ממרים עם השם היה צריך להיות ממרים את השם אז בוא נראה מה כתוב מה כתוב מתי הם עשו את העגל ביז בתמוז מה היה המצב של הר סיני כל הזמן הזה הר סיני בער באש אז אומר כשער בוער באש אתם ממרים מאיתם הרי זה ם השם זה הרי ראיתם את הכל מול העיניים ואף על פי כן זה הטענה מילה אדם בדור שלנו אומר כן היה לא היה כן מקבל לא מקבל אני יודע מה עם השם זה מול העיניים שלכם זה זה הסבר אחד 40 םר מה מה 40 יום התרגלו אחרי 40 ום
תרגלו אתה אומר זה זה נכון מתרגלים לכל דבר זה זה נכון מאוד אי אפשר להסביר את זה שאתה רואה אלוקות במוחש אתה רואה את הכוח הפועל בנפעל ועדיין להיות זה אז מה רוצים מאיתנו אתה צודק אתה צודק זה הסיבה של חורבן בית המקדש להיות בדרגה כזו ו מה שאתה אומר עכשיו זה סיבת חורבן בית המקדש בקבלה זה נקרא שבירת הכלים מה זה שבירת הכלים ובעברית מדוברת זה אומר ככה עם ישראל עשו הרבה עבירות וזה היה כל הזמן כשבית המקדש קיים אמר הקדוש ברוך הוא תראו בית המקדש קיים אתם בירושלים אתם עושים כאלה דברים בלתי אפשרי אני לא יכול לסלוח על זה בוא ניקח את בית המקדש תהיו בגלות גם אם תעשו את זה זה לא יהיה כזה תביעה כמו שיש בית מקדש
ואתם בירושלים זה נקרא שבירת הכלים לפעמים הקדוש ברוך הוא אומר אתה יודע מה בוא אז נעשה עוד קצת דיסטנס אם אתם לא רוצים לחזור בתשובה זה מה שנעשה כי אחרת זה החומרה של העבירה היא נורא נורא חמורה אבל יש כאלה שמסבירים מה זה ממרים מאיתם עם השם זה אלה שאומרים עושים עבירה שואלים אותם למה אתה עושה הוא אומר זה מצווה מכירים אומרים שדמור מויזניץ אמר פעם לחסידים שלו אני מבקש להתחיל להפסיק לעשות מצוות רק עבירות לעשות אמרו לו מה פירוש הוא אומר זה מדבר לשון הרע אומרים לו למה אתה מדבר אומר על זה מצווה לדבר עכשיו שואלים אותו ולמה להוא אתה לא עוזר אומר לזה עבירה לעזור לו אומר תעשו עבירות תפסיקו לעשות מצוות הכל
יהיה בסדר זה נקרא ממרים מיתם עם השם הוא עושה עבירה והוא עוד אומר זה זה מה שהשם רוצה פרק י פסוק ט אל כן לא היה ללבי חלק ונחלה עם אחיו השם הוא נחלתו כאשר דיבר השם אלוהיך לו אומר רשי על כן לא היה לליבי חלק לפי שהובלו לעבודת מזבח ואין פנויים לחרוש ולזרוע אז לכן הם לא יכולים לעבוד באדמה אז השם הו נחלתו אומר רשי נוטל פרס מזומן מבית המלך מה זה פרס מזומן מבית המלך תרומות ומעשרות עם ישראל מפרנס אותם ואני שואל הרי בני הכהנים עבדו בסך הכל בשנה שבועיים ולא ולא רצוף כאילו פעמיים בשנה שבוע אז מה מפריע להם לעבוד באדמה הם יכולים לעבוד מקסימום יעשו משק שיתופי כאני בירושלים אתה תעשה לי כשאתה בירושלים אני אעשה
לך מה הבעייה שם הו צריכים א א אכל ה צריכים כל השנה להפיץ את התורה אה יפה מאוד זה לא הבעיה של לעבוד בפועל בבית המקדש הנקודה היא שהשם רצה שיהיה שבט שלם שילמד וילמד ויהיה עסוק בדברים האלה אז הוא לא נתן להם בכלל חלק מה הוא עשה אמר חברה אתם תפרסו אותם עכשיו שימו לב בא כהן או לוי אומר ריבונו של עולם תגיד מה הפלת עליי למה אני צריך להיות שנורר עם ישראל מפרנסים אותי למה אני צריך תן לי חתיכת אדמה אני אטפל בזה אומר הקדוש ברוך הוא לא אתה תלמד תורה והם יפרסו אותך מה מה הרעיון אז מה שכתוב בכל הספרים זה שהקדוש ברוך הוא לפניכן אני אספר לכם סיפור יום אחד באתי לרב שטיינמן זכר צדיק לברכה אמרתי לו הרב לי אין אבא
ואמא מאז שהייתי צעיר שבוע הבא יום חמישי יצת של אמא שלי 35 שנה אבא זה כבר 38 שנה אתם מבינים היה לי הייתי צעיר מאוד שהם נפטרו ואין לי אבא ואמא ואני רוצה את המצווה הזאת האם אני יכול לעשות עסקה של ישכר וזבולון עם אדם שיש לו אבא זקן אני אשלם לו ויהיה לי איתו כמו שעושים סכר וזבולון בתורה נכון מה מה זה יסכר וזבולון אח למד אחד לומד אחד משלם לו מפרנס אותו ויש להם את הזכות ביחד אותו דבר אני רוצה לעשות אתם יודעים מה הוא ענה אמר לי אי אפשר אמרתי לו למה אז הוא אמר לי ככה אתה מכיר את החובות הלבבות שחובות הלבבות מסביר שכל דבר שהוא נצרך כל רגע יש אותו בכל מקום בבריאה למשל אוויר אין מקום שאיין אוויר יש דברים
שאתה צריך פחות כמו מים אתה לא צריך כל הזמן מים אז יש הרבה אבל לא בכל מקום יש דבר שאתה לא צריך בכלל זהב אתה לא צריך אתה רוצה לך תחפור באדמה 3ל קילומטר בפנים תראה את בזה תוציא את הנשמה שלך אתה רוצה זהב שיהיה לך זהב מה שאתה צריך יש לך זמין מה שאתה לא צריך בבקשה אמר לי כל המצוות נצרכות לבן אדם אבל יש מצווה אחת שזה לא אוויר לנשימה זה החיים בעצמם מה זה תורה בלי התורה אין חיים אין חיים בכלל לכן מה יעשה יהודי שאיין לו את האפשרות ללמוד אמר הקדוש ברוך הוא אויל זה החיים אין ברירה צריכים למצוא לאזה פתרון אז הוא עשה את העסק של ישכר וזבולון כדי שלכל אחד יהיה את החלק שלו בתורה גם אם הוא לא יכול בפועל ללמוד
אבל בשאר המצוות אין את זה זה נכון שזה חשוב אבל כאילו זה נצר אבל זה לא זה לא החיים עצמם ככה אמר לי עכשיו מבינים מה קרה פה ב הקדוש ברוך הוא אמר התורה זה החיים בעצמם איך יהיה לכל אחד מעם ישראל חלק בתורה רבותיי שבט אחד מראש אני אומר לכם אני לא נותן להם אפשרות להתפרנס אתם תפרנס אותם וככה יהיה לכולכם זכר זולו מרוש הם יכולים להתפרנס הם יהיו שנוררים הם התפרנסו מתרומות ומעשרות ובזה יהיה לכל עם ישראל שכר של לימוד התורה שהם מתפרנסים מעם ישראל אין להם אפשרות להתפרנס לבד זה היה הרעיון של הקדוש ברוך הוא לא החזון איש המציא את זה לא בבני ברק המציאו את זה לא לא בקובנה המציאו את זה המציא את זה הקדוש ברוך הוא
בכדו בעצמו מראש הוא אמר שבט שלם אין להם חלק ונחלה בארץ אז ממה הם חיו תנו להם תרומות ומעשרות שנוררים למה שלכולם יהיה זכות בעניין הזה של תורה כי בלי זה לא שזה לא דבר חשוב תורה זה החיים בעצמם בלי זה אין אפשרות בלי זה אין אפשרות דבר אחרון היום יש לנו בהפטרה זאת אומרת השבת בהפטרה ותאמר ציון עזבני השם מי זה ציון זה עם ישראל ירושלים אז ירושלים מדברת פרפרזה מטפורה פרפרזה מטפורה ומשהו בעברית אפשר האנשה משל האנשה משל מוריי ורבותיי התשובה היא כן ציון מדברת מאיפה אני יודע כי גם ש כתוב שהיא אבלה איפה כתוב נחם אמרנו בתשעה באב נחם השם אלוקינו אני אקרא את הלשון נחם השם אלוקינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים
מה זה ציון ומה זה ירושלים אבלי ציון ואת אבלי ירושלים מה לא שומע יא למה ירושלים כתוב ציון זה ירושלים לא תשובה היא ציון זה בית המקדש אז אבלי ציון זה האבלים על בית המקדש אבלי ירושלים זה האבלים על ירושלים ואז הוא ממשיך לכם השם אלוקינו את לי ציון ואת אבלי ירושלים ואת העיר האבלה על מי אתה מדבר עכשיו אמרת כבר הכל מה התשובה ש היא עצמה מתאבלת כך מסביר רבי דוד אבודרהם אתם יודעים מי זה אבודרהם אחד מהראשונים שהיה במרוקו כך הוא מסביר מה זה ואת העיר האבלה כי כתוב דרכי ציון אבלות זאת אומרת נכון שאנחנו מסתכלים על על דומם שהוא לא יכול אין לו רגשות אבל ירושלים זה לא דומם ירושלים ובית המקדש זה לא דבר דומם
ירושלים זה חי בית המקדש זה דבר חי ללכן כשהו דקר את הפרוכת יצא דם אתם זוכרים את הסיפור מה שהיה טיטוס שהצליח לכבוש את ירושלים נכנס בבית קודשי הקודשים הלך הביא ספר תורה פרס על הרצפה הביא אישה לא צנועה ועשה איתה עבירה על הספר בקודש הקודשים ואז לקח סכין ודקר את הפרוכת ויצא דם אמר הרגתי אותו עכשיו מה שהוא חשב הוא חשב אבל מאיפה יצא דם תשובה ירושלים זה לא דומם ירושלים זה לא דומם זה חי בית המקדש זה חי לכן יש הבלי ציון יש אבלי ירושלים ויש העיר האבלה אז כשכתוב לנו אני לא יודע איך הכינות אצל הספרדים אצל האשכנזים ה10 כינות האחרונות זה ציון רבי יהודה הלוי ציון הלוותי שלי לשלום הסירך מי זה ציון זעיר ציון
הללא ותשאלי לשלמה הסירך ציון אומר הנביא ותאמר ציון עזבני השם יכול להיות ש בפשט הכוונה באמת כמו שאתה אמרת שזה הכוונה זה האנשה או שבכלל הכוונה לעם ישראל אבל זה לא מופקע להגיד שציון זה העיר עצמה אף על פי כן היא אבלה והיא אומרת ריבונו של עולם מה שלחת נחמו נחמו עמי למה אתה שולח את הנביאים לנחם תנחם אותנו אתה בעצמך ואתה אומר ציון עזבני השם והשם שכחני למה אתה לא בא לנחם אותנו אתה בעצמך לא הקדוש ברוך הוא אומר א תשכח אישה ולה מרחם פרי יתנה גם אלה תשכחנה ואנוכי לא ישכחך גם אם אישה תשכח את העולה את העולל שלה גם אם היא תשכח אין מצב אבל אם תשכח אבל אני לא אשכחך לא יהיה אני אנחם אתכם טוב אנחנו מחכים לנחמה הזאת מאוד מחכים יהיה רצון שנזכה בקרוב לראות ותחזנה עינינו בשובך לציון ברחמים גדולים אמן ואמן
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פורסם ביום רביעי, י״ז באב התשפ״ד (21.8.2024). משך: 43:09

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.