"שמעתי צרחה. הקרקע נשמטה תחת רגליי": רות לובר גונן על החיים לאחר האובדן

הנהג נוחץ על הגז, נוסע ואני שומעת צרחה. צרכה שעד היום א

את יכולה לשמוע אותה?

אני יכולה לשמוע אותה.

שוב.

ובאותו רגע הקרקע נשפחת נשמת תחת רגליי. פה חרב עליי עולמי. עוד לא ידעתי מה השלכות, עוד לא ידעתי מה קורה, מה יקרה, אבל ברגע שהתליה שלי צעקה, הבנתי שהיא נפגעה. רות לובר גונן נכון את מחזיקה את שתי השמות משפחה ביחד

נכון

למה באמת

למה רות לובר גונן א גונן זה שם להוריי

ולובר זה שם המשפחה שלי

א מאז הנישואים כן,

אבל אני היום גרושה.

זהו, אבל עדיין בשביל הילדים את שומרת את שם המשפחה,

נכון? יש לי ארבעה בנים.

כן.

והם לובר. אז אה

הבנתי.

אז נשארתי לובר. כן,

הבנתי. ממה בעתחיל?

אני אספר לך על תליה שלי א ביתי הבכורה.

כן. שלפני כ-12 שנים נסעתי לים לנסיעה שגרתית של אמא וילדים שנוסעים לים קבתי

אז רגע תמקמי אותנו את בעצם אז את התשעה נשואה עם כמה ילדים עם שניים שני ילדים תליה ואחוד

א תליה והמיתה היא שאז הוא היה בן חודשיים וחצי ממש עוד רגע הוא בן 13

איפה אתם גרים באותה תקופה

א באותה תקופה גרנו באילת א וגערנו לאילת כן מה עשיתם שם? מעניין לת נשמעת כזה עיר חופש ונופש אבל אנשים גרים שם את אומרת אנשים גרים שם יש שם גנים יש שם בתי ספר מוסות חינוך יש שם ישיבה ישיבת הסדר ישיבה גבוהה הילד השחר

אה אוקיי

א שם מי שהייתי נשואה לא ישב ולמד תורה בישיבה וזה מה שהביא אותנו לאילת

כן

באותם ימים כשהטרגדיה קרתה לנו הוא לא היה בישיבה הוא היה בצבא

אז בעצם בעלך באז באותו זמן בצבא את יוצאת עם שני הקטנים שלך לים

לים א לחוף הצפוני חוף מפרץ לשמש זה החוף הנפרד א מי שמכיר קבעתי עם חברות זה היה יום חמישי תליה ממש אהבה את הים והמים באלת קפויים וואו

לאורך כל השנה הם קפויים

ו עדיין אהבה

ו עדיין אהבה היה לה אופי כזה חי כזה ושמח ולא לא פחדה מכלום הילדה הזאת אז היינו זוג צעיר

ממש

א בתחילת דרכו

כן

אני הייתי בת 24 כשזה קרה

ילדה

אה כן

כן

ילדה שקבעה עם חברות א בים

וואי

עם הילדים עוד בילוי שמתאים לחום של אלט

כן

זה היה בתחילת החופש הגדול אז א הסתדר לנו ונסענו אבל הדברים התגלגלו לא כבשגרה בדרך כלל בדיוק שהבן שלי אמיתי נולד קנינו רכב, התחדשנו ברכב, היינו אברכים, הייתי אברכית,

כן,

א ומתנו לנכון לקנות את הרכב כשהבן השני נולד. ולרוב אני הייתי עם האוטו, הייתי משיעה את בעלי דעז לבסיס, הוא גמר שמונה,

נסיעה של שבע דקות מהבית, אבל הקדוש ברוך הוא באותו יום תכנן א דברים אחרים והוא היה צריך להיות בבסיס מוקדם יותר בש :30 בבוקר. אז הוא אמר לי, אני אקח את האוטו ואם תצטרכי לנסוע לאנשהו, אז קחי מונית. וזה מה שעשיתי כשנסעתי לים. כמה זמן זה נסיעה סך הכל מהבית שלך לים?

א 10 דקות בהקזמה.

כן.

ועצרתי מונית א ליד הבית. עלינו תליה המיטה היא שלי שהיה במנסה ואני יושבים כולנו מאחור ומה שמעניין שכל הדרך את מכירה את זה שאם את דתיה ואת פוגשת בן אדם שאמנם הוא לא דתי אבל הוא ניצע על מה לדבר איתך

א אם זה מצווה שהוא מקפיד לעשות

את מייצגת את הדעת כרגע בעיניו כן אז הוא סוחך איתך הרבה בדיוק אז הנהג שלו היה נרדתי א דיבר איתי על אמונה כל הדרך דיברנו אמונה ואת זאת שמייצגת את האמונה ומדברת על אמונה. אוקיי,

אנחנו עושים לים והכל בסדר, הכל טוב, עוד רגע מגיעים ואיזה כיף יהיה וכל החברות שלי עם הילדים.

תליה מדברת משהו? את זוכרת כזה משהו שהיא אומרת לפני?

אני זוכרת שהיא הייתה קצת לא רגועה. היא קצת רצנה, בכתה, לא הייתה רגועה

אבל א אופיני פרעות.

כן. כן. אנחנו מגיעים לחוף הצפוני שאני צריכה לתאר לך אותו. חוף הצפוני בעצם זה השטח הוא קורכר, אין שם תנועה רה של מכוניות. הנהג מונית הוא בערך הרכב המונה היחידי שהיה שם באזור ועוד שתי מכוניות שהיו שם בחניה של אנשים שכנראה כבר הגיעו לחוף והחוף עצמו הוא בעצם סגור. זאת אומרת, מי שבתוך החוף לא יכול לראות את ה אלה שבחוץ, את האנשים שבחוץ.

כן.

אז אנחנו מדברים אמונה ומגיעים לחוף והוריד אותי ממש בכניסה לחוף. אה אני טליה ישבה לידי אז אנחנו יורדות מהמונית. אני נראה לי היה לי שתי שקיות כאלה שהרגמתי שם אוכל ועניינים ובשנייה אחת היא נעלמה לי. אני כבר ידע ללכת. אני יודע לרוץ כבר בגיל שנה וכמעט ארבעה חודשים. ואנדי אה שם. הלכתי א א מאחורי המונית ואני קוראת לה תליה טלטול איפה את? חשבתי שהיא מתחבת לי לא מוצאת אותה. חזרתי לנהג ואמרתי לו נהג אני לא רואה את הבת שלי אל תיסע. בראש שלי כבר התחלתי להריץ את מה לא לקרות במידה והוא החליט כאן להמשיך בדרכו. אמרתי רגע אני לא רוצה שזה יקרה אז אמרתי לו את זה אל תשעה קמה כי יכול להיות שאני אצטרך

אני לא יודעת שנייה אני לא רואה את הבת שלי אל תזוז רגע כאילו

וואו

וכמה רגעים אחר כך אולי כמה שניות הנהג נו לוחץ על הגז נוסע ואני שומעת צרחה צרחה שעד היום אה

את יכולה לשמוע אותה

אני יכולה לשמוע אותה

שו

ובאותו רגע הקרקע נשפחת נשמטת תחת רגליי. פה חרב עליי עולמי. עוד לא ידעתי מה השלכות, עוד לא ידעתי מה קורה, מה יקרה, אבל ברגע שהתליה שלי צעקה, הבנתי שהיא נפגעה ומי שפגע בה זה בעצם נהג המונית שלקח אותנו, זה שדיברתי איתו אמונה, אז עכשיו אני צריכה לחיות. מה שדיברנו במונית, בואי נחיה את זה.

רגע, בעצם טכנית היא הייתה פשוט מאחורה?

לא, היא הייתה מקדימה. הוא לא ראה אותה.

אוקיי. וכשאת לא ראית אותה באותם רגעים למעשה היא עוקפת את המונית זה כזה

היא כבר כנראה הזרזהה והכה לקדמת המונית הוא פשוט לא ראה אותה כי היא הייתה קטונטונת

כן

ו היא עיבדה את ההכרה אני שמעתה קרה ושוב אין שם אף אחד אף אחד לא יכול לבוא לעזור לי נהג המונית א לא היה איתנו באותם רגעים הוא ממש לקח את זה קשה ומלמל כזה לעצמו מה עשיתי מה עשיתי ואני לבד שם.

את רואה את זה קורה?

אני שומעת. אני אני שומעת זה קורה. כן,

אני שומעת. ואין אף אחד באזור שלי. אין אף אחד לידי שיכול לבוא לעזור לי. כל החברות שלי כבר בחוף מחכות לי.

זה לבד הכי לבד שיכול להיות.

נכון, זה ממש ממש לבד. ועכשיו מיד כמובן ניגשתי לתליה ואני רואה אותה א כשהיא מדממת מהאף. המצח שלה התנפח והיא לא בהכרה.

מבינה שהמצב חמור כאילו את מבינה כבר שזה אני מבינה שהמצב לא טוב.

וואי

א אני לוקחת אותה, מכניסה אותה, מרימה אותה, מכניסה אותה ממש א לחוף ה לחוף הנפרד וצורחת בכל את השם של חברה שלי נוי. קוראים לה נוי. נו, הייתי במצוקה והייתי צריכה עצרה יואו

ואנחנו מיד מתחילות לעשות לה אחיה. אני כל הזמן עם היד שלי על הלב שלה לראות ש שהיא לא מתה היא עושה לה יסים ואני הנשמות והיא הנשמות ואני עשויים והייתה שם א לא זכרתי מהלחץ את המספר של א של מאדה

הייתה שם שליחת חבד בשם פנינה

יוא

זכרונה לברכה

אני מכירה אותה

אה היא זו שהזדמינה את מדה

היא הייתה שם בחוף

הייתה בחוף כן

וואו

כן היא בתוך כל הקאוס א מצליחה להזמין אה התמדה

א כמובן שתוך כדי התקנתי אז את מי שאז היה בעלי ואני אני בטו אני ב מה קורה פה אני

גם את ילדה בת 24

אני נוסעת לים אני קבעתי חברות מה קורה פה

זה גם לא תאונה זה כאילו אין פה תאונת דרכים ט רגיל יודעת כל תאונה יש לה את הסיפור שלה אבל ואת גם אמרת לו לפני רגע אל תיסע נכון והסיכוי שתמונת דוכים תתקרה שם באמת שואפת לאפס אין שם תנועה ערה של מכוניות זאת אומרת הנאה זה ש הביא אותנו שם הוא זה שדרס אותה מה הסיכוי שדבר כזה יקרה במקום שאין שם יכול להיות

אפס באמת

ו ומשמה אנחנו מתחילים מסע שעמלם נגמר יחסית די מהר בצורה מסוימת הוא ממשיך וימשך כל החיים אבל אה האמבולנס מגיע אני יחד עדיין בחיים

תליה עדיין בחיים מחוסרת הכרה א אני רואה לפעמים שהיא מזיזה את היד שלה אבל זה כנראה רפלקס או משה משהו שהיא לא שולטת בו לא בשליטתה ואנחנו מפונים ליוסף טל בתוכוניים יוסף טל שם כבר מחכים לנו א מי שהיה בעלי והמפקדים שלו כי הוא בדיוק באותם ימים שיראת בצבא ואנחנו מפיצים להתפלל על תליה. אה המשפחה שלי גרה בלוד, משפחה של מי שהיה בעלי אז בבטל וכל הארץ מתפללים עליה ומה עושים? הם רוצים לבוא להיות איתנו ואנחנו באילת א לבוא לא לבוא אה מה קורה? וביוסף טל אומרים לנו שכנראה יטיסו אותה או לסרוקה או לשניידר שהחליטו לפי הסולסיטי כל מיני בדיקות כאלה זה מאוד תלוי במצב שלה

כן

א ואנחנו מתפללים ואני עומדת יש בבית החולים יוסף לבית כנסת ואני עומדת מול ארון הקודש

מה אומרים להשם

אני מתחננת בפניו מתחננת אל תיקח אותה אל תיקח אותה היא היא כל החיים שלי אל תיקח אותה אני מבקשת שלא לא אל תעשה לי את זה אה אנחנו בתפילות ואומרים לנו מחכים שיגיע מסוק אז באותם ימים לא היה מסוק לבית החולים חיקו למסוק של 669 בינתיים אבא של תליה הולך והורז מזדה אומרים לנו שנטוס לאחד מבתי החולים או לסרוקה או לשניידר תוך כדי שהוא הורז אומרים לו תחזור אתם לא תשים

כי המצב החמיר

המצב מדרדר

היא לא יציבה כרגע לא ואני זוכרת סיטואציה שאנחנו יושבים ואני אומרת לו תגיד אולי אתה רוצה שניכנס לתליה שנהיה שם אז אמר לי לא זה היה מאוד מאוד קשה

כן

וכמה רגעים אחר כך מישהו בא לוחש לו משהו באוזן ואז הוא אומר לי א טוב בואי ניכנס ואני כזה ביני לבין עצמי אומרת לפני רגע אמרת שאתה לא רוצה להיכנס ש שבוא בוא נהיה פה ונתפלל מפה מחוץ לחדר שבו תליה הייתה ועכשיו אתה רוצה להיכנס מה קורה מה אני לא יודע יודעת מה לא מספרים לי לב של אמא

כן

מרגיש

הבנת שרוצים שתיפרדו ממנה מן הסתם לא שזה

אני כיוויתי שלא

כן

לא לא רציתי לראות את זה קורה אבל אני זוכרת שנכנסנו לחדר וראיתי אותה עם הקוקו שעשיתי לה לפני ראיתי אותה ישנה מתוקה כזאת תמימה כזאת אני זוכרת שנגעתי בה, ניתפתי אותה והיא הייתה קרה. ישבו שם איתנו ראש הישיבה ואחד הרמים ואני שואלת אותם ה היא שומעת אותי כי אני מדברת עליהם אני אומרת לה תליה בוא נלך לים תליה קומי בוא נלך הביתה רק תקומי בבקשה תקומי ואני שואלת אותם תגיד מי היא שומעת אותי אז הם אומרים לי הנשמה שלה שומעת אותך תיפרדי ממנה.

וואו. באותו זמן היא הייתה בחיים או שכבר לא?

זה הרגעים.

האחרונים הוציאו אותנו מהחדר. לא נתנו להיות לנו להיות שם ככ כשהיא החזירה את נשמתה. בזמן שאנחנו מחכים א מבקשים איתנו לחשוב איפה נרצה לקבור אותה. ו כמה ידיים אחר כך הגיע אלינו ראש הישיבה. הרב יוסי רודרגז ואמר לנו שלרגע אחד הוא חשב שהיא חוזרת. הם אמרו שמע ישראל ואז פתאום ה ה משהו קרה כאילו הדופק פתאום אה

כן

כאילו הוא עץ. אני לא יודעת בדיוק מה מה זה היה, אבל אמר הייתי בטוח שהיא חוזרת, שמשהו קורה,

אבל כנראה שזה הרגע הרגע האחרון אה של טליה בעולם הזה באותם אה

עכשיו זה מטורף הניגודיות הזאת בין רק לפני שלוש שעות הרזת את היום עכשיו את צריכה להחליט לאיפה קוברים את ה ה שעתיים שלוש האפסיות של ה יודעת אנחנו לא מתכתנים הרי כלום אף אחד לא יודע מה יהיה איתו שואצ לילדה הזאת 24 שארזה שתי תינוקות ודלאים לחוף הים ופתאום צריכה להחליט איפה היא קוברת את הילדה שלה איך עושים את זה

בדיוק בדיוק זאת הייתה שאלה שאני כאילו אני לא אמורה עכשיו לעשות את זה אני לא אמורה לעשות את זה בכלל אני אמורה עכשיו להחליט לאיזה חוף אני הולכת ואיזה גלידה לקנות לה ואיזה בגד ים ואיזה איזה צבע גומיה

נכון

זה מה שאני צריכה לעשות עכשיו אני לא צריכה להחליט איפה לקבור את הבת שלי

וואי זה זה בלתי אפשרי

אבל אני זוכרת שאנחנו יושבים שם על אחת המיתות לבד שנינו נו, אנחנו באשירה צריכים להחליט איפה לקבור את העליה וזה לא הגיוני,

לא?

וזה לא מסתדר.

ואיך הבעתי ושמישהו יאיר אותי, תצבטו אותי, זה לא קורה, זה לא אמיתי, אבל אה היינו צריכים להגיע להחלטה הזאת. אני רוצה או לא אני רוצה זה כבר בשני לידים תמימים.

בעלך בן כמה הוא היה? אז

הוא קטן ממני בשנתיים. ילד בן 22

בן 22 וידענו שבאלת לא נקבור אותה כי ידענו שמבחינתנו זויר שלא נשתקע בה

כן

זה לא היה בתכנון ומיד חשבנו על ירושלים על הר המנוחות

איך מודיעים למשפחה איך איך עוברים מהדבר הזה לעשיו טלפון למשפחה איבדנו את הילדה

ותחשבי שהמשפחה מאוד רוצה להיות איתנו אבל אם אם היא צריכה להגיע לסרוקה לשניידר אז אז הם ציכו כולנו שם ולא יבואו לאלט זה זה סיפור מאוד מאוד מורכב איך מודיעים למשפחה א מרחוק מודיעים למשפחה אמא שלי המשפחה שלי ככה נודע להם מרחוק א אני רוצה לומר שהקהילה באילת קהילה מדהימה עטפה אותנו חיבקה אותנו הייתה איתנו בכל רגע בכל מה שאפשר לעזור באותם רגעים וואו א זה היה קרה ביום חמישי בשעה 113 בלילה כבר א נקבע מותה של תליה ואנחנו מוצאים את עצמנו עולים צפונה א לוד ביחס לאילד זה

זה צפוןכן

ואנחנו צריכים לארגן אה מסע לוויה לבת שלנו וזה מה שעשינו לא אני אני

אני הייתי שבר לי שני שנינו היינו.

איך את בשבעה מתפקדת? מה את זוכרת מהשיבה?

אני אני לא זוכרת הרבה בכלל. אני רק זוכרת שנורא רציתי לא להרגיש

כאילו פתאום לישון זה היה ניתוק. אתה רוצה לישון אבל אתה לא מצליח להירדם כי כל הזמן אתה חושב

וכשאתה ישן אתה לא מרגיש. ולא רציתי להרגיש כי הנשמה שלך נשרפת. לא יכולתי לחשוב שאני אצטרך לקום יום ועוד יום ועוד יום לעולם שבו תליה לא נמצאת. היא הבת שלי, היא החיים שלי, היא כל העולם שלי. לא יכול להיות. איך איך אפשר איך אני זוכרות שבאחד הימים במהלך השיבה הביאו לי לשתות איזה שתייה מתוקה? אמרתי להם אני לא יכולה להנות משתיעה מתוקה הבת שלי מתה אני לא אהנה מהבלי העולם הזה זה גם משהו שאתה

כן לאט לאט גם לומד איך לחיות את ה יש לך כמה שמע באיזשהו מקום זה קרה במשמרת שלי אני לקחתי את הילדה לחוק

בודאי זה קרה במשמרת שלי אני שתדעי שיש לי שם באלת האמא הכי דעגנית שיש

אני ספק לפני

כן

וכשזה קרה כולם נדהמו שדווקא לרוץ זה קרה ובוודאי שיש לי רצות

בושר גם כזה כאילו יש איזה בושה כזאת של א

יכול להיות שכן גם

כן

כן זה משהו שאני בוודאי את יודעת הרבה הרבה רבנים דיברו איתנו ואמרו לי תקשיבי מלאך המוות היה שם הוא חיכה לה ואם זה לא היה נהגמונית זה הייתה טובת בים זאת אומרת הקדוש ברוך הוא החליט שזה יקרה וזה לא משנה כי אמרתי אולי הייתי מרימה אותה אולי זה היה עוזר אולי הייתי מה הייתי אני יכולה לעשות אחרת כדי שהיא כדי שהיא תהיה פה היום. כן, שאלתי את עצמי את השאלות האלה.

וזה עוזר כשרב אומר לך דבר כזה? זה כן מסדר משהו או שיש יש את היכולת להקשיב כשיש לך את האשמ הזאת הגדולה הזאת עליך, כאילו כשבא רב ואומר לך דבר, זה עוזר.

כן, זה עוזר כי אני בן אדם מאמין והאמונה היא נר לרגליי. כן.

ובהחלט זה בהחלט עזר, אבל אני חושבת שיש את העניין האמה היא. ש כמה שינסו להגיד לי שאני לא אשמה ואולי זה נכון עדיין עדיין אני אני אלך עם זה אני לא חיה את האשמה ביום יום שלי אני לא מרגישה

שאני זו שעשתה את זה שבגללי זה קרה

כן

כי בסוף אז איפה איפה האמונה שלנו איפה הביטחון בהשם איפה אנחנו חושבים שאנחנו שולטים בעולם שאנחנו שולטים על הכל אנחנו לא שולטים על כלום,

נכון?

וזה השיעור שבענווה גדולה ובכאב גדול למדתי.

כן. זה פתאום מוריד לך כזה את ה זאת אומרת יש לך איזה מין זקיפות קומה כשאתה הולך בעולם ופתאום אתה מבין את הסקיפות קומה הזאת היא חשובה אבל יש לך פתאום את ההבנה שיכול להיות שעם כל זה הגדלות שלך והאמהות הטובה שלך והזוגיות כל מה ש בסוף פתאום יש משהו שמגיע מהצד ומעמיד אותנו על הגובה האמיתי.

נכון. נכון?

כאילו אם הייתי בגשת אותך טוב היית גם מאוד צעירה אז אבל במה השתנת כאילו מה מה השתנה בין רות של פעם ורוד של היום?

הרבה השתנה. א אני חושבת שכשאתה חווה עובדן משהו בהסתכלות שלך ובתפיסה שלך של החיים משתנה ברגע אחד.

פתאום אה שום דבר לא מובן מאליו. כלום. בהודיה. להיות בהודיה על מה שיש. לראות את מה שיש.

כן. את מצליחה להיות בהודיה.

כן. זה זה שוב זה לא שזה קרה מה שקרה עם תליה ומעכשיו אני לא מתלוננת על דברים

כן

או לא כואבת דברים. אני כן אני בן אדם אבל שום דבר אני לא אקח כמובן מאליו. זה משהו ש שהסיפור הזה הסיפור סיפור חיי פגיש אותי

איתו.

כמה זמן אחרי זה נולד לך הילד השלישי?

אז א או אז א 10ה חודשים אחרי שאת היה נהרגה. נולעד לנו בן ואני יכולה לומר לךני ש כשחווינו את העובדן הזה אנחנו רצינו לקום בבוקר עם תקווה של משהו טוב שיקרה זה היה ברור לנו שאנחנו מביאים חיים לעולם

כן שיש המשך

שאנחנו נתעסק במשהו טוב שנלך לאולטרסאונד ונראה חיים נראה לב פועם לחכות לצפות למשהו טוב

את יודעת זה מדהים כי כל כך הרבה פעמים אני שומעת את זה בסיפורים של אחרי שיש יש עובדן שנה אחרי כאילו מנסים זה לא בדיוק נרפאה המשפחה אבל כן

זה זה כאילו קצת קשה לי שאומרים נרפאה המשפחה לא כי בסוף תמיד נשאר הסדק הזה אבל יש איזה רצון כל כך חזק לרפואה שמגיע בהמשך ובחיים ו

ואני זוכרת את הריון עם הבן שלי א ביקשנו לא לדעת את מי העובר

יש לך תקווה שזא תהיה בתאותו

אני חושבת ש אני חושבת שאולי יכול להיות שכן אבל אמרתי לעצמי אני שמחה במה שיש.

כן.

לא חשבנו על שמות לבנים. אמרנו אבל שאם זאת תהיה בת נקרא לה אמונה.

וואי.

כי מכוח האמונה אנחנו ממשיכים הלאה בכל הכוח. וכדר לדע ברוך השם זכינו לבן ואיך שמניחים אותו עליי. אורי

זה השם. הוא האור בחושך שלנו ועד היום הוא הוא אור גדול.

כן. את מדברת עליו ויש לך אור בעיניים. הוא האור שלנו ו ואין לי ספק שהעובדן של טליה זה משהו שמלווה אותי גם בהריון מן הסתם גם בדרך שבה אני א חיה כרוץ וגם כאמא

ואחר כך נולד עוד בן נכון

אחר כך אה עוד בן ואז יש לנו ארבעה בנים

ארבעה בנים וואי יש לי שאלה שאני תגידי לי אם זה אם יודעת אם זה בסדר שאני שואלת כי בסוף זה צץ זה זה צף לי ככה. את חושבת שהגירושים שלך מבעלך שהיה זה קשור יש איזה קשר אפילו לפעמים בתת מודע לסיפור עם תליה זה משהו שמתבשל מאז זה משהו ש או שאת לא רואה לא קושרת בכלל בין הדברים

את לא הראשונה ששואלת אותי הרבה אנשים כשםשומעים שהתגרשנו הם

אכי זה שאלה שאני כן שהיא קצת

א אני לא יודעת להגיד לך בוודאות

אבל אני מניחה שיש בזה

כן

כן כן אני

זה משהו שיכול להשפיע על זוגיות זאת אומרת

כן גם בטח בוודאי ובטח אה אני לא יודעת איך הוא אני הוא מעולם לא השים אותי כן

אבל א אני מניחה ש

זה יכול לגרום זה או שאתה צומח מזה או שאתה מתרוסק לדעתי נדרשת הרבה עבודה

כן

ואני רוצה לומר לך אני ש עוד בעודי מתבלת על הבת שלי וכואבת ואני רוצה לומר ש לאבד ילד זה נורא

זה בלתי אפשרי

ואת יודעת שחשבתי אמרתי תחיית המתים תכף הגאולה קוראת כי הקדוש ברוך הוא כל כך אוהב אותי והוא לא ירצה שיהיה לי כל כך כואב כי אני ממש קשה לי אני לא יכולה להמשיך ולחשוב ש שתליה לא תהיה פה עוד הרבה זמן אז אמרתי הגאולה הגאולה היא מגיעה המשיח מגיע ותראי את המתים בבית המקדש וזה יקרה אותו כי כי הטליה מתה ואני צריכה להמשיך לחיות ו

ואז את חובה עוד עובדן

וטליה כבר 12 שנים א שהיא לא פה ותוך כדי שאני באבל על תליה בכאב העמוק והתומי הזה יום שישי

שזה בואי תמקמי אותנו אה שנתים שנתיים אחרי שתליה א

אה יום שישי רגיל שגרתי אני במטבח מתכוננת לשבת א מקבלת טלפון מחברה רות מה שלך בסדר איפה את בשבת בבית טוב בסדר ניתוק לא חשבתי כשתיה נרגע אמרתי לעצמי אוקיי מעכשיו אין אסונות יותר

מה פתאום לא יכול להיות את כמו מבטחת

זהו כאילו זהו יש לי ביטוח נכון יש לי תעודת ביטוח

ברור

הכל יהיה בסדר אומר עכשיו הכל הולך לחלק בחיים

מושלם הכל אבל זה לא קורה

וזה לא

לא יהיו

זה לא קורה א מיד מיד אחרי הטלפון שאני קיבלתי

לא שמעת חדשות כי זה היה פיגוע די מתוקשר ב לא פתחת רדיו לא

אוקיי

ואני אנחנו מקבלים עוד צריכה טלפון מי שהיה בעלי אז מקבל טלפון מחבר של אח שלי א שהוא זה שאומר לו תקשיב א ירו בדני במצב קשה דני זה אח שלי

אז בואי נמקם רק את הפיגוע כי זה כן פיגוע שזכור להרבה אנשים זה היה בהם יצאו לרחוץ בנחל או בנכון או בספר

יש יש ליד היישוב דולה מעיין אז הוא היה נקרא אין בובין היום מעיין דני

כן

א שני חברים שני חבר'ה דני וחבר שלו נתנל הלכו ביום שישי כזה פקל קפה לא מים דני היה בן 25

א סטודנט הנדסת חשמל יוצא לדייטים רוצה להתחתן

מותק ילד עם אור בעיניים אני זוכרת הפנים שלו כן

אה מאוד נעה עם מידות נאות באמת

היה קשר טוב ביניכם

היה לנו קשר ממש טוב כן הוא היה למרות שאני גדולה ממנו אם הייתי צריכה איזה עצה קטנה או משהו

הוא היה הכתובת

כן

כתובת לכל דבר ועניין

וואו וואו ו

ובעצם המחבל תופס אותו. זה היה בתקופה של נכון שהיו פיגועים של בודדים כזה נכון של בחירות של מחבלים שזה היה תקופה שהיא לא הייתה פשוטה תמיד יש לנו תקופות של מחבלים כן אבל אני זוכרת שזה היה פיגוע אחד מיני כל פעם כל פעמים היה קרה שם משהו בארץ

אוקיי ובעצם תפס אותו בדרך

אז החבר של דני ודני כשדני הוא הנהג וזה האוטו של דני הם נוסעים לזה לאן בוביל לא נכנסים למעיין שאגב הוא מעיין אחד היפים שיש בארץ ממליצה אה הם מחליטים שלא א שלא להיכנס למים נכנסים לאוטו ונוסעים על אפס כי יש שם א שביל א קורקר שהוא פחות א א הוא לא ישר זאת אומרת הרבה צלעים ו בדרך עוצר אותם בן אדם ש הם נוצרים מדברים הם באוטו בן אדם שהולך רגלית ושאל אותם כל מיני שאלות אה אניצטטת שנאמר לי שהוא הוא היה נראה סחבק, בן אדם נחמד מאוד.

כן.

הם מדברים איתו, הוא ממשיך הלאה, הם ממשיכים על אפס. כמה רגעים אחר כך הוא מסמן להם עם היד לעצור והם כבר דיברו איתו. אז הם מראו שהוא אחלה. הוא ניגש אליהם, שולף אקדח מהשקית שהחזיק ביד ופשוט יורא בדני שלושה כדורים

מטווח אפס.

מטווח אפס.

וואו. והוא ממשיך לרסס את האוטו. החבר של דני ליד הנהג. א בטוח שזהו עוד רגע המחבל מגיע גם אליו. פותח את הדלת ויורא בו. הוא מסתתר ואולי גם תוך כדי מנסה מנסה לעשות חייעה. ואחרי כמה רגעים א שקט. הוא מציץ והוא רואה שאין שם אף אחד ו מנסה לעשות פעולות אחי בדני

הוא כבר לא היה מי לטפל נכון זה היה מטווח אפס לא היה לו הרבה סיכוי זה לא

א המצב לא היה טוב בשטח אז נתנל חבר של דני

הוא זה שהתקשר אלינו למי שהיה בעלי אז ואמר לו אני באמבולנס דני במצב לא טוב ודני הטיסו עם א מסוק של 669 לטיפול רפואי עכשיו יום שישי אמא שלי בבית בישולים עניינים

וואי וזה אמא שהיא בדה נחדה לפני שנתיים

נכון

איך איך אפשר לספר לה את זה אפילו

כל המשפחות ב בטרגדיה כן בהבל אנחנו ממש בהבל

על טליה אנחנו עוד לא אם אפשר להתאושש מזה אני לא יודעת

כן

אבל אנחנו עוד בכאב הזה ואני נדרשת אה ללכת ולספר לאמא שלי ש

שדני פצוע קשה אבל אני זוכרת את יודעת מה חני שהקדוש ברוך הוא לא יודעת מאיפה הוא נתן לי את ההבנה הזאתי התקשרתי לאמא שלי ואמרתי לה אמא מעכשיו אם יש לך שיחת טלפון הודעה את מתעלמת את לא עונה לטלפונים את לא עונה לשיחות את לא קורה תודעות אני לא יודעת למה הייתה לי התבונה הזאתי פחדתי נורא

שמישהו יכתוב לה משתתפת לצערך משתתפת לצערך

וכל כך הרבה סיפורים כאלה שמענו אנשים ששמעו עוד לפני

נכון בדיוק נורא נורא פחדתי על זה ואמר לי אוקיי והיא חשבה שקרה משהו לילדים שאחד מהם נפל כי אחרי מה שקרה עם תליה אני עוד יותר

דואגת ואמרתי לה אמא אני אני צריכה לבוא אליך להגיד לך משהו

אין לה בראש דני בכלל אין לה בראש א

לא היא יודעת דני מטייל עם חבר הכל בסדר למה שהיא תחשוב שקרה משהו נורא

והיא אומרת בסדר בואי את האמא ההיסתר ואנגנית בואי בסדר בואי תספרי לי מה קרה אנחנו מגיעים אליה ואני אומרת לה אמא אולי תרדי למטה כבר כי הזמן דוחק שבת עוד רגע והיא מחכה למטה ליד המעלית ואני אומרת את כל הדרך לקדוש ברוך הוא איך אומרים דבר כזה לאמא מה אני אמורה להגיד לה

עכשיו גם זה יש בזה משהו כל כך את אמא שקולה את יודעת מה זה להיות את אמא שקולה והילדה צריכה עכשיו לבשר לאמא שלה וואו כשאני חושבת על זה גם את אמא שקולה עכשיו איזה שוטפות גורל בלתי אפשרית באמת

ואמא שלי באמת למטה אנחנו נוסעים אליה מחכה למטה מה קרה מה קרה מה הילדים נפלו מה מה מישהו גבל מכה מה קרה מה את דואגת וא אומרת הקדוש ברוך הוא אני תגיד לי בבקשה תעזור לי למצוא את המילים הנכונות שאמא שלי שלא יקראה לה כלום אז אני אומרת להאמא נכון דני הלך לטייל עם חברים אומרת לי כן אז לא ידעתי שזה מחבל בודד אמרתי לה מחבלים ירו עליהם דני במצב קשה

מיד היא הניחה את את היד שלה על הלב שלה אמרה לי הלב שלי הלב שלי זה לה ואני אומרת לה אמא זה קשה אבל אנחנו צריכים אותך את לא את לא מתמוטטת עכשיו אנחנו צריכים אותך ודני צריך אותך כי אנחנו נגיע לידני והכל יהיה בסדר

זה מה שעבר לנו בראש שדני הוא חזק דני הוא עמוד התוך של המשפחה דני הוא

הכל קטן עליו הוא יהיה בסדר זה מה שאמרנו

כן

וגם יש לי את זוכרת את יודעת ביטוח

כן די לי הכל בסדר

אפשר עוד לוויה זה לא

אין אפשר להיות כאב

כן

ואנחנו צריכים עולים הביתה מהבית של אמא שלי יש לי אח אז היום הוא כבר בן 21 אז הוא היה בכיתה ה

ילד

א דן היה כמו דמות אב בשבילו קוראים לו הרל ואנחנו צריכים להגיד לו שדני במצב קשה וכולנו נוסעים לבית החולים בדרך אנחנו גם לא ממש יודעים איפה דני כי בחדשות אומרים אין קרם ולנו נאמר שה טל השומר אנחנו לא יודעים הם קרם תלשומר מה מה עושים בסוף אמרו לנו שהחבר של דני אמר שהוא רואה פה את הרופאים שטיפלו בדני א בתלשומר אז הימרנו ונסענו את השומר אנחנו מגיעים כבר הרבה אנשי גרים תור מילוד נמצאים שם בתלשומר מלא כתבים ולוקחים אותנו במסדרון ארוך ארוך שלא נגמר וכל כל שנייה מרגישה נצח

כן

אבל אנחנו יודעים שאנחנו נגיע ואנחנו נחבק את דני

נחייך אליכם

ואנחנו ניתן לו את היד ואנחנו נעבור תקופה של שיקום והכל יהיה בסדר עם זה אנחנו הולכים עם התקווה הזאת

וואו

עם האמונה הזאת עם התפילה הזאת שזה מה שיהיה

כן

מכניסים אותנו לחדר ששמה אנחנו פוגשים את דוד שלנו ודוד שלי אומר לאמא שלי אני זה שאמרתי לך שתליה נרגה ואני זה שאומר לך שדני נרצח

איזה תפקיד קשה תפקיד המבשר וואו מה את מרגישה באותו רגע

וואו אין לי מילים לתאר את ההרגשה נורא הקרקה נשמעת תחת רגליי שוב אני אין איך מכילים את הסיטואציה הזאת מה קשור דני מה לפני כמה שעות קודם לכן התפגשתי את דני ושאלתי אותו איפה אתה בשבת הוא כזה סימן לי בידיים כאילו אצל אמא ברור מה מה השאלה כאילו איפה איפה עוד אני יכול להיות? כן

ושוב פעם אנחנו מגלים ש של הקדוש ברוך הוא אוהב שאנחנו נראה משלו ואין לנו מושג מה את יכולה לשאול איפה אבא שלך

את יכולה את יכולה לשאול א

כן כן זה כי אני מתבקש כי אני כל זמן שומעת את חומרת על אמא ואמא ולבשר לאמא

אין לי אבא א כבר כמה שנים אבא שלי נפטר

א עוד לפני שזה קרה

וואי אז עוד עובדן ועוד עובדן ועוד עובדן זאת אומרת אמא שלה חוברת את זה בעצם לבדכ

דני גדל בבית בלי אבא או ש

אה אנחנו אין לנו סיפור מורכב עם ההורים

הבנתי א אוקיי

אבל א כן

אמא היא הדמות המגדלת

אמא היא הדמות ה

זאתי שהחזיקה את הבית א לחמישה ילדים ופרנסה לבד ו

ועשה אמא שלי היא לביאה היא מדהימה מדהימה אני לא יודעת מאיפה הכוחות שלה

אני רואה את הבת שלה אז זהתי זה הכל ממנה

ושתדלי שדני הוא היה הכל הידיים והרגליים של אמא שלי והעיניים שלה הוא קונה את האוטו הוא אמר אמא אני קונה אוטו היא לא אמא שלי רשון

אני אקח אותך לקניות מה שאת תצטרכי אני אעשה

הכל הוא קיבל את אמא שלי בצורה מעוררת השראה והוא היה עמוד התווח ביום שישי שוב מסע לוויה

ש

שזה קרה במוצא במוצאי שבת ולא ביום שישי לעבור שבת זו הייתה לדעתי השבת הכי ארוכה בשנה השבת יצאה ב83 איפה עשיתם אותה בבית חולים עדיין או שכבר לא

לא אמא שלי הלכה ונפרדה מדני א גם אחותי אני

לא היית מסוגלת

לא הייתי מסוגלת רציתי לזכור אותו כמו שראיתי אותו באותו יום כזה חסון כזה וחזק ומשדר ביטחון

כן

א זה כן קונפליקט כי כי זהו זה לא שם תתחרתי ע עוד מעט תאכלי זה עכשיו או לעולם לא

נראה לי כל מה שאני שומעת על הפרידות האלה אני אומרת קונפליקט בלתי אפשרי אני לא יודעת מה אני הייתי זאת אומרת אני באמת לא יודעת נראה לי שאף אחד לא יודע מה הוא היה עושה עד שזה באותו רגע

השם ישמור

ממש ממש

אז אמא שלי תירה אותו היא אמרה שהיה לו קצת זיפים ורוא היה נראה ישן ממש כמו טליה ואת

שוב יושבת שבעה

אנישוב יושבת שיבה על אח שלי, על דני, שכאילו אני מרגישה ש

איך היה הקשר בין דני לתליה?

וואי, הוא היה דוד. דוד.

זאת אומרת, איך הוא לקח את המוות של תליה, את הפטירה שלה?

אני זוכרת שהוא ניגש אליי איזה יום אחד ואמר לי רות רותי הוא קרא לי. אז

הכאב שלך הוא גם הכאב שלנו.

איזה

אנחנו כואבים מתחת הכאב הזה. ו רגיש ויש לך כזה מין מחשבה כזאת נגיד שאת תשארת בשבעה וגם אחרי זה ש תליה עכשיו עם דוד שלה ושומר עליה למעלה

וואי א כן א אומרים שהרוגי מלכות נמצאים אה במקום הכי טוב שיש

הכי גבוה

ותינוקות גם אה אה נשמות שלא חטאו מעולם

באותה שורה הם נמצא לומדים תורה עם הקדוש ברוך הוא. ככה הרבה רבנים אמרו לי.

נכון

אני לא יודעת כשאתה כאן אתה אתה רוצה אותם כאן.

כן. זאת זה לא מנחם. את אומרת שלא לא אין את זה שם

לא זה לא את יודעת בשבעה הרבה אנשים באים לנסות לחזק ולנחם.

לפעמים זה רק מחליש כי לפעמים אומרים את הדברים את יודעת ש לפעמים עדיף לא להגיד כלום.

בשקט.

פשוט זה שהגעת זה כבר מחמם עליהם שאתה רואה אותי ואתה בא להשתתף בצער שלי.

כן. לא צריך יותר מזה כלום. אז א מאותו מוצש מוצאי שבת למשה הלוויה של דני א מסתיים ואנחנו צריכים עכשיו לקום לשיבה ונקום לעולם שדני לא פה, לא פה בגופו.

כן.

וזה קשה. זה קשה ממש. הלכנו על המון רבנים. ובאמת שאלתי את עצמי אני אני חושבת שאני בן אדם טוב ואני רוצה לעשות טוב בעולם מה אני אני זה גם שלא שאלת אני מקבלת עונש זה עונש ההבנה הזאתי שלא זה לא עונש

אז מה מה את מבינה שמה

אני מבינה שאני לא מבינה שאת לא מבינה

זה מה שאני מבינה שאני לא מבינה כלום ושום דבר ושאני לא שואלת אין אין לי שליטה על כלום ושום דבר אלא מלבד על עצמי על הפ הבחירה שלי לקום בבוקר ולהתלבש ועם כל הענווה להיות בענווה זה קשה זה עבודה יומיומית ולהגיד הכל היה טוב ויפה לדבר על אמונה נכון עם הנהג מונית עכשיו חמודה תיחי את זה הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו זה לא מסתדר לי

אבל את עדיין יודעת שהוא אוהב אותך חת אומרת

נכון אני יודעת את זה זה קשה לי זה כואב לי זה לא מובן לי כי אני עכשיו הבת שלי עכשיו הייתה אמורה להיות בכיתה ח.

את רואה את הבנות בגיל שלה? זאת אומרת הבנות שהיו נגיד באותו באותה שכבה. האמת שאתם לא בדיוק עם אותם בנות שבשכבת הגיל שלה כי עברתם מקום.

אבל את את כשאת רואה בנות בכיתה ח איך איך מה הלב שלך מרגיש? איך את מרגיש?

אז אני אגיד לך שאני אני מחנכת אה א כיתה בנות בכיתה חו

זה מטורף

שזה הגיל שהבת שלי הייתה אמורה להיות בו. את משתפת את את מי שאת מחנכת שהייתה לדעת א לא מיד ציפרתי אבל כן שיתפתי ו אני לא משתפת אותן במה שזה מביא עם זה אבל א

בסוף הן ילדות והם צריכות לשמוח ולחייך ולא להתמודד עם אתתגרים שגם ככה

המציאות מזמנת לנו פה במדינה ולא מזמן הבן שלי אחיה שהוא מאוד מאוד רגיש ויש לו אינטליגנציה רגשית מאוד גבוהה אמר לי וואי יש לנו הרבה מוות במשפחה והוא אמר אחותי תליה הבת שלי ודני ויש להם עוד עוד א

כן

שנפל במלחמה

כן

אבל עדיין הם ילדים מאוד מאוד שמחים

לא זה לא משהו שרואים עליהם

כן בזכותך כי את כי שוב כי כי את יש לך את העמוד שדרה הזה ולא מרחמים עליכם את יודעת הזכרת את הדודג'נה רק במלחמה זה זה גם זה מאוד אימבלנטי זה הבן שלך גאי לובר שאני גם מכירה באופן אישי שבעצם היית נשואה לו ואח שלו יונתן לובר שנהרג ואז פתאום וזה בטח גם סוגיה שנדרשו לה המון אנשים אחרי גירושין או אחרי פרידות שמה קורה האם באים מן הסתם הלכת לנחם ופתאום זה לא פשוט הדבר הזה כי בסוף את אבדת גיס הבדת נכון ש נכון שאת כבר לא נשואה לאותו בן משפחה אבל אתה קראת אותו בטח בתור ילד

נכון

זאת עוד עובדן שבעצם כאילו האבל עליו לא מזמן איזה מישהי סיפרה לי שגם חברה גרושה שלי, חברה טובה שהם איבדו א גם במלחמה. היא אומרת, "אניבדתי גיס, אבל אני בעצם הוא לא גיסי וזה לא פשוט. אני כל כך אוהבת את הילד הזה, אבל אז פתאום עוד עובדן כזה שעובדן, אבל הוא קצת כאילו

שאת לא יכולה לצעוק את העובדן הזה, כן? כי את כאילו

את כמו צופה מהצד."

וואו וואו,

את כואבת אבל את באה לצפות בזה מהצד. כן,

לפני רגע היית חלק.

כן.

ועכשיו כבר לא. ויש לך כאב?

בטח בטח.

אה כן.

עכשיו אנחנו א אחים שקולים. אה גם אבא של הילדים שלי וגם אני.

וואי נכון.

אצלנו זה פיגוע טרור ויונתן נפל במלחמה.

במלחמה.

אה זה לא פשוט. ואת יונתן הילדים שלי הכירו.

וואו. דני לא הכיר את כל הילדים שלי. שניים הם

נולדו אחרי שדני נצח. כן. שניים הוא הכיר ושניים האחרים לא.

ויונתן כן הכיר את הילדים שלי. אז אז כן הילדים שלי גדלים בלי שאנחנו מתכוונים אבל

כן

הם גדלים במציאות שכנראה רוב הילדים לא חיים א סביב עננה של מוות בשני

נכון

בשני בתים. או שתי משפחות אה

כן

אה אז כן הם חיים ככה ו אבל אני חושבת שהם אה לומדים שאפשר ליחוב

כן

אפשר להגיד קשה לי אפשר להגיד כואב לי אפשר להתרסק אבל לא לשקוע לקום מזה ובמי זה תלוי לא באף אחד אחר בנו בבחירה שלנו לקום כל בוקר להתלבש, להתאפר לשים לענות

תגידי פייפיות האלה, את הצמית, את הבת וללכת לעבודה ולפתוח את הכית הבוקר בחיוך. ואני חושבת שהילדים שלי יש להם שיעור שאמנם לא ביקשו, אבל אה

כן. והם רואים את אמא שלהם.

כן, הם רואים את אמא שלהם.

הם רואים את אמא שלהם.

ואני חושבת שזה שזה סוג של נכס. אמנם לא היינו רוצים בו אבל אה אבל

רות אני אני מרשה לעצמי לומר אני לוקחת את זה על עצמי זה שאת גם א את בעזרת השם מחפשת עוגיות

נכון

טובה ובריאה ויפה וקסומה הכל הכל הכל

בת כמה את רות

אני 37

37 אני אני דרך התוכנית שלי תמיד אני לא יודעת אני שולחת לחמ על פני המים יאלה

אני רותה מהממת פה יושבת לידי תפנו אליי תפנו אליי תפנו בתגובות אני כאן וכל כך מגיע לך טוב כל כך מגיע לך טוב לכולם מגיע טוב

אבל אני כל כך רוצה לראות לראות אותך בטוב שמו מוקפת בטוב

זה הקדוש ברוך הוא הזה שנתן מכות כוהבותכן

זה אותו הקדוש ברוך הוא שגם עושה לנו טוב

נכון נכון

אני מאמינה בזה מאוד ואני ראויה וזה יקרה

איזה מיוחדת את יואו באמת יש כזה זה וואו וואו