״ החיים שלנו נמדדים לא במה שהחזקנו - אלא במה שהצמחנו."

מה הייתם אומרים אם הייתי מספר לכם שהעץ הפורא ביותר ביער כולו הוא עץ שכבר מת? כי ביערות הגשם גילו המדענים נתון מדהים. כמעט 90% מהעצים החדשים אינם נובדים על האדמה. הם נובדים על גזע של עץ שנפל. קוראים לזה גזע מיניקה. כשעץ ענק נופל מתחיל תפקידו השני. הגזע נרכב לאט. סופג מים כמו ספוג, מתמלא בחומרי הזנה ונעשה למצע הפורה ביותר ביער. זרעים נוחטים עליו, נובטים ושולחים שורשים דרך גופו אל האדמה ויש לזה עדות מצמררת. ביערות התיקים רואים שורות ארוכות ומושלמות של עצי ענק עומדים בקו ישר לגמרי. למה? כי לפני מאות שנים נפל שם גזע אחד וכולם נבדו עליו. הגזע עצמו נרכב ונעלם מזמן, אבל השורה שהוא הוליד עדיין עומדת.

כמה מאיתנו חוששים מהרגע הזה? שנגיע לשלב שבו כבר תרמנו את שלנו, שהכוחות יגמרו, שנרגיש שהתפקיד שלנו בעולם הסתיים. אנחנו מודדים את הערך שלנו רק לפי מה שאנחנו עושים עכשיו בזמן אמת. ודווקא על זה גילו חכמים סוד עצום. אמרו בגמרא, צדיקים שבמיתתן נקראו חיים. לא רק שזכרם נשמר, הם קרועים חיים ממש. כי מה שאדם נטה באחרים ממשיך לפעול, לגדול ולהצמיח הרבה אחרי שהוא עצמו כבר איננו. כי החיים האמיתיים אינם רק מה שאנחנו עושים בזמן אמת. הם מה שנשתל דרכנו והמשיך לצמוח. הערך שהעברנו, המילה שאמרנו לילד, המעשה שמישהו ראה ולמד ממנו, אלה ממשיכים לחיות ולהוליד גם כשאיננו רואים אותם מאוד. זה בדיוק סוד הגזע ביער. מה שנראה

כמו סוף הוא רק תחילת התפקיד השני ולפעמים הגדול מכל. אנחנו לא נדע מי ינבוט עלינו ולא תמיד נזכה לראות את השורה שולדנו, אבל היא תעמוד שם ישרה וברורה ותספר בשקט איפה היינו. האמונה איננה למדוד את עצמנו רק לפי מה שאנחנו מספיקים היום. האמונה היא לדעת שכל מה שנטענו באחרים ממשיך לצמוח דרכם ואחריהם ושהחיים שלנו נמדדים לא במה שהחזקנו אלא במה שהצמחנו. אז בפעם הבאה שנרגיש שהתפקיד שלנו נגמר, שכבר תרמנו את מה שהיה לנו לתת, נעצור. לא נמדוד רק את ההווה. נמשיך לזרוע באחרים באהבה ונדע שיום אחד תעמוד שם שורה שלמה של חיים שכולה צמחה מאיתנו. ‏M.