מסע בין נשמות: דודו כהן נפגש עם יוסף קרדונר (עם כתוביות בעברית)

האמת היא שאני גם מרגיש הרבה שמחה, כי בשבילי זה כמו עקידת יצחק. -עד כדי כך? "אשא עיניי אל ההרים"... תנסו לייצר משהו שמחייב אתכם, שמאלץ אתכם. -בלי זה... שלום לכם, אתם בטח לא יודעים, אבל האומן שאני עומד לפגוש כרגע עשה רוקנרול, רוקנרול רציני. הוא התגלה על ידי עוזי חיטמן שסימן אותו ככישרון, הוא היה בלהקת פיקוד צפון, והוא גם למד בישיבה במאה שערים. הוא עבר מסלול חיים מרתק, והיום אנחנו נפגוש את יוסף קרדונר, אחד האומנים הנקיים והמקסימים שיצא לי להכיר. אז בואו נפגוש את הקסם. "אתה תצליח, אתה אהוב "אתה תצליח, אתה חשוב "אתה תצליח, בוודאי תצליח "בעזרת השם "אתה תצליח, אתה אהוב "אתה תצליח, אתה חשוב "אתה

תצליח, בוודאי תצליח "בעזרת השם." יוסף קרדונר, מה שלומך? ישתבח הבורא, ברוך השם. איזה שיר מקסים, מהאלבום 'דיבור פשוט.' ברוך השם, כן. -כשאני שומע את השיר הזה, ואני מת על השיר הזה, אני חושב על הילדים שלי. זה נכתב באמת על הילדים שלך? על אחד הילדים שלי, כן. -כן? -כן. ולמה דווקא לו? היה מצב של לחץ מהמוסד, מהילדים, הוא ככה נמחץ בין כולם, אז הרגשתי את הצער שלו, את הכאב שלו, אז צעקתי מעומק הלב את השיר הזה: "אתה תצליח בעזרת השם." אפילו עם כל הלחץ, כל ה... כל אחד יש לו את הנקודה הטובה שלו. וכשהוא שמע את זה? הוא שומע, עדיין שומע את זה. זה מחזק אותו? -בטח. והוא הצליח? -אה? הוא הצליח? -הוא מצליח, בוודאי

יצליח, ובעזרת השם גם אנחנו מצליחים ונצליח. בעזרת השם. טוב, אני נפגש איתך. אתה יודע, הרבה זמן אני רוצה לראיין אותך לתוכנית, גם לתוכנית הקודמת שלי, 'בכיוון אחר.' ואתה יודע, כשפונים לאומנים בדרך כלל, שמחים, יחסי ציבור והכול, משתפים פעולה, ואתה תמיד מהוסס, לוקח צעד אחורה, שני צעדים אחורה. בעיניי זה מקסים, ובעיניי - אני אומר את זה במובן הטוב של המילה - עוף מוזר בתעשייה, למה? כי אין לך יחסי ציבור, אין לך... אתה יודע, אתה לא מוציא סינגלים באופן תדיר, גם האלבומים, כאילו הפצה כזאת לא מסיבית. ויש בזה משהו מיוחד, אני חושב, שאתה, אתה יודע, בזמן שחלק גדול מבני הדור שלך, חלקם, אתה יודע, התברגנו, התמסחרו,

פועלים לפי כללי השוק, אתה עדיין, אתה יודע, בפינה שלך בבית שמש, שמע, לא יודע, לא מכיר, עזוב. אין פייסבוק רשמי, אין זה. רק לפני כמה זמן פתחת יוטיוב רשמי. מאיפה זה בכלל מגיע? למה זה קורה? לא יודע, אולי מההורים עליהם השלום. לא יודע. ההורים שלך גם היו נחבאים אל הכלים? -אולי, אולי. לא יודע. זה טבע, אולי זה טבע. אולי זה עניין של טבע. יש לי מצד אחד רצון מאוד מאוד שכן, מצד הפנימיות, שזה כן יפוץ וכן יגיע, מצד שני, אני לא אחד שחושב שאני ראוי לזה. אז אני ככה בשלב כזה, בדרך האמצע, מחכה אם הקב"ה ירצה. למשל, 'שיר למעלות' שיצא לפני 21-22 שנה, אז הייתי בישיבה והוצאתי 300 קסטות. בקושי השם, טלפון בכלל לא היה.

ישבתי בישיבה סגור, ואיך הגיעו אליי בכזה? הקב"ה רצה. אני מאוד שמחתי, זה הופץ בכל העולם. איך אבל זה הופץ באמת? היית בישיבה במאה שערים. -הייתי בישיבה במאה שערים, ובאו אליי אנשים וסיפרו לי איך הם הגיעו אליי. לא יודע איך, וקנו ממנו כמה קלטות וחילקו והפיצו. וזה הופץ, הקב"ה רצה. זה הכי כיף שאתה יודע שהקב"ה רוצה, לא שאתה רוצה. לא שאתה עשית ש... אלא אתה עושה השתדלות קטנה והקב"ה... אתה רואה שזה משמיים. זה התענוג הכי גדול. או-קיי, ואיך באמת 'שיר למעלות' נכתב? היום זה שיר שגם רבים לא יודעים בכלל שאתה... אתה יודע, זה כמו קלאסיקה, כמו 'מה נשתנה' כבר, שאומרים, שמע, זה לחן מסורתי-עממי. אז בוא נתחיל ככה,

התחלתי לנגן בערך בגיל 13, ונגיד שהמוזיקה הצילה את החיים שלי. הייתי ילד שהיה לו מאוד קשה בלימודים, כל שנה רצו להוציא אותי מבית הספר. קשה בריכוז וכאלה? -כנראה. אז לא קראו לזה... -כן, לא קראו לזה. פעם לא היו שמות לחצי מהדברים שיש. -כן. אבל בקיצור, לא הייתי מוצלח בכלל בלימודים, ואיכשהו גיליתי את העניין של נגינה, ובזה הייתי ממש, לא רק שהייתי טוב, הייתי הכי טוב. הייתי ילד 10. זכור לי שכל פעם שהייתה אסיפת מורים בבית ספר, אז המחנך רצה להוציא אותי מבית הספר לגמרי, לא רצה להשאיר אותי בבית הספר, והמורה שאחראית על כל האירועים, היא הייתה טוענת בישיבת המורים והמנהלים: "הוא אצלך 4? אצלי הוא 10. אז הוא 7.

תשאיר אותו." היא התחננה להשאיר אותי, כי באמת הייתי מגיע ראשון, הייתי עושה כל מה שצריך, הייתי פשוט אוהב את זה, הייתי מוצלח בזה, הייתי... אז המוזיקה הצילה את החיים שלי. ויותר מאוחר הצלחתי בזה מאוד, הייתי בלהקות הצבאיות, בלהקת פיקוד צפון, בלהקת מפח"ש, ואחרי הצבא הייתי עם הזמר עוזי חיטמן עליו השלום, שנתיים ליוויתי אותו בגיטרה בס וקולות רקע. הוא זיהה את הכישרון גם כן. -הוא זיהה את הכישרון שלי בגיל 17. הוא היה מנהל חבורת זמר. קראו לזה 'עבר ועתיד' בפתח תקווה. הוא היה מנהל של חבורת הזמר, והוא כבר אז, כשהייתי בן 17 או 16, אני לא זוכר, הוא כבר העיד. זכור לי שהייתי בחור, עוד לא... עוד מתחיל, והוא דיבר

לכל הקבוצה, והוא דיבר על כל המוזיקה שקורית היום, שהיא מוזיקה לא טובה, ואין בה תוכן ואין בה עומק, ופתאום... -מעניין מה הוא היה אומר היום. -אה? -מעניין מה הוא היה אומר היום. ואז הוא פנה והוא אמר: "ולא יצא מזה כלום," ואז הוא פנה, "אבל ממנו", הוא הצביע עליי, אני זוכר שהייתי ילד בן 16-17, הוא אמר: "ממנו יצא משהו לנצח." ככה הוא אמר עליי. אז הוא פשוט כיוון ל'שיר למעלות.' נכנסה בו רוח הקודש על 'שיר למעלות.' -נזרקה בו נבואה לרגע. בכל אופן, בערך בגיל 24 אני חזרתי בתשובה ונאלצתי להיפרד ממנו, ובהתחלה חשבתי לעזוב את כל הנגינה והשירה. גיליתי שיש עולם רוחני, עולם אמיתי. אבל לפני שחזרת בתשובה, -כן. עשית

רוקנרול, כאילו שזה, אתה יודע, זה אנטיתזה. אם היית אומר לי, ניגנתי מוזיקה קלאסית, אני יודע, קונצרטים, בסדר. אבל רוקנרול? אז הפנימיות שלך הייתה כמו היום, כאילו גם עדינות כזאת ורוך? -אז בהתחלה הייתי בכל מיני... נמשכתי לכל מיני רוק יותר כבד וזה, אבל אני זוכר שלא יכולתי לסבול את זה, זה לא היה אמיתי אצלי, זה היה משהו רק חיצוני. ויום אחד היה לנו איזה... יום אחד כבר לא יכולתי יותר. הייתה לנו איזו להקה שמאוד... אבל זה סחב לכיוונים שראיתי שזה לא אני, לא... לא יכולתי לסבול את זה וזה נגמר. אז אחרי זה עשיתי עוד פעם רוק. -איך זה נגמר? פשוט לא יכולתי לסבול את זה. התפרצתי בבכי כמו תינוק. הייתי בן 21, 22, 23

אני זוכר, ובאמצע חזרות ביקשתי לנגן יותר בשקט. רוק יותר בשקט? רוק כבד? -"אי אפשר לעשות משהו יותר בעדינות?" ביקשתי. והם הסתכלו עליי כמו על איזה משוגע, כמו אחד שהשתגע, ולא ידעתי איך להסביר את עצמי. פשוט קיפלתי את הדברים ונסעתי הביתה, בוכה כמו תינוק. אני זוכר שהתקשרתי לעוזי חיטמן, וסיפרתי לו את מה שעשיתי, לא ידעתי מה שעשיתי, והוא אמר לי: "אני מבטיח לך, ממך יצא עוד משהו. אתה תראה שיצא ממך משהו לנצח. "אין לך מה לפחד," והוא חיזק אותי ועודד אותי. ואז נגמר. ועשיתי להקה אחרת, רוק ישראלי יותר עדין, יותר... אבל כנראה שעברתי איזה תהליך של התחברות, משהו יותר אמיתי, ויותר מאוחר חזרתי בתשובה, אז התחלתי להכיר

את ספר 'מסילת ישרים.' חבר שלי שהיה איתי בצבא ושהוא חזר בתשובה, נפגשנו באיזה אולפן בתל אביב, הוא נתן לי את הספר 'מסילת ישרים.' ואז כשראיתי את זה, את הרמח"ל שמדבר על התכלית, מאיפה הנשמה שלנו מגיעה - מכיסא הכבוד, ולאן היא הולכת - לעולם הבא, והעולם הזה הוא פרוזדור, וצריך לקנות מצוות ומעשים טובים, להכין צידה לדרך. ישר קיבלת את זה? -ישר. -לא באת עם מטענים מהבית נגד היהדות? -לא. ובאמת יש לי זכות, הקב"ה זיכה אותי, שבאתי מבית מסורתי קצת. אימא שלי הייתה בת של רב בתימן, הרב דוד אבידר זכרונו לברכה, ותמיד כשהלכנו לראש העין למשפחה, גרנו ליד משפחת חג'בי - הרב הראשי של ראש העין הראשון, הרב דוד חג'בי - אז

היינו מתפללים, רואים חגים, רואים שבת, רואים יום כיפור. ראינו מהי יהדות, ראינו שזה לא דבר רע, ראינו שזה לא דבר אלים, זה לא... ואז גם אימא שלך חזרה בתשובה. -אימא שלי, זכיתי שהיא חזרה בתשובה אחריי מיד, ואבא שלי עליו השלום גם זכה לחזור. שניהם זכו לחזור תשובה, ברוך השם, אפשר להגיד דרכי. יפה. והאחים? האחים לא. קצת זזו, אבל לא... טוב, עם הדיבורים האלה על 'שיר למעלות,' אני עוד רוצה לשאול אותך כמה דברים עליו, בוא נשמע אותו. -בסדר, אז בוא נעשה את זה עם הגיטרה. עם הגיטרה. "שיר למעלות "אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי "עזרי מעם ה', עושה שמיים וארץ "אל ייתן למוט רגלך, אל ינום שומרך "הנה לא ינום ולא יישן

שומר ישראל "ה' שומרך ה' צילך על יד ימינך "יומם השמש לא יככה וירח בלילה "ה' ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם "שיר למעלות "אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי "עזרי מעם ה', עושה שמיים וארץ "אל ייתן למוט רגלך, אל ינום שומרך "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל "ה' שומרך, ה' צילך על יד ימינך "יומם השמש לא יככה וירח בלילה "ה' ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל "ה' שומרך, ה' צילך על יד ימינך "יומם השמש לא יככה וירח בלילה "ה' ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך "ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם." איזו קלאסיקה. תגיד,

כשמחברים קלאסיקה, יודעים בזמן אמת שזה זה? לא, אני לא ידעתי. לא. אז מה? כאילו סיימת לכתוב שיר שזה עוד שיר כביכול. -כן. אחרי שהקלטתי את זה, אז ראיתי שזה... אחרי שהקלטנו את זה, אז הבנתי שיש פה איזו מתנת שמיים גדולה מאוד. באמת ראיתי שכשחילקנו את הקסטה לכל מיני, זה עשה הרבה יותר מהרבה דיבורים. כאילו, כל מיני, משפחה שניסינו לדבר, להוכיח. לא עזר כלום, אבל השיר הזה פתח הרבה דברים. יפה. -פתח את הלבבות. ואיך באמת כותבים? זאת אומרת, איזו השראה נחתה עליך? אני אגיד לך, אני גם מנסה לכתוב קלאסיקה. אולי תייעץ לי קצת מהניסיון. זה מתנות. זה הכול משמיים. כן, אבל באיזה מצב כתבת את זה? זה, השיר הזה... התחלנו לדבר

מקודם שכשחזרתי בתשובה אז בהתחלה חשבתי לא לנגן בכלל, לעסוק רק בתורה ובתפילה. וכשהתקרבתי לרבנו הקדוש, רבי נחמן מברסלב, דרך הרב ארז דורון, אז רבנו לימד אותנו שם שבכל יהודי יש נקודה שאין באף אחד בעולם. יש נקודה שהוא בבחינת צדיק. כל אחד יש לו איזה דבר שבזה הוא הכי צדיק בעולם. ואת הדבר הזה הוא צריך באמת להאיר לחברים, לסביבה, לכל ה... וכשראיתי את זה, אז פתאום נכנסו לי מלא מחשבות במוח שאולי לא סתם אני כל החיים ניגנתי ושרתי והופעות מגיל 13-14 בכל הארץ, בצבא ו... אולי יש לי גם איזו נקודה. אולי זה לא סתם. אולי זה לא סתם. חשבתי לפני זה שהכול זה סתם שטויות. הכול שטויות. אמרתי, לא. אולי יש לי פה איזו

נקודה, ואז לקחתי גיטרה, והתחבר לי השיר הראשון שזה נקרא 'תשמח' - מילים ולחן, שלא ידעתי בכלל מה אני אומר ומה אני שר, אבל אחרי זה אני רואה שיש בזה דברים עמוקים מאוד. ובאותה תקופה התחלתי לנגן כל יום כחצי שעה אחרי התבודדות בד"כ. היינו יוצאים להתבודדות או בלילה ביער, או בבוקר אחרי ותיקין. ואחרי זה הייתי יושב עם הגיטרה חצי שעה ומנגן. איך אבל עלה בכלל הרעיון? הרי באותה תקופה לפני יותר מ-20 שנה, היו שירים שהם פשוט פסוקים מתהילים, או אתה יודע, פרקים מתהילים, משהו כזה, שהלחינו אותם וזהו. שירים חסידיים. ובעצם המוזיקה היהודית המקורית, שאתה מחלוציה, אתה יודע, זה לקחת יש מאין, לכתוב שירים כמו 'תשמח.' איך

בכלל עלה לך הרעיון הלא שגרתי הזה בזמנו? זה לא עלה, פשוט זו צעקה שיצאה לי מהלב. כאילו חשבתי שאני לא שווה כלום ושאין לי סיכוי ושאני הבן אדם הכי גרוע בעולם, ובזכות רבנו הקדוש, רבי נחמן, פתאום אתה מגלה שגם... "יש תקווה ידידי," כל אחד יש לו את החלק לעולם הבא. אתה פתאום מגלה שגם אתה, השם אוהב אותך, גם אותך הוא רוצה, גם אתה יקר בעיניו. פתאום פשוט צעקתי: "תשמח, יש תקווה ידידי, תראה סימנים בדרך." פשוט צעקתי את זה מעומק הלב. לא ידעתי מאיפה זה יצא לי בכלל. זו פשוט צעקה... ישתבח שמו לעד. אבל איך אתה מגיע בכלל לחשוב על עצמך דבר כזה, שאתה לא טוב, שאתה לא שווה? אגב, זה חוזר על עצמו בהתייחסות שלך. -נראה לי

שזו גם בעיה אצל כל הדור. כל היצר הרע הגדול של הדור הזה זה בדעת, במה אנחנו חושבים, מה אנחנו אומרים על עצמנו. אולי אצלי זה יותר או פחות, לא יודע, אבל זה עיקר המלחמה, וזה נראה לי הכוח הכי גדול של רבי נחמן שמחזק כל אחד בלהאמין בעוד מעט טוב, עוד דבר טוב, עוד דבר טוב. לא להסתכל על ה... לחפש את המושלם, שנהיה מושלמים, כי אנחנו לא מושלמים ואנחנו כולנו חסרים, אבל כל דבר קטן טוב, זה נצחי, זה יקר וזה חביב, וזה הצדיקים מגלים את זה. עד היום כמה דיסקים הוצאת? הוצאתי 14 דיסקים. ומה הדיסק הבא? עכשיו הוצאתי ממש לאחרונה את הדיסק שנקרא 'תשוקת הנשמה.' אתה די פורה. זאת אומרת, 14 דיסקים זה יפה. -ברוך השם, כן. איך

השירים האלה מגיעים אליך? מהצרות, מהשמחות. מה יותר? כאילו, מה יותר מוליד שיר? צרה או שמחה? זה הכול תלוי... -אומרים שמהצרות. וגם יש לי שירים לשמחות, יש לי גם שמחות. ברוך השם. יש לי, ברוך השם, אישה, יש לי ילדים, יש לי... אני זוכה לשיר, לנגן. אבל איך באמת נולד שיר? כאילו, אתה יושב בבית וסתם מזמזם ואז נולד? או שתוך כדי לימוד אולי? -זה כל מיני דברים, כן. יכול להיות שלפעמים אני לוקח את הגיטרה ופותח איזה ספר ויוצא. לפעמים זה יוצא אחרי התבודדות. באותה תקופה ראשונה כשהתחלתי לנגן, כשהיינו מתבודדים כל יום, פעם בלילה פעם ביום, יום אחד בערך כחצי שנה אחרי התשובה שלי בנסיעה מהשדה לבית, פתאום הופיעה לי ההתחלה

של 'שיר למעלות' בדעת, במוח, רק את הקטע: "נה נה נה נה ניי... "נה נה נה נה ניי"... רק את הקטע הזה. פשוט נסע איתי באוטו בין השדה לבית, לא עזב אותי הקטע הזה, ועם הרגשה מיוחדת מאוד. לא יודע להסביר את זה. הרגשה טובה, הרגשה של טוב טוב טוב. באתי הביתה ומיד לקחתי גיטרה וניסתי להלחין את זה. בהתחלה ניסיתי להלחין את זה על הפרק "אשרי יושבי ביתך." התחלתי להלחין את זה על "אשרי יושבי ביתך", אבל ראיתי שזה ארוך, ופחדתי שזה הולך לעזוב אותי, כי הייתה אצלי הרגשה מאוד נפלאה, הרגשה מיוחדת. -לא היה לך מכשיר הקלטה? לא, פשוט לקחתי את הסידור ופתחתי, והתחלתי לשיר "אשרי יושבי ביתך, עוד יהללוך סלה." ניסיתי להלחין את השיר

ככה, אבל ראיתי שזה ארוך מאוד, ואני הולך להפסיד את ההרגשה, את ההתרגשות שהייתה איתי עדיין. דילגתי בסידור, הגעתי לתפילת ערבית ל'שיר למעלות,' ניסיתי: "שיר למעלות", ניסיתי לרדת - "אשא עיניי אל ההרים." פתאום משהו בקול אומר לי בפנים, אל תרד, תעלה. אל תפחד, תעלה. ניסיתי "אשא עיניי אל ההרים, מאין יבוא עזרי." זה כאילו משפט אחד. ניסיתי עוד פעם, "עזרי מעם ה' עושה שמיים וארץ," וכבר השתנה, "אל תיתן למוט רגלך, אל ינום שומרך." תוך דקה וחצי או שתיים היה לי כבר את השיר. כמו שחזרתי להגיד לך, שבאותו זמן לא הרגשתי שזה שיר גדול. כשהקלטתי את זה אחרי זה באולפן, הרגשתי שזו מתנת שמיים, זה היה משהו... שמענו את זה כל כך

הרבה פעמים, וכל מי ששמע את זה, שמע את זה... וזה בכלל לא היה עם הרבה כלים ולא היה מעובד, זה היה כזה ממש פשוט ו... וזה גם אחד החלומות שלי שאמרתי לעצמי, אם אני אעשה יום אחד קסטה, אזכה לעשות קסטה, אז היה... לעשות את זה פשוט בתמימות. אמרתי לטכנאי של האולפן שלא יפריע לי, זה כל השירים שלך. אתה יודע, יש שירים שהם אפילו כמו 'נוסעים לרבי,' שזה כמו שנסון צרפתי, ככה, כאילו זה מה שאני חושב, או מה ששרת בהתחלה, 'אתה תצליח.' זה, אתה יודע, היום אני מכיר אומנים שהם מהנדסים כל אות ותו, ואומרים: "רגע, זה לא מתחרז עם זה, "לא, פה הוא נכנס לסי-פארט." אצלך נראה שזה משהו, קצת חומר גולמי, כשהוא יורד לדיסק, אז כאילו

לפעמים שומעים שזה גולמי מהגיטרה וזה, מצד שני, יש בזה הרבה קסם. זה משהו שאתה עושה במודע, או שזה, אתה יודע, יוצא? אז כשחזרתי בתשובה באמת נמאס לי מכל מה שדיברת, מכל ה... מכל ה... שהכול מתוכנן, הכול מדויק, הכול לא טבעי. נמאס לי מזה. אני לא רציתי את זה. נמאס לי מזה. אמרתי, אם אני עושה, אני עושה משהו פשוט. ובאמת יש בדבר הזה בטבעיות, יש משהו מאוד מאוד נעים לאוזן, משהו שהוא לא משעמם, שאפשר לשמוע אותו כמה פעמים. דבר שהוא מדויק הוא לא טבעי, ויכול להיות שהוא נשמע מעולה, נשמע מצוין, נשמע וואו - הוא לא טבעי לנו, הלב שלנו לא... אנחנו לא חיים באופן כזה מדויק. החיים שלנו הם עליות, ירידות. אז אני חושב שמוזיקה

כשהיא מדויקת, מדויקת, זה לא משהו טבעי, זה לא משהו נעים, זה לא משהו... אבל צריך אומץ בשביל זה, כי מי ששומע את זה הוא שומע... כמה פעמים שמעתי, אמרו לי: "אתה, נשמע שזה הסקיצות." כמה פעמים שמעתי הערות כאלה. מצד שני, מי שנהנה מזה, הוא נהנה מזה בצורה שהיא הרבה יותר ממשהו מדויק וממוקצע ו... זה מגיע הרבה יותר עמוק, יותר טבעי, יותר... כל פעם אני מתלבט אם להמשיך ככה או לא להמשיך ככה. זהו, יש מצבים שאתה אומר, כאילו, זהו, אני לא נוגע יותר בשיר. ככה משאיר אותו וזהו. לא מדייק אותו. כן, הטבעיות היא... שמעתי חבר שאמר לי שהשלמות היא האויב הכי גדול לטוב. כאילו שרוצים להיות מושלם. אנחנו לא מושלמים. תהיה טבעי,

תהיה אמיתי. הלוואי שנזכה לזה. קודם הזכרת משפחה וילדים, אתה יודע, משהו שמעסיק אותי כבעל תשובה. רוב בעלי התשובה אני חושב שהם נשואים והורים. יש לא מעט אתגרים לבעלי תשובה. בין השאר בחינוך הדור השני. כן. -איך אתה רואה את הדברים? כאילו, אילו תובנות אתה לקחת מהחיים, למדת בפועל, ואתה גם יכול... אחרי, אתה יודע, אתה בעל תשובה עם קילומטראז'. -כן. אז קודם כול, אני חושב, בימים האלה, לפחות מה שאני חושב, שאין לנו סיכוי. אם לא השם עוזר לנו, אין לנו שום סיכוי להצליח. אנחנו גדלנו באופן אחר. למשל, אם אדם גדל עם שני ילדים או שלושה ילדים, או שני אחים או שלושה אחים, פתאום פה הוא משפחה גדולה, בלי עין הרע. כאלה

צרות, פרנסה... אין לנו שום סיכוי אם הקב"ה לא עוזר. והקב"ה עוזר והוא עושה את הכול. אנחנו צריכים להשתדל לא להזיק, כמו ששמעתי גם לאחרונה שבאיזה כנס שהרב שטיינמן אמר לנשים, לנשים הוא אמר: "תפסיקו לחנך." הכוונה, מרוב שאנחנו רוצים לחנך, רוצים לתת, רוצים... "אל תעשה ככה, אל תעשה ככה," אנחנו מזיקים פשוט, הורסים את ה... העיקר באמת שאנחנו צריכים לדעת, אני חושב, מה שאני חושב, אני לא מאן דאמר, אבל לתת אהבה, להאמין בילדים. כמו שאמרנו, "אתה תצליח," להאמין בילדים שהם באמת יצליחו, ולא להתרגש מכל מיני דברים שהם עוברים, כל מיני שהם סוטים פתאום ככה, לא להיבהל מזה. להמשיך להאמין בהם, לאהוב אותם, וכמובן העיקר זה

התפילה. העיקר זה התפילה, להתפלל כל יום עליהם שיצליחו, והעיקר באמת לא לחנך, לא להזיק להם, לא להזיק. הקב"ה עושה הכול, לא להיבהל, לא להיבהל. הוא עושה את הכול. הוא עשה והוא עושה והוא יעשה את הכול. לא להזיק. לא להזיק. אפרופו טעויות, יש דברים בקריירה שלך שאתה אומר: טעיתי. הייתי יכול הרבה יותר? בטח. מלא טעויות. בטח. -מה למשל? יש לנו מלא טעיות בחיים, אבל... -לא, ברור. לכולם יש, אבל מה משהו שבמיוחד אתה חושב ש... -הלוואי שהיינו תמימים. הדיסק הראשון, הקלטת הראשונה. - מה זה 'הלוואי שהיינו?' אתה האומן הכי תמים שאני מכיר. אז הקסטה הראשונה, 'שיר למעלות,' זה נדיר. אני הקלטתי, זה היה תשעה שירים, ועוד ניגון

'שיר למעלות,' עם ההקלטות, עם ההוספות של הכלים, עם המיקסים, כולה 24 שעות שזה נדיר, שזה... עשרים וארבע שעות זה לא אפילו אולי סשן של תופים בס, אולי שיר או שניים רק תופים בס. אמרתי לו, אל תפסיק אותי, תן לי. הוא השתגע ממני הטכנאי, מה? איך? חכה, צריך לכוון... אל תהרוס את הטבעיות, תן לזרום. תן לי, אני רוצה... תהיה טבעי. אז על זה אתה מצטער או לא מצטער? -על זה אני לא מצטער, הלוואי שהייתי ככה כל הזמן. -אה, או-קיי. -אותו טכנאי לא היה דתי, אריאל אשכנזי, טכנאי מעולה. הוא לא הבין מה זה הדבר הזה? מה? זה לא נורמאלי. טכנאי רוצה שהכול יהיה... -ואז היו לך אלבומים אחרים שבהם "נפלת" ל... -כן, יותר... ברוך השם,

צריך לשלב, אבל העיקר הטבעיות. להיות טבעי, להיות אמיתי. אנחנו כל הזמן מנסים לחשוב איך זה יישמע או להשוות בין זה לזה. זו הטעות. כל אחד הוא מיוחד, כל אחד אין כמוהו בכל העולם, הוא בריה מיוחדת. הקב"ה לא בורא שני דברים פעמיים, ותהיה אתה, תהיה טבעי. למה? שמע, דווקא 'דיבור פשוט,' האלבום שלך מלפני כמה? שש-שבע שנים, משהו כזה? ארבע-חמש שנים. -בעיניי הוא... כן, קצת פחות. הוא יחסית מופק, והוא אלבום מדהים לגמרי. אז מה רע בזה לפעמים? לפעמים אולי באמת צריך להביא כלים, להביא כינורות, לעשות... יש שם שירים באמת, 'ראש השנה שלי', שיר קצבי, אמנם בעיקר גיטרות, אבל... כן, נכון, צריך לדעת את הגבול בין התמימות

למקצועיות. צריך... "כל העולם גשר צר מאוד." ככה או ככה, להתנהג נכון. איך... תלוי, נכון. תלוי הכול לפי המצב, לפי ה... תגיד, אם היית, נגיד, חרדי מבית ובאמת לא היית מכיר את העולם הזה כל כך, אתה יודע, את כל הבעיות, כל הקומבינות, כל מיני דברים זה... עוד הטבעיות כאילו הייתה יותר מבוססת, אבל בגלל שראית כבר את כל הדברים ונחשפת לדברים, אז היום יותר קשה לך לשמור על הטבעיות, או יותר קל? טבעיות זה קשה. זה תלוי לפי הבן אדם, אני חושב. זה תלוי לפי הבן אדם. יש אחד שיותר חשוב לו מה יחשבו עליו, מה יגידו עליו. יש אחד שלא שם על אף אחד. הכול תלוי לפי האופי של הבן אדם. אני לא חושב שזה קשור ל... לא נראה לי שזה קשור

מאיפה שהוא, אם הוא היה דתי או לא דתי, או חרדי או לא חרדי. יש דברים בכלליות, כן. החרדים, למשל, יותר גדלים בלדעת מה חושבים עליהם. הם קבוצות, מצוותים את עצמם במסגרת. דווקא הפוך, בן אדם שהוא בא לא מעולם דתי, יש לו את המעלה שהוא עושה מה שהוא רוצה, עושה מה שבא לו. חי כל אחד איך שהוא רוצה. הוא יכול לנצל את זה שכשהוא באמת מתקרב לעבודת השם, לעשות מה שהוא רוצה, זאת אומרת, לעבוד את השם באמת. לא בגלל מה שיגידו ולהתלבש בגלל איך שזה. זו מעלה גדולה. אבל אתה עדיין, נכנסת לקהילה חרדית, לעיר חרדית. זו המציאות. אנחנו חייבים להיות מציאותיים. זו הדרך הכי טובה לדעתך לעבוד את השם? כאילו להיכנס לתוך כל עסקת החבילה

הזאת? יש לי חבר, הרב אליהו פירר מביתר. ראיתי משהו יפה שהוא כתב, שבעל תשובה משלב שלושה עולמות. יש את העולם הראשון, איפה שהוא גדל: החברים שלו, המשפחה שלו, איפה שהוא גדל. יש עולם שני כשהוא פתאום חוזר בתשובה, מגלה את השם, הוא פשוט מטפס לגבהים שאפילו בן אדם חרדי לא מגיע לזה. ויש את השלב השלישי שהוא פתאום נוחת לעולם חרדי עם תלמוד תורה, ישיבות, מסגרת. והוא טוען שבעל תשובה חייב לשלב את שלושתם, הוא לא יכול להתנתק מעולם העבר, הוא חייב לשמור קשר עם המשפחה, עם חברים קצת. הוא חייב, הוא לא יכול לנתק את זה. זה חלק ממנו. בעולם החרדי שהוא נמצא, זו המציאות. הוא חייב להתאים את עצמו למציאות שהוא נמצא בה. הוא לא

יכול להגיד: "אני עושה מה שבא לי וזה," כי הוא ייפלט ולא יישאר כלום מכל ה... ממנו ומהילדים שלו. הוא חייב להתאים את עצמו למסגרת. מצד שני, הוא צריך לזכור את המקום שהוא התעופף אליו. הוא הגיע למקום כזה גבוה. לא לשכוח את זה, את האור הזה שהוא קיבל, ולהמשיך לדעת שיש אור כזה, ולא לעבוד את השם רק במצוות אנשים מלומדה, להיות מסודר, לעשות כמו שכתוב בספר. לשמור על אורות גבוהים, לפחות באופן חלקי. -כן, לשמור את הדבר הזה, האור הזה שהוא קיבל. להמשיך לעבוד את השם באמת ולא בגלל החברה. זה מסר חשוב הדבר הזה. לגמרי. תשמע, בוא, אני רוצה לסיים באחד השירים הכי ענקיים שביצעת, 'כי תעבור במים.' שיר מקסים. בוא נסיים איתו.

תודה לך, יוסף קרדונר, -תודה להשם יתברך. -שבאמת בסוף הצלחנו להגיע לריאיון והכול, והיה מקסים. ופשוט. ישתבח הבורא. תודה רבה לך, דודו. תודה רבה לכל הצוות שצילם ולמפיק. תודה רבה לדניאל אלוני, שהוא נתן לנו פה את האולפן היפה שלו. הוא תמיד שמח לעזור. -ברוך השם. שנזכה לבשורות טובות, ישועות ונחמות. 'כי תעבור במים', בוא נשמע. "כי תעבור במים איתך אני "ובנהרות לא ישטפוך "כי תלך במו אש לא תיכווה "ולהבה לא תבער בך "כי אני ה' אלוקיך "מחזיק ימינך "האומר לך אל תירא "אני עזרתיך "האומר לך אל תירא "אני עזרתיך "כי תעבור במים איתך אני "ובנהרות לא ישטפוך "כי תלך במו אש לא תיכווה "ולהבה לא תבער בך "כי אני ה' אלוקיך

"מחזיק ימינך "האומר לך אל תירא "אני עזרתיך "האומר לך אל תירא "אני עזרתיך "יברכך ה' וישמרך "יאר ה' פניו אליך ויחונך "יישא ה' פניו אליך "וישם לך שלום "כי אני ה' אלוקיך "מחזיק ימינך "האומר לך אל תירא "אני עזרתיך "האומר לך אל תירא "אני עזרתיך "יברכך ה' וישמרך "יאר ה' פניו אליך ויחונך "יישא ה' פניו אליך "וישם לך שלום "יברכך ה' וישמרך "יאר ה' פניו אליך ויחונך "יישא ה' פניו אליך "וישם לך שלום." אתה תמיד שר עם עיניים עצומות? כמעט תמיד. למה? זה מפריע להתרכז? -כן, לי זה מפריע להתרכז. אני רוצה להתרכז. טוב, אתה מצליח. בעזרת השם. -תודה, יוסף. תודה רבה, דודו. -בהצלחה. -השם ישמור אתכם. כל טוב. תודה רבה. עריכת כתוביות: אורטל זגורי