האם אכפת לאלוהים אם אני מקיים מצוות?

יצא לכם פעם לעצוב ולחשוב על זה? אם אלוקים הוא אינסופי, ניצחי ומושלם, למה בכלל אכפת לו מה אנחנו עושים פה למטה? באמת משנה לבורא היקום אם אכלנו כשר או איך נראה היום יום שלנו? למה הוא קבע את מערכת המצוות המורכבת הזאת? כדי להבין את זה, נלך למקום הכי לא צפוי, ספר שיר השירים. שם מסתתר סיפור האהבה הגדול בכל הזמנים, ענק יותר מכל סרט הוליוודי. גיבוריו הם אהוב ואהובה שמחזרים זה אחרי זו עם רגעי קרבה, ריחוק וגעגוע. אבל זה לא סתם סיפור רומנטי, הוא משל למערכת היחסים שבין עם ישראל לאלוקים. אנחנו הכלה והוא החתן. קשר חזק ובלתי שביר והתנך מלא בהצהרות אהבה שלו אלינו. פעם באהבה רומנטית עמוקה ואהבת עולם אהבתיך

ופעם כאבא שמשוגע על בנו, הבן יכיר לי אפרים. אלוקים מכריז שוב ושוב, אתם יקרים לי בטירוף. אז למה אנחנו כאן? אלוקים ברא אותנו כדי להעניק לנו את ההטבה המושלמת ביותר לנצח. והוא לא ציפה שנסה לפענח את מטרת החיים כמו חידה בחדר בריחה. הוא נתן לנו מדריך מפורט. Man wז לחיים שמסביר בדיוק איך להגיע ליעד. המדריך הזה הוא התורה. אבל רגע, שאלת המיליון דולר. אם אלוקים רוצה להטיב לנו, למה לא לתת את הטוב הזה ישירות? התשובה עמוקה. כדי שההטבה תהיה שלמה באמת, הנשמה צריכה להרוויח אותה. אף אחד לא אוהב מתנות חינם. לחם חסד תמיד משאיר תאמר. לכן הנשמה ירדה לעולם של בחירה חופשית. כשאנחנו בוחרים בטוב ומתגברים על הקושי,

אנחנו זוכים בשכר שלנו בזכות ולא כנדוה. והשכר הזה לא מחכה רק בעולם הבא. התורה והמצוות מותאמות בדיוק הנדסי לתדר הרוחני של הנשמה שלנו. כאן ועכשיו. הגוף נהנה משרטים או מסעדות, אבל הנשמה צריכה משהו נעלה יותר. כשחיים לפי הוראות היצרן מרגישים כבר עכשיו שלווה וסיפוק ששום דבר גשמי לא יכול לספק. הדבר הכי חשוב שניקח מכאן הוא שבורא עולם לא צריך את המצוות שלנו. הוא מושלם ואין לו חיסרון. המצוות נועדו אך ורק עבורנו. אלוקים קבע שהדרך להתחבר אליו היא דרך המעשים. כי רק שנותנים מעצמנו נוצר קשר עמוק באמת. אז האם לאלוקים באמת אכפת ממה שאנחנו עושים? בטח שכן. אכפת לו מהמצוות שלנו כי אכפת לו מאיתנו. לי