״ לתרום כליה זו חוויה של קרבת אלוקים": ישראל גורט על התהליך המשמעותי בחייו

פגשתי שמה יהודי במחלקת דיאליזה אחרי כשהייתי עם סבא ראית יהודי חזק אתה רואה בן אדם שנעלם לך מול העיניים תוך כדי ואני ניגשתי לדבר איתו בסוף אתה יושב שם עם נטרע עם מישהו שעובר דיאליזה איזה ארבע חמש שעות עד שמגיעים עד שמתחברים הוא מדבר בקושי פתאום חלש לו הכל אין לו כוח והוא מספר לי שהיה לו איזה חנות ולא היה מי שלא הכיר אותו אחרי זה גם ביררתי באמת הוא יהודי מוכר במקומו אמרתי לו מה עם החנות אז הוא אומר לי אין חנות אמרתי לו למה אז הוא אומר לי ככה בראשון שון אני בדיאליזה, בשני מתושש, בשלישי אני בדיאליזה, ברביעי אני מתושש, בחמישי אני בדיאליזה, בשישי אני מתושש, שבת, שבת אני לא עובד. לי היה איזה מכתב

שקיבלתי מהטרם שלי, לא ידעתי מה היה לפני, אבל פתאום בן אדם כותב לי שהוא יכול ללמוד הרבה יותר שעות ביום, שאין לו בחילות, שאין לו הקאות, שהוא מרוכז. אומר לעצמי, כל זה היה קודם? אתה פתאום מבין שזה נכון, זה חמש שש שעות כל יום. זה הרבה מעבר. אתה לא מודע לזה בכלל.