"הרגשתי שאני חי חיים של שקר": בן יעקב סבו על המסע האישי בעקבות הזהות היהודית

תראה אני בחירות ראשונות שבחרתי בחרתי בגיל 18 בחרתי מרץ אבל משהו בפנים איזה קול פנימי אומר לך זה לא זה לא ככה לא ככה חיים את החיים אם אני הולך אם אני ממשיך עם הקו הזה של הרעיונות האלו אז אני לא יודע מה עם ישראל עושה בארץ ישראל היום אני יודע לקרוא לזה שזה סוג של א מבט אינפנטילי על המציאות איך מפה לבית מדרש כי בסוף הכל מתחיל מהזהות הכל מתחיל מהשורשים שלנו כשאדם מתפרק מזה פורק כל עון אני מגייס לסירת נחל א שירתי שם חמש שנים גם תפילתי פיקוד וצונה הייתי מפקד צוות בצוק איתן אבל כל המלחמה הזאת אני מרגיש ביטחון עצום בקדוש ברוך הואכ ואני מרגיש ממש בסתאות חניונס קפצתי שם באותו באותו תהליך תשובה שאני מתאר

ב-20 קומות אם אתה מעז להקשיב לקול הפנימי הזה ולפעמים אתה מעז לצאת מהזרם של אותה מונוטוניות שחייבים כולם לחשוב אותו דבר אתה מגלה עולמות אני לא מלין על הנוף היפה יפה הזה, אבל בסוף בחרתם לגור במקום שאני רואה פה בעיקר צריכים. א לא של בתי כנסת בעזרת השם כמו שבתי תהתראות יהפכו לבתי מדרשות גם הצריכים האלו יהפכו אז לבל למה למה בחרתם פה להקים את הבית קפה המדהים שכונת הרחומה כאילו זה המקום שאליו תצליחו להביא את ה את כלל הציבורים לשיח פה בתוך הבית קפה בסוף גר פה פחות או יותר גוון אחד לא תדע לך ששכונת החומה הנו אחד ה איך שהיא עוקמה זה אחד הביטויים של הגבורה הכי גדולים שהיו לנו בדור האחרון בעם ישראל כי

לפני 25 שנה כבר היו פה לחצים מכל העולם מהבית הלבן ומהוא ומכל העולם שלא איזו להקים פה קרבון והיה להם מטרה היה להם מטרה כי בעצם רצו לייצר פה רצף טריטוריאלי ערבי מצור בכר עד בית לחם דרך כמובן הגבעה הזאת זוכר שהגישה להרחומה בתור ילד היא הייתה זה היה מסוכן ברוך השם איך היא חסה השכנות יש עונות עם הדבר הזה פה אני חושב שיש פה א הרבה הבטחה א ואנחנו לא מרגישים את זה בכלל לא השכונה מאוד בטוחה מאוד מאוד בטוחה בן יעקב סבו מה נשמע מצוין עוד ד שלומך ברוך השם תודה רבה על האחסניה היפה עוד רגע גם נדבר מה זה המקום הזה למה בחרנו לצלם פה רב סרן במילואים אחרי שנה פלוס של מלחמה אנחנו פה דווקא לדבר על סיפור החיים

שלך, התובנות שלך מאז והיום, ואיך זה איך זה פוגש אותנו, את כל החברה הישראלית היום. אז קודם כל תספר קצת על הבית, על התרבות שבה גדלת. טוב, אני גדלתי בנהריה אה ארחוף הרבה הרפתקאות בתוך המים. זה חלק בלתי נפרד מחיי. צלילות ושחיות עומק ושיט. א ילד מאוד שמח, רוב הילדות שלי יחף עם שיער אור וחולצה קרועה, אבל שואל המון שאלות על החיים ועל משמעות החיים ועל מי זה עם ישראל ומה אנחנו עושים פה. אה, הם מושגים של עם או חברה או מושגים של עם היו נוכחים? זה היה הם היו נוכחים, כן? א אבל הם הגיעו מתוך הקריאת הרבה ספרים ועיון ומחשבות הגיעו למקומות שהם די הפוכים לאיפה שאני כיום הייתי חלק מטנועת נוער השומר הצעיר יצאתי

גם אחרי זה לשנת שיעור צריך להגיד לצופים תנועת נוער כבודה במקומה עם דעות פוליטיות שמאל שמאל השומר הצעיר למי שלא מכיר את ההתנועה רבותינו היו קרל מרקס ודומבו א תנועת נוער מרקסיסטית קומוניסטית אפשר לקרוא לזה כיום א והשנת שירות חלק מהסיבה שיצאתי אליה זה סוג של חוסר מוכנות נפשית עדיין להתגייס ולהיות חלק מההיסטוריה האינסופית של המלחמות המיותרות בעולם כם אפשר לקרוא לזהת לשנת שירות בתנועת נוער כי כדי לדחוט את המפגש הזה עם הצבא שאתה אומר באותו זמן אפילו למלחמות התנגדתי זה לא שאנחנו ססים אלקרב אבל היית אני יכול להגיד פציפיזם או שזה קיצוני להגיד את זה לא לחלוטין לחלוטין אה א זה היה חלק מלא יכולתי לעשות

דברים ראש בקיר וכי זה מה שעושים כולם רציתי רציתי תשובות עמוקות א והתחיה הזאת אפשרה לי לשאול אותם א מה שבסוף התברר כ פניית פרסה חד למקומות למחוזות אחרים לחלוטין לבית מדרש וברוך השם א כי מה איך מגיעים ממקום שהוא הוא טוב הוא רוצה להטיב תנועת השומר הצעיר תנועות נוער בכלל רוצות להטיב איך מזה אתה אומר אני חי שקר זהו אז אני חושב מתוך זה שחייתי לעומק חיים מהסוג הזה. כלומר גם כחברה שניסינו ליצור על פי אותם אידיאולוגיות, אותן אידיאולוגיות, גם רעיונית היינו יושבים וממש מעיינים בטקסטים האלו. א ועם הזמן, דווקא מתוך זה שאני בפנים עמוק, אני שם לב שהרע, הדברים שאנחנו מדברים עליהם הם מאוד מופשטים והם לא

מתקדבים עם המציאות עצמה. היום אני יודע לקרוא לזה שזה סוג של אה מבט אינפנטילי על המציאות. אני אתן לך דוגמה. בוטע קצת, לא. זה קצת בוטא אבל אני עומד מאחורי זה לחלוטין כי מה אג אני אתן לך דוגמה ילד ברוך השם אנחנו זכינו אשתי ואני לגדל את הילדים ממש בתוך הבית לפחות עד גיל שלוש וגם קצת אחרי וראיתי ממש את ההתפתחות המנטלית של בן אדם צעד אחר צעד היינו חלק עמוק מזה ילד בגיל צעיר אין לו תחושת זמן אין לו עבר אין לו עתיד הוא לא א יש לו עתיד הוא לא הוא לא הוא לא מסוגל לחשב אותו הוא לא מסוגל הוא רוצה את הסוכריה עכשיו ואם לא אז הוא יפכה כרגע על הרצפה כן וגם אין לו תחושת עבר, אין לו הסיבתיות של מה הוביל אותי

עד לפה. כן. כשילד גדל אתה בונה לו את התחושה הזאת. אבל יש א לצערנו לפעמים מבוגר נשאר באותו מקום. אין לו תחושת עבר. כלומר אין לו שורשים, זהות מה הביא אותי עד הלא. מי אני בכלל? מאיפה באתי? וגם תחושת עתיד. כלומר מה הם ההשלחות של המעשים שאני כרגע אעשה? אפרופו נקפוץ שנייה על אקטואליה. אני עכשיו אשחרר אלפי מחבלים. מה ההשלחות? שיש אחריות למעשים האלו או שלא משנה עכשיו עכשיו בכלל המילה עכשיו היא מילה מאוד אינספנטילית כלומר שלום עכשיו חתופים עכשיו עסקה עכשיו לא המציאות היא תהליכית זה נושא אחד א ילד הוא מאוד נתון להפךפחות של הרגשנות ילד הוא מאוד במובן שם הוא מאוד שתלטן עד שהוא מבין שרגע יש צעצוע שהוא לא

שלי זה בסדר אתה מתבגר ולומד את זה אבל בשלבים הראשונים אתה לא מסוגל א לק המדינה שלי ואם לא אז אין קיפה באיראן ואם לא אז לא יהיה לכם צב באוקטובר אבל זה בקפיצה של 20 שנים קדימה נכון אבל לוקח אותך לגילה באמת הה שלך ואתה צריך להגיד בסופו של דבר רק נער מה כבר אז אתה מבין אני זה אני לא יכול לחיות חיים כאלה א ולא חייב אירוע מכונן אבל כתובנה אז באמת א הרגשתי שזה פשוט מפעם בי כמעט בכל פעל של החיים באיך מקיימים משפחה משפחה ודית זה היה לאט לאט התחלתי ללמוד להכיר את הנושא כולם מכירים את הסטיגמה הזה זה אבל מה זה משפחה יהודית דבר עצום והרגשתי שבלי א כניסה עמוקה ליהדות אי אפשר להקים באמת משפחה אמיתית אוהבת

ויציבה באותם גילה כשאתה אה מה זה מדריך בשומר הצעיר מה כבר אז עשיתי שנת שירות ממש אצב כן שנה שלמה הקדשתי מחיי אתה זוכר אירוע מכונן בציבוריות הישראלית או ברמה הפרטית שהוא שמבחינתך אתה אומר אני רואה את ההתנגשות הזאת יש פה שקר מול העיניים אני אני לא יכול להמשיך לחיות ככה אז אה באמת הרבה הרבה סוגיות ציבוריות ליוותי לאורך השנים בגיל 15 אזור 14 15 הייתה את תוכנית ההתנתקות הגירוש בעצם באותם זמנים אני לחלוטין חושב כמו רבים וטובים מעם ישראל שנפלו לא הנדסת התודעה הזאת שבגלל המתנחלים האלו פשוט לא אכפת להם חיילי צהל הם א מחפשים גופו של חברים בציר פילדלפי והמתנחלות אתה רואה אותם במערכונים של ארץ נהדרת

מחזיקות את התינוק שלהם כדי להרבי כדי להגן על עצמם מהחיילים בדיוק הפוך נראה לי יותר מזכיר את האויב, אבל אתה אומר כל הסיפור הזה דווקא הפך את המתנחלים לאויב במקום את האויב לאויב לחלוטין לחלוטין רואים את זה גם היום אבל כן והדברים האלו למרות שאתה מאוד אחוז שם מאוד חזק הם לאט לאט מתחילים לזדוג לך את הקליפה משהו פה לא שלאט לאט דווקא תתחזק בזה והחברה שאתה נמצא בה היא כזאת התנועה תנועה שאתה נמצא בה היא כזאת נכון מה גורם לך לבוא ולהגיד אני לוקח מרחק מהדבר הזה זה הרגשתי מיון אינטואיטיבי משהו כאילו בכל נימי נפשך אומר משהו פה לא נכון אתה נמצא באיזה היום אני דיבד אני קצת קורא לאיזה קט שאתה לא יכול אסור לך

להערער על המוסכמות שלה אבל משהו בפנים איזה קול פנימי אומר לך זה לא זה לא ככה לא ככה חיים את החיים זה לא עם ישראל ואם אתה מעז להקשיב לקול הפנימי הזה ולפעמים אתה מעז לצאת מהזרם של אותה מוננוטוניות שחייבים כולם לחשוב אותו דבר אתה מגלה עולמות עוד יור משמעותי שהיה לי בחיים זה סיור בפולין שהייתי בו בכיתה יא לא משנה כרגע מה דעתי על הסיורים האם נכון ללכת אליהם או לא ומה עושים הם היום לא נעסוק בזה אבל לפחות לי בהיסטוריה שלי אישית אני מרגיש שבתוך אותו עולם מפורק מבולבל ספקני אין טוב ורע המסכן אולי תמיד צודק אין טוב ורע אמיתיים בעולם פתאום אתה פוגש את הרוע המוחלט וזה רוע מוחלט מוסכם מקצה לקצה הכי רע שאי

פעם היה בהיסטוריה אותו רע מוחלט אתה אתה שואל מי הוא הגדיר כהפך ממנו? עם ישראל. מי זה האב המיוחד הזה כל כך שהרוע הכי גדול אי פעם אותו לסמן כמטרה? בדיוק. אתה ממשיך בטלם המצופה ועושה שנת שירות מטעם השומר הצעיר. נכון. נכון. אבל אני אומר בגלל שהעמקנו כל כך רעיונית בדברים האלו, הבנתי שאחרה מי שורנו ש אנחנו לא מבינים למשל אם אני הולך אם אני ממשיך עם הקו הזה של הרעיונות האלו אז אני לא יודע מה עם ישראל עושה בארץ ישראל תראה 100 מהשנת השירות בשומר הצעיר אני צעדתי לבית מדרש זה לא תובנות שהיו אני אומר בזמן שות בשומר הצעיר חודש ארגון שמחלל שבת בפרסיה אתה הולך לבית מדרש לא הבנתי עזבתי חודש חודש לפני את שנת

השירות כי הרגשתי חודש לפני מתי? חודש לפני הסוף רוב שנות שירות עשית כן הייתי התנדבתי עם ילדים עם ילדים של פליטים סודנים ומה שלא יהיה וכשאתה מתנדב עם ילדים פליטים סעודנים עולה השאלה ל ל למנהל לרכז תגיד יש פה מסכנים גם בעם שלנו איך הגעתם כבר לעם אחר לדאוג לו או שהוא הכי מסכן לא דואגים אז זה זה פחות שאלות למישהו למעלה זה הרבה פשוט בירורים בתוך עצמי לא הרגשתי שיש שם איזה דמות שמולה מעניין אותי לדבר על זה זה המון המון מחשבות, המון דיבור פנימי, דיבור עם עצמי אה קצת עם חברים פה ושם, אבל רוב התהליך הוא תהליך פנימי וכמו שאתה אומר, כאילו בהתחלה אתה מחפש לכאורה כמו שאמרתי, המסכן הוא הכי צודק, אבל לאט לאט

אתה מבין שהעולם לא יכול להתנהל כך. זה אומר שאין אמת בשקר. זה אומר שאין טוב ורע. חודש לפני סוף שנת השירות מחליט לעזוב אותה. מה הבעיה לשרוד עוד חודש? לסיים לפחות את מה שהתחייבת אליו? אז כמו שאני אומר זה מיעון פנימי עמוק שאני לא מסוגל שמה שעוד אני חי שקר לא בדיוק הנושא זה לא לשרוד עוד טיפה הנושא הוא תחושה עמוקה שאני חי חיים של שקר ואז מה אתה עושה ואז אני מגיע לבית מדרש בירושלים פעם ראשונה בחיי לומד תורה בעיקרון הייתי אמור באתי לשם רק לחודש כי כבר הייתי חייב להתגייס הייתי כבר חודש בתחיה ליהדות חודש בדיוק הייתי כבר שנה בתחילה וכולי אחרי החודש הזה הרגשתי שאין סיכוי קו שאני עוזב פשוט לא יכול לקרות

הפעלתי כל הקשרים שיכולתי נשארתי שם בסוף חצי שנה חצי שנה הכי מדהימה בחיי בירושלים בעיר עתיקה ברוב המוסלמי שזה היה ממש 180 מעלות עכשיו אני מגיע עוד עם חולצה קרועה שיער ארוך ואני עוד ועוד אני מגיע בענווה לשמוע אבל אני מגיע עם הדעות שלי ואני אומר להם חבר'ה תשמע בוא אנחנו לומדים תורה אבל למה בוא אצל הערבים למה אצבע בעין זה אותו כן תהליכים ש שעברתי והמון ש להגיד עדיין לא ברור לי המעבר הזה אין בעיה החלטת שהתנועה הזאת שבה גדלת, השפה הזאת של המסכן הוא גם הצודק, זה שקר. איך מפה לבית מדרש? מפה את תגיד, אני לא מסכים איתכם, כבר פגשנו אנשים שהפקו משמאל לימין, אבל לדתי מה הקשר? תראה, אני מרגיש שמתלקדים בי

בעצם א 10ה צירים שונים שכולם מכוונים אותי למקום הזה, לקדוש ברוך הוא, לתורה, לזהות היהודית שלי, לתשובה. כולם הפן היותר עיוני שכלי פן יותר רגשי פן יותר מי זה עם ישראל פן יותר של משפחה ודית פן של בכלל לעשות בודאיזם באותו זמן אז אני חושב שחלק מההיסטוריה האישית שלי שהייתי קורא המון וחושב המון במובן מסוים אני מרגיש שעשיתי סוג של טיול סביב העולם וסביב תודעות העולם בראש בראש קראתי בודיזם קראתי את הקוראן קראתי נצרות קראתי את כל הדברים האלו ואני מרגיש שעברתי תהליכים עם עצמי של סוג של מסע כלומר הייתי במנזר בודיסטי בתיאוריה וניסיתי להבין אוקיי מה זה לאן זה מוביל מה והיום אני יודע לדבר על זה אבל כן עברתי

את המסע הזה לחלוטין אז בעוד אתה קראת את עצמך מיוזמתך מהשנת שירות אתה מרגיש שממש אתה נקרא שלא מיוזמתך מתוך בית המדרש לצבא כן א לא כעול בשמחה עצומה אני עוד לא דתי אבל אני בתחושה פנימית עמוקה שזה זה באמת אני תראה עם כל המהלכים אני אגיד בסוגריים שאני יודע להסביר הרעיוניים שהובילו אותי לשם אני מרגיש שזה חסד השם ש שנגע בי ונתן לי את זה בחן בחינם ועד היום אני כל בוקר קם בהכרת תודה עצומה לדבר הזה כי גם עם כל המהלכים הרעיונים שאתה תעשה לא דווקא אתה מובטח שתגיע לשם ברוך השם לאן אתה מתגייס אני מתגייס לסעירת נחל א שירתי שם חמש שנים גם תפקידי פיקוד וקצונה הייתי מפקד צוות בצוקית תן גם אירוע מאוד משמעותי

בחיי אני מרגיש שמה מה קורה שם אז תראה בין שנתאות בית לאיע ו ובית חנון רבוי מטענים א ממש א אירועים אחר אירועים של ממש כפסה שמטען כמעט מופע עלינו ומערבי ירי צלפים עלינו ומערבים שאנחנו מצליחים א לחסל אויב וטילי קורנט שלצערנו לפעמים גם גבו אצלנו מחירים א אבל כל המרח מלחמה הזאת אני מרגיש ביטחון עצום בקדוש ברוך הוא. עכשיו זה לא א זה לא מוריד זה לא בפן המבצעי. בפן המבצעי אני מוכבון עד הסוף להשיג את המשימה ולשמור על חיי חיילי תוך כדי. אבל ברובד הנפשי אני מרגיש שום חרדתיות, שום כלום, שום פחד. אני מרגיש שהשם מלווה אותי עם ישראל, שאני נלחם בשם עם ישראל. כן ואני מרגיש ממש בסתאות חניונס קפצתי שם באותו

באותו תהליך תשובה שאני מתאר ב20 קומות ממשי שהקדוש ברוך הוא ק מאוד איך זה זה הרי זאת אחת הטענות הקשות כנגד שירותי הוא רק מחליש בדעת הוא רק גורם לחילון אתה מצליח להתחזק בצבא אז יש לזה שתי תשובות קודם כל בעזרת השם אנחנו רוצים שהצבא כמובן גם יהיה הרבה יותר עוד ועוד ועוד עם זהות יהודית ו א אני לא מזלזל בטענה שיש אתגרים בצבא ואנחנו מנסים להילחם גם על הזהות, על המלחמת התרבות שנמצאת כרגע בצבא. בפן האישי אני התחלתי מאפס, לא היה לי לאיפה לרדת. אז כל דבר קטן שלקחתי על עצמי זה מבחינתי היה חסד עצום. אז אני מוסיף לזה שהרגשתי שאני מתקלל בתוך כנסת ישראל, נלחם בשמן, נלחם בשם השם, מוכן לסכן את חיי בשם השם. אין

דבר יותר. זאת מחברה שאתה מדבר גם באותם ימים לחלוטין. למרות שאיזה תהליכים של מצוות שעדיין לקחתי על עצמי, אני עדיין בתהליכים עם זה, אבל בפן ה התודעתי אני עם הקדוש ברוך הוא לחמי. איך הבית מגיב? כי גם הבית הוא בית חילוני, שמאלני. א אני לא אומר את זה כגנאי. זה מה זה מה שהוא היה באותם ימים. אני לא אומר את זה כגנאי. אני אומר את זה כאפיון כמו שגם אתה טערת לי לפני. אמא עיראקית, אבא אשכנזי, אפילו אי אפשר להגדיר את זה כבית מסורתי ממש, נכון? נכון. בית אפשר לקרוא לו חילוני במובן מסוים א הסטיגמות הם נכונות. מצד אבא אשכנזי הוא יותר אבא רופא בכיר ובאותם זמנים, תראה אני בחירות ראשונות שבחרתי בחרתי בגיל 18

בחרתי מרץ. זה בגדול הייתה האוריינטציה של הבית. א כשהתחלתי לחזור כשהתחלתי ללכת שזה גם מתחבר למה שאתה אומר לפני ככל שיותר שמאל זה גם יותר מוסר בדיוק ממש א בעצם א אבא שלי טיפה התחיל לחשוש כשהגעתי לבית מדרש א חשב שאני עוד רגע מתחיל לדבר יידיש לזרוק עליו אבנים בשבת זה היה הציור לדתי ה בגדול בדיוק אני זוכר שיתן לנו איזה שיחה משמעותית מאוד ואמרתי לו אבא עזוב את הסטיגמות מהתקשורת אני בן אני אותו בן אני בבירורים עוד אין לי תשובות זה היה בשלבים הראשונים אבל תסמוך עליי שאני לוקח דרך נכונה שאני בוחן אותה וחושב עליה זה מאוד הרגע אותו אני עליך אז אחרי השיחה הזאת משהו מאוד השתנה שזה באמת לי הרגשת שהוא נותן

לך את ברכתו ומשחרר אותך למסע שלך כן ממש אתה משתחרר מצהל מתי משתחר מצהל שנה אחרי צוקיתן א משם גוזר חוגר בבקום וישר נוסע לבית מדרש. אותו חוב שהיה לך לפני השירות הצבאי שרצית להמשיך בדיוק. לאן הפעם? התחלתי במכון מאיר שיבה לחוזרים בתשובה בירושלים. למדתי שם א כשלוש שנים התחתנתי גם בדרך ברוך השם. אחרי זה עוד תקופה בארמור ואז עוד בבתי מדרשות פחות מוכרים בשנים הבאות. א מאז אני סביב עולם ה בית המדרש. ו ואבא איפה הוא היום? אבא היום באמת כל המשפחה שלי צריך להגיד התחברה לשורשים שלנו ליהדות לאמונה בצורה בלתי רגילה אבא אמא אחים שלי א כולם בשלבים כאלו ואחרים א אבא בשנים האחרונות מעבר לחיבור שלו ליהדות אז הוא

גם הבין את האחריות שיש לנו פה ע על עם ישראל ונצח ישראל והוא התחיל להיות מאוד מעורף פוליטית כרופא בכיר במיוחד בשנתיים האחרונות שהתחילה מחאת הרופאים כן כן שבגלל הרפורמה אמרו אנחנו לא נטפל בחיילים ולא הוא אמר מה זה הדבר הזה אז קודם כל הוא התנדב למילואים הוא כבר כמעט שנתיים במילואים כמעט רצוף בכל הגזרות כרגע בזמן שאנחנו מדברים הוא בעומק לבנון מדהים לחלוטין בן אדם בן כמעט 70 נמצא שם עם גדוד גצר הרופא הגדודי ועושה דברים מדהימים אבל בין היתר הם הקימו קבוצה של רופאים מחירים שבעצם נותנים קונטרה לאותה התארגות לאותם אלה שהשתמשו בכלי הרפואי כדי לכופף את הרפורמה בדיוק הוא הביא תשובה מי שלא הם אומרים אנחנו

רופאים נאמנים לעם ישראל ובלי קשר לשום אוריינטציה פוליטית אנחנו לא נפקיר את משמרתנו והנה שוב חוזר סיפור המוסר כי הרי הדבר הכי מוסרי שהרופא מחזיק בו זה מה שאני מכונה שבועת הרופא אני אטפל בכל אדם בלי הבדלי דעת גזמין וכולי והנה פתאום סביב סוגי את הרפורמה היה שימוש בכלי הזה של הרופאים עם הרפורמת תעבור כן ממש תראה זה מחזיר אותנו מאוד מאוד לשאלת הזהות אדם שהוא מנותק זהות אה נתול זהות אז א אין לו שום דבר שיעמוד בפני ה שיחזיק אצלו את המוסר גם כי בסוף הכל מתחיל מהזהות הכל מתחיל מהשורשים שלנו שאדם מתפרק מזה פורק כל עון אלו דברים שממש הדליקו לנורות הזרה כבר אז בשנת שירות אז זהו זה מדליק לך אז אבל אתה אתה

חוזר ומדליק אותם בימים אלה עם גם עם המקום המדהים הזה צריך להגיד בית קפה שאשתך הקימה שכל המטרה שלו זה לייצר שיח יש לו גם שם מיוחד כן קוראים לו קפה קדם שזה ראשי תיבות של קפה דיבור מפגש בית קפה בירושלים בשכונת הרחומה קודם כל זה קפה מאוד איכותי א עם כמובן מוצרים נפלאים אבל המטרה האמיתית שלו היא קיום של מפגשים ב של ציבורים שונים בעם ישראל זב סביב הזהות היהודית שלנו לדיבור היכולת לדבר ולא כמו שאתה חווית כנר יש אמת ואל תפריע לנו ואם אתה לא באמת הזאת שלנו אז אתה אוטומטי כמו שאנחנו רואים את זה הם משיחיס וקיצוני ומתלהם וכו וכו וכו זה לא דיבור אבל אני חייב להדגיש מדברים הרבה על מפגשים במיוחד בתקופה

האחרונה על הידברות בעם ישראל יש נקודה שחשוב מאוד להדגיש אין באמת א מחנה משותף אין באמת באמת הידברות, אין באמת מפגש שהוא לא סביב הזהות היהודית שלנו. סוגיית השיח והדיבור כמו פה בבית קפה מאוד מאוד מטרידה אותך. זאת אומרת יש לך איזה הבנה כזאת שבסוף לא בשיח נכון, לא בשיח בריא, לא נגיע לבירור ואתה מקים מהמקים של מיזם של נקרא סולילים דרך קצת על המיזם הזה כי הוא מאוד מאוד קשור באמת לאיך שהשיח מתנהל. כן? אז באמת הרבה פעמים מיזמים הם מגיעים מאיזשהיא נקודה שכואבת לך בבטן ואתה שואל את עצמך מה לעשות. ואם הזמן אני רואה עם ישראל, עם כאלו עוצמות, כאלו כוחות, כאלה כזה טוב א שלא מצליח לממש ולהביא לידי ביטוי את

העוצמות הקבירות האלו א בגלל שמהנדסים לו את התודעה, בגלל שמבלים אותו, בגלל שמנתקים אותו מזהותו. אפרופו רואים את זה במלחמה בצורה בלתי רגילה. זה מאוד מוחשי. יש לנו מלחמה שהפר אפילו בעוצמות הצבאיות בינינו לבין איבנו זה פר שכמעט לא היה באף מלחמות העולם ועם זאת אנחנו לא מצליחים לנצח את המק הקטן הזה שנקרא חמז ועזה למה כי יש פה מרחב רעיוני שפירק לנו את המוסר היהודי את הרוח היהודית בתוך רעיונות של פרוגרס ודברים כאלו ב איך אתה רואה את זה הלכה למעשה במוסר הלחימה שלנו רחמים על האויב וסיכון של חיילים שלנו בחוסר המוכנות וה להבנה שלנו שהדבר היחיד שקבע מחיר מהאויב זה תפיסת קרקע והתיישבות יהודית. אין שום

אחרית, אין שום תכלית למלחמה הזאת בלי באמת תפיסת קרקע והתיישבות יהודית. זה ברור לכולם. זה ברור לכולם. אנחנו אני שמח להשתתף בזכות הזאת ולהילחם פה בשם ישראל ועשינו דברים מופלאים. אבל אם אנחנו נחזור אחורה ל לגדר אז פשוט הכל יבנה מחדש. ואנחנו נחזור עוד חמש שנים, עוד 10 שנים למלחמה. פי חמש יותר קשה. אני לפני 10 שנים. גם נלחמתי בצוק איתם עוד 10 שנים כנראה שנגיע לשם עוד פעם חס וחלילה אם לא נעשה פה שינויים תודעתיים אמיתיים של ההבנה שלנו של מה עם ישראל עושה פה כלומר החזרה לזהות שלנו השיבה לזהות שלנו היא יותר חשובה מהכל ומכוח זה אנחנו מקימים את המיזם הזה סוללים דרך ברוך השם יש לו היום 15,000 מנועים שמה

זה המיזם הזה זה בעצם אנחנו א מספר כותבים שמוציאים מאמר יומי בין 500 600 מילה שמנסה לקחת סוגיה אקטוא ציבורית אבל לפרק אותה לרעיונות האגותיים שעומדים מאחוריה. תן לי דוגמה מהימים האלה. אז אפרופו התחלנו לדבר על מלחמה, כל סוגיית ההכראה במלחמה לכאורה מול שחרור החטופים. האם יש פה באמת סתירה? איך באמת נכון לעשות את זה? או למשל סוגיית קמפיין גיוס החרדים שלפיסתנו זה חלק מאותו קמפיין שמנסה להסיח את דעת העם מהשאלה האמיתית למה אנחנו הפסדנו פה בשביעי בשמחת תורה. ולמה אנחנו לא מצליחים להכריע? האם בגלל שחסרים 5,000 חיילים חרדים או האם בגלל שכל הראש של מובילי מערכות הביטחון הוא עקום לחלוטין? הוא תופס את

המציאות בצורה עקומה? הDNA החרדי הוא DNA של מגננה. זו שיטה. זו לא השיטה שלי דווקא או של רבותיי אבל זו שיטה שאני מכבד ומעריך והיא מוכיחה את עצמה לפחות בהגדרת היעדים שהם הציבו לעצמם. שמירה התיבת נוח הזאת של ה של הזהות היהודית מול עולם שמתפרק מזהות. אז אני מעריך את השיטה הזאת ואני לא מבקר אותה. אני רואה פה עדדיות ואני מנסה להכין את הקרקע שהצבא יהיה יהודי יותר והמדינה תהיה יהודית יותר ובתי המשפט יהיו יהודים יותר. ואז הכוח העצום הזה שהחרדים שמרו עליו כשהם הגביעו את החומות והם אמרו אפילו השבבניקים לא התגייסו. למה הם יהיו תלמידי חמים גדולים? לא אבל זה חלק משיטת הגבעת החומות הזאת. אתה מאבד אותם אתה

תתחיל לאבד את החרסום של שאר המעגלים היותר פנימיים. אני מכבד את הגישה הזאת כי אחרי זה התיבת נוח הזאת תצא והיא פשוט תפרוץ פה יהיה פה שילוב כוחות עצום ואדיר ואני בעזרת השם חכה ליום הזה ואני אנסה לסול עליו את הדרך אפרופו סוללים דרך ‏So