מאירות בהיכל: חנוכה - הרבנית ימימה מזרחי (עם כתוביות בעברית)

אני רוצה, בעזרת השם, קודם כול להודות לקב"ה, על מה? על כל סוגי הנשים שאני רואה כאן, בלי כיסוי ראש, עם כיסוי ראש, עם פאה, במטפחת, ב... אין דברים כאלה בעולם. תנסו לעשות כנס כזה לגברים. שניים יבואו. תראו מה פה קורה. ולמה זה ככה? מפני שנשים הן פשוט עם נפלא, וכל השוני... איך מתלהבות מעצמן. איפה הענווה? וכל השוני, בינינו, תדעו לכן, זה רק במראה. אני פוגשת נשים בכל כך הרבה מקומות, וכולן אותו דבר. אם זה חילוניות, דוסיות, חרד"ל, קטשופ, מיונז, כולן זהות, כולנו רוצות אותם דברים: מישהו שיאהב אותנו ואנחנו אותו, לממש את כישרונותינו, ילדים שיעשו לנו נחת, פרנסה ובריאות ושופינג. מה אנחנו מבקשות? באמת. כתוב

בפרשה שלנו, פרשת ויגש, שיוסף הצדיק נותן לאחים שלו חליפות שמלות, נותן להם בגדים. ידעתן שאני אדבר על בגדים, תודו. למה הוא נותן להם בגדים? אומר השפת אמת: הוא מזכיר להם, אחים יקרים, המלבושים שלנו יהיו אחרים. לפעמים תגידו: זו רחוקה וזו כזו והאלה כאלה, אבל "אני אחיכם יוסף אשר מכרתם אותי מצרימה, "אנשים אחים אנחנו." אל תטעו בתלבושות, אל תטעו במראה, מפני שהלב של כולנו הוא כל כך קדוש, כל כך מדהים. האחווה הזו תבנה את בית המקדש, אני כל כך בטוחה. אני רוצה שהערב הזה, נר שמיני של חנוכה, ננצל את הכוח המהמם שיושב פה עכשיו, הכוח שמופיע בפרשת ויגש, הכוח שמחבר בין אחים שהתרחקו זה מזה כל כך. הכוח הזה קוראים לו

ערבות. מה עושה יהודה בפרשת ויגש? איך הוא גורם לזה שהאחים ייפלו האחד על צווארי רעהו? הוא מתערב. הוא מחליט: אני מתערב בעסק הזה ויהי מה. אני לוקח עליי אחריות. אני תמיד אומרת שכל ישראל מתערבים זה לזה. אנחנו עם של מתערבים. תנסי פעם להוציא בקופת חולים את הבדיקות שלך, תראי איך אחת מציצה לך מפה, אחת מפה, ואחת אומרת לך: "שלך על הפנים B12 -ה." או למשל אנחנו רואים את זה - אם זה לא היה עצוב, זה היה מצחיק - בפיגועים האחרונים שאת כבר לא רואה כלום כי כולם ככה ומתערבים ומה קרה? ומרביצים לבן אדם הלא נכון, ומאשפזים את המפגע. כי אנחנו חייבים להיות שם. אין תכונה יותר מופלאה מזו. השפת אמת אומר שברגע שאדם מחליט

שהוא מתערב בצערו של מישהו אחר - רק לשאול אותה "מה שלומך? איך את מרגישה? מה קורה עם השידוכים שלך? "איך הילד הזה שציער אותך- "? יהיה בכוחך להציל אותה, מפני שלקב"ה יש את התכונה הישראלית, גם הוא מתערב. כשהוא רואה הרבה אנשים עומדים ביחד, הוא גם מגיע לראות מה קרה. היום נעשה את התפילה הגדולה הזו. כל אחת תתערב בצערה של האחרת ותבקש עבורה. בדיוק סיפרתי הערב שחזרתי מחוץ לארץ לפני כמה חודשים, והיינו נורא נורא רעבות ונורא נורא צמאות, אני ואסנת היקרה, המזכירה שלי, ונסענו ב'לופטהנזה', חברת תעופה גרמנית. ורק חיכיתי למנה הזאת עם כל הניילונים, ואז מגיעה המלצרית ואומרת: "אינְטשוּלִגוֹנְג (סליחה), אני כל כך

מצטערת, אין לנו אוכל כשר בשבילך." "שטויות", אמרתי והתעלפתי. אמרתי: "מה אני אעשה? אני גוועת ברעב." הלכתי בשקט למזכירה שלי, אמרתי לה: "אוסקה, אני מה זה רעבה. מה יהיה? אולי"... אז היא קמה באמצע המטוס ואמרה: "יש פה למישהו אוכל כשר"? אני לא יכולה לתאר לכם את ההתנפלות. זאת הפעם הראשונה שהבנתי למה רק לישראלים יש כאלה תיקי יד ענקיים. הם מביאים אוכל למקרה שנתקע על אי בודד בפסח בלי מצה שמורה. אני אומרת לכן, כמויות המזון. ואיזו מישהי הוציאה לי ופלה, אז איזה חסיד חטף אותו, אמר: "רגע, אני אראה את ההכשר. את יכולה לאכול." ופשוט אכלתי כמויות שאני בחיים לא אכלתי, וכולם עמדו, "טעים לך? טעים לך"? זה עם ישראל.

כל ישראל מתערבים זה לזה. אני חולה על העם הזה. אז בואו נתערב זו לזו בצרות הכי זה, ונתפלל אחת על האחרת תפילה הכי הכי פשוטה. באמת, בזה אני מקנאה בבעלות תשובה כל כך, מפני שעד שכמונו, דתיות מהבית, מצליחות להתכוון בתפילה, זה נורא נורא קשה. ואצלן, סיפרה לי רחלי ראובן, זמרת מופלאה בזכות עצמה, שיש לה חברה שחיכתה המון המון זמן לזיווג, והיא לא יודעת מהי תפילה, לא שומרת תורה ומצוות. היא הלכה לאיזה רב מקובל והוא אמר לה: "נשמה, תגידי 'אנא בכוח' 7 פעמים, 40 יום." היא אומרת שהיא מגיעה אליה הביתה, ומלמטה היא שומעת אותה צורחת: "אנא! אנא"! היא עולה והיא אומרת לה: "אהבלה, מה את עושה"? אז היא אומרת לה: "הוא אמר

לי לצעוק 'אנא' בכוח שבע פעמים." והיא פשוט... אמיתי לגמרי. אתן חושבות שלא הגיע החתן בסוף השבוע? תפסיקי להגיד את כל הנוסח, תצעקי 'אנא' שבע פעמים בכוח. באמת, מפני שמה שהקב"ה רוצה באמת באמת, זה את הלב שלנו. ריבונו של עולם, אנחנו רוצות הערב הזה שתביא לנו כבר גאולה ומשיח, ובאמת... אני חושבת שכבר מגיע לנו, תראה את הנשים המדהימות שלך. ומה עם הגברים? זה לא משנה, כי כתוב: "בזכות נשים צדקניות נגאלנו." נכניס אותם גם, בעזרת השם. אני רוצה שכל אחת עכשיו תשים את יד ימין שלה על ראש זו שלצידה. על הראש. את עכשיו מתערבת לה בעניינים הכי פרטיים שהכי מציקים לה בעולם, ומברכת אותה ממעמקי הלב. תגידו אחריי: "ישימך

אלוהים "כשרה, רבקה, רחל ולאה. "יברכך ה' וישמרך "יאר ה' פניו אליך ויחונך "יישא ה' פניו אליך וישם לך שלום" אמן! וואי, איזה... ריגשתן אותי. תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון. יהי רצון שכל מי שיושבת פה וממתינה לזיווגה, עוד השבוע תפגוש בו, בעזרת השם. יהי רצון שכל מי שמחכה לפרי בטן, תבוא אליי עוד תשעה חודשים, תגיד לי: "אל הנער הזה התפללתי." יהי רצון שכל מי שיש לה קשיים כלכליים, מחר טלפון מאראלה ממפעל הפיס. שכל העצובות ישמחו, והחולות יירפאו. ואני מבקשת עכשיו בשם המוני אנשים שהפכו אלמונים כבר דקה אחרי שדיווחו עליהם, כל כך הרבה נאנקים, כולל תינוקת בת שנה וחצי מהיום, ירויים, דקורים, דרוסים. נבקש מריבונו

של עולם שיאמר לצרותינו די, שנזכה לראות איך אור חדש מאיר על ציון, בעזרת השם, החודש הזה. תודה רבה. אתן מדהימות. תודה רבה. אני חיכיתי לזה. כבר ספרתי את הימים עד שיגיע היום המיוחל. זה לא היה מה שציפיתי, זה היה הרבה יותר ממה שציפיתי. זה היה... מדהים, מהמם. בכיתי כל הזמן. בגלל זה לא באתי מפה. מאוד יפה, מאוד מרגש. התפילה, הכוח שהיה פה, ריגש אותי, ובאמת יש דמעות. שתהיה רק שמחה, אמן. זה היה כזה אירוע שמח, והיו מלא זמרות והיה כיף. מאוד מאוד נהניתי מהפרשת החלה, ומכל הקדושה שהייתה יפה בערב הזה. היה מאוד מאוד יפה ונהניתי, ופשוט זה היה מדהים. כל רב שפשוט הגיע, אז זה היה כזה, "מה, רק 10 דקות הוא פה"? הגעתי

במיוחד מטבריה בשביל המקום הזה, בשביל לראות את ההרצאה, לראות את כל זה. ואני בהחלט אקח מפה כמה דברים. זה ממש נגע בלב. עכשיו, נגיד, אני הולכת לישון, יש לי הרבה דברים אחרים לחשוב. כאילו, יש הרבה חומר למחשבה שנכנס.