אמרתי להם: אבא נפצע! ולא ידעתי אם נצא מפה בחיים. רעות יונג מספרת למור ממן על רגעי הפחד של ה7.10

שלום לכל צפות הדברות אנחנו כאן בתוכנית חנוכה בימים ההם בזמן הזה אנחנו הגענו היום לקיבוץ הלומים שזה קיבוץ שעבר כל כך הרבה דברים קשים באנו לשמוע את הסיפורים את הניסים ואת כל מה שקרה כאן בואו תצטרפו אליי איך זה לגור פה ביום שגרתי אפשר לראות יש כאן טבע מהמם א גן עדן עד הש לאוקטובר ביום רגיל לגור תראי אני אגיד זה פעם חברה הגדירה את זה מאוד יפה לגור בכללי באוף 90% גנדן 10% גיהנום וואוו א כי באמת ביום רגיל ביום שגרתי הילדים פה מתרוצצים אני לא צריכה לדאוג הם הולכים לסבא וסבתא לבד לחברים שלהם לבד ואני יודעת מה זה לגדול בעיר גדלתי בעיר אין דבר כזה כל דבר זה עם אוטו א צריך להסיע צריך לקחת השגחה וזה פה

אין את זה בכניסה לפה של המקום ראיתי ממש הבטחה כבדה זה משהו שהיה לפני או שזה רק משהו שהתחיל מהשבי קטו ממש לא א יש תמיד משעות מסויימות יש שומר א אבל אין אין צבא כמו שיש פה א הרמות האלה פה בכניסה וזה זה ממש לא ככה אז אתם ככה מתעוררים לאותו בוקר לשב ו לאוקטובר מתעוררים למתח מאוד מאוד כבד ועוד לא הבנו שיש מחבלים בשלב הזה זה עוד לא היה זה היה יותר מוקדם א לפחות עם מה שדנו ואנחנו באמת לא שמענו את הירי כי הילדים עשו רעש בס ארבה ילדים קטנים בחדר קטן צפוף סגור מאוד מאוד מרעיש כן אז באמת כן והיה לו קפץ באזור חוש שבאזור שבע ובע מסתכל שוב בטלפון ואני מבין פתאום פתאום שיש מחבלים בתוך הקיבוץ אני אומר לראות

לאשתי שאני הולך להתארגן על ציוד וברגע שאני מסיים להתארגן ממש תוך כדי תנועה הנעליים תוך כדי שאני רץ הוס תוך כדי הליכה ותנועה אני אומר לה שתינה ל אחרי את הדלת היא נועלת בודקת שכל הטיסים סגורים בבית ואני רוצה להילחם בעצם הוא יוצא לכיתת כוננות את מבינה שיש מחבלים כן איך עושים את זה איך איך איך איך עושים את זה עכשיו את יודעת שארבעה ילדים קטנים איתך ובעלך יוצא מהבית את מכירה את המונח ייט פריז א א הייתי במצב של פייט כאילו אין לי זמן עכשיו ואני לא יכולה עכשיו לברוח לשום מקום אין לי זמן עכשיו לקפוא זה לא מתאים ואני עכשיו במוד השרדותי צריכה כרגע לתפעל את הממד כל הזמן שואלים אותי כאילו איך עושים את זה

מה זה לא היייתה אופציה אחרת ברגעים הראשונים הגדולה שלי א השת בללה ממש ככה נגיד יש לנו בממד את המיטה של הבן שלנו ותלול של הקטן ו היא פשוטם נכנסו שלושתם שלושת הגדולים נכנסו כזה למיטה היא התבל ממש מתחת לשמיכה וואו א והשניים האחרים התאומים פשוט שכבו ככה ובאו בתקרה כאילו כמו זומבים והקטן בינתיים התרוצץ בחדר ומנסה לל לפתוח את הדלת של הממד וצועק אבא אבא כי אבא יצא משם עכשיו נכון א מה אומרים לילדים באותו רגע אני זוכרת שממש ככה הושבתי אותם לרגע ואמרתי ם תקשיבו יש כאן באמת אירוע מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד חמור מאוד חריג וואו א ואתם חיייבים להקשיב לכל מילה שאני אומרת אין עכשיו להגיד לי לא אין עכשיו זה

להקשיב לכל מילה שאני אומרת א הם הו מבולים ובאותו יום באותו רגע שאת עם הילדים וככה את מנסה לטפל את האירוע יש באמת איזשהו חשש שבעלך יוצא שהוא לא יחזור המחשבה חושבת שחשבתי על זה באותו רגע כאילו היה לי פחד שהי פצעה אולי אבל לא יודעת הייתי כל כך אני אגיד אני לא באותם רגעים צריך להבין אנחנו היינו היה לי וואטסאפ הוואטסאפ עבד טלפון אבל לא ככ לא רצינו לתקשר בטלפונים כי רצינו שבאמת יהיה שקט ואני גם מעמד צריך להבין רק עם פלאפון אין לי שום דבר אחר כלום לא שתיה לא מים אוכל טיטולים כלום וכמובן שאין שירותים בממד זה לא איזשהי זה לא שהוא חדר לוקסוס כן זה חדר קטן סגור לשמחתנו החשמל ככה בא והלך ו הגנרטור נכנס

לפעולה אז היה לנו מזגן אז היה קצת אורור יש כאלה מקומות שלא היה להם אפילו אורור וצריך להבין חדר מאוד חנוק קטן סגור חלון נדף סגור דלת של הממד עובר לך במחשבה באותו רגע שאולי מכבל יבוא לבית היה איזשהו שלב כזה חושבת שבאזור שעה תע כששמענו ירי בשלב הזה כאמת הילדים היו ממש בשקט מוחלט שמענו ירי מאוד מאוד חזק ואו מאוד קרוב היו גם רגעים ששמענו גם דיבורים צעקות בערבית לא הבנו לא שמענו הקיר ממד שלנו צמוד לממד של השכנה שלי שגם בעלה בכיתת כוננות גם נפצע אה א אנחנו כל הזמן מסתמסת שלוש שעות וואטסאפים שלא פוסקים א כל רחש הכי קטן אצלה אני כותבת לה מה קורה למה יש רעש למה זה כל דבר קטן הכי קטן אצלי היא כותבת לי

מה אצלכם ו ובאזור אני חושבת ש אני לא יוד להגיד לך שעות אבל די מוקדם בבוקר אני כאילו עוברת לי מחשבה שכאילו אם אני שומעת את זה עכשיו ממש פה קרוב בתוך הבית אני צריכה לעמוד על הדלת שלה וואו של הממד כאילו במחשבות מה את הולכת לעשות זה הדבר החיד שיכולתי לעשות לא היה לי כלום לא היה לי איך להתמגן לא היה לי אין איפה אפ אפילו איפה להחביא את הילדים כשאני מסתכלת על הבית הוא באמת די חשוף זאת אומרת זה לא היה משהו שהוא כזה קשה זה גם הבתים הראשונים זאת אומרת הבתים שלנו הם הבתים הראשונים שאנחנו מבינים איפה בעלי נפצע ואיפה הם לחמו וגם מצאנו פה כל מיני סימנים לקירות אז אנחנו מבינים שהיה לכאן אש כן אנחנו הבתים

הראשונים זה המחבלים היו פה זה היה ירי באמת בלתי פוסק א אני חושבת שזה היה העיקר וגם זה גם מה שעיקר שהילדים הילדים כאילו זוכרים אני גם אגיד אפילו שלפני איזה חודש במלון בן נתניה הבן שלי האמצעי אומר לי היה איזשהו היה רע התה איזשהי הופעה בלובי של המלון כן והיה באסים פתאום הוא אומר לי אמא אני חושב שאני שומע יריות וואו אז אני לבד איתם בממד איפה אפשר לעשות צרכים זה לא מצב שלצאת זה כאילו אין שום סיכוי לצאת מהממד זאת אומרת לי ברור שאין מצב כזה במשך כל ה-26 שעות איך היית מגדירה את הפחד הזה איך היית מסתכלת עליו שני לא ידת אם אנחנו יוצאים מפה את יודעת יש לנו פחד בין לעצמנו ובטח שאמא שזה פחד כבר על הילדים

שלה אז אז אני אגיד שרוב הזמן אני אפילו לא חשבתי על עצמי כי כשאני באה ואומרת לך אני עומדת על אני חושבת על זה שאני אצטריך עוד רגע לעמוד על הדלת זה לא בשבילי בשבילהם כד היחידה שלי כרגע להגן עליהם אין לי עוד אופציה אחרת ואגב איך איך שורדים את זה עם הילדים בממד זאת אחת מהדרכים לשמור עליהם אחת מהדרכים להגן עליהם כדי לא לצלקות כי אנחנו ברור שאנחנו מצולקים מהאירוע הזה בין אם חדרו לי לבית או לא כן זאת אומרת עצם הסיטואציה ש להיות פחד המשתק לאורך שעות כן ושאני ושאני אגיד אז באמת קיבלתי מאייל עות חיים אחת באזור 8 וחי שהוא שלח לי הודעה קולית א א שאפשר את יוכל לצאת לשירותים לחזור מהר לנהל במעמד כאילו לא

לצאת ממעמד לא לצאת המעמד זאת יודעה שכאילו וואו וזה כבר היה אחרי הזה ואמרתי בסדר אנחנו פשוט לא יוצאים מפה ונשארים ו א מה איתו אני לא יודעת ואז אני לא יודעת מה קורה איתו ו והוא לא עונה לי אבל אני מבחינתי הוא בלחימה ואני גם זוכרת שאמרתי לעצמי אני לא שולחת ו יותר הודעות אני לא רוצה להסיח דעתו אני לא רוצה להפריע לו היה לי ברור שהם נלחמים שמעתי את הירי חוברים מהשיחים מגיעים לכאן מתחילים לעבור פה ממש בשיחים ופה מולנו על הגבעה אנחנו מותקים ממחבל אנחנו מבינים בהמשך שזה באמת מפקד הכוח של המחבלים הוא מזהה אותנו ראשון הוא יורה עלינו פוגע לחבר שלי ברגל למזלנו זה הה הפצע נקי אני אקרא לזה א והוא יכל להמשיך

להילחם גם עוד כמה שעות אחר כך אני קיבלתי ישר בסיס לפנים כנראה ניטז עלי מ אולי מהברזל פה מאיזה אבן מהעץ אני לא יודע מה אני משיב באש ומצליח לפגוע ולהוריד להרוג את המחבל הזה ומיד אחר כך אני מרגיש כאב חד בגב אני נופל על הרצפה ואני מבין שנפצעתי אני לא ידעתי בם יהודי שהוא נפצע היתה לי תחושה לא טובה א אבל היה אחת הפעמים שככה עזרתי לאחד הילדים עם הצרכים וככה נכנסתי למצב קריאה כזה ופתאום אני בא אני באה לקום ואני מרגישה פק חד לגב ומבינה שזהו אני ארוכה התיישר ובבד שחזרנו את ה את זמן הפציעה שלו מתי אני הרגשתי את זה ועובדה שגם הוא הרגיש את הפציעה שלו בגב זאת אומרת זה היה ביחד אז זה כאילו היה פחות או יותר

באותם זמנים וואו וגם פוס פלוס מינוס באותם זמנים שזה ממש מטורף פתאום הבן שלי אומר לי והוא בן שש אנחנו צרכים אמא צריך להתפלל את התפילה לשלום החיילים וואו אז מר שהוצאתי את המצלמה אמר צילמתי אותם אני מספיק לדווח בקשר שנפצעתי שכואב לי הגב שקשה לנשום שאני יורק דם איפה אני נמצא ושש מחבל אחד הרוג החבר שלי שאיתי מצליח לפגוע ולהרוג את המחבל הנוסף שפגע בי והוא קורא לעזרה בקשר בשלב הזה אני לבד אני לא יודע עדין מה קורה אני לא יודע שהמחבל השני נהרג ממש בחוסר ודאות אני מנסה לדווח שוב אבל כל מה שאומרים לי ששומעים זה כבר לא שומעים דיווח בראש אני מדווח אבל בפועל שומים רק את הכרח ואת הנשימות הכבדות שלי כעבור

דקות ממש מעטות מגיעים שני חברים אחרים כיתת כוהנות מתחילים לטפל בי משיבים באש לעבר המחבלים שנמצאים פה ממש מעבר השיחים האלה וברגע שמבינים שיש טיפה רגיעה זה לא באמת ששקט אבל יש טיפה הגיעה והאש לא מתרכזת רק באזור שלנו אלא טיפה בצד השני של הגבעה הזאת הם מנסים להרים אותי הם לא מצליחים אחד מהם מדבר אליי אומר לי אתה חייב לקום אנחנו חייבים להתפנות עכשיו ולפי מה שהוא מספר אני אומר לו אני יכול לקום אני מתפנה אני יכול להתפנות איתכם אני קם הם תומכים בי ואנחנו הולכים לכיוון השביל במעלה השביל לכיוון הבית של האחות פחות או יותר בשלב הזה אני מקבלת את הטלפון מהאחות שהיא חברה אבל כאילו לא הבנתי למה פתאום היא

מתקשרת עליי אנחנו עד עכשיו לא דיברנו אז כאילו לא כל עד עכשיו התקשורת היתה לי אזה באמת עם השכנה אתני לא מבינה למה למה היא מתקשרת וסתם בגדול קודם זה היה באזור 12 מתקשרת צת שיחת חולין כזה מה איתך ומה זה ואז היו שתי שיחות כאלה ואז בעשרה לאחד היא מתקשרת אומרת לי אני וארן ארן זה עוד חבר קטת כוהנות אנחנו פה בחוץ בואי תפתחי לנו עכשיו אני כזה לא אני לא פותחת כי אני לא יוה לצת מעמד אני לא צ מעמד אני לא פוחת הדלת והיא כמעט לא אנחנו בחוץ זה בסדר בואי תפתחי לנו ו א את מבינה לא אבל נכנסים לדלת אנחנו נכנסים כזה למבואה נכנסים ממש בין הסלון למבואה לקראת הממד ופתאום שניהם שוקים אני אומרת לה ממש בחצי בכי חצי

כאילו חצי צועקת עליך חצי בוכה א ואז היא כזה ישר כזה לא לא לא לא הוא נפצע אני בעצם היא אומרת לי הוא יציב הוא בניתוח אני זוכרת שאני ככה מניחה עליה את הראש לחצי שנייה מתפרקת ממש לאיזה חצי דקה ואז אוספת את עצמי מבינה שאני צריכה לחזור למעמד עם הילדים לא אומרת להם כלום לא אני אומרת אבל אני מספרת להם משהו מאוד כללי זאת אומרת אבא נפצע אבל אמרו לי שהוא בסדר ושהוא יציא ושהוא יהיה בסדר זאת אומרת במידה מסוימת גם בזה נאחזתי איך הילדים מגיבים לזה בדיעבד הוא לא היה יציב הוא לא היה יציב לא ואייך הילדים מגיבים לזה א היה להם פרצוף של של שוק אם לא דיברו על זה לא דיברו על זה כאילו יש לזכור שכל הסיטואציה כל

הרעשים גם שאת לצערך באה ואומרת להם על אבא ילדים מאוד מאוד קטנים איך איך את מנהלת את הסיטואציה הזאתי מבלי גם לצלקות איך את יודעת איזה מילים להגיד אני מ שוב מנסה להשתמש בכמה שיותר מילים שבאמת נותנות חוסן זאת אומרת שכאילו פה אנחנו עכשיו במעמד אנחנו בטוחים נאחז בזה שאני חושבת וואו ששומרים עלינו בחוץ אה בדיעבד שוב בכוחות מאוד מוגבלים שמסתבר שזה רק ת התכוננות שגם כבר הייתה ב חות חסרים כי כבר נפצעו שלושה א באמת נאחזת בזה זאת אומרת מנסה לאחז בזה שאנחנו אנחנו פה כאילו במקום מעוגן במקום בטוח מנסה לשמור על כמה שיותר ולהשתמש גם בכמה שיותר מילים של חוסן כשבפנים אצלי מתחוללת סערה זאת אומרת איתם אני לא

מדברת על זה זה גם המקום של באמת גם לא לתת ל להם את הפלאפון שלי כדי שאני אוכל כל הזמן להיות בתקשורת עם אחרים כשאני אחר כך עברתי על הודעות שדיברתי עם כל מיני אנשים באותו יום אני מבינה כמה פחדתי מה היה כתוב שם אני בלחץ א היה צה לקטת כוהנות אני לבד פה עם הילדים קצת ע על מה קורה אני שומעת ירי א אני שומעת רעש אני שומעת צעקות הרבה עם השכנה זה היה שיחה מאוד קשה כאילו מדברת עם ההורים שלך תוך כדי כן כן כל הזמן אמא שלי שחוש שזה גם החוסר עונים הכי גדול שבן אדם בחוץ אחר כך היא אמר לי בדיעבד איך לא היתך מעמד איך לא הייית אייכם בחג הם רצו לבוא לחג וואו תראה אני חושבת שהרגע הכי קשה זה הרגע שאני מבינה שהוא

הרגע ש מבינה שיל פצוע והוא פצוע קשה ואנחנו העמד ז אומרת אני לא יכולה לצאת עכשיו לראות מה איתו אז אני מיד מתקשרת לגיסתי א היא גרה ברמת גן א מתפרקת לי בטלפון והיא ישר אומרת אוקין אני נוסעת לסורוקה זאת אמרת דאגה לבנות שלה דאגה לסידור וישר נסה לרוקה אז אמרתי אוקיי תהיה אותו סרוקה אז היא כאילו דואגת לאגף הזה זה אירוע שהוא נחרט בזיכרון אני בטוחה גם לך וגם לילדים ומכל מה שאני שומעת פה אתה יודע את הדבר שאני הכי מחקה לו לשמוע זה את הנס זה נס שמעול בהמון המון כאב כי בסוף א הסיפור שלי זה גם הסיפור של אלומים ואנחנו נו נרצחו לנו פה 22 עובדים זרים וזה משהו שחשוב רגע רגע להגיד אותו ברור כי הם בני אדם ברור

ושתים חטופים ואחד אחד הוחזר באותו רגע שאנחנו אני מגיעה זה קצת שוק לראות אותו זאת אומרת הוא עם איזשהי תפרים מאוד מאוד ככה בולטים פה בפנים א דם כזה עלה עם חמצן הוא כבר נגמל מהנשמה באותו רגע אז אבל הוא מדבר וכל שנייה משתעל דם אז שוב אז אז הנס הפרטי שלי ושלנו זה האמת ש היה לומד על הרגליים ש הצליחו לפנות אותו כשבנו אותו שהייתה את התושיה הזאתי א שהוא הגיע באמת ברגעים האחרונים לבית חולים שיכלו להציל אות החיים א וזהו וו אני קיבלתי אותו בחזרה הילדים שלי קיבלו אותו בחזרה א זה זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי בשבילנו א וזה זהזה זה באמת נס שהוא פה בעצם כלל פגיעה שהייתה לי סוג של נס בפני עצמו הרסיס שנכנס

ונעצר מתחת לאוזן ולא נכנס ועשה לי נזק גדול אלא רק נזק קטן בעצבים של צד ימין העליון של הפנים הפגיעה העיקרית שבנס הצלחתי להגיע בזמן לבית החולים כי אמנם לקח שעה וחצי שזה הרבה זמן יחסית לפגיעה שהייתה לי אבל יחסית לסיטואציה ולמצב שהיינו בו פה זה נס ענק שהגענו תוך שעה וחצי לבית חולים מרגע הפגיעה ושני הכדורים הנוספים הכלים הנוספים שהיו תקועים לי בגב שבעצם נעצרו ולא המשיכו לפגוע בעוד איברים פנימיים בעמוד השדרה או בעצבים מסוימים או בכלי גדולים בתוך הגב מה את מאחלת לכולנו לעם לכל הצופות של הדברות שצופות בך ורואות אותך שת חווית את הנס הזה ואת עדיין חווה את הנס הזה מה את מאחלת לנו א שאלה קשה א אני חושבת

שברור מאליו זה באמת שכל החטופים יחזרו הביתה אמן בשלום שלמים אמן א ו יש לי תקווה יש לי באמת תקווה א שעוד יהיה פה בטוח תק לא רואה את זה מאמינה בזה אני חושבת ששאלות אמוניות הן באמת קשות כרגע בסדר כי אני מאמינה בעם שלנו א אבל אבל א הצד השני שמעבר לגבול הוא קצת מפכפך א אז כולי תקווה שנצליח א לגמור את זה והמקום הזה באמת יהיה בטוח א ושקט אמן ולא שקט לשנה שנתיים אלא שקט לכל החיים כן תודה רבה לך אני ממש שמחה ותודה רבה ש שיתפת אותנו בנס שלכם ו שתישארו בריאים ומאוחדים ובעזרת השם הילדים יעברו את התקופה הזאתי ובעיקר קחו את זה לחיים כ להיות את יודעת חלק מנס גדול ולא מעבר תודה רבה