אפקטיבית: פרק 2 - מלכה שגב מארחת את דבורי וקשטוק HD (עם כתוביות בעברית)

ברוכות הבאות לתוכנית "אפקטיבית", התוכנית הראשונה מסוגה שנותנת כלים אמיתיים מהשטח, איך גם את יכולה להגשים את עצמך מצד אחד אבל לא לוותר על הערכים, הזהות היהודית והשלמות הפנימית שלך מהצד השני. בתוכנית הזאת נדבר על יזמות נשית, טכנולוגיה וכלים לפריצת דרך אישית ועסקית, נראיין כאן את הטאלנטיות העסקיות החרדיות שיביאו לאולפן שלנו את סודות המקצוע הכמוסים ביותר וגם יגלו לנו איך הן עושות את זה. תישארי איתנו, זה הולך להיות סופר אפקטיבי. בפרקים הקודמים דיברנו שהצעד הראשון שלך להתחיל להגשים את עצמך באפקטיביות, הוא להתחיל לכתוב את החלומות שלך ולצעוד צעד אחד לעברם. כי אם לא תנסי, בעצם לעולם לא תדעי. בבית

הקברות קבורים כל האנשים שידעו לכתוב שירים ולא כתבו, כל החולמים שרצו ליצור ולא יצרו, כל הנשים שרצו והפחד עצר אותן. אז הנה, את כבר כותבת את הרצונות שלך ואפילו נוקטת כבר באיזשהו צעד ראשון לעבר ההגשמה. והמוח שלך באופן טבעי מתחיל לחפש איך היקום יכול להגשים את הרצונות הללו. פתאום את מתחילה לפגוש אנשים שיכולים לעזור לך ולקחת אותך אל המטרות שלך. חשוב שתדעי שיש לך בחיים שני מעגלים, מעגל של דאגה לעומת מעגל של השפעה. אי אפשר להיות בשני המעגלים בו זמנית בצורה שווה, זה או שאת נמצאת במעגלים של דאגה, חוסר אונים, פחד, נבירה עצמית וריאקטיביות, שזה בעצם חוסר יכולת לפעול ולבצע שינויים, או שאת נמצאת במעגלים של

יצירה, עשייה פרואקטיביות והשפעה. שימי לב, ככל שמעגל הדאגה גדל, מעגל ההשפעה שלך קטן. וכתוב בספר המידות, מה שרבי נחמן כתב שעל ידי דאגה בא הפחד. אז איך אנחנו גורמים בעצם למעגל הדאגה שלנו לגדול? כשקורה לך משהו בעבודה, בעסק או בחיים פתאום את מתחילה לשאול את עצמך ולהיכנס למחשבות: למה זה קרה לי? למה אמרתי כך וכך? למה הם לכלכו עליי? למה דווקא זה קורה דווקא לי? ואז את מתחילה להיכנס למערבולת של האשמה והלקאה עצמית או האשמה של הסביבה, כמו: בעלי אשם כי הוא לא עוזר לי, אימא שלי, חמותי, אחותי, כי היא לא באה, כי היא לא עוזרת, כי היא לא תומכת. והפירוש המופלא של רש"י שאומר שהמרמור נמצא בלב חורשי רע כי מרוב שהם

טרודים במחשבות אין להם שמחה. זאת אומרת שהטרדות הללו מקטינות לך את יכולת ההשפעה שלך ומגדילות משמעותית את מעגלי הדאגה, הפחד, המתח והחרדה. המסלול הריאקטיבי של חוסר יוזמה ועשייה הוא המסלול של אלה שנמצאים בנבירה עצמית מתמדת, בחיפוש מי אשם במה שקרה, בדאגות, מה יקרה אם ואולי? כל מצב שלילי גורר מחשבות שליליות בלתי נשלטות, מערבולת של רגשות, התפרצויות זעם, כאשר התוצאה המתבקשת היא חוסר יכולת לפעול ולהוביל שינוי בחיים שלך ובחיי הסובבים אותך. לעומת זאת, אותה אישה שיודעת לקחת כל סיטואציה מאתגרת מהחיים שלה, וזו יכולה להיות קולגה שמציקה בעבודה, מקטינה אותך או מלכלכת עלייך. האפשרות הראשונה היא להיסחף למערבולת

של דיבורים, לשון הרע, שיחות טלפון ארוכות שלא מועילות. או, לעומת זאת, לבנות לך חומה פנימית עליה אנחנו נלמד בפרקים הבאים איך בונים חומה פנימית כזאתי בבחינת "אני חומה." קטנות מוחין של אנשים אחרים, כמו קנאה, תחרות, מילים פוגעניות, לא עוברים דרכי, לא משפיעים עליי, אלא להיפך. מצב כזה גורם לי לחשוב במונחים של פרואקטיביות ועשייה, איך אני לוקחת את המצב הזה קדימה, איך אני משפרת את המצב כדי שמקרים כאלה לא יחזרו שוב. אותו דבר גם אם יש לך עסק שמדשדש ולא צומח כמו שדמיינת או כמו שחשבת. האופציה הראשונה היא לוותר ולומר משפטים ריאקטביים כמו: אני לא מסוגלת, אני לא יכולה, אין לי כוחות. או להיפך, לומר לעצמך

משפטים פרואקטיביים ומלאי עוצמה שמגדילים את יכולת ההשפעה שלך על עצמך או על העבודה או על העסק שלך, על המשפחה או על הזוגיות שלך. משפטים כמו: אני לוקחת את עצמי בידיים, אני מתקדמת לעשייה מדויקת יותר עם ייעוץ עסקי, אני מחשבת מסלול מחדש ובודקת חלופות טובות יותר. משפטים כמו: אני בוחרת, אני שולטת ברגשותיי, זה לא משפיע עליי או זה לא עובר לידי. ומחשבה יוצרת מציאות ואנרגיה חיובית של עשייה ואת קמה ופשוט מובילה שינוי. בפועל את מלאת אנרגיה, עושה צעד אחד שבבחינת השתדלות והקב"ה לוקח אותך עוד עשרה צעדים קדימה, ממש יצאתי לקראתך ולקראתי מצאתיך. קודם כול יצאתי לקראתך, עשיתי משהו, פתאום אני רואה שהכול מתחיל

להסתדר. אני מציעה לך לבחון את עצמך במשך עשרה ימים איך את פועלת רק בתוך מעגלים של השפעה. הבטיחי הבטחות קטנות וקיימי אותן, היי מודל לחיקוי ולא זו שמבקרת ומתלוננת, היי חלק מפתרון הבעיה ולא חלק מהבעיה. שימי לב בימים האלה באילו משפטים את משתמשת, האם ב"לו רק הייתי יכולה" או "אילו היה לי" או משפטים פרואקטיביים כמו: אני יכולה, אני מסוגלת ואני עושה את זה כמו גדולה. קחי את האתגר המשמעותי ביותר בחיים שלך בעבודה, בזוגיות, עם הילדים, כתבי אותו לעצמך, הגדירי בתוך הבעיה מהם התחומים בהם את לא יכולה לשלוט לעומת התחומים בתוך הבעיה עליהם יש לך שליטה ויכולת להוביל שינוי. קבעי את הצעד הראשון לשינוי ובצעי אותו. אל

תדחי. פשוט תבצעי. רק ככה תוכלי להגדיל את מעגל ההשפעה שלך ולהביא שינויים ותוצאות טובות לחיים שלך. המרואיינת שלנו היום סופר-סופר מסקרנת. היא מגיעה מבית חסידי אותנטי, מתחתנת עם חסיד ומתגרשת. כבר בגיל 20 היא יוצאת מהמגזר החרדי וכאן מתחיל המסע שלה לעבר הדיוק ולעבר הייעוד האישי שלה בעולם. דבורי וקשטוק, מה שלומך? ברוך השם, תודה. -יופי, איזה כיף. ספרי לנו על עצמך, על העבר וגם על הווה ועל העסק המעניין שלך. את באמת רוצה שאני אתחיל לספר עכשיו הכול? תנסי לתמצת לנו, אנחנו חייבים לשמוע את העבר שלך, מה כל האקשן שהולך מאחורה. טוב, אני אשתדל לעשות את זה קצר. אני לכאורה בית רגיל, בית שמח, הורים נהדרים, קהילה

קלאסית רגילה והתמודדות עם משקל מטורף, שזה עד היום לא ברור למה. אימא שלי אומרת שבגיל ארבעה חודשים לא נכנסתי לעגלה. אז מה שנקרא זה בטוח לא באשמתי. בכל אופן, למעשה זה המוטיב של החיים שלי, ההתמודדות עם איזשהו משהו שהוא פחות מקובל. הוא לא נראה טוב בעיני אחרים, אנשים חושבים שיש שליטה על זה, כאילו, סתמי את הפה, אל תאכלי ואז יהיה בסדר. אז זהו, שלא. ולמעשה כמעט כולנו מתמודדים, אולי כולנו אפילו מתמודדים עם איזשהו משהו שאנחנו פחות מתחברים אליו שקיים בתוכנו, רק מה לעשות שיש כאלה שגם רואים את זה בחוץ, כמו משקל יתר. וזה בעצם התחיל... זה הפך אותי להיות מי שאני היום. בן אדם שמאוד מתמודד... -תמיד הרגשת ככה את

התחושה הזאת או שהיו לך ימים פחות טובים? ואז מה? ימים יותר טובים? לא. אז עד גיל 26 היו רק ימים לא טובים. -פחות טובים. כאילו, לא טובים. -אוקיי. אולי היו ימים, רגעים, שעות אבל בסך הכול אני יכולה להגיד שהחיים שלי עד גיל 26, מינוס פלוס, היו סוג... גישה מסוימת, מודעות מסוימת, התנהלות מסוימת ואז בעצם הכול השתנה. אני עושה ויש מהר. למעשה המשקל הביא אותי להתמודדויות באמת באמת לא נעימות, למצבים חברתיים מאוד קשים. היום מדברים הרבה על שיימינג ועל חרם, אז מוכר מאוד. על אנשים שהיו מסתובבים ברחוב ועושים ככה, כאילו מה, לא ראיתם ילדה שמנה? לא... זה עב"מ? מה... מה לא ברור? ותוסיפי לזה, את יודעת, את החינוך של

פעם שאמר: אם לא תהיי רזה, מי ירצה להתחתן איתך? את תמותי מוקדם, אבל תאכלי כי אם לא תאכלי את תמותי גם מוקדם. בקיצור, מאוד מאוד מורכב. מה שאני באמת רוצה לשים עליו את הדגש זה לצאת מהנושא של המשקל. כי שוב, המשקל הוא אמצעי, הוא טריגר אבל הוא לא באמת היה הסיפור, מסתבר. אז עד גיל 26 אמרתי בגלל המשקל, בגלל ההורים שלי, בגלל הקהילה, בגלל הקב"ה. -האשמת הרבה. כי גם הוא, מה? יש נשים שנראות כל כך טוב, למה... למה בראת אותי ככה? -למה אני לא? כן. מה כזה קשה לך לאפשר לי לרדת במשקל? והיום אני דווקא בכוונה מקפיצה אותך קצת קדימה. -מעולה. אנחנו נחזור לכל הפרדיגמות המעכבות, תיתני לנו גם ככה קצת מנטרות. היום, מגיל

26, מה קורה איתך? מה את עושה היום ואיך זה מתחבר בעצם לכל ה... אוקיי, בגיל 26 נחשפתי ללימודי האימון, כמה בנאלי שזה עשוי להישמע. ממש מה שנקרא "במקרה," ואנחנו יודעים שאין מקרה. נרשמתי ללימודי פסיכולוגיה אחרי שעשיתי שוב את הבגרויות ושוב את הפסיכומטרי. ואז הכול משמיים, ראיתי שטכנית זה לא יכול להסתדר לי, הייתי צריכה לעזוב עבודה. בקיצור, אמרתי זה עדיין לא הזמן. וראיתי... אני זוכרת כמו הרגע, הייתי בעבודה, היה עיתון מקומי, בצד שמאל למטה הייתה מודעה קטנה: "נותרו מקומות בודדים." טוב, זה החלק של השיווק, נשים את זה בצד, לקורס הכשרת מאמנות. בלי לדעת מה זה נרשמתי וזה באמת היה... -פריצת דרך. זה... זה מה

שנקרא לפני ואחרי, אז אצלי זה גם הנושא של המשקל וגם הנושא של תודעה, של מי אני ואיך אני מתנהלת בעולם. ממקום של קורבנות, ממקום של אשמה, ממקום של עשו לי, שתו לי, אכלו לי, ממקום של הרבה למה, למקום של בזכות מה, למה. למה דווקא אני במובן ה... איך דווקא אני זכיתי? -אני רוצה כן להרחיב איתך את היריעה על הנושא הזה. בואי תספרי לצופות שלנו מה את עושה היום. היום, היום, היום. -אוקיי. ממש עכשיו, מה את עושה? -אז מה שנקרא לקפוץ להווה הכי הווה שיש וקדימה. היום אני למעשה מגדירה את עצמי כמומחית ליצירת שינויים לטובה, שזה בעצם מגוון כלים מעולם האימון, הטיפול, הייעוץ וכו.' ויש לי מרכז שאני מאוד גאה בו. -מדהים, מדהים.

"מרכז סוויטש לשינוי", שהוא בעצם מאפשר לכל אישה בכל מצב נתון, בלי קשר לתנאים החיצוניים, עם קשר, זה בכלל... איפה שהיא נמצאת בעצם לעשות את השינוי שהיא רוצה לעשות אותו, החל מלצאת מהתקיעות, לזהות לאן היא רוצה ללכת וכמובן לבצע את זה. -מדהים. זה באמצעות נשות מקצוע מעולות. -מדהים. הייתה תקופה שכן עזבת את החסידות ואת חוזרת לחסידות בגדול מה שנקרא. -כן. ועם כל הוויראליות שלך והנוכחות שלך ברשת ובדיגיטל, ועוד מעט נדבר על זה, איך את מסתדרת עם כל הסייגים של החסידות? סך הכול בחרת לחזור לחסידות אחרי שנטשת אותה. -נכון. נכון. תספרי לנו קצת על העזיבה, על החזרה ועל האתגרים היום ואיך את מיישרת איתם קו. -אוקיי. אני

מניחה שיהיה נכון להגיד שקצת קשה לי עם כללים ועם הכתבות מלמעלה באופן כללי ובגיל מאוד מוקדם זיהיתי את החלק המרדני אצלי. התחתנתי בגיל 18 וחצי עם מישהו ששייך לקהילה שלנו, חיפשתי מישהו שהוא כזה לא בקיצון ולא בקיצון השני. בגיל 20 התגרשנו. אין לזה שום קשר לחלק הזה של הקהילה. ואז יצאתי לחפש מי אני, מה אני, איפה הקב"ה, מה... מה קורה פה? באמת, זו הייתה תקופת בלבול נורא נורא קשה, לא יכולתי לקבל "תעשי ככה כי ככה מקובל, כי ככה צריך", אין. -רצית לבדוק בעצמך. הלוואי והיו נותנים לי תשובות. זו הייתה תקופה, אפרופו נוער נושר, אז עוד לפני שהיה את המושג הזה אני מודל הנוער הנושר הקלאסי שבגיל 14 עמדתי ממש לעזוב את

הבית וערבו איש מקצוע. באמת, החיים שלי הם ניסים עם שליחים מאוד מאוד טובים בדרך ובאמת התחלתי לשאול שאלות והתחלתי לחפש. זה היה מסע של שבע שנים, מתוכם שש שנים יצאתי מהקהילה, יצאתי מהעולם החרדי. את יודעת, שמרתי שבת, רבנות, מה שנקרא, עזה, אם יש דבר כזה. כאילו, בשביל הפרוטוקול "כשר." -כן, כן. ואז את מוצאת את עצמך חוזרת מה שנקרא בגדול. -לא מצאתי את עצמי. ונשואה לחסיד היום גם? אגב, מאותה חסידות? -כן. לצערי לא מצאתי את עצמי, זה לא משהו שאת נופלת לתוך זה, וכזה את יודעת. -כן. זו עבודה. קודם כול זו בחירה. זה היה שלב בחיים שאמרתי: אוקיי, איך את רואה את עצמך הלאה? לאן את רוצה ללכת? שזה אחד מהדברים הכי

חשובים שבן אדם צריך לשאול את עצמו: לאן אתה רוצה להגיע? ודווקא זו הייתה תקופה בחיים שלי שכבר התחלתי לראות איזשהו אור בכל מיני מובנים, וזו הייתה בחירה בין ההנאה וכיף בטווח הקצר וויתור על ערכים מאוד מאוד ברורים לבין ויתור על זה כרגע וללכת על הטווח הארוך ומשהו שהוא מחובר למי שאני, למה שאני. אני זוכרת, אגב, שמי שליווה אותי בזמנו באותן שנים הוא אמר לי: אני לא דואג עלייך, יש לך משהו בנשמה בפנים שלא משנה לאן תלכי, את בסוף תחזרי. ואמרתי לו: מה אתה מדבר שטויות? אני לא אחזור, אני לא... את יודעת, כל המרדנות של ה... וואלה, וואלה הוא צדק. -אז אני כן אקח אותך שנייה... קודם כול, מסעיר וקוטבי מאוד. אני כן

אספר שנייה לצופות שלנו שדבורי היא אחת האושיות מה שנקרא ברשת. אפשר לעקוב אחריה גם ברשת החברתית וגם משתמשת ב... עוד מעט נשאל אותך איך את עושה את זה באימייל מרקטינג, שזה דיוור לרשימות תפוצה. -נכון. הרי אנחנו יודעים היום שיש כל מיני כלים לקידום, יש קידום ממומן, קידום אורגני, יש דיוור, ודבורי היא אלופת-על-חלל מבחינתי בעולמות של דיוור אימייל מרקטינג. אז קודם כול, תספרי לנו קצת על רשימת התפוצה שלך ואחר כך אנחנו נגלה את הסוד שמאחורי החסידות. אבל קודם כול בואי נרים, לא להנחתה, בואי נרים ונראה איך את מייצרת הצלחה וקהל לקוחות דרך האימייל מרקטינג. תספרי לנו על זה. טוב. אז יש עסק שהתחיל בקטן וחיפשתי דרך

לגדול. ובשלב מסוים לקחתי כמובן גם ליווי, ליווי מקצועי, שזה מה שאני עושה היום עם אחרות, מה שנקרא אימון עסקי. הכתיבה, ברוך השם, היא מתנה שקיבלתי משמיים. באמת באמת, זו אחת המתנות הכי גדולות שהקב"ה נתן לי ובאמת אחרי שהוצאתי את הספר "מסע כבד," אז פתאום הבנתי איזה כוח יש למילים ולכתיבה ול... בעיקר אולי למקום הזה שאני מוכנה לבוא חשופה. -והתחלת... אני לא משחקת משחקים. -אז קודם כול זה מדהים כי את מביאה את עצמך סטנד, מה שלא מקובל כל כך בציבור החרדי חסידי פר אקסלנס. -אני מביאה ככה. את מספרת על החיים שלך וחושפת אותם, בעצם מה שמקובל היום ברשת. אני לא יודעת מה מקובל. האמת, בתור... אני מומחית בתחום של שיווק

ודווקא... לעולם השיווק יש כללים מסוימים ויחד עם זה אתה גם צריך להיות יוצא מן הכלל. -נכון. כשאני באה לכתוב איזשהו פוסט, איזשהו דיוור, לא עומד לפניי לא שיבואו אנשים מזה, לא אם זה עומד בכללים. -אלה מה? אני רוצה שנשים שיקראו את זה יגידו "וואלה, וואלה" ויקרה משהו. מאותו רגע משהו השתנה. משהו בתודעה, משהו בלב. -מדהים. משהו במעשים, ואגב זה מה שמעניין אותי. -כמה נשים יש לך ברשימת תפוצה? כמה נשים יש לך ברשימת תפוצה? -יש לי כמה אלפים. -מדהים. ועכשיו אני לקראת כנס דיגיטלי מטורף. -מדהים. מה זה הכנס הדיגיטאלי? ספרי לנו. זה כנס דיגיטלי לכבוד ט"ו בשבט. -מדהים. אני לא יודעת מתי התוכנית תעלה. אבל זה כנס שבעצם

אני מביאה עוד אנשי מקצוע מתחומים נוספים. -מדהים. ונשים מכל המגזרים מוזמנות להיכנס, לשמוע הרצאות של אנשי מקצוע. -אגב, תוך כדי שאנחנו מדברות, איך אנחנו מצטרפות לכנס הדיגיטלי? איך אנחנו נרשמות לרשימה המדהימה שלך? אז קודם כול, זה לשלוח פשוט מייל או לחפש דבורי וקשטוק ברשת בכל דרך שהיא יש... -מדהים. מאוד קל למצוא אותי. לשלוח מייל: אני רוצה להצטרף לרשימת התפוצה. זה חינם לחלוטין. זו בעיניי באמת מתנה, אני לא אומרת את זה סתם. אני פשוט מביאה סיפורים מהחיים, מכל תחומי החיים ברמה הכי אותנטית שלהם, כולל החלקים הפחות יפים שלי, ויש לי חלקים פחות יפים. ונותנת דרכם תובנות. -את רוצה לספר לנו על איזה חלק שכתבת,

איזה חלק פחות יפה שאת רוצה לספר לנו לצופות? אם כבר את ככה גלויה ומרשה לעצמך, אז בואי שתפי אותנו. אני לא יודעת, אף אחד לא מושלם. -ברור. אבל תספרי לנו, תשתפי אותנו. מה כתבת לאחרונה? -אני מנסה להיזכר. אני צריכה... -יאללה, זה ספונטני. זה ספונטני. כן. -זה ספונטני. אוקיי, אחד מהנושאים שאני מדברת עליהם זה שההורות, האימהות יותר נכון, לא באה לי בקלות. הרבה יותר קל לי בעסק. -כמה ילדים יש לך? ארבעה ילדים. -ארבעה ילדים. הקטנה בת תשעה חודשים, שהיא בכלל לימדה אותי פרק גדול באימהות וסבלנות ו... אבל ברמת העיקרון האימהות לא באה לי בקלות. זה לרדת לגיל מסוים. -נכון, נכון. זה להתעסק בדברים, שמה לעשות? פחות

מאתגרים אותי, זה הרבה טכני. אגב, זה מאוד כיף שאנחנו מדברות על הנושאים האלה כי על פניו מהצד כשרואים אישה חרדית, אומרים: בסדר, היא מגדלת ילדים, זה קלאסי לה, זה בסטנדרט. -לא. לא. וכשאנחנו שומעות את זה ממך שאת הארד-קור. -לא. זה קצת ככה גורם רגשות הזהות. -אני כותבת על זה הרבה. אז בואי תספרי על זה. -לא. ואני גם אומרת שהילדים שלי הם לא המראה שלי ויש לי קטעים פחות נחמדים עם הילדים ויש לי ילדה שעושה לי קצת בית ספר, קצת הרבה בית ספר. מה שנקרא "עושה בושות," אני עושה ככה כי אף אחד לא עושה לי שום דבר. אם היא מתקשה עם איזה משהו אני לא אמורה להגיד שזה עושה לי בושות. אז אני אומרת, אני מתמודדת עם כל מיני

דברים וכן, יש את המקומות שאני מרגישה שאני פחות טובה ממה שאני יכולה ורוצה להיות. וזה בסדר. זה בסדר ליפול, זה בסדר... -מדהים. אני שומעת הרבה השלמה עצמית, זה משהו מדהים. -נכון, נכון. אני רוצה דקה לפני שאני חוזרת שנייה לחסידות, האישה מעבר למסך שצופה בך ומרגישה: אני לא יכולה כי אימא שלי לא נתנה לי, כי חמותי היא כזאת, כי בעלי לא תומך בי, כי אין לי כוח, כי נמאס לי. כל המנטרות האלה הרעות שמנחיתות אותנו. כאחת שעד גיל 26 הייתה מובלת רק על ידי מנטרות שליליות, מה יש לך לומר לאותה אישה מעבר למסך לגבי שינוי בחיים? אז קודם כול, אני חייבת להגיד מילה על מנטרות, אני לא מאמינה במנטרות. יש המון שיטות שמאמינות...

-פרדיגמות זו מילה שעוברת אצלך? פרדיגמות זו המילה המקצועית. -אוקיי. המילה, בוא נדבר אל "עמך," מה שנקרא, זה אמונות. -כן. אמונות הן איזשהם משפטים שמסתובבים לנו בראש, הם לא מסתובבים סתם, הם לא נוצרו מעצמם. יש לזה הרבה סיבות למה דווקא אותה אחת חושבת מחשבות מסוג מסוים ובשלב מסוים פשוט מנהלות אותנו. וכשזה קורה, אז בעצם אנחנו רואות את העולם דרך אותם משקפיים, כאילו פה כתוב לי "את לא יכולה." עכשיו, לא משנה איפה אני אסתכל, את לא יכולה להיות אימא טובה, את לא יכולה להיות בעלת עסק מצליח, את לא יכולה. וזה משהו שלמעשה תוקע את כולנו כל הזמן. איך אני יכולה לזהות מה מעכב אותי? איך אני יכולה לזהות מה מעכב אותי

ולדעת לטפל בזה? תגידי לי, את רוצה קורס אימון? -כן, כן, אני רוצה, בטח. תבואי לקורס האימון השנתי שלי. -איך אני יכולה, הצופה שלי... קודם כול, אנחנו נבוא, בטח שנבוא וכבר נרשמנו. -כן, ברור. אבל בואי תספרי לי איך אני יכולה לזהות איזה משפט, איזו תפיסת עולם מעכבת אותי ותוקעת לי מקלות בגלגלים. -תפיסת עולם היא משהו אחד והאמונות בהקשר לזה, ותפיסת העולם זה מעולה. יש לנו את הטיפוס היותר מה ש... אמרת באחד הפתיחים המצוינים שלך, יש את האדם האחראי, זה שלוקח אחריות, שהוא פרואקטיבי, ויש את הריאקטיבי, הפאסיבי. כמובן שזה לא שחור ולבן וגם מי שיש לו את זה אז יש לו גם חלקים שפחות הוא... נניח לנקות את הבית קצת...

אישה ריאקטיבית. ויש את האנשים הריאקטיביים שתגידי להם עכשיו "טיסה לחו"ל," שלוש שניות הם עם מזוודה והם בחוץ. אז זה לא שחור ולבן. אבל כן יש את האנשים שאת שומעת את השפה שלהם: עשו לי, לקחו לי, בגללו, בגללם, מזג אוויר, יש גשם אז בגלל הגשם נרטבתי. ויש את האנשים שאת אומרת: בסדר, יורד גשם, לא מתה על זה. וואלה, בסדר, ברוך השם. כאילו מחליקים, זורמים, לא מתעכבים על דברים. תגידי, את ראית את ההיא? תסתכלי עליה. למה שאני אסתכל? קשור אליי? -מנקה רעשים. משהו... משהו... -את מנקה רעשים היום? את מנקה רעשים מהחיים שלך? -אין רעשים. -אין רעשים. כאילו, כשיש אני עובדת עליהם. ברור. -אוקיי. כשיש אני עובדת עליהם. -את

מוציאה רעשים מהחיים שלך. לא מגיע לי, לא מגיע לאף אחד, זה עונש, זה לא באמת... איך אני יכולה לזהות מה מפריע לי בחיים? איזה רעש מוציא אותי מפוקוס? חוץ מזה שאני יושבת עם עצמי וחושבת, איזה כלי את יכולה לתת? איך לזהות את הרעש? אני חושבת שאנשים שכל הזמן בהשוואה לאחרים יודעים שהם בהשוואה לאחרים. אנשים שמרגישים כל הזמן שמישהו עשה להם, שלא מפרגנים להם, זה משהו שהם לא... אגב, הם לא יקרא לזה רעש. שנייה, סליחה. -מה את אומרת לעצמך? מה הם יקראו לזה? הם יקראו לזה: זו עובדה, זו מציאות. -נכון. מציאות שלא מפרגנים לי. מה את אומרת לעצמך כשיש רעש כזה שעובר אצלך, כאוטוריטה מקצועית? -אני בודקת אותו. מה זאת אומרת?

-אני בודקת, אני אומרת לעצמי: רגע, יש בזה משהו? את צריכה להקשיב לזה? זה רעש שכדאי להקשיב לו? את מדברת עם עצמך ממש. אפשר כאילו לדבר. -סבבה. א', ברור. אני בעבודה עצמית כל הזמן. מי שמתעסק בתחום שלי ולא עושה עבודה אין לו סיכוי לעבוד ממקום נקי. -נכון, נכון. ובנוסף אני בעצמי הולכת להיעזר באנשי מקצוע. אני לא יודעת, משום מה... -מדהים. זהו, ידעתי. זה כאילו בהלם. -לא, לא, הלם לא. בכלל לא. אגב, אחת הנשים היותר דומיננטיות בתעשייה, ויכול להיות שהיא גם תתראיין אצלנו כאן, תמיד אומרת שיש לה מנטור משלה. -ברור. וזו חובת השעה. מנטור שלוקח אותך ומצעיד אותך ומעיף אותך קדימה. אז אני לא... אז לי אין מנטור. אני יכולה

להגיד שבתחום של העסק לקחתי מאמנת עסקית מעולה, שלוש שנים שעזרה לי לעשות קפיצה ממש בעסק שלי ואני מלאת הכרת תודה לה. היום בימים האלה יש איזשהו אישו בחיים שלי שעוד לא פתרתי אותו, אני הולכת למטפלת שלוקחת הון עתק, זה שווה כל שקל כי אני יודעת שאני לא רוצה להמשיך לחיות ככה. -מדהים, איזה כיף. איזה כיף המקום הזה של לאפשר ולהכניס לחיים שלך את הפתרונות. -אני לוקחת מה שאני צריכה, מתי שאני צריכה. -איזו אליפות. איזו אליפות. אז עכשיו אני רוצה להרים לך להנחתה, מה שנקרא, אחת הנשים היותר דומיננטיות, היותר חסידות והיותר הארד-קור, מצד אחד הכי ויראלית ברשת ומנהלת רשימת תפוצה ביד רמה. את זה אני אומרת כאחת שמכירה

כמה קשה לנהל רשימת תפוצה וכמה אחוזי נטישה יש, ועל זה אנחנו לא נדבר עכשיו. תספרי לנו על הסמארטפון שלך. לא, אין לי סמארטפון. -אוקיי, את רוצה להראות לנו? כן, אני יכולה להראות אותו. הנה הסמארטפון שלי. -וואו. שנת... -1900? כן, זה נראה לי משהו במוזיאון לאספנים בלבד. איך אישה כמוך כל כך דומיננטית -מלא סדקים, מלא... כל כך מתנגדת ופרואקטיבית בהגדרה, מסכימה להתכנס, מה שנקרא, בתוך הגבולות של החסידות, וככה להוריד את הראש ו... קודם כול, תמיד השאלה היא מה המטרה. -מדהים. מה המטרה? אם המטרה שלי היא לעשות מה שאני רוצה כרגע אז הכול טוב, רק יש לזה מחיר. אם המטרה שלי לראות קדימה ולהשיג איזשהו יעד אז... את יודעת,

גם שחקן ספורט מוותר על בילויים, מוותר על אוכל שהוא אוהב, מוותר על כל הדברים הקלאסיים, לטוס, אני לא יודעת, להודו וכל מיני דברים שמקובל באותו... -ואימונים מפרכים. וקורע את עצמו בבוקר עם מאמן שנותן לו משטר ובצהריים, ומה לאכול וכמה גרם ו... יש לו מטרה, מישהו אמר שקל פה? -מה המטרה שלך? מה המטרה? המטרה שלי היא קודם כול הבית שלי, זה הדבר הכי חשוב. בשביל זה אני מוכנה לעשות המון. יש לי ילדים, בחרתי לחזור לקהילה שממנה יצאתי. -מדהים, צמרמורות. מבחירה מוחלטת. לא שאני מסכימה עם הכול, כמו ש... כמו שבכל קהילה יש דברים שהם לא מוסכמים על כולם אבל את לא חוזרת למקום רק כדי להתנגח בו וכדי להתחיל ללכת מכות. -את

במצב של קבלה והסכמה וכפיפת ראש אפילו. -בוודאי. יש לנו אדמו"ר. -מדהים. האדמו"ר הוא... מי שאל אותי מסכימה, לא מסכימה? כאילו, אני בן אדם סופר דעתני, שלא תהיה טעות. יש שני מקומות שאני שמה את דעתי בצד, אחד זה מול האדמו"ר שלנו. כשהוא אומר משהו - אמן. קודם כול, אמן. -וזה העוגן שלך. זה דבר ראשון, הדבר השני... -זה עוגן? בוודאי. איזו שאלה? הדבר השני זה בקליניקה. אני לא אומרת לאף אחד מה לעשות, זה לא התפקיד שלי, אני לא יודעת יותר טוב ממך מה נכון לך, אני לא יודעת מה יותר טוב לה, מה נכון לה. אני במקום... -את לא מייעצת, את יותר שומעת. פחות מנטורינג? בוודאי, זה לא מנטורינג בכלל, זה טיפול. זה להיות שם בשביל

האדם השני ולעזור לו למצוא את הכוחות בעצמו. -מדהים. את התשובות בעצמו ולעזור לעצמו בהמשך... -למצוא את הפתרונות שלו. בוודאי, כי אם אני אעזור למישהי ספציפית בנושא מסוים, יופי, פתרה את העניין. מה יקרה בעוד שנה כשהיא תהיה בצומת אחרת? -נכון. היא תישאר עוד פעם נכה בלי... כאילו צריכה מקלות. -יפה. לא, אז אין שום סיבה. -אז זה טיפול פר-אקסלנס. אז זהו, אז לגבי החסידות זו באמת הייתה בחירה לחזור, כל מה שזה אומר. אחד מהדברים זה באמת לא להחזיק סמארטפון. אני אשקר אם אני אגיד שזה פשוט. אנשים לא מאמינים לי. אני הולכת ל... קודם כול, בכלל, לקוחות שאומרים לי: שלחתי לך ווטסאפ, למה לא קיבלת? איזה ווטסאפ? למי יש

ווטסאפ? לא יודעת על מה אתם מדברים. אני לא יודעת אפילו איך מחזיקים את המכשירים האלה, זה הזוי. כשאנשים אומרים לי: את מוכנה לצלם אותנו? אני כזה, רגע, איך... איך? אני מחזיקה את הסמארטפון, אני באמת לא יודעת. אני גם לא רוצה לדעת כי אז זה יהיה לי הרבה יותר קשה. זה מחיר. וואלה, בחיים יש לנו מחירים. אם את רוצה לרדת במשקל, אני אדבר רגע על משקל, וכולן מבינות מה זה, אז את לא יכולה לאכול עכשיו את העוגה הזו שאת מתעלפת לאכול. נקודה. ואם עשית ביס לפחות תיהני ממנו ותפסיקי לקטר. ותגידי "למה לא ירדתי? למה לא ירדתי?" בבקשה. אלה החיים שלנו. -קחי אחריות על המעשים שלך. אז יש לי ילדים, אני רוצה שהם ילכו בדרך... נורא

ברורה לי הדרך שאני מאחלת שהם ילכו בה. אני עושה את כל מה שאני יכולה לעשות, זה החלק שלי, השליש של הקב"ה שלו, וזה חלק מזה. וגם הנושא הזה של... באמת כל ההתנהלות בעולם העסקי החדש בלי הטכנולוגיה המקובלת או עם הטכנולוגיה עם ההגבלות שלה, לא קל. בפירוש לא קל. אבל שוב, זה מבחירה. אני חייבת להגיד שמה שאנחנו עושים בלי בחירה יוצר כל הזמן התנגדות ויוצר מלחמה פנימית ויוצר כעסים, באיזשהו שלב גם בעיטה. אני לא מאמינה לעשות... אין כמעט... אני אומרת "כמעט" כי אני עכשיו לא עושה בדק בית בשנייה זו, אבל כמעט אין משהו בחיים שלי שאני עושה אותו ממקום של "אין לי ברירה". -רק בחירה. החלטת - לכי על זה. ואני יכולה להגיד

שבאמת אנשים אומרים לי: טוב, הבנתי, עכשיו תוציאי את הסמארטפון, תעשי זה... -אין לי. לא, נו, תוציאי. -אין לי. עומדת חזקה מאחורי הבחירות שלך. לסיום, יש לך איזה ככה משפט חיזוק, איזה מסר שלך לאומה? מה יש לך לומר? מסר לאומה... לא מנטרות, דבר ראשון, זה לא יקרה. אני יכולה להגיד ששינוי זה דבר שאנשים מאוד מפחדים ממנו וזה משפט שאני אומרת אותו המון, הוא הדבר הכי קבוע שיש. עכשיו אנחנו מדברות, לפני רבע שעה היינו בנות רבע שעה פחות בחיים שלנו ועוד כמה דברים כנראה. חבל. חבל על החיים שלכם, חבל על החיים של... באמת, חבל על התקיעויות האלה. אני תמיד אומרת שבעצם מה שאני עושה בקליניקה, אם אני צריכה לתת לזה שורה

תחתונה, זה כמו שאת... זה כמו חסה בין השיניים. אם לי עכשיו יש משהו בין השיניים זה לא משנה כמה אני חכמה וכמה אני אינטליגנטית וכמה תארים ואת יודעת, כאילו... ניסיון אישי וניסיון מקצועי, אם לי יש חסה עכשיו בין השיניים אני צריכה... יש שתי אפשרויות לדעת את זה, אחד זה לקחת מראה, שתיים זה להגיד לך: תגידי לי, יש לי משהו? או שאת תבואי ותגידי: דבורי, לא נעים, את יודעת, וזה. אבל יש לך חסה, נעשה ככה, נסגור עניין. אנשים מסתובבים עם חסה בין השיניים, הם לא רואים אותה ואז הם נתקעים והם לא מבינים למה, הם לא מבינים למה... לא יודעת, לא הצליח להם בדייט. אני לא יודעת אם מישהו מוריד על זה דייט אז שווה להבין למה, אבל

לצורך העניין. יש לנו היום עולם עם קשיים מאוד מאוד גדולים, שבעיניי לא היו בעבר. יחד עם זה, יש לנו גם היום פתרונות שהם מאה אחוז לא היו בעבר, אין סיבה לא להשתמש בהם. וכן יש משפט שאני שומעת אותו המון, שאומרים לי: כן, אבל פעם לא היה זה, אבל פעם לא היו צריכים ללכת לטיפול, אבל פעם הסתדרו. חבר'ה, פעם נסעו עם סוס ועגלה, פעם לא היה פלאפון ופעם לא נסעו לחו"ל. אם אתם מוכנים לקחת גם את התנאים האלה, אין בעיה, אל תלכו גם לטיפול. אבל אם אתם נהנים מהעולם החדש, תבינו שהוא מביא איתו קשיים מסוימים, תעזרו לעצמכם. -מדהים. דבורי, תודה רבה על הזמן שלך. נהניתי מאוד מהעוצמה ומהאמירה, והאמירה החד משמעית, שאין לי ספק

שאם לא היית עושה את כל הדרך שעשית, אין לי ספק שזה מה שבנה לך את העוצמה ואת הווייב החזק הזה. נכון, זה בדיוק המקום הזה של "בזכות." בזכות מה שהיה, אני מי שאני היום. -מדהים. עד גיל 26 זה היה "בגלל..." -מעכשיו? אז אני גרושה, אז אין לי עבודה, אז, אז, אז... אז היום לא. היום בזכות כל זה אני... -בכלל, בזכות זה שהאמירה שלך לומר "בזכות שאני נראית ככה אני יכולה לעשות ככה". -ממש. "בזכות שקשה לי בזה אני יכולה לפעול יותר". -ממש. מדהים. דבורי, תודה רבה. -בשמחה. להעלות מחירים בעסק, כן או לא ומתי. היום בחרתי את השאלות שעוסקות בנושא הרגיש ביותר, מחירים בתחום המטפלים, המאמנים והיועצים. NLP אני מאמנת, ולוקחת 200

שקלים לטיפול, מתי להעלות את המחיר? אני מרגישה שהגיע הזמן להעלות את המחיר אבל אין לי אומץ לעשות את זה. אני מאמנת כושר, העליתי את המחיר והלקוחות שלי לא מרוצות וחלקן עזבו. אז הנה התשובה שלנו בנושא האם להעלות מחירים ומתי. אז אין ספק שבתור התחלה, את חוששת לקחת מחיר יקר לשירות שלך ובצדק. את רוצה לבנות את קהל לקוחותיך, לפרוץ לתודעה וגם להרגיש מספיק בטוחה ולקבל פידבקים חיוביים שיעלו לך גם את הביטחון העצמי ואת הבשלות הפנימית. והנה הזמן חולף לו ואת מרגישה שזהו, את מתאמצת ומשקיעה, השירותים שלך טובים, הלקוחות מרוצים ואפילו ממליצים מפה לאוזן ועכשיו הגיע הזמן להעלות את המחיר. אז קודם כול חשוב לדעת שמגיע לך

לקבל יותר. אפרופו דיברנו עם דבורי, הנה אמונה של לחזק אצל עצמך: מגיע לי להרוויח יותר, אני מסוגלת להרוויח יותר, מגיע לי לעבוד פחות ולהרוויח יותר. את מאמינה בעצמך ואת בהחלט רוצה להעניק ללקוחות שלך את הטוב ביותר. אולי גם באמת לעבוד פחות באינטנסיביות ולהעניק שירות מדויק יותר ללקוחות. אז המצב האופטימאלי הזה דורש ממך מאמץ, זמן הכנה והשקעה, ואין לי ספק שתשלום גבוה יותר ייתן לך מוטיבציה גבוהה יותר. אז לפני שאת מעלה את המחיר בדקי קודם כול את מצב השוק, המתחרים. במידה ואת פועלת באזור גיאוגרפי מסוים חשוב מאוד לבדוק מה סוג הלקוחות שמגיע אלייך ומה המצב הסוציו-אקונומי של הלקוחות שלך, מה היכולת שלהם לשלם. אז

אחרי שהרגשת שהגיע הזמן, בדקת את מחירי המתחרים וזהו, העלית את המחיר, עכשיו תעשי סימולציה עם עצמך מול המראה או עם מישהו קרוב אחר, סימולציה של שיחת המחירים החדשים. לראות שזה מסתדר לך ולא תמצאי את עצמך מגמגמת בטעות כי זוהי ההכנה הטובה ביותר. והטיפ האחרון, במהלך שיחת המכירה שלך עם הלקוח, השתדלי להוביל את השיחה בשני מישורים: קודם כול, מתן מרווח פסיכולוגי ללקוח מעבר לקו, שכולל שמיעת האתגרים, תיקוף ושיקוף חוזר של הקשיים שלו. מרחב פסיכולוגי כזה יוצר אצל הלקוח תחושה שהצד השני מבין אותו, אנחנו יוצרים פה בעצם מרחב אמפתי והלקוח מרגיש מזדהה. לאחר מכן שלבי בתהליך המכירה את האתגרים של הלקוח כפי שציין. אגב,

אני כותבת אפילו לעצמי מה האתגרים שהלקוח מדבר עליהם בכדי שאני אוכל לחזור עליהם אחר כך תוך כדי שיחה. וכיצד המוצר שלי נותן את המענה לקושי, כיצד חייו של הלקוח ישתפרו לאחר שימוש במוצר או בשירות. שיחה שכזו שמחד מאפשרת מרחב פסיכולוגי, כמו שאמרנו, ומאידך משלבת את התועלות והתוצאות שהלקוח יקבל לאחר השימוש, מובילה בהכרח להצלחה. שיחה שמתמקדת בהתמקחות של עלויות היא שיחה שלא נוהלה נכון על ידך וחבל להגיע להתמקחות. אנחנו לא מתמקחים. וכשהלקוח יחשוב על המחיר שנאמר לו בסוף השיחה לאחר שקיבל לאורך כל השיחה את ההזדהות שלך ואת התוצאות שמצפות לו, אין ספק שהמחיר לא יהיה הפקטור היחידי שישפיע על ההחלטה שלו. אז שיהיה

בהצלחה. ואם החלטת להעלות מחיר לכי על זה ובלב שלם. כאן הייתי מלכה שגב, שמחתי להעביר לך את השיח הנשי האפקטיבי ביותר וניפגש בשבוע הבא.