"אמא, יש מחבלים, אני מתחבאת": שרית לפידות על בתה, תפארת הי"ד, שנרצחה בטבח ברעים

ולראות את הילדים שלך קרועים ומסתכלים עליך ואומרים לך אנחנו מפחדים עליכם אנחנו מפחדים שתשבו שרית לפידות היקרה מה שלומך ברוך השם לא פשוט לשאול את השאלה הזאתי בזמנים האלה במיוחד אחרי השביעי לעשירי אחרי מה שעברת עם הבת שלך את יודעת ש הפעם הראשונה שהתוודעתי ושמעתי אותך פנים מול פנים זה היה בכנסת באחת הישיבות של השדולה למען האישה היהודיה וכששמעתי אותך מעבר לכל הסיפור הטראגי והמטורף שעברתם בתור משפחה עם הבת שלך המדהימה ואי אפשר להישאר אדיש לחיוך שלה של תפארת היקרה השם מקום דמה אני הרגשתי שבין המילים שאת מדברת יש לך מנגינה של המון הכלה המון קבלה המון הבנה שלנו כהורים להאמין במסע שהילדים שלנו עוברים ו

ו שוב אני אני אומרת שוב מעבר לטרגדיה ש שנמצאת פה בתמונה שאנחנו עוד מעת נדבר ונפתח אותה המקום הזה של ההורים ההורי הזה מאוד מאוד נגע בי האיך שדיברת על המקום הזה של כמה אנחנו צריכים להאמין במסע שלהם בלי שיפוטיות עם המון המון המון החלה והמון כבלה והמון אמרתי וואו את המילים שלך מאוד מאוד נגעו בי את יכולה קצת יותר להרחיב את המקום הזה אני מתארת לעצמי שזה מין מסע שאת עברת עם עצמך תוך כדי ביחד עם תפארת אני אשמח קצת לשמוע מהמקום הזה כן לגמרי אהמה תפארת אני חושבת שלכל אחד מאיתנו יש את הילד הזה שמוציא אותו מדעתו לגמרי במקרה הטוב זה ילד אחד במובן החיובי שאין לך ברירה אלא להרחיב את הדעת שלך שמה שהיה עד

עכשיו לא הספיק ובאמת אה אה תפארת מהבחינה הזאת קצת התגרה אותנו אה אנחנו בית דתי תורני א בית ש מאמין א א מאמין שאיין כפייה ורוחניות ומאוד א השתדלנו ואנחנו משתדלים להנגיש את העולם הדתי את התורה כדבר באמת מתוק איך באלי אומר אני מאמין במוצר א ממש בתור תפיסה אנחנו לא רואים את עצמנו אחראים על הקשר של הילדים עם הקדוש ברוך הוא נשק עם דת מצד אחד באמת הרבה מרחה וחופש ומצד שני באמת אתה צריך שתורה תהיה דבר מזמין אטרקטיבי מתוק א ואני חושבת שבאמת א תפארת חוותה את זה ככה לגמרי גרסה דנ קוה מאוד מתוקה ואני חושבת שזה גם מה שככה קרא אותה מבפנים שמצד אחד היא מאוד רצתה בזה ומצד שני משהו בנפש שלה באמת היה מאוד שואל

וטועה ומברר ורוצה את החיבור האישי הפנימי את הנגיעה את האותנטיות א ממש א זה אלי זה אלי וענוה תפארת מאוד חיפשה תורה שכוללת כוללת ומגייסת את כל כוחות החיים ואת כל כוחות הרגש היא באמת היא לא רצתה להיות דתיה היא רצתה להיות בעלה תשובה היא רצתה אור היא רצתה דבקות היא רצתה להיות מחוברת לזה באמת ו אני באמת חושב ושבת ש בתור הורים א אנחנו הכי רוצים את הילדים והכי נוח לנו את הילדים שבאמת פחות מאתגרים אותנו פחות שואלים פחות מחפשים לפעמים זה מבהיל אותנו זה מכניס אותנו לכל מיני שאלות של מה עשיתי לא בסדר איפה טעיתי ני חייבת להודות שהסביבה לא מאוד מקלה על התהליך א אני יכולה להגיד שבתור הורים בסביבה א אני

יכולה להגיד גם יותר צעירה מאיתנו שיש ילדים קטנים ועוד לא בדיוק מבינים מה זה ילד מתבגר ומה זה חיפוש א וגם אני זוכרת שהסתכלתי על הילדים המתבגרים של האחרים והבטחתי לעצמי הבטחות וסיפרתי לעצמי סיפורים למה אצלם זה פחות עובד ואני אומרת גם א יש יש תחושה א של שהעיניים עליך א ואני אומרת מעבר באמת לל להתמודדות שיש לך ולכאב אני לא אגיד שזה לא כואב לראות את הילד שלך מחפש ומחפש ורואים את זה עליו יש ילדים שמחפשים בשק שלהם אלא כן אבל לפעמים זה מחלות שקטות לא רואים אותם אה דווקא אני חושבת שכשל מוציא את זה החוצה אז אתה יכול יותר דווקא להכנס איתו לשיח והם מאוד מאוד קרועים זה לא פשוט הם משלמים הרבה הרבה מחירים

על האומץ הזה לבחור סור ענ ראה כמו משה רבנו א מקבלים הרבה מאוד הרבה עיניים ביקורתיות ו ותחושה של שאני מאכזב את ההורים ואני לא שייך ולא שייך לאף מקום וכמ שהקדוש ברוך הוא מאפשר לנו בחירה ומאמין בנו ומאמין בנשמה שלנו ומאמין בכוח שלה לנצח את החומר גם אם זה לא יהיה היום גם אם זה יהיה עוד עסור והוא שם איתנו קורא לנו בדרכים שלו ברמז בקול אני חושבת שגם בנקודה הזאת אנחנו צריכים להידמות לאלוקים ולהאמין להאמין בנשמה של הילדים שלנו להאמין במה שנתנו בהם ולהאמין בריבונו של עולם ש שיקרא להם ברשותך אפשר לחזור לשביעי לעשירי מה בעצם היה באותו יום את ידעת בכלל שהיא במסיבה היא סיפרה לך השיחה האחרונה ביניכם שהייתה

איך נפרדתם מה היה שם את יכולה קצת להכניס אותנו למה שהיה גם כמה רגעים לפני או שישי 50 מתי שרת הפעם האחרונה וכן המסיבה עצמה השבת אז באמת בשישי בבוקר היא קמה מוקדם כי תפארת תמיד קמה מוקדם וא אמרה לי אמוש כפרה עלייך באתי לעזור לך שעתיים ויש לי זה זה זה וזה ואז אמרתי לה תפרת זה טוב לך לחיות ככה אז היא אמרה כן אני אוהבת להספיק ואז באמת ככה הלכתי להכניס מכונה והיא באה אליי ואמרה לי אמא יש מסיבה שאני נוסעת אליה את מעדיפה שאני לא אחזור במהלך החג לארוחה מצד האחי מצד שאר הילדים ואמרתי לה לא תבואי בטח שתבואי א ואז היא באמת אחלה איתנו סעודת חג א אני חייבת באמת לומר שככה הייתי קצת במתח מה מהנסיעה הזאת

הרגשת מש אני יכולה לומר שבעצם באמת תפארת אני חושבת שהנושא של שבת היא הצליחה להחזיק במסירות נפש מאוד גדולה וככה יש לי פה באמת גם יומנים שלה ככה כמה היא נלחמה על זה א באמת זה פעם ראשונה ש ש שהיא נסעה מהבית בשבת ורגע לפני שהלכתי לישון היא שכבה על הספה ואמרתי אני עוד אעבור דרכה ובאמת אמרתי לה תפרת איפה המסיבה אז היא אמרה לי בפאזה אז שכבתי לידה נישקתי אותה ליטפתי אותה ובאמת עברה לי מחשבה שאני מקווה שאני עוד אראה אותה וואו ושמחת בלילה באמת עבר עליי ליל נדודים אני יכולה לומר באמת ב8 בבוקר היה טלפון בבית בטלפון של הבית ושאלתי את עצמי אם זאת תפארת לא ענינו אבל בת ו40 היה עוד טלפון ובאמת תפרת היייתה על

הקו מה גרם לך בעצם להרים את הטלפון ולענות כי זה טלפון של הבית ו וידעתי שהיא בנסיעה והיה לי ברור שאם יש כמה טלפונים אז אז משהו קרה באמת תפרת היייתה על הקו ובאמת א אמרה לי אמא א יש פה אירוע עם מחבלים כבר שעתיים ומשהו הגיעו כוחות אני מתחבאת עם ריני עם חברה שלה אנחנו מתלבטות לחבור לחברה בבר ושאלתי אותה אם היא רוצה שאני אשאר איתה על הקה ז היא אמרה לי לא אין לי סוללה רק רציתי לדבר איתך וא היא נשמעה לחוצה לא לא א לגמרי אני חושבת שהיא אספה את עצמה בשבילי אני חושבת ש הא ידעה שהמצב לא פשוט ו הי שמרה עליי בדיעבד אנחנו יודעים שלא לא הרבה זמן אחר כך היא נורתה יחד עם חברה שלה זהו ואז בעצם לא ידענו מה הייתה

א כשבנו שהיא מתחבאת והאמת שגם מאוד שמחתי עליה ושמחתי על מדינת ישראל ועל כוחות הביטחון לא היה נראה לי משהו מתי את שמעת בעצם שזה הרבה יותר רציני ממה שדיברת איתה כלומר שדיברת איתה הייתה נשמע קצת כן אז באמת התחילו שמועות מסביב התחילו לדפוק אצלנו שכנים והבנו ש שמתחיל גיוס והתחלנו לקבל כן הודעות מחברים שלה שיידעו שהיא מסיבה ושאלו מה הייתה אה ואז התחלנו לקבל בעצם רשימות של של חבר'ה שברחו לקיבוצים וככה מאוד התלבטנו מה עושים עם שבת שמחת תורה לא לא ידענו אבל כן התחלנו להרים טלפונים א אמרנו שנדוך למשטרה שהיא מסתתרת שאם יש כוחות ביטחון ז השתדלנו כמה שפחות ככה לא לגעת בחג אני חושבת שבגלל זה כנראה גם לא

הבנתי א את מה שהיה שם לא פתחנו טלוויזיה א ובאמת א הטלפון שלה הוא כאן בעזה או סמוך לעזה יומיים אחר כך ומבחינתנו א חשבנו שהיא חטופה וכבר התחלנו לצחוק על זה שהיא תגיע הביתה מהשבי ותגיד אמא אבא אני חייבת להתקלח אני חייבת ללכת לחברים שלי בשבי א באמת א כמה זמן היא הייתה נהדרת הייתה נהדרת 10 ימים ו 10 ימים בעצם לחיות בין שמיים וארץ כן אבל מבחינתנו היייתה תקווה א הייתה תקווה וואו ואיך איך היה הרגע בשורת האוב נורא והיום איפה היית שהודיעו לך אני באותו לילה הלכתי לישון עם שני הצעירים א כי הבנתי שהדרך ארוכה לפנינו וחוזרים לשגרה ובשלב כלשהו שמעתי צעקות ופחיות ו ראיתי את כל הילדים יושבים בסלון זועקים בוכים

אה לצערי הייתי בסיטואציה הזאת כבר אבל לא ממקום של האמא ולראות את הילדים שלך קרועים ומסתכלים עליך ואומרים לך אנחנו מפחדים עליכם אנחנו מפחדים שתישבר א אני מרגישה ש ככה כל הכוחות הימאים התגייסו להבנה ש שיש לנו תפקיד א וואו את רוצה להגיד בעצם שבאותו לילה שעת רדמת את הצעירים הודיעו לשאר ילדים זת ההודעה לא קיבלת ממי שהיה אמור להודיע אלא קיבלת את זה בצורה עקיפה דרך הילדים דרך תגובת הילדים לא בעלי והילדים היו בסלון אבל בעלי בעלי מאוד נקרא איך להודיע לי תתקשרו אליו להגיד אנחנו באים להתקן על המצב על המצב של תפארת והוא כבר הבין וקרא לילדים מכל מיני מקומות אבל אותי הוא לא היה מסוגל להאיר הוא לא יודע איך

מודיעים לי דבר כזה ואת איך איך הגבת באותו רגע איך מגיבים אז האמת שבאותו רגע הרגשתי ממש שאמא שלי זורמת לי בדם אחי נהרג לפני 23 שנים בצבא ואני יכולה להגיד שאמא שלי מאוד החזיקה את המשפחה ואני יודעת לומר ש היכולת שלנו לקום ולחיות לחיות באמת לא להיות חימת לחיות באמת בעוצמה זה היה מהכוח של אמא שלי ואני יודעת שזה מה שהילדים שלנו צריכים הם צריכים לראות אותנו מסכימים לחיות באמת צוחקים שרים אבל איך איך מורידים את זה לפסים ה ים ביום יום בשטח בחמישה חודשים האלה במיוחד אחרי שאת חווית את השכול זאת אומרת כמו שאת אומרת זה כבר פעם שנייה שזה היק בך נכון זה לא כמו אמא אבל אחות קרובה של האח הקטן שלך אחות ועכשיו

אמא אז אני ה להגיד לך שאין פחד מהתפרקות אהג אני מתפלת על עצמי שאני על הרגליים אה קודם כל אני מרגישה שהקדוש ברוך הוא נותן כוחות ואני מאמינה שתפרתי איתי לגמרי ועם הזרימה כוח ואהבה כמו שהיא ידעה תמיד אה באמת היייתה ילדה שמעצימה הורים זה בדרך כלל ההורים מעצימים את הילדים אז היא פשוט עצימה אותנו א אני הרבה הרבה חושבת עליה ומה היא מבקשת ממני א חשבת שהיא מבקשת ממני קודם כל לדעת שטוב לה ו הידיעה הזאת שה נרגעה על קידוש השם מאוד מנחמת אותי א ש הנשמה שלה א מצאה את מה שהיא ביקשה את הבאתי את הח יומן נכון את היומן שלה כן זה מדהים שיפרת כתבה יומן את יכולה לשתף אותנו כן האמת היא ש את יודעת כש קורה דבר כזה

ויש יומנים אתה שואל את עצמך לפתוח לא לפתוח לזה או זה אבל באמת בגלל שתיפת ספרה הכל ואולי ככה אני אפילו חושבת שהיא הקדימה ואמרה לי את זה אז באותה שיחה אם אני לא מסתירה ממך כלום אז באמת הרשתי לעצמי לפתוח איך היה הגילוי כלומר לראות פתאום את הלב שלה כתוב כאן על הדפים אה אז קודם כל באמת לא יתחדשו לי דברים א ובעיקר א מרגש הדיאלוג א עם הקדוש ברוך הוא הוא נוכח פה כמעט בכל עמוד ה מדברת איתו היא מתבודדת אז היא כותבת א לשבת יש אור מיוחד לתפילה אני אומרת את זה אבל לא בהכרח מרגישה חיבור למה שאני כותבת אבל אני יודעת בתוכי שזה זמן מיוחד לא בהכרח שהייתי רוצה שיעבור כעוד יום רגיל בלי משמעות מצד שני האור שלה לא

בהכרח מאיר מתוכי כמו פעם ואם מפסיק לתקופה קצרה מרגיש לי שאני לא רוצה להיות האדם הזה אני יותר צריכה להבין שזה כתר כתר שהוא במציאות שלי שכבר דברים לא עובדים מתוך הרגל אני מכירה תודה גדולה לעבר שלי ולא באמת רוצה להיות בלעדיו אני צריכה לזכור שזה מה שמייחד אותי השם הוא עוגן הוא מפלט והוא אבא והוא גם אמת ואיין מה לעשות גם כשקשה ו א זה נוגע זה פוגע זה מזיז בך משהו א כן זה זה משמח אותי שהשם א א היה מומא בה באמת א היא באמת באמת א באמת חיפשה את דרך אליו סריית יקרה ככה לקראת סיום יש לך אולי איזשהו סיפור שקשור לתפארת בעניין הזה כן אז אני אספר שכשאת היייתה בסרי לנקה אחרי חצי שנה היא הייתה אמורה לחזור

הביתה לבר מצווה של אחד האחים ו ככה התחלנו לשמוע מנה קולות שלא בא לה להפסיק את הטיול ל2 ארבע שעות והתלבטנו מאוד מה לעשות כי אני לא אגיד כן התחלנו לראות א בתמונות כל מיני שינויים ושאלנו את עצמנו אם זה הזמן להביא אותה הביתה וככה להשתמש בזה בתור א א בתור תירוץ ואז התקשרנו לרב נחמיה א הוא אלעלם מבית חבד תאיילנד שבאמת היה להם קשר מאוד מיוחד והוא היה מבחינתי המבוגר האחראי ושאלתי אותו את השאלה וא אמר לי בוא אני אספר לך שני סיפורים סיפור אחד הוא סיפר שלפני כמה שנים התקשר אליו איזה אבא מכפר חבד ואמר לו הבן שלי אמור להגיע אליך א הוא לא יראה כמו שהוא יצא מהבית בטח יגיע וכמה בנות על זרועותיו זה כרטיס

הויזה שלי והאירוח על חשבוני מסתבר שאבא עשה את זה בכל ב בית חבד שהבן הגיע אחרי כמה שנים הרב נחמיה סיפר שהוא ראה את אותו בחור יושב כמו בחור ישיבה בסס לומד דף גמרא והוא שאל אותו מה קרה אז הוא אמר לו לא יכולתי לעמוד בפני האהבה של אבא שלי וואו והדבר השני שהרב נחמיה אמר לי זה שאמא אחת הגדירה לו פעם שהיא הבינה שיש מלחמה בינ לבין הרחוב מי יתן לילדה שלה יותר אהבה ומי שיתן יותר אהבה ינצח