"אני לא זזה מפה עד שתשימו אותי בצינוק": אושרית אלישע על רגעי האימה בכלא

אני ככה בתוך התא ואני קולטת שבנות פשוט רצות ממקום למקום עם כל מיני שמיכות וכל מיני קרטונים וכל מיני דברים ושמות את זה במרכז בעצם של הכלב ומעלות באש ואני מסתכלת ואני אומרת מה קורה פה מה מה הם רוצים לשרוף את כולנו פה בפנים מה מה קורה ומעלות דברים באש ומצד שני אני מתחילה לשמוע פב אומרת מה קורה כאן ופתאום אני מסתכלת איפה שהסורגים כזה החיצוניים ואני רואה כמות גדולה כזאת של שוטרים חלקם עם מגנים כאלה שחורים חלקם עם רובים אקדחים שלופים ואלה עם המגנים פשוט דופקים ככה במגנים עם ברזל ואני קולטת שהם פשוט מרססים עם הרובים עכשיו אני אומרת מה מה קורה פה מה קורה פה כאילו איזה כלא זה זה מה זה איזה מטווח מה

קורה פה? אושרית אושרית אלישה איזה כיף שאת איתי פה היום נעים מאוד א את יודעת יש כאלה מרונות שאני מכירה קודם יודעת מכירה חברות אנשים שאני כבר מכירה מהמסע חיים שלי אותך אני עוד לא מכירה זאת אומרת אני כבר מרגישה שאני מכירה כמה דקות כן כן משהו בנשמה שלי כזה מרגיש שפוגש את הנשמה שלך ואבל אני אני יש בך איזה משהו, אני מסתכלת על העיניים שלך והם כל כך מיוחדות ומביעות כל כך הרבה. אני כל כך רוצה שכל העולם הזה יכיר אותך. א עוד לפני שאני יודעת את הסיפור שלך אפילו. תודה. אז תוך כדי אני פשוט גם הצופי הצופות וגם אני אכיר את הסיפור. תודהם. אה נכון. הכי כיף ככה. כן. בהחלט. אני באה בלי ידיעה. זאת אומרת גם אני

באתי בלי לכתוב שום דבר לפני. כן. מה שיצא יצא. מה שיצא יצא. כן. יאללה, בעזרת השם נעשה ונצליח. אין זהו. אז אני מבינה שאני רואה אותך ככה דת שמלה ארוכה, מטפחת ולא נולדת במשפחה דתית. אה אמ נולדתי אני בעצם אני אתחיל ככה ממש איזה הקדמה קטנה. אני נולדתי א למשפחה שאמא באה מבית דתי, אבא בא מבית חילוני. כן. א ונפגשו דרכם ככה באמצע ואיכשהו א ככה עד גיל 12 למדתי בבית ספר א יסודי א מקום שהוא יותר פתוח ומגיל 12 התחלתי ללמוד בחיפה זה בית ספר שהוא קצת א את גרה בצפון אזור הצפון נכון אזור הצפון כן וכשהתחלתי ללמוד בחיפה אה הרגשתי ככה חנק גם מבחינת הבית ספר כזאת יודעת יותר סטריקט כזה יותר רוצים יותר פתאום דברים א

ושמה באמת התחלתי את ההדרדרות הראשונה שלי. זאת אומרת מבחינת א חברות את יודעת כאלה ואחרות שהתחברתי אליהן פתאום. אם זה הסיגריה הראשונה ואם זה הג'וינט הראשון ואם זה פתאום אני רואה איזה מישהי ככה בשירותים מקיעה ויוצאת ככה עם חיוך ואני מסתכלת ואומרת מה מה קורה פה? א ואז אני לומדת להקי ואז אני אומרת וואו איזה גאונות לא צריך להסתיר אוכל אפשר לאכול ולהקיר בדיוק לא מסתירה כלום יכולה לשבת לאכול מה שאני רוצה כמה שאני רוצה איך שאני רוצה כל הם יכולים לראות אותי והנה ואני אמשיך בשלי כמובן שבעקבות ההדרידרדרות הזאתי אז גם לא נשארתי אחר כך באותו בית ספר ואז היה כבר קשה למצוא לי מקום אחר את את נכנסת באיזשהו

מקום להגדרה של נערה בסיכון לגמרי את מאשנת צמיםן צמים קלים מן הסתם בהתחלה ונכון נערה בסיכון נערה בסיכון כן אמ ואז א ככה לקראת גיל 20 לקראת יום הולדת אני יושבת עם עצמי בבית א אז בדירה סחורה בתל אביב ו וחושבת לעצמי באמת קשה לי כאילו קשה לי נפשי ממש א געתי ממש למצב שאני רציתי לעזור לעצמי אמ פחדתי לקחת א כאילו היה לי איזה סוג של אגו כזה כאילו לא לחזור נגיד לטיפולים או דברים כאלהכ ו ואז עלתה לי איזשהיא הצעה א לטוס לברזיל ולקחתי את ההצעה הזו ובעצם לאורך כל הטי טיול הזה שוב גם הרבה הרבה הרבה שימוש אה בא כל מיני סוגים של חומרים כן שם זה יותר קל גם יותר קל בנפל אצלנו יותר קל להשיג ויותר זול והכל יותר

בדיוק בדיוק כן ואז בעצם א כשאני באה לחזור חזרה אמ היה לי היה לי איזשהו א מקרה שם עם א בחור ש ככה כל חבר'ה נסו ואני בעצם נשארתי איתו ואז א ככה הוא ניסה לעשות איתי ככה כל מיני דברים ואז תקשיב כאילו עד כאן לא מתאים לי כן אמ ואז ככה יצא לי מדבר אומר לי תקשיבי וזה יש לי איזה עבודה שאני צריך לעשות ואת היית רוצה אולי לעשות כך וכך אמרתי תקשיב לא כאילו לא לוקחת על עצמי עוד דברים הוא רוצה שתהי בלדרית בעצם בלדרית סמים זה מה כ הגעת גם לברזיל וככה הוא רוצה שתמשיכי עם זה בדיוק עכשיו אני גם אמרתי לו באיזשהו מקום כאילו היה לי כמות קטנה נגיד שהייתי צריכה להעביר אותה זה היה כמות ספציפית שגם ידעתי איך זה הולך

להיות ואיך אני הולכת להעביר את זה כי הכל היה כבר סוג של מסודר בראש ופתאום הוא מציע לי כמות גדולה יותר יחסית הרבה יותר סיכול גבוה יותר כן אה והחלתי שכי אמרתי לו לא מוכנה לזה אני לא רוצה את זה אמ ואז ככה תוך כדי שיחה אז הוא אמרה לי כן שמעתי שיהיה יום הולדת וזה אני רוצה לתת לך איזה מתנה אז זה ככה תוך כדי דיבור אז אמרתי אוקיי טוב יש איזה קעקוע שאני מאוד רוצה לעשות אז הוא שילם לי על הקעקוע הלכתי לעשות ו בסופו של דבר אני לא ידעתי שהוא גם עובד עם אותם חבר'ה בעצם שאני א עבדתי איתםכן אמ שבסוף בעצם הביאו לי את מה שהייתי אמורה להעביר. כשאני בידיעה בעצם הולכת להעביר כמות קטנה מאוד יחסית. כן. אמ ואז אני

מגיעה לשדה ואני מחכה בדרך לא בדרך לארץ. כן. ממש לפני ש לפני יציאה מברזיל. א מגיעים אליי שניים בלבוש אזרחי ואומרים לי אנחנו רוצים לבדוק לך את התיק א שמסתכלת אומרת אוקיי כאילו מה מה קורה פה אחד מהם ככה ביקש א שאני ארים את הג'ינס ואז הוא אמר כן זוהי כזה הבנתי ככה תוך לא הבנתי את השפה לפי הקעקורה אבל הבנתי שיש פה איזה משהו זאת אומרת הצלחתי להבין שמישהו כנראה עשה פה איזה משהו. אמ כמובן לקחו אותי איזה חדר צדדי, פתחו את המזוודה ומצאו את מה שרצו למצוא. כשבעצם מה שהיה לנו זה באמת היה כמות השטל יותר, כמות גדולה יותר, כן, כמות גדולה יותר. ו משמה היא מתחיל הסרט. וואו, בעצם בברזיל זה אחד הבתי כלא הכי קשים

בעולם. זאת אומרת, זה מקום לא פשוט בכלל. כן. וואו ברזיל נחשב א הבתי כלאבא בברזיל נחשבים בעצם למקום חמישי בעולם א מבחינת אכן בלאגן אמ ומביאים אותי בעצם א עם הניידת לבית המעצר א ואז ככה מנסים לדבר איתי לא כל כך מצליחים כי הם לא מדברים אנגלית ואני לא מדברת פורטוגזית כן אה ואז שמים אותי הייתי פשוט בתא כזה של מטר על מטר, צחנה נוראית. אמ ואני מחכה שם בתוך התא הזה. אה כשמולי בעצם יש תא גדול יותר עם מלא מלא מלא בנים. הרגשתי כמו את יודעת כמו בגן חיות כזה שיש ככה מלא אנשים צופים בך ואתה כזה כמו איזה חיה מסכנה כזאתי שמנסה להתחבאב וגם אין לה איפה אז ככה הרגשתי א עכשיו הם מנסים ככה לדבר איתי את יודעת לשאול

שאלות ואני אין לי גם מושג מה לעשות ובאמת נשארתי שם את ה-24 שעות ככה כל פעם גם שוטרים היו באים וכאילו צוחקים עליי זה היה ממש סרט הזוי פשוט פשוט סרט הזוי וזהו משמה בעצם העבירו אותי אחר כך לבית המעצר אמ כשאני מגיעה לשמה קודם כל אני אני ככה מנסה לתאר את זה כמו גן חיות בתוך גן חיות כזה זאת אומרת יש את ה א את יודעת ככה נכנסת ואז הכל אה כל דלתות סורגים, זאת אומרת סורגים, סורגים, סורגים ואז נכנסים כזה לאיזשהוא א מבוא של סורגים ואז המבוע הזה בעצם מתחלק לארבע חלקים. א כשמכניסים אותי בעצם לחלק אחד א שמה בעצם יש א ממן שטח כזה בטון א ומעלים אותי לתאים למעלה כשכל התאים זה ממש כמו ממש כמו גן חיות. זאת אומרת

סורגים סורגים סורגים סורגים כמו כלובים כאלה כן כמו כלוב גדול א יש מזרנים יש מיתות או מה יש א שישנים על א בתון תלוי כל אחת עם מה שצריכה להשיג א בכל תא בעצם יש 24 בנות פחות או יותר אמ ואז את נזרקת איפה שנזרקת ויש בנות שיהיה להם מזרונים כל אחת פשוט את יודעת אם המשפחה יכלה להגיד להביא מזרון אז היה מזרון ואם לא אז היה שמיכה ואם לא אז פה פה משפחה אז רגע אז ההורים שלך אחים שלה מישהו יודע שאת נמצאת שם בברזיל עדיין לא לא יודעים שאני בברזיל מתכונת בבית הכלב של ברזיל כן לא עדיין לא אה כשאני נכנסת בעצם לתוך התא ואני ככה מנסה להבין בכלל מה קורה סביבי א פונה אליי אחת הבנות א ומנסה לדבר איתי אמ ניסיתי ככה

בפנטומים עלה הסביר לה שאני לא מביילה שום דבר זהו גם אין לך את השפה זה לא כלום כן א ואז הגיע מישהי שהיא דוברת אנגלית מיטה ליד ככה לא לא מי יודע מה אבל לפחות קצת דוברת אנגלית ואז היא אמרה לי את יודעת מה בואי תעברי אלינו תעברי לתה שלנוכ אני כבר אוכל לעזור לך ככה וזה ו ובאמת זה היה החיבור הראשון שלי א באותו לילה א היא באה ואמרה לי ככה בשקט אומרת לי תקשיבי אה כאן בכלאב בעצם אסור א שידעו שיש לנו טלפונים אה אבל יש לנו פה טלפון בטא את רוצה לדבר עם המשפחה שלך אה ואז עשיתי בעצם שיחת גובהנה לארץ וואי אני שת רק מה מה זה היה בשביל ההורים שלך אחרי כל מה שהם עברו איתך גם דת עוד לפני גם ככה כן פתאום להבין

שהבת שלהם אי שם בכלא בברזיל אה כן זה היה שיחה מאוד קשה מאוד קשה אה פשט אומרת יודעת לבוא לשמוע את אבא שלי ככה עוד שנייה מתעלף כן אה זה כאב גדול כאב גדול אחד הדברים בעצם שקרו ב בשבוע הראשון זה היה שבוע שבוע וחצי בערך א אחרי שנכנסתי א שהיה מרד בכלא עכשיו אני אין לי מושג מה זה מרד אמ אני ככה בתוך חטא ואני קולטת שב בנות פשוט רצות ממקום למקום עם כל מיני שמיכות וכל מיני קרטונים וכל מיני דברים ושמות את זה במרכז בעצם של הכלא ב א איפה באזור הזה של הבטון ומעלות באש ואני מסתכלת ואני אומרת להזלזל מה קורה פה מה מה הם רוצים לשרוף את כולנו פה בפנים מה מה קורה ומעלות דברים באש ומצד שני אני מתחילה לשמוע פלומת

מה קורה רואה כאן ופתאום אני מסתכלת איפה שהסורגים כזה החיצוניים ואני רואה כמות גדולה כזאת של שוטרים חלקם עם א מגנים כאלה שחורים חלקם עם רובים אקדחים שלופים א לא אקדחים רובים שלופים ואלה עם המגנים פשוט דופקים ככה במגנים עם ברזל ומאחוריהם נמצאים אלה עם הערובים ואני קולטת שהם פשוט מרססים עם הרובים תקלט פה לשדה קרב שלא באשמתך אבל את באמצע בעיצומה של א מלחמה אני באמצע את כל הדבר הזה ואין לי גם לאיפה לברוח עכשיו אני אומרת מה מה קורה פה מה קורה פה כאילו איזה כלא זה זה מה זה איזה מטווח מה קורה פה ואני בהיסטריה כאילו עם עצמי עכשיו אני גם לא יודעת מה לעשות כי אין לי לא איפה לברוח אין לי לאיפה ללכת כאילו

אין אין אין משהו שאפשר לעשות כל כך הרבה ואז אחת הבנות באה ותופסת אותי וא אומרת לי ככה מסמנת לי ללכת א מתחת ל היו לנו מיתות ברזל כאלה אז סימן לי פשוט ללכת לשכב שם מתחת למיטת ברזל ואני רועדת ואני לא מבינה מה קורה איתי ואני אומרת את עצמי זהו הגיע היום שלי אני היום הולכת למות ואני אתה יודע ככה מציצה הרי יש לנו סורגים אז אני מציצה ככה מהסורגים ואני רואה את זאתי נופלת וזאתי נופלת ופתאום פה דם מלחמה, שדה קרב, ממש מלחמה. ו ואז אני נזכרת שבאותו יום בעצם שהכניסו אותי א שתפסו אותי סליחה א אמא שלי לפני שטסתי שטסתי לברזיל הביאה לי דף כזה עם שלוש פרקי תהילים ושמתי אותו אצלי בארנק וכשנתפסתי אז זרקו לי ככה

את כל הדברים שלי בהשפעה וזה היה ככה מלמעלה אז ראיתי את זה אמרתי וואי אמא לקחתי את זה לא משנה שכאילו לא כל כך האמנתי בזה, אבל לקחתי את זה איתי ושמתי את זה אצלי בכיס ובאותו רגע נזכרתי בזה וואי ו פשוט היה אצלי בכיס אז הוצאתי והתחלתי לקרוא אמ ואני קוראת ובוכה ו ומנסה להבין מה קורה איתי בכלל מה מה זה הסיטואציה הזאתי אני הולכת למות עכשיו הולכים להרוג אותי הולכים להרביץ לי הולכים לראות בי מה הולכים לעשות לי ומלא מלא מלא מלא דברים רצים בראש ופתאום אני ככה את יודעת מתחילה כמו בסרט לראות כזה את החיים שלי ואני אומרת רגע פתאום מזכרת בכך גיל שלוש גיל ארב יודעת אמא שלי יושבת איתי ליד המיטה ואומרת לי תשמע

ישראל ואני אומרת רגע רגע רגע רגע רגע סטופ עצור מנסה שנייה אחת לעצור את כל המחשבות שלי בראש ואני נזכרת ברגע הזה ואני אומרת אוקיי תעשי שמע ישראל זהו זה הרגע זה הרגע האחרון שלך אה את יהודיה נולדת יהודיה תמותי יהודיה אמ ואז אני פשוט באה ומתחילה להגיד שמע ישראל ככה ממש מעומקה דליבה כזה אני חושבת שזה היה פעם ראשונה בחיי שאמרתי ככה שמע ישראל ואני מסיימת להגיד שמע ישראל ואני פתאום מרגישה הרגשה מאוד מוזרה מאין משהו שעוטף אותי כאילו משהו מחבק אותי ועוטף אותי באמת חום כזה אחר ואני פתאום התפיקות כל הדופק כל הדפיקות לב שלי כזה לאט לאט מתחילות להירגע ואני אומרת את עצמי רגע כבר מטתי כאילו אני כבר אני כבר לא

כאן כאילו לרגע חשבתי שאני זהו שכבר עברתי למקום אחר אמ ואז אני מרגישה פתאום מישהו שככה ככה א לוחצי ככה ברגל אני קולטת פתאום שרגע יש פה איזה משהו אני מסתכלת ואני אני רואה אני עדיין באותו סרט כאילו אני אני עדיין שם והיא ככה מסמנת לי לצאת החוצה ואני יוצאת ואז בעצם מתחיל סוג של סרט חדש א אני רואה בעצם את כל השוטרים עומדים מול התא שלנו ומתחילים בעצם להגיד כל מיני דברים עכשיו אני מסתכלת על הבנות ואני רואה מה שהם עושות הם אני עושה פשוט את אותו הדבר להשחרר להשכב על הרצפה עם ידיים על הראש נשכבת עם ידיים על הראש לקום להרים ידיים לפתוח את הפה זה כל מיני דברים ככה שאני רואה שהם עושים אני עושה אחריהם ו ואז

באו שלב השוטרים מסתכלים עליי ושואלים אותי איזשהיא שאלה אז אני אומרת להם אני מישראל לא יודעת מה אתם אומרים ואז הבנות אומרות להם היא גרינג היא לא לא דוברת עברית היא א היא לא דוברת שיחה פורטוגזית היא אישה היא היא זרה בדיוק גרינגזה זרה כן א ואז הם אחד מהם אומר לי מבינה יידיש אומרת לו לא מבינה אנגלית אומרת לו לא אמרתי לא אני לא מבינה כלום כי אני מבינה רק עברית כי באותו רגע כל מה שרציתי זה רק ככה להיות ממוקדת א מטרה כמו שאומרים בלשתוק לסתום את הפה א ואז הם אמרו משהו וכולם צחקו ולא הבנתי מה קורה ואז הם פשוט לקחו את הרגליים והלכו ואז כל הבנות הסתכלו עליי התחילו לנשק אותי הצלת אותם והיא אומרות לי את

בת אלוקים את בת של אלוקים ואני אני לא מבינה מה קורה וא אומרים כאילו את יודעת באיזשהו מקום את אומרת לעצמך מה אתם רוצים ממני כאילו מה עשיתי הרי לא עשיתי ב שום דבר בסך הכל לא ידעתי את השפה כי לא עשיתי משהו מיוחד כן אמ וה פילד דדאוס הזה כל הזמן פיליה דדאוס וזה פילד דדאוס פילד דדאוס כאילו בת של אלוקים את בת של אלוקים בת של אלוקים ואני אומרת להם ממש ז אותה אחת שהיא קצת עוברת גיד אז היא אומרת לי תקשיבי אני 11 שנה כבר נמצאת פה בחיים לא היה לנו דבר כזה ששוטרים מגיעים והם לא נכנסים סים לאחד התאים ווא זה לא הגיוני עכשיו ואז היא אומרת לי אני רוצה לגלות לחסוד שהתא שלנו זה בעצם התא של המאפיה ואם היו נכנסים

לפה והיו מוצאים את הסכינים ואת הסמים ואת הטלפונים היינו כולנו בעצם א איך אומרים מקבלות חתיכת עונש א לא נורמלי כן א כשהעונש הזה בעצם זה יש כל קוראים לו אנקס א כל מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד סגור ומסוגר זה בעצם כלא שכל כולו צינוק א ומי שהולכת לשם בדרך כלל זה לשבת שישה חודשים א ככה במקום קטן וזה פשוט מבחינתם זה היה הצלה כאילו הם ראו בי בעצם המצילה מאותו רגע בעצם מתייחסים אליך כקדוש דה בדיוק את הקדושה של אתה כן כן כמו זה קמעי ו אני כאילו מה אתם רוצים מני אז אבל זה בטח מחלחל בך פתאום את אומרת לעצמך אני הבת של אלוקים זה לא ס עדיין לא עדיין לא עדיין לא הבנתי מה הם רוצים ממני עדיין מבחינתי היה לשבת ואת

יודעת לקנות כמה גרמים של קוק ולהריח כאילו זה זה מה שרציתי וחיפשתי לא חיפשתי שום דבר חוץ מזה א איזה התמכרות קשה זאת מאוד ממש התמקות לסמים מההתמכרות הכי קשה שישכ ואז הם גם כל הזמן היו באים אליי בטענות כאילו מה את בת שאלוקים מה את מריכה את בת שאלוקים מה את מעשנת כאילו אמרתם תעזבו אותי כאילו מה אתם רוצים תשחררו כאילו אני אני איתכם אני אותו דבר יש ציפיות ממך פתאום מה עושים עם הציפיות האלה כן יואו אמ ובאמת אחת האנשים מהתאה שלי שהיא בעצם אחת מהמאפייה החליטה שהיא שומרת עליי כאילו פתאום אה נהייתי כזה איזה סוג של קמן כזה צריך לשמור עליו שאף אחד לא יפגע בו שאף אחד לא זה אם מישהו יעשה לך משהו את יודעת

ככה פתאום יש איזה שומרת ראש כזה א שזה מאוד מעניין א פתאום א ככה ברגע אחד להיות א להיות זאתי ש שכל הזמן ככה סביבה אמ כמה שנים את בעצם בכלא שם בברזיל ארבע שנים בסופו של דבר אה ספוילר כן כן נכון עשינו ספוילר נכון אה א כן, אז אני יכולה להגיד שבאמת היום א אחרי הכל זה עם כל זה שלפעמים אנחנו רואים דברים מאוד מאוד מאוד קשים וחווים חוויות מאוד קשות ועוברים ניסיון מאוד מאוד קשים באיזשהו מקום זה הייתה המתנה הכי גדולה שלי שו א מה זאת אומרת תסבירי אני אסביר אז קודם כל כש שנכנסתי בעצם נכנסתי מתוך ידיעה שעברתי עבירה כן ו באמת אחד הדברים ששאלתי את עצמי א שאלתי את הקדוש ברוך הוא אחרי שבעצם באמת קרה מה שקרה

דרך אגב א עם המרד הזה בכלא א העורך דין שלי ההורים שלי השיגו לי איזשהו עורך דין והוא הוא בא ודיבר איתי והביא לי שני דברים הביא לי סידור והביא לי תהילים ואני בעצם נכנסתי ב אני נכנסתי בעצם ב א צומתנית אסתר חודש לאחר מכן זה היה חג פסח ואחד הדברים שקרו לי שמה זה באיזשהו מקום כמו שגם את אמרת היה משהו שהתחיל לחלחל באמונה כן, לא כל כך רציתי בהתחלה להיכנס לזה. מאוד פחדתי מזה. אמוד פחדתי באיזשהו מקום להתחיב. כן. אה רציתי להמשיך בחיים. כאילו בסופו של דבר יש לי שמה חומרים טובים, יש לי שמה דברים שאני יכולה להשיג בקלות מאוד. ולמה לי בעצם לשנות פה משהו? ו ואז מגיע ערב פסח. כשהעורך דין שלי מגיע בערך שבוע

ימים לפני ואומר לי שעוד מעט פסח, הביא לי חבילה של מצות. ו בערב פסח אני לוקחתי את הסידור, מתחילה לקרוא תפילת ערבית ואני מתחילה לבכות. נו ואני נזכרת את יודעת ככה בסעודה המשפחתית ובסבתא ובכל הדודים וככה כל ה מסביב וכל מיני סיפורים וכל מיני דברים וצחוקים בשולחן ואוכל ו ואיפה אני ומה קורה איתי ומה אני עושה ואני אומרת ככה את יודעת בוכה ומתפללת ואני אומרת לעצמי יותר נכון מדברת איתו ומת כאילו אם אתה קיים, אני לא יודעת אם אתה קיים, אבל אם אתה באמת קיים, אני רוצה לשמור את חג בפסח. לא, אני לא יכולה לשמור בפסח. זה גם היה לילה. מה הסיכוי שפתאום יקרה איזשהו משהו? ו ממש בכיתי וביקשתי ואמרתי אין לי כלום חוץ

מחבילה אחת קטנה של מצות. אני לא יכולה להסתדר עם זה כל החג. זה הרבה ימים ואני ככה בוכה ובוכה ו ואני מסיימת את התפילה ואני משקת את הסידור ואז אני שומעת מישהו קורא לי והמיטה שלי בעצם זה היה דרגש כזה ברזל ככה למעלה אני פותחת היה לי כזה כמו וילון כזה פתחת את הוילון והבנות אומרות שמישהו קורא לי ושואלות אותי מה קורה ואני ככה כולי בהיסטריה ובבכי ואני יורדת מהמיטה ואני קולטת ככה מרחוק בעצם מהסורגים שמישהו פותח את הסורגים החיצוניים זה מביאים איזשהיא חבילה ובאימן אליי ושם לי את החבילה מול הסורגים ואני פותחת את החבילה מצות ואני רואה שם מצות די ואני רואה שם דברים לפסח יואו ואני בוכה עוד יותר ואני אומרת

רגע רגע רגע מה קורה פה ואת יודעת ככה ממש בהיסטריה כאילו אני מתחילה להוציא את הדברים ואני בוכה עוד יותר ובוכה עוד יותר ואז אני מתחילה לצחוק ואז אני בוכה וצוחקת ואומרת השם זהו הבנתי הבנתי אתה כאן כאילו זה הראת לי הראת לי שאתה שאתה באמת כאן כאילו חתמת לי כאן שאתה באמת אמיתי ושזה לא משהו שאני יכולה לבוא ולהגיד עכשיו שזה אולי או אוקיי הבנתי ומאותו רגע שראיתי את הנס העצום הזה כי סיכוי שיכנס משלוח בשעות הלילה הוא הפסין לחלוטין ועוד שיכנס משהו מיוחד לפסח זה עוד יותר אפסיבי שבכלל יתנו לדבר שהם לא מכירים להכניס זה עוד יותר זאת אומרת זה ממש נס על נס על נס על נס על נס ואמרתי אוקיי הבנתי אותך אתה פה בדיוק

אתה פה אתה גם בבית הכלא של ברזיל בכלא הכי אחד הבתי כלא הכי מסוכנים וקשים שיש גם כאן אתה נמצא אגב זה החבילה היא מההורים לא יודעת ממי עד היום כן לא יודעת ממי זה הגיעד יכול להיות את לא יודעת למרות שגם שם שאלתי ואף אחד לא ידע לענות לי תשובה. וואו. כן. הכלא גם אמרו שכאילו לא היה נמען. זאת אומרת לא היה כתוב ממי זה מגיע. אז הם גם לא ידעו אם להכניס את זה או לא להכניס את זה. בסוף החליטו כן להכניס את זה אחרי שפתחו וראו שכאילו אין שמה משהו מסוכן. ופשוט באותו רגע יכולתי לבוא ולהגיד זהו. אני מבינה שיש לי פה יש לי פה משהו חזק מאוד, עוצמתי מאוד שמקשיב לי לראשונה בחיי. מישהו מקשיב לי. זה אפילו זה משהו משהו

מקשיב לי. יש פה איזה משהו מעל הטבע שביקשתי ונתן לי. נכון? כאילו מה קורה כאן? ו ואז באמת את יודעת ככה זייעזע אותי מאוד כל הדבר הזה ו ואז התחלתי לקחת על עצמי א לקרוא תהילים כל יום גם ככה אין לי מה לעשות אני ככה כל כך מבינה מה קורה מסביבי ומה מה מדברים ו ואז אני ככה יושבת איזה יום אחד ופותחת את התהילים ואני מתחילה לקרוא ואני שואלת את הקדוש ברוך הוא למה למה עשית לי את זה? למה הבאת אותי לפה? מה עשיתי? מה כבר עשיתי כל כך גרוע שהיית צריך לשים אותי בתוך המקום הזוי הזה עם האנשים הכי מפלצות שיש? כאילו למה? ואז אני יושבת ואני בוכה ואני מנסה לקרוא את האותיות ואני לא מצליחה ואני כמו איזה סרט בראש. רואה את

האותיות פתאום הופכות לי כזה לכמו פסים פסים פסים שכאילו מתחילים לרוץ לי ממש לרוץ לרוץ לרוץ לרוץ ואז אני מתחילה לראות סרטים שלי אני עושה כל מיני דברים בחיים ואני אומרת טוב כל מיני דברים שעשיתי את יודעת פתאום מועלים לי בזיכרון ובאיזשהו שלב אני פשוט צועקת די הבנתי הבנתי למה אני פה זהו לא רוצה יותר לדעת ו ואז באותו רגע הבנתי בעצם שאני נמצאת שמה כי אני חייבת לשנות משהו בעצמי לנהר אותך בעצם כל השנים האלה בכלא הם בעצם לנהר אותך את לא יכולה להמשיך ככה בדיוק אני לא יכולה להמשיך ככה אני לא יכולה לחיות ככה איך נגמר הסודט הזה איך את יוצאת מהכלא זה וואו גם נס נס עצום אמ אמ אז באמת מה שאני באה להגיד שבסופו

של דבר א אותה אחת א בעצם סוג של רדפה אחריי כל הזמן ו באיזשהו שלב שוב היה מרד בכלא זה נקרא דגל אדום עכשיו דגל אדום זה אומר בעצם שגם המאפיה א אחראית לדברים בפנים בתוך הכלא א וכשמרימים את הדגל אז יש חוקים שמשתנים. זאת אומרת כל מי ש א למשל פדופיליות, רוצחות ילדים, כל מיני כאלה שהם גנבו נגיד דברים, האוהל שינו, כל מיני דברים כאלה, יש א היתר בעצם להרוג אותם. ואז מגיעה לי אחת הבנות ואומרת לי, "ושרית, את זוכרת את הסיפור כך וכך? א אתמול א היה לנו שיחה עם עוד מספר בנות ואנחנו אמורות להרוג אותך. עכשיו זה בנות שהיו חייבות לי כספים אז היא בכוונה אספה אותם כאילו בואו נעשה איזשהו קטע בואו נהרוג אותה אתם יו

חייבות לה ואני אקח את זה על עצמי סוג של א ואני מאוד מאוד נבהלתי באותו רגע ו באמת ידעתי מה לעשות כי שוב אין לי איפה לברוח ואז החלטתי שאני זה קרה זה בעצם קרה בערב ואז כל הלילה חשבתי חשבתי באמת מה לעשות, איך לעשות. אספתי ככה את כל הדברים שלי ועל הבוקר פשוט לקחתי את הדברים שלי והלכתי לחדר משטרה. אמרתי להני זזה מפה עד שאתם לא שמים אותי בצינוק. אמ ואז אמרו לי מה קורה? מה קרה? וזה ואמרתי לו תקשיבו אני כנראה לשנתי פה על איזה מישהי וזה ואז השוטר התחילה לצחוק עליי ואמרת לי את את זאתי שכולה כולם לשינים עליה כל הזמן וזה ו ואז אמרתי לה אוקיי את עוזרת לי כ אני אני רוצה להעלות את הצינוק ו בסופו של דבר אחרי

כמה שעות בעצם א כן העלו אותי לצינוק ואז משם אני עוברת שוב סר רת א מהצינוק שמה מורידים אותי אחרי שבוע לתא שהוא נמצא מתחת לחדר משטרה שבעצם א תא של העסירות המסוכנות בדרך כלל ואני נכנסת המפוצץ בבנות אין מקום לשבת ופתאום אני מזהה שכל הבנות האלה הם בעצם צם עם תיקים של פדופיליה, של רצח, מן הסתם רוצחות, של רצח ילדים. וואי, כאילו זה להבדיל כמו לשבת עכשיו עם מישהו מענוך בה. כאילו כן, אני אני מה אני קשורה לתוך לתוך הדבר הזה? כאילו איך איך איך הגעתי לפה בכלל? נורא. ואני יושבת שמה ואני כל כל כולי בסרטים. אני פשוט אוכלת סרטים על סרטים על סרטים ואני עוברת איתם יום ועוד יום ועוד יום ואני לא יודעת מה לעשות עם

עצמי ועובר עוד שבוע ואז מחליטים להעביר אותי לכלא אחר שגם שם אני נמצאת איזה כמה ימים בצינוק ואז מעבירים אותי שוב כאלה ששם אני בעצם נשארת עוד 30 יום בצינוק עם עצמי ואז אני עוברת גמילה ואני ככה מתקדמת לקראת הסוף כש בעצם מגיע ערב כיפור זאת אומרת לפני זה אנחנו בראש השנה אני יודעת שראש השנה אני אמנסה אותו אותו ראש שנה החלטתי שאני לוקחת חת על עצמי תעני דיבור א כי הייתה לי מישהי בטה שכל פעם הייתה מציקה לי ויחלתי שאני לא מדברת ולא משנה מה א אני לא הולכת לריב איתה ו ממש ככה זה היה זה היה ממש כמו טראנס כאילו יושבת עם ה עם ה מחזור ואני מתפללת והיא ממולי צועקת עליי וזה וכל פעם גם הייתה אומרת לי כאילו אם

את לא תאמיני בישו ואת יודעת כל מיני קטעים כאלה וזה ואני היא צועקת ואני צועקת את התפילה והיא צועקת ואני צועקת עוד יותר והרגשתי מן סוג של תחושה כזו שכאילו אני חייבת לנצח פה את ה את הסיטואציה הזאתי משהו לא נורמלי כי ממש יושבת כאילו מול הפרצוף שלי וסורחת עליי ו נגמר ראש השנה ואז באמת כבר לא יכולתי יותר ואז אז הלכתי את המכות בטא ואז היה בלאגן וכמעט הכניס אותי לצינוק בסוף העלו אותי לתא אחר ו ועוד רגע מגיע יום כיפור ויש לנו עבודה ביום כאילו עבודה יום עבודה כרגיל ואני מבקשת לא לעבוד ביום הזה ולא נותנים לי אישור ו ואז העורך דין שלי מגיע ואומר לי א אושרי תקשיבי את חייבת לשמור כמה שיותר לא להיכנס לצינוק

לא לעשות בלאגן זה כאילו עוד מעט את צריכה להשתחרר ותעשי כל מה שאת יכולה בשביל לשמור ככה ואני אומרת תקשיב הם רוצים לעלות אותי לצינוק אם אני לא עובדת ביום כיפור ואני לא מתכוונת לעבוד ביום כיפור ואז אמרתי לו תקשיב אני לא בידיים שלך אני בידיים של הקדוש ברוך הוא אם הוא רוצה להוציא אותי היום הוא הוציא אותי היום אם הוא רוצה להוציא אותי עוד חודש הוא יוציא אותי עוד חודש אם הוא רוצה עוד שנה עוד שנתיים עוד חמש עוד 18 זה הוא זה לא אני כן אני שומרת את היום כיפור הזה אני שומרת את כיפור ואמרתי לו אם אתה יכול תביא לי א תביא לי את התפילות של כיפור, תביא לי מחזור. והוא הלך. באותו ערב אני חוזרת מהעבודה. א,

דופקים לנו בדלת וקוראים לי ואני יוצאת ואז א מגיע מישהו בעצם א נציג מבית המשפט ואומר לי שאני צריכה לחתום שמה כל מיני מסמכים וזה ואז הוא אומר לי תקשיבי יש לך עוד חודשיים בעצם של קנס שאת צריכה לשלם אותם מה את מעדיפה את רוצה לשלם אותם בכסף או שאת רוצה להישאר עוד חודשיים כאילו בפניות תקשיב אין לי כסף איפה להביא את זה אז חתמתי כאילו פשוט להישאר עוד חודשיים בפנים והלכתי החזירו אותי חזרה ואני מחכה בתורה להיכנס למקלחת ואז עוד פעם קוראים לי ואז בפעם השנייה שקוראים לי פתאום אני שומעת ככה צעקות מכל הכלב וכולם ככה יוצאים לדלתות לראות כאילו מה קורה וזה ואז מישהו שצועקת שמה היא משתחררת היא משתחררת ואני

כאילו מה משתחררת מי משתחררת אני משתחררת כאילו מה קורה פה ואז השוטרת בעצם לוקחת אותי אומרת לי את לא לוקחת לא לוקחת איתך שום דבר א אנחנו יורדות למטה בעצם ואז היא אומרת לי זהו את משוחרת אוקיי איך זה קרה איך זה קרה מה היה פה מה מה קורה פה ואז אני בעצם א שמים אותי בעצם בתא אחר כי אסור לי כבר להיות כביכול ביחד עם הבנות. עכשיו בגלל שזה ערב אז גם לא יכולים להוציא אותי כי אני חייבת עדיין א צריכים לקבל כל מיני אישורים מהכלאב וזה מפה ושם. שים אותי באיזשהו תא חיצוני זאת אומרת לבד. ואז באותו לילה א אני שם לבד באמת אני מנסה להבין מה קורה פה ואיך זה קרה פתאום ולמה זה קרה והרי רק לפני כמה דקות חתמתי שיש לי

עוד חודשיים וש אה ואז יום למחרת בעצם בבוקר עורך דין שלי הגיע ולקח אותי ואז הוא בעצם סיפר לי שהוא חיכה א לנציג בית המשפט מחוץ לכלא ברגע שחתמתי והוא הבין שכל העניין זה כסף אז הוא פשוט החליט לשלם את זה. וואי כן וואו פשוט מלאך ו סכום גבוה זה לא סכום נמוך זאת אומרת כל יום א של קנס זה בעצם חצי משכורת חודשית בברזילה זה הרבה כסף תראי אנשים טובים באמצע הדרך כן אמ זה היה מטורף פשוט מטורף וואו וכן פשוט אה אה ברוך השם יצאתי מהכלא ז עכשיו תראי אני יושבת איך מדברת איתך ורואים אישה עם מטפחת שמכסה את כל הראש ועת ואז כל מי שצופה בנו שואל את עצמה איך יכול להיות רגע ומה אוקיי אחרי כל מה שסיפרת כאן כן אם ההפלחות

של הקדוש ברוך הוא בחיים שלך כל הזמן אני יכולה להגיד שבאמת שהשתחררתי אז קודם כל נכנסתי בעצם בעצם סוג של דיכאון מאוד קשה ש א חרדות ופחדים וחלומות כל מיני דברים ש שעברתי אותם שבאו לי ככה את יודעת כן א במהלך השחרור אחרי השחרור בעצם א היו לי כל מיני התקפים ממש של א פתאום שיתוק כל מיני דברים מאוד מאוד קשים שעברתי אמ וגם מאוד התרחקתי חזרה זאת אומרת היה לי חצי שנה שחזרתי הביתה בעצם של הבית של ההורים שם הדבר היחיד שהיה לי שגם היה מוכן להקשיב לי זה יומן אמ בעצם ישבתי וכתבתי והוצאתי הכל את אומרת אין כל כך מי שישמע את החוויות שלך תראי זה חוויות מאוד קשות מאוד קשות זה דברים כל כך כל כך הזויים כאילו שהיום

באמת רק השביוקטובר עוד איךשהוא נתן לי ככה משהו שהוא דומה למה שעברתי שם אמ אמ ואז באמת אה החלטתי א וואו היה לי שמה גם איזשהו מקרה שהייתי צריכה לטוס לדרום אמריקה אמ ועצם זרקתי את הכל טסתי לדרם אמריקה שם עברתי תהליך שחזרה בתשובה א בבית חבד וואו אה א כן, גם עם אה מלאכים אמ משפחת פיגלשטוק אה שנה שלמה וואו א כשאני די הרבה לבד קוראת המון ספריםפ אמ עצמי עוד משהו קטן ועוד משהו קטן ו מתי את מתחתנת ואחרי כמעט שנה שאני בפרגואי אני מחליטה לטוס לתאילנד ו ואז כל מיני חבר'ה שלי שגרים בארצות הברית פשוט אומרת לא את חייבת לבוא ואת יודעת ככה כל אחד ואחת כזה בדרישות שלו לא תבוא אני שבוע שבועיים עם זה אני רוצה

לראות אותך רוצה לראות אותך ואיכשהו א באמת בסוף טסתי לניו יורק א כשבהתחלה הרבנית בעצם אמרה לי טוב לכי תלמדי א מכון חנה ואולי תוכלי גם את להיות איזשהיא אה אה שליחה באיזשהו מקום וזה וכבר את יודעת בראש כאילו זה היה כבר לפתוח איזה איזה מקום ב באיזשהו לא יודעת איזה יער בעולם א ואז אני מגיעה אני מגיעה שמה באמת למכון חנה ואני מרגישה שלא כזה שייכת כאילו בנות כאלה טובות ומתוקות כאלה ועודות טובות וכאילו מה אני קשורה לזה ו ואז בעצם חברה מציעה לי ללכת לאיזשהיא מדרשה שנפתחה לבנות חוזרות בתשובה א ישראליות א וככה באמת הגעתי לאותה מדרשה א ברוך השם לאחר מכן גם א השתדחתי עם בעלי א את מספרת לו ביד את כל מה שעברת

הוא יודע הכל אז ב בעצם במפגש השלישי היה לי מאוד מאוד מאוד חשובכ הבנתי שאנחנו כבר מתקדמים והבנתי שאני חייבת לבוא ולספר לו. כן. קודם כל כי אני מעדיפה שזה יבוא תמיד ממני ואני לא רוצה שזה יגיע משום מקום אחר ואני באמת חושבת שזה חשוב כן להיות פתוח מהסיפור שלך כן להגיד כן הוא אגב חוזר בתשובה הוא גם חוזר בתשובה כן חוזר בתשובה איפה אתם גמים היום בצפון במושב צרופה משב יש לכם ילדים ארבעה ילדים יוא כן שתי בנים שתי בנות הם מכירים את הסיפור של אמא שלהם מכירים אה לא הכל כמובן אבל כן מכירים מכירים הרבה כשאת בעצם היום זהו את גם בעצם היום מטפלת את מטפלת את עוזרת אז היום אני גם אני בעצם יש לי כמה כובעים זאת

אומרת יש לי גם את הנושא של הקוסמטיקה אני גם מטפלת בקוסמטיקה אה אני גם נטורופטית מטפלת ב בתחום הבריאות א ההוליסטית גם ברפואת התדרים שזה אחד הדברים המדהימים אני קוראת לזה הרפואה של הקדוש ברוך הוא א רפואת המשיח ממש ואני גם רוקחת טבעית, אני גם עוזרת לכל מיני בעיות א של אנשים, אם זה מדייכאון או אתה יודעת כל מיניות כאלה בכל דבר את יכולה להגיד אני הייתי שם לא כל אחד יכול להגיד אני הייתי כל מה שיגידו לך תגידי אני הייתי שם אני יכולה לעזור לכם כי אני הייתי שם וזה כל כך חשוב למטופה לשמוע דבר כזה זה לא מן השפה ולחוץ בדיוק גם לא רק זה גם באיזשהו מקום ה כשאני יושבת עם מישהו והוא מספר לי סיפור והוא מרגיש

שאני מבינה אותו. את לא שופטת אותו בדיוק. נכון אני איתו בגובה עיניים. אני אני לא למעלה אני לא למטה אני איתך. וגם ש הבנתי שאת עוזרת מאוד למשפחות שעוברות עכשיו את מאוראות השביעי באוקטובר. אז באמת בעקבות השביעי לאוקטובר הייתה לי שאלה לא רב שנים. זאת אומרת אוקיי הבנתי עשיתי דברים חוויתי דברים א עשיתי כל מיני דברים לא טובים כן קיבלתי עליהם עונשים. דבר אחד שאלתי את עצמי והיה לי מאוד קשה, למה ראיתי מראות כל כך קשים? היה לי מאוד קשה וזה דברים שחזרו על עצמם בחלומות שלי ובסיוטים שלי, בכל מיני אירועים, כל מיני מצבים, בנסיעות. ו ואז הגיע שביעי לאוקטובר ואני רואה סרטונים ואני רואה תמונות ואני שומעת כל מיני

דברים. ואני שומעת על כל מיני חבר'ה שמה מהמסיבה בנובה שהם גם כן היו בעצם באיזשהו טראנס מטורף כאילו אני יודעת מה זה להיות בטראנס כאילו זהו אני עוד שנייה אחת בדלקה הכי גדולה של החיים שלי ופתאום בבום כאילו זה הופך לדלקה אחרת לגמרי ו ואז הבנתי שיש לי פה מישן בדיוק יש לי פה משימה יש לי פה תפקיד ו באמת אחד הדברים הראשונים שלקחתי על עצמי זה היה פתחתי איזשהו מיזם אה כל מי שרוצה להתחיל לשמור שבת אה אני נות לו בעצם ערכת שבת במתנה פלטה מיחהם וזה כאילו ממש במתנה ואז התחילו להגיע אליי ממש מאות של משפחות והרבה מהם באמת היו חבר'ה מהנובה שיחיתו לקחת על עצמם שבת או משפחות של חתופים שיחיתו לקחת על עצמם שבת ו

שאלו אותי מלא שאלות ולא ידעתי מה לעשות ואז פניתי בעצם לחברות השחר א שיעזרו לי בעצם לקדם אותם א וככה תוך כדי בעצם א ריקי סיטון שם חברות את השחר גם הכניסה אותי לתוך כל הנושא הזה של משפחות החטופים ומאז מאז אני שם יואו א כן זה מדהים זה פשוט מדהים איך הקדוש ברוך הוא גם ממש הוביל אותך באיזשהיא דרך שהיום את תהיה צינור להשפיע זה פשוט מדהים כן וואי אושרית פשוט מיוחדת ומדהימה ותודה תודה רבה שהיית איתי כאן אני אני למדתי כל כך הרבה תודה תודה לך אח