משדר מלחמה שאגת האר״י עם אסתי גרינברג והיום : איך מתמודדים עם חרדות וטראומות בזמן מלחמה.

שלום וברכה. אנחנו כאן בהידברות במשדר מיוחד בגלל או בזכות הימים האלה שאנחנו עוברים עכשיו. משדר חוסן מיוחד התערכו כאן באולפנינו הצנוע שתי מומחיות שיעזרו לנו ככה לענות על שאלות שלכם. שאלות שקשורות א לחרדות, לחוסן הנפשי שלנו בימים אלו. א אולי שאלות שמתאימות להורים. איך מתמודדים עם שאלות של ילדים, עם תעסוקה של ילדים בימים המורכבים שלנו. א אני רוצה להגיד קודם כל שלום וברכה להוריד לב שהיא פסיכותרפיסטית, מטפלת זוגית ומשפחתית, מדריכת הורים, מטפלת בטראומה ובפוסט טראומה, שזה אותי אישית הכי מעניין. א מטפלת בפסיכולוגיה ודית, שזה מעניין לא פחות. שלום אורית, מה שלומך?

שלום וברכה, ברוך השם.

איך את בימים אלו? עייפה, קמה הרבה בלילות, רצה בימים ובלילות, אבל בסך הכל

אומרת שזה חלקי הקטן בתוך המכלול הגדול הזה שעם ישראל עובר.

כן. א אז אני בעצם רוצה לשאול, קודם כל, את יודעת, אנחנו מדברים כל כך הרבה האלה בשנתיים וחצי האחרונות בכלל, אני חושבת על טראומה שכולנו בפוסט טראומה ואנחנו משתמשים הרבה במינוח הזה ולא בטוח שכולנו מבינים מה זה אומר באמת. אז עוד מעט אנחנו גם נדבר על המקומות שאת מטפלת בהם בטראומה שזה מעניין בפני עצמו עם חיילים, נכון? אבל קודם אני חושבת שכדאי שתתני לנו קווים ברורים א להבין מה זו טראומה ומה זה פוסט טראומה. מה אומרים המינוחים הללו? אוקיי, המינוחים האלה משתנים עם הזמן פחות או יותר בפועל כשאדם חווה מתוך חוויה משהו שהוא מאוד אינטנסיבי או משהו שהוא מאוד פתאומי והנפש לא מסוגלת להכיל נוצר שם פצע. הפצע הזה

יכול לבוא לידי ביטוי מיידית בכל מיני דרכים, תכף נדבר עליהם. והפצע הזה יכול להיות מסוגל להיות פתוח לתקופה מסוימת ואז במהלך הזמן עם התפקוד הרגיל של הבן אדם הוא חווה לאט לאט מצבים שהם יותר ויותר קריטיים שהוא לא מכיר אותם קודם על עצמו וגם הסביבה לא מכירה עליו ולכן א טראומה היא אירוע חווייתי שקורה עכשיו ואם הוא לא מטופל כראוי ואנחנו אנחנו לא הרים לו אז זה יכול לבוא לידי ביטוי בתקופה הרבה יותר מיוחרת אפילו מספר שנים אחרי

אני מבינה א את מטפלת בחיילים נכון א פוסט טראומטים

יש הרבה כאלה לצערנו בימים האלה א המקום נקרא רטורנו נכון חבות חוסן שם זה לאו דווקא לחיילים בואי תסדרי לי ככה את

מידע רטורנו הוא מרכז גמילה באופן כללי אבל רטו טורנו פתחו חות חוסן א של הה באוקטובר של חיילים שחוו במהלך המלחמה א כל מיני חוויות מאוד מאוד מאוד מורכבות ולא רק חיילים אלא גם אנשי מדה אייחוד הצלה שורה כל מיני חבר'ה שהיו שהם עצמם מלח הארץ שיצאו לפעולות כאלה אבל חברו בצורה מאוד קיצונית מצבים שהנפש לא יכולה להכיל ובעקבות זה נוצר שם הפצע הזה. הפצע הזה צריך טיפול, צריך ריפוי, צריך החלה. א זה פצע שהוא חדש גם לאותם אנשים כי הרבה פעמים הם הרגישו את עצמם חזקים והם הכירו את עצמם.

אולי הם חושבים שזה יעבור לבד. זאת אומרת שזה פצל שיכול להיסגר ואפשר להחלי ממנו בלי טיפול.

נכון? אז הרבה פעמים אנחנו גם רואים אנשים שהגיעו לטיפול אחרי הרבה הרבה הרבה שנים כי כל השנים הם טוב אז אני לא ישן טוב בלילה אז אני לא נרדם אז אני חסר סבלנות אז אני עצבני ההגדרות הם הגדרות נורמטיביות בפועל יוצא מצב שזה הגדרות מאוד מוקצנות כשהמשפחה חווה את זה

כן

אז א

אני רוצה לשמוע על זה תכף יותר אני רק אגיד לצופים שלנו שעל המסך מופיע המספר פר בשבילכם להודעות הוואטסאפ שלכם א למומחיות שיש לנו באולפן כאן איתנו 0529551592 זה המספר שלנו לשאלות שלכם א והכל במסגרת מחלקת חושן יש לומר מחלקה שלנו של הידברות שבעצם מטפלת בכל הנושא הרגשי הנפשי נכון חינוך שלום בית נפש גם אתורית חלק מהמחלקה הזאת והמחלקה בעצם נותנת מענה לכל השאלות שיש לכם בנושא להתייעצויות. יש כאן צוות של מומחים שיענו לכם על כל שאלה. א אבל לשאלות כרגע אתם יכולים לשלוח לנו כמובן למספר שמופיע על המסך. א תני לנו באמת דוגמאות אורית למה זה אומר תגובות פוסט טטראומטיות? איך האדם הפוסט טראומטי יודע שמה שעובר

עליו הוא כבר לא תקין שהוא צריך לגשת לטיפול? אני א אדם שלפעמים אדם עצמו לא מזהה את זה על עצמו אפילו לפעמים בני משפחה אשתו או או הילדים יגידו על מה אתה מתפוצץ זה הרי משהו שולי וקטן או שאיזשהו טריגר אחר פתאום תהיה תעבור סיר של אמבולנס בחוץ והבן אדם מתכווץ א לפעמים יהיה כרגע במלחמה זה בכלל מאוד מתרגר עם כל ההזקות והבומים והסיפורים של משפחות שנפגעות וכולי וכולי והארס זה כביכול מחזיר אדם לעתים לאותו אירוע שהוא חווה כטראומה ואז מתחילים פלאשבקים מתחילים א ניתוקים אפילו בן אדם יכול להישאר כפו והוא פתאום מתנתק מהמציאות והוא הוא רואה בתוכו את אותו סרט שהוא היה בו קודם אמ לפעמים באמת יש התקפי חרדה שהגוף

מגיב הגוף הגוף מתחיל לראות או בלבול מאוד גדול. א קוראים המון תופעות פיזיולוגיות שיכולות ללמד שבעצם הוא לא חווה חוויה רגילה של התרגשות או של חיסרון ב

באיזשהו אה תחום שהוא זקוק לו לחיזוק בו. א אנחנו בעצם נולדנו לעולם עם חוסן מסוים וגם עם חולשות מסוימות. עכשיו אדם יכול להכיר את עצמו כל החיים בתור אדם מאוד מאוד חסון או בתור אדם מאוד מאוד רגיש ולחילופין כשמגיעים למצב שהוא מאוד קריטי מצבים שהם א א סכנת חיים מצבים שהם א פגיעה בנפש או פגיעה בגוף א לראות דברים שהם אפילו לא קרה לחייל שר אבל הוא ראה לידו לפני רגע הוא דיבר עם החבר והחבר כבר איננוכ

אז בעצם אה חוויות כאלה הם חוויות שאחר כך יש בהם גם המון סרטים שחוזרים על עצמם והמון אשמ ואיך לא ראיתי ואיך ולמה ויש משהו שנקרא אשמת הניצול שלמה דווקא אני ניצלתי ולא החברים שלי ולי מגיע להיות במקום אחר והם היו צריכים להיות חיים אנחנו שומעים המון המון משפטים שהם משמעותיים להראות לנו שבעצם הבן אדם לא נמצא במקום טוב

כן איך זה עבורך אני חייבת לשאול באופן אישי לפגוש כל כך הרבה חיילים במצב הזה זה משהו שלא דמיינת לפני שלוש שנים שאת הולכת אליו ופתאום כולנו נקלנו למציאות קצת הזויה

אז אני רוצה לחזור טיפ טיפה אחורה ולספר שבעצם רטורנו א שבוע לאחר שבוע וחצי שבועיים לאחר השבעה באוקטובר א הם פתחו מרכז או עמותה שנקראת חיבוק ברזל חיבוק ברזל נתנה מענה לנפגי נובה א נפגי העוטף לאנשים שאזרחים שחוו חרדות בעקבות מה שקרה. כולנו היינו כל כך אינטנסיביים לראות את המידה שזה פגע להרבה אנשים בנפש.

כן. אנחנו נגיע גם לזה בהרחבה כמובן.

ו חיבוק ברזל נתן מענה לתקופה מאוד מאוד ארוכה לאנשים שבאו לחוות א איזשהו סוג של ריפוי. ואת אותו מנגנון משרד הביטחון החליט אחרי השב באוקטובר לעשות בחוות חוסן שונות. יש מספר חבות חוסן בארץ ואנחנו אחת מהם ואנחנו מתכללים ימים כאלה בהמון המון סוגים של פעילויות וא בוא נגיד מרחב ריפוי. א

במרחב הריפוי א קודם כל אנחנו נמצאים על גבעה מהממת בנקרא גבעת שמש בערי בית שמש חת סוסים החבר'ה חוכבים על סוסים ולומדים להכיר את עצמם דרך הסוס איך הם מגיבים איך הסוס מגיב אליהם מה הם משדרים לסוס ואיך הסוס מגיב להם יש כאן יחס הדדי והמון דברים צפים

כן

א יש להם א יוגהרפיה, יש להם שיחות קבוצתיות, יש להם פעילויות שונות שמרגיעות כמו פוטותרפיה, בייבותרפיה, א יש להם קלבנות טיפולית, א המון סוגים של פעילויות שונות שהם עוברים כדי ללמוד יותר את הסביבה, את החברים שאיתם ואת עצמם. מכאן הם אמורים לקחת את הערך המוסף שמה של נגע בהם ועם זה ללכת ולהתחזק קצת יותר א בבית. עכשיו עשיתי הפרדה בין חיבוק ברזל שזה אותה מתכונת של פעילות עם חות החוסן של חרבות ברזל. ולאחר מכן לפני כשנה גם פתחנו חתות חוסן ותיקים. חת חוסן הוותיקים מדברת עם חיילים ואנשים שנפגעו זה רק חיילים בעצם כי זה משרד הביטחון הוא זה שכן

א מאפשר את זה והם בעצם חבר'ה שנפגעו לפני השבעה בוקר אוטובר יש לי שמה בקבוצה מספר חבר'ה שהם מעדיין מיום הכיפורים

אה זה לא חבר'ה שהם לא מתוכללים בכלל זה חבר'ה שבמהלך השנים כבר זיעו אותם כהלומי קרב אבל

המלחמה הזאת המלחמה הזאת עוררה המון המון המון מצוקה וסטרס ו

אפילו היה לנו חבר בקבוצה שמרוב זה שהוא היה כל כך בתוך הטלוויזיה הוא קיבל שבט מוכי זה זה השפעות מאוד מאוד קריטיות המידיה היא לפעמים עושה נזק מאוד מאוד גדול וזה אולי אחד ההזדמנויות לבוא ולהגיד שמי שנמצא ב א בתפיסה של קושי שהוא מרגיש שקשה לו לשחרר קצת את המידיה, לא להגיע למצבי קיצון. יש המון המון התקפי חרדה שיכולים להביא לאנשים לבית חולים עם פסודו א התקף לב. אה

וואו.

המון המון מצבים שיכול מה שאנשים רואים וחווים פנימה, מכניסים לעצמם פנימה, יכול לבוא בסימפטומים פיזיולוגיים. את אומרת בעצם את קוראת לנו לבדוק עם עצמנו כמה החדשות משפיעות עלינו ואם זה לא עושה לנו טוב פשוט לשחרר קצת לא חייבים כל הזמן להיות מעודקנים בכל רגע נתון

אז בואי נאמר ככה באופן גורף המידיה לא תמיד עושה לנו טוב לא רק בהקשר של מלחמה

אלא בהקשרים רבים נוספים אנחנו רואים את זה על הילדים הצעירים שלנו ואנחנו רואים את זה בהמון המון תחומים נוספים מידיה צריך למנן אותה בצורה שהיא מאוד מאוד מאוד מבוכרת.

אה, קצת קשה לנו לפקח על המדיה, אבל א אם אנחנו כבר בוחרים, וזה עניין של בחירה לפתוח את המידה, אנחנו עלולים להגיע למקומות שלא בדיוק התכוונו.

כן?

אז אנחנו עוד מעט באמת נדבר עלינו ואיך אנחנו מה אנחנו עושים בשביל לפתח את החוסן שלנו בימים האלה. אבל רק שאלה אחרונה לגבי באמת החיילים. הימים האלה ספציפית במלחמה הזאת הנוכחית, את רואה ש ש שהימים האלה לוקחים אותם אחורה? זאת אומרת אני מדברת על ה על הפוסט טראומטים החדשים ולא הוותיקים מהמלחמה האחרונה. אז אני יודעת, אני לא אוהבת עם החדשים כל כך, אני אוהבת עם הוותיקים, אבל מהוותיקים אני בקשר טלפוני איתם, כי אנחנו לא נפגשים, אז אני בקשר טלפוני איתם לא פשוט להם זה מאוד מורכב להם.

זה מעניין כי יש אולי קצת לפעמים גם תחושה של אופוריה במלחמה הזאת הנוכחית בשבוע הזה שעבר עלינו, של ניצחון, של אנחנו שוב ידינו על העליונה שאולי אנחנו יכולים לחשוב שזה דווקא משפר את מצב הרוח. אה בואי נגיד את אנשים שהם בעלי חוסן נפשי שלא נפגע בעקבות אירועים טראגים קיצוניים

כן זאת הבחנה מאוד חשובה

אז א אז יכול להיות שכן אנחנו יכולים להרגיש את זה אבל א אם אני מדברת עם החבר'ה שלנו א אני חושבת שהם א כולם כאחד אמרו שהמצב שלהם מורכב מאוד והם קצת בהסתגרויות והם קצת בהתרחקות והם כן בתוך המידיה זה כן משהו ש א מחביד

א אפילו שוכחתי עם חבר'ה ואמרתי להם חבר'ה זה באחריות שלכם לדאוג לבריאות הנפש שלכם אתם עושים את כל הפעילויות הנכונות כשאין מלחמה אתם באים לחוסן ואתם נפגשים מקבלים כלי עבודה כלי עבודה האלה זה בעצם לעזור לכם בזמנים שאנחנו לא נפגשים כרגע אנחנו לא נפגשים מן הסתם

אחד הדברים שהכי מתרגרים זה זה

כן טוב אז נעבור באמת אלינו אה שגם אנחנו הרבה פעמים חווים חרדות מחשבות שמציקות א בעקבות המצב הייתי באמת שמחה אולי לקבל כלים אה לאותם אלו שחווים חרדה ואולי אם דיברנו קודם על הגדרות מתי זה באמת חורג אה מתי זה באמת חרדה ולא את יודעת מצבי רוח כאלה שמשתנים ש שכנראה עוברים על כולנו בתקופה מלאת התהפוחות שאנחנו חיים בה.

אמ זה גם הבחנה מאוד מדוייקת בין חרדה רגילה כביכול לבין חרדה שהיא התקף חרדה. אמ והרבה פעמים אדם לא יכול ממש להגיד על עצמו כשאדם חווה איזשהו התקף חרדה והוא לבד עם עצמו ואין איתו אף אחד והוא יכול להיכנס א למיטה להתכסות בשמיכות ולהישאר שם שלושה ארבעה חמישה ימים והרבה יותר אז הוא יודע שקשה לו והוא יודע שלא טוב לו אבל הוא לא בהכרח יבקש עזרה

אם המשפחה רואה את הדברים האלה שזה בהחלט משהו שהוא קיצוני אז אז כן צריך לבקש עזרה, כן צריך לבוא ולראות מי הם האנשים שבקשר איתו יכולים לעזור ואיזה אמצעים נוספים א אפשר לתת לאותו אדם כדי לצאת מהמקום שלו. אנחנו קוראים לזה הרבה פעמים א הרב איתן קורא לזה אה חוכמת הייסוג. איך אנחנו משיגים את האנשים האלה שלא יכולים להביא את עצמם? אז יש כל מיני שיטות ש

כן ואני רוצה לשאול אם יש איזשהו תרגיל פשוט שאנחנו יכולים לעשות כשאנחנו חווים איזשהיא בהלה כזאת או חרדה לפני את יודעת ההסתגרות שלה כמה ימים כמו שאת מתארת כאן ברגע אולי של באמת של איזשהיא הכסרת פעימה כזאת של חרדה אם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות פיזית בשביל להרגיע את עצמנו

אז יש המון המון המון שיטות א חלק מהשיטות מדברות על נשימה לנשום לנשום נכון לנשום לעומק חלק מהשיטות מדברות על לעשית את המחשבה למקום חיובי למקום טוב א חלק מהשיטות מדברות על ממש לצאת מאותו מקום לשים מוזיקה לעשות את ההפך א חלק אומרות להתקשר למישהו שהוא מקורב והוא מכיר והוא יודע

יש המון המון המון שיטות שיכולות לעזור לאנשים כשהם חווים שמה משהו הולך ומדרדר, אבל זה עדיין בשליטה רציונלית שבן אדם יכול לבוא ולבחור. כשבן אדם כבר לא בשליטה והוא נמצא במצב של החושך נפל עליו והוא לא מסוגל לזוז. אנחנו אנחנו בקושי. אנחנו

טוב דיברנו לפני זה מאחורי הקלים כמו שאומרים על שגרה

ואמרת לי כמה שגרה זה זה חלק מהריפוי וכמה זה דבר מבורך אפרופו תרגילים שאנחנו עושים את זאת יודעת ומשהו במיד הצמק כשאמרת את זה כי לי מאוד קשה אם לנסות לחזור לשגרה בתוך המצב הזה אנחנו בתחילת שבוע פתאום אוסדות הלימוד של הילדים מתעוררים צריכים להיכנס למרחב הכל לזום הכל חייב מאוד לחזור לחזור לשגרה מאוד מהר בשבילי מדי מהר דווקא זה מכניס אותי ללחץ כל הפעילויות שאנחנו רואים ברשתות ובכל מקום תעשו עם הילדים תצרו תבשלו תפו עוגיות לא בא לי בא לי לשבת על הפינה בספה זה תקין מה יש לך להגיד על זה

אה אני שמחה שהשתמשת במילה בא לי א כי בא לי זה בעצם משהו שקשור לרצון

הרצון שלי כרגע זה מה שאני רוצה להתעסק איתו לא מעניין אותי הרצונות של מישהו אחר לא מעניין אותי אותי הצרכים של מישהו אחר, מעניין אותי אני. יש רגעים שאפשר לעשות את זה ויש רגעים שאנחנו אמהות או שאנחנו מטפלות או שאנחנו נותנות שירות באיזשהיא דרך או לא רק נשים אלא גם גברים כמובן ואין לנו את הזמן לעשות את זה ומתוך בחירה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לדחות את הצורך הזה. זה עוד הפעם עניין של באמת להיות מסוגל לעשית את המחשבה מהרגע הזה עכשיו לבין ההשלכות של איך זה איך זה הולך לפגוש את הסביבה ו ואני חושבת ש

אני שואלת באמת בעיקר א א בקשר לילדים שאנחנו כמובן כולנו פה בתפקיד אתה אומרת תפקיד אמהות תמיד נמצאות בתפקיד של באמת לנסות לשמור על הילדים ולנסות באמת לבנות אצלם איזשהו חוסן איזשהי עמידות לכל התקופות המסעירות האלה שאנחנו עוברים יחד איתם. ובאמת אה את יודעת יש איזה הנחה רווחת כזאת שבאמת צריך מיד להפשיל שרבולים ולהיכנס לאיזשהיא מתכונת אחרת שעכשיו אנחנו בבית סדר יום וכל מה שזועק אלינו מכל פינה ואני שואלת אם זה בסדר גם לשחרר. קודם כל סדר יום זה אחד הדברים הכי משמעותיים שיכולים לעשות לבן אדם סדר פנימי, שקט פנימי, כי הוא יודע שיש

תקופה לזה, זמן לזה, זמן לזה, זמן לזה, זה בסדר. אפשר להחליף את הזמנים בתוך המסגרת של מערכת, כמו מערכת שעוד בבית ספר אפשר להחליף את השיעורים. אה, זה מאוד עושה גם לילדים במיוחד זה עושה להם איזשהו סדר. כשאנחנו נמצאים במקום של מקום אמופי כזה שאין לו אין לו סדר, אין לו גבולות, אז אנשים הולכים לאיבוד. אנשים הולכים לאיבוד. ולכן גם עם החיילים שלנו אנחנו מאוד מאוד משתדלים להחזיר אותם לאיזשהו סוג של שגרת חיים שכוללת קצת עבודה וקצת התנדבות וקצת משפחה וקצת טבע וקצת פעילות כזאת ואחרת. אנחנו מאוד א משתדלים שהם יחזרו לשגרה בונה,

אולי לא אותה שגרה שהייתה להם קודם, אנשי הייטק או את יודעת כל מיני מקצועות שונים, אבל בהחלט לבוא ועוד קצת קצת לחזק את עצמם דרך

איזה מסלול חיים כי החיים החיים ממשיכים, הטראומה קרתה בנקודה מסוימת, אבל אנחנו לא רוצים לאפשר לטראומה לנהל אותנו

והרבה פעמים הטראומה משתלטת על לזה קוראים פה פוסט טראומה.

כן.

אפרופו ראיתי משהו מאוד נחמד שמי שהיא כתבה באחת הקבוצות שטראומה כותבים את זה טרמ. אז ט היא הפרידה. ט זה טוב ומיטיב. ראו זה בואו נראה בעיניים נחה מה אנחנו עוברים או בגלל שבחוכמת הקבלה ראייה זה חוכמה. בואו נתעלה מעל המציאות הזאת. ומה ה זה מעם. אז גם טראומה מגיעה אלינו כדי שלפחות ממה שהיא אומרת ואני קצת מבחינה מקצועית מסכימה איתהכן

נתעלה מעל המציאות הנוכחית הזאתי ונעשה טיפ טיפה מעבר שבסופו של דבר אנחנו בהשכחה פרטית באמת אנחנו רואים מה שהמדינה הזאתי עוברת בשנתיים האחרונות זה באמת א

ניסי ניסים

אז עוד מעט באמת אני אשמח לפרק איתך כמה שאפשר באמת את הנושא הזה של אמונה ומלחמה מה והשגחה פרטית ואיך זה עוזר לנו ומחזק אותנו. אבל קודם אני רוצה להגיד שלום לאורחת שלנו מהבית יהודית נומן נמצאת איתנו היא דיגי שלום יודית מה שלומך

אלן בסדר ברוך השם

אה אני רק אציג אותך לצופים יודית היא דיג'יי מרקידה ומפעילה בבת מצוות ובמסיבות לנשים באירועים לנשים א וראיתי ששיתפת ככה מהלב כמה היומן העמוס פתאום מתמלא בביטולים וכמה זה זה לא פשוט. אנחנו כאן עוסקות בחוסן א ובביטוי הרגשי של כל הדברים האלה ואני אשמח א לקבל ממך ככה את השיתוף שלך א על הימים הלא פשוטים האלה של באמת אני מאמינה גל של ביטולים וטלפונים כאלה שלא מבשרים טוב עבורך.

נכון. אז א מיומן ממש מפוצץ שהיה לי זה חודש אדר זה החודש הכי מבוקש להפקות למסיבות לבת מצוות כאילו באמת ש אין יום זה בוקר ערב בוקר ערב ופשוט מיומן מפוצץ א הכל ניתחה עכשיו לא רק ניתחה גם טל זאת אומרת א כל הזה של פורים אין מה לעשות עם זה לא יכול להידחות אז זה פשוט בוטל לחלוטין א עזבי את זה שזה הקטע הכלכלי אבל כל ה כל ההכנות לפני זה לקנות את כל האביזרים, זה ללכת, זה לעשות, זה להשקיע ופתאום אין עבודה א ואנחנו כעצמאיות זה בכלל קטע שהוא בעייתי בגלל שזה הקורונה ואחר כך עוד פעם היה את המלחמות וכאילו כל פעם זה כאילו נתקע עלינו

מה שהוא חדש מתרגש עליכם ובאמת כל אני חושבת הנושא הזה של תרבות של פני, של בידור. זה המקום הראשון להיסגר ולהינהל.

נכון? אולי

בכל אופן את משתפת בחיוך ומדברת על זה ככה בפתיחות ואותנטיות. אני רוצה לשאול אותך מה מה נותן לך חוסן בימים האלה? מה מחזק אותך?

אז מה שנותן לי חוסן זה באמת הקטע של האמונה. זאת אומרת אני מאוד מאמינה שהכל הכל הכל זה משמיים ובן אדם צריך להודות על הרעה כמו שהוא מודע על הטובה. א אני מנסה לעשות לעצמי כמה עוגנים ולהגיד כאילו מה יעזור שאני אכנס ואני אתחפר מתחת למיטה ואני אהיה בדאון זה לא יעזור זה פשוט לא יעזור זה כאילו עוד יותר א יעשה יעשה לי לא טוב אז נתתי לעצמי את היום הראשון אמרתי טוב אני לא עושה כלום אני שוכבת במיטה שעה וחצי שעתיים מתחת לכרית מתחת לשמיכה בסדר וזהו ואז אמרתי אוקיי בוא ננצל את ה את הזמן הזה זה לדברים שאני לא מספיקה ביום יום, שזה אם זה להכין עוד מוזיקה יותר יותר מקצועית, אם זה לשווק את העסק בעצם בצורה עוד

פעם להכין סרטונים לאחר כך, אה לשווק את העסק גם סתם ככה בכללי, כאילו להמשיך לשווק אותו כי בעצם א מה שקורה כל אלה שדוחים את האירועים אז הם דוחים את זה לאחרי פסח וכאלה אז היומן מתמלא וכאילו ויש אנשים שאומרים אוקיי לא נסגור בוא נסגור אחרי פסח זה לא בדיוק נכון כי אז גם לא יהיה תאריכים. אז אני חושבת וגם מה שעוד לי מאוד מאוד עוזר זה הקטע הספורטיבי.

אה אין יום שאני לא עושה ספורט ולא משנה באיזה צורה, כאילו המכון כושר היה סגור ארבעה ימים אז פשוט זה הליכות בחוץ. א זה יש לי מלא מלא מלא משקולות בבית ודברים לעשות בבית, אבל לא לוותר על זה כי זה בעצם זה מה שנותן לנו את את החוסן ואת הכיף ואת ה ואת השגרה הזאת שכאילו פשוט אה אין אני אני אומרת כולם אומרים לי אבל מה אבל כאילו אין כסף עכשיו אין זה ואין זה אין אוקיי אבל מה יעזור שתתבאסי זה לא יעזור זה בעיניי כאילו אני שמה מוזיקה רוקד שערה זה אולי לא פופולרי

כי כולם כזה בדאון וכאילו מה נעשה עכשיו וזה וזה וזה וזה וכאילו 100 סיבות למה להיות עצובים ולמה א נכון באמת כאילו אני משתתפת אני אומרת תהילים אני מתפללת אני הכל אני על החיילים שלנו ועל כולם ובאמת אבל מצד שני אני אומרת מה זה יעזור שנהיה בדאון זה לא יעזור גם כשהולכים למקד אז אני מביאה אנרגיות ולשמוח ולרקוד וזה זה מה שעוזר

אני חושבת שנתת לנו כאן בלי להתכוון כלים מעולים בעיקר באמת כמו שאת אומרת לעצמאיות שפתאום נמצאות באיזשהו חוסר עונים נורא גדול

נכון אז גם את הזמן שנתת כבר למדתי כמה כלים של איי ישבתי ולמדתי לעצמי כמה כלים שלי כאילו להשתדרג ולעשות דברים שאחרים בזמן הזה פשוט תקועים אה א קטע

טוב יודית אני מתחילה להבין שאת באמת מהאנשים האלה ברשתות שאותי באופן אישי מכניסות ללחץ בטח כבר חצי בית גם מוכן לפסח

אה חלקית חלקית אבל זה גם זה נתן פוש לקטע של פסח גם פסח הנה אם אנחנו מדברים על זה אני כל שנה עובדת בחול בפסח בחוץ לארץ

כן

בנופשים המאורגנים הקשרים והכל נמצא בחוסר וודאות ענק

וזה סימן שאלה אחד גדול ואני אני מרחמת כאילו על המארגנים כי מה שקורה הכל נמצא כבר שם. זאת אומרת זה זה הבשר, זה הדגים, זה החלבי, זה הכל הכל הכל שם וכאילו ואי אפשר לדעת מה יהיה. אם השמיים יפתחו, אם השמיים לא יפתחו.

ו

את אומרת לא נשאר לנו רק להיות בשמחה ולהרגיע את עצמנו. זה הדבר היחיד שידחוף אותנו קד.

לשים מוזיקה. לשים מוזיקה ולרקוד. זהו. זה ה זה האופ

זה הפתרון מעולה יודית מה נאח שתחזרי מהר לשגרה שלך ושהיומן יתמלא שתקבלי פיצוי הולם על הימים האלה ורק טוב תודה רבה שבאת ושיתפת

תודה תודה תודה

אנחנו נצא עכשיו להתנחתה מוזיקלית קצרה ומיד נחזור פה לסוכרח עם מורית על כל הדברים החשובים באמת

אבא לא ישאיר אותי לב מכיר לי אור קטן בתוך הנ נצח אז אני לא מפחד מאף רק עליך שוב אני בורר כי אבא לא ישאיר אותי לבד תמיד דואג שהיה שמח גם אם זה הכל בדיבה מתוך התאומות אני צומע כפרת עוונות כל הקושי העיקר זה בנה לי את האופי הייתי על סף היה שנתקע בשיניים כמו טופי ראיתי בעיניים את היופי של הדברים הפשוטים באמת למדתי לסלוח ופחות מתקרב יש לבן ושחור ויש עולם בין לבין יש סיבה לקום בבוקר ולא מרמה על הסיטות שלי על הדמעות שלי על כל מי שאני

וכל הזמן הזה ידעתי אבא לא ישאיר אותי לבד משאיר ליור קטן בתוך הנצה

אז אני לא מפחד מאף אחד

רק שוב אני בורח כי אבא לא ישאיר אותי לבד תמיד אוהג שיצר מעם אם זה הכל בדיאבד מתוך הטאורות אני צומע אז לא ישאיר אותי

אבינו עבר החמן תראה עכשיו הכל מוכן קבל אותנו היום כאב בנים שווים הביתה

תבינו הברחמן גם אם לא עבדו במבחן בנים אנחנו כמו ילדים קוראים אליך אבא יודף פעם לא לבד יש לו את השם אחד שומע שהקורה לו מבקש סתם הודי על הכל כל להתגבר על כל לכשון ורקל על גבוה אל השמיים יש הודי אף פעם לא לבד

יהודי הוא לא לבד

אבא לא ישיב אותי לבד אין לי שמץ מהר אבל ביני לבין עצמי נותן מילה אני לא נשבע כמה פעמים הנשמה שלי מתגלגלת וכל פעם מחדש שוכח להיות מאושר להודות על הקטנות לאהוב את הבריות להעריך את העשרה שאני מקבל בהרמות להיות גאב מי שאני כי כל הזמן הזה ידעתי אבל לא ישיר אותי לודי אף פעם לא לפגש לו את השם אחד

שומח שקורה לא מבקש לא שב גם אם זה הכל בדיב מתוך התאומט אני צומע כי אותי אף פעם לא לבד

חזרנו אליכם אנחנו במשטר חוסן מיוחד א בעקבות הימים הסולרים שעוברים על כולנו אה ואנחנו א נמצאים כאן במסגרת מחלקת חושן א המחלקה של הידברות שעוסקת בחינוך שלום בית נפש א וככה אתם יכולים לפנות יש לנו צוות של מומחים שיענו לכם על כל שאלה ויתו לכם עצה טובה אחת מהמומחים נמצאת איתנו כאן אורי דולב פסיכותרפיסטית מטפלת א שככה נותנת לנו כלים איך לעבור את הימים האלה בצורה הכי טובה שאפשר א נגענו קודם בנושא הזה של אמונה אמונה ומלחמה אני תמיד משתפת שככה בימים הראשונים אחרי השבעה באוקטובר שבאמת הרגשנו שסוף העולם הגיע א ועברו עליי ימים לא פשוטים כמו הרבה מעם ישראל אני בטוחה וחברה אמרה מה הייתי עושה בלי האמונה

האמונה מחזיקה אותי וזה טלטל אותי מאוד כי אמרתי איפה איך זה עוזר לי עכשיו זאת אומרת אני מבינה שהכל מאיתו והכל מרצונו אבל עדיין אם הוא ירצה יכולים לקרות גם דברים מאוד מפחידים ולא נעימים איך זה מחזיק אותו אותי ומאז אני מסתובבת ומלקטת תשובות שככה עוזרות לי להשלים את התמונה המלאה ואני אשמח לשמוע ממךורית על ההתייחסות שלך במיוחד שאת מספרת שאת מטפלת בפסיכולוגיה ודית זה ככה תמיד מסקרן

אה כן אז קודם כל אני רוצה מאוד להזדהות עם מה שאת הרגשת כי גם אני הרגשתי את זה היה טלטלה נוראית א אני חושבת שמרביתנו היינו ב לא רק בשוק אלא באבל מאוד גדול

כן

אמ א והייתי צריכה לחזור הרבה מאוד פעמים ולומר לעצמי זה כנגד זה ברא אותם השם ברא את היצר הטוב ובראה את היצר הרע ברא את החיים וברא את המוות ואנחנו מוכרחים וחייבים כמצווה לבחור בחיים ובאיזשהו מקום א כשאתה נמצא בתפיסת עולם כזאתי אז אתה אומר אוקיי אני רואה רע אני רואה משהו שהוא לא תקין אבל אני רואה את זה ואני יודע שיש משהו מעליי, יש את הכוח האלוקי הזה שהוא מנהל את העולם. זה לא יעזור אם אני אהיה בשטח שמה, אבל הוא מנהל את הדברים האלה. אז באיזשהו מקום זה לא לשגת מאחריות. יש לי אחריות ותכף נדבר על מה האחריות שלנו כ

כמי שצופה מהצד או כמי שלא חווה את זה בקשקס שלו. אבל א אנחנו צריכים הרבה פעמים לרצות לראות שיש הרבה מעבר למה שאנחנו מסוגלים לראות פה בעולם הזה.

כן.

והרבה

זאת אומרת יש בוס גדול שמנהל את העניינים אז אפשר להניח עליו את הראש.

אפשר לסמוך על זה שהוא יודע מה הוא עושה. ואם קיצם של אנשים לצערנו בכאב רב הגיע כנראה שהוא יודע. אני זוכרת שאני זועזתי מאוד מהשריפה הגדולה שהייתה בכרמל ומהשוטרים שכל אסון המסוקים כל פעם לא הצלחתי להבין איך כל כך הרבה אנשים ציוותו אותם ביחד והיו צריכים לעבור את הדבר הזה ביחד אתה לא יכול לתת תשובות לדברים האלה זה לא בעולם שלנו לתת תשובות לדברים האלה יש משהו שהוא מעל איזשהו כוח עליון שהוא מעל הדברים האלה ולכן אמונה זה אם אנחנו מפרידים זה אימון להשם. אנחנו צריכים להתאמן כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן להחזיק בזה שיש דעת עליון. ולשמה אנחנו צריכים

תכף אני אשמח לשמוע בהקשר הזה גם על הסיפור האישי שלך, אבל בדיוק בהקשר הזה של אמונה ושל מה הפעולות שאנחנו עושים באמת בשביל לחזק את האמונה ובאמת בשביל להרגיע את עצמנו בימים האלה. אז הנה מיזם חדש ומרגש של הידברות שנקרא בו תהילים שבו בעצם אנחנו יכולים לקרוא תהילים ביחד, להתפלל, להתאחד כולנו יחד בקריאת התהילים. א הנה המספר שמופיע על המסך ואפשר ממש לסרוק את הקוד וככה לקרוא תהילים ביחד, להשלים ספרי תהילים, מה שבטוח יעזור גם לנו, ירגיע גם אותנו. מזכיר לנו את הקדוש ברוך הוא שממנו הכל וכמובן עוזר להצלחת ולהצלת עם ישראל. אז בואו נתאחד יחד באמירת התהילים. הקוד, הבר קוד שאתם יכולים לסרוק מופיע על המסך. את

שיתפת אותי שאת חוזרת בתשובה הורית. אז באמת מעניין מאוד בהקשר הזה המעבר בין לא לחיות כל הזמן בצל האמונה לבין כמו שאנחנו רואים אותך עכשיו והצורה שבה מדברת על האמונה.

אמ שניט אחת אני כבר אתייחס על זה. אני רוצה להתייחס לנושא של תהילים.

כן. בעקבות המלחמה גם אני הייתי מאוד מאוד בתוך התהילים וכשקוראים את התהילים מתוך א פרספקטיבה אחרת, מתוך פחד על האנשים, על העם, מתוך א זעזוע עמוק, מתוך כאב, אתה קורא את התהילים ואז בעצם פתאום דברים מתחילים להתבהר, דברים מתחילים להראות אחרת. את הזעקה של דוד המלך להשם אתה כל כך מתחבר לזעקה הזאת וזה כל כך נותן לך כוח הביחד הזה ביחד הזה כי הרבה פעמים כשאנחנו באמת בחרדה או בתחושות לא נעימות אז הבדידות גם נכון נותן משחקת פה הרבה תפקיד

נכון אז אז זה בדיוק בדיוק המקום הזה של הבחד הזה כשמישהו נמצא בחרדה בהתקף חרדה אנחנו לא מנסים להזיז אותו משם אנחנו יושבים לידו צמודים אליו אומר לו אנחנו אנחנו כאן, אנחנו איתך, עוד מעט זה יעבור, עוד רגע.

כן. דק. ובכלל את יודעת, אנחנו נותנים פה בסוף הרבה כלים פרקטיים. זה נחמד. יהודי דיברה על להדליק מוזיקה ולרקוד ודיברנו על שגרה ועל לנהל סדר יום ולקום ולעשות. וגם הטהילים אני חושבת וכמו שאת אומרת זה כלי שעוזר לנו להרגיש את הביחד הזה ומקום לפרוק ולהרגיש גם שאנחנו פועלים ואנחנו עושים משהו למען עם ישראל. גם אם אנחנו בבית עם הילדים או בכל מיני מצבים שאנחנו פחות יכולים לצאת להתנדב או להילחם. עכשיו חשוב לי גם לעלות עוד איזשהיא נקדה שהיות ויש לנו היום המון אנשים חיילים שהם פוסט טראומטיים הקצב שלהם השתנה והרבה פעמים א במיוחד בכבישים אנחנו רואים שמישהו נוסע נורא נורא לאט זה יכול באמת לשגע אנשים ואנחנו צריכים לנסות להיות יותר עם סובלני אנחנו צריכים יותר להכיל את זה שיש בינינו אנשים שהם לא פצועים בגוף

אבל יש להם פצע מאוד מאוד עמוק בנפש אנחנו צריכים להיות יותר עדינים יותר סובלנים, יותר מכילים ולא שיט יד. ואם אנחנו רואים מישהו שיוצר בצד הדרך ולא יודעת הראש שלו עייף או משהו כזה לעצור לשאול, אתה צריך עזרה לנסות לברר אם אנחנו יכולים להיות בעזר.

כן. בשביל שאנשים לא ירגישו לבד.

כן. כי הרבה פעמים, כמו שאמרנו א דברים כאלה קורים כשאתה לבד ואז כשאתה לבד אין מי שיוכל לעזור לך. ולפעמים אנשים האלה יכולים להיות במסיבה או ברכב שנוסע בכביש הומה. אבל עדיין הם מרגישים את הלבד הזה. אז זה מאוד מאוד משמעותי.

חשוב.

חשוב.

חזרה אליי חורית.

א החזרה בתשובה שלנו הייתה שלי הייתה אה אני חושבת שלפני משהו כמו למעלה מ-15 שנים ש פתאום הרגשתי חיסרון מאוד מאוד גדול. הרגשתי שהחיים האלה מתקדמים לאןשהו אבל לא מתחברת למה שקורה. אז את אמא ואת עובדת ואת הולכת לעבודה ולי היה משהו מאוד מאוד חסר והתחלתי לחפש מה חסר לי וגלגולים גלגולים איכשהו הגעתי לשלב שהבנתי שהתחלתי לשמוע שיעורי קבלה אצל הרב יובל אשרוב

ומשמה כבר הדרך הייתה מאוד מאוד ברורה לי שיש אמת אחרת מהמציאות הזאתי ושאני הולכת לחפש אותה ואני הולכת א למצוא את מה שחסר לי. אני הולכת למלא את את הכלי הזה שהוא חסר. אני הולכת למלא אותו.

עסקת בתחומים האלה של הנפש עוד לפני?

כן.

כן. והכל היה שיטות את יודעת מה שלמדים אותך במכללות באוניברסיטה ופה פתאום

אתה לומד לעבוד עם הלב. אתה לומד לעבוד עם האישיות שיושבת מולך. אתה לא נכנס למסגרות של ככה צריך, זה השלב, אלה השאלות, זה הסדר, אתה פשוט זורם עם האישיות ואתה לומד להכיר את מי שיושב מולך.

יפה. וכשאת אומרת באמת פסיכולוגיה יהודית, איך זה בא לידי ביטוי ככה בפרקטיקה?

אמ שבפרקטיקה אנחנו מתייחסים המון פעמים לכל מה שקורה א בתורת ישראל ובכלל בתנ"ך כולו. וכשמישהו אומר שקרה לו כזה וכזה דבר, אנחנו יכולים להגיד, וואו, אתה מקיים את דבר התורה. א אתה ממש משפט לקוח מתוך התורה.

כן.

אמ,

יש הרבה פעמים שאנשים מגיעים עם כל מיני סיפורים שהם מורכבים מאוד ואז אנחנו מוציאים בתוך מבאות במדבר. אתה נמצא בדיוק בשלב של המסע הזה והזה. שם קרה כך וכך. אנחנו כל הזמן, עם ישראל נמצא במסעות

והמסע שלנו זה להגיע לאמונה השלמה.

וככה גם אני הגעתי.

יש אולי חיילים, אני חוזרת לנושא הראשון שדיברנו עליו, חיילים בטראומה או בפוסט טראומה שהם דתיים, שומרי מצוות שאולי נרתאים לגשת א לחוות האלה שסיפרת לנו עליהם. לא רוצים, את יודעת, להתקל בדברים שאולי יהיו להם בעיה איתם מבחינה הלכתית. יש מענה לחיילים שומרי מצוות?

אה, בהחלט. אנחנו כל המרכז שלנו בעצם הוא מרכז שהוא א שהוא די א בדרך השם בכללותו. גם הסעדה שלנו היא הסעדה מאוד מאוד מדוקדקת. א וגם עכשיו אנחנו עוד אותו עומדים לפתוח קבוצה נוספת של חוסן שבעצם זה חבר'ה של עדיין בשלבי הכרה של משרד הביטחון או כאלה שהם לא רוצים הכרה של משרד הביטחון הם רוצים להמשיך את החיים שלהם אבל הם זקוקים לאיזשהו איסוף לאיזשהו איזשהיא קבוצה שהם יוכלו לחוש משויחים אליה וזה גם עוד קבוצה שעומדת להיפתח אצלנו

יפה יפה. אזורית אחרי הכלים הרבים שנתת לנו הפרקטיים באמת להתמודדות בימים האלה והידע הרב אני רוצה לשאול לסיום אם יש איזשהו מסר שאת רוצה להעביר לצופים לפני שאנחנו נפרדות. אז א אני חושבת לגבי החיילים קודם כל העירות והאירנות של המשפחות יכולה להיות מאוד מאוד מסייעת למי שעוד לא מבין שהוא נמצא במקום שהוא קצת קריטי כי אפילו לא קריטי אלא הולך ומדרדר כי בסופו של דבר כשהמשפחה באה ו ומציאה לאותו אדם תשמע אתה קצת מגזים א מה אני פתאום מגזים אני בסדר, אני יש איזשהו תהליך שצריך לעבור ואנחנו יכולים אולי לפעמים לעזור בתהליך הזה. אה וכן בהחלט גם ל לאוכלוסייה שהיא שומרת מצוות בהחלט יש לנו מענה שהוא ראוי. א לגבי

אזרחים טראומה כמו שאמרנו יכולה לקרות לאו דווקא מאירועים צבאיים. יכולה לקרות לתאוונת דרכים חס וחלילה או כל מיני מצבים קשים. לא להשאר עם זה לבד. לחפצע לבד

זה זה לא מאחוריי זה עדיין מלווה אותי ולפעמים זה משתלט עליי ולכן באיזשהו מקום אני מאוד רוצה שאנשים יוכלו להרגיש שזה נכון להם לבוא ולבקש עזרה

מקסים תודה רבה אורית דולב על הידע הרב שנתת לנו ועל הכלים ושנדע ימים טובים שקטים ובטוחים

אמן ואמן כנהי רצון

אנחנו נצא להפסקת שיר נוסף ומיד אחר כך אנחנו ממשיכים

אה זאת שפה גדולה ישבי כל המים עולים על גדותיהם טוב שאני לא מפחד לטבוע טוב שיש בי תעוזה איזו מאומה גדולה יש בי רעש גדול פחד אלוהים טוב שאני לא נבה לשמור אם אני מקשיב כולם מנצחים טוב לי טוב לי אך טוב לי עוד פעם רק תהילים טוב לי איך שטוב לי איך טוב עוד שיר השירים בימים הארוכים העצובים קורסים וזה עושה לי אני משלך אוגן במים סוערים בלילתשבורים קרועים כותב שירים וזה עוזר איזה מלך מי שכתב את תהילים איזה פירוד גדול יש בי כולם מפחדים לכן כולם יורים טוב שיש לי אורך רוח טוב שיש בי אמונה איזו נשמה גדולה יש בי אורגנוז אלף אלפים בדיוק לנקודה שבאתי עם האור של כל החברים טוב לי טוב לי איך טוב לי עוד פרק תהילים

בימים הארוכים עצובים קורא פסוקים וזה אני משליך אוגן ומים סומו ללתשבורים הקרועים כותב שירים וזה עוסר לי איזה מלך מי שכתב את ההילי הלחתשבורים הקרועים כותב שירים וזה עוסר

איזה מלך. חזרנו למשדר המיוחד שלנו. א כאן אנחנו מנסים לתת לכם כלים, לתת לכם ולי כלים לעבור את הימים המורכבים האלה. א מספר הטלפון שלנו מופיע על המסך להודעות הוואטסאפ שלכם אם יש לכם שאלות א לתהילה שתכף אני אציג אותה שהיא אחת מהמומחים של מחלקת חושן. של הידברות, חינוך, שלום בית ונפש, תהילה אינבל, מטפלת רגשית, מטפלת בחרדות. שלום וברכה ותודה שבאת אלינו בימים לא פשוטים אלו

אה איך באמת הימים האלה הרבה הרבה חרדה שצפה,

נכון? ואת אומרת לי, החרדה היא פשוט משנה צורה כל פעם. היא היא קיימת אצל אנשים והיא משנה צורה בהתאם למצב.

נכון?

תפרטי לי על זה עוד.

כמו שאמרתי לך לפני כן, ההתעסקות שלי ברובה בקליניקה היא דווקא עם מה שנקרא רווקות מעכבות זיווג ונשים שהם התגרשו פעם אחת או שנייה וכן עדיין רוצות להקים בית. אז נושא החרדה חוזר ועולה שוב ושוב. ואני רואה בכלל א משהו משותף בכל עניין החרדה כמו שאמרתי הוא לובש צורה זה עניין של לבוש זאת אומרת חרדה זה משהו באמת פנימי שכולנו חווינו אותה בצורה כזו או אחרת ביחוד אנשים שגרים ממדינת ישראל אין מה לעשותכן

ואני רוצה רגע שנייה לעצור לפני שאנחנו נותנים את הפתרונות כי כן צריך להגיע לפתרונות מה עושים בזמן הזקה וכולי

א אני רוצה רגע לקחת קצת צעד אחורה ולהסתכל רגע עם אופן בציפור מה שנקרא חווינו את התקופה של הקורונה לאחר מכן היה שביעי לאוקטובר ואז היה באזור יולי אוגוסט שעבר את ה-12 ימים ועכשיו שוב אנחנו בסיבוב הטילים

כן זה חוזר על עצמו לגמרי בדיוק דיברתי על זה שיש לי א ילד בן 6 וחצי

שהוא לא מכיר שגרה ארוכה לאורך חודשים הוא כבר מחכה כל פעם לאירוע הבא זה הזוי

בדיוק אז השאלה הראשונה שאני רגע רוצה שנייה רגע לעצור ולשאול אם אני מסתכלת על עצמי לפני תקופת הקורונה או אם אני ילדה קטנה זה קצת קשה כך כן אבל אנחנו בתור מבוגרים או אפילו נערות איך אני אחרי השביל לאוקטובר מה לקחתי מהתקופות האלו כי תשימו לב השם יתברך הוא לא עושה שום דבר סתם הוא לא סתם בא לתר אותנו הרי לפני לפני שהעולם נברא היה כתוב שהקדוש ברוך הוא היה בורא עולמות ומחרבן

אז הוא לא משעמם לו זאת אומרת יש איזשהו משהו את יודעת גם כשהעולם נברא כתוב העולם היה טוב ובואו ווח אלוקים מרחף את בן תום. זאת אומרת שיש משהו לטו הזה, זה כמו תדר כזה, יש משהו לברוא עולמות, להחריב, אנחנו עוברים אותו. אז בוא נסתכל קודם כל רגע לראות אם לקחנו משהו מאותה תקופה, ההיא ההיא לא לקחנו אז בוא נראה מה אפשר קודם כל כן לקחת.

איך אני קודם כל ממנפת את התקופה הזו? ולכן ה דיוק הוא קודם כל בשאלה שנשאל, כי כל שאלה שאני אשאל, התשובה שלה תהיה בהתאם לשאלה. אז אם אני רק אשאל איך אני שורד את התקופה הזו ואיך אני לא גם את זה אנחנו תכף נדבר בעזרת השם

או איך אני לא נכנסת לחרדה או איך כשיש כבר הזעקה וצריך לפעול בזמן מה אני עושה שזה גם בסדר זה שאלה אבל אחר כך היא קטנה

כן

בוא נשאל איך אני יוצאת מהתקופה הזו חכמה יותר חזקה יותר שמחה יותר

צומחת יותר

בדיוק בוא ניקח נמנף כמו שבחגים אנחנו לוקחים תקווה ושמחה ורוגע וכולי להמשך א מה שנקרא קובי השם יחליפו כוח אז גם פה אני רוצה רצה לשאול את זה. אז זה דבר ראשון. קודם כל, רוב האנשים יגידו, מה לא אפשר לחשוב על זה וכן לקחת אונות? דבר שני, אני רוצה להתמקד לפני שאני נכנסת לעניין החרדה במשהו שהייתי רוצה קודם כל להפחיט, זאת אומרת מסכים למשל,כן

דיבורים פחות נעימים, כי הרי זה לא באמת ישנה את מצב הטילים ואת המצב של איראן. זה לא באמת ישנה. אז קודם כל אני רוצה קצת להפחיט מצד אחד דבר כזה. דבר שני, אני רוצה לחשוב מה אני רוצה לעצמי להשיג בתקופה הנוכחית. עכשיו, זה מאוד מאוד שונה אם את רווקה, בת 14, 15, 18, בת 20, תקופת שידוכים. לבין אם את אישה שרק התחתנה ואולי בהריון, לבין אישה שעם ארבעה, חמישה, 10 ילדים, כולנו יכולים לדעת שלא כל דבר אנחנו יכולים להשיג בתקופה הזאת. צריך לשמור על כמה עקרונות בסיסיים. אחד

לא להיות בביקורת כלפי עצמי ולא לנסות להשיג את הירח או עכשיו יש כאלה שאומרות לי טוב את יודעת מה אני באמת לא בן אדם סבלני יש לי הזדמנות לעבוד על מידת הסבלנות שלי ביחוד עם הילדים

לא פחות זה לא הזמן

פחות לקחת על עצמך מטלות גדולות לימים האלה

בדיוק פחות לקחת את אבל מה אבל יש הזדמנות הילדים פה כן הילדים פה אבל הילדים גם מחוץ למסגרת וגם הבית עובר טלטלה וגם באמת יש איזשהו אירוע ביטחון וני שהוא מסכים

כן ואנחנו גם בחוסר ודאות את יודעת זה לא תחום בזמן אנחנו לא באמת יודעים מתי זה יגמר המצב כל כך משתנה מה שהוא מלחיץ בפני עצמו

בדיוק אז דבר ראשון שאנחנו רוצים רגע לקחת שזה מתאים לכולנו לכל סוגי האוכלוסייה לא משנה גברים נשים וכמובן אנחנו נערות אמהותבר סבתותכן

אז דבר ראשון להפחיט את הביקורת מעצמי ולהשתדל להפחיד את הביקורת גם מאחרים כי זה זמן שהביקורת מאוד מאוד עולה

כן

בייחוד עם הילדים מול הבעל וגם גם לא לנסות להגיע לירח זה אחד. דבר שני כן טכניקות שהן מפחיטות חרדה אבל לאו דווקא בזמן הזקות וכולי ונגיע לזה מוזיקה. מוזיקה עושה פלאים פשוט לשים אם יש איזה בוקסה קטנה כזאתי רמקול קטן זה לשים מדי פעם כשאפשר בין הזומים ובין ה את יודעת לשים מוזיקה שקטה אם יש ספוטיפיי או אם יש כל אחד יש לו את הזה שלו ויוטיוב לשים מוזיקה שקטה פרקע בעדינות פחפוך מים זה עובד אינסטנטלי ממש אנשים לא חושבים על זה זה פתרון שפסית עובד לך על המוח כמו שאם אני אשים תחשוב אם אני אשים עכשיו מוזיקה מעצבנת כזאת חזקה אז זה ירגז אותך את אפילו לא תדעי למה

כן

אז אותו דבר טיפ מאוד מאוד פשוט וקל

דבר הבא זה שוב זה לא מתאים לכולם נתחיל עכשיו להיכנס לפרה פרה מה שנקרא קודם כל רווקות רווקות רווקות אומרות לי

עכשיו אני גם ככה לא נשואה ועכשיו אני בתוך הבית וגם ככה אני עצובה ואין מה לעשות ואין גם דייטים ואין שידוכים את הבדידות הימים האלה

בדיוק זה מגביר את הבדידות אז מה אני אומרת אם השם עשה את זה ככה אי אפשר להילחם הרי אי אפשר להילחם אז מה אנחנו אנחנו עושים אני אומרת לה תחשבי על משהו אחד שמאוד מאוד היית רוצה ואת כל הזמן דוחה אותו כי את עובדת או את בכל ה בכל הדבר הזה של השידוכים האינסופיים שלא נגמרים אז מי שאחת אמרה לי את יודעת דווקא יש לי איזה חמישה שש קילוגר שאני נורא רוצה לרדת אבל אני עובדת מאוד קשה ואני גם סטודנטית אמרתי לה הנה אז זה הזמן אז את יכולה להתאמן כל יום לא משנה אם יש סטודיו אם אין סטודיו את יכולה להתאמן יש יוטיוב יכולה להוריד א א שיעורים את יכולה להתאמן כל יום וזה מתאים נגיד לרווקה את נבינה לא באמת או מיש אמרה לי

את יודעת תמיד רציתי א לכתוב ספר מישהי שיש לה סיפור חיים מאוד מאוד מעניין אז אמרתי לי את רואה זאת תקופה טובה לכתוב ספר שוב אם את רווקה או אם את מישהו עם ילדים גדולים לא מישהו שמי את המטלות שלך למצב שלך

בדיוק אבל לקחת משהו ולמנף את המצב הזה ותקשיבו תמיד יש זה אין לזה זה פשוט מדהים זה אפשר תמיד למנף כל מצב עכשיו נגיד נשים שהם עם ילדים כמוני עם ילדים קטנים לא משנה אם הבעל נמצא או לא נמצא או מישהו שהיא גרושה או אלמנה, לא משנה, יש ילדים קטנים, התעסקות אחרת לגמרי. דבר ראשון שאנחנו רוצים לעשות, אגב, זה באמת מתאים גם בכלל לכל סוגי האוכלוסייה, לנסות לשמור כמה שיותר על שגרה, כמה שזה קשה.

כן, דיברנו על זה מקודם. סדר יום.

בדיוק. סדר יום. אני באמת מעדיפה בגלל שהילדים הם בשיגעון, אני לא יודעת איך אצלכם, אבל אצלי אנחנו כולנו משפחה היפראקטיבית ילדים עוד יותר, אז אנחנו עושים ספורט בבוקר. עכשיו לפעמים היו אומרת לי אין לי סבלנות עכשיו אין לי סבלנות לעשות את זה אז אני אומר לה תשמעי אין לך סבלנות לעשות את זה אבל הפתרון הזה של אפילו תשים להם רק מוזיקה שמחה סמבה כזה היא אחר כך תתרום מאוד מאוד לרוגע שלהם אז כדאי אפילו אם אין לך כוח לעשות איתם לשים להם איזה פליי של מיוזיק כזה שמתנגן ופשוט לקפוץ לקפוץ לקפוץ להשתולל להשתולל להשתולל כי זה משהו שמאוד קשה להם ילדים בלי מסגרת הם לא מבינים יש להם חרדות יש להם שאלות אז זה דבר אחד

לעשות לעשות ספורט בכלל לכל אחד מאיתנו אני ממציאה מאוד בתקופה הזו לעשות ספורט מי שיכול לעשות ספורט כל יום זה מבורך זה גם בכלל כל מי שהיה מגיע לי עוד בעבר רק נטו לחרדה תמיד הייתי אחד הדברים שהייתי אומרת זה ספורט

אבל אירובי עם הרפיה לאחר מכן תרגול של נשימות ואכילה של פחמימות מורכבות בארוחת הבוקר באזור 10 11 בבוקר כולם יודעים מה זה פחמורבת זה לא זה לא סתם שאומרים את זה זה מאוד מאוד משקיע שותת לנו כלים פרקטיים א מדויקים

כן כן כן זה מאוד מאוד עוזר מאוד

אה אם רוצים להיכנס קצת ככה לגעת במה עושים בזמן אה א בזמן של חרדה אז קודם כל כמו שאני אומרת תמיד כדאי לדאוג שיהיה פחות חרדה זאת אומרת פחות מסכים מוזיקה שקטה שמתנגנת על הבוקר להתחיל עם הוצאה של אנרגיה ויש אנדורפינים וכל הכימיה הטובה הזאתי שמשתחרת לנו בגוף מרגיעה בסופו של דבר את הגוף כמו אחרי פעילות ארובית ואחר כך עושים קצת מתיחות ובכיף. אבל בזמן בזמן יש לנו טכניקה שה טכניקת נשימות שהיא מאוד מאוד ידועה. זה נקרא טכניקת קופסה. אם אני לא טועה אם זוכרת נכון שלוקחים שאיפה סופרים נגיד בערך עד ארבע מחזיקים את האוויר שוב נגיד בספירה של ארבע ואז מוציאים שש בספירה של שש הכוונה ואז נגיד לוקחים עוד פעם נשימה ככה בספירה של שש נגיד עוצרים לששניות ו משחררים שזה

את ממליצה בזמן החרדה עצמה בזמן ההזקה או

זה אני ממליצה זה אני ממליצה בכלל לעשות אם אפשר כמה פעמים ביום אבל בזמן הזקה גם זה מאוד מומלץ עכשיו מה אנחנו עושים זמן הזקה עם ילדים קטנים אוקיי

אז אנחנו קודם כל ברגע שיש את ההזקה לא קופצים

זה קודם כל בדרך כלל לא יודעת איך אצלכם אבל אני מקבלת התראה הרבה לפני ואז לפעמים או שיש הזקה או שאין נכון יפהכ

אז ברגע שאני רואה שהיא הולכת להיות התראה אז אני באה לילדים בנחת ואומרת להם יכול להיות שיהיה לנו עוד מאוד הזקה. אמא קיבלה הודעה. אתם רואים איזה יופי. אנחנו לא מופטעים אפילו, אנחנו אפילו יכולים. עכשיו אם הילדים מתחילים לקפוץ לא. להפך אני מושיבה אותם רוצים לקום נותן להם. לא.

סיימו לאכול.

מוזמן והכל בנחת.

כן. סיימו לאכול. עכשיו אין לכם מושג כמה ישפעה לאמא, אמא, אבא. כמה השפעה יש לנו לקטנים האלה. כל ה כל ההתפתחות הרי של האמון וביטחון בעולם נבנת רק מהקשר עם אמא ואבא. ראיתי על הקטנה בת השנתיים שהיא מזדכפת מיד בהתראה ובהזקה היא מריצה את כולם למעמד עד שהיא לא רואה שכל הבית ריק היא לא רגועה.

וואו. זה פשוט הם מתרגלים למציאות כזאת כל כך מהר,

נכון? ולפעמים אנחנו כאילו אומרים אה יופי מסתדרת כאילו איזה יופי אבל פחות המסתדרת הזה הוא לא כל כך טוב אחר כך את מבינה מתכוונת אנחנו דווקא כן רוצים להיות במצב של ילד הרי הוא כזה חולמני נכון שאת קוראת ככה בדרך כלל כשאין נזקה אז את תקראי לה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם והיא לא תבוא כי היא עדיין בתוך העולם ה

אם היא כבר הגיעה למצב שהיא תק

דרוחה

היא דרוחה זאת אומרת זה דבר טוב זאת אומרת ה היא פיתחה מנגנון הישרדותי כזה או אחר מה שנקרא כדי להתנודד עם המצב צריך להכניס נחת יותר.

כן. להפך. לתת לה כן לשחק. לא להגיד לה בואי בואי מהר. לא, ממש לא. ואז אחר כך שאנחנו הולכים א למעמד אנחנו בדרך כלל עושים קולות של הצפירה גם כי הספירה היא מאוד מאוד לא נעימה. הצופר הזה מאוד לא נעים.

אז אנחנו מחכים אותו אז אנחנו עושים כזה עושים כזה עושים איזה צחוק,

מקלילים את זה, תוקעים מחת בבלון הגדול הזה.

מקלים, בדיוק. אנחנו עושים וכל אחד עושה אנחנו כל אחד כאילו עושים תחרות מי מחכה את זה יותר טוב ומשדרג את זה אז אחד מתחיל לעשות מוואלים ווהקטנה מתחילה לעשות או כאילו היא באופרה וממש עושים את זה ממש כזה א צחוק ואז שמגיעים אנחנו אוהבים לעשות פרק צא א

שזה המזמור האהוב עליי

הילדים שלי יודעים אותו בעל פה מגיל מאוד קטן א מאחר באמת יש בו א גם בצורה מפורשת וגם בראשי תיבות וגם בצורה מוסתרת את כל שמות המזיקים בתוך בתוך הפרק הזה וגם את השמות של א מה שנקרא המלאכים השמות קודש ששומרים עלינו קודם על התהילים וכמה זה כלי שמחזק אותנו א וגורם לנו ככה להתאחד בימים האלה ילדים הרבה פעמים שואלים הרבה שאלות כמובן כל אחד בהתאם לגיל שלו יש את אלה שאת יודעת מתאבססים על העניין ולא משחררים והרבה פעמים אני מוצאת את עצמי טוהה א כמה מידע לתת כי תמיד מלמדים אותנו לא להסתיר דברים ולא לא ככה לשנות דברים א בשביל הילדים, אבל בכל אופן כמובן שהאינפורמציה צריכה להגיע בצורה מסודרת שמתאימה לגיל שלהם.

בדיוק. אז אני רוצה לגמר באמת בעניין הזה יש פה זה קצת תלוי משפחה, את יודעת כמו חינוך

שזה תלוי תרבות, תלוי משפחה. כל משפחה יש לה את היכולת, את הרצון לחסוף יותר או פחות.

אז יש פה קצת את המנהד הזה שכל משפחה תעשה קרות עיניה. כן,

יש כאלה שמאמינים יותר, אנחנו קוראים לזה חינוך בית מרכחת ויש כאלה יותר כמוני שמאמינים יותר את הילדים שיוחיו את המציאות האמיתית, מה שנקרא, אבל איפשהו כולם איפשהו נעים ברצף הזה.

וכמובן שזה מאוד מאוד קריטי להיות להיות חשוב ולזכור את הגיל של הילד. כי הרי אם יש ילד או ילדה נערים נערות בני 16 17 הם כבר לא צריכים לשאול, הם כבר יודעים הכל.

אז אנחנו בעצם יותר מדברים בשאלה הזו. אני מניחה שאת פונה יותר לילדים הקטנים יותר, בני שנתיים, בני ארבע, בני שש, ככה גיל הרח יותר.

אז מה שאני את האמת לומר שאני הקטנה שלי היא בת ארבע ואני אמ לא בדיוק אומרת לה בדיוק את האמת. זאת אומרת אני לא אומרת לה עכשיו מפגיזים אותנו בצילים.

אני אומרת לה שאנחנו נמצאים כרגע במצב של מלחמה. ואני אומרת לה שאנחנו זורקים טילים לכיוון האויבים שלנו וכדי שאנחנו לא ייפול רסיס או משהו כזה יש לנו כיפת ברזל והסברתי לה מאוד יפה מה זה ואז כל פעם שיש הזקה אז היא כזה היא רוצה לפחד ואז היא אומרת לי לא כיפת גרזן תשמור עלינו אז היא אומרת לה כן כיפת גרזן ואז אני אומרת לה שפשוט זה נוגע כמו בבילייארד ואנחנו פשוט שולחים את זה לכיוון הים זאת אומרת אני לא בדיוק אומרת לה שמתקיפים אותנו אני לא רוצה שילדה בת ארבע תדע שאנחנו מותקפים הילדים הגדולים יותר שלי יודעים שכן אנחנו במצב של מלחמהכ

וצריך הרבה להתפלל עם ישראל ואני שואלת אותם איפה אנחנו בגלל שודי הוא עולם קטן אז איפה איפה אנחנו בתור בתור יהודים יכולים לראות איפה אנחנו נלחמים ואיפה אנחנו אלימים ולראות איפה אנחנו יכולים אולי טיפה קצת לא הרבה טיפה להשקיט את המקום הזה כדי שזה באמת בעזרת השם ישפיע על כל העולם

המלחמות הפנימיות שלנו של כל אחד בתוך עצמו זה מביא אותי באמת לשאלה כי דיברת על זה מקודם בנגיעה, אבל זה מאוד מעניין על המקום הצומח הזה מתוך המשברים.

אה, איך אנחנו יכולים לדאוג באמת לצמוח מהימים האלה, שזה יזכר לנו כמשהו שבנה אותנו ולא חלילה להפך. אז יש יומן קטן שאני עושה כזה לכל ילד ושוב זה לא אני לא מכריחה לכתוב בו אבל אנחנו ככה ברגעי כיף כזה אנחנו כותבים היום הראשון איך הרגשתי איך התנהגתי ואנחנו כזה עושים כזה רויו ואז אחרי לא תמיד לא כל יום רושמים אבל עדיף כאילו כן לתת לזה התייחסות פעם ביום ואז אנחנו גם רואים את ההתקדמות ככה אני עושה את המדגם בקליניקה שיש לא משנה מה אנחנו עובדים תמיד יש לנו איזה כזה היומני האישי זה מאוד חשוב כי מה קורה זה מצחיק כי האדם הוא תמיד זוכר את מה שלא טוב כן את החסרה אפילו מתוך רצון להשתכ מה שהוא וואו את הקברת

דרך שבר הוא שוכח כי הוא כבר רוצה אנחנו יודעים מפסגה לפסגה מחיל לחיל ואז אנחנו מסתכלים ואז אני אומרת י תראי איזה יופי לפני כן הייתי צועקת ובורחה לדגיד הקטנה שלי בתחילה הייתה מאוד בוכה וצועקת עכשיו כלום מקסימום היא עושה ככה שגם זה קשה לי לראות אבל צריך גם לתת מקום להכיל גם את זה וגם אנחנו נו אגב בתור הורים אני אישית מאוד קשה לי לראות חרדה וזה בגלל שאני גם מטפלת בחרדה וגם אני עצמי בחיי ממעברי חיי חוויתי חרדה בעברי לא אוהבת את הרגש הזה אף אחד לא אוהב אותו

אז לי אפילו עצמי קשה לי לראות

כשהילדים שלי בחרדה זה משהו שהוא מאוד מאוד לא נעים לי וגם פה ההורה צריך להסתכל ולצור רגע ולהגיד האם אני יותר רחמנית מהקדוש ברוך הוא

וואו

זה טוב אגב, הנקודה הזאת החשובה כל כך שאת אומרת עכשיו היא לא דווקא בהקשר של חרדות. הרבה פעמים אנחנו מנסים למנוע מהילדים שלנו לעבור רגשות שליליים ודברים לא נעימים באמת מהצורך שלנו לגונן עליהם ובגלל דברים שאנחנו עברנו.

נכון נכון נכון. ובאמת כל אחד יעשה את הבדק בית שלו. איפה הוא קצת מדי מגונן כי כמו שאתמד אומרת זה את לא יותר רחמלית מהקדוש ברוך הוא ואם הוא שם את הילדים שלך בקונסטלציה המסוימת הזו אז יש לזה סיבה. עוד משהו שצריך לזכור בתקופה הזו שכולנו עוברים אותה ולכולנו קשה וכמה שזה לפעמים אנחנו מתפרצים ו אנחנו כולנו קשה לנו וכדאי לנסות לשמור על כמה שפחות מריבות ומחלוקות בתקופה הזו

כן להוריד את הביקורת כמו שאמרת קודם

להוריד את הביקורת להוריד את העצבים כי זה מאוד מאוד קל עכשיו כי לא ישנים טוב

ולא אוכלים טוב אין שגרה ולפעמים הפרנסה נפגעת ולפעמים השלום בית נפגע ניסה מתוחה להיות השאלה הבאה שלי כי דיברת באמת על זה שאת מטפלת הרבה בנשים שהן בודדות כרגע אבל

לא יודע אם בודדות אני לא אוהבת את המילה בודדה לבד

כן זה גם הבחנה שאנחנו עושות

אני לבד בדיוק אבל אני לא בודדה

כן

לפעמים את יכולה להיות בתוך זוגיות ולהרגיש הכי לבד

נכון אז

אז באמת בהקשר הזה רציתי לשאול גם לגבי את מטפלת גם בזוגות א האם זה ימים שהם קשים יותר מאתגרים יותר את הזוגיות שאולי שנינו בבית ביחד כל הזמן או להפך אנחנו מנסים לג'נגל בין עבודה לילדים שנמצאים בבית וכולי.

כן. יש יש משהו יש כאילו אני לא רוצה להגיד החמרה יש הגברה של התלונות הרגילות למשל אתה לא עוזר לי מספיק או אתה לא נמצא מספיק בבית או למה אתה נשאר בעבודה? הרבה פעמים הגברים באמת בורחים גם לפעמים אם האישה נגיד שמות

כן בדיוק לא נגיד בעלים או הגבר הוא פשוט אני חייב לעבוד מישהו חייב לעבוד לפרנס ביחוד זה קל לעשות את זה כשהאישה לא עובדת אבל גם לפעמים גם אם האישה עובדת הגברים לפעמים קשה להם יותר והם הולכים אז מה לעשות זה לא יעזור שאני אתלונן כי הרי זה לא ישתנה אם הוא כבר יצא מהבית הוא כבר יצא מהבית

אפשר לנסות בזמן שאני

לוקחת נשימה עמוקה וכמה קל לדבר על זה מהצד כשאת בתוך הסיטואציה לא תמיד את לוקחת שום נשימה גם אבל כן לזכור את זה

ולנסות לבוא בדרך אחרת כמו שהם מלמדים אותנו בדיוק בשלום בית על ארוחת ערב כשהילדים כבר ישנים במקרה הזה לא כשיש התראה גם אם את ממש רוצה לדבר ולהגיד וואי מאוד מאוד רוצה כך וכך ו

משהו שאני אומרת אותו לכולם ובייחוד לנשואות עם ילדים קטנים זה תמיד אני אומרת כי זה באמת אין מה לעשות נשוא נשאות עם ילדים קטנים זה יש איזה התמודדות וכל אישה תגיד לך את זה לא פשוטה נשואות עם ילדים גדולים יש כאלה שאומרות לי את יודעת ילדים קטנים צרות קטנות ילדים גדולים צר גדולות אבל עדיין

מבחינה טכנית אני חושבת שזה הרבה יותר אינטנסיבי

בדיוק בדיוק טיטולים וזה ולאוכל ילד עצמאי הוא כבר עצמאי אז אול יש מורכבות בנפש ולא אנחנו מרגישות משהו אני רוצה להגיד משהו עיקרון מאוד חשוב שאגב אני חושבת שכל איש שאת צריכה ללכת איתו אנחנו הרי נשים אנחנו כן זה גם בני אדם כמובן כן אני פונה לקהל הנשיית

גם אם את רווקה, לא משנה באיזה סטטוס את, אבל ביחוד אם את נשואה עם ילדים קטנים, לא לשכוח ולא להפסיק לעשות דברים שעושים לך טוב ולא לוותר על זה כי אף אחד לא יתן לך את הזמן על זה למשל, אני למשל מכורה לספורט ואין מה לעשות וזה ידוע ואף אחד לא יקח לי את השישה אימונים שלי בשבוע גם בתקופה הזו

אז איך עושים אני עושה הכל אני אביא חברות שישמרו על ילדים אני אקח אותם אני אעשה הכל כדי לא לקח שלכאורה זה נראה לא חשוב בימים האלה את אומרת זה חשוב מאוד

אני חושבת שכל אחת יודעת בדיוק מה חשוב לה יש כאלה שיש להם את ה את הכוסטה עם קריאת ספר בלילה שהיא חייבת לא לוותר או את המפגש עם החברה אנחנו גם החברות לא מוותרות פעם בשבוע מפגש באחד הבתים זה פשוט לא לוותר על זה כל אחת עםעם עם איך אני אומרת כל אחת עם השיגעון שלה ואדם צריך מאוד מאוד להכיר את עצמו ולא לוותר על זה וזה יש כאלה אומרות מה אבל הבית אבל הבית יהיה הרבה יותר טוב אם את תתני לעצמך את שאת זקוקה לו, את תהיי מלאת אנרגיות ושמחה ולא ממורמרת ועייפה. זה תמיד מדהים אותי שכאילו כלומרות אבל אני אבל בכל מקרה אני אבשל ואני אכבש ואני עם הילדים זה לא

את צריכה את הדלק לעשות את כל הדברים האלה

לא לוותר ביחוד בתקופה הזו

אה אתה יודעת אנחנו מדברות הרבה על חרדות זה משהו ששאלתי גם את אורית מקודם אבל אני אשמח לשמוע גם מה את אומרת הרבה פעמים אנחנו לא באמת יודעים מה ההגדרה של חרדות מתי זה נורמטיבי וזה בסדר ומתי אני אוחד הסובבים אותי באמת במצב שכבר צריך עזרה צריך טיפול צריך לפנות לאנשי מקצוע יש לך לתת לי איזו הבחנה כזאת על ההבדל בין מצב נורמטיבי לבין חרדה אמיתית

א קודם כל אני אקתים וימר שאני לא מאבחנת לכן מבחינה מקצועית אני לא יכולה להגיד אני יכולה להגיד לך מה שנדת בתור מטפלת בתחום הרבה שנים אבל זה חשוב להבין כי רק באמת אדם שהוא מאבחן כמו שיש להבדיל פסיכיאטר שהוא עובד לפי הDSM ואז הוא יכול להבחן כי יש דבר שנקרא יש הפרעת חרדה ממש

כן

וכמו שיש הפרעות אחרות מה שכן צריך להבדיל יש אנשים שהם בחרדה עצומה אבל הם עדיין עדיין תפקודיים. אז זה אני כן רוצה לתת סימת לב לזה. לפעמים יש לנו ילד בבית, אני מדבר, אנחנו מדברים בתור אמא או שהוא מאוד מאוד תפקודי, אבל בלי שנשים לב הוא הוא בחרדה עצומה ואיך אפשר לראות את זה? OCD, הפרעה אובסיבית, כפייתית הוא פתאום מסדר את הדברים. נגיד אני ראיתי פעם בתקופה עם הבן שלי שכל פעם מישהו אחר עורך את השולחן ופתאום ראיתי אותו עורך את השולחן ושם את המזלק ואת הכפית ואת המפית והזזתי את זה בכוונה כדי לראות מה הוא עושה ואז הוא ראיתי שהוא מזיז את זה חזרה אז הבנתי שמתחיל לו אסי אז הבנתי שהוא בתקופה של חרדה ולא יכולתי לדעת לא היה שום סממן

OCD זה משהו שבא בעקבות חרדה

OCD זה הפרעה אובססיבית כפייתית שהיא נובעת כתוצאה מחרדה

והחזרתיות הזו שאנחנו עושים יש כאלה יש בכל מיני דרכים לשטוף את הידיים או לסדר את המפית כמו שצריך או לסדר את ה את ה יש כאלה את התפילין או את הפאה או את משהו כפייתי

למה זה משהו שאני יכולה לשלוט בו ואז בעצם כאילו אם יש משהו אחר שאני לא יכולה לשלוט בו שהוא גורם לי פחד או או את התחושה הלא נימה או החרדה אז בזה אני יכולה לפחות לשלוט אז אני עושה אותו שוב ושוב ברגע שאני עושה אותו שוב ושוב זה כבר צריך להדליק לי קצת נורא אדומה

כן הבחנה החשובה שנתת פה זה שאזה ילדים או מבוגרים שהם מתפקדים

כאילו הכל בסדר למה את צריך לטפל בזה אבל את אומרת יש משהו מאוד גדול שמאיים עליהם מבפנים

כן ומשהו חשוב שאיך לא אמרתי אותו בכלל שחשוב מאוד לדבר בתקופה הזו דאגות בלבא אישיכנה אז נכון אחת הפרשנויות זה גם יסיך אותם מליבה אבל זה לא הזמן בייחוד לאמא עם ילדים או לאישה עם הבעל או לא משנה בת ואמא לפעמים אנחנו נמצאים במעמד עם סבא סבתא דודים כל אחד איפה שהוא נמצא

מאוד מאוד חשוב לדבר לדבר עם הילדים אה לא תמיד הם מגיבים בצורה פרונטלית ככה מילולית זה הגדולים יותר הקטנים אפשר לשחק איתם כמו שעושים באמת אני לא מטפלת בילדים אבל אני מכירה את הכלי הזה

לתת להם לצייר אה או לתת להם לשחק עם כל מיני בובות וכל מיני שיש שם הכל יהיה גם את החיילים ויהיה גם לא יודעת בובות ברבי והכל ולראות לאן הם פונים ואם אנחנו רואים שהם לוקחים את ה דווקא בוחרים מתוך אם יש בבית כן שוב אם יש מתוך השלל צעצועים לוקחים דווקא את ה את הנגמש ואת החייל ועושים פה פה כזה בצורה קצת אגרסיבית אז אנחנו נראה את המצוקה של הילד זה בקטנים

ואז אפשר לדבר על זה ואז אפשר גם לשחק את זה לראות איך אנחנו באים כאילו למקום מוגן דרך משחק דרך ציור גם דרך ריקוד אני אוהבת לשים לבנות שלי א כשאנחנו נמצאות הבנות לא בזמן למד שכולם ביחד הגברים וה נשים מה שנקרא אמ אני אוהבת לשים להם מוזיקה של ריקוד כזאת נעימה ואנחנו רוקדות מחול זה מאוד מאוד משחרר את הנפש ואז אני רואה איך היא את יודעת ככה אם היא מתחברת לא מתחברת אם היא רוצה לרקוד משהו קצת יותר אגרסיבי דרך דרך הריקוד אני והתנועה אני גם יכולה לראות איפה היא נמצאת

אני רק רוצה לחזק את ידייך שבאמת לאנשים שעוסקים בתחום הזה של הטיפול מאוד רגילים אלה שיח רגשי בבית ולדבר עם כל אחד מבני הבית על הרגשות שלו ואיך הוא חווה את הימים האלה ואת השערות האלה אבל לא כולם בנויים לזה באופן אוטומטי יש אנשים שאולי אוהורים שחושבים שדווקא אם לא נדבר על הדברים ונתנהל כאילו הכל כרגיל ולא נפתח ולא נסיח כמו שאת אומרת אז הדברים הסתדרו אבל תמיד צריך להורר כמו שאת אומרת את הרגשות שלנו ולדבר עליהםכ אז אפשר אולי באמת להגיד איזשהו משהו קודם כל אני רוצה להגיד לך דווקא אני בתור אשת טיפול שאני גם לגמרי א מאבד בדת את זה הרבה פעמים בתקופה זו ו הקולות עולים בבית וזה שאדם הוא איש טיפול נכון

זה נותן לנו הרבה יותר כלים אבל זה ממש לא עושה אותנו חסידים לשום דבר לא לרגשות לא נעימים ולא למידות לא טובות וכולי

היא נותן יותר כלים אין ספק יש יותר מודעות שיותר כלים דוגמה עכשיו למשחק שאפשר לעשות עם ילדים גם אנשים שהם מאוד מאוד קשה להם לדבר או התקשורת או משהו עם ילדים קטנים לוקחים בקבוק

שתייה לימונדה לא משנה ויש פקק ויש מכירה את זה מסובבים וזה כמו אמת או חובה אז יש שאלה ותשובה ואז ההורה מן הסתם א אם מגיע אליו השאלה אז הוא יכול לשאול מה הכי היית רוצה שיהיה היום או שאלות פשוטות מאוד איך אתה מרגיש עכשיו או אפילו אם לא איך אתה מרגיש יותר מדי עמוק אז א אה כשעולה הזקה מה אתה מרגיש אפילו הורים שאין להם שום ידע ושום רצון לידע בתחום הזה ואין להם כוח להיכנס ועכשיו להיכנס לכל מיני סדנאות יכולים פשוט לעשות משחק מאוד פשוט וגם יפתעו מאוד מהשאלות שהילדים ישאלו אותם זה עולם הומלות.

זה חשוב באמת לשוכח ולתקשר את מה שעובר עלינו.

כן. אם אפשר לשוכח אז בכלל טוב. כמו שאמרנו היומן הקטן הזה יומני האישי זה מאוד מאוד בעיניי זה כלי מאוד חזק לכל ילד אצלי יש יומן ו

יפה.

מה עושים כשילד לא רוצה להשתתף? את יודעת בלמידה מרחוק. זה כל פעם משהו שקורה אחרי כמה ימים. א אם זה בטלפון או בזום ופתאום מתוך הימים האלה שקצת אין להם התחלה וסוף כמו שדיברנו קודם. חייבים להצמד ולחזור לנושא הזה של לימודים והרבה יותר קשה ללמוד מרחוק. הילדים שלי ממש מתקשים בזה. זה לא כיף להם בשום כיוון. האם לשחרר מזה או כן לנסות להקפיד על איזשהו סדר יום לימודי גם בימים האלה?

אני אישית אומרת חנוך הנהר על פי דרכו. תמיד יש גם אצלי בבית אני רואה תמיד יש כאלה שהם יותר אסופים ויותר מושמעים כמו בכלל ביום יום. תשימי לב שזה גם ביום יום ויש כאלה שפחות. צריך לראות קודם כל שאין עניין של חרדה כי כשיש עניין של חרדה אז החרדה עצמה היא גורמת שאדם נמצא במצב של חרדה זה מצב של פייט אופליט הוא לא רוצה לעשות כלום

כן

רק לאכול תקים ולהשתולל ואז מה שקורה אז אני מלכתחילה אני מורידה לא ממתקים כמו שרוצים גם שעות מסך אין שעות מסך יותר מביום רגיל אין אצלי דבר כזה וכמו שביום רגיל שאני רוצה לעודד אותם ללמוד או להתכונן למבחן יש א מה שנקרא אפשר לעשות על המקרר כזה לוח של נקודות חיוביות ובסופם איזה פרס קטן ובאמת לתגמל ואז לאבד את הכללים ואת הגבולות שלנו בימים האלה

לא אבל קצת אולי לתגמר לתגמל יותר מה שנקרא

ובאמת גם חנו חנוע על פי דרכו ולפעמים באמת צריך קצת לשחרר אין מה לעשות לא לגמרי אבל כי הילד גם בוחן גבולות אבל מצד שני אם את רואה שהילד כל כך בהתנגדות ואת רואה שהוא ממש זה לא יעזור גם להילחם איתו איפהשהו זה מנהד כזה אבל כן אני מאוד בעד שיטה של נקודות וציונים זאת אומרת של נקודות חיוביות מה שנקרא אנחנו טולים על המקרר ואז יש פס בטח ולשאול אותם מה היה עוזר לך

אה להתמיד ולעשות את זה גם לא ארוך מדי לעשות את זה יומי שיהיה איזה ציפור יומי כי קשה להם להחזיק הקטנים במיוחד

כן אה אני חוזרת רגע למה שסיפרת לי בהתחלה על הקליניקה א על הנשים האלה שלבד כמו שאת מציינתן תני לנו ככה סיפורים מהקליניקה שנתחבר יותר. אני יודעת שרווקות מאוחרת זה משהו שקיים בימים אלו ביתר סעת. נכון? הכמות גדלה. את רואה נשים כאלה יותר שפונות לקליניקה שלך?

כן. אני אגיד לך משהו שאני חושבת אם אנחנו נכנסים לנושא הזה שזה הבייבי שלי. זה הנושא אהוב עליי ביותר למרות שעסקתי בפסיכיאטריה בכלל בהתחלה והנושא הזה אהוב עליי ביותר. גם אני בעבר שלי חוויתי את זה. חוויתי רווקות מאוחרת וגם התחתנתי והתגרשתי והתחתנתי עוד פעם זאת אומרת אני אני כל מה שאני הניסיון שלך

כל הניסיון מעבר ללימוד אני רוצה להגיד איזה כיף שיש לי הזדמנות לתת מסר שהיום כולם מפוחדים הרווקות מאוד מאוד מפוחדות והם רשימת מכולת מאוד מאוד גדורה ואני רוצה כל כך להגיד להם תדברו עם נשים נשואות כל מה שאתם כותבות פה זה ממש לא משהו שאחרי הנישואים צריך להתמ מתמקד במידות טובות. זה לא משנה אם הטלפון שלו בדרגת צינון כזו או אחרת. תאמיני לי תוך כמה חודשים מהנישואים זה לא ידבר עלייך. זה כאילו כל כך לא מחזיק מים והם לא מתחתנות בגלל דברים כאלה. גברים בכלל אני לא נכנסת כי אני מתעסקת בשידוכים ברוך השם לשם שמיים כבר 17 שנה.

לכן יש לי נגיעה גם עם גברים שרוצים להתחתן. הם בכלל אני עדיף שלא ניכנס. זה בכלל מורכבויות שאני לא יודעת. כל אחד יש לו איזה מסניס בראש וגם האמא המושלמת וגם א אז אני מדברת על נשים לזרוק את הרשימת מכולת ללכת עם הלב שלך כמו שהרב מרדכי אליהוזל אמר את הטוב תקרב את הרע תרחיק והטוב בעיניך תעשה ובאמת ללכת לחפש מידות טובות ומישהו לא איזה הוא ה ה מישהו שיהיה טוב אלייך שיהיה קשוב אלייך מישהו שאפשר לדבר איתו מישהו בוא נגיד במגזר הדתי חרדי אני מאוד ממליצה שיש לו רב שתכירי את הרב שהוא אדם שיכול להתכופף ולהגיד טוב הרב אמר זה ממש אני אומרת לך זה דבר

מעניין

זה חזק מאוד וגם אצל גרושות שהם התחתנו והתגרשו פעם אחת או פעמיים שהם נורא מפחדות ואפשר להבין גם למהכ

קודם כל לראות שהבית תקין כי כשהילדים לא מאוזנים הם הורסים פשוט את הזוגיות זה זה דבר שאני רואה שחוזר על עצמו שוב ושוב וגם שם מאוד מאוד חשוב להיות ות כי תמיד זה פרק ב' אז את בא עם הילדים שלך הוא בא עם הילדים שלו זה בכלל נהיה סמתוך מאוד מורכב לראות שיש שם הידברות שיש מישהו שמוכן לעבוד זה הכי הכי חשוב פחות רשימת מכולת יותר תקשורת ובלי כל מיני מה יגידו מה יחשבו איך אני חיכיתי עד עכשיו עכשיו אני אתפשר לא עובד ככה

וואו

גם ככה

מרתק זה באמת נושא מאוד מרתק

זה נושא הכי כיף שיש

כןכן כן, בעזרת השם אנחנו אני בהידברות אנחנו עוד מעט נעשה גם בזה בעזרת השם

כן אז אפרופו הידברות בואי נדבר שנייה למחלקת חושן שככה הלוגו שלה מופיע על המסך שאת חלק מהמומחים שלה א שעונים ככה לשאלות התייעצויות בנושאים האלה של חינוך שלום בית תחום הנפש בכלל

תני לי ככה דוגמאות לשאלות שאת מקבלת דרך המחלקה הזאת

אה עם רווקות מורכבות אותו בכלל באופן כללי

בכלל באופן כללי

אה הרבה דבר שעולה הרבה למרות שזה זו ההתמחות שלי אבל בגלל שאני עובדת המון עם נערות ונערות בסיכון אז המון יש נגיעה עם אמא עם אבא

א

קשר בין הורים לילדים

בדיוק הקשר בין הורים לילדים כל הזמן הולד וחוזר אנחנו נמצאים בדור מאוד מאוד מאתגר יש פער עצום גם בין אמהות שהם בנות 25 והבת שלהם כבר מתחילה להתבגר בת כבר היא לא יודעת הוא בת 267 והיא כבר ילדה בת 10 כבר גיל התבגרות מגיע. יש המון התעסקות על כל נושא הצניעות. זה דבר שאני רואה מאוד שחוזר על עצמו. יש המון מריבות והמון המון התעסקות בנושא של צניעות ותכנים. עכשיו אני הכי מבינה את זה בתור אמא רוצה ושלום לא שופטת. אני רק רוצה להגיד

הקשר ש שאני מדברת על אמהות. הקשר שאמא בונה עם הבת שלה הוא יקר מפז. הוא הדבר הכי הכי חשוב יותר מלבוש כזה או אחר. שוב, אני לא מדברת עם נערה פורקת עול, אבל גם לפני שהיא פורקת עול, כי זה דבר שבאמת אנחנו רואים היום. היום היה בני נוער חשופים לתכנים באמת לא נורמליים. אני אישית אצלי בבית א מאוד מאוד שמה לב למה מה הם רואים ומה לא. אנחנו גרים ביישוב מעורב. אז כ שהם די פתוחים אנחנו לא גרים מקום חרדי אבל עדיין אני מאוד מאוד שמה לב כי חשיפה לתכנים מה שנקרא לא טובים מה שנקרא לא צנועים יכולה לפגוע בנפש יחד עם זאת לא להתעסק יותר מדי בחיצוניות להתעסק יותר בפנימיות בקשר שלי עם הילדה זה מאוד חשוב כי לאורך זמן

אחר כך כשהן גדלות 14 15 16 וכולי וכולי הם יקשיבו לך אם יהיו אם אתם תהיו באמת יש אמא ובת יש דיסטנס אבל אה גם חברות טובות. החברות האיתנה הזו היא תביא לכך שהילדה כן תחסוף בפנייך את עם מה היא עושה. וגם חשוב מאוד שאם היא עושה טעות שהיא תדע שהיא באה ומספרת לך אותה. גם אם זה טעות

מאוד גדולה. ויש הרבה טעויות שהדור הזה עושה לצערנו

שהיא לא תקבל א תגובה מאוד קיצונית מאמא. אז גם אם את בפנים משתגעת להירגע. קחת נשימה

סתור כל הזמן שהקשר בין בין האמא לילד לילדה זה הדבר הכי חשוב ועליו אנחנו

מנסות לשמור בכל כוחנו

את יודעת לי יש משהו עם הבת שלי אניני אני אני רואה שזה שונה אני אני בכלל מאמינה בחנוך לנער על פי דרכו כי אני רואה שהילדים שלי הם מאוד מאוד שונים אחד מהשני ואני פשוט באמת גם בחינוך אני עושה כל אחד אני מחנכת אותו בדרך טיפה אחרת א ונגיד עם הבת שלי למשל גם יש הבדלים בין בנים לבנות בטחת תתחברי לזה.

כן.

נגיד יש לי בת שהיא בת עוד מעט בתע וראיתי שמתקופת המשנה שעברה שהיית שבילי לאוקטובר וזה נהיה יותר לחץ. אנחנו גם גרים ממקום בשומרון אז יש הרבה עיריות וזה ולפעמים יש מצב ביטחונים. קיצור ראיתי שיש קצת יותר מריבות ואז אמרתי לה תגידי איך אנחנו נגיע למצב שאנחנו לא רבות? מה נעשה? אז היא אמרה לי, "ת יודעת אמא, אם אנחנו מתחילות לריב, אני אומרת לך, אני עוצרת את זה ואומרת אני אוהבת אותך, או שאת עוצרת ואומרת אני אוהבת אותך, היא ציעה את זה לבד. ומאז אנחנו לקחנו את זה, זה כבר עברה שנה וזה עובד. כל פעם שאנחנו רואות שאנחנו נכנסות קצת למריבה, היא אומרת לי, אמא, אומרת לה אמרת לי, אני אוהבת אותך ישר אני באה מחבקת

אותה, אין מריבה. אין להרים את הכל, אין לריב. זה פשוט מדהים. זה משהו שהוא אז כל אחד יכול למצוא לו את ה את הדבר הזה שמחזיר אותנו. כן. וזה קצת נוגע בשאלה הבאה שרציתי לשאול אותך, באמת אם יש דברים מיוחדים שאנחנו יכולים להגיד לבני הזוג שלנו, לילדים שלנו בימים האלה, אולי דברים שמיוחדים דווקא לימים האלה, הלחוצים שאנחנו כולנו בבית ולא יוצאים הרבה בין הזקה להזקה.

תודה. תודה שאתה פה איתי.

כן.

תודה שאת איתי כאן. תודה שאתם חלק מהחיים שלי, שאני עוברת את כל הדבר הזה איתכם. פשוט להרבות בהכרת הטוב.

יפה. נקודה כל כך חשובה שאולי לפעמים אנחנו שוכחים.

ולקראת סיום. תילה, אני אשמח שתתני מסר לצופים שלנו בבית. נתת פה כל כך הרבה מסרים וכל כך הרבה כלים באמת פרקטיים וישימים לימים האלה, אבל אולי באמת מסר או מסרים אחרונים לפני שאנחנו נפרדות. אה אני ברוך השם זכיתי ללמוד מתורתו של רב אושר פריינד צמודה לתלמידה שלו רבנית פישר

והוא תמיד אמר יש לנו רק נשימה הוא אמר לא עבר ולא עתיד נשימה ובכאן ועכשיו הכל בסדר מה שאנשים חיים manפולנס אז באמת אפשר גם בזמן של הזקה ובכלל לנסות לראות רגע מה קורה פה אני בבית אני עם קפה ואיזה ביסקוויטים או איזה זה עוגת שוקולד והכל בסדר והכל זה רעשים חיצוניים ובעצם לא קורה שום דבר

להיות ברגע

להיות ממש ברגע לא לחשוב לא מה היה ולא מה יהיה

זה מביא אותי באמת לדבר גם מתחל אמונה דיברתי קודם עם אורית אבל זה באמת נושא שמאוד מעניין אותי איך הטיפול הרגשי ומה שקורה לנו בסטרס בלחץ בחרדות איך האמונה באמת יכולה להיות לנו משענת ברגעים האלה

אז אני מאוד ממליצה אה מה שנקרא לעשות התבודדות פעם ביום אפילו של דקה ופשוט להתחבר לשם דרכי. זאת אומרת השם הוא בתוכי או בתוך כל אחד מאיתנו ופשוט לדבר איתו לשים את היד על הלב

ואפשר את היד השנייה לנשים אפשר לשים באזור הרכב באמת זה נקודה שהיא חזקה ופשוט להגיד אבא

אני יודעת שאתה איתי תעזור לי תעזור לי להרגיש שאתה פה איתי ושומר ומגן עליי פשוט לעשות את זה וגם ילדים שהם לפעמים ב אפשר לקחת את היד לשים להם יד על הלב ולהגיד הקדוש ברוך הוא פה איתנו שומר עלינו ואמא פה איתך ממש ככה שמים יד והיא שמה עלייך ואת שמה עליה

והחיבור הזה מאוד חשוב כל הזמן להתחבר להשם

כן א כמו שורית אמרה לזכור שיש משהו גדול מאיתנו שיודע מה הוא עושה

בכל רגע ורגע

א ככה האמונה עוזרת לנו גם בזמנים קשים

בטח

א ואני רוצה ברשותך בדקה שנשארה לנו לסכם ככה כי כי קפצו פה הרבה כלים והרבה תוכן אז את אומרת מוזיקה לשים יודית מקודם ככה באה בשיחה בזום בתור עצמאית ודיברה על זה שהיא רוקדת הרבה. זאת אומרת גם אם לא בא לכם לרקוד שיהיה מוזיקה מרגיעה בבית.

כן. מוזיקה מרגיעה או מוזיקה מצחיקה. לחכות את קולות ההזקה כאלה. לעשות דברים מצחיקים פשוט לשחרר לכלי להזיז את הגוף. להזיז את הגוף

כן

ותפילות ותהילים והתבודדות ואמונה ובאמת לא לוותר על הדברים שחשובים לנו.

שגרה ולא לוותר וגם להבין שזו תקופה והיא תעבור על מה אני לוקחת ממנה. יפה מאוד. תודה רבה תהילה ענבל מטפלת שעזרה לנו ככה ל