"בעולם של פחד ומשטרת ק.ג.ב – הוא פילס לי את הדרך: ריבה רפפורט על השליחות שלה בעולם
מורן קורס פגשה את ריבה רפפורט, ושמעה ממנה על מסירות הנפש של אביה למען התורה והמצוות, על השליחות להציג את היהדות באור חיובי, ועל ההישג הגדול ביותר בחייה. צפו
פרקים בסרטון:
בשיחה עם מורן קורס, ריבה רפפורט מספרת על ילדותה במשפחת עולים מרוסיה שחזרה בתשובה, על מסירות הנפש של אביה ללימוד תורה תחת משטר סובייטי, ועל הדרך שהובילה אותה לעולם התקשורת מתוך תחושת שליחות להציג את העולם החרדי באור חיובי. השיחה נוגעת גם בגירושיה ובשאלה כיצד התמודדה עם הקושי מבחינה אמונית.
ילדות במשפחה רוסית חרדית
ריבה מספרת שהיא באה ממשפחה של עולים מרוסיה שחזרו בתשובה. הוריה עלו ממוסקבה לישראל לפני כארבעים שנה, לאחר שהכירו שם, כאשר אביה לימד את אמה עברית. היא מתארת את עצמה כמי שגדלה בתחילה בשכונה חרדית מהמיינסטרים בירושלים, ולאחר מכן עברה עם המשפחה לישוב חרדי יותר פתוח ואנגלוסקסי.
היא מדגישה שוב ושוב כמה אהבה את ילדותה במוסדות החינוך החרדיים, ומסבירה שלדעתה המוסדות בעולם החרדי בנויים מתוך כוונה לשמור על הילדים בסביבה סגורה יחסית לבית. היא מספרת גם שלא התגייסה לצבא בשל הרקע והערכים שגדלה בהם, אך מרגישה שהיום היא מבצעת מעין 'שירות' משלה כלפי החברה הכללית דרך עבודתה בתקשורת, מתוך רצון לפצות על כך.
שליחות להציג את העולם החרדי
ריבה מסבירה שהחליטה לבחור בתחום התקשורת מתוך רצון לספר על הצדדים היפים של העולם שבו גדלה, מכיוון שלדבריה חסרים יחסי ציבור חיוביים על המגזר החרדי. היא מתארת את עצמה כמי שממשיכה להרגיש חרדית גם כיום, ומסבירה שההגדרה העצמית שלה אינה נקבעת רק לפי האופן שבו היא נראית, אלא כוללת את כל מה שהיתה ועברה.
היא מספרת שכאשר שואלים אותה בתקשורת על העולם החרדי, לרוב מצפים ממנה לספר על קיצוניות ועל הפגנות, אך היא עונה שבעשרים וארבע שנות חייה כחרדית לא פגשה דמויות כאלה. לדבריה, יש לכתב כוח השפעה גדול לבחור אילו סיפורים להציג, והיא מוצאת סיפורים מעניינים וסקרנים מתוך העולם החרדי עצמו, מבלי להזדקק לקיצוניות כדי למשוך תשומת לב.
מסירות הנפש של אבא
ריבה מתארת את סיפורו של אביה שגדל ברוסיה הסובייטית וגילה בבגרותו שהוא יהודי, לאחר שבילדותו נרדף בבית הספר בשל חשדות סביב משפחתו. הוא החליט לחפש את האמת, חזר בתשובה ולמד תורה בסתר, בתקופה שבה לימוד תורה ואף שיחה על עניני יהדות היו תחת איסור על ידי השלטון הסובייטי. היא מספרת שהיו מקליטים דירות כדי לבדוק אם אנשים מדברים ביניהם על יהדות.
אביה נלקח למעצר על ידי הק.ג.ב לאחר שהתגלה שהוא מלמד תורה ועברית, ולדבריה הצליח לברוח דרך יערות רוסיה, אם כי הפרטים המדויקים של הבריחה עדיין אינם ברורים לה לגמרי. היא מספרת שמדי שנה בשבת חזון אביה חוזר ומספר את הסיפור במעגל משפחתי, וכי האירוע הזה הפך לחלק מרכזי מהזיכרון המשפחתי ומתחושת ההודיה שהיא גדלה עליה.
ריבה רואה בעבודתה שלה כמעין המשך של מסירות הנפש של אביה, בכך שהוא פילס עבורה דרך בתוך עולם של פחד ומשטרת הק.ג.ב, ועתה היא יכולה להיות מה שהיא מכנה מליצת יושר חיובית על העולם הדתי.
הדרך לעולם התקשורת
ריבה מספרת שמילדותה ציינו בפניה שהיא מתבטאת היטב ואוהבת להעביר מסר, ושזה חיבר אותה לתחום התקשורת. היא רואה בתפקידו של איש תקשורת אפשרות להחזיק את תשומת הלב של הקהל ולהעביר דרכו תוכן ואינפורמציה חיוביים, ומספרת שהתפיסה הרווחת לפיה הציבור מחפש רק סיפורים שליליים אינה תואמת את מה שהיא רואה בעבודתה.
היא מתארת את עבודתה כיום ככתבת תרבות ומגישה, ומסבירה שהגיעה מרקע תרבותי מאוד מסוים ונחשפה בתפקידה לתרבויות רבות ושונות. היא מספרת על חלום לחבר בין חלקי החברה הישראלית השונים, ומדגישה שלדעתה לתקשורת יש יכולת לחולל שינויים ממשיים בחיי אנשים, הרבה מעבר למה שיכול לקרות דרך חקיקה.
המשפחה והגירושים
כששואלים אותה מה ההישג הגדול ביותר בחייה, ריבה עונה שזו המשפחה שלה, ומספרת שהגירושים שעברה היו אחד הדברים הקשים ביותר שחוותה. היא מתארת כיצד באותה תקופה גם ויתרה על הזדמנות קריירה משמעותית, תפקיד של כתבת מהדורה בערוץ שאליו עברה, לטובת המשפחה.
היא משתפת שכאשר ידעה שייתכן שהיא עומדת להתגרש, כבר היה לה ילד אחד, אך החליטה להביא ילדה נוספת כדי שהילד הראשון לא יישאר לבד, למרות הידיעה המשותפת שלה ולבן זוגה שהנישואין עשויים שלא להימשך. היא מספרת שכיום, בגיל עשרים ושמונה, יש לה חלום לחזור לנקודה שבה תוכל להמשיך ולגדל משפחה גדולה יותר.
קבלה בעולם החרדי
ריבה מספרת שכל אחיה, פרט לה, נשארו חרדים, והם קיבלו אותה בחום מהרגע הראשון על אף השינוי החיצוני שעברה. היא רואה בכך דוגמה לכך שלדבריה העולם החרדי מתאפיין בקבלה רבה יותר ממה שמוצג כלפי חוץ, ומספרת שכאשר היא זקוקה לעזרה ברחוב, האינסטינקט שלה הוא לפנות דווקא לאנשים בעלי חזות חרדית, מתוך ציפייה שיעזרו לה בנכונות.
היא מספרת על כתבה שהיא עומדת לצלם על אירוע חגיגת תרבויות בברלין, שבו בני דתות שונות נפגשים לעשות הבדלה בבית כנסת אורתודוקסי, כדוגמה לפתיחות שהיא פוגשת בעולם החרדי. היא מציינת שלדעתה התדמית השלילית שמיוחסת לעולם החרדי בתקשורת הכללית היא תוצאה של בחירה להתמקד בקומץ קטן ולא מייצג, ומתארת זאת כעניין של אופן הצגה.
אמונה והודיה אחרי הגירושים
בתשובה לשאלה האם הגירושים קירבו או ריחקו אותה מהאמונה, ריבה אומרת שהיא מרגישה שהתחזקה, ומסבירה שגם בתקופות הקשות ביותר, כשאדם מרוחק אפילו מעצמו, יש בחירה להודות על מה שיש ועל מה שאין. היא מתארת את עצמה כמי שבוחרת לפרש כל חוויה קשה כצעד בדרך למקום טוב יותר שאליו היא מובלת.
היא מספרת על מקרה שבו מישהי אמרה לה דבר לא נעים באירוע חברתי, וריבה הגיבה בהודיה במקום בפגיעה, מתוך תחושה שהאירוע עזר לה להבין שעליה לעזוב את המקום. היא מסכמת שלדעתה אמונה היא פרשנות, ושאפשר לבחור בין הודיה לבין האשמה, ושהודיה מגדילה את תחושת השפע בעוד שהתמקדות במה שחסר מצמצמת את החיים לחומריות בלבד.
עיקרי הדברים
- ריבה רפפורט גדלה במשפחת עולים מרוסיה שחזרה בתשובה, ואביה סבל תחת משטר סובייטי בשל לימוד תורה בסתר.
- היא רואה בעבודתה בתקשורת המשך של מסירות הנפש של אביה, מתוך שליחות להציג את העולם החרדי באור חיובי ומגוון.
- למרות שינוי חיצוני באורח חייה, היא מתארת קבלה חמה מצד משפחתה החרדית ומהעולם החרדי בכלל.
- הגירושים שעברה היו אתגר משמעותי, אך לדבריה דווקא חיזקו את אמונתה ואת תפיסתה את החיים מתוך הודיה.
- היא מאחלת לעם ישראל יותר אהבה וקבלה, ומתארת אותן כ'מוצר' הנצרך ביותר.
שימו לב, הסיכום הארוך נוצר באמצעות בינה מלאכותית. יתכנו אי דיוקים.
זה הכי חרדי לקבל אותך מהרגע הראשון ואני אומרת כל הזמן עכשיו לחברים שלי החילוניים בכל מקום שאני נמצאת בעבודה שלי אם אני מרגישה שליחות לספר להם על הצד הכל כך מקבל במגזר הזה כמה שהוא נראה לא מקבל ריבה רבורט היקרה מה שלומך
שלומי מצוין בטח שאני פה לידך עם כל האנרגיות הגבוהות שלך ואני טוהה לעצמי איך יכול להיות שהיא היום אחרי הראשון לספטמבר מורן כל כך אנרגטית אבל האנרגיה של מורן היא לא אנחנו לא נבין אותה לעולם רק ננסה לחכות אותה אז איך אני לא אחייך תגידי לי
אז עכשיו באמת א אני אשאל אותך את השאלה המתבקשת מאח גז בוא תספרי לי קצת על הילדות שלך ואחר כך נדבר על מה שאת עושה עכשיו שזה ממש קונטי ככה למה ש איפה שהיית
כן ממש א אז אני בעצם מגיעה ממשפחה רוסית חרדית שיש בערך אחת כזאת בישראל וזאת המשפחה שלי. א כמו שאנחנו יודעים שרוסים הם אנשים שפחות מאמינים. הדת שלהם זה יותר השכלה ופחות אלוהים כאלה או אחרים. א אני גדלתי בקריית יערים בטנסטון. בהתחלה א ההורים שלי הם חזרו בתשובה. הם עלו ממוסקוה לישראל לפני קרוב ל-40 שנה. אבא שלי הוא ממש חזר בתשובה ביום בעיר בגיל 20 קם והחליט שהוא רוצה לחיות חיים בעלי ערך
כן כן כשבמהלך החיים שלו הוא אפילו הוא לא כל כך ידע שהוא יהודי והוא היה מאוד נרדף בבית ספר כי היו קצת חשדות סביב המשפחה שלו שאולי הוא יהודי ואז מתי שהוא גילה הוא החליט שהוא ככה רוצה לחפש את האמת והוא חזר בתשובה ויש יש לו סיפור מאוד מאוד מרתק על איך הוא לימד תורה בתקופה שהיה היה אסור א והוא אפילו הוכנס לכלא במוסקווה על ידי הכגבה
בגלל שהוא לימד תורה נפש
כן אז אני באה ממשפחה שממש חרפה את נפשה א למען היהדות ואז אבא שלי עלה לישראל ויחד עם אמא שלי הוא הכיר אותה במוסקוה הוא לימד אותה עברית והם חזרו ביחד בתשובה ם עלו לישראל ואז בעצם הם התחילו כמו כל משפחה שומרת תורה ומצוות שחזרה בתשובה, כל משפחה קלאסית, הם התחילו מהקיצון קיצון קיצון. הם גרו בשכונת רמת שלמה בירושלים. שם בעצם אני נולדתי, הייתי חרדית ממש מהמיינסטרים, את יודעת המהודר ביותר. הייתי לו פשוט כל מיני חליפות כאלה ו
לפחות הלכתי עם של על הראש. זה כבר א
כן, שם הם היו קצת יותר רגועים, אפשר לומר, נרגעו. א ואז ככה בהמשך הם קצת יותר התמתנו. הם עדיין בתור א משפחה עם תרבות רוסית מאוד מאוד חשוב הלימודים. מהשכלה הזה השאיר אותם כן יותר מחוברים ל אה לעולם
ואז בעצם עברנו אחרי זה היינו שנה בשליחות ברוסיה אבא שלי היה רב קהילה ובאש התורה ואז הגענו לקריית יערים לטלסטון שזה כן אישוב בטח את מכירה יותר חרדי מודרני פתוח אנגלוסקסי יש שם הרבה א חרדים שמגיעים מחול
ובעצם ככה לאט לאט הם יותר התמתנו אז אני רוצה קודם כל להגיד שהילדות שלי אה אני מאוד מאוד מתגעגעת ואוהבת אותה אמ וממש ממש נהניתי אפילו לגדול בישוב החרדי הזה אמ כן המוסדות החרדים ספציפית בילדות שלי ובכלל אני חושבת שתמיד המוסדות כאידיאל בעולם החרדי הם כן רמה או כמה שלבים יותר סגורים מהחינוך בבית בשביל בעצם לשמור על ה
על הילדים
על הילדים כן אבל המשפחה שלי הייתה ממש אה עם אוויר כאילו חרנים א א בטעם טוב כאילו הייתה לי באמת ילדות ממש ממש טובה אני בכוונה מתחילה מזה כי אני מרגישה שיש לי שליחות מאוד מאוד מאוד גדולה בלספר את הסיפור שלי
א אני כל הזמן אומרת שאני משתמטת גאה מה מהצבא לא עשיתי צבא א בדיעבד הייתי מאוד רוצה לעשות כי אני מאמינה בזה א אבל מהעולם בעולם עולם שבו גדלתי זה היה פחות נכון מבחינת הרקע והערכים החרדיים
והיום אני עושה את הצבא שלי את השירות האזרחי שלי לצד השני זאת אומרת יש כל כך הרבה א התנצלות במגזר החרדי על זה שחלק מהמגזר לא לקח חלק בשירות הצבעי אז הרבה חרדים אחרי זה הולכים ועושים שירות והיום זה באמת מתרבה ומתרבה אז אני מרגישה שאני מהצד השני צריכה לעשות את השירות על המגזר החרדי ולכן לכן בעצם בחרתי בתחום התקשורת בשביל א מכמה סיבות, אבל אחת הסיבות המשמעותיות הייתה בעצם הרצון שלי לספר על העולם היפה ועל הצדדים הכל כך יפים שבאתי מהם ואני מרגישה שאין אין מספיק את היחסי ציבור החיוביים האלה על המגזר החרדי.
קודם כל את ממש צודקת אבל בכלל להגיע לשם. אני חייבת ככה לחזור איתך עוד קצת אחורה
אה לפני שאנחנו מתקדמות. דיברת על אבא שלך ועל המסירות נפש שהייתה לוכן
א בילדות שלך על איזה סיפורים גדלת כאילו מן הסתם הוא סיפר לך על מה שהוא עבר ברוסיה ו יודעת היה שמה המון מעצרים והמון דבר של תורה היה אסור ו
כאילו ספרי לנו קצת על הריח הניכוח הזה בבית הזה שגדלת על ה באמת על המסירות נפש למען התורה אני חושבת שזה משהו שהוא הולך איתך כי כמו שעכשיו את אומרת אני עכשיו נלחמת בשביל העולם החרדי שרו אותו באור טוב וחיובי בתקשורת ש משהו שהוא לא קורה ואני חושבת שאני מכירה הרבה אנשי תקשורת ואני חושבת שאת יחידה באמת שאת לא חרדית אבל את ממש מני חרדית
את חרדית סליחה
אני חרדית לא מעולה מהמם זה מצוין זה כיף זה כיף זה היה לי כיף להרים מההנחתה ולהגיד שאני חרדית כי הרי ההגדרה שלי
היא לא מתבססת רק על מי שאני היום כל בן אדם הוא מוגדר גם עם מי שה
הוא היה וזה זה לא אומר שאני כבר לא חרדית אם הייתי חרדית, זה חלק ממני כי אני הייתי חרדית 24 שנים ואני עדיין חרדית מבחינתי. אני מדברת איתך עכשיו כשאני לובשת ג'ינס אבל מבחינתי אני באמת אותו בן אדם ואני יכולה גם להגיד שאבא שלי כשהוא נבהל כי בצדק הוא הדריך אותי בדרך שהוא מאמין בה כדי שהיא תהיה טובה לי לאיכות חיים שלי והוא נבהל קשורה שאני משנה את החזות שלי משנה קצת את אורח החיים שלי אבל מהר מאוד הוא גילה שבאמת אני אותו דבר וזה באמת אידיאל שאני אומרת אותו כל הזמן שכל מה שעברנו בחיים הוא עדיין חלק מאיתנו מעצב את מי שאנחנו עד היום
נכון
אז זה רק משהו כזה אבל אני אס ספר לך על הילדות כן
טוב שדיקת אותי אבל א בכל זאת כאילו בחזות שלך שאת מביאה דווקא את הצד השני
כאילו למרות שאת מרגישה שאת באותו צד אבל עדיין זה משהו שבאמת לא רואים אותו הרבה ולכן אני אני אישית וגם אני חושב שכל כך הרבה אנשים שמסתכלים מהצד רואים את זה ומעריכים את זה ואני חושבת שזה דמות לחיקוי באמת הדמות לחיקוי מהמקום הזה שדווקא מביא את הצד השני ומראה את הטוב כי מה קורה היום בתקשורת הכללית הרבה יותר קל להראות את הטוב במקום שלנו ואת הרע במקום מקום השני.
אני רוצה להגיד לך שאני הרבה פעמים כששואלים אותי בתקשורת כי כולם מסתכלים עליי כמו על איזשהו זן נידח, איזשהו שילוב של אפרסמון ותפוח כאילו שנוצר מהם איזשהו פרי כאילו מי מה מיפה בת לנו ואני אומרת להם והם שואלים על העולם החרדי ואני אומרת להם על כל הקיצוניים האלה שנמצאים כל הזמן בכתבות כל המפגינים האלה אני הייתי אני אומרת להם אני הייתי 24 שנים חרדית לא פגשתי אחד כזה
וואו
פשוט כשאתה רוצה להביא לפעמים סיפור עיתונאי וגם על זה אנחנו נתעכב.
יש לך המון יכולת השפעה על לבחור איזה צד אתה לוקח, את הצד המואר, האם אתה הופך את הזבל ליהלום, האם אתה הופך את היהלום לזבל, באיפה אתה מתמקד בחברה? אני לא מכירה כמעט את הקיצוניים האלה, הם הרבה יותר מעניינים וג'וסים, אבל אני מצאתי את הדרך לספר על דברים כל כך ג'וסים ומעניינים במגזר החרדי שתאמיני לי שהרייטינג שלהם אפילו יותר גבוה והוא משאיר את היחסי ציבור האופטימים על המגזר.
מדהים. אז א איך שאני גדלתי סביב כל הסיפורים של אבא שלי על הילדות שלו ועל ה א חזרה שלו בתשובה היה לו לא פשוט בכלל א להתקרב ליהדות והיו ממש אוסרים א גם ללמוד תורה ובכלל לעסוק ביהדות ובכל דעת באותה תקופה וממש היו מקליטים בבניינים דירות ככה הייתי שומעת מאבא שלי היו מקליטים כדי לשמוע אם אנשים מדברים ביניהם דברי יהדות ממש ברמה הזאת אפילו לא רק ללמוד תורה ולקרוא מהתנך אלא ממש לדבר דברי יהדות אבא שלי המשיך ולימי תורה ולימד דברית ושם גם הוא הכיר את אמא שלי ו ו ואז הכניסו אותו לכלא כי בעצם הקגי בגילה שהוא
אה כן שהוא מלמד תורה ומלמד עברית א ואז הוא הצליח לברוח ממש דרך היערות של רוסיה.
איך הוא צריך לברך מהכלא הסובייטי? כאילו לא הבנתי.
אז אני אגיד לך את האמת, הפרטים האלה עדיין מאוממים לי. אני גם הייתי מאוד רוצה ללמוד ממנו את יכולות הבריחה מהכלא. לכי תדעי איפה אנחנו נמצא את עצמנו באחד מן הימים. זה נשמע מאוד פרקטי.
אבל אה אבל עדיין עדיין הוא לא צייר לי את המפה, מה שנקרא. אני עדיין כותבת את הפטנט.
אמ אבל כן, האירוע הוא אירוע מאוד מאוד גדול ומשמעותי. ועד היום ממש כל שנה בשבת חזון הוא כל פעם אומר שבת חזון אני לא זוכרת בדיוק מתי השבת הזאת אבל היא איפשהו בחודש אב
נכון
לפני תשעה באבנה
זה הזמן שאנחנו רואים את בית המקדש כל אחד כזה רואה בכלל לאומה את בית המקדש
כן אז בדיוק בשבת חזון א לקחו את אבא שלי לכלב הוא ממש כל שנה בשבת חזון הוא באיזשהי התכנסות פנימית כזאת והוא מספר לנו שוב איך זה קרה ב
וואו
בכמה פרטים מאוממים כי עדיין קשה לו לשתף ועדיין טראומטי לו אבל אה זה ממש חלק מהפסקול ילדות שלי זה חלק מה
מהחיים שלי החיים שלי הם הם להגיד הרבה פעמים תודה ולהיזכר בזה שזה לא מובן מאליו שאנחנו כאן שאנחנו גרים פה וגם באיזשהו מקום אני אומרת לעצמי המסירות נפש שלא אבא שלך הגיעה אלייך היא ממש עוברה אלייך כי את במסירות נפש להראות את היהדות בצורה הטובה שלה
כן כן אני באיזשהו מקום רש
כן אני ממש מרגישה שאני מחכה אותו אותו. א אני כן רוצה להגיד שאני מרגישה פחות מסירות נפש ואני פשוט מקבלת דווקא המון אה פידבקים חיוביים מהמקומות שאני עובדת בהם. הם רוצים לשמוע על העולם החרדי ולא רק מהמקום השלילי. א
אז א הוא כאילו קצת פילס לי את הדרך כי הוא עשה את זה בעולם של גויים ושל אה פחד ושל משטרת כגבה שלא אי אפשרה לו להשמיע את הכל שלו ולחיות את החיים הדתיים החופשיים שלו ואני והוא פילס לי את הדרך ואני עליתי ארצה הוא עלה ארצה ואני נולדתי בהמשך אבל אני בזכותו יכולה עכשיו להיות מליצת יושר חיובית על העולם הדתי ויכול להיות שבאמת בתת מודע ככה כשאני פותחת את זה איתך אני מבינה שבת מודה יש לי איזשהו רצון להמשיך את הדרך שלו ולכן מה שפתוח את קצת כתבה על אבא שלך זה מציאות
חד משמעית ממש
אז את גדלת בתור ילדה והתחנכת אחד שהתחנך במוסדות בית יעקב ואיך הגעת בעצם לעולם התקשורת
אה האמת שממש מהרגע הראשון גם ברמת היכולות שלי ההורים שלי כל הזמן סיפרו לי שאני מתבטת מאוד יפה ואני מאוד מאוד ורבלית ואני מאוד אוהבת כל הזמן להעביר איזשהו מסר ו יש משהו באנשי תקשורת לפחות זאת השאיפה שזה מה שהם יעשו אנחנו קצת מחזיקים את העם אנחנו מחזיקים את הצופים שלנו אנחנו מחזיקים את הקהל א שצורך את מה שאנחנו מעבירים אתה בעצם מחזיק איזה משהו ו אולי זה קצת מדי מופשט להסביר את זה אבל היה לי תמיד איזשהו רצון להחזיק זיק בעזרת תוכן חיובי ואינפורמציה חיובית א שאני יכולה להיות אחראית, אני יכולה לקבל איזשהיא זכות באיזשהו ערוץ תקשורת, להעביר את המידע הזה, לשלוט במידע שהוא חיובי א לציבור. והקהל, כמה
שאומרים שהקהל ושהצופים ברשתות או בטלוויזיה הם מחפשים את ה את הג'וס ואת הרע אז אני ככל שעובר זמן אני רואה כמה שדווקא לא ואנשים מחפשים להרגיש כל עוד יש לי יכולת לדרוש מגופים מסוימים לעשות דברים אז אני מאוד מאוד אשמח אבל אני מתכוונת לשינויים א במובן של טלוויזיה היום יכולה לעשות שידוכים וטלוויזיה יכולה היום לבנות בתים לאנשים שנהרסו להם בתים טלוויזיה יכולה לגרום לאימוץ של ילדים כי בסוף בעזרת חשיפה אתה יכול לעשות המון המון המון דברים שבכנסת החוקים יכולים להעלות אבק גם שנים ודברים לא יקרו היום אני כתבת תרבות ואני מגישה בערוץ 16 ובאמת התחום התרבות כמו שאמרנו אני באתי מתרבות מאוד מאוד מסוימת מהתרבות
החרדית ובעצם נפתחתי להמון המון תרבויות חדשות ושונות והחלום שלי הוא באמת לחבר ביניהן וכמה שיותר לאחוט את הקרע בתור מי שהייבת לעולים מרוסיה א וכולנו בתור כל יהודי שגר כאן בישראל הוא חלק מהיסטוריה של המון המון המון רדיפה וכולנו כל מי שנמצא פה היום זה זכות מאוד מאוד גדולה להיות פה אז אני חושבת שזה קצת השליחות שלי לאחד בין כל החלקים של החברה הישראלית בטח בשנים הללו שאנחנו אחרי קרע כל כך גדול א ואני חושבת שזה הכוח היחיד שיכול לקיים בכלל לתת קיום בכלל למדינה הזאתי ולעם הזה שאנחנו פשוט נתחבר ופחות נתרחק אחד מהשני וזה כל כך איפה שאת משתמשת בכוח שלך למקום הזה של אחדות ואני חושב שזה מה שצריך לעשות כי כל בן אדם יש לו כוח של כל מיני מילונים שונים כן
אבל הרעיון הוא להשתמש בכוח שיש לנו באמת ולנסות לראות איך אנחנו באמת גורם לאחדות הזאת. ויקרא, מה הדבר שאת הכי גאה בו שעשית בחיים שלך?
אמ, אני רוצה להגיד לך משפחה כי אני חושבת שזה שזה באמת הדבר הכי חשוב. אני יכולה להגיד לך שהערך המשפחתי הוא מאוד מאוד מאוד גבוה בשבילי. ואחד הדברים שבאמת ריסקו אותי הייתה העובדה שהתגרשתי ו ובאותה תקופה שהתגרשתי אני גם הקשמתי את החלום הכי גדול שלי בקריירה שלי שזה היה התקבלתי להיות כתבת מהדורה בערוץ 14 בדיוק הוא עבר מערוץ 20 לערוץ 14 וכולם כל כך עפו עליי ושמחו בשבילי ואבל תראי אבל את יוצאת ממערכת הנישואים עם קריירה ואת מתחילה אבל עדיין זה ממש ממש החיב לי מבפנים ושבר אותי כי עד היום יש לי איזשהו חלום מאוד מאוד גדול לחזור בדיוק לאותה נקודה ולהמשיך אה לגדל משפחה. יכול להיות שאם אני לא הייתי מתגרשת
היו לי עכשיו כבר חמישה ילדים למרות שאני בת 28. אני גם רוצה לשתף אותך ש כשידעתי שאולי אני הולכת להתגרש. א היה לי ילד אחד ו עדיין רציתי מאוד להילחם. על המשפחה, אבל כבר לקחתי בחשבון שגם אם לא אני אביא עוד ילדה. רציתי ילדה ויצא ילדה שזה נחמד וזה פרורב וור כאילו השלמתי את התמונה זה בן ובת וככה מראש כבר אמרתי אני רוצה שתמשיך להיות לי משפחה אני רוצה שזה לא יהיה רק ילד אחד שיסטרך אחריי אני לא רוצה שהוא יהיה לבד וככה החלטתי גם להביא את הילדה שלי כששנינו ידענו שכבר א יכול להיות שאנחנו לא נמשיך ביחד אמ אז כן זה הדבר שאני חי הגה בו ואני שמחה שיש לי אחרי כל יום א רבוי במשימות קריירה יש לי את ה את הבית שלי
לחזור אליו ולחבק את הילדים שלי זה בהחלט ההישג הכי גדול שלי בחיים ואני מודה עליו זה כל כך יפה לשמוע את זה שבאמת בסופו של דבר זה משפחה כאילו לא משנה מה כל מה אנחנו עושים אלא
בסופו של דבר העיקר בחיים באמת ומה שנותן לו באמת הנחת ואת האושר ואת הסיפוק זה באמת המשפחה
נכון
אז ברוך השם את באמת ככה את מספרת שהתבר מסלול חיים א מאוד מעניין מרתק ק מטלטל אפשר לומר כאילו ההורים שהם עולים חדשים הגיעו לכאן וגידלו אותך כמה ילדים אתם אגב מהבית
אנחנו חמישה ילדים
חמישה ילדים חמישה ילדים מקסימים ככה במסירות נפש שגדלת מסירות נפש של אבא שזה בעצם עבר אליכםכן כן ואני רוצה גם לספר שכל האחים חוץ ממני חרדים שבאמת מהרגע הראשון גם עם השינוי שעשיתי קצת שהוא שוב חיצוני אבל פנימי נשארתי אותו דבר אמ הם באמת קיבלו אותי ממש ממש מהרגע הראשון ואני חושבת שלכן אני כל כך גיאה בזה שהם חרדים כי זה הכי חרדי לקבל אותך מהרגע הראשון ואני אומרת כל הזמן עכשיו לחברים שלי החילוניים בכל מקום שאני נמצאת בעבודה שלי אם אני מרגישה שליחות לספר להם על הצד הכל כך מקבל במגזר הזה כמה שהוא נראה לא מקבל מורן כשאני הולכת ברחוב וחסר לי שקל או שאני צריכה שמישהו יעזור לי או שמישהו יעביר לי רגע
רבקו כי כי לא עבד לי משהו בטלפון אה א באפליקציה האינסטינקט שלי זה לפנות לאנשים עם חזות חרדית הם תמיד יהיו בגובה עיניים הם תמיד יהיו שם לעזור ו ואני רואה את זה גם בבית שלי אני רואה את זה בקבלה שלי איך שקיבלו אותי א כמה שיש כמו בכל חברה את מי שפחות מקבל אבל זה באמת בכל חברה
נכון
זה יכול להיות בדרגים של מעמד כלכלי זה יכול להיות בדרגים של פריפריה ומרכז כל משפחה יכולה להחליט להתנסא וכל משפחה יכולה להחליט לקבל ויש בעולם החרדי כל כך הרבה קבלה אם אנחנו נסתכל על הרוב ואם אנחנו נסתכל עלה שבאמת לא מיוצגים בתקשורת ואני באמת מרגישה שאני צריכה להביא אותם כמה שיותר הם הכוכבים של של החברה שלנו הם הפריזנטורים
וואי אמא'לה את לא מי צמרות את עושה לי זה פשוט אני לא יכולה את מרגשת עם כל משפט שלך את פשוט מרגשת אותי אני חוזרת בתשובה בצבא חזרתי בתשובה ותמיד תראו לי את החרדים בצורה מסוימת
אז איך לך תקשרו את החרדיות
ובצורה הכי מזעזעת שבעולם כאילו בואי אני
אז איך קנית את המוצר אני כל שיש הכל ולא הדתה כאילו זה פשוט נורא איזה החלום כזה של כאילו מה פתאום אל תתקרבו לעולם הזה והחרדים הם ככה
ואתה לוקח באמת כמו שאת אומרת קומץ מאוד מסוים מראה אותם וחושב שזה הם כאילו זה נורא כן,
מבינה?
אז זה רק עניין של שיווק
לגמרי. ולכן אני כל כך שמחת שאת נמצאת שם לשווק את זה בצורה אחרת. כי
אני שמחה ממש לשמוע, אבל אני חושבת שבסוף גם אם ישווקו את זה נכון או לא נכון, כמו שאומרים שבדברים שאתה באמת רוצה אתה תמצא למה כן ובדברים שאתה לא רוצה אתה תמצא למה לא.
נכון.
אז אני מעריכה שפשוט רצית למצוא את הלמה כן. מי שרוצה
רציתי רציתי למצוא את האמת. ואני רוצה להגיד לך שזה מטורף שאנחנו מדברות על זה ואני בטוחה אפילו מבלי שתגידי לי שאת מכבדת כל דרך
לגמרי
שזה משהו שלצערי לא מספרים על העולם החרדי שהם דווקא מאוד מאוד גם מקבלים מאוד ואני הולכת לצלם עוד יומיים כתבה על אירוע של חגיגת תרבויות שיש פעם בשנה בברלין וכל פעם כל תרבות מציגה את האומנות שלה וככה דרך זה מתחברים ומבינים והשנה הפסטיבל הזה מתחיל דווקא בשיא התקופה של האנטישמית הוא מתחיל בבית כנסת יהודי שבו
אה מוסלמים קמרים ובודאיסטים הולכים לעשות ביחד הבדלה עכשיו כשהתקשרו אליי להציע לי לבוא לסכר שם אמרתי להם בטוח מדובר בבית כנסת רפורמי אמרו לי ממש לא זה בית כנסת הכי אורתודוקסי בברלין והרב האורתודוקסי מאשר שר ומזמין לבית כנסת שלו את כל החגיגה התרבותית הזאתי לעשות ביחד הבדלה. תגידי לי שהחרדים לא מקבלים. כן.
תקשיבי, זה מדהים. זה באמת נכון. כאילו התרבות החרדית. אני גם אני הייתי בשוק שחזרתי בתשובה אמרתי מה זה? איך לא סיפרו לי את הדברים האלה? איך לא סיפרו לי שזאת האמת? וגם איך לא סיפרו לי שהעולם החרדים כל כך שונה מאיך שראו לנו בתקשורת שהם רק זורקים אבנים על מכוניות בשבת ב100 שערים. איך לא סיפרו לי את המקומות האלה?
בטח גם את מרגישה מה לצורך לספר על זה כמו שאת עושה כבר ב-400 פרקים.
נכון? אבל זה גם מעניין כי כל כך הרבה פעמים גם במהלך השנים אומרים לך וואי אם כל העולם החרדי היה כמוך העולם היה נראה אחרת אבל את יודעת מה הכי קטע שכל הזמן זה כל כך הרבה חרדים שאני מכירה שומרים זה העולם הח
כבר לא נשאר צריך רק להוציא את האחד ההוא שלו
בדיוק
אני איתה
ממש ממש תגידי מעניין אותי לשאול אותך אחרי הגירושים הרי בדרך כלל שעוברים אתגרים בחיים את הרגשת יותר קרבה לקדוש ברוך הוא או יותר רחוקה ממנו זאת אומרת זה פעל משהו באמונה שלך אני חושבת ששוב זאת ממש ממש ממש בחירה. אמ
לא לא בדקדוקים. אני מדברת על האמונה עצמה. שאלה טובה.
שאלה טובה. אני חושבת ש אני חושבת שכן. אני חושבת שאפילו התחזקתי. יש תקופות שאתה יש תקופות שאתה אפילו לא פנוי רגשית לא רק לא להתחבר ולחשוב על הבורא אלא אתה מרוחק אפילו מעצמך ואתה באיזשהו מקום מאוד קשה והישרדותי אבל דווקא בתוך הקושי הזה שוב אני אומרת זאת בחירה עם להגיד תודה אבל על מה שיש ותודה שאין עורכי דין ותודה שאנחנו עדיין חברים ותודה שאני יכולה בכלל להתגרש תודה שאני יכולה לקבל גט ותודה שאני יכולה עוד פעם להתחתן ואני כנראה יהיה לי מדויק יותר וכל זה לולי לולי הקדוש ברוך הוא זה לא היה קורה ואפשר גם להשים את כולם א ואני בוחרת בחרתי פשוט להודות ולקחת את החיים בשתי ידיים ולהתחיל פרק חדש וככה הייתי מהרגע הראשון היו לי המון המון קשיים כמו לכולנו לא רק למי שמתגרשכ
אבל א אנחנו אנחנו מחליטים אם להפוך כל חוויה ל רוחנית ולהאמין שהיא חלק מה מהמקום הכי הכי טוב שאנחנו בדרך אליו אנחנו מגיעים אליו והקדוש ברוך הוא סולל אותנו לשם וממש אני ממש מרגישה מהבטן שזה ככה כאילו כל כך הרבה דברים לא נעימים שקורים לי אני מרגישה שמה את הקדוש ברוך הוא ואני אומרת וואו איזה כיף שזה מזקק אותי למקום היותר מדויק החוויה הלא נעימה הזאתי גורמת לי עכשיו לקום מהמקום הזה ללכת לצאת מהבית הזה זה ממש קורה לי בשביל ללכת למקום שיהיה לי יותר נעים בו. מניח בחודש האחרון איזשהו מקרה שהייתי באיזה אירוע חברתי ומישהי פתאום אמרה לי משהו נורא נורא לא נעים ומורן ממש אמרתי לה וואו תודה רבה ככה היא אמרה לי על מה
היא הייתה נבוכה מעצמה
היא התביישה במה שהיא הסתכלה על הצד היא לא הסתכלה לא יכלה להסתכל לי בעיניים אז אמרתי לה תודה רבה שעזרתי להבין יותר מהר שאני לא צריכה להיות פה עכשיו כי לא נעים לי ופשוט קמתי והלכתי בלי אמרתי לכולם להתראות והלכתי אז אני חושבת שזה שאמונה זאת פרשנות ולבחור להאמין בהשם זאת פרשנות. יהיו לך גרושים שהחליטו להתחזק ולהגיד תודה. היו לך גרושים שהחליטו להשים את כולם ולהגיד שעשו להם ואכלו להם ושתו להם. והיהדות האמיתית היא פשוט לחיות בהודיה. כי כשאתה מודה אתה מגדיל וכשאתה מודה אתה קולט כמה אתה מקבל.
אתה מרגיש עשיר יותר כי אתה אומר יש לי יש לי יש לי. כשאתה מאשים אז אתה פחות מאמין ביהדות. אתה חי פחות חיים רוחניים, אתה רק בחומריות ובגשמיות ורק במה אין לי. ולא באנו לפה בשביל לא באתי לסבול.
נכון.
אני מרגישה שהקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה לי טוב.
לגמרי. לגמרי. הוא אוהב אותנו והוא רוצה שנתענג את החיים האלה באמת. ממש
זה ממש חשוב.
ממש
וממש ממש לסיום. איזה מסר יש לך ככה לעם ישראל? עם ישראל מאוד אוהב לחסוך כסף. אז אני אגיד שלאהוב זה בחינם. וואו, איזה חזק.
ובתור מישהי שהייתה בכל מיני מקומות ובכל מקום, כל מה שהיה תמיד חסר תמיד הביקוש למוצר, למוצר האהבה והקבלה, הוא היה הכי הכי נצרך. פשוט מאחלת שתהיה יותר אהבה ויותר קבלה. אז א זה באמת המסר שלי. לא שום דבר מעבר כי זה גדול וזה אינסופי. אהבה היא אינסופית. זה מה שאני מאחלת מהלב שלי, שהלב שלנו, של כולנו פה
יתרחב ויפתח ויתחבר ויהיה לנו פשוט נעים כאן הרבה הרבה יותר.
ממן. אני כל כך אוהבת אותך.
אני אוהבת אותך מכל הלב.
וואו.
מכל הלב שלי.
כן. אהבה יש לי אלייך.
גם לי המון.
תודה.
תודה לך.
תודה אהובה. תודה על הכל.
תודה לך שגרמת לי ככה לפתוח את הלב.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
8 פרקיםפורסם ביום שני, ט״ו בחשון התשפ״ז (26.10.2026). משך: 26:39
17 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
לא מתאים להידברות להתרגש ולהתלהב מדרך שהיא הפוכה מדרך התורה..
מוזר שהביאו את הראיון.
רואים שהגיעה מהעולם החרדי ,צדיקה טובה עם מידות ודרך ארץ.לגבי צניעות תמיד אפשר לחזור לזה אם רוצים בע"ה
אין לי שום דבר ברמה האישית נגד כל מי שבוחר את דרכו בחיים, אך הידברות, שבא לקרב ולהפיץ את אור היהדות לא אמור להיות במה למי שעזבה את היהדות ועוד להציג אותה באור חיובי, במיוחד לאור העובדה שה"שליחות" כביכול היא דווקא בשל היותה חרדית לשעבר, לו השליחות היתה לשמח לדוגמה זה לא היה צורם כל כך.
חשוב לי לציין שהביקורת חלילה לא מופנית למורן קורס הצדיקה והאצילית שמה שהיא עושה ראוי להקרא שליחות, אלא הערה למערכת.
ואסור לדון אף אחד וצריך תמיד לדון לכף זכות!
וההסתכלות החיובית שלך באמת יפה!
יחד עם זאת האמת צריכה להאמר כי אנחנו בדור של גלות הדעת .
לכל התגובות הפחות מתלהבות...קצת לדון לכף זכות מאיפה לכן לדעת את הסיבה שלה לשינוי החזות החרדית , אנשים עוברים ניסיונות וטלטלות בחיים אז אל תדון.. עד שתגיע למקומו.
לא ראיתי בראיון שמחאו לה כפיים על עזיבת הדת אלא יותר שמחה על היותה קול חיובי לציבור החרדי , ויתכן מאוד שדווקא בשל חזותה הלא חרדית דבריה ישמעו ויתקבלו יותר....אין הכוונה שצריך להתלהב או להתחנף לכל אחד שקצת מדבר חיובי על החרדים , אלא לשמוח שיש כאלה בחומרים להפיץ את האור של החרדים.
יש בך חן ויופי פנימי וחיצוני. וגם שליחות קדושה ואת מקרבת גאולה עם אהבה שלך!
כך יראו פני הדור לקראת המשיח בלבול
אשה חילונית שעזבה את הדת בגיל 23 ואומרת בלהט שהיא חרדית... משתמטת גאה מהצבא שכעבור שתי שניות מצהירה שהיא מצטערת (ומתנצלת) שלא שירתה בצבא... בקיצור, דור מבולבל, אפשר לומר הכל ולעשות הכל ולא חייבים לתת חשבון על כלום... חבל שהמראיינת (המקסימה באמת) לא כ"כ מאתגרת אותה...
מכבדים את האדם אך לא את הדרך.
השאיפה של החרדי האמיתי הוא ממש לא איחוד בין המגזרים שכן דווקא הבדלנות הזו שומרת עלינו מהשפעות הנוגדות לאורח חיינו.
ומה זה נקרא לכבד כל דרך?
איך אפשר לכבד דרך הנוגדת לציווי אבא שבשמים?
שריבה היא אישה עדינה, אצילה ומתוקה, הביקורת של היא על הדרך ולא על אישיותה.
גם להיות "חרדית" וגם לחיות כמו חילונית.....
זהו דור מבולבל ומורכב, כלאיים של חרדיות וחילוניות המשמשים בעירבוביה,
תורה יש רק אחת!
ובבקשה מי שמאוד רוצה לייצג את החרדים צריך לחיות כמו חרדי ולא בגלל נקיפות מצפון כאלו ואחרות על עזיבת הדרך ....מי שמיצג אותנו צריך לחיות אותנו באמיתות בהווה,לא רק בעבר.
זהו ריקוד של מה יפית!
התוכנית מאוד יפה ומורן באמת אישיות מיוחדת אך יש אחריות ציבורית רבה גם לעורכי התוכנית והבאת / השגת המרואינים.
מה מרגש בזה שאשה שבחרה לעזוב את דרך התורה שעליו חונכה מדברת בחיוב על החרדים? מה השליחות בזה?! השליחות שלנו בראש ובראשונה זה לקיים את רצון הבורא! שום דיבור חיובי על הדת לא מחליף את קיום הדת. אני התאכזבתי... לא מתאים,
בוגרת, כנה, לא מתחנחנת, לא מזייפת, לא מזוייפת, מאוד מיוחדת. המון בשורות טובות!
תמיד אתם מתאמים את הלבוש בין המראינת למרואיינת?
וואוו
מהממת ברמות
וואו
איזה מהממת! מיוחדת ממש!