"לא הצלחתי לצאת מהבית": תרצה כהן על השליחות לתת כוח לנשים

שבורה של החיים. יש ימים שאני בוכה כל יום. הולכת לישון בוכה וקמה בוכה והוא רואה אותך ואת לא לבד שם. ואני

יודעת שכואב לך. רק את יודעת כמה כואב לך עכשיו. יש לך מקום בעולם. א תראי איזה יפה את איזה יקרה את. השם אוהב אותך. אבל הגוף הוא מרגיש הכל חזק. אז מרחב שבנות יוכלו להרגיש את הגוף שלהם פתאום לבוא פתוחה יותר לעולם.

מה העניינים תרצה?

וואו, ברוך השם. מתרגשת להיות כאן. המקום של החיבור לגוף היה מאוד א מאוד רחוק ממני ולא שייך אליי הרבה שנים.

מה כזאתי?

האמת שלא, זה לא, אבל כן מאוד בושה ומקום של תחושה מאוד מאוד של חוסר ביטחון, אבל מאוד עמוק. א לא משהו רגיל והרבה עיסוק כל הזמן בראש בכזה מחשבות תורדניות מאוד קשות בהקשר הזה מול הגוף חשבתי בכלל שאני אלמד אומנות אני עוסקת קצת בציור ובסוף בהשגחה הלכתי לתחום הזה של התנועה כי ראיתי שאותי זה ריפה י אז בוא בוא נתחיל כזה שאת ילדה

אוקיי

אוקיי אני תמיד אוהבת לחזור לכי בסוף אנו כולנו מבוגרים שתחפשו לילדים כן ואז בחורה שהתחפסה לילדה וילדה שהתחפשה לבוגל בחורה זה ממש ככה אני תמיד אומרת הילד הזה שבתוכנו והוא כאילו מנת כל הדרך

וואי איזה מדק ממש

ממש ממש אני רואה את זה יושבות כאילו לנשים דוות 80 אבל אז הם חוזרות לילדות ואז כל הפאזל מתבהר כזה ומתחבר ממש

אז איפה גדלת

אוקיי אז גדלתי בשילו

כן

א בית מדהים ברוך השם ההורים שלי מדהימים בית טוב וגדלתי א בת אנחנו שישה ילדים יש יש לי אח גדול וחמש בנות אז אני הראשונה בבנות

אז לא סתם כל הנושא של הנשיות והגוף כזה כמו פתחתי פתח אני מרגישה גם לנקבות שהגיעו אחריי ובכלל זו ה התחושה

איך הילדות עוברת עלייך בסך הכל

אז בסך הכל הילדות עוברת ממש בטוב א בשלב מסוים כל הנושא של השיעורי ספורט היה לי מאוד מאוד קשה אה שם הרגשתי חוסר ביטחון ממש גדול וברמה שלפעמים לא רציתי ללכת לבית ספר כילדה ביום שיש שיעור ספורט או שוכחת את הנעליים או ממש הרגשתי ששם אני פשוט א ממש א מרגישה לא רוצה להיות במקום הזה כאילו בכל שאר הדברים הייתי טובה בלימודים ושם זה היה נקודה מאוד חלשה ואני ממש זוכרת את המבט הזה של המורות לספורט שבטוחה שהייתה להן כוונה טובה אבל זה נורא כאב של המבט הזה כזה מלמעלה למטה כאילו מעט שווה ו ו באמת אה אה זה מאז התחילה הכאב והמקום של הדימוי גוף הנמוך הזה

דעת זה ישר לוקח אני זה בסדר אני מקווה שזה בסדר אם אני שואלת זה ישר לוקח אותי ל תד בדרך כלל שיש לא בדרך כלל לפעמים כן לא אגיד את זה גורף כשיש את הדבר הזה של סביב הגוף וסביב זה אולי לאנשים שחווה פגיעה סביב הגוף

נכון

או

נכון נכון? כן, זה בסדר שאת שואלת.

כן.

א ממש ככה. וזה משהו שמגיל קטן אני זוכרת את עצמי בלב שלי עם פחד שיפגעו בי. אני לא יודעת למה, אבל זה משהו שהיה לי מגיל ממש קטן. א כי את הב ג כזה כבר הרגשתי שאני צריכה לשמור על עצמי. הרגשתי לא בטוחה בעולם בתוך גוף של אישה ממש. א בלי הסבר יותר מדי. היום כשאני בטיפול אני ממש יודעת שזה הכל קשור גם למקום של הגוף. אני לא יודעת אם זה נכון, אבל אני מרגישה ממש שממש כל הנושא הזה של פגיעות, החוויה הזאתי היא מאוד מאוד מוכרת לי ברמת הגוף. ממש אני יכולה לעצום עיניים ולהרגיש איך זה מרגיש ממש בכל רגע. לא, אני יודעת שלא עברתי, ברוך השם. באמת אני מרגישה שהשם ריחם עליי, שהוא ידע את תעזרי לבנות שמתמודדות עם דברים

של הגוף והוא ריחם עליי שזה לא יקרה לי. אמנם הייתי קרובה כמה פעמים וברוך השם אבל אה ממש יש לי חוויה ברורה זיכרון כזה בגוף שזה היום אני יודעת שזה קשור עליי את יודעת העברה בן דורית או אבל אה זה ממש אה משהו שאני יודעת שהוא שייך למסע שלי בעולם המון בנות שאני מלווה ומגיעות אליי באות אליי מסיבה אחרת זוגיות עבודה דברים ופתאום היא אומרת לי אה וגם אני אומרת איך זה יכול להיות ממש זה נושא שהוא

וואי זה ממש כש את אומרת לא עברתי את זה אבל אני מרגישה את זה חרות לי בגוף

ויכול להיות שזה יש פה העברה בין דורית

אתה רוצה קצת להרחיב את יודעת שזה משהו שאני קצת אני אוהבת כל כמה זמן להעמיק באיזה משהו של הנפש יום קונסלציה משפחתית כל הדברים האלה אז אני אני קצת מעמיקה בדיוק בימים האלה אני קוראת על זה הרבה ו ואת את רוצה להסביר מה זה אומר

העברה בנדורית כאילו כשאת מרגישה בגוף שלך איזשהי חוויה כזאת.

כן. אז א אני לא יודעת על זה הרבה בכלל. זה יותר תחושה מאוד חזקה. א כשאני הולכת אני כשאני מטופלת אז אני בעצם מגלה דברים אבל לא משהו שאני יכולה לבוא כזה את יודעת עם תהודה ולהגיד זה קרה שם ושם. זה פשוט חווית גוף מאוד מאוד ברורה של אה של כניסה למרחב ושל חילול ושל כאב עצום ממש ובושה ואשמ וכל מה שמתלווה לזה. כשאת ב-100% יכולה לומר שזה לא קרה לך באופן אישי.

את יודעת אחד הדברים שקראתי זה הופך להיות שיחה על פסיכולוגיה זה בחורה שלא מצליחה להיכנס לים. היא מרגישה שהיא נחנקת כל פעם שהיא נכנסת לים. ואז היא מגלה שסבתא שלה היא ידעה שסבתא שלה נפטרה באיזשהיא צורה לא ברורה. סבתא שלה טבעה אבל היא לא סתם טבעה. זה היה מזה לפני זרקו אותה מאוניה.

וואו

ממש באיזשהיא תביעיה. כל הזמן מרגישה שהיא נחנקת וחנקו אותה קודם. ואז בעצם והנכדה שלא הכירה בכלל את הסבתא מרגישה את זה בגוף כל פעם שהיא בחוויה של ים או מקום עם מים או

איזה סיפור וואו מטורף

עכשיו שאת וכשאת מדלגת בדורות שלכם את את שומעת גם על איזשהי חוויה אולי של חילול של או שאת לא יודעת

לא אני לא יודעת בוודאות בוודאות

א זה כן א כן בוודאות לא זה כן משהו שאת יודעת להיות אישה אנחנו ברוך השם הולכות ונעשות יותר בעלות עוד זכויות ויותר אה אמ אבל פעם אני מאמינה שהדברים היו שונים.

כן כן וואי מעניין. אז זאת אומרת את גדלה בעצם בכזה תחושה שכזה לא נוח לך עם עצמך כל כך עם הגוף שלך. הבנות רואות את זה מסביבך. זה משהו שהוא א הוא נראה לעין?

אני מאמינה שזה כן נראה לעין. החוסר ביטחון הזה. ה כן. אה אבל לא בטוח. גם אפילו זה שאני כאן עכשיו זה כזה מתקשר לי למקום של הנראה לעין כי גם כשפנוי אליי לספר מה אני אומרת מה יש לי להגיד כזה באמת זה נראה חיים פשוטים ומכלפי חוץ זה לא נראה שיש משהו אבל מי שעוברת את מה שאני עוברת וגם עברתי אבל זה עדיין בזמן עובה את התחושה הזאת שאת לא יכולה לצאת מהבית או שאת משהו משהו גדול ממך פשוט עוצר אותך אז א אז זה באמת לא נראה כלפי חוץ אבל בפנים

אבל את יודעת זאת השיחה הכי חשובה כי יש את הסיפור הסיפורים הגדולים הכבידים שחול ועובדן הדברים באמת יש את הסיפורים שאנחנו כל אחד יכול לחפוות ביום יום אבל הוא לא מספר את זה לאף אחד זה משהו שהוא בתוך עצמו את מסדברת אצלי על מחשבות ורדניות ועל דימוי גוף ואני אומרת כל כך הרבה בנות ישבו מול המסך עכשיו יגידו גם אני גם אני מבינה

וואו ממש ממש

אז תפרטי על זה קצת יותר

בטח

מה זה אומר מחשבות ורדניות שבחורה מה מה מרגישה

וואו אז אני אגיד לך זה קצת כמו שיש לך כמו יתוש פה ליד האוז זן ואת שומעת אותו חזק ואת שומעת את כל העולם הרבה יותר שקט אותו את שומעת ממש ממש ו וב בעוצמה חזקה וזה ברמת המחשבה וזה יכול לגרום לי נגיד לפעמים לא לעשות דברים מסוימים נגיד קבעתי משהו ואז אני מרגישה שאני לא יכולה שאני לא מסוגלת

כן טו שזה אומר לך את לא את לא

כן

את לא את לא מס את לא יכולה לעשות את זה

בדיוק כל הערך שלך זה איך שאת נראית זה כאילו מה שהוא אומר ואם את לא נראית כמו מה שזה אז אז הוא זה ממש ממש מפרק מבפנים. זאת התחושה. כן, ממש.

וואי.

כן.

ומאיזה גיל את מתחילה להרגיש את זה? ממש מאז שאת ילדה קטנה.

אני חושבת שכן, מגיל הנהרות יותר חזק, שכבר הפכתי להיות אישה ובגוף זה כבר היה ממש הרבה בושה כזאת ותחושה כאילו מאוד זרה בתוך הגוף. מאוד זרה. וכן וזה הלך והתגבר עם השנים בתיכון מאוד מאוד הרגשתי את זה

ואז מה את עושה את מסתירה את עצמך מה מה איך את מתגברת על זה

אז גם הרבה מסתירה א בשלב של הקושי אז כן הרבה מסתירה לפעמים כאילו באיזשהו שלב גם כן ניסיתי נגיד לעשות ספורט נורא חזק או לשנות מאוד את התזונה אבל הכל עדיין היה מתדר של התנגדות ושל חוסר אהבה וזה לא הביא לי הרבה לפעמים זה רק מגביר כשאת באה ונלחמת בגוף שלך אז גם אם את עושה ספורט ואת אוכלת זה את פשוט במלחמה כל הזמן והיתוש הזה מתגבר והכל קשה יותר.

את משתפת את המשפחה שלך בתחושות האלה בתקופה הזאת בשנים האלה?

אז אה לא המון. באמת הייתי מאוד בתוך עצמי. אני זוכרת שכשקיבלתי פעם הראשונה אז לא שיתפתי ממש לא רציתי כמה חודשים ו לא כאילו הרגשתי שזה משהו לא בסדר

כן איך היית מגדירה את זה

אמ אולי דימוי גוף כואב מאוד

הגדרה מעניינת דימוי גוף כואב מאוד אפשר זה מתפרש לשתייה לשתי מקומות וואי מעניין

וואי וואי זה לא קל ממש

מתי כן טוב מתי כן כזה יש תחושה כזו טובה מתי את מצליחה כן

אז קודם כל היום ברוך השם הרבה יותר היום הימים שאני לא מצליחה לצאת מהבית זה קורה לי אבל כמעט ולא ממש הרבה פחות אז מתי כן טוב כשאני א נוכחת בגוף שלי כשאני נזכרת בכל ה אני מסכימה להיות נקבה שנזכרת כאילו שאני נותנת לעצמי להיות בגוף בתוך הגוף שלי ושאני שומעת מדיטציות ויוצרת את התוכן הזה ומדברת את המילים שאני הייתי צריכה לשמוע. הרי ככה גם המדיטציות האלה הגיעו לעולם שאני כשהייתי לא מצליחה לצאת מהבית כאילו ממש רוצה אבל אומרת אין אני לא מסוגלת אני לא יכולה

מה אתתרי לי את הימים האלה אחר כך לדבר באמת על המדיטציות שאני עושה אבל מה זה מה זה לא מסוגלת לצאת מהבית

תחי אותי ליום הזה ליום שאת לא יכולה אז אני ממש זוכרת א במהלך התואר שלי למדתי תואר בחינוך גופני שזה להיות מורה לספורט וכאילו לא יודעתי איך עשיתי את הדבר הזה שם כל יום פגשתי טריגר וכאב אחר כי זה היה השיעור שהיה לי הכי קשה ש ביסודי ולמה שאני אלך ללמוד את זה אבל משהו בתוכי אמר לי שאני צריכה אה מה כמו שלי עזר התנועה עם הגוף אז לא ידעתי אפילו מה זה לאן זה יקח אותי והיה איזה יום בתואר שהיה א איך זה נקרא טיול רכיבה על אופניים א כזה סיור פשוט של יום אחד ואני הייתי רוכבת באותה תקופה על אופניים הייתי נוסעת מהגבה לקיבוץ באופניים כאילו ממש זה היה משהו שידעתי לעשות אותו אבל עדיין הרגשתי באותו בוקר כש שהיה

את הסיור הזה שאין אני לא יכולה לצאת אני מרגישה כאילו אין לי מקום בעולם אין לי רשות להתקיים ויש לי קולות חזקים ואני צריכה לצאת לסיור הזה כאילו זה גם חובה על התואר ואני לא מצליחה אני באה לצאת מהדירה ואני אני נעצרת ואני שוב באה ואני נעצרת ואני לא יכולה אני יושבת ליד הדלת אני עוצמת עיניים ואני פשוט לא מצליחה לא מצליחה לצאת כמה פעמים יואו

מחסום בלתי נראה כזה

ככה

וואי

בלתי נראה אבל מחסום סום חזק שאת לא יכולה לעקוף אותו. אפילו אמרתי לעצמי אולי תצי רק מהדלת, לא הצלחתי לפתוח אותה. זה כאילו מאוד חזק. והדבר המדהים הוא גם שבאמת באותו יום הסיור הזה, שזה סך הכל סיור של כמה שעות, זה מה שבעצם היה חסר לי כדי לקבל את התעודה של התואר, שהם מקבלים את הקובע הזה בסוף ולא יכולתי לבוא לתקס סיום של התואר בגלל הנקודה הזאתי. ורציתי מאוד, התקשרתי אליהם ורציתי מאוד לסיים עם כולם את הארבע שנים האלה ו ואמרו לי שלא. והרגשתי שזה לא הם, זה השם שאומר לי, "את לא באמת סיימת, את יודעת את זה. את יודעת שזה הרבה יותר גדול ממך. והיום הזה שלא יצאת מהבית מהדירה, בגלל זה מה שאת נותנת לעולם. אל תחשבי שאת עכשיו איזה מורה לחינוך גוף אני או מישהי שיודעת. זה מה שאת מביאה לעולם.

ברמה של שבועות שלא לצאת מהבית.

שבועות לא היה לי. א הכי ארוך שהיה לי אני חושבת זה שלושה ימים. כן. א לרוב כן זה פחות או יותר עכשיו זה בערך פעם בכמה חודשים הרבה פחות א ממש כן עכשיו גם אני הרבה יותר יודעת מאיפה זה נובע ואז אני יכולה לעזור לעצמי שם כי כשזה קורה אין לי איך לעזור לעצמי כי זה ממש מנהל אותי

כן

אבל א באמת גם באותו יום אה כשזה קרה לי עוד כמה פעמים במהלך התואר שהיה לי איזשהו מבחן נוסף או דברים שקשורים לגוף ולא יכולתי להביא את עצמי לעולם. ממש אמרתי לעצמי, "וואו, אני שומעת את כל הקולות הנוראים האלה, אבל מה היה נעים לי לשמוע במקום זה? מה הייתי צריכה לשמוע? כאילו אני זה בטוח לא עושה לי טוב, אבל מה כן? ולא ידעתי.

ומה את עונה לעצמך? מה כן?

אז א באמת פתחתי הקלטה בטלפון והתחלתי להגיד לעצמי כאילו אני דמות אחרת, נגיד רחל עמנו או מישהי שמסתכלת עליי בעין טובה. ואז היא אמרה לי מילים טובות. אני כאילו אבל בתור הדמות שלה ולא כל כך ידעתי מה אני אומרת אבל ידעתי שהמילים שאני צריכה לשמוע זה יש לך מקום בעולם א תראי איזה יפה את איזה יקרה את השם אוהב אותך אמ היום אני מבינה גם שהרי המילה היפה זה אותיות פה י פה השם למה אישה כל כך חשוב להראות יפה כי כי היא רוצה שיראו שהשם בתוכה שהשם בחר בה כמו ילד שלא יודע אם ההורים שלו אוהבים אותו והוא צריך וודאות שהם רוצים אותו פה פה בעולם. אז כשאני מרגישה שאני יפה אז כאילו השם שם עליי את החותמת. כן, כן, את יפה, את הבת שלי פה השם, פה יוד השם בתוכ

איזה פירוש מתוק. יואו איזה דבר מהמם.

אז מילים כאלה. כן.

וככה את מגיעה בעצם למדיטית. אני אתמול בלילה אמרתי, את תרצה מגיעה. אני רוצה לשמוע מה היא נותנת. ברור לי שהיא נותנת אור לעולם. כולם. ואני פותחת מדיטציה. תקשיבי, טבעתי. וואו,

בים שמיני. קודם כל הקול שלך, המתיקות שבקול שלך. זה ממש יש פך את הקסם הזה בקול

ובאמת את אומרת שמה דברים דיבורים של יופי של של את ראויה, את טובה, את עכשיו כולם גם בן אדם שיודע שהוא ראוי והוא טוב, הוא שומע את זה מאוזן חיצונית, את יודעת, זה כל כך טוב. אבל איך מגיעה בחורה צעירה לעשות דבר כזה?

וואו,

תסבירי איך איך איך קורה.

אני אגיד לך, זו באמת שאלה וגם לא תכננתי. זה באמת קרה מתוך המקום הזה הכואב שהייתי נשארת וממש מנסה להרגיש איזה מילים כן הייתי רוצה לשמוע. כי המילים של החושך לא. אז מה כן? ובאמת פשוט הייתי מקליטה מילים בהתחלה רק לעצמי. אחר כך העליתי את זה פעם ליוטיוב וראיתי שזה הולך ועולה, הולך ועולה ואמרתי וואו, יכול להיות שעוד בנות צריכות להרגיש שיש להם מקום בעולם שהן א יפות כמו שאין, שהן יקרות, ש והבנתי שזה לא רק שלי המילים האלה ושזה וגם היום כשאני מקליטה מדיטציה אני פותחת הקלטה, עוצמת עיניים וזה בא לבד המילים. אני לא כותבת. הייתי כותבת בעבר, הראשונות בערוץ הייתי כותבת, אבל עכשיו לא כותבת כלום. ממש אני פותחת עיניים ורואה כמה דקות יצא ומעלה כלום לא עורכת את זה גם

חושבת איזשהו צינור מלמעלה זאת אומרת מגיעים לך מילים מלמעלה ואתה הצינור

להביא את השפע הזה

כן

ברוך השם כן יש נושא זה לא שכאילו משום מקום נגיד אני רוצה לעסוק בנושא מסוים איך להיות רגועה או איך להרגיש ראויה נגיד לזוגיות אפילו או לאהבה אז זה המילים כן יש נושא ומתוך זה יורד מילים כן

עכשיו הרבה את הרבה פעמים אומרים שהסנדלר הולך יחף. את מרגשה שזה מצליח באמת לחלחל בך? את באמת מאמינה שאת ראויה ואת יפה בכל מה שאת אומרת, את יודעת, לקהל שלך שבמדיטציה.

וואו, זה שאלה טובה. א, מצד אחד הרבה פעמים אני מרגישה שכן ואני כמעט לא מזהה את עצמי. לפעמים כשאני מסתכלת במראה בסטודיו, כשאני מלמדת את היוגה, אני אומרת מי זאת שמלמדת איך, מי זאת? ואני לא מזהה את עצמי, אני אומרת וואו זה פועל ואני יודעת שזה המדיטציות והתפילות. אני יודעת שזה מה ששינה אותי אבל יחד עם זה לפעמים אני מרגישה יותר יחפה מכל האנשים הכי יחפים בעולם ממש. כי את אומרת אני אני אומרת להם להיות ככה ואני עם כל היתושים האלה שיש לי בתוך הראש ממש זה שכחה אני ממש קוראת לזה שכחה רגעים שבהם אני פשוט שוכחת שאני יש בי צלם אלוקים שאני של השם ואז אני אומרת לעצמי לפעמים כשאני כל כך בכאב אני אומרת לעצמי אין

לך רשות אין לך רשות להגיד על עצמך מילים כאלה לא יפות את לא שלך את של השם הוא ברא אותך אין לך רשות וואי כן

אני רואה את הדמעות אל תאבקי בהם בסדר גם הדמעות אפילו הדמעות שלך יפות

את ראויה לבכות צודק

בסדר

זה להתהלך בעולם כל הזמן עם קושי אבל ועם תרופה נכון זה כזה קושי ותרופה ולא תמיד אתה גם רוצה לקחת את התרופה

זאת אומרת יש משהו גם בלצלול לתוך הקושי הזה של קשה לי ואני ולא פשוט לי וזה ונכון יש כזה קטע של

כן מעניין איך את יודעת כי זה מעניין שקלטת את זה

בלי ללמוד אף פעם פסיכולוגיה פסיכיאטריה אני אני תמיד תמיד הבנתי בנפש

וואו

יש דברים שאני לאת לב של חביתה את מבינה אני חייבת לאזן פה את הדברים אני הבלבוסט הכי גרועה שיש חוט הלאות להכניס למחת בנפש אני מבינה בנפש אני טובה

רואים לך בעיניים ממש ממש וואי מדהים אז זה ממש זה לפעמים בן אדם מסתובב עם הכאב ועם התרופה וזו גם בחירה לקחת את התרופה אני מרגישה שהיום יש לי הרבה יותר כוח לבחור לקחת אותה הרבה יותרכן

כי אני יודעת מה היא המילים האלה הלשנות את התדר המש לא להקשיב לנחש לקולות של הנחש כמו מסיפור הבריאה בגן עדן

כזה

ממש מה את עושה בשיעורי יוגה בעצם מה איך אנשים יודעים לבוא אלייך? מה את עושה שמה? זה לא יוגה רגילה, נכון? את ממש עובדת. כן. אז מה את עושה? מדויק. זה לא יוגה רגילה. זה בדיוק זה. זה באמת א יוגה שיוגה נשית, אבל פיתחתי אותה למקום כזה שהפסקול של השיעור, את כל הזמן שומעת את התדר הזה של העין הטובה ושל הרשות להיות ושל המקום בעולם. אז זה היוגה באמת בשבילי זה הריפוי, גם החיבור לגוף וגם המילים. א זה פשוט התפילה שלי לפני השיעור זה לאפשר מרחב לאישה להיות נוכחת בגוף שלה לא בראש אנחנו הרבה פעמים בורחות לראש כי כאן יותר בטוח אבל הגוף הוא מרגיש הכל חזק אז מרחב שבנות יוכלו להרגיש את הגוף שלהן להרגיש בבית בגוף

ואת יודעת להתארך להיות בת מלך זה גם להסכים להיות ארוכה עמוד השדרה שלנו לא נועד להיות ממש להסכים להתערך להסכים לפתוח את הלב הרבה פעמים הייתי הולכת כאילו כפופה בעולם, מגנה לעצמי ועל הלב וכאילו פתאום לבוא פתוחה יותר לעולם. אה, תנועה, נשימה, וואו, כמה הנשימה היא ריפוי.

אנחנו כל כך לא יודעים לנשום, נכון? אני מגיעה מהמזרח הרחוק, אז אני מכירה את כל הדברים האלה של גיוג, המדיטציה והנשימה זה דבר

כאילו זה נראה לנו מוזר לנשום, נכון? כי זה אומר תנשמי. זה

מה? אני נושמת, אני פה אני מה אם לא הייתי נושמת לא הייתי אבל לנשום באמת

ממש כן אני ממש רואה את הנשימה כשותפות לבריאה להשם כי בעצם הוא כל הזמן אנחנו נושמים גם אם נרצה או לא נרצה כל עוד אנחנו בחיים אנחנו נושמים אבל לבחור לנשום עמוק יותר אני מרגישה שזה לבחור להגיד השם אני אני מכניסה את האור שלך אליי אוויר זה גם אותיות אור י אור השם

נכון

אז אני אני מסכימה לקבל יותר אוויר אני מסכימה להיות יותר חיה הרבה פעמים עם בנות שבאות אליי בסוף סדנה או שיעור ואומרות לי תרצה אני לא נושמת קשה לי לנשום אני אומרת לה לפעמים לפעמים זה קשור להסכמה להכניס אוויר זה ההסכמה לחיות ההסכמה לחיות להיות בגוף את נתקלת לפעמים כי את בטח יש נשים יותר גדולות ממלך לפעמים לפעמים אנחנו מסתכלים אנחנו נוסעים עיניים למבוגרים יותר ופתאום בחורה צעירה בת 27 שבאה ומלמדת את רואה כזה לפעמים איזה מה מה יש לה לתת לנו כזה או ש או שאת נתקלת בזה לפעמים.

שאלה טובה. וואו. א אני מרגישה שכמעט ולא. זה מעניין כמעט ולא ממש אפילו נשים גדולות ממני בחוכמה שלהן, בניסיון חיים שלהן באות ואומות לי אני ממש לומדת ממך, מטפלות לפעמים באות אליי וממש ממש א לפעמים אני כן מרגישה את זה אולי יותר מהמקום הזוגי של הזה שאני נגיד עוזרת לנשים בזוגיות או בדרך לזוגיות ואז כזה מי את את גם לא. אז שם כן, אבל גם אני ממש מרגישה שמי שתזהה אותי כ יכולה לעזור לה תזהה אותי ומי שמרגישה שלא זה מרגיש לי מאוד שלם ומאוד בסדר ואני ממש גם מתפללת לשם כל אחת שמדברת איתי אם יש לי איך לעזור לה שאני אהיה אבל אם לא אז תסיים את זה לפני שזה מתחיל ממשכן

את רוצה שאני אדבר קצת על הנושא הזה של לחפש זוגיות

כן בטח

אה תראה את לא בת 27 היום לא תראי בדור שלנו אני רוצה להגיד לך הדור הולך למ בגיל גילאים היום מגיעים אלינו לנפל לדעת החברה 33 34 זה כבר לא כל כך מבוגר זאת אומרת פעם אני חושבת שבדור הקודם הגיליים היו נמוכים יותר אני לא יודעת או שלי ככה נראה הדת ממרומה גילי אבל היום י רווקה בת 27 יש כאלה שיגידו

רק רק התחלת זאת אומרת לא

אבל בעצם יש לה חוויה בטח של בערך שמונה שנים שאת יוצאת לדייטים נכון מן הסתם

איזה משקת וואו

משירות לאומי מן הסתם כן ועדיין לא לא מצאת את שעבר נפשך.

נכון. אז א אני אגיד לך אפילו עצם השאלה, קודם כל זה משהו שאני שמחה לדבר עליו. אני מרגישה שהתנועה שלי בעולם בשנים האחרונות זה לא לחפש זוגיות אלא להסכים לא למצוא אותי. כלומר זה המקום שאני מתמקמת בו. אני הפסקתי לחפש. כלומר אני מאמינה שהרי כמו שכתוב בתורה שמי מחזר אחרי עבדתו. בעל העבדה מחזר. נכון אני העבדה. אני לא צריכה לחזר אחריו. אני יכולה לסמן שאני כאן. אני אז אני מאוד מאמינה שכשאני נמצאת בתוכי הוא יגיע ויתמגנת לזה כמובן שכן אני עושה השתדלות והכל א להרגיע את הסבא וסבתא את האור

כן זה חשוב שתגידי שאת כשמציאים דייטים היא הולכת היא הולכת

לג

אבל אז מה אז תסבירי מה זה אומר כי בטוח בנות כזה מסתכלות למה היא מתכוונת שהיא נותנת לא לחפש אותה תסבירי

מדהים אז אה אז באמת ה אנחנו השם ברא אותנו כתוב בספר בראשית זכר ונקבה ברא אותם זה שני כוחות בעולם והלהסכים להיות בכוח הנקבי זה גם להסכים להיות ה התכונות האלה של ה של הנקבה שהיא יודעת לחכות ומגיעים אליה ממש כמו ברמת הגוף גם התא הגוף שמתאר אישה הוא נשאר במקום נכון אנחנו הביצית נשארת במקומה ו ובאים אליה היא לא זזה וכל דבר שיש לנו בגוף הוא יש לנו אותו גם בנפש נפש ואם אני בתנועה החוצה אז קודם כל הגוף שלי לא בנוי ככה נכון גוף האישה הוא בנוי נקב נקבה וזה ממש כתוב בגוף שזה זה המקום הזה של אישה שנשארת בתוך עצמה יש יותר לאן להגיע זה קצת כמו בדוגמה הכי פשוטה שני אנשים שאמא וילד שהולכים לקניון ואמא אומרת

לו אם אתה נאבד חכה כאן אל תלך כי אם שניהם יחפשו אחד את השני הם לא ימציאו לעולם שני אנשים שמחפשים לא מוצאים אבל אם אחד במקום הוא מחפש מחפש בסוף הוא נמצא

דוגמה יפה עם ה יפה אז את מחכה זאת אומרת אבל את קצת אבל זה עושה אותך קצת בציפייה מסוימת

אמ אני משתדלת שזה יהיה קמיהה ותפילה וובקשה מקום כזה א וגם תנועה כן אני כן שואלת את עצמי כל הזמן במנוע של החשק שלי מה כן מתאים לי לעשות כל אחת יודעת מה מתאים לה יש בנות שנגיד אתרים לדוגמה לא מסוגלת לא נכנסת לשם ויש בנות שזה דווקא מתאים להן אז זה לפי חשק יש תקופות שבא לי ככה יש תקופות שמתאים לי ככה אני לא רוצה כאילו לפעול לא מהמנוע של החשק כדי להשיג אלא להיות בתדר של משיכה ולא של השגה

ולמה את חושבת באמת יש את התופעה הזאת של הרבה מבקשי זוגיות אני לא אוהבת להגיד רווקות מאוחרת וכל הדברים של הרבה מבקשי זוגיות אה

אולי לפחות בעיניים שלי יותר מפעם

וואו אני מרגישה שזה שאלה עצומה באמת באמת את השיקוף הזה שלהשם אין בית. להשם אין בית. אז גם לנו אין בית. כאילו כל מי שאין לו בית זה ממש להרגיש את הצער של השכינה, את הצער של השם. ואני מרגישה שככה השם אומר לנו. גם אני כמבקשת זוגיות מרגישה על עצמי, אני אגיד על עצמי שהוא אומר לי שומעת? אין לי בית, אין לי בית. גם לכן את מרגישה זה זה הכאב של עם ישראל. בית גם בתוך זוגיות לא חסר שברים בתוך בתים

לגמרי

מי כמוך יודעת אז

לא גם אנשים שיודעים שיש להם בת אני רואה אני רואה זוגות שמתייעצים באים אלינו גם את יודעת לפעמים מנסות לרפא את עצמם דווקא אצלנו בטיול הגדול ואת אומרת יש להם ילדים כבר ויש להם הם עדיין שבורים וסדוקים וכולנו שבורים וסדוקים אבל זה לא ש אני תמיד אומרת לרבקים זה לא שיש פה הפינד ואז הם התחתנו סוף הסיפור נסגר הספר את מבינה זה גם לא שברגע שתתחתני יתוש יפסיק לזמזם

בפעם אנחנו חושבים שזאת התרופה או התרופה ילד ואז יהיה לא אנחנו נתמודד עם הדברים שאנחנו מתמודדים גם בתוך הדבר הזה

אבל אבל אולי קל יותר להתמודד בשניים אם אם אם אם הקשר הוא מיטיב ואולי אז זה זה ככה

נכון נכון זה זה ברור לי ממש כמו שאמרת אני שמחה לשמוע את זה שההפי אנד הזה הוא לא קורה גם בתוך זוגיות ממשיכים אבל את צודקת בשניים הזה אני מרגישה את זה שזה נותן את הכוח כוח לעבור את החיים האלה. הלבד הוא הוא הדבר הכי כואב בעולם. לא נועדנו להיות לבד כאנשים. וזה זה כאב שהוא זה באמת צער השכינה. השכינה יודעת איך אני מרגישה.

אה, יש לך את מחזיקה באיזה תדר מאוד גבוה, מאוד א לא טועים גיל ולא טו יש משהו. את תמיד היית באיזשהו תדר כזה להרגיש את האלוקים. את ממש מרגישה אותו. אני רואה את הלב שלך מתכווץ שאת אומרת של הקדוש ברוך הוא אין בית. זה לא משהו שקורה לכל אחד. אני מודה שאני לא כל רגע חושבת שלקדוש ברוך הוא אין כאילו אני אוהבת אותו מאהבת נפש בואי אני אני חוז יש בך איזה איזה תדר מאוד גבוה נכון תמיד כאילו היה איזה משהו כזה כאילו בת אלוקים כזאת

כן ברוך השם תמיד הרבה מהבית באמת ההורים שלי צדיקים וזה ממש מהם ממש תמיד היה לי ברור תמיד דיברו בבית על המהות של החיים על על ה ממש זה מהבית

כן חומר מול רוח הרוח הרבה יותר מהחומר.

וואו, ממש הרבה יותר.

ויכול להיות שגם כשאני חושבת על זה אולי כשאתה מחפש זוגיות ואתה בתדר מאוד מאוד גבוה, אתה מחפש גם מישהו שיהיה בתדר הזה, שיחזיק את התדר הזה. זה לא פשוט. זה משהו שהוא

וואו.

את לא תתפשרי על לרדת מהתדר הזה, את מבינה?

וואו. א זה גם ממש אני מרגישה שכן צריך שיהיה שם השוואה בתדרים לגמרי אבל בעיקר אולי גם מישהו שמסכים להסתכל לזה בעיניים ולא להבעל מזה כי בסוף זה אפשר לראות את יודעת מישהי שהיא כזה אור ומיוחדת ועושה דברים גדולים יחסית לגיל שלה ונורא לפחד מזה כאילו היא אישה גדולה אבל באמת אני שבורה מאוד בפנים וכואבת מאוד באמת כאילו לפנטו אני שבורה מאוד בפנים

נכון זה זאת הכותרת זאת הכותרת

מדהים

ואת גם מסכימה לומר את זה לא כל אחת תבוא ותספר על הטוש הזה שמזמזם ימים שלי אוחצת מהבית זאת אומרת אני שבורה בפנים

כן אני שבורה לחלוטין דווקא בגלל זה חשוב לי להגיד כי לפעמים בנות רואות אותי כזה תרצה כהן של המדיטציות של היוגה באות לסדנאות מתרגשות לראות אותי מתרגשות להביא לי חיבוק כאילו אני איזה בן אדם אחר אבל אני כמו כולם שבורה של החיים יש ימים שאני בוכה כל יום הולכת ת לישון בוכה וכמה בוכה מתפללת להשם שאני אזכה לבנות בית ו ולא יודעת מתי זה יקרה ושוב נפרדת ושוב נשברת ואף אחד לא מבטיח לך מתי זה יקרה אני שבורה מבפנים ממש אבל שבר שגם יודע שיבוא אור זה לא שבר כאילו של לא לפעמים אני נמוך למטה אני לא רואה אור אבל אה אבל א כן זה כאב ייתופת ממש

ועכשיו יושבת בחורה שמסתכלת עלייך ואומרת הנה אני עכשיו בלמטה הכי בלמטה שיש וואו תגידי לה משהו

אני אגיד לה אפשר בעצימת עיניים

כן ככה כן

כל מה שאת רוצה

אני אגיד לה שאני אגיד לך שהשם איתך והוא רואה אותך ואת לא לבד שם ואני יודעת שכואב לך רק את יודעת כמה כואב לך עכשיו אני איתך בכאב הזה והשם איתך יותר מהכל וואי וואו זה באמת לא מגיע ממך אני הרגשתי פה את רוח אלוקים מדברת אני ממש אני ראיתי אותה

וואו אבל חו חבוש מוציא את עצמו מבית האסורים כשאת עכשיו בתחתית את יכולה לעצום את העיניים ולהגיד לעצמך את זה נו אין חבוש מוציא עצמו מבית האסורים.

וואו, נכון. אמ, לא תמיד. אני באמת הרבה פעמים צריכה את העזרה החיצונית הזאת ואני מרגישה שמה שעוזר לי זה החיבור לגוף. הרי לפעמים מה שאני צריכה כדי להירגע זה אפילו חיבוק. זה אפילו מי שנגיד כבר לא גרה בבית ולפעמים זה כל מה שאת צריכה. באמת חיבוק.

גם את נורא לבד.

ממש. ואני פשוט למדתי לתת את זה לעצמי. את החיבוק הזה, את ה את ה הקרקע נותנת המון לשכב על אדמה, לתת לה אנרגיה להתפרק דרך האדמה לים. אני נוסעת כל שבוע לים. אין סיכוי שאני מפספסת את היום שלי בים. ממש זה משהו שאני מגיעה לשם. זה כמו כותל בשבילי. אני ממש מרגישה את המלח. הוא כמו הדמעות שלי. כל הים אני מרגישה לפעמים הוא הדמעות שלי. ואני באה ואני חוזרת לעצמי ואני מרגישה שם שם אני מוציאה את עצמי מבית האסורים. מה שם מוציא אותי, הים, הטבע, ממש כן

אתה הרבה לבד? א אני מוצאת את עצמי דווקא כן ברוך השם מאוד עסוקה ופעהילה

אבל אני שואלת יותר חברות כי שוב בגלל שאת כזאת מאוד

הנה התדר הגבוה שדיברנו אליו לא תמיד הוא מצליח להתחבר עם אנשים שחיים את חיי היומיום מבינה מה אני מתכוונת

יפה וואו כן אז זה משהו שכן התמודדתי איתו הרבה פעמים א מקום כזה שגם בחברויות הרגשתי של כזה תרצה וכזה מישהי שנוסאת אלי ל העיניים אני לא מצליחה להתחבר שם כדי חברות הרבה פעמים מה שמאי לי והחברות הקרובות שלי שבאמת אין לי המון קרובות יש לי כמה קרובות שהם חברות טובות ואחותי שקטנה ממני בשנה שהיא כזה החברה הכי טובה

איזה כיף

באמת אושר תודה להשם

נראה לי הנשמה שלי הסכימה לבוא לעולם כי היא ידעה שהיא תהיה באמת זה כאילו זה ממש ההשלמה שלי ו ממש ממש אז נכון ממש דיאקט לפעמים התדר הגבוה הזה הוא כאילו לא מתעקל טוב ו ואני ממש בתפילה גם להרגיש שייכת בעולם.

לאן את שייכת עכשיו? מיו שואלים עכשיו ממש בימים האלה, בתקופה הזאת, למה את בעצם למה את שייכת?

וואו א ישר עולה לי כאילו שאני כרגע מרגישה לא שייכת לשום דבר. באמת זאת לפעמים התחושה שאני הולכת בעולם כמו איזה עלה כזה נידף, לא שייכת לשום מקום. במיוחד בסוף שנה את יודעת סוף חוזה כזה מה השנה הבאה ומי רוצה בכלל לחשוב על דירה עוד פעם מה קשור אז א אבל כשאני יותר מסכימה להעמיק בזה אז להשם אני תמיד מרגישה שייכת תמיד אני מרגישה הבת שלו והיום גם אפילו כשאני מסתכלת במראה אני אומרת תודה אני מרגישה בבת שלך תודה שבראת אותי ככה יש משפט שאני אומרת כל הזמן את יצירה את האומנות של בורא עולם ואני אומרת את זה גם לעצמי תראי הוא יצר אותך הוא בחר לך כל ריס הוא בחר לך כל תא ב הגוף שלך הוא יצר אותך אז א אני מרגישה שייכת אליו מאוד מאוד כן

איפה תכנית את הדגער בדירת שותפות בדירת א

אמ

בדירת רווקות איך שקוראים לזה

זהו אז זה דירה שלי שלי לבד כי אני גם מקבלת שם בנות יש לי כמו קליניקה שמה אז זה כן חשוב לי הפרטיות זה ליד ההורים זה חמש דקות הליכה מהם בשילו

אה כן אז אה

ובנות באות אלייך מה מפה לאוזן הם שומעות עלייך איך איך מגיעים אלייך אז באמת לא קל להגיע סתם פשוט אני לא מפרסמת ולא מעלה תוכן באינסטגרם אין לי יש לי רק יוטיוב ווואטסאפ אז באמת מפלא אוזן הרבה וגם מהמדיטציות לא תכננתי לקבל נשים לתהליכים אבל בנות שמעו את המדיטצטציות ואמרו לי איך את יודעת את כל הסודות האלה איך את יודעת איך אנחנו מרגישות ואז הם הבינו שאולי יש לי איך לעזור להן דרך התבונה הזאת הרי אני אני מתארת שפה של גוף של הסכמה להקשיב לרחם לא רק לראש וזה משהו שהוא לא ידע, אין לי תעודות להביא לך, אני פשוט מרגישה חזק. ואז מי שיושבת מולי, אני יכולה מאוד להרגיש את הכאב שלה ולשאול אותה שאלות ולכוון אותה

לאן שהלב שלה. בסוף אני עוזרת לה לשמוע את הלב שלה, נותנת לה אומץ להקשיב למה שהיא רוצה. אני בחיים לא אגיד לה תעשי ככה, אל תעשי ככה, תעזבי אותו, אתם לא מתאימים לו בחיים לא. אני אגיד לה מה את מרגישה? איך זה גורם לך להרגיש?

את מגשה שלפעמים את יכולה אפילו לראות מעבר למה שבן אדם רגיל רואה כשאת יושבת מול בן אדם? א

לראות ממש דברים קצת צפונים אפילו כןכ

יותר להרגיש כן ממש להרגיש א להרגיש את הכאב להרגיש את מה שהיא לא אומרת לי את הבן השורות בטח

זה מתנה מאוד גדולה שקיבלת

נכון

לגמרי

נכון

כן אני אני חושבת שאני גם יש לי אבא שלי זה נהיה כבר שיחת חברות הכי טוב

תמיד היה אומר לי אתה תתחברי יותר היתה יודע להסתכל ואני חושבת שקצת לקחתי את זה המתנה הזאת של לראות בן אדם

לראות את הבפנים שלו יותר אפילו כאילו המון להתבונן אני הרבה מתבוננת

מדהים

כן לא מיד אני כזה מתבוננת הרבה

וואו

עכשיו לאנשים אולי זה נראה שאני בואה אבל אני קצת בואה את הנפש קצת זה שזה הכי כיף להתבונן את יודעת מבחוץ וזה ככה

וואי תקשיבו את יוצה את באמת באמת באמת מיוחדת

וואו

ממש ממש

ברוך השם

מה עוד היית רוצה לספר לנו? עולה לי שמשהו שקרה ממש לפני שבועיים שהרגשתי שעצם ההסכמה שלי להקשיב למה שקרה שם באותו יום זה גם מה שהביא את הרעיון הזה א ו ובעצם א הייתי זה היה יום שישי כזה הייתי בבית שלי בדירה תכף שבת צריכה לארגן היה לי מלא בלאגן בדירה כל השבוע לא הייתי בבית הייתי בסדנאות וממש היה לי מלא עבודה אבל הרגשתי שאני לא מצליחה לעמוד על הרגליים ממש אני מול הקור מנסה לשטוף כלים לא מצליחה כמו שהרגליים שלי אומרות לי תשכבי להקליט מדיטציה כאילו משהו עובר בי עכשיו חזק והיה לי דמעות ממש חזקות והרגשתי מוצפת מאוד אמרתי טוב אני אדליק נר לרחל אמנו אני אעצור שנייה את כל העשייה שלי

יש לה חיבור לרחל עמנו נכון

כן ממש איזה אמא היא ממש

תמיד היה לה חיבור עליה

אה לכל האמהות אבל רחל עמנו זה משהו מיוחד כן

חבלה כזאת כן

וואו ממש

נכון

אז הרגשתי שאני צריכה אותה איתי ובאמת הדלקתי לנר לכבודה ועצמתי עיניים והרגשתי דמעות ממש ממש כאילו שוטפות אותי ושמשהו עולה מתוכי לא שמתי לב בכלל כמעט מה אני אומרת ידעתי שהנושא זה הנושא של פגיעות שכרגע עוברת דרכים מדיטציה שמרפת את הנושא הזה אמ אבל לא לא ידעתי מה עובר ובאמת נכנסה שבת נכנסתי להתקלח ואני תוך כדי מנסה לזכור מה אמרתי ואני לא זוכרת כלום ואמרתי וואי מעניין מה אמרתי

וואו

ממש

מפחיד שפתאום שאת קולטת שאת לא זוכר דברים שאמרת.

אה, זה קורה לי הרבה במדיטציות אז אה זה היה לי טבעי. כאילו פשוט שם ממש לא היה לי בכלל שום גישה אפילו משפט אחד. לרוב אני זוכרת כזה יש לך מקום בעולם, את יקרה ופה. לא זכרתי כלום ממש. כאילו ונכנסה שבת. מוצאי שבת הקשבתי למה שאמרתי ואמרתי וואו איזה שוב בכיתי. אני שומעת את זה ואני שוב בוכה ושוב מרגישה כמה זה חזק. אז זה ממש מילים שמרפות נשים שעברו פגיעה ו השכינה השכינה ש מגולמת בגוף אישה ממש

מה אמרת להם

היום אני יודעת כי שמעתי את זה כמה פעמים בעריכה ואוספתי מוזיקה ואני שולחת אותה לכזה נשים מטפלות שיעברו על זה כי אני לא אעלה משהו לפני שזה יקבל אישורים של טיפול ספציפית משהו כזה רגיש לרוב אני לא שואלת אמרתי הרבה על המקום של ה קודם גם להחזיר להחזיר את התח תחושה שיש לך מקום בעולם, שיש לך רשות ואת המקום של הנקיות והתואר, שזה תחושה מאוד א מאוד נזכקת, כי מה שהרבה פעמים אין מרגישות זה אולי בושה ואשמ וחילול מאוד גדול.

אז מקום כזה שלהחזיר את התואר ואת הניקיון ואת ההפך מהשמ שזה חמלה וסליחה א כזה תדר. כן.

מגיע לך איזשהו מסר. את אפילו לא יודעת למה את עוצמת את העיניים ואת אומרת עכשיו אני צריכה להגיד את זה

כן

למי שמקשיבה לי

כן ממש ממש זה היה ממש גדול ממני אני זוכרת שהגעתי בערב שבת להורים שלי לארוחה וזה הרגשתי כזה שזה יום גדול בחיים שלי שזה שזה הגיע כי ידעתי שזה נושא שהוא שייך א שהוא שהוא שייך למה שאני עושה כאן בעולם לבנות ישראל הקדושות והטהורות והרגשתי שזה ממש שייך אפילו היום לפני שבאתי לכאן הדלקתי נרות לצדיקים והזמנתי כזה 18 נרות ואחד מהם עלתה לי פתאום לילה סוליקה שהיא מהצדיקות של מרוקו ואני גם חצי מרוקאית אז הרגשתי שלא סתם ילתה לי ממש היה לי דמעות כשהדלקתי לנר כאילו באתי בשם אנשים ש ש של עם ישראל

וואי

כן

לא מרגיש לך שאת צריכה להגיד עכשיו אם הייתי צריכה עכשיו לומר לי משהו

וואו אמ אולי הרבה לתת כוח ל לכל הנושא של בית שזה הדבר הכי שבור כרגע גם בתקופה הזאתי ובכלל בעם ישראל לתת כוח לנשים א לשמור את האנרגיה שלהן בתוכן להיות במקום כזה של צניעות פנימית אמיתית לא כזאת שאת יודעת מלמדים ושל מקום של את לא בסדר לכן תסתירי אלא דווקא את יודעת איזה יקרה את יודעת איזה מדהימה את הכוח של עם ישראל. אישה היא הכוח של עם ישראל. כמו שאומרים בזכות נשים צדקניות ניגלו ישראל. לא אמרו את זה על זאתי שיושבת באוטובוס וקורא תהילים. גם ברור שיש לזה מקום גדול וגם אני לפני המפגש קראתי תהילים. זה חשוב אבל אמרו את זה על נשות מצרים שהשתמשו בכוח הנשי שלהם כדי שיוכלו להמשיך את הקיום של עם ישראל

ולהיות עם הגברים שלהן. אז אולי הדבר הזה של תסכימי להיות אישה, תסכימי להיות בגוף, תסכימי להיות בבית כמרחב כמו שלשרה היה את האוהל. תעשי לך אוהל, תעשי לך כבוד בעולם, מקום בעולם.

אני מאחלת אות לך את אותו איכול.

וואו

לגמרי שתסכימי

וואו

תסכימי לראות כמה את גדולה וכמה את ראויה

וכמה את יפה. וואו ושלכי תידי אולי מישהו עכשיו צופה בנו עד שהריון יתפרסם כבר שתהיי בזוגיות אמן אבל מי שצופה בנו אתת כמה זה הפך להיות תוכנית שידוכים אני מצידי שתחני מצידי שכולם יפלו אליי

יאללה מדהים

וואי

תודה רבה

תרצה לי הבאת ריפוי אז אין לי ספק אני ממש מרגשה שזה חלכה לי כאן לתוך הנפש

וואי איזה מדהים

איזה זכות

כן

ממש היה לי עונג לדבר איתך באמת את מדהימה מה? ממש נתת לי מקום לי ולעוד הרבה בנות שישמעו אותנו שמרגישות אולי מה שאני מרגישה. באמת תודה רבה שהזמנת אותי. זה כל כך לא מובן מאליו. אמרתי מה אני הקטנה?

לא, את ממש את ענקית, את עצומה את עצומה. אין תוצ את מדהימה. וואי. เฮ