"חיות מרצחות עם אידיאולוגיה רצחנית": יזהר ליפשיץ על הטבח בניר עוז

נכנסו מאות לא היה שום סיכוי הם דפו צרור בידית כשהוא החזיק אותו הוא נפצע ביד שלו הממד שרוף לחלוטין לרוז משח ש כבר מתחילים לחטוף אנשים ועד השעה 12 ו3 זה נמשך האמת שזה מטורף ביום ה-17 אמא שלי חזרה ו מספרת גם את הצוואות זה לא איסלאם זה לא כלום זה פשוט חיות מרצח עם אידיאולוגיה רצחנית ובקיבוץ רוז מתחוללת שואה בסוף אנחנו לא נאיבים אבל כשאתה בא שורף תינוקות אונס ים חותך את הראשים מתעלל באוכלוסיה שורף משפחות עם הילדים בפנים גם המתונים האידיאולוגיה הזאת צמחה להם בתוך או עם הילדים והכל והם הפכו לערמה של מרצחים וחולים במוח זה סוג הטרור שהגיע אלינו אני ראיתי גם במצלמות זה ילדים ואזרחים שמשתתפים פעילים

בתוך הדבר הזה מבחינתי זה היה שבר הכי גדול שיש יכול להגיד לך ששבוע לפני זה אפילו ישבנו על המרפסת וא אמר וואו וואו מם אלה יבואו אלינו פה באלפים אנו היה תסריט כזה בטח כל הזמן בוקר שמחת תורה איפה אתם לא אשבק אבק נט הטט רוז בבהד אחות של אבא שלי ה בעלה מתקשר ועוד אבא שלי אומר לו שהוא שומע כבר את הפצצות אחרי זה הוא אומר שהוא שומע נשק ל וקצת יותר מאוחר בשיחה כל כל הזמן הזה אבא שלך ואמא שלך בממד כן אבא שלי נכנס לממד והוא לא רוצה להעיר את אמא שלי שלא תתעורר המד זה שקט כזה הכל סגור אז הוא נול ואומר יוק ישנה אני פה שומר ואז שוא שומע דברים מילים בערבית כאילו בחוץ הוא כבר כן כן באוזן באוזן הוא שומע את זה ז

הוא גם אמר לזה אני שומע כבר קולות בערבית אני נכנס נועל את עצמי בממד הוא נכנס לנעל אבל הם נכנסו חמישה פנימה לתוך הבית פרצו חמישה מרצח נוחבות הם דפקו צרור בידית כשהוא החזיק אותו הוא נפצע ביד שלו הדלתות חדירות לכדורים של הקלאץ' ופתחו את הידית נתנו להם מכות עם הכתות לאבא ולאמא לאבא ולאמא אמא של את כל זה איך אתה יודע בדיעבד קודם כל אמא שלי חזרה וסיפרה לי את כל הסיפור ביום ה-17 אמא שלי חזרה מתי אתה מבין אבא ואמא ח בערב אנחנו כבר ב ש בערב אנחנו כבר אין צל של ספק מבקרים כי אתם עושים נסיבתית את האירוע או שאתם מקבלים עדכון רשי לא לא לא לא באים ומרים הם לא נמצאים בתוך הממד שרוף אבל אין שמה המעמד שרוף

לחלוטין הבית שרוף לגמרי כל הבית אבל בעצם אין שם אנחנו לא רואים שריות של גביות אבל הודעה רשמית מהמדינה עדיין לא קיבלתם הקיבוץ עובד הטיימליין שלו כל הזמן יש רשתות של וואטסאפ של תוך הקיבוץ והם מעבירים אותי שורפים אותי עושים אתה תנעל את הזה הנה הם נכנסים אלי ירו מדליקים לנו את הבית אנחנו נשרפים קופצים מהחלון ירו באו פצו הכל רץ ברשתות הבעתה מלאה וכל אחד מתמודד לכל זה אתה עד בזמן אמת א לחלק כן בערך ב-101 כבר אני מתחיל לקבל ממישהו שומר אתה לא מאמין מה קורה בקיבוץ זה ככה זה ככה לרוז מש ח7 כבר מתחילים לחטוף אנשים ועד השעה 12 ח זה נמשך א כיתת הכוננות של נירוז בתשע חדלה להתנגד א נהרגו הם עשו מאמץ אילאי

וכנראה גם עם הצלחות רבות ובאמת הגיבורים של נירוז ברמה הלחי מתית אבל נכנסו מאוות לא היה שום סיכוי אף אחד לא יכל להבין את האירוע שמאות נכנסים זה סוג הטרור שהגיע אלינו בסוף אנחנו לא עיבים אבל כשאתה בא שורף תינוקות אונס נשים חותך את הרשים מתעלל באוכלוסיה שורף משפחות עם הילדים בפנים לוקח את האבא שלי שהוא זקן בן 83 כמו איזה חתחת בס כ ככה זה לא איסלאם זה לא כלום זה פשוט חיות מרצח עם אידיאולוגיה רצחנית ש היה קשה לשמוע את זה וככל שראיתי יותר סרטונים ראיתי יותר מה שנקרא בלתי מעורבים שנכנסים מבפנים ועושים את זה גם גם הסיפורים של אמא שלי איך הם באים אליה שמים לו סכין על הצבה אנחנו נוריד לך אותה אם לא

תתני את הזה ואיך ה אפילו המרצחים של הנוכ בה צריכים להגן מהשב שבדרך לוקחים אותה על אופנוע כמו שק תפוחי אדמה לכיוון חיר בת חזה ומקים אותה עם מקלות אתה חושב שהיה להם תסריט כלשהו שזה יכול לקרות בדור שלהם בעיניים שהם יראו את זה לא כי אבא שלי גם הדרך שהוא בחר היא דרך חלוצית הוא הלך לשומר הצעיר לגרעין נחל של השומר הצעיר הוא הקים את קיבוץ נר עוז הוא הפך לגדוד 50 אבל הם היו קרבים הוא נלחם את מלחמות ישראל ב-67 הוא התחיל וטשה ב-73 ב-82 אפילו עם אח שלי שגם הלך ליחידה קרבית וגם אני היינו בת כאילו הלכו ונלחמו ביחד בלבנון והוא המשיך לעשות מילואים עד גיל 50 הוא ראה בזה שליחות הוא היה אי שלום מצד אחד אבל הוא

לא לרגע לא היה היה בטוח אנחנו לא נהיה צון לטבוח מה שנקרא ברור לו למה מדינת ישראל קמה לעם היהודי ושאנחנו לא נהייה צאן לטבח וקצת היינו ברגע האמת בסוף התמונות שיוצאות בשה באוקטובר לפחות בשעות הראשונות זה יהודים הולכים מושפלים לא כי הם לא היו חזקים כי פשוט הצבא החזק שהקמנו לא היה שם בשבילם זאת היייתה שעתו היפה של עם ישראל מבחינת האזרחים ועוצמות הנפש אבל בסוף בתמונות ובטח אחרי איך שחלקם חוזרים זה דוו בוא נקרא לזה בשם קיבוץ תראה יש הבדל בין זה שיש קרבות קשים ויש בהם נפגעים כולל עם אזרחים לבין זה שקיבוץ נירוז לא מגיע הצבא ובקיבוץ נירוז מתחוללת שואה זה לא עמר סתם שואה שברמה מסויימת יותר קשה מהשואה של

המשפחה שלו כי שמה הם ידעו מה הולך לקרות להם הם לא ציפו לעזרה מאף אחד נכון שהם יתפללו אבל לא ציפו באמת לעזרה מאף אחד הם אספו את התכשיטים הם החביאו הם נתנו הם החביאו ילד הם הם התכוננו לזה והם עברו גיהנום נוראי הם לא ציפו שצהל יבוא נכון אנחנו חלק מצהל אנחנו הקיבוץ הנקודה הזאת וקמה כנקודה ששומרת על הגבול אבא שלי חורש ומאבד עד התלם האחרון גם כשיורים כסמים ופצ מרים ויורים על הטרקטורים הוא מעבד הוא תופס את הנקודה הוא לוחם בצבא הוא עושה הוא תופס את עצמו ככה יכול להגיד ללך ששבוע לפני זה אפילו ישבנו על המרפסת והוא אמר וואו וואו עם אלה יבואו לנו פה באלפים אנחנו היה תסריט כזה בטח כל הזמן אז למה הופתעת

גדלת עם אבא עם עיניים פקוחות כי כמו שאמרתי לך איפשהו חשבתי שהניצחון ש תראה צבה טרור כבש את הנגב המערבי ומהרגע שהוא כבש בין לנוס בברוטליות את נשים גברים לחתוך ראשים לעשות את הצוואות הכי גדולות לשרוף ילדים בתוך הזה להתעלל בהם לחטוף זקנים אתה כאילו איפשהו חשבת שה שזה אתה יודע לפעמים יש יש יחידה ששוררת ועושה משהו אבל זה כולם עשו ועוד יותר מזה אני ראיתי גם במצלמות זה ילדים ואזרחים שמשתתפים פעילים בתוך הדבר הזה מבחינתי זה היה שבר הכי גדול שיש כי זה וגם אחרי שחטפו יש עזה בתוך השביעי לעשירי בתוך גבולות עזה מתחילים שמה לינץ' נוראים עם אזרחים ילדים נשים וף שמתעללים בזה וחמס שהוא מצא שזה הסחורה שתגן

עליו בעתיד ופים צריך להגן עליהם אחרי שהוא רצח ורצח את בני המשפחה ולקח פה שניים ופה אחד הוא צריך להגן עליהם כדי שתהייה לו את הסחורה כן המגן שלו כי המון רוצה לעשות בהם לינץ ושפט אתה רואה את כל זה ואתה מבין שהתמונה היא לא פשוטה מאוד לא פשוטה אתה שומע את הסיח כן עסקה לא עסקה כן מחיר לא מחיר תראה אני גם א בחיים התעסקתי בלחימה הייתי ביחידה מובחרת עשיתי קורס בטרור אני קצת עניין אותי הפסיכולוגיה של התור זה תפס אותי לא מוכן כי כי היה לי ברור שיש כאן שני אירועים האירוע הראשון זה מלחמה על הנגב המערבי צבא של טרור ומרצים כובש אנח צריכים להדוף אותו להקות אותו להציל את מה שהם אפשר אבל מהרגע שהצבא הזה זה

מעבד אולי אלף טרוריסטים פה אבל נסוג אחורה ולוקח 250 איש בשבילי היה פה רק אירוע אחד אירוע בני הרובה ואירוע כזה כמו בבית ילדים בקיבוץ מנהלים אותו במצור באותו יום סוגרים את פילדלפי אין אוכל אין מים אין כלום תמורת פיצה מקבלים חטוף ומתחיל הדיאלוג כשאתם נמקים וא אני מרים גבות וסליחה שאני קותה אותך כי לא אני מופתע לתשובה הזאת כי את המילה מצור כמעט ולא שמעתי ממשפחות החטופים אדרבה נפגשתי עם כמה וכמה אמרה לי אחת האמהות אני לא אזכיר את שמה מפעת כבודה אני בעד משאיות ההומניטריות כי לפחות גם הבן שלי יוכל מזה היום אנחנו יודעים שהם לא ראו מזה כלום ואדרבה כשמישהו דיבר על מצור אז לרוב זה היה הצד היותר ימני

בממשלה וקראו להם משיחיסטים קיצוניים אני חושב שאתה המצור שאני אמרתי הרגע הוא מאוד מאוד אגרסיבי הוא מאוד מאוד מלחמתי אבל הוא מאוד מאוד ברור אתה בסוף אתה אתה צריך להילחם בעולם מסביב שזה מערכת לחצים בעצמך בדרכים השונות שרואים כיצד צריך לפעול וכמובן ברמה האישית שחטפו לי את אבא ואמא אני ביום הראשון אמרתי אני רואה את זה מהעיניים של החטופים יש להם 250 חטופים והם לקחו אותם למנהרות היחידות הכי טובות שיש יצילו פה שניים אחד שניים שלושה ימותו או שאחד ימות חלק ימותו כאן זה לא משנה את התמונה זה טוב זה מעלה את המורל הלאומי זה אנחנו זה לא משנה כלום בתמונה 250 או 210 זה אותו דבר 210 ו7 ש שיש היום לצערי זה גם

אותו דבר ואז מהמקום הזה אתה אומר מה אתה יכול לעשות כדי לפתור את הבעיה עכשיו אם בסוף כולם ידעו שבנג נשאר חמס עם 20 חטופים מסביבו נגמור את הכל זה זה האנג ואתה עכשיו צריך לחשוב מה אתה עושה עם זה אז אם אתה מבין שזה יהיה האנג למה כל מה שלפני זה וגם תקופות ארוכות שעכשיו היו הכי קשות לי שאין אנחנו לא בפעימה להחזרת חטופים או לא חותמים על שום דבר ומצד שני פעם חמישית בג'בליה ואני רואה חודש עם 30 הרוגים ו60 הרוגים ופצועים ו והכי גרוע אני אפילו לא זוכר את השמות שלי אני כאילו מתב לפעמים המסה מקה את החושים אני אני ממש שותף לזה אני זוכר הותרו לפ של ארב וחיש כילו אני מתאמץ מתאמץ לחזור על השמות כי יש אסון של

שמונה ועובר שבוע ויש לנו בסך הכל הרוג אחד ואנחנו מבסוטים אם זה עוד אפשר לעבוד לפחות זה לא 20 ואנחנו כל המוח שלנו מתאוות ויש זילות לחיי אדם 30 20 ו60 הרוגים בשלושה חודשים זה משהו שאתה יכול לעשות איתו מבצע צבאי ו שנות דברים בכמויות הרוגים כאלה וכשאתה רק נמצא ולא מגיע לכלום לא שחרור חטופים לא הכראה לא שום דבר משלם כאלה מחירים זה קטסטרופה מבחינתי ובגלל זה היום אני תכניסו מה שצריך ונשלם מה שצריך העיקר ש שהמדינה בחרה בחטופים וחתמה על ה מה שנקרא על העסקה הזאתי ועושה את שלב אלם עם העסקה הזאת עם איך שהיא מתנהלת עם איך שהיא נראית אני שלם איתה ב-100 א אתה עדיין מאמין בשלום איתם יכול להיות שלום ברר קיימה

עם הדור הזה אתה תארת ילדים שנהנו לגמרי כן אבל צריך 15 שנה אתה יודע אותם 15 שנה שהמרצים האלה עשו קיטנה וירו ביהודים וקראו להם חזירים וקראו מינקה ולמדו את זה וחרו לבית ספר כי הם חפרו בבוקר מנהרות ועבדו אצל החמאס הוא פשוט גמר אותם הם הכניסו את הסרטן הזה לנשמה שלהם לחינוך שלהם גם המתונים האידיאולוגיה הזאת צמחה להם בתוך הו עם הילדים והכל והם הפכו לערמה של מרצחים וחולים ב מוח וצריך עכשיו ואותו זמן שלקח לבנות את זה יקח לעצות את זה בגלל זה ב-15 שנה האחרונות אין מה להאמין להם ברמה של שלום יצא לי לראיין כמה גם את יאיר אנסבכר בזמנו וגם את קלמנזון שאמרו לי שבסוף הם חצו מדינה לא לאורכה אלא לרוחבה מאזור

יהודה ושומרון לכיוון הקיבוצים אניאל זה קלמנזון לבארי כן ו וכמה אמרו לי שהמשפט הראשון שהם נתקלו בו בקיבוצים זה לא ימנו שתבואו עכשיו אני לא יודע אם הם התכוונו בהכרח לחיילי צהל אבל אחד המרונים אמר לי הסתכלה על הציציות שלי בחוץ ואמרה לי לא האמנתי שתבואו ואז הוא התחיל לבכות למה לא האמנת שאני אבוא באמת יש לך היייתה לך שאלה שאני שאני אבכיר אותך עד כדי כך השבר היה גדול באמת לא המנו עוד יותר מזה עוד יותר עוד יותר אני חייתי בתו ואני חושב שלי מה שבאמת ראיתי זה ש שגם בצד השני זה לא אוכלי חרב שמקריבים את הילדים ממש מאמינים במה שהם אומרים ויותר מזה הם פתאום גם מבינים שהקרבה שלי שאני משרט בצבא מכניס את

הילדים ומקים ישוב שהוא גדל על ישוב ספר שהוא מאוים ונלחם עליו כל הזמן ולא עוזב אותו ולא עוזב אותו כשהוא חוטף פגזים ושיש עליו איומים ושום דבר זה מאוד מאוד קרוב ל דרך שהם חיים הכיתוב הזה הסכנה כמו שאמרתי כבר בהתחלה של הגן היהודי של השסע ומה שהיינו בו ושאין מבוגר אחראי שיפסיק את זה אנחנו יכולים להגיע למצב שזה לא רק שרבנו בשריפת אנחנו יכולים להגיע למלחמת אחים פה זה היה זה היה באוויר ואנשים דיברו על זה וזה מקרב אך לאון רגע רגע עצור עצור עצור עצור להרגיע נעצור סוסים נחזור לנקודה לכיתה א' נתחיל להבין מה קורה ונתב ח על נטבח ולא יותר מדי להקשיב לפוליטיקאים שלפעמים הם אנשי מנדטים וכזה נהפוכו דווקא מהשטח

מההבנה מאותם אנשים שמשרתים מאותו קור היתוך שראית אתה אומר שהיית בצבא אתה ראית משום מה בצבא זה איננו אתה חושב שאנחנו במצב טוב יותר מהבחינה הזאת מאשר ערב השבעה באוקטובר מחאות הרפורמה המשפטית וכולי בהחלט כן יותר מזה בשביעי העשירי ראינו שת יודע שצל ההגנה מור מהכל מאותם שוטרים שעזבו את בתי הכנסת עם האקדחים ואותם אנשים שיצו אזרחים או כאלה שלא שיעזבו גם אתה יודע משפחת קלמן ז מפורסמת צ צבות אל חנן וכאלה ואחרים ומשדרות הרחים שהיו בכלל יש כל כך הרבה ואני חושב שזה משהו שהוא דווקא כשצ לא הגיע אתה פתאום אלינו לקיבוץ לא הגעת דווקא נחשפת לאותה ערבות אנשים שמו את החיים שלהם בשביל והגיעו לנגב המערבי ובשבילי

זה היה המון בתוך כל ה שבר הטוטלי שהיה לי מצל אני שירדתי הרבה שנים צל וצל בשבילי היה הכל וגם אבא שלי היה לוחם בצנחנים והכל גודל השבר שלא הגיעו לנירו אל מול מה שאתה ראית שעם ישראל צמח והאזרחים האלה לא היו שייכים לא לשמאל ולא לימין ולא לדתיים ולא זה הם היו מארץ ישראל והם באו ועשו את זה ואתה ראית ש יש משהו יותר גדול מהמחלוקת הזאתי ומהחשובים אני חשה שאנחנו במצב יותר טוב כי ראינו את זה