"הוא הגן על החברים שלו": סיפורו של סמ"ר הלל שמואל סעדון הי"ד, שנפל בקרב בשבעה באוקטובר

אני רוצה לספר קצת על הלל. הלל שמואל סעדון

האחיין שלנו שהוא נהרג בשביעי באוקטובר במוצב סופה. א הוא היה לוחם בסיירת נחל בעורב. בשביל האוקטובר התעורר כמו כולם. הם הזקות א בהתחלה הם הלכו נעים למרחבים הוגנים וכאלה ואז הם הבינו שיש חדירת מחבלים. הם הלכו עורב נחל הלכו לשער הקדמי של מוצב סופ עד שהם קלטו שיורים עליהם מתוך החורים הקטנים מה בבטונדות והם התחילו להתקפל אחורה להיכנס לתוך החדר אוכל שזה בעצם המרחב המוגן אלל ועוד שני חברים שלו נשארו בחוץ א הלל נשאר במדרגות א והוא א נהרג יחסית עוד בבוקר הוא נשאר בחוץ להגן על חברים שלו הוא לא נכנס הוא לא הסכים להיכנס לחדר אוכל אוכל. בסוף כשפינו את את החדר אוכל, כשבאו להציל את את כל מה שהתבצר שם, פינו

אותם מהכניסה האחורית והל א נהרג בכניסה הקדמית במדרגות. ובעצם עד שלא הגיעו גם הצבא להודיע לנו. אנחנו לא ידענו אם יש גופה, כאילו הם חטפו את הגופה, אם יש גופה, אם לא ראו, ידעו אם פינו אותה.

אחותי נשואה לאח שלה. כן.

הם בעצם האחים הגדולים שלנו. יש לנו אנחנו הכי קטנות משבעה. א ובעצם לא גדלנו עם אחים שלנו. אחים שלנו גדולים ממנו בהרבה שנים והלל הוא הכי קרוב אלינו בגיל. גם להלל אין בני דודים בגיל שלו. אנחנו בעצם הכי קרובות בגיל. א וגדלנו איתו ו

הוא בעצם היה כמו אח שלנו אח קטן.

כן, הוא האח הקטן והוא האח והחוויות ילדות והכל.