הרב זמיר כהן - איך מחנכים ילדים?

יסוד שני בחינוך ילדים הוא תחילת הפסוק חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה גם כי יזכין אמרנו זה היעד אבל איך לחנך זה תחילת הפסוק חנוך לנער על פי דרכו שלמה היה חכם לכאורה הוא ניסח את הפסוק בצורה נקרא לזה בעברית לא תקנית בצורה לא נכונה היה צריך לומר חנוך לנער על פי דרכך הוא מדבר איתך אתה הגדול המבוגר החכם חם אז אתה צריך חנך את הילד לפי איך שאתה מבין ואתה יודע מתוך הניסיון חיים מתוך מה שלמדת אז מה שאתה יודע נכון תחנך את הנהר על פי דרכך מה זה על פי דרכו הרי דרכו מבולבלת הוא עכשיו גדל הוא לא יודע איך אפשר לכוון אותו נכון אבל התשובה נמצאת במילה הזו בתוך המילה דרכו כלומר מלמד אותנו כאן שלמה

המלך אין שיטה אחת שהיא נכונה בחינוך לכל הילדים כלומר ההורה לא יכול לומר שאם הילד הזה הצלחתי בחינוך כי הלכתי איתו בשיטה הזו זה יעבוד גם עם הילד השני. כל ילד עולם בפני עצמו. לכן כמה חשוב שההורים יכירו את הילדים, ישבו איתם, ישחקו איתם, ידברו איתם, ישתפו בחוויות, ישמעו מה עובר עליהם בגן בבית הספר. אתה לומד להכיר את האופי. אתה רואה אותו משחק עם האחים, עם החברים, תעקוב אחריו, איך הוא מגיב, תלמד להכיר את האופי. הגמרא אומרת מסכת שבת שם הגמרא דנה בסוגי אופי שונים שיש לבני אדם על פי המזל שהאדם נולד. נושא המזלות זה נושא בפני עצמו. אבל מה שנוגע לענייננו, ניקח את הדוגמה הכי קיצונית שהגמרא מביאה שם. אדם

שנולד במעדים, כוכב מאדים, שלט בזמן הלידה שלו. אומרת הגמרא, יהי כבר עשית דמה. האדם הזה יהיה שופך דמים. מה הכוונה שופך דמים? חז"ל מפרטים. או שיהיה רופא שעובד בחדר ניתוח, בקופת חולים, לוקח דמים, אז הנה הוא שופך דמים. או שיהיה מוהל, או שיהיה שוחט, או שיהיה ליסטים, רוצח. מה חז"ל התכוונו? לא רק לתת תחזית, יש כאן הדרכה. אומרים לנו חז"ל, כל אדם נולד עם אופי מסוים והיסוד הזה הוא נכון גם בחינוך ילדים וגם בחינוך עצמנו. לכל אדם יש אופי אחר. להתהפך לאופי שונה ממי שאתה או לקחת את הילד ולהפוך אותו לאופי אחר, זה לא שייך. ביהדות יש תיקון המידות. מה זה תיקון המידות? מידות יש בבגדים. למה מדברים על תיקון המידות

כשמדברים על בני אדם? התשובה היא כי כל אופי יכול להיות אופי מצוין. אתה לא יכול לומר יש לי אופי רע. כל אופי הוא טוב. תשתמש בו במידה הנכונה. אם אתה משתמש בו בהגזמה תקצר. אתה משתמש פחות תאריך. כמו במידות של בגדים. תיקון המידות לא שינוי האופי. לפעמים הורים מאוכזבים מהאופי של הילד. למה הוא קיבל אופי כזה? למה אין לו את האופי שלי? למה אין לו את האופי של המשפחה שלי? למה קיבל את האופי של המשפחה של בעלי? לפעמים אנשים מתלוננות על כך. כל אופי הוא טוב. רק צריך לעזור לו לתקן את המידות, לנטב אותו נכון ואז נראה שיכול לצאת מזה דבר הכי טוב. הדוגמה הכי קיצונית לאופי שנראה רע, אדם שמרגיש דחף לשפוך דמים. זה נראה

גרוע מאוד. אומרים חז"ל, תדע שגם בזה, אם תלך בשיטה של תיקון המידות, אתה תוציא מזה רק טוב. הוא נולד במזל מעדים, יש לו דחף לשפיכות דמים, תנטב אותו לטובה, שיהיה מוהל, שיהיה שוחט, שיהיה רופא שמנתח, לוקח דמים בקופת חולים, שאת הצורך הזה הוא יפרוק שם ואז הוא מועיל לעולם. באמת אחרי שראיתי את דברי חז"ל ודברי הגאון מוילנה שם שמרחיב בעניין הזה בבאורו לספר משלה על הפסוק חנוך לנער על פי דרכו הוא מביא את דברי הגמרא חשבתי לעצמי אם היו שואלים אותנו נניח שהיה בידך לבטל את ה את נקרא לזה מזל מעדים מהעולם שכל האנשים יהיו עדינים יהיו רגישים לא מסוגלים ליגוע בדם זה היה טוב לא היה טוב העולם עולם צריך גם אנשים כאלה.

יש דברים חשובים שנזקקים. כלומר, כל אדם עם האופי שהוא קיבל, עם התכונות שהוא קיבל, ניתן לנתב אותו בצורה נכונה. ואת היסוד הזה בפרט הורים לילדים שיש להם הפרעות, קשב וריכוז, בעיות מסוגים שונים, עם כל התארים אותיות לועזיות שנותנים היום, צריכים לזכור את היסוד הגדול הזה. בכל ילד יש נקודת אור נפלאה, נקודה טובה ומצויינת, שאם ההורים ידעו לנטב אותה נכון, יאמינו בילד שהוא מסוגל, הוא יפרח ויגדל ויעלה מחוזות נפלאים. אבל אם ההורים משדרים לילד אכזבה, קיבלתי ילד לא מוצלח, יש הרבה תלונות בבית הספר, למה אין לי ילד כמו השכנים ולמה קיבלתי כך? ומשדרים את זה לילד שכל כולו חתיכת אכזבה. מה הם מצפים ממנו? מה הוא יצא?

אם ילד מרגיש שהוא הוא רע בעיני הוריו הוא יהיה רע. אבל יש כלל אין ילד שנולד רע. פעם מישהו ראה ילד שנולד רע, תינוק נולד, באמת הוא רע? איך אפשר להגדיר ילד אתה ילד רע? אסור להגיד לילד את המילים האלה. הוא לא רע, קשה לו, צריך לעזור לו. ובאמת גם אצל גדולי ישראל כמה עדויות ישנם על תלמידי חכמים מופלגים, כמו רבי יונתן אייבשיץ ואחרים, שכשהיו קטנים השובבות שלהם יכלה להוציא מהכלים כל אדם. נשכור את הסיפורים עליהם, על צורת ההנהגה שלהם בילדות. כל כך היה קשה איתם, אבל ההורים לא שברו אותם, נתנו בהם אמון, ראו את הטוב שבהם, ניתבו אותם נכון, כיונו אותם, הסבירו להם, הדריחו אותם, בסופו של דבר נעשו גדולי ישראל. גם

אצל אומות העולם יש הרבה סיפורים כאלה. הממציא המפורסם תומס אדיסון שהמציא כל כך הרבה דברים והתפרסם בגלל הנורה החשמלית מספרים שכבר כשהוא היה עשיר גדול בשיא תהילתו אמו נפטרה והוא הלך לפני שמוכרים את הבית לסדר שם את החפצים מצא עניינים שונים הרבה נוסטלגיה כשפתח את אחד המגרות הוציא פתק וקרע פרץ פוחי והוא היה אדם קשוח וסיפר מה גרם לו לדמעות האלה כשהוא היה בכיתה א' הוא היה שובב גדול ויום אחד הוא חזר עם פתק מהמורה, עדיין לא ידע קרוכתוב אז הוא הביא את הפתק לאמא והאמא קראה והוא ראה שמעה יורדת לה מעין. הוא שואל אותה אמא מה המורה כתבה? היא אמרה לו אני אקריא לך. המורה כתבה לכבוד אמא של תומס, אני רוצה לומר

לך שיש לך ילד כישרוני מאוד ברמה של גאון, מילים בסגנון הזה, שבחים. ולנו בבית הספר אין כלים לתת לו את כל מה שהוא צריך. אני מבקשת תעבירי אותו לבית ספר אחר שיוכלו לתת לו את כל מה שאפשר לתת לו. הוא יכול להגיע לגדולות בסגנון הזה. הוא אומר, "עכשיו אני רואה את הפתק האמיתי שהמורה כתבה. לכבוד אמא של תומס, הילד שלך פרא אדם. אי אפשר להסתדר איתו בכיתה רגע אחד. הוא מפריע בשיעור כל הזמן. אני מבקשת לא לשלוח אותו יותר ללימודים, תחפשו לו מסגרת אחרת." זה מה שהיה כתוב באמת. אם האמא הייתה מקריאה לה, הוא אומר, אם הייתה מקריאה, אני הייתי יוצא באמת כזה, אבל תמיד היא שידרה לי שהיא מאמינה בי שאני אצליח, שאני ילד טוב,

שאני מוצלח. אז בסוף הוא הפך להיות כזה. יש ילדים שקשה להם במסגרת הלימודית כי הכלים שלהם לא כולם קיבלו את אותם כלים אבל יש להם מעלות וצריך למקד את המבט באותם מעלות ולרומם אותם משם חנוך לנער על פי דרכו אומר שלמה תכיר את האופי של הילד ותבנה אותו בצורה כזו ‏Yes.