"זאת הפעם הראשונה שבכיתי את חיי": קארין קליינברג על הרגעים המטלטלים בעקבות המלחמה

אני זוכרת אותי רצה מהחדר כזה לאמא שלי שהייתה בסלון בשולחן אוכל כזה יותר נכון ואני שואלת אותה כזה אמא מה זה אני שומעת בומים הסיפור של קרין הוא סיפור שמתחיל באולפנה באשדוד, עובר דרך פגישה בתל אביב, מטפס עד הגמר של המרוץ למיליון ואז מקבל תפנית שאף תסריטאי לא היה מעז לכתוב. כי כשאת גרה בסדרות, החיים לא שואלים אותך אם את מוכנה לפרק הבא. היא נכנסה למעמד כאמ צעירה בהריון מתקדם עם פאות בידיים ותפיקות בלב שלא מצליחות להירגע. יצאה משם אישה אחרת לגמרי. אמא שנולדה מחדש יחד עם בתה. אישה שלמדה להחזיק פחד ביד אחת ואמונה ביד השנייה. אז איך בונים חיים מחדש שהקרקע רעדה מתחת לרגליים? איך הופכים שבר לשליחות?

ואיך נראית אמונה כשהיא פוגשת מציאות בלתי אפשרית. ברוכות הבאות לשיחה שלא מפחדת לגעת בכאב אבל גם לא מוותרת על התקווה. קריין נקרא ואהובה. מה שלומך?

ברוך השם. מה שלומך?

ברוך השם. אז אני זוכרת שאנחנו הכרנו באיזה זום משותף

עם מרב ברגר גם היה כזה שלושתינו ביחד. זה היה בזמן של המלחמה. אני צחוק כבר מאז שאמרתי וואי כאילו אז הכרתי אותך בעצם לא הכרתי אותך לפני א ואז מאז רציתי כבר שתבואי לכאן אז הנה זה הגיע בעיתוי הנכון ביותר והמדויק

זכות בשבילי תודה רבה

אז באמת את יש לך כמה טיייטלים ככה שאנחנו נדבר היום אני אגיד ככה את הראשי פרקים עכשיו אבל אנחנו ניכנס לכל טייטל וטייטל ככה בנפרד קודם כל אתם הזוג הכי אהוב במרוץ למליון שזכיתם ברוך השם והייתם הזוג השני שזכה אבל הזוג הראשון שהיה הכי אהוב וזה מעניין אותי לשאול אותך למה את חושבת שדווקא אתם נבחרתם? א וואו אני חושבת שפשוט הרבה זמן לא היה זוג דתי על המסך והיה שסוסוגו רואים זוג דתי צעיר מתוק יש לומרח

רק בתחילת דרכו כזוג נשוי

אז זה תפס אנשים כאילו החיבור ה הזוגיות ההתמודדות שלנו אני חושבת שזה נגע באנשים כאילו

וה לא יודעת היה להם קל להתחבר כנראה הפכתם להיות זוג של סוג של מודל לאנשים

נכון נכון את זה 2019 היום אנחנו ב-2026 אז אז כזוג צעיר בואי איך אני אומרת מה כבר עברנו מה כבר עברנו אז היה כל כך כאילו להגיד וואי גם אני רוצה כזאת זוגיות

כן

אה ואני באמת מאחלת אותה זאת אומרת לאנשים צעירים שרק בתחילת דרכם כן הלוואי וכל אחד ככה יהיה מזוגיות כזאתי אה באמת מכל הלב מאחלת את זה אבל היום מהמקום שלי כאילו כקרין כאמא כאישה נשואה כבר כמה שעמים טובות אז אני אומרת וואו זאת אומרת הלוואי יכולתי להתמודד היום ולראות איך אני מתמודדת שמה א באותו ציר כאילו עכשיו בציר זמן הזה איך אני כיום מתמודדת שמה עם דבר כזה עם זוגיות ככה מול כולם עם ילדים בבית עם מטענים לאור המציאות שלנו א וזה גם מעניין זה גם מעניין

כן טוב לא היית חוזרת לשם אני מתרת לעצמי אבל אה או שכן

לא היה הייתי חוזרת לשם בשמחה כן באמת

אה שמי זו חוויה שהיא חד משמית של פעם אחראים אם אפשר פעמיים אספד על וואו מה קרה לכם ללכת לשם כאילו מה

אה אריאל א זרק מתי שהוא בשולחן שבת אצל ההורים שלו א משהו כזה אולי נלך להם ברוצץ המיליון אמרתי לו יאללה שלא יקו זה רציני וזה אמרתי לו יאללה מה מה צריך לעשות אז אמר לי צריך להירשם באתר יום אחד תפסתי אותנו באיזה שתיים בלילה לדעתי רשמתי אותנו באתר זה ממש כזה למלא שאלון של חפירות מה הוא אוהב מה פה מה שם מה המינוס מה הפלוס כזה ואולי לא סב לנו תשב אני צריכה לשלוח את זה אה ולמחרת בבוקר כבר צילנו שהוא סרטון כזה חמוד שלנו

שיגרנו את זה לעולם ומשם זה התגלגל

אבל זה כזה ככה קרה כאילו הכי ספונטני בעולם.

את מרגישה שיש לך שליחות מהמקום הזה?

כן. חד משמעית. אה ישמעי קיבלתי כוח אה ש רבים חולמים עליו. בואי נגיד את זה ככה. א

מה? כוח של השפעה.

כן. כוח כוח של השפעה. בטח בטח א ווצריך לדעת להשתמש בו נכון. ובגלל זה אני מאוד מאוד משתדלת בכל המסרים שאני מעבירה ברשתות שלי. א מסרים של א אמונה בחוזק וגם השבירה. זאת אומרת זה בסדר להישור אבל בואו גם נתרום ביחד מהדבר הזה אה והתמודדות א בפן הזוגי וכאשת מילואים אז כאילו את יודעת אני דואגת לתת במה לדברים חשובים בחיים זאת אומרת לא תמצאי אצלי דברים ש שאין בהם ערך אוקיי גם אם זה ערך פשוט של ערך של א צחוק ושמחה אבל זה ערך שהוא שהוא טוב חיובי

את מרגישה לפעמים שאת מתבלבלת מתבלבלת לא כיום אה כשהמרוץ המיליון הסתיים והתוכנית ירדה מה מהשידורים א היה שם איזשהיא שאלה של מי אני זאת אומרת את מקבלת המון המון אהבה בתחילת הדרך בוסט עצום של אהבה ואז זה נעצר נעצר ביום בעיר אוקיי את הדבר הזה מאוד קשה להכיל בגלל זה גם המון יוצא ריאליטיים מתקשים להתמודד עם ה עם ה עם השגרה, עם השגרה שמגיעה אחרי הריאליטי. אוקיי? ושמה אני מודה ש שעצם זה שהיה לי את בעלי ולבעלי אותי, יכולנו להתמודד עם זה ביחד. א כי זה היה רגע לא פשוט בכלל בכלל לא פשוט. אה גם בתוך הבית. זאת אומרת, אם בחוץ ראו א זאת אומרת בתוכנית את האהבה ואת החיזוקים ואת ה אה ואת הזוגיות הטהורה והתמימה

אז מאחורי הקלים כבר היה זוגיות יותר סוערת א בגלל שהיה מאוד קשה אה איך אני איך תמיד הסברתי את זה כשבחוץ את מחלקת המון אהבה וחיוכים זאת אומרת לקהל שמאוד מאוד אוהב לבית שלך כבר לא נשאר אהבה וחיוכים

וואו זה משפט חזק.

אוקיי, אבל זה ממש ככה. אה, כי כשאתה מחלק את כל האנרגיות שלך לזרים, לאנשים בחוץ, לא ישאר לך כלום. כלום לתת, לא לבן זוג וגם לא לעצמך. ואז אתה מצב שאתה חוזר לבית ואתה ככה, פשוט ככה, כאילו, אין אפילו כוח לדבר, לחייך, ואם כבר מוציא משפט, זה כבר כנראה איזשהו רב ש שצומח וגדל כזה.

מתי הבנת את זה? א מתי הבנו את זה? א כשהתחלתי את ההתעסקות שלי באינסטגרם א כאילו ממש נכנסתי לזה לתוך ממש

ופתאום התחילו להגיע הצעות ואז הייתי צריכה לצלם ולעמוד בזמנים ובדרישות ואתה יודע כיוצר ראליטי אתה כל כך מתלהב מזה שמצאים לך נעליים במתנה ובוא תפרסם אותם אה שאני זוכרת אפרופו באמת הזכרתי את זה כי כשזה בעצם היה הקמפיין הראשון שלי נקרא לזה ככה השיתוף פולה הראשון שלי עם חברת נעליים והייתי צריכה לפרסם נכון זאת אומרת זה מה שאומרים צריכה לפרסם סיכנו על יום סיכנו זה תפרסמי ונעלתי לפרסם את זה ביום שעברתי הפלה אה לפני בני בכורי עכשיו לכי תתמודדי עם זה את בוכה את בוכה אתחייך בבית לרגע מנגת את הדמעות מצלמת תמונה יפה מחייכת אבל כולך מנותקת לחלוטין אז א אז אני חושבת ששם באיזשהו שלב הבנתי שכאילו ההשקעה

הנפשית על לדבר הזה, לרשתות החברתיות, יש לה מחיר. יש לה מחיר. א אני מאוד אוהבת אנשים שאומרים זו לא עבודה קשה. אז נכון פיזית זה לא עבודה קשה, אבל זאת עבודה שיש לה המון מחירים נפשיים א גם בבתיים, כאילו גם בפן הזוגי. זאת אומרת מי שמתמודד פעם הזוגי כי אני חושבת שנגיד ה סיפרת פה אירוע באמת לא פשוט עברת פלו והיית צריכה ככה להיות מחויכת אבל זה קורה בכל מיני עבודות אני יכולה להגיד לך גם בתור מרצה כאילו אני הולכת לכוח הרבה מקומות ולפעמים יש איזה משהו עם אחד הילדים ולא יודעת מה הוא היה איזה משהו קורה איזה משהו ואין מה לעשות את עולה על הבמה ואת חייבת לתת עליי חיוך וקדימה ולתת תופעה בכל דבר זה יכול לקרות

זה קשה זה קשה אני לא חלילה וחס אני לא ממעיטה מהניסיון אבל זה קורה גם בעוד עבודות, אבל איך זה משפיע דווקא נגיד על הזוגיות או על דברים אחרים שו דווקא זה נמצא בעבודות אחרות? אני אגיד לך מה, העניין של העבודות אחרות זה נכון. העניין שברשת כיום אני יודעת את זה שהכוח הוא אצלי, הוא לא אצל הכוח. ואם אני חס ושלום היום הייתי בנקודה הזאתי שחס ושלום הייתי עוברת הפלה, הייתי אומרת על הכוח, אני מציירת, אני לא יכולה לפרסם. א נתעתקן בעוד כמה ימים. את מבינה? כאילו זה זה ההבדל שאתה לא מבין את זה בתחילת הדרך שהכוח הוא אצלך ולא אצל הכוח.

אה ואז ואז זה מאוד מאוד קשה. זה מאוד מתנגש כי בסוף אתה רוצה להראות אותך אמיתי. מה אני רוצה להראות תמונה שאני מחייכת אבל אני לא מחייכת אני עצובה וזה וזה הדגל שלי זאת אומרת אני לעולם לא הראה משהו שקרי

זה מה אני מאמינה בו ועם זה אני הולכת אם אני עצובה זה אני עצובה לא לא אין אין ככה וככה אה ואחרי באמת אותו האירוע זאת אומרת זאת הייתה הפעם ראשונה שלי גם את יודעת אבל אחרי הדבר הזה החלטתי שאני שזה לא יקרה יותר אם אני עצובה אז אני עצובה ואם אני לא יכול לפרסם משהו אז אני לא אפרסם משהו

אה אבל לומדים את זה לומדים את זה

אה ואיך זה משפיע על הזוגיות?

ואיך זה משפיע על הזוגיות? אז בנושא האינסטגרמי א כשהתחן את המירוץ כזוג שמתמודד, הזוג הירוק, הדתי, אז אתה כל הזמן גם רוצה להראות באינסטגרם את הזוגיות הזאתי, אוקיי? זה מה שהקהל רואה, זה מה שהוא רוצה, זה מה שהוא מקבל. עכשיו גם זה נעשה גם עם מקום חיובי. זאת אומרת אני אוהבת את זה, כאילו התאהבתי בזה מהר מאוד. אמרתי לך שאני מאוד אוהבת מצלמה וש אני אוהבת במה. אני כאילו ילדה כזאתי מאז ומתמיד. א ואז כשהתחילה מרות אז אז הרעיון הזוגי כאילו להציג את אותנו כזוג גם ברשתות זה עבד מצוין. זאת אומרת, הבנו שזה מה שאנחנו צריכים לעשות. אוקיי? אבל כשה אה לאט לאט כשהמות הסתיים, הבנו שלבעלי זה פחות מתאים. אוקיי? ברמה

שהוא באמת עלו לו כמות מטורפת של עוקבים אה והוא פשוט החלט שהוא לא מעוניין בזה יותר. ביום העיר תחשבי 40 א000 עוגבים הוא אומר להם ביי שלום להתראות. אני לא מעוניין.

מדהים.

לא מעוניין. לא בשבילי.

תקשיבי ככה יום אחרי המראות מסתיים זה פשוט מה שהוא בוחר לעשות.

וואו. סליחה שאני ככה מחרת אני ממש נהנית לשמוע את זה

כן

כי זה החלטה תקיפה החלטה וואו מדהים

תראימה כי הוא הרגיש כמה זה יכול מה לתל

לא כי זה פשוט לא עניין אותו בשום צורה הוא לא בן אדם של מצלמות ולא של טלוויזיה וזה כת תגידי לי אבל הוא רצה ללכת למרוץ המיליון אבל הוא לא לקח את זה ככה זאת אומרת הוא לא לקח את זה אני אהיה מפורסם זה לא עניין אותו בכלל עניין זה פשוט לעשות את המירוץ את התחרות

א ואני מנגד זה המקפצה שחלמתי עליה כל חיי, כל חיי רציתי להיות א דמות מפורסמת או דמות מוכרת או דמות משפיעה וכאילו קיבלתי את הצ'אנס הזה שאני אפספס את הצ'אנס הזה אין שום סיכוי בעולם ואז זה התנגש כי כשאני רציתי בעצם לעלות פוסטים זוגיים כבר לא היה פרטנר שירצה להצטלם

וואז מתחיל מסע שכנועים ואז מסע של ריבים ואתה לא רוצה ואתה כן רוצה ואתה פה ואתה שם וזה וזה יוצר המון המון המון בעיות בזוגיות ות המון וואו

ואז א כשאמרתי לך שבישו שלב הלכתי לאיבוד זה היה בעצם שמה זה היה לחפש בעצם מי אני כי אם אני עד עכשיו הייתי קרין ואריאל אז הוא כבר מרוצה מיליון אז מי עכשיו אני כאילו מה אני קרין וזה שאלה כי בחיים האמיתיים כן אני קרין אני לא קרין ואריאל אבל לחפש את עצמך בתוך הרשת החברתית ולתת את עצמך ככה בלי הפרטנר שלך זה זה מסע שאת צריכה להעביר לא רק את עצמך גם את הקהל כי הקהל רוצה גם אותו אוקיי אז איזשהו משהו שהיה מאוד מאוד קשה מאוד קשה לסלול את הדרך הזאתי א ולאט לאט גם הבנו שזהו כאילו הייתה גם איזשהי החלטה ולקח המון זמן המון זמן שאני אומרת די אני כאילו לא מצלמת אותנו יותר לא צריך כאילו אם זה גורם לי לבעיות

בבית שלי לא צריך אני אהיה אני אני אצטלם לבד, אני אמית חצובה לבד, אני אשין את זה על אבן, על טלפון, אפילו לא ברמה שלבקש ממנו לצלם אותי, כי גם הדברים האלה יצרו המון המון בעיות כי זה בסוף אנרגיות שאת שואהבת מהבן זוג שלך והוא לא מעוניין לעשות את זה לא ממקום רע אלא ממקום של הוא עבר את זה ואני צריך הפסקה אני אני לא רוצה בזה יותר כאילו וצריך לדעת לכבד גם את זה אבל שוב זה תהליך ש

שנאלצנו להתמודד איתו

וואי ההקשבה הזאת היא כל כך חשובה כן

היא קריטית בזה מאוד מאוד

כי רק אנחנו מלבישים על הבעל איזה משהו שהוא חייב להשתיתי פעולה. מה זאת אומרת?

נכון. א

אבל לא רגע זה לא מתאים.

תראה אני חושבת שבסוף הגענו גם להבנה גם הוא אה שזאת העבודה שלי. אם יש דברים שהוא צריך לצלם אותי אז הוא יעשה את זה בהבנה ובשמחה ובאנרגיות א כדי שזה יצא הכי טוב שיש. כי בסוף זה פרנסה לבית. א אנחנו לא עובדים זה אתה יודע זה לא 100 ש₪ בסדר זו פרנסה שהיא מאוד מכבדת וכל קמפיין כאילו אני משקיעה עליו ממש ברמת היצירה תוכן הצילום המחשבה ו ובפעמים צריך לזה פרטנר אז א אז כשזה קורה ויש איזשהו קמפיין לצורך העניין כיום אז אנחנו באמת ככה מתגייסים לזה

מתגייסים לזה ביחד אני מכינה אותו מראש הוא יודע שהוא צריך לצלם אותי במקסימום הוא משתתף באיזשהו חלקים אבל זה וכאילו

והבנה יותר א וזה משהו ש שאז לא היהכן

אה כי שוב כי הכל היה מאוד סוער הכל היה סוער כן

אה

אה

אז איך את איך את כן מגבילה את עצמך איך את כן א יש עכשיו הילדים שלך איתך ביחד אבל את צריכה לעשות קמפיין אז כאילו איך את מנתבת את המקום הזה בין האנרגיה המשפחתית ואת זה אני לא מצלמת כי יש כאן דברים פרטיים יותר או בזוגיות או בחינוך ילדים או מה את כן חוספת כיוצרת תוכן אני כמעט ולא נחספת לתוכן אין לי זמן מיותר יותר מדי

אני יכולה להגיד שאני קצת ככה קצת מודה אני קצת אוהבת צהוב אוקיי זה כאילו ההוא אמר ככה הוא יצא עם זה היא התחתנה אזה כיף לי קצת לשמוע דברים על אחרים אבל א אבל בגדול אני לא רוכשת תוכן זאת אומרת

אה אין לי זמן לזה אה אם אני כוללת זה אם אני צריכה בדיוק עכשיו אני טרסה לתאילנד אז אני רוצה לקבלון ולראות יוצר תוכן שמדברים על זה אבל אני כמעט ולא גוללת ברשת א' כי באמת יש לי את חיי המשפחה שלי א וולרוב בעלי ומילוי כבר שנתיים וחצי

וואו טוב אז במציאות זמן באמת אה אחרת אבל לפני בוא נדבר על לפני המלחמה עוד מעט נגיע למלחמהכן

כן אז א אז אז גם יש את הבית יש את הילדים יש א יש את העובדה שצריכה ליצור תוכן כן, לשבת, לצלם ולערוך, זה המון זמן.

מתי את אומרת לעצמך, אוקיי, זה לא, או עם החינוך ילדים, עם הבנות, מה כן, מה לא,

או שכאילו אין לך בעיה. זאת אומרת, בקטע של הילדים מרע

אה לשמור על הפרטיות שלהם או יש דברים ש

זהו, תראי, נגיד, אני א לא תראי אותי מצלמת את הילדה שלי, בוכה ברגע קשה שלה, א אבל כן, תראי למשל איך אני מגיבה לה כשהיא בוכה. את מבינה את ההבדל?

בעצם אני לא נותנת לאנשים לראות אותה ברגע הקשה שלה. יוכלים לשמוע אותה אולי קצת, אוקיי? אבל הם יראו איך אני מגיבה כאמא ואז אני מכניסה פה את העניין החינוכי. א ואז אני שומרת גם עליה. עכשיו א בפן הזוגי למשל יש דברים שאני מתתם בעלי. האם נכון לעלות, לא נכון לעלות? אה יש דברים שכדאי לשמור יותר. א באמת יש דברים שאנחנו מחליטים בסוף לא לעלות. א אבל בגדול אני פשוט מאמינה שיש הרבה דברים שיכולים להיות א גם סוג של שליחות, גם עזרה לאנשים אחרות אה גם איזשהי הזדהות. את יודעת באמת איזשהו סרטון אחד מגל פשוט פרסם אותונכון

שממש בכית על המקום הזה שבא לך במילואים וכבר קשה לך וואי אני ממש זוכר אני אני ממש זוכרת אותו וואי ממש בכית כאילו בפוסט הזה אמרתי וואו כאילו כך נגעת בליבי ואמרת כאילו מה זה משנה אם הוא דתי או חילוני או כזה או כזה כאילו מה אנחנו עם אחד מה קורה לנו

זה זאת הייתה בעצם איזשהיא שערה פנימית שהתחוללה אצלי אני בכלל שהיא קיימת בחוץ. א מספר שזה התחיל לפני כמה חודשים, לא היה לי שמט של מושג. אה, מדובר בעצם על שיר שאשת מילואים כתבה א מהמקום שלה, כי אשת מילואים, כאילם עלה ילדים א והיא כתבה אה כאילו את ה את ה בוא נגיד היא תראה שני עולמות, אוקיי? שלה שהיא כולה והיא עושה קניות והיא שומרת על הילדים והיא מגנה עליהם לראות חדשות והיא מתפללת עליו וחושבת עליו והיא שומרת על החוסן בבית אוקיי ואז מנגד יש את העולם שלו אה עולם של א של ירי ותילי והובכוננות אני זוכרת אחד הסרטונים שלך שאתה שוואי זה היה ממש זה ממש נגע בי כאילו ש ממש בכית שאינו מגל אה אותו ואז ראיתי

ואז נכנסתי אלייך וככה צפיתי יותר זה שבאלך במילואים ומה שאתם עוברים שמה ובאמת א השרדת את עצמך ברגעים ממש של קושי כאילו ממש של כאב ובואי תספרי קצת יותר על הסרטון תן לך את ה

בעצם מדובר על שיר א שאשת מלואים כתבה אותו אה רחלי מושקוביץ

כן כן ריינתי אותה גם לא מזה כן

אז א אם אמרתי את השם שלה נכון

אה אז היא כתבה את השיר הזה כן קשת מילואים היא תיירה בעצם את העולם שלה א לעומת ה העולם של בעלה בצבא והיא תיירה אני עושה אני כל העצמות א ואני עושה קניות ואני מתפללת עליך ודואגת ולא ישנה בלות ו ומגנה לה ילדים מחדשות ובעצם לוחמת בעורף אוקיי לוחמת בעורף בבית שלה אה ומניגד התערה את הלוחן שבמילואים ושהוא עושה והוא כנראה מתעין נשק וו וכרגע סוג במפות וכל מיני כאילו בתחום של הצבא אה ותראה את זה כאילו אני עושה ככה אתה עושה ככה והשיר הזה מסתבר א 400 הצבאית אשרה אותו צילימה אותו פרסמה אותו ומסתבר שלפני כמה חודשים באו בטענות שזה סרטון של שטיפת מוחות ויש שם השתלטות דתית אוקיי א

לא משנה שהמגזר שלכם הוא הרוב בצבא כן כאילו בוא

כן זהו בדיוק גם אנחנו הרוב בצבא נתחיל מזה וגם פשוט מה ש מה שכל כך כנראה הציק להם זה שבסרטון הזה היו המון נשים עם מטפחות כמה סרטונים את מכירה עם נשים עם מטפחות אני לא מכירה

נכון אוקיי אני לא מכירה א אפילו שרם של זהמרים דתיים כנראה הם לא ישימו שם משה אז סליחה שאנחנו אפילו לא נמצאות בשום קליפ בסדר אז כנראה שזה קליפ יחידי שיצא עם נשים עם כיסוי ראש, אבל מעבר לזה היו שם גם נשים חילוניות. אה, אבל בגלל שהיינו הרוב, אז כנראה זה זה נגע איפה שהוא ורבונות הצבאית החליטה להוריד את השיר הזה. אה, ועלתה עוד איזשהיא טענה, גם שהעשיר בעצם מקטין את הנשים כי כאילו מה אני כל העצמות, מה אני רק במטבח. והתבוסף לזה גם למה מזכירים רק את נשות המילואים ולא את אנשי נשות המילואים. אוקיי? זאת אומרת שיש גם נשים שעושות מילואים. אז למה לא מזכירים אותם?

ואז אני כל כך כעסתי כי כששמעתי את השיר וראיתי את הקליפ זאת הפעם הראשונה שבכיתי את חיי מהתרגשות מהזדהות ואמרתי בוא נעלה יש לי כאילו דופק על 200 כי כאילו זאת אני. סוף סוף מישהו מצליח לתאר את המציאות שלי בדיוק כמו שהיא ואני הרגשתי מעוצמת מזה לא הרגשתי שמישהו מקטין אותי וזה הכעיס אותי שרואים את זה כהקטנה של אישה למה כי אישה בבית היא עושה את התפקיד שלה בבית מה מוקטן בזה כאילו לא הבנתי לא הבנתי אם אנחנו כל כך דוגולות בפמיניזם ובשוויון אז למה כשאני בוחרת לגדל את הילדים שלי ולתמוך בבעלי שהוא יוצא להילחם אז אז זה לא בסדר כאילו איך הגיוני שזה הופך בכל לא לא בסדר אם זאת ההחלטה שלי כאישה נכון אז ויותר

מזה דיברו על זה כאילו מה אנחנו גם מנשות עסקים אמרתי להם נו אז מה אני יש את עסקים ומני לכם שהעסק שלי מעניין אותי כשבעלי לוחם ואני אמורה לתפקד פה על הבית את מי זה מעניין העסק בכללזה הדבר הכי חשוב זה זה להיות עקרת בית ברגעים כאלה וכשאני אומרת הקרת בית מהכוונה של עיקר הבית ואני עיקר הביתי נכון

א ואני חושבת שזה מה שמפוספס וזה וזה כל כך החיב לי ברמה האישית כי כאילו אמרתי איך הגיוני? איך הגיוני שאתם לא רואים את זה? כאילו מה עם לגרום לי להתעצם מזה? זאת אומרת אני מרגישה ככה אז למה אתם לא מרגישים ככה כשאתם רואים את הסרטון הזה? וזהו וזה הכניס אותי ממש ממש הרגשתי שזה נוגע לי כאילו ב כי תראו שם אפילו בשיר את עושה סקירת מערכות והוא עושה סקירה שלשטח או משהו כזה אני אומרת זה בדיוק מה שקרה אני הייתי מפונה לבד שבעלי במילואים בעזה ובלבנון ואני הולכת לסקירת מערכות לבד אני מצלמת לו וידאו אנחנו עושים שיחת וידאו כדי שיראה אז זאת המציאות שלי אז איך המציאות שלי לא נחשבת וכש שהרבנות הצבאית מחליטה להוריד

את השיר הזה, הם בדיוק נותנים גב לטענה הזאתי וזה מכיס והלוואי והיה אפשר לעשות עם זה משהו אני כאילו באמת לא יודעת מה עוד אפשר לעשות עם זה אבל בוא נגיד שבגבות הסרטון הזה כנראה כולם נחספו לשיר הזה ואם זה היה ביוטיוב כנראה שזה הגיע למיליוני צפיות אם לא יותר

א ואני שמחה על כך אבל בסוף

בסום שלילי בסופו של דבר עושה כאילו

כן נכון דווקא ש נגד זה רצו לראות על מה מדובר למה נגד מה קרה מה הסיפור

נכון אבל אני אני שמחה לפחות ש שכש שכן השחספו לזה ואפילו פתחתי קבוצת וואטסאפ כדי לשלוח את הקליפ לכל מי שרצתה כי עוד הפעם את שואלת אותי היום אני נכנסת לגלריה שלי כדי לשמוע את השיר אבל אני רוצה שזה יהיה ביוטיוב אני רוצה שזה שאני אלחץ וכל פעם זה זה יפעל וזה יהיה לי בשלוף כל פעם מחפש לא בא לי אני רוצה כאילו שזה שלי זהו אז אני פעמיתי גם לרחל לי אמרתי היא צריך תחזי תגיד שהשיר הזה מוחזר אני לא יודעת זה שיר שלי א

וואו

כן אז ככה נגע גע בנקודה מאוד רגישה

ממש ממש דיברנו על נקודות רגישות עוד מעט אנחנו נדבר על באמת מלחמה על השביל העשירי איפה אתה ובעלך גוייס כבר בשביל העשירי

זאת אומרת הסיטואציה הייתה מאוד לא פשוטה ואחרי זה פינו אותך כמו שסיפרת מקודם סיטואציה מאוד מורכבת מאוד מאוד לא פשוטה לא ידעתי לשאול אותך קודם כל איך את הרגשת בכל הדבר הזה בעיקר גם

איך זה משפיע עלייך עכשיו שאנחנו כבר כמה שנים כאילו שנתיים וחצי ככה אפשר לומר אחרי ומה למדת מהנושא מה שהיה שם.

או אה טוב אז קודם כל היינו הסדרות אה התערחנו באותה שבת אצל ההורים שלי שגם הם גרים בסדרות היינו בהלם אוקיי לא לא דמיינו מציאות כזאתי בחיים לא דמיינו מציאות כזאתי מחלה מחשב מד כלום אוקיי אה התעוררנו לצבע האדום אה אני זוכרת אותי רצה מהחדר כזה לאמא שלי שהייתה בסלון בשולחן אוכל כזה יותר נכון ואני שואלת אותה כזה אמא מה זה אני שומעת בומים ואז יש צבע אדום היא אומרת לי כן כבר מש וח אני התעוררתי באיזה שמונה אנחנו ישנים מאוד חזק אז לא שמעתי ואני אוקיי ועכשיו אני רואה אותם כאילו משהו לא כאילו אני לא מצליחה להבין מה הם עוד אומרים לי כאילו אני רואה אותם כזה יושבים אמא שלי אבא שלי וגיסי עלמדים והוא בטלפון

ואי כזה אומרת רגע מה קורה ואז אנחנו מתחילים ככה להבין שיש פה מחבלים אני כזה קיצר זה קודם כל אלם של החיים. בסדר? גם כשאומרים לך הם מחבלים אתה אומר בסדר נו מה? שניים שלושה

חמישה יאללה בסדר הצבא כאילו הצבא תכף יכנס והכל יהיה בסדר

אז אה ואז אנחנו כאילו מבינים שטהינו כאילו זה לא זה לא כמות כזאתי זה כמות עצומה של מחבלים ואז אנחנו מתחילים לראות את הסרטונים של ה א של הטרקטור הראשון שפרץ את הגדר א ולאט לאט באמת נחספים לאיזשהי מציאות מאוד מאוד קשה א ובעלי מוקפץ דבר מאותה שבת רק שהוא לא לא יכול לצאת כי יש מחבלים בעיר. אנחנו ממש מוקפים במחבלים. אוביזשהו שלב אנחנו גם טוב כשבא לי תמיד אני מדברת על על הזמן הזה שאני אני כבר לא יודעת לומר אם זה קרה בשבת בראשון אני כבר לא זוכרת אבל כן באיזשהו שלהב בציר זמן הזה שהיינו שמה א היו גם מחבלים בשכונה נכנסו גם ניסו גם להיכנס לשער של ההורים שלי א אנחנו שומעים אותם שומעים את היריות כמובן א מבעלי בסוף עוזב אותנו ש לא זוכרת איפה בציר זמן אבל הוא כנראה בראשון על הבוקר משהו כזה

כי אתם מ 48 שעות הייתי בממן

כן

איך שהוא לציין את זה שבגלל זה הטווח זמן ככה

נכון רק

אני חושבת שבאיזשהו מקום ההבנה הזאתי שכאילו שאתה לא מוכן לקבל אותה שכאילו קורה פה משהו קשה לך להבין את זה שאתה מוקף במחבלים גם אם אתה שומע אותם קשה לך להבין את את זה. מה זה אומר? זה אומר שאת לא תמציא אותנו 48 שעות במעמד. את תמצי אותנו בשולחן שישי, בשולחן שבת אוכלים ארוחת שבת.

אוקיי?

את תמצי אותנו בסלון

מה?

כשאתם שומעים את המחבלים מחוץ לבית?

אה, זה לא באותו שנייה שהם מחוץ לבית, אבל את יודעת שהם בחוץ. אוקיי?

וואו.

וכאילו אתה אומרת, מה נעשה? בוא נשב לאכול. צריך לאכול שבת. אוקיי? זה שהו זה משהו שהמוח לא מוכן לקבל. בסדר?

גם הרמה הרגשית. א וזה אומר שתמצי אותנו עלה ההורים שלי יש כזה חצר וחומה חומה מאוד מאוד גדולה א שתמציאו אותנו כנראה בחצר כי אנחנו לא יכולים להיות בבית משהו אנחנו לא מבינים יש פה חוסר הבנה כן

אה לעומת זה עם חברים שלי אני זוכרת שלא ראיתי סטוריז שלהם אחרי זה כאילו באינסטגרם אני זוכרת חברה שלי ממש נעלה את כל הבית שלה ברמה של איזה שולחנות כיסאות על הדלת שלא יכנסו והחביעה את הבן שלה בארון ואני אומרת כאילו לעצמי אנחנו לא עשינו את זה כאילו

כי כי לא קראתם את הסיטואציה. לא אני חושבת שלא לא לא הסימון לא ירד הסימון לא ירד כי אם הוא היה יורד

כנראה שלא היינו יוצאים לחומה

אוקיי מישהו שלב גם שמענו תביני עד כמה אתה גם לא מאמינה אפתו אני מזכרת בדברים היה שלב שגיסי היה עם נשק אוקיי ואז הוא ובעלי משהו כזה זוכת אותם בכניסה לדלת אנחנו שומים כזה רעשים מהשער ואנחנו כאילו לומדים בדלת כאילו מה אנחנו קורבים את זה אנשים שים מחבל לבוא אז מה אנחנו מה מה אנחנו עומדות בכניסה נכון כאילו לכו למעמד

וואו

אבל פתאום אני אומרת לך כאילו אני חושבת על הדבר הזה נחנו והם צועקים מי זה מי זה וכאילו אני בהריון כאילו מה אני חושבת לעצמי שאני עומדת בכנסה לדלת גם אם מישהו עכשיו באמת יכנס מה אני אמורה לעשות איך אני אלחם בו את מבינה אז אז ה

כאילו לא הפנמתם את האירוע

לא לא הפנמנו את האירוע באיזשהו שלב אני זוכרת את עצמי יוצאת לחצר עומדת מעל החומה כאילו הראש שלי כאילו מצית כדי לראות אנשים לראות משהו עכשיו מה אני מחפשת לראות את מבינה אבל אני רואה איזשהו אבא וילד יוצאים בית הכנסת אני עושה להם מה אתם עושים בחוץ אסור לכם להיות בחוץ אז הוא אומר לי א גם לך אסור להיות בחוץ אז אמרתי לו עכשיו הוא לא ידע כאילו אני צני ניסיתי להגן שלא כאילו גם שהילד לא ילחץ אז אמרתי לו אבל אני אבל אני מצילה אותך יש פה מחבלים בד תרוצו עומבד משהו כזה אה ואז הספלתי באמת שלא קרה להם כלום חושב כמובן לא קרה כלום אבל אה

וואו אה הם עדיין לא שמעו בעצם מה קרה א

לא הם לא שמעו כי כאילו מי שהיה בבית כנסת לא כולם שמעו

זה דברים שהתגלגלו תוך כדי

כן כן

אה זהו אז את מבינה שוב כשהסימון לא נופל אז ככה מגיבים

כן

מה קורה אחרי בעצם עכשיו בוא נראה

איזה פינוי כאילו פינו אותך כמה זמן

בדיוק אנחנו אה פינו אותנו לבית מלון בים המלך חצי שנה בהתחלה בכלל הייתי מסדרות עברתי לדודה שלי במושב תלמים אחר כך עברתי ליד בנימין כל זה אני נסה לבד עם תינוק א כשאני ברון בחודש שישי

ומיד בנימין אחרי שבוע אני עובר לים המלח עם בת שירות מיד בנימין א אמרתי שאני לא כאילו לא אלך למלון אם אני לא אקבל עזרה כאילו איך אני אעשה את זה לבד מאוד פחדתי מהלבד אה ואז ככה בעצם התלווה אליי מישהי אני עוברת שם חודש ועוד חודשיים ומתחלפת גם עוד מישהי שנשארת לעזור לי אה בין לבין בעלי מצליח כשהוא קופץ א כשהוא יוצא אז הוא מצליח לקפוץ אלינו א ואני מבלה שם בעצם א עד חודש אחרי הלידה שלי זאת אומרת אני עם צירים בחדר אוכל.

איזה מוקב.

ממש. זה התחיל ביום שישי בבוקר ובא לי בכלל לא פה. הוא בעזה הוא שנייה מכניסה בתרחון לעזה ואני נוסה להשיג אותו כשאני עם ציר ואני לא מצליחה להשיג אותו. אני חושבת שאולי הוא נכנס כבר. אה ואז אני אומרת טוב אני אני מרגישה אני יודעת שזה קורה כאילו אני מחליטה לפנות למפקד שלו אה שהוא עונה לי. אמרתי לו תקשיב אני צירם אני צריכה את אריאל כאילו אני צריכה שהוא יחזור א ואז באמת הגיע בדקת 90 של שבת

יואו אמ

ואנחנו עוברים ככה צעירים לאורך כל השבת גם בחדר אוכל כולם מסתכלים זה בסוף אתה חיים עם קהילה שלמה סביבך יודח מה קרה לך מה קרה שאני בציר שקט אה אני יולדת בבית החולים וחוזרת מיד לבית מלון ש

כמה זמן בא לחיה איתך

הוא נשאר איתי אולי לארבעה ימים משהו כזה אני חושבת ואז הוא נאלץ לחזור שוב אז ברוך ברוך השם בסוף בסוף בסוף כולנו התרכזנו לאותו מלון ביחד חוץ מאח שלי הבכור שהיה במלון אחר ביום המלח אבל כולנו היינו באותו מלון ברמה של גם אותה קומה

אה אז ככה שככה היינו עטופים במשפחה וחזרנו להיות ביחד אחרי שכל אחד התפזר היינו מפוזרים בארץ ואז אנחנו מחליטים לחזור לבית א כשבעלי בעצם חוזר אחרי אחרי שהוא עזר אותי לכמה ימים הוא חזר בחזרה ואנחנו מחליטים שאנחנו צריכים לחזור לסדרות אז כשהבת שלי כמעט בת חודש.

וואו.

אה ואנחנו מחליטים א כי אנחנו מבינים שבעל שסיים מילואים או יותר נכון כרגע לא לא בסב שלו או חזר שנייה לבית א לא יכול להיות בתוך ארבע קירות. אי אפשר אי אפשר הוא צריך מרחב גם הוא צריך מרחב וגם אני צריך מרחב. אי אפשר אה

רגע הוא חזר בעצם בבית מלון ואז הגעתם למסקנה הזאת שאתם חוסרים הביתה? כן.

מהחצי שנה אחרי שיצאתם מזדרות?

אה כן. זאת אומרת אני הייתי במלון חצי שנה. בא לי כמובן היה במילוים חצי שנה. א שוב עם גיחות הוא קפץ אלינו מדי פעם אבל סך הכל זה היה חצי שנה וותעם כאילו החלטנו לחזור חודש אחרי שילדתי.

וואו.

כן.

אבל הרגש שם ביטחון במקום כי הרי כל רגע בא אפריע להקפיץ אותו עוד הפעם למילואים ואז את תהי שם לבד.

נכון. שאמא שלך נמצאת כאילו כל המשפחה נמצאת בעצם

יפה בדיוק הנקודה ברגע ש שאת מוקפת במשפחה שלך והחיות שלך ואחרונים וזה אז אנחנו גם הצלחנו לבנות לעצמנו שגרה

כן

אה הרגשנו שם מקום בטוח היינו במלון מדהים מדהים מדהים מדהים א מלון לוט לגמרי מגיע לו את כל הערכה שבעולם אה התנהגו אלינו כמו משפחה באמת כל דבר 100 100 מלצרים

וואו ל לבנות שיושבות בקבלה, למנהלת, לשירות חדרים. כולם התנהגו אלינו בצורה הכי מדהימה שיש. הכי מדהימה שיש. באמת. אני שמעתי כל כך הרבה תלונות לאחו הפינוי מתושבים אחרים, במלונות אחרים.

ובאמת ברוך השם אני מודה לבורא ש ששם אותנו בידיים שלהם. אה אנשים טובים טובים טובים וזה לא ברור מאליו בכלל. אה ואנחנו מחליטים לחזור לעיר. לעיר שהיא עיר מלחמה זה אומר מלא בומים של צהל גם אם אין הזקות ויו הזקות כן

ואת חודש החלדה

א נכון והכל רועד מה זה רואה טוב שהויטרינה של הבית שהיא עוד שנייה מתפצת עליי ברמה הזאתי כאילו זה היה אפילו בשו שלב לא ידעתי איך לתווך את זה לבן שלי כאילו כשאמרתי לו את ה כאילו כשהוא שומע בומים אז לא ידעתי מה לומר את מרגישה שחזרת לעיר מלחמה בלת ברירה

אה כי חייב בית. חייב בית. אבל הבית הוא לא מרגיש בית כי עוד פעם הכל, קודם כל לא יוצאים מהבית, בסדר? נתחיל מזה. לא יוצאים, הכל מפחיד.

אה ברמת ה שיום נדבר על המחשבות ועל כל מה שחווינו והטראומה שמלווה אותנו בעצם גם עד היום. א

וגם בל שחוזר מהמילוים זה לא שישר, אוקיי, אנחנו ממשיכים את הזוגיות שהייתה לנו, זה לא זה בוא נגיד את זה ככה במילים ממש א לא חייב מלטפות. זה לא זוגיות. אוקיי. א זה בית שמתפרק, זה לא בית, יש בעל, יש אישה, אבל זה לא זוגיות. בסדר?

מה זה אומר? תכניסי אותנו למקומות האלה.

א

שהוא חזן שלו. מה קורה?

אני זוכרת שאמרתי לפסיכולוגית שלי שכשאישה מגלה שהיא יכולה להסתדר לבד, זו סכנה ממשית. זו סכנה כי ברגע שאישה עכשיו זה לא ש כל אישה יודעת את זה אבל ברגע שמקבלת את ההזדמנות לחוות את זה על בשרה לבד אוקיי אז זו סכנה ולמה כי אז היא אומרת אז למה אני צריכה אותו אם אני יכולה לטפל אני יכולה ללדת אני יכולה לגדל את הילדים האלה בשקט שלי בקצב שלי בהחלטות שלי למה אני צריכה גם אותך על הראש שלי בשביל מה אה א וזאת הסכנה וזו סכנה שגם מתממשמ זאת אומרת באזו שלב אתה את אומרת לעצמך למה אני צריכה עכשיו לסחוב לוחם שחזר מהקרב גם על הגב שלי גם אני אחר לידה גם אני עם הטראומה עם של עצמי גם ילד הגדל כאילו שחרר אותי תחזור

לעולם אלוהים תחזור עליו אלוהים זה הרבה יותר פשוט הרבה יותר פשוט וזה קשה כי בעצם הייתה פה כאילו כן, הייתה פה אהבה, הייתה פה אהבה ויש בסיס לזוגיות הזאתי, אבל חצי שנה הוא לא פה. ונכון שיש את הגעגוע, אבל זאת אומרת שגם זה כאילו געגוע למשהו שהיה. פתאום צריך לבנות משהו חדש כי כבר אותו בן אדם כמו שהיה

וגם את לא.

נכון. נכון. אף אחד ידענו לאו לאותו דבר. לא אני ולא הוא. ויותר מזה, אני חושבת שכשהגברים חוזרים משידה הקרב, לא רק שהם לא הם, הם גם לא יודעים לתווך את מה הם. אה, ואז נוצר פר, פר עצום מאוד. אני זוכרת שכשחד מהם שאני ובעלי ישבנו לשיחה, זה היה כאילו אמרתי לו, אני מתעסקת בחיים, שזה גדול ילדים בית ואתה מתעסק במוות. כשאני מדברת מוות דווקא העניין של להרוג כמו זה שאתה מתעסק בנשק אוקיי כאילו נשק זה תמיד מוות בסדר זה לא זה לא פרחים אז כאילו ה שהוא חוזר מסדה קרב במקום להחזיק נשק אז הוא מחליף טיטול הוא לא יכול לעשות את זה הוא לא יכול התינוקת שלנו לא רצתה אותו תקופה ארוכה מאוד

באמת

כן

כי מהד בת חודשאל

הגוף שלו לא פה פה הלב שלו לא פה הראש שלו לא פה והיא מרגישה תינוק מרגיש הכל היא הרגישה ש

הרגישה הכל הרגישה הכל

אבל הוא בעצם רצה להחזיק אותה הוא אבא של נכון ולמרות הכל והוא לא יכול והוא לא יכול לקח לנו חודשים ארוכים ארוכים ארוכים ארוכים מאוד ברמת השנה פלוס לדעתי עד שהצלחנו להחזיר את האמון ביניהם זאת אומרת את האמון במערכת יחסים הזאת של אבא ובת

שעדיין כל פעם הוא יוצא וחוזר יוצא וחוזר

נכון את מבינה כאילו זה מורכב

זה מאוד מורכב מאוד מורכב

כי לכי תגידי לבת שלך שזה אבא שלה שהיא יכולה לסמוך עליו ושהוא פה אבל היא לא מרגישה את זה ממנו כי כי שוב הוא הוא בסטרס הוא בלחץ הוא בכוננות הראש לא פה המוח לא פה הלב לא פה כאילו הוא לא פה אז זה מאוד קשה ו ולפעמים עכשיו שאני כאילו חושבת על המציאות שלנו כיום שאומרים הפסקת אש ואני אומרת אבל אנשים לא מבינים זאת אומרת גם אם יש הפסקת אש זה לא אומר שיש הפסקת אש בבית

אה ויש בתים שאין שם הפסקת אש זאת מלחמה סוערת אה וחלקה גם מדממת ומדממת זה הכב כוונה למתפרקת, למתגרשת ויש זוגות כאלה ויש המון בתים כאלה, המון בעקבות המילואים האלה. זה לא רק שאנחנו מקריבים את גוני הזוג שלנו, אנחנו מקריבים גם את הבית שלנו. המון המון. אה,

מה למדת מזה? כאילו מכל התקופה הזאת שמה כן כדאי לעשות, שמה לא כדאי לעשות. זאת אומרת קצת למדתי שאם פעם חשבתי שאני יכולה כל הזמן לתקן את הריבים שלנו, הבנתי שהפעם אני לא יכולה ולכן פנינו גם לעזרה. הלכנו בעצם לטיפול זוגי כאילו שנינו היה לנו ברור שלשם אנחנו הולכים. הזוגיות הזאת חשובה לנו אנחנו לא מוותרים עליה. אה ובאמת אה א זה מה שעשינו כאילו השכנו את עצמנו בטיפול זוגי. א דיברנו, בכינו, צעקנו, הכל ביחד ועבדנו על הזוגיות הזאתי. א ממש קשה.

נלחמתם עליה?

כן. חד משמעית נלחמנו עליה. כמו שאמרתי, איך הייתה מלחמה בחוץ, אז יש גם מלחמה בבית. אה, לטוב ולרע.

כן.

את מרגישה באיזשהו מקום שאני לא יודע אם את עדיין בתהליך או שאת מרגישה שכבר אחרי התהליך הזה, שאולי זה הביא אותכם לזוגיות ברמה הרבה יותר גבוהה מאיפה שהיה לפני? א אני חושב שזה פשוט זוגיות אחרת. אני לא יודעת אם בעניין של רמות. חושב שזה פשוט זוגיות אחרת.

אה וולא כל יום המציאות היא שונה ממה שהייתה. זאת אומרת בסבבים של המלוואים. א גם כיום אנחנו מתמודדים כשהוא יכול להיות במלואה. בסדר? מתמודדים עם מציאות שהיא לא תמיד פשוטה. א ויכוחים לא תמיד פשוטים. ווזה עבודה. זאת עבודה כל הזמן, כל הזמן כי המילואים שמה הם מרחפים מעל הראש כל הזמן גם בכנראה אוגוסט או ספטמבר יש סבב וזה משפיע זה משפיע המון גם עליהם על הגברים שפתאום החיים שלהם נעצרים בעלי שהיה אמור אה א כאילו לסיים התמחות בצורה נורמלית ההתמחות לא קרה כמו לא הייתה כמו שצריך והלימודים שלו ו לחפש עבודה. בואי מי יקבל אותו לעבודה עכשיו? תגידי לי מי יקבל אותו לעבודה שהוא צריך לחזור באוגוסט לסב? מי? אף אחד. שלושה חודש מי יקבל אותו?

אף אחד לא יקבל אותו. מי יפרנס את הבית? מבינה ואף אחד ואנשים לא מבינים את זה. זה לא תקופה זה לא חודש חודשיים. זה לא או שנה שנה זה לא. וואו קרין את מספרת מציאות חיים מאוד מורכבת וקשה. מאוד

אני אומרת לעצמי זה ממש קושי להתנהל בצורה כזאת כי זה לא משהו שאוקיי זו תקופה שתעבור וזהו עד שאתם עולים על הגל והנה הזוגיות חזרה למה שיהיה אפילו יותר או משהו כזה פתאום עוד פעם עוד סבב

מה עושים בסיטואציה הזאת זה משהו שלמדת בניסיון שלך בשנתיים וחצי האלה משהו שמועיל לכם משהו שעוזר לכם כאילו מין כמו אם את יכולה להגיד לי כזה עשה ואל תעשה נגיד לאנשים אחרות ששמעות אותנו עכשיו שגם מתמודדות עם אותה סיטואציה כמו שאת נמצאת

אז אני חושבת עשה זה ללכת לטיפול לטיפול פסיכולוגי אישי לכל אחד וגם לטיפול זוגי. אה, לא לעשות את זה, לא לשמור לעצמך. א אין טעם להתמודד לבד. אי אפשר להתמודד לבד. אנחנו במציאות שהיא לא הגיונית בשום צורה. א ויש דברים שכאילו אנחנו עוד היום עובדים עליה. אם זה א להגיד כל הזמן של בשעות הערב יושבים ביחד ולא כל אחד בנפרד. אבל זו עבודה אבל שוב זה עבודה יומיומית זאת אומרת אני רוצה להמליץ על זה רוצה לומר שכאילו אנחנו דבקים בזה אבל גם אנחנו עובדים בזהב האחרון שלנו משהו שמאוד שמתי לב אליו א שהיה ככה מאוד מאוד סוער זה שלא הייתה הקשבה וברגע שאין הקשבה גם בלי קשר למלחמה כן אז אז הזוגיות יכולה ללכת לאיבוד אבל

ברגע ששנייה מקשיבים שנייה מה הבסיס מה יש פה מה הוא אומר לי? מה אני אומרת לו? א אז הדברים אז הדברים נראים אחרת ברגע שמקשיבים באמת ממקום לא של אגו. נקו את האגו כאילו בלי משחקי אגו. הזוגיות הזאת חשובה בלי אגו שימו את האמת. את אוהבת? תפעליים מתוך האהבה.

א וזה וזה החלק הכי חשוב אני חושבת.

וזאת עבודה כל הזמן.

כן. ממש.

מה עם ישראל יכול לעזור לכם? עם ישראל או לא לעזוב אותנו אתם מילוי ניקרת כאילו יש כל כך הרבה אז באמת חשוב לנו לדעת אני חושבת שמהמקום הציוני שלנו א אני גם המון מדברת על זה זה שלא לעזוב אותנו בשדה הקרב ומה זה אומר זה אומר שאני יודעת שקשה פה לא פשוט בארץ לאף אחד תאמינו לי לאף אחד לא פשוט פה אה אבל אנחנו בוחרים להישאר פה וכולם צריכים לבחור להישאר פה לבחור להישאר ר פה ולהילחם איתנו על הארץ הזאתי ולא לוותר עליה כי אם אנחנו לא נעשה את זה אף אחד לא יעשה את זה עבורנו אנחנו העם היהודי זה זאת המשימה שלנו א ואנחנו צריכים לתת ידיים אחד לשני ולעשות את זה

אה זהו זה נראה לי המסר הכי חשוב

תודה רבה קריין נקרה ואהובה אני כל כך שמחה שהגעת לכאן שיך ורק בזורות טובות ותצליחי בכל מה שאת עושה

אמן תודה רבה ממש שמחתי להיות כאן ‏en