השיכרות היא מאהבה להשם

באחד מימי הפורים ישב הבעל שם טוב עם תלמידיו לסעודה חגיגית לפטע נכנס לחדר חיית פשוט מעיירה שהיה שיכור קלות הוא התנדנד נעמד מול הבעל שם טוב ואמר בכל רם רבי בוא נרקוד התלמידים הזדעזעו מאזות אבל הבעל שם טוב פשוט קם אחס בידו של החיית והחל לרקוד איתו בדבקות עצומה במשך דקות ארוכות כשסיימו לרקוד והחיית הלך לדרכו שאל אחד התלמידים רבי איך יכולת לרקוד אם אדם פשוט ושיכור כזה באותה המדרגה השיב להם הבעל שם טוב בחיוך. באותם רגעים החייט הזה לא היה שיכור מיין, אלא שיכור מאהבה להשם. הוא שכח את כל הצרות שלו, את האוני ואת הקשיים וכל מה שנשאר בו זה שמחה

יהודית טהורה. באותו רגע הנשמה שלו העירה כל כך חזק שזאת הייתה זכות עבורי פשוט לעמוד לידו. המסר זה שפורים הוא היום שבו המחיצות נופלות. לא משנה מי אנחנו, למדנים גדולים או אנשים פשוטים. כשאנחנו שמחים יחד, השכינה רוקדת איתנו. אם התחברתם לסיפור, תעשו עוקב לעוד תוכן כזה ושלחו את זה למישהו שצריך קצת שמחה בפורים.