"התפללתי להשם 'אני לא רוצה למות פה": סיפור התשובה של הרב אייל ולנר

אני נכנס אחרי שבע דקות של טיסה חניך בן 19 לא יודע מה החיים שלו לוקח מסוק ונכנס לאן אני מאבד קשר אין עם הקרקע ופתאום בצורה מאוד מפתיעה מהטייס הקשוח הזה החילוני פתאום אני מתחיל להתפלל שמי אייל ולנר גדלתי בבית של הורים נפלאים חכמים אוהבים ואינטלקטואלים וזה למרות שהם התגרשו שהייתי פחות יותר בגיל ארבע חייתי עם אחי הגדול אצל אמא ברעננה תל אביב ילדות חילונית מאושרת סך הכל תיכון אליטיסטי ברעננה תנועת נוער קוסמופוליטית נטייה סוציאליסטית שקיבלתי אותה מסבתא שלי עליה השלום שהייתה אישה מאוד צדיקה אני זוכר שיא אמרה לי אני אני בשביל שלום אמיתי אפילו את הדירה שלי הייתי נותנת לטובת זה וקיבלתי ככה את כל הערכים

האלה ככה בערבוביה יהדות לא הכרתי חיינו סך הכל חיים מאוד שמחים כיפים חברות טובה היייתה בין כל בני המשפחה את היהדות לא לא הכרתי בכלל גדלתי במקום מאוד מאוד חילוני בחוגי חוגי חברה שהיחס ליהדות היה על גבול הסלידה יותר מכך אני עצמי לא לא נתי דתיים אבל לא התחברתי לזה באופן די מוזר בגיל שש שבע תחילת ההכרה של הילד פחות או יותר התחברתי לזה לא יודע התחלתי לכתוב שירי קודש והת אמרתי לאמא שלי שאני רוצה לחזור בתשובה והתחלתי לאכול כשר ואמא שלי מאוד נבעלה מזה והיה איזה אירוע אני זוכר באיזה מסעדה בחול שביקשתי כשר והמלצר הביא לי משהו אחר והתחלתי לי היה לי איזה הצפה רגשית מאוד גדולה שאני פגעתי בה ערך הזה שלקחתי

לעצמי וכולם צחקו עליי וככה הרגשתי מאוד מאוד לא שייך מאיפה זה בא לי העניין הזה כולם אמרו לי כולם אוכלים לא כשר מה נכנס לך הג'וק הזה שלאכול כשר ילד בכיתה ב' גיל שבע אז איכשהו לאט לאט ירדתי בזה אבל זה בכיתה ב כל החיים שלי הייתי בתנועת נוער מאוד מאוד סליחה שמאלנית דת זה היה בא לי רעב ובא להמצא וזה פחות או יותר מה שהכרתי על היהדות פחות או יותר ג לקראת גיל 16 17 אני הייתי מאוד מורעל לצוואר ככה מאוד רציתי ללכת לצבא רציתי ללוחם בסרט מטכל אמרו לי אתה הולך לקורס טיס ההתחלה לא רציתי קורס טייס נראים לי כאלה חבר'ה לפלפים כאלה א רציתי ותר להיות כזה לוחם אמיתי ובסופו של דבר נהייתי טייס מסוקי קרב קוברה אחר

כך בהמשך וסבתי לכל מיני תפקידים טסתי גל מטוסי תובלה בהמשך הניצוץ הראשון שמאוד הפתיע אותי זה איזה טיסת סולו שיצאתי אליה המדריך אמר שהוא בדק מזג אויר ואני נכנס היה אמור להיות סקאי קליר אני נכנס אחרי שבע דקות של טיסה חניך בן 19 לא יודע מה החיים שלו לוקח מסוק ונכנס לאן אני מאבד קשר אין עם הקרקע ופתאום בצורה מאוד מפתיעה מהטייס הקשוח הזה החילוני פתאום אני מתחיל להתפלל לקדוש ברוך הוא שיוציא אותי שלא רוצה למות פה לא רוצה להתרסק על איזה חוט חשמל או ולא ידעתי להבין את זה אירוע ראשון שנים אחר התייחסתי לזה יותר מדי א שנים לאחר מכן הייתי כבר משוחרר אני סטודנט למשפטים אז לומד מוזיקה עושה מילואים פעם בשבוע

בטייסת והתפתחה אצלי תופעה של נדודי שנה מאוד מאוד חריפה לא משהו ככה שאפשר לצחוק עליו ממש תופעה חריפה מאוד לא הצלחתי להירדם בלילה הלכתי להמון טיפולים לפי הסיפור הקלאסי שאדם מתחיל לנסות עכשיו את כל הרופאים ואת כל ה וזה לא עזר ז אח שלי שהוא התחיל ככה לא יודע ללכת לשיעורי תורה או לא יודע בדיוק מה הייתה ההגדרה שלו אז נתן לי קריאת שמש על המיטה וזה עבד עשיתי נרדמתי בלילה זה היה כמו איזה קסם שאלתי את עצמי אולי לדוסים האלה יש עוד כמה טריקים ליעל את החיים אני לא יודע אני קחתי קריאת שמע על המיתה אולי קריאת שמע על הספה על המקרר בסוף הים משהו כאילו למה דווקא על המיטה א אבל זה לא החזיר אותי בתשובה ממש לא

היה לי כמה חודשים לאחר מכן אזה אירוע שהוא כבר ככה הפנה לי את הכיוון בחיים א היינו בסיני כמה חבר'ה ואני צף במים ופתאום צרחות ומישהו טובע ואני סוכל אלי וזה היה ככה מרחק ואני לא איזה חיין אני נותן כל מה שיש לי את הכוח ואני הוא צורח וצורח ואני כאילו ממש כאילו ברגעים האחרונים תפסתי אותו מהמים והוצאתי אותו והרגשתי כאילו איזה איזה רגע מאוד מאוד מאוד גדול בחיים שכאילו פעם ראשונה הרגשתי שאני עם כל הכנפיים והדרגות והקצוות התפקידים אל שזה הפעם עשיתי משהו באמת חשוב כאילו זה הפעם הראשונה שעשיתי משהו משמעותי וכאילו איזה איזה איזה משהו שורה עליך של איזה נשמה אלוקית כזאת שעכשיו התעוררה ורוצה עכשיו רק טוב את

הטוב הזה לקחתי למקומות זה קצת הרדקור לא צריך ללמוד ממני אבל אני התחלתי לסעוד קשישים כאילו ללמד את הידיים האלה השוויצריות הדונר ללמד אותם חסד אמיתי ש לרחוץ אנשים שזקוקים לעזרה ולטפל בהם על כל על כל המשתמע להתגבר גם על ה על כוח הדחיה לטובת הערך ש להגיש לבן אדם הזה עכשיו חסד ולאט לאט כל הכיוון שלי בחיים הסתובב לכיוון הזה של לעשות את הטוב כל האירוע הזה של ההצלה ככה וקריאת שמה התחי חיל ככה משהו להתעורר פתאום הייתי סטודנט למשפטים לא גם לפני כן לא כל כך עניין אותי למען האמת אבל נסגרתי בדירה שלי בפלורנטין הכנסתי הרבה ספרים אני זוכר קראתי המון גם ספרי מדע בהתחלה פסיכולוגיה יותר אחר כך ספרים יותר

יהודיים הרב זמיר א הרב נויגרשל כל מיני ס בהתחלה בהמשך כמובן מכתב מאליהו ספרי הרמחל הרב קוק רבי נחום ברסלב תניה הרגשתי שיש פה אור גדול מאוד וזה הכל ריתק אותי הכל משך אותי אני זוכר את עצמי בתקופה הזאת של הכמה חודשים שאני לא יוצא מהבית פשוט רק לומד וכל הבליינים בתל אביב כזה בליל חמישי בלילה או בשבת הולכים ככה כל אחד למאורות כברים של כל הפאבים והדיסק קים ואני כזה יושב בפלורנטין למעלה עם איזה זוכר שהיה לי הגדרה שכאילו פיצחתי את סוד האושר בעולם בארבעה מרכיבים כוס גמרא רשי תוספות והרגשתי שזה פשוט שהרגעים האלה שלא יגמרו פשוט רגעי הגות מתוקים ש שזהו רציתי כבר רק את זה לא עניין אותי לא הלימודים ולא תל

אביב ולא שום דבר עם הדברים שהתעסקתי רציתי רק את הדבר המתוק הזה שנקרא אלוקות וזה היה מהפך זהו משמה כבר לא לא חיפשתי שום רצון לחזור רק פשוט לחזור הביתה זוכר אחד השבתות שביקשתי להתארח אצל משפחה חרדית בבני ברק אני מגיע עם ג'ינס כפכפים המארגן הזה חולצה מקופת ככה מקומטת מאיפשהו מלפני כמה שנים שהייתה לי בארון כדי לא לעשות בושות מגיע במקרה הזה זה היה בני ברק ושבת ומאוד התרשמתי שולחן שבת ושירים וילדים והכל ככה ב באצילות כזאתי ומאוד מאוד מרגש ואנחנו שבת בבוקר אני עם המער רח שלי מדברים אני מתפלסף איתו על ה ועל דה ולמה ככה ואולי אחרת ואנחנו יושבים בגינה ואני שואל אותו שאלה פתאום אני שם לב אני רואה מלא

מלא אנשים מלא ילדים מסתובבים פה אחד שם אחד עם צרכים מיוחדים פתאום אתה רואה איזה כיסא גלגלים איזה תסמונת דאון פה איזה ילד ככה שהחיות שלו עוזרות לו בגינת שעשועים ופתאום אני רואה הרבה יותר פתאום ס כל השבת הזה אני רואה הרבה יותר ילדים עם צרכים מיוחדים לא ראייתי את זה זה היה גיל אני היתי בן 28 כבר ואני שואל את המערך שלי תגיד למה יש לכם פה יותר באופן יחסי יותר ילדים עם צרכים מיוחדים ככה המערך שלי ככה ניסה איכשהו ככה נראה לי להעביר את הנושא ככה וזה לשאול להעביר שאלה אחרת אולי טוב לא לחצתי לעצמי סיכמתי את זה מחשבתי אז כטל אביב ו שמגיע להתארח הם בטח מתחתנים בתוך המשפחות יש להם בעיות גנטיות וזה מה

שקורה משהו פ השידוכים פה מה שלא מסתדר זה כנראה הסיפור אחרי זה שבוע שבועיים נפל לי הסימון שהוא היה מאוד מטלטל הם לא מפילים בגלל זה יש להם הרבה יותר ילדים עם צרכים מיוחדים בחברה שאני חייתי בה ואהבתי אותה והרצת אותה חברת הסובלנות כביכול והמתקדמת והנורה שרואים בחלבון הוא בריא בבדיקה כת מי שפיר שיש משהו בעיה יש ילד עם תסמו דן נגמר הסיפור לא מביאים אותם לעולם התובנה הזאת זיעזעה אותי אמרתי פה בבני ברק מגדלים אותם נותנים להם חיים האנשים האלה זה זה משהו זה כוח עצום של חסד של התמודדות אמיתית עם החיים וזה פתאום הבנתי שאיין טוב אלא תורה כלומר מה שבתורה זה באמת מה שטוב ואם אתה לא נצמד לדברים אתה באמת יכול

מאוד מאוד להיסחף זה עעם הזרם ופשוט לא לא להרגיש את הטוב האמיתי שחיפשת כל החיים אתה מאבד אותו די בקלות אמא שלי מאוד נלחצה מזה לכן היא גם חזרה בתשובה א לא היא לא חרדית בני ברק אבל היא ברוך השם מאוד מאוד אוהבת את זה ושומרת מצוות עד כמה שהיא מצליחה ויש לה את מתקשרת אלי בש ח על התהילים של הבוקר תפילת שחרית עם הציפורים והתובנה של היום היא דוד המלך ואח שלי גם חזר בתשובה למעשה א קצת לפניי והוא גם חרדי ואוהב השם וגידל ברוך השם בית לתפארת ואבא שלי גם איש מאמין כפי שהוא אומר ואנחנו בעזרת השם מקווים לטוב גם בזה היהדות אצלי היום זה מעיין אינסופי של ידע אלוקי ותובנות ויש לי קמיה מאוד מאוד גדולה גדולה להקיף

אותה וללמוד אותה וזה יהדות זה זה הבית ספר שדרכו אנחנו מאיירים לעולם זה ה כל העידון האישיות הפיתוח העצמי אני אברך כולל היום לומד ברוך השם משתדל כמה שיותר בין הסדרים ככה בהפסקת צהריים אני קצת עוסק לעריכת בעריכת דין א ככה שעה שעה וחצי ביום בערבי בני מרצה ידות בעיקר בארגון ערכים וארגונים אחרים ברוך השם חיים קדושים בכל טוב