הרב זמיר כהן - הסכם השלום עם איחוד האמירויות ובחריין (כתוביות)

למעשה, יש שני צדדים למטבע. פה בארץ חגגו. ודאי, על כל שלום צריכים לחגוג ולשמוח שברוך השם עם ישראל מגיע לשלום ולהכרה באומות העולם, זה מן הסתם גם הכנה לקראת העתיד של ביאת המשיח שיהיה שלום כלל-עולמי. אבל יש כאן שני צדדים שצריך לתת עליהם את הדעת. דבר אחד, אומנם בשביל שלום צריך להקריב הרבה, אבל כשבאים בשם השם, הרי קראו לזה עכשיו "ברית אברהם" לשלום שעשו ומי שבדק מיהם האדריכלים של כל השלום הזה, לא השמאל הקיצוני שלא מאמין בבורא עולם, היו שם ארבעה-חמישה אנשים שמאחורי הקלעים עשו את הכול עד שזה הבשיל, וכולם שומרי תורה ומצוות. הם באים עם גאווה יהודית ועם תנ"ך, תראה מה כתוב כאן: כתוב כאן שאנחנו אחים, שסבא

שלך וסבא שלי, יצחק וישמעאל, היו אחים. כתוב כאן שהקב"ה אומר לאברהם: אחר כך כתוב: נכון, יש לך שני בנים, יצחק וישמעאל, אבל "ביצחק ייקרא לך זרע", מי שממשיך אותך זה יצחק, ויש לזה הוכחה מתוך התורה, כשאמר לו: שם כתוב: מי ירד למצרים, בני ישמעאל? רק בני יצחק ירדו למצרים, זאת אומרת ש"זרעך" זה בני יצחק. וכשהוא אומר לו "לזרעך נתתי את הארץ הזאת", ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, זה על פי התנ"ך שגם המוסלמים מאמינים בו. כשאתה בא עם אמונה, בא בשם השם, בא עם גב זקוף, אז גם האויבים שלך איתך. אבל כשאתה בא בטענות מוזרות... תראו, בספרי היסטוריה מלמדים בבתי ספר חילוניים מתי התחילה ההיסטוריה היהודית? מתחילת הציונות,

כאילו שלפני כן לא היה עם ישראל ולא היה בית מקדש ולא היה כל הדורות. השבוע דיבר איתי בחור, איזה הבל מלמדים אותם בתיכון, דברים של כפירה ואפיקורסות, דברים שהם נגד... לא רק נגד התורה, נגד המדינה, נגד עם ישראל, וכך רוצים שאנשים יהיו נאמנים לארץ ישראל. שייתנו להם את התורה כמו שהיא, את האמת כמו שהיא, אז יתחנכו אחרת. זה צד אחד, שצריך מצד אחד לשמוח ולהבין את המשמעות של שלום ושל אחדות כשהכול בא בשם השם עם ברית אברהם דרך התנ"ך. מצד שני, לא פשוט לחגוג יותר מדי מהשלום הזה, צריכים לפקוח עיניים, גם מההיבט הרוחני, גם מההיבט הגשמי. מההיבט הרוחני, יתחילו טיסות יותר מדי מכאן לשם, משם לכאן, צריך להיזהר מנישואי

תערובת, מהגעה לנבלות וטרפות, לדברים שלא מתאימים במקומות האלה. אם כי, יש שם דברים שמבחינת ארצות אירופה שם יש יותר צניעות, יותר זהירות רשמית, אני לא יודע מה מאחורי הקלעים. וגם מבחינה גשמית צריך להיזהר שהם לא יבואו ויתחילו לרכוש כאן את כל המדינה. הרי כסף לא חסר להם, כבר מדברים שרוצים לרכוש את נמל חיפה. הסינים רכשו כבר את תנובה, כמה פרויקטים גדולים, אז יפזרו את ארץ ישראל לכל העולם? כל אחד יקנה את כל מה שהוא רוצה אז מה יישאר פה בארץ ישראל? בפרט שלא ברור, היום הם חברים, אתה יכול לדעת מה יהיה בעתיד? יישארו חברים? אולי פעם יהיו אויבים? איראן הייתה ידידה של ישראל, הפכה להיות אויבת הכי מרה. אז תמיד

כבדהו וחשדהו לימדו אותנו חכמים. אלה דברים גם שצריך לתת את הדעת, לא יותר מדי להיתפס לחגיגות, אלא לראות את הטוב ולשמור על הגבולות שחס ושלום לא יצא מזה נזקים.