שלוש שנים לשבעה באוקטובר: אנחנו אומרים כן ירבה

פרעה ישב מול היועצים שלו ומהפה שלו יצאה מילה של שתי אותיות. פן. פן ירבה. שלא יגדלו, שלא יתחזקו, שישברו. ורוח הקודש ענתה לו באותה מילה בדיוק. רק אות אחת התחלפה. כן. כן. ירבה. השבוע מלאות שלוש שנים לשבעה באוקטובר. גם אז מישהו תכנן פן שנשוור, שנתפזר, שנאבד את האמונה. ומה קרה בפועל? באמצע שנות ה-90 שני פסיכולוגים מאוניברסיטת צפון קרולינה, ריצ'רד טדסקי ולורנס קלהון, גילו משהו שהפטיע אותם. אנשים שעברו משבר קשה לא רק נפגעים. רבים מהם מגלים בתוכם קשר עמוק יותר לאחרים, כוח שלא ידעו שיש בהם ואמונה חזקה יותר. הם קראו לזה צמיכה פוסט טראומטית. ארבעה חודשים אחרי השבעה באוקטובר, סקר של מכון לזר בדק מה קרה

לאמונה שלנו. שליש מהיהודים בישראל אמרו שהיא התחזקה. רק 8%חוזים אמרו שנחלשה. והשנה לראשונה מאז אותו בוקר אין אף חטוף ברצועת עזה. כל 255 חזרו הביתה. החיים והחללים. האחרון שבהם אחרי 843 ימים. וגם בתוך כל אחד מאיתנו יושב פרעה קטן. הוא לוחש פן. פן לא הצליח. פן זה ישבור אותי. פן אשאר לבד. ברגעים הקשים הקול הזה נשמע כמו האמת היחידה. אבל חז"ל ראו כאן משהו מדהים. בתורה כתוב כן ירבה בלשון עתיד. ובגמרא במסכת סותטה שואלים הרי זה כבר קרה. היה צריך לכתוב כן רבו. ועונה רש לקיש, רוח הקודש מבשרת. זה לא תיאור של העבר, זו הבטחה לעתיד. ורשי מסביר, הם אמרו פן ירבה ורוח הקודש אמרה כן ירבה. ואם נסתכל על האותיות

עצמן, האות פ היא פה, האות כ היא כף יד. פרעה דיבר ואנחנו עשינו. ראינו גיבורים שרצו קדימה כדי להציל אחרים. ידיים שהתנדבו, ידיים שהניחו תפילין בפעם הראשונה. ידיים שהדליקו נר בשביל מישהו שלא הכירו. אנחנו לא יודעים למה, אבל אנחנו יודעים מה בחרנו לבנות לזכרם. והאמונה היא הכלי שהופך את הפה לכף. את המילה של מי שרוצה שנקטן למעשה שגורם לנו לגדול. אז בפעם הבאה שהקול הפנימי לוחש לנו פן, לא לפחד, לבטוח. התשובה כבר כתובה בלשון עתיד. הם אמרו פן ושלוש שנים אחרי אנחנו עונים בכל אחד כן כן רבה