לגלות את הקב”ה תוך כדי לחימה - צליל ישראל קליש בריאיון באולפן

אנחנו עכשיו כאן מערכים באולפן אולי רביב צריך ללמוד מה להביא לאולפן צליל נמצא כאן במלו הדרור צליל מה שלומך צליל ישראל קליש ברוך השם מה שלומך שבח לאל תודה רבה טוב אז אנחנו צריכים להרח אותך כאן אה לך יש סיפור תשובה מאוד מאוד מעניין סיפור תשובה שקודם כל כילד גדלת בקיבוץ א גבעת חיים מאוחד גבעת חיים מאוחד ספר לנו קצת על ה על הרמה הרוחנית שלא הייתה בו בעצם. א אני מסתכל עליך. כן. אה אתה יכול גם לרב הכל טוב. בסדר ביחד. כן. הקיבוץ א היה בו הרבה פולקלור יהודי. זאת אומרת החגים מוזכרים. אמנם לא בצורה הלכתית כמו שאני חי כיום אבל א החגים מוזכרים, השבתות מוזכרות. זה היה במקיף אבל בלי התוכן. א איך עושים שבת

בעצם? מה מה מהבטא רק לפני שאתה עונה לגבי העניין הזה של איך עושים שבת הרב א אצליל מדבר על באמת על סוג של קיבוץ קיבוץ אנחנו יודעים בדרך כלל א קיבוצים רוב הקיבוצים א לא הייתה בהם הרבה יהדות זאת אומרת בדרך כלל כשאנחנו מדברים על קיבוץ אז קיבוץ הוא א הוא מוגדר כמשהו מאוד מאוד ליברלי משהו מאוד מאוד פתוח שאפשר לחיות שם אין כפייה חילונית ואין כפייה דתית אני אני לא בטוח שאין כפייה חילונית, אולי אתה תתקן אותי. זאת אומרת, הקיבוץ מתנהל בעצם כחילוני לגמרי. אם אתה רוצה נניח לקיים שם כל מיני א סממנים יהודים, אתה יכול. אדם בבית שלו יכול לעשות מה שהוא רוצה. אה, השאלה אבל אבל לא יבנו למשל בית כנסת בקיבוץ או

משהו כזה. אז אצלנו ספציפית עדיין אין, אבל יש הרבה קיבוצים כרגע במדינה שיש בהם בשנים האחרונות. בשנים האחרונות, כן. בעזרת א בן השער הילד השחר ארגון הילד השחר אה שבונים בתי שבטים כן אני גם פניתי לרב שלמה רענן א בקשר לבית כנסת יכול להיות שזה יהיה בהמשך הרב א אנחנו מדברים על מקום שאדם גדל בו א מתפתח בו וחי במקום שיש בו יש בו סביבה שהיא בעצם אולי בהמשך אתה צריך אותו לעשות שינוי אבל כשאדם גדל למציאות כזאת ולא מכיר מציאות אחרת. איך איך מתמודדים עם הדבר הזה? החזון איש אמר שאותם אלה שנולדו, אותם אלו שנולדו ב באותם המקומות, יש להם גדר של תינוק שנשבע. מה זאת אומרת תינוק שנשבע? אומר, אותו ילד גדל למציאות

שאין בה יהיה. זאת מציאות שהאדם הוא לא יודע מה זה שבת, הוא לא יודע. לכן שאלתי אצליל בעצם מה עשו שבת, כלומר איך היחדו את השבת? אז הוא מעולם לא למד איך השבת נראית, איך איך מה ההלכות של שבת, מה זה קידוש של שבת, מה זה עשירים של שבת. אז האדם הזה הוא לא למד את זה. הוא לא יודע מה זה יום כיפור. הוא שמע שיש יום כיפור שכן אוכלים, לא אוכלים, אבל זה הידיעה הנמוכה ביותר שאפשר לדעת מה זה יום כיפור, מה זה סוכות. אפשר יכול להיות שעושים סוכה, אבל מה המשמעות? מה המשמעויות שיש בכל מצווה ומצווה? אני לא יודע. הם עשו בר מצווה, אנחנו נשאל עכשיו אצליל אה בר מצווה עשו איך הייתה השבת? מה עשו בשבתות? מה עשו בחגים? אתה

לאחף אותנו אנחנו באמת רוצים לדעת איך איך גדלתם א אני חושב יש כאלה שעשו בר מצווה יש כאלה שלא אני אישית לא עשיתי בר מצווה זאת אומרת לא עליתי לתורה עשיתי איזשהו אירוע שנראה כמו חתונה אבל הוא לא דיבר על מצווה לא היה שם משהו שקשור למצווה קשור להתבגרות א היו אנשים שהם יותר מסורתיים בקיבוץ וכן עשו בר מצווה אה ומה זה בר מצווה בעצם מה זה איך איך נראית בר מצווה בקיבוץ באמת סתם זה רגיל כמו כולם עולים לתורה וזהו לא בזמנו זה היה על המדשאות כל השכבת גיל ביחד עושים אירוע מאוד גדול בכל הקיבוץ מין טקס של התבגרות א תפילין תפילין אני אישית לא זכיתי יש כאלה שאולי יש ספציפיים שהם א אולי אנשים יותר מסורתיים בקיבוץ

יש כאלה שבאו מ א אני לא זוכר איך קוראים לדבר הזה עליית הנוער אה אוקיי א מתיימן וממרוקו שהם היו יותר מחוברים יותר סורתיים כן אני אבא שלי התחיל ללמוד בגיל 30 עליו השלום התחיל ללמוד חינוך ככה הוא נפגש עם תורה שבעל פה ועם היהדות פעם ראשונה אחרי כמה דורות שהיו רחוקים מורה לתנך גם היה מורה לתנך א ואז הוא התחיל הוא הביא אותי לבית כנסת בימים נוראים במושב לידינו בכפר חוגלה ראש השנה יום כיפור וככה הוא יצר לי אה א הרגשה שבית כנסת זה גם שלי, זה לא רק של הדתיים, זה גם אני יכול להיכנס ולהרגיש בבית. זה בעצם היה הצוהר שלך להכיר את את העולם, את עולם היהדות קצת ככה כבר ב כשהיית ילד. אחד מהם. אני חייב אני חייב

להגיד את מה שאתה אומר שהבית כנסת הוא לא של הדתיים. בית הכנסת הוא של כלל עם ישראל. אין מושג בית כנסת לדתיים. בעיקרון מה זה דתיים, מה זה חילונים. יהודי. הבית כנסת הוא שייך לכלל העם. אין מצב לומר שבית כנסת שייך לאדם כזה שהוא כן שומר או לא שומר והשני לא. אין כזה דבר. ומה זה? אני שמח שאמרת את המשפט הזה שלמדת את זה שזה לא רק של הדתיים. זו האמת. זה כמו שנאמר תורה מונחת בקרן זווית. כל הרוצה ליטול יבוא ויטאול. התורה זה בדיוק מה שאומר הרב. א אז אז בשלב הזה בעצם אבא ככה מכיר לך את בית הכנסת. כן. אמ אני רוצה לספר על ה על יום הכיפורים בחברת הנוער באיזה גיל נגיד התיכון א 15 16 17 אנחנו יושבים בבית משחקים

כל מיני משחקים חלק צמים חלק לא צמים היה לי חבר אפילו שהחמיר לא לבלוע את הרוק שלו אמרתי לו לא נראה לי שצריך יש דיבור על זה בהלכה אבל אבל להלכה לא צריך כן אה ומדברים על נושא התשובה כאילו על על א כפרה על בקשת סליחה זאת אומרת זה היה השיח באיזה מובן במובן רוחני או במובן כזה בינינו בינינו לבין בינינו יותר יותר בין אדם לחברו וואי איזה יפה כן יפה שיח כזה מעניין של נערים כן א אני בשלב מסוים התחלתי לשמוע שלא טוב לאכול בשר וחלב אז הפסקתי לאכול בשר וחלב ביחד לא הפרדת כלים אבל כאילו לא לאכול כל גבינה ונקניק ביחד. אפשר להתקדם בסיפור של העגיל? רק לפני כן, איך איך איך קיבלו את זה בבית? איך זה תקבל בבית? שאתה

ככה יש לנו בית מאוד פלורליסטי. כן. מה שטוב לך תעשה רק אל תקפה עלינו. ואמא אמא הייתה דתיה. אמא לא דתיה ואבא גם לא דתי. אבל אבא דתי אבל יש לו איזה ניצוץ. ניצוץ. אה אני למדתי בעתיד ש כאילו למדתי שהרב קוק אומר ש אה כל מיני משאלות לב של ההורים מתקיימים בילדים אז אני חושב שדברים שאבא שלי מאוד חלם ורצה איתקיימו בי בנושא הזה של קרבה לקדוש ברוך הוא על התורה מדהים אז עכשיו אתה יכול להתקדם איתנו בגיל כן א אני יכול לספר על סיפור שמראה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב מאוד יאהב את זה בעוונותיי אני לא ידעתי שיום כיפור יש עוד מצוות חוץ לאכול ולשתות. כן. אז אמרתי לעצמי אני יכין אוכל למוצא למוצא כיפור. עמדתי מחוץ לבית

עשיתי על האש והרגשתי צדיק כי אני מריח את הבשר. אני לא לא אוכל. והיו אנשים שלכו לבית כנסת. אני אומר להם שלום. כאילו ובאמת בתמימות. אז צריך ללמד זכות על אנשים שלפעמים אתה לא יודע מה שאתה רואה. וואו זה מדהים הרב זה זה סיפור זכות שזה ממש רבי לוי יצחק מברדיצ' זה ממש רבי לו זכות שאי אפשר לתאר אותה הוא מצד אחד באמת מרגיש הוא לא יודע הוא מרגיש שבאמת הוא עושה עכשיו משהו אני יכול לאכול אבל לא אני רוצה להגיד זה מדהים שאצל הקדוש ברוך הוא זה היה ריח ניכוח יש להשם הוא מצד אחד נכון שמה שהוא עשה הוא הדליק אש ושם בשר על האש אבל זה היה ריח ניכוח שלא לשם כי הוא עשה את זה במלו הנשמה שלו למען בורא עולם בחוסר

ידיעה בחוסר ידיעה והוא חשב שהוא עושה טוב הוא חשב שהוא מקיים מצווה הוא חשב שהוא מקיים מצווה אומר אני הולך להתגבר אני עושה ואני לא אוכל וואו איזה מדהים אחר כך התגייסתי לא התגייסתי הלכתי למחינה קדם צבאית בשדה שדה בוקר ועשו לנו שבוע שלם הפגישו אותנו עם אנשים שיספרו לנו על השבתות שלהם וביום חמישי היינו צריכים להחליט בתפורה דמוקרטית איך השבתות במחינה יראו. בין השער הביאו מישים אורגן והיא אמרה אצלנו שבת זה שירי שבת והיא לימדה את מי האיש שחפץ חיים היא לימדה כמה שירים אבל המילים האלה של פרקי תהילים הם ממש נגו לי בלב והלכו איתי כל השנה בתור איזשהו מצפן מי האיש שחפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך

מרע ושפתיך מדבר נרמה אז היה צוהר כזה אני מגיע לצבא ואני באיזשהו דיון פנימי האם יש אלוקים אין אלוקים לאור מה שידעתי החוסר ידיע אמרתי נראה לי שאין הגעתי לצבא הבן אדם הראשון שאני רואה באוהל היה נראה כמו הרב עם תלמוד בבלי ביד אה הם מתגייסים החבר'ה האלה ואמרתי יהיהם פה מעניין בחיים שלי לא ישבתי ודיברתי עם אדם דתי לפני תוך חמש דקות שארנו שירים ביחד נהנו חברים וואו ובעצם בטירונות ובאימון מתקדם אה מאוד התחברתי לחבר'ה הדתיים כי השפה שלהם הייתה נקייה הדיבור היה חיובי ואופטימי והיה משהו של יחד וזהו ממש הייתי צמוד אליהם אני אספר לך זה מצחיק קצת כי עשו לנו שיעור על ההשבואה ונשבעים בצבא על תנך נכון ואני

אני קמתי באמצע שיעור אמרתי אני באתי מערכים משלי אני לא נשבע לתנך והעיפו אותי מהאוהל אחר כך בפועל נשבעתי והרגשתי עם זה טוב עוד סיפור הייתי בסעודת שבת הראשונה בהצבא מישהו בא מתחיל לאכול אז הממם אומר מפקד מחלקה אה מחכים לקידוש א בצבא מחכים לקידוש קמתי אמרתי מה זה כפייה דתית העיפו אותי עםחד האוכל איפה אכלת בסוף לא יודע, אבל זה מצחיק לאור מה שאחר כך החיבור. ואז לאט לאט אני עובר בבסיס ליד בית כנסת ושומע תפילות עם ה תפילות הרב קרליבך והלב שלי נמשך לזה ואני מגיע לסעודת שבת ופתאום זה לא רק לאכול וללכת זה שיח זה שירים אחר כך אני מתחיל אה מתחיל להיות זאת אומרת אנחנו שומרים ולא היה אז פלאפונים לא היה

הסכות דת שעות שעות של שמירה שש שעות לבד בהתחלה אני חושב על כל החברים, על כל מה שעשיתי בחיים ולאט לאט אני מתחיל לחשוב למה אני שומר פה, מה הקשר שלי לעם ישראל, לארץ ישראל. וואו ופתאום הלב מתחיל לשאול שאלות. אז מתחיל א הגירוש מגוש כטיף ושלושה שבועות לפני קראו לנו לשמור על הישובים א שלא יקרה שם שום אסון. ואנחנו אני נוסע ברכבת לאשקלון בדרך לגוש כטיף. והוברות בנות מנוע גוש כתיף עם שוקולד ומכתב. המכתב הזה שמור אצלי עד היום. האמת היא שהוא הלך לאיבוד לפני איזה שנתיים אבל הוא היה שמור. א מכתב רצוף אהבה, הערכה והזדהות עם הקושי שבו אנחנו נמצאים. ובסוף יש שני מילים ששינו לי את החיים. כתוב האחים שלך נוער

גוש כטיף. וואו. מבן אדם שההקשרים החברתיים שלו זה משפחה, חברים, קיבוץ. הקיבוץ גם היה מאוד סגור באותו זמן. לא היה אינטרנט ולא היה לא יצאנו. פתאום אני אני קשור למיליוני אנשים בצורה של אח, של אחים. ומה נגע בי ככה עמוק בפנים? א משם אנחנו א כל התקופה של הגירוש היה כל מיני דברים טראומטיים מבחינת ההרגשה של מה זה של הקרע בעם ישראל. והתחדד לי כמה אסור שיהיה קרה בעם ישראל וכמה שאסור לנו להילחם אחד בשני. הייתי כשאתה רואה את המציאות היום זה מחזיר אותך קצת לתקופה הזאת? א אני לא יודע אם מחזיר אותי אבל זה כואב לי בפני עצמו ואני חושב שהנקודה העיקרית פה זה אהבת ישראל כאילו האמונה שהקדוש ברוך הוא בחר בעם ישראל

ולהבין מה זה עם ישראל ולאהוב כל אחד איך להערכתך לדעתך אפשר להגיע לאהבת ישראל כאשר יש באמת פערים כל כך משמעותיים בהשקפה בחשיבה יש משהו מגשר שאתה רואה אותו כחוט מגשר בין שני הצדדים יש זה שתי תשובות כן אחד מדבריו של רבי נחמן מברסלב שהוא אומר שעל ידי השלום מגיעים לאמת כשאנשים יושבים ביחד ומדברים ונמצאים בשלום אז מקשיבים אחד לשני וכל אחד אומר את הדעות שלו ולאט לאט מתבררים ומגיעים לאמת א והאמת של עם ישראל זה הטוב לב והרצון לטוב של כל אחד בפנימיות שלו א דבר שני שהוא גם נקודה דה מאוד חשובה. אם דיברתי קודם על זה שלא הכרתי שאני שייך לעם ישראל, רוצה לספר סיפור על משהו שהיה לי בחברון. אני עומד בעמדה שהיא

נמצאת חצי על בית יהודי, חצי על בית פלסטינאי. אני אומר לעצמי, אני חייל, אני מוכן למסור את הנפש. כאילו אני בשביל זה אני פה בשביל למסור את הנפש של מי שגר פה. אבל שאלתי את עצמי למה הם גרים פה? מה הסיבה שהם גרים בחברון? לא הכרתי את חברון, לא הכרתי את ה כאילו את התנך, את התורה. א ויש פה אז היה 800 יהודים 175,000 ערבים הלכתי שאלתי את החבר'ה הדתיים מה אנחנו עושים פה הם אמרו לי אברהם קנה את המערה האבות והאמהות קבורים ב בחברון השטח הזה נקנה על ידי עם ישראל על ידי האבות של עם ישראל אמרתי לעצמי צליל אתה בור ועם הארץ אין לך מושג על מה הם מדברים בחוץ יכול להיות שהתווכחתי אבל זה מה שאמרתי בלב אמרתי לעצמי

איפה אני מוצא את ההיסטוריה של ארץ ישראל גדלתי על בתור אבא מורה לתנ"ך וגם בבית ספר בסוף קיבדו את התנ"ך כאילו תנ"ך שנפל נתנו לו נשיקה ושמו על ה על השולחן גם בבית ספר לא דתי אמ ואמרתי טוב בוא בוא נקרא מה כתוב בתנך זה מדבר על התקופה ואני מתחיל לקרוא בלב פתוח בפשיטות בלי מפרשים בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ פ חידוש לך לך מארצך ומלותך ך ומת אביך אל הארץ אשר לזרך נתתי את הארץ הזאת הדיבור אל אברהם אה ויכולו השמיים וארץ בכל צבעם שבת ולאט לאט אני נפגש עם התורה כאילו הקדוש ברוך הוא מלמד אותי חברותה עם הקדוש ברוך הוא ופתאום מאדם שההיסטוריה שלו שייכת ל100 120 שנה אחורה כי זה מה שלימדו אותנו בשיעורי

היסטוריה אני שייך לעם של 3000 700 שנה בערך לעולם של 5700 ומשהו שנה יש לי היסטוריה יש לי משמעות יש לי כיוון יש לי תכלית לאן א אני הולך בתור עולם ובתור עם וככה התחלתי כאילו זה מי שמכיר את השירות הצבאי זה זה בין לבין פותח תקשיב אני אני רוצה רגע לעצור אותך ולומר לפנות רגע לרב אה מה שאצל עבר התהליך הזה זה מה שהגדירו חז"ל תשובה מאהבה לגמרי שזדונותיו הופכות לזכויות. למה אני אומר תשובה מאהבה? כי יש אדם שעושה תשובה מראה, שזה הדרגה הפחוטה יותר, ויש תשובה מאהבה, שזה מה שאתה עברת, שזאת תשובה אחרי התבוננות. וההתבוננות הזאת עליה אמרו חכמים שסדונותיו הופכות לזכויות. זה בדיוק אברהם אבינו. בדיוק בדיוק אברהם

אבינו. איך אברהם אבינו גילה את הבורא? הוא בא ביום אומר מי מי מי ברא את כל זה? אה הנה השמש ברבור שקע השמש אומר אז אולי ירח לא יכול להיות עד שבא הקדוש ברוך הוא והתגלה ואמר לו אני בעל הבירה אני בראתי פה את העולם וזה בדיוק התהליך כשאדם מתבונן מסתכל הביטולצו חוצבותם אנחנו מבטים לשמיים אנחנו תגיד מי ברא את כל אלה מי ברא אלה אומר מי אלה זה שם אלוקים מי ואלה זה אותיות אלוקים מי ברא זה אלוקים ברא מה אומר שאדם מגיע לידי התבוננות זה בדיוק מה שאתה מספר לנו כדרכו של אברהם אבינו שכל העוונות נהפכות לו לזכויות כי זה באהבה זה לא פחדת מאיזשהו עונש או מגיהנם או אני לא יודע מה שאנחנו לא אוהבים להזכירן מתוך

התבוננות מתוך העומק הפנימי שלך וזה ענק מדהים ענק תגיד צליל מתי באיזה שלב אתה ככה מתחתן א ילדים אז קודם כל עוד לא זכיתי אה בעזרת השם הרב יברך אותו שבעזרת השם בעזרת השם זיווג מן השמיים בקרוב תיכנס לחופה אמן אמן אמן כלה נאב וחסודה אמן תוך יראת שמיים ואמונה אמן בעזרת השם ומגיע לך אתה ברוך השם בעזרת השם אם אפשר א אני מספר משהו שהיה לי א במלחמת לבנון השנייה. אוקיי, סיפור מאוד חזק. לא, אני אגיד קודם, פעם ראשונה שהנחתי תפילין ופעם ראשונה שאמרתי קריאת שמע, נסעתי לאבא שלי, הוא היה גר בצפון, הפסקה של 10 דקות בין אוטובוס לאוטובוס באפולה. ניגש אליי חבדניק, קושר אותי, תרתי משמע. ופעם פעם ראשונה שאני מניח

תפילין, פעם ראשונה שאני אומר קריאת שמע ואני מרגיש שהמילים האלה הם מדברות אליי כי אני בתור חייל אני הייתי בהרגשה שאני חלק מעם ישראל אז שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד ו ואז פשוט התחלתי לחפש תפילין כל יום וואו במוצב עד שאמא שלי קנתה לי תפילין היא עבדה במקום דתי ו אמא קנתה זה יפה כן כל הכבוד אמא שלי היא זורמת כל הכבוד היא גם עשתה לי את הציצ את הכיפה את הכיפה אה כה אז אז היא אז היא בסדר עם זה שאתה בחרת אותה בדרך תעשה מה שטוב לך תעשה כן וואו דברים שהיא התחילה גם לקיים הם גם יחזרו נראה לי בעזרת השם יש להם את זה יש דברים שהיא היא גם מקיימת ככה בעקבות בעקבותיך היא משתדלת א ככה תשרות ו איזה יופי איזה

יופי יופי לשמוע תשמע באמת לא כל יום רואים אדם ששב בתשובה מתוך התבוננות, מתוך אהבה וזה וזה באמת וזה באמת מרגש כי לחשוב שאדם שגדל במציאות מסוימת לשנות אור החיים זה אחד הדברים הכי קשים בפרט שלא הכרת ולא ידעת והנה אתה פתאום מגלה כל מיני דברים חדשים וזה זה לא רק לגלות אלא כמו יתרו מה שמועה שמה שמעובה מלחמת המלק וקריאת ים סוף יתרו שמע ועשה זה לא משהו שהשאיר אותו יכולת לשמוע ו בזה זה מסתיים כן אבל כל החיים שלך בעצם השתנו למציאות אחרת אני רוצה לחזור לשאלה ששאלת קודם על אהבת ישראל חשבתי על זה עכשיו שכמו שיש אדם שמבין באבנים טובות ויהיהומים או זהב אדם אחר יראה גוש אה גוש חול גוש בוץ או זה אבל אדם

מקצועי ידע שצריך ללטש פה ללטש ולהוציא לגלות שזה יהלום לגלות שזה זהב ככה הקדוש ברוך הוא שברא אותנו הוא מגלה אותנו לפעמים אנחנו לא נראים כמו יהלום לפעמים אנחנו נראים קצת א עם לכלוך עלינו ואז אדם אומר צריך לדבר על הלכלוך אבל מי שמבין ובזכות זה שאנחנו קשורים לתורה והקדוש ברוך הוא מגלה לנו דרך התורה מה זה עם ישראל מי זה עם ישראל אז אפשר לכוון את עצמנו לחיפוש ולמציאת הטוב א רק על ידי שהוא הוא מספר לנו שעם ישראל זה עם טוב כי לפעמים אתה רואה ואתה לא אתה לא רואה את זה למרות שאפשר גם להתבונן בעם ישראל ולראות את כל הטוב והחסד שאנחנו עושים אם אפשר לספר סיפור על מלחמת לבנון השנייה כן בהחלט מלחמת לבנון

השנייה אה א אנחנו נכנסים אה 84 זה היה לא א 2006 2006 השנייה כן השנייה אנחנו נכנסים בראש הכוח העוג דתי 17 קומטר מהגבול אנחנו נמצאים בדרך לכפר אנדוריה כל הלילה אנחנו הולכים בוודי שנקרא ודי סלוקי ידוע במדינת ישראל יש הרבה היסטוריה של הוודי הזה וזה בעצם בעצם קירות משני הצדדים של הר עם עם חורש ים תיכוני, עצים. אתה לא יודע מה מסתתר לך שם. ואני הולך בתוך האויה הזה שש שעות בלילה. וואו. ואני נזכר במה שאמרנו בתפילת ערבית. גם כך בגי צל מוות לא יררה כי אתה עמדי. וזה מחזק אותי. אני אומר מה ש מה שצריך לקרות יקרה. אנחנו מגיעים בח בבוקר לכפר. אנחנו מתחילים לתקוף את הכפר מצפון. הגפנו אותו. כל היה שם משגרים

לעיבר ישראל, הכל כיוון דרום. בעצם שתי פלוגות מתחילות לתקוף את הכפר. אנחנו פלוגה שלישית שוכבים מאחורי חומה והחזבלה מתחילים לראות. מתחילים לפגוע כדורים בחומה מעל החומה, צעקות של נפגעים ואני נכנס לפחד מוות כפשוטו. אני מתחיל להבין שיכול להיות שאני לא אחזור משם. אני רועד, אני מתכווץ, ממש מפחד. החבר'ה חשבו שאני נפגעתי. אמרתי להם כאילו ניסיתי לסמן להם שלו, אבל לא יכלתי לדבר. הייתי במחשבות נזכרתי שבשבוע החינוך לימדו אותנו שעם ישראל הוא ערב אחד לשני בכל מקום בעולם. נתנו לנו דוגמאות של מבצע שלמה ומשה ואנטבה שמדינת ישראל שולחת חיילים למדינת אוהב כדי להציל יהודים. אחר כך התחלתי לחשוב אם אני לא קם והוא לא

קם והוא לא קם אנחנו מחלישים את הכוח הפלוגה עלולה להפסיד החטיבה העוגדה כל פיקוד צפון יכבש כל מדינת ישראל חס ושלום תיכבש ולא יהיה עם ישראל יותר זה המחשבות שעולות לי תוך כדי הקרב ואז אני אומר לעצמי מתוך הלימוד סיפרתי קודם על ה לימוד התורה אני שומע כל שאומר עם ישראל הוא אחראי על הטוב בעולם על האור בעולם על הגאולה ל המוסר לא יכול להיות שלא יהיה עם ישראל, מקסימום אולי לא יהיה איזה פרט מעם ישראל וואז קיבלתי כוחות חדשים והתחלתי להילחם קרב של חמש שעות בספוף כבשנו את הכפר זה מבחינתי איזשהו נקודה ש שהיא הולכת איתי כל החיים הבנה מה התפקיד של עם ישראל ומה המשמעות שלנו שמע חייב להגיד לך צליל שהסיפור שלך

הוא סיפור מרתק, סיפור שגם סיפור מעורר השראה בפרט למי שככלה לא זכה להכיר את היהדות והכיר אותה בצורה כל כך יפה ובתהליך כל כך עקבי וו מהיר מדי אלא תהליך של הכרות עם עם היסטוריה של א למעלה מ-3500 שנים ואני רוצה קודם כל שמח שבאת אלינו אני רוצה להודות לך א סיפור מדהים וו שרבים צריכים לשמוע את הסיפור הזה כי לכל אחד בוודאי התחבר מנקודת מבטו לאיזשהו פרט בסיפור שלך משהו שבהחלט משפיע אני בטוח הלב של כל יהודי תודה רבה שבאת אלינו תודה רבה תודה Да.