"התפללתי 'תעזור לי. אני לא יודע מה לעשות'": ליאור בן דוד על הרגע המכונן בחייו

שותה מים ממלח דלקת יוצאת שותה מים ממלח דלקת יוצאת זה הה הזוי ואני באמת מבין שכאילו יש פה איזה משהו גדול אבל אני לא מצרך להקל במת הסיטואציה לפני תשע שנים טסתי לדרום אמריקה טיול שעשיתי טיול אחרי צבא אחרי חודשיים בטיול הגענו לברזיל בברזיל היינו בקרנבל זה משהו שכל הישראלים שהם בעצם תסים לדרום אמריקה הם רוצים להגיע לשם אירוע מאוד גדול מאוד חווייתי א בברזיל בזמן הקרנבל אני קיבלתי חיידק בגרון חיידק רציני לאט לאט הרגשתי שזה מחמיר ואני כל פעם שאני בולע ממש אני מרגיש את ההרגשה הזאתי של אני לא מצליח אנחנו היינו באיזשהי עיר גדולה של הקרנבל ואחרי הקרנבל שהוא הסתיים אנחנו עברנו לאי אי שקוראים לו מורו אי

בברזיל שבאמת יש שם המון ישראלים ו אנחנו מגיעים לאי אני במצב שהוא לא כל כך טוב ואנחנו נכנסים לדירה שמה הרבה חברים מה החיידק ממשיך לגדול ולגדול ואני מרגיש כבר כאבים בגרון זה כבר שבוע דבר לא חולף אני מתחיל לנסות לראות איך אני יכול לטפל בזה סיפרו לי שיש איזה בית מרקחת קטן כזה בסוף האי המוניות שלהם זה מריצות בא ברזילאי שם אותך על מריצה ולוקח אותך יפה שאתה צריך מגיע לשם זורק אותי ככה כמוס תפוחי האדמה מהמרצה ואני נכנס ל לדוקטור אני רואה שהוא לא כל כך יודע מה לעשות הוא מבחינתו בדקן וזה ואז הביא לי כדורים הביא לי כדורים של 1000 מיליגרם כאלה כדורים עוברים הימים הדבר לא עזר דלקת וחיידק רק מחמירים

ומחמירים ואז שלחו אותי לברזילאי שהוא ותיק מאוד באיש שקוראים לו מרקוס ואמרו לי שיש לו ג'ינג'ר מיוחד שהוא מגדל בעצמו ג'ינג'ר שגדל רק באי הזה הספציפי בברזיל וש כל מי שמרגיש לו טוב עם הענין של הגרון והכל מגיע לאותו מרקוס מביא לי את הג'ינג'ר שמתי את זה בתה ושוטה את הג'ינג'ר טוב באמת עשה לי קצת טוב הרגשה טובה וזה אבל את יודעת עובר יום יומיים שוב לא עובר עכשיו באותו זמן באותם זמנים תפילין שלי היו עליי ובאמת ברוך השם הנחתי כל יום אבל בשבועיים האלה שהייתי חולה היו ימים שויתרתי לעצמי היה לי קשה היה לי קשה רגע לתפוס אפילו את התפילין ואת הטלית ולהניח וגם הב אומר לך כוח ואין ך אנרגיה באותו בוקר אמרתי

לעצמי אני לא מוותר לעצמי שבועיים כבר הנחתי קצת והכל אני רוצה להתפלל אני רוצה לנח תפילין ולעשות את זה כאילו בכוונה הכי גדולה שיכולה להיות הינו בחדר שמבחוץ יש מאופסת ואת הים רואים את כל הים רואים ממש את כל האופק ולמטה רואים את כל החברים משחקים שם בכדור אני חולה כדורגל ואני מתפלל עם התפילין ועם הטלית רואה את חברים שלי משחקים ואני לא יכול ואני מתפוצץ וממש מדבר עם בורא עולם אומר לו בורא עולם אני לא יודע מה לעשות אני אני מרגיש קצת עבוד אני כל כך כיף לי פה אני בטיול שעד עכשיו חוויתי כל כך הרבה דברים זה הה אחרי חודשיים בטיול אז כל כך הרבה דברים חוויתי ואני מגיע פה לאיזשהי נקודה כבר שבועיים זה לא יום

יומיים שלוש אני מתוסכל אני כבר עצוב מהסיפור הזה תעזור לי אני לא יודע מה לעשות ואני מתפלל ובוכה עם התפילין מסיים את התפילה ס חזרה לחדר ואחרי התפילה אמרתי טוב אני גרגר מים עם מלח כי זה עוזר לגרון משהו שעשיתי לאורך כל השבועיים האלה וזה לא באמת עזר מגרגר את המים עם מלח ואני רואה שלאט לאט כאילו יוצא לי ממש יוצא לי הדלקת מהגאון שותה מים ממלח דלקת יוצאת שטה ממלח דלקת יוצאת זה היה הזוי ואני באמת מבין שכאילו יש פה איזה משהו גדול אבל אני לא מצרח להקל במת הסיטואציה באותו ערב כבר הייתי בארוחה של בית חבד שם ב עם כל הישראלים ואני רוקד על שולחנות ואני מקפיץ את חברים שלי וכיף לי ואני שמח המשכתי כמובן לטייל

ומאותו רגע לא פספסתי יום אחד של הנחת פילים בטיול משכתי לטייל אות חצי שנה מאז אותו מקרה הבנתי כמה אותו רגע בברזיל במורו באי היה רגע מכונן כי הרגשתי איפה האמונה שלי באמת עומדת ואת העוצמה של נס והכי הרבה את העוצמה של תפילה וזכיתי לנס הזה בזכות זה