גיבורות מהחיים | עם הרבנית צילה אלחנתי

הזיכרון הבא שלי אבא שלי ואמא שלי ושתי האחיות שלי ואני לא לא שומעת אני פשוט מרגישה את ה אני הקטנה ואני פשוט מרגישה את הכאב שלהם שהוא בלתי ניתן להכיל ואני אומרת לעצמי כנרת את חוזרת את לא ממשיכה וזה היה רגע הבחירה בחירה בחיים עכשיו תגידי לי כנרת עכשיו בואי תעשי את זה אין מצב זה משהו הרבה הרבה יותר גדול מהגוף הזה מהשם הזה זה משהו של הנשמה אני משערת באותו זמן את אומרת עבדת כברמנית אז אני משערת שחיית חיים אחרים אחר לחלוטין לחלוטין דירה בתל אביב שני כלבים סטודנטית לרפלקסולוגיה חיים אחרים לגמרי מתוך החוויות שהיו לי הייתי מונש שמת מורדמת כמעט שלושה חודשים שלושה חודשים פחות או יותר שאני הלכתי לישון

כאילו הזיכרון האחרון שלי זה היה פסח ו ואז באיזשהו שלב אמרו לי טוב עוד מעט היום הולדת שלך שזה בסוף יולי אז אז משהו שם א עבד ומבחינתי בתקופה הזאתי אני חוויתי חוויות זה זה לא בתקופה שהיית מורדמת ומונשמת בוודאי בוודאי עשו זה לא זה לא חווייה סובייקטיבית רק שלי התקופה של ה מורדמת מונשמת קוראים שם דברים יש שם מלחמה פנימית מטורפת א הרגשתי תפילות זה שוב וממש ממש לא הייתי בחיבור ליהדות אבל היה משהו בתפילות שמרגישים את זה אין לי הסבר לזה אחרי השיקום ואחרי שהתעוררתי הלכתי לחקור את זה ולהבין את זה למרות שכבר הייתה ידיעה ברורה שיש שם בעולם זה כבר א משהו שחזרת איתו כן כן משהו שחזרת איתו ש הקדוש ברוך הוא זה

זה כמו שאני יודעת שהשם זורחת בשתיים בצהריים זה כבר לא אמונה זה זה ידיעה זה ידיעה ברורה זה ידיעה ברורה תגידי את מתארת שאת ראית את עצמך ראית את המשפחה ניסיתם לעשות איזשהיא הלימה אני ראיתי אותכם ככה וככה אתם זוכרים את זה עשינו הלימה של עוד כל מיני זכרונות כן היה קשר בהחלט היה קשר מדהים לא מדויק אבל אבל כן יש משהו הגוף לא עובד מה קרה גוף באמת את יכולה לשתף אותנו 70% קביות ע עוד כל מיני דברים פנימיים שהתפרקו להם והגוף חי בזכות בזכות המכונות הייתי מונשמת גם שלא נשמתי לבד העיניים היו סגורות הכל היה הגוף לא מתפקד חד משמעית א אז אז משהו אחר מתפקד משהו מתפקד שם זה לא שהוא לא משהו שם חי בכל זאת אז היו

שם הרבה חוויות והיה שם קשר ל לאלה שקשורים לי פה אז הקשר היה הרגשתי גם אותם ידעתי מה קורה איתם לא בידיעה ידעתי שעכשיו לא טוב להם עכשיו כואב להם היה שם משהו אחר שאחר כך הבנתי שזה היה הנשמה ויש איזה רגע שאת מתעוררת ואז מה מה קורה בעצם איך פתאום ממצב של מונשמת מורדמת במשך זמן כל כך ארוך אז מה קורה חוזרים פתאום לחיים ברגע אחד תהליך לא לא לא זה תהליך זה לאט לאט א א מורידים את ה את ה את הסמי הרדמה ולאט לאט מחזירים זה תהליך מאוד מאוד ארוך מאוד איתי א שבתוך תוך בתוך התהליך גם מנסים להסביר לי מה קורה ומה קרה ומה אבל זה כבר לא זה לא רלוונטי מה קורה ומה קרה אני אני עכשיו תקופה נלחמתי לחיים זה לא רלוונטי

העיקר הוא שאני פה אחר כך מגיע הדיכאון אבל אבל בהתחלה זה העיקר שאני פה זה את יודעת הנקודה הזאת שאת אומרת עכשיו הרגע הזה של להרגיש אני פה אני בחיים זה דבר שאנחנו שומעים אותו המון גם מאנשים שאיבדו את יקיריהם שלצערנו היום הם רבים במלחמה הזאת וגם מאנשים ששרדו את התופת אם זה מהמסיבה אם זה לחימה ונשארו א פצו איברים או או פצועים בבית חולים והגוף שבור ורואים אותם מחייכים נכון ומה שאת אומרת עכשיו כל כך מדייק את זה וכל כך מסביר את זה אני כאן אני אני בחיים עם כל הכאב עם כל האובדן עם כל אבל אני בחיים וזה הופך להיות הדבר הכי חזק עכשיו נכון נכון נכון תחשבי עעל זה הרי במהלך היום אנחנו רוצות גם דיאטה אבל

רוצצות לאכול רוצות גם קריירה אבל רוצות להיות אימות רוצות רוצות רוצות מיליון דברים בו זמנית כל הרצונות האלה מתמקדים לדבר אחד זה עוצמתי לאן ארוך רק לחיים זה באמת יכול להזיז רים ראינו שם סיפורים של אנשים שהצילו בצורה אי אפשר לתאר את זה כל הרצונות האלה מתמקדים לדבר אחד אחד הוא כוח אדיר ובאמת עכשיו שאת את אומרת ואת מתארת ראינו סיפורים זה בגלל שאת עכשיו נמצאת במקום שאת זו שמושיט יד לעזרה לאחרים נכון ספרי לנו על העשייה שלך לפני העשייה אני אסביר לך בעצם למה הגעתי למקום הזה כי כי ההשפעה של הפוסט טראומה היא היא עוברת גם בבית היא עוברת גם לילדים בין אם זה האווירה בבית בין זה אם זה האפיגנטיקה עכשיו פוסט

טרומה זה חווייה שהכל החיים מאיימים הכל מאיים זה חיים בהישרדות כל הזמן אפילו שאין סכנה אין קרקע לדרוך עליה אין הכל מאיים בירוקרטיה פשוטה אפילו להתקשר לעיריית תל אביב לבקש את ההנחה שמגיע לי זה איום גדול כל שינוי הילדים שלי התחילו כיתה א' התחילו גן זה איום שאי אפשר לטאר זה זה זה ממש כאילו לחוות כל שינוי זה לחוות עוד הפעם את הטראומה בגלל פחד זה בעצם איזשהו פחד שמשתק או משהו יותר חזק מזה אין על מה לדרוך אין בסיס אין על מה לדרוך כל הזמן באוויר זה פחד כל הזמן על אף שבעלי הוא ההפך המוחלט מאוד יציב מאוד על הקרקע אבל אמא היא היא יותר האמא בבית ברגע שראיתי את הבכורה שלי גם כזו אמרתי כאילו אוקיי כינר די

פה את עושה את הסטופ ואת הולכת לטפל בזה אני לא אני לא מוכנה שהילדים שלי יחיו עם החווייה הזאתי לא מוכ סיבה לך מראה וזה גרם לך לעשות לעשות את העבודה לעשות את העבודה ופה גם נכנס עוד הפעם הרצון ההבנה הזו שאני לא מוכנה בשום אופן להמשיך לחיות ככה כי אני מעבירה את זה עלה אז הרצון נכנס למקום אחר של אני חייבת לשקם את עצמי לשקם את המקום הזה הלכתי ללמוד הלכתי לחפש הלכתי במטרה לשקם את עצמי לא לא במטרה להושיט יד ממש לא אוקיי אבל הבנתי שיש לי פה כלי שיש לי פה כלי ואני יכולה לעזור עם הכלי הזה שאיין אותו לעוד הרבה זאת אומרת זה כלי של ניסיון כואב אני מביאה את זה מפה כן כן מהחוויה אני מביאה רק את מה שחוויתי

וניסיתי על עצמי ועבד אני רוצה שנדבר על זה עוד אבל קצת חסר לי בחוליה הזאתי אנחנו בפציעה השארנו אותך בגיל 23 2ו ס עוד לא ילדים ש עוד לא בתשובה עוד לא בתשובה ואז תעשי לנו תהליך מהיר א השיקום הפיזי הוא שיקום ארוך ומאתגר אבל בארץ הכי טובים בו בעולם בגלל הניסיון א אבל מילדה שנראתה ככה פתאום הפכתי להיות נראית אחרת לגמרי פתאום אין לי אור פתאום אני דבר מפחיד פתאום אני דבר מאיים אז א איפשהו במקום הזה אף אחד לא יכול להבין אותי על אף שיש לי פסיכולוגים פסיכיאטרים ומטפלים וחברים טובים שזה מאוד חשוב אבל היה שש ש 247 עד עצם היום הזה כן א אז אז הבנתי כבר שיש הקדוש ברוך הוא בעולם זה כבר בידיעה א אז התחלתי

כאילו לדבר פשוט לדבר לדבר עם השם כן כן בלי לקבל איזה הדרכה יש שם פשוט מתוך הידיעה הזא ש נוצר בך מתוך כן התחלתי ללכת לשיעורי ימימה אוקיי א שמי שהעביר אותם הוא הרב יקב ונושי שהוא גם חסיד ברסלב אבל זה זה בא מתוך המקום של הבדידות כאילו של אף אחד לא יכול להבין אותי שמישהו ייבין אותי א וזה נתן מענה וזה נתן מענה ואז לאט לאט זה לאט לאט בתחושה הזאתי של אתה נותן נותן נותן ואני רוצה להחזיר כאילו אם כבר הבנתי שזה אתה אז כנראה שכן תורה ניתנה בסיני אם הבנתי שזה אתה אז יש יצרן ויש אוראות יצרן אם אני לא אם אני לא מקיימת את ההוראות ייצרן אני לא אכולה להתלונן שכואב לי אז אז לאט לאט הבנות שנבנו וו מההבנה זה ירד

למעשה מאוד לאט לא לא בקצב מהיר א עד שתמשרה לגמרי לקדוש ברוך הוא זכיתי לפגוש את בעלי להתחתן להקים בית יהודי ששוב במיוחד במצבים כאלה באמת אין לנו על מי להישען במה נחזיק במה נחזיק את יודעת זה זה הדבר שעבר לי בראש כשאת אמרת אין קרקע לדרוך עליה אז אז או שזה או שזה מביא לקיפאון שי אפשר לתפקד נכון נכון או שזה מביא ל אני חייבת לאחז במשהו אני חייבת להחזיק במשהו ומה יש לנו חבל האמונה זה החבר משיח ן נ וזה מה שאת מתארת שקרה לך אבל דווקא בעקבות הבת שלך הבכורה זאת אומרת התהליך הוא מאוד מאוד ארוך עד שהיא מציבה מולך מראה ואת מחליטה ללכת לחקור את זה ללמוד איך את יודעת לאיזה כיוון ללכת מה מה את בוחרת ללמוד איך

את הופכת את זה לעשייה א יום אחד באה אליי חברה איריס עליה שלום ואמרה לי כנרת אני באה לעשות עלייך סטאז' אלפ א עזבי אותך אני אני אני אוהב את הפורד ני אני אוהבת את לחפור אני אוהבת את לחכ מה אכפת לך בואי תנסי ניסינו ויר כי טוב וזה היה נפלא ואז הלכתי ללמוד את זה מהזווית הזו וללמוד אימון וללמוד את המסטר nlp וללמוד ללמוד ללמוד גם שיטות שעובדות ממש על המוח כמו ה amd א למדתי את ה שזה נגזרת פשוט ללמוד ולנסות ללמוד ללמוד לללמוד א זה ניסוי וטעייה גם בזה אנחנו המון שומעים עכשיו על השיטות האלה והמון מדברים על זה גם מטפלים וגם אנשי מקצוע מכל התחומים האלה שהמון המון ממש זה בשיח כל הזמן כי באמת אנשים זקוקים

לזה אפילו אנשים במעגלים היותר רחבים א אני לא מדברת כבר על המשפחות ואעל אנשים ש עברו ובדן מה שנקרא מקו ראשון מהמעגל הראשון אבל גם אנשים ש שחורים את זה כעם ישראל הסרטונים עצם זה שאנחנו חיים בתוך המציאות הזאת ואיך אמרת לי קודם אנחנו עדיין לא בפוסט טראומה אנחנו בטראומה אז אני רוצה שנדי את זה מבחינת עכשיו נגיד אנשים שצופים בנו וחושבים שאולי הם נמצאים במצב שכן הם צריכים את העזרה הם צריכים את הטיפול אז איך נעשה את ההבחנה הזאתי לאן לגשת זה טיפול בטראומה זה שונה מטיפול רגשי ואנחנו נציין שאת היום היום אני מטפלת רגשית מטפלת רגשית שמתמחה ב בטראומה בפוסט טראומה בטראומה ופוסט טראומה עכשיו בתור אחת שגם

מכירה את שאר העולמות שאמרת לנו איך איך אנחנו נדע איפה לאן לגשת זה נורא אינדיבידואלי על כל אחד עובד משהו אחר אז קודם כל זה החיבור שיש לך עם שיש לך אם המטפלת אם יש שפה משותפת זה כבר הדבר הכי חשוב גם אם צל רופא קונוונציונלי שיש חיבור אז יש אפשר לבנות ביטחון ואמון עכשיו מה נכון לך מה נכון לא זה ניסוי ותהיה זאת אומרת לא החווייה מגדירה לא אם בן אדם עכשיו היה חייל במלחמה וראה לידו דברים נוראים אז מתאים לו טיפול כזה וכזה אלא את אומרת זה ממש תלוי בבן אדם עצמו ובמה הצרכים הנפשיים שלוד חד משמעית את גם רואה את זה שני חיילים היו באותה יחידה באותו צוות באותו אירוע איבדו את אותם חברים אחד חווה פוסט טראומה

חד לא למה זה בא עם איזשהו חוסן נפשי שהוא צריך קצת כדי לדעת לאבד את זה נכון ולהמשיך הלאה וזה לא אז זה איזשהיא בנייה לבנות קרקע ממש מחדש להחזיק באיזשהו חבל שחבל האמונה זה יכול להיות המון דברים כל אחד מאמין במשהו אחר כמובן שזה הקדוש ברוך הוא אבל יש עוד משהו שהוא במה אני מחזיק היו איזה חבל מחבר אותך לאותה נקודה של אמונה על הקדוש ברוך הוא זה יכול להיות כל מיני חבלים נכון נכון נכון היו לי לדוגמה מצבים שדיברתי עם אנשים ספורים מעכשיו כן א וזה היה ללכת לישון וכאילו תראה לי שזה אתה תראה לי שזה אתה אני לא יוכלה להכיל את הכאב הזה בתור מטפלת בתור מטפלת אבל גם בתור כל אחד זה זה כאב אין לו שם לכאב הזה אין

שם למה שקורה פה עכשיו תראה לי שאתה מאחורי זהזה זה להתאמן גם באמונה כי אנחנו פוגשים פה חושך מאוד גדול זה זה ממש לאמן את עצמי שגם אתה מאחורי זה יש לי היסטוריה יש לי תעודות שאתה היית מאחורי החושך גם פה אתה מאחורי זה אתה מאחורי זה זה ממש ללכת לישון עם מנטרות חיוביות על הדבר הזה כי זה זה מעמיד את כולנו במבחן ממש את יודעת היה לי מחשבה כזאת תובנה תקראי לזה איך שאת רוצה שבאמת היה מן תקופה כזאת שפתאום כל עולם האימון האימון האישי הטיפול העצמה כל הדברים האלה זה כבר הפך להיות גם סוג של בדיחה שאומרים אה כל דבר שתגידי הצחה העצמה נשית הפתרון שלך מרוב שהמון המון מטפלים קמו וצצו ואנשים הפכו את זה למקצוע שלהם

ולדרך חיים שלהם ואז אני אומרת כאילו אולי זה סוג של תרופה שקדמה למכה כי עכשיו כולם נדרשים לזה כולם צריכים את העולם הטיפולי הזה ואת יודעת את שופכת כאן אור על משהו ש באמת אמרתי לעצמי עכשיו זה צריך סוג מסוים זה טיפול בטראומה ואת אומרת לא זה כל אחד מה שמתאים לו כל אחד צריך להיות קשוב למה מדבר אליו לאיזה חבל יחזיק אותו באמונה ואני חושבת שזה נקודת אור שממש חשוב לתת עליה את הדעת כי כמו שאת אומרת גם בתור מישהי שפונים אליה את הולכת ומחזקת את עצמך כן זה לא שאת עכשיו בעל מוכן אפילו שיש לך את הניסיון ואת החוויה אישית שלך ואת ממקום של נתינה עדיין את מרגישה בתקופה הזאתי כמה צריכים להתחזק בטח זה הרבה זה זה

עליות וירידות כל הזמן זה הרבה נפילות כל הזמן וכשאת יוצאת מעצמך ומתעסקת בנתינה זה זה זה המתנה הכי גדולה אני זה ממלא זה ממלא מאוד היכולת לתת גם אם זה אפילו מגש עוגות היכולת הזאתי לתת זה נותן זה שם אותנו בתפקיד ברגע שאני בתפקיד אני יוצאת מעצמי מהעצבות שלי מהכאב שלי מה מההתנסות הזאתי ואני הופכת להיות למשהו הרבה יותר רחב אז יש גם מקום לעוד דברים וצריכים אותך זאת אומרת זה משהו ש שהוא באמת להפוך את עצמי למשהו שהוא את אומרת לצאת מעצמך וזה מחייב המחוייבות הזאת היא לפעמים יכולה להפוך מצב של א שלא בא לי לעשות אבל אני מחויבת לעשות ואז זה סוג של כפייה אבל שעוזרת לעצמנו נכון נכון נכון נכון זה כמו שפעם צייר

אמר שאני צייר וזה המקצוע שלי אני לא מחכה למוזה שתבוא כדי לצייר אני עומד כל יום מול הקנווס מצייר מצייר עד שבאה המוזה חזק אהבתי את זה ממש אפ גם אננו ועוד דבר שאני רוצה לשאול אותך את היום במקום של של נתינה היום בימים האלה שאת מתארת שגם את בעצמך צריכה חיזוק לעצמך באמונה ומנטרות ועבודה על עצמך אני חושבת שזה מכניס אותנו לפרופורציות זאת אומרת א מישה עם סיפור חיים כמו שלך ואת אומרת שזה שזה לא קל אז ככה כל מי שרואה אותנו וגם מרגיש שאנחנו בסדר ומרת אנחנו לא לא להרגיש אבודים או או שמשהו איתנו חריג כולנו במצב חריג בטח הכל נורמלי במצב לא נורמלי לגמרי הגדרת את זה לגמרי נכון ואייך פונים אלייך זאת אומרת מה

מה השייה שלך היום איפה את אומרת שאת מדברת עם ניצולי נובה עם ניצולי המסיבה נו בקו של של מטפלים היום הם כבר מקבלים את המענה א אני הרבה בשיקום יש אייקון שנקראת שרה זלצרמן זה אישה שאת כל את כל מפעלה כבר משלום הגליל נותנת לך ים ופצועים אז אני הכרתי אותה דרך זה שהיא נתנה לי כנרת בוא אין צריכה עזרה ברור שבאים וזה בשיקום לפגוש את הסיפורים האלה יש משפחה שהאמא עדיין מורדמת מונשמת אז זה זה מול האבא שהוא שומע אוקיי את היית מורדמת מונשמת כמעט שלושה חודשים אז היא בסדר אז זה לתת תקבה ממקום אחר אפשר לשרוד את הדברים האלה אנחנו לא וד דעים שאפשר לשרוד את הדברים הלה ואפילו לחיות בסדר אז זה לשים את הכל גם שוב

בפרופורציות אחרות אני חושבת שבאמת אני אם אני מסכמת סיפור חיים והשראה שקיבלנו ממך שבאמת קשה לסכם את זה בכמה מילים אז אני באמת רוצה להודות לך כנרת חיה על הדברים ממלא ההשראה שלך ועל התקווה ופרופורציה שהכנסת אותנו ואני חושבת שעם זה אנחנו בעזרת השם נלך הלאה חזקי ומצאי בעשייה שלך ושוב אני רוצה להודות לך על הדברים הנפלאים תודה תודה לך על המקום אז באמת אנחנו ככה עם הדברים הכל כך מעוררים את הלב ואת הנשמה אנחנו נצא עכשיו תנחת קלה ונשוב אליכם עם עוד נשים ואורחות מלאות השראה ודברים מעצימים ומחזקים תכף נשוב שעה באוקטובר הוא התאריך שיכנס ללוח השנה ההיסטורי של עם ישראל התאריך שאני בטוחה שאף אחד מאיתנו לא

ישכח 1400 נרצחים 240 חטופים התקופה היא בהחלט לא פשוטה לנו כעם ובפרט למשפחות של החטופים יצאתי לפגוש את הגיסות של אליאור על מנת לשמוע עליו ועל הערב המיוחד שהם ארגנו ערב הפרשת חלה של ערוץ הדברות אנחנו כאן הערב הזה כדי להאמין כדי לכבות כדי בעזרת השם יתברך לפתוח את השמיים ולשפוך לפה ישועות עצומות נעליים חיילים עכשיו עוזבים את המרכבה כן אני עושב שם חושב פלורה ורחל אני כל כך שמחה להיות איתכם כאן הערב הזה ולחוות את החוויה הזאת ביחד איתכם אבל אני רוצה שנחזור קצת אחורה לשבעה באוקטובר איפה זה תופס אתכם יום שבת בבוקר אנחנו מתעוררים לאור הזעקות ומן קולות