איך מטח של 20 טילים הצליח לפגוע כשמטח של מאות טילים לא הצליח? מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר בריאיון

עכשיו מצטרף אלינו אורח חשוב במיוחד ואני ככה רוצה לומר לו בוקר טוב שלום לתת אלוף ומילואים אילן ביטון מפקד מערך ההגנה האווירית לשעבר שלום לך בוקר טוב בוקר טוב מה שלומך תשמע באופן אישי בסדר גמור באשר למדינה אנחנו ב אתגרים שמעולם למדנו בהם תגיד דווקא בתקופה שלך אה כשאתה היית מפקד מערך ההגנה האווירית חשבנו על כל מה שיקרה כאן במהלך העשור או שלא דמיינו שלסיטואציה כזאת אנחנו נקלה. תראה, יש כאלה שדמינו ויש כאלה שלא. וזה בדיוק כשאתה מדבר על פיתוח מערכות, על תקציבי ביטחון גדולים, אז א לתוך הדיון הזה גם נכנס עניין של עלויות וכדאי ולא כדאי. א מערך הגנה האווירית קיבל שיפט מאוד מאוד ברור כנגד כל איומי תלולי

המסלול. הם יכולים להיות ארוכים מאוד, קצרים מאוד. זה לא ההגנה הקלאסית רק כנגד מטוסים עסוקים, אלא כל מה שמגיע מהאוויר תפתח מאוד. א אני נוהג לומר שהצרות הטובות שמערך הגנה האווירית זה חיל אוויר שלו. כי החיל אוויר המצוין שלנו היות ולא ניתן היה להתמודד איתו באוויר מטוס מול מטוס הוא לקח את הצד השני לחפש את מה שנקרא גישה עקיפה ולכן אנחנו רואים שתי מגמות מאוד ברורות לאורך הרבה שנים א הטילים ארוכי הדו שהם יותר נשק של מדינות וככל שהם נעשו ארוכים יותר הם גם נעשו קצרים מאוד והקצרים מאוד ארגוני הטרור שהמצו אתלול המסלול רק הקצר א כנגד הארוכים מאוד זכן היום האיראני הגריני שכבר נצרב אז לפני לא לא מעט שנים א

מערכת החץ פותחה קודם כל עבורו עבור היום הגרעני אבל כמובן שיש יכולות על קשת רכבה מאוד של תלם לגבי הקצרים מאוד אז יש לנו את גבולות המדינה אתה רוצה לחתוך את הגדר ולעבור ולעשות איזה פיגוע אז קשה כי הגדר מוגנת אז אתה מנסה לעבור את הגדר אתה שם סולם ברור או גלשון או מרגמה או קסם או קטיושה ולאט לאט זה הלך והתפתח הקצרים מאוד נעשו ארוכים מספיק באופן שהם מכסים את מדינת ישראל כמעט מקצה לקצה וכנגד זה נבנה המערך שהוא רק שכבתי כן כולל א מערכות שונות שעובדות בדווחים וגבעים שונים והכל מנגן ביחד בהרמוניה מערכות מקושרות ואנחנו רואים את הביצועים אם נחזור לשנת 2007 שבאותו זמן אתה היית מפקד מערכה הגנה אווירית א

אנחנו חל שינוי משמעותי מאוד מיד לאחר מלחמת לבנון בעצם היה השלב שבו חלו הדיונים האם לפתח את כיפת ברזל או לא לפתח את כיפת ברזל היו הרבה התנגדויות מאחד מאידח אמיר פרץ בזמנו זה הוא היה אז בזמנו אם אני סרביטחון והוא לחץ כן לפתח את כיפת ברזל מה היו השיקולים מעבר לשיקולים כלכליים למי שסבר שלא צריך בעצם לפתח כתפיסה שאומרת חבל להשקיע בהגנה משקיע בהתקפה ובהרתעה אבל מה קורה עם ההרתה הכושלת אז זה לא, תראה, בניהול הסיכונים כשאתה אומר אני לא צריך הגנה אז יכול להיות באמת שלעולם לא תצטרך, אבל אם אתה צריך ואין לך מה תאכל את הסיכון. ומלחמת לבדון השנייה אגב ביום האחרון של הלחימה לפני הפסקת האש החיסבעלה שיגרו את

כמות הרקטות הכי גדולה מכל ימי הלחים האחרים על כמה אנחנו מדברים 205 וואו בחרבות ברזל שגרו ביום הראשון קרוב ל-4000 אז עכשיו אתם מבינים את המגמות של התפתחות העיום עכשיו השיגורים הללו זאת לא אפשרות של חיל האוויר להתמודד איתן אני מניח זה נטו אוקיי אז המענה אולי גם אני אדגיב את זה על איראן כי כן כן המענה הכולל כנגד אותם תלולי מסלול יש לו שלושה מרכיבים אחד זו מכת מנה אוקיי ראינו בלחימה מול איראן כן שבליל התקיפה הם למעשה שיתקו את היכולת לשגר מאות טילים באותו לילה א והשני המרכיבים האחרים הם הגנה והתקפה. מה עושה ההתקפה? מה עושה חיל אוויר? תפקיד ההגנה הוא להכיל את יקרי המתחים לאינסוף לפרג זמן מסוים עד

אשר חיל האוויר במקרה של איראן יכול להביא לצמצום משמעותי של הקף השיגורים על ידי פגיעה במשגירים ובמחסנים בגזרות אחרות שזה יותר טרור יותר הקטות שם זה יותר מסובך אבל לפעמים אתה גם צריך לדרוך בקרקע להפסיק שיגורים לכן זה המענה המשולב אתה עם ההגנה מכיל בעיקר ונותן להתקפה לצמצם את היקף השגורם. זה מעניין מה שאתה אומר כי אני רוצה לנסות לקחת אותך שנייה לכמה חודשים אחורה לצורך העניין א כי מדומן לראש השנה שעבר א שאיראן שיגרו גם כן מספר כמות גדולה של טילים נכון א כשבאותה באותו שיגור בעצם היה מדובר על מאות טילים ששוגרו בב לא בבת אחת אבל כמובן ב א ששם בעצם הפקיעה היחסית הייתה מאוד מאוד זעירה מאוד מאוד זעירה

באופן יחסי כמובן כשנעשה השוואה למערכה האחרונה לא שוגרו מאות טילים ובכל זאת אנחנו רואים בכל זאת הגנו למדי הרס כל כך גדולים נכון אנחנו מדברים על מתכים של 20 בין 20 ל60 אז קודם כל אני אפתיע אותך אוקיי אבל אני אגיד לך ששיעורי הצלחה אז וב ובמלחמה הנוכחית הם היו די דומים באמת למה ההבדל כי אז אז הם ניסו לפגוע בתשתיות, בבסיסים, ואם זה פספס מעט, אז זה פגע באיזה דיון על חוף הים או בכל מיני מקומות כאלה, הבולטות הייתה קטנה יותר. כאן הם שיגרו לרכוזי אוכלוסין ולכן במתכוון בשונה מאז. ולכן אם לא פגעת ברחוב א' אז זה פגע ברחוב ב'. והנזקים הם בולטים מאוד. אני רוצה רגע להגיד משהו על הנזקים, אתה יודע, על העניין

הזה של מערכות יקרות. אגב, ככל שהטווח גדל, בדרך כלל גם הראש הקרבי, היקף חומר הנפץ גדול יותר ונזק הרבה יותר קטלני. אגב, מה ההיקף ה המשקל של 500 האיראנים? 500 קילו 750 קילו זה מה שראינו כאן שהגיע לכאן. כן. עכשיו א לא נחספנו לנזקים כאלו כי למה שנחספנו מעזה ומלבנון הם היו בכמות גדולה יותר אבל ראש קרבי קטן יותר אז הנזקים היו יותר כאלה הרבה פחות דרמטיים כן עכשיו אה אתה יודע ה בוא בוא בוא נדבר רגע על מרכיב הכסף לאחר מכן אני אדבר על המרכיב האסטרטגי של תפקיד ההגנה מעבר להגנה אוקיי במרכיב הכסף א שמעתי אתמול הערכה שכף הנזק לשיקום הנזק הישיר של כל מה שראינו סביבות החמישה מיליארד שקלים משהו כזה ההח גסה

מאוד זה מה ששמעתי כן וההצלחה הייתה 86% נהגה לרגע ל 90% אז היקף הנזק שנמנע שאני קורא לו עלות אלטרנטיבית שנחסה קח את הף הנזק הזה תכפיל אותו בתשע וואו. כלומר, כשאנחנו מדברים על משוואה כלכלית, כשאומרים טיל חכם ויקר מול רקטה טיפשה או טיל טיפש וזול, חייבים להכניס במשוואה הזו את הנזק שנחסך רק במונחים של כסף. לא נדבר חיי אדם בכלל. אז אז בוא רגע ניכנס לנתונים מבחינת מבחינה מבחינת כלכלית כמובן הטילים. א מה עלות? אנחנו רואים כל פעם טבלאות כאלו ואחרות על ידי כתבים כאלו ואחרים שמשערים מעריכים על עלות שיגור של טיל אחד טיל חץ טיל כיפת ברזל או או כל מערכת הגנה אחרת מעלות שיגור של טיל מיירת וכמה בדרך כלל

צריכים לצאת א על שיגור סטנדרטי של מכיל בין 20 ל40 טילים אוקיי אז בוא נאמר ככה זה כל פעם כשאתה עולה עם מערכת זה בסדר גודל עולה בעוד אפס וואי אה כיפת ברזל זה 10 אלפי דולרים שרבית קסמים זה כבר מאות חץ מיליון מיליון וחצי שתיים ומעלה על טיל אחד טיל אחד וכשהם עולים לאוויר כמה הם צריכים לעלות ביחד כדי להירד א זה מאוד מאוד תלוי במתער ומה מגיע כי אם אתה יכול עם טיל אחד אז אתה עושה את זה עם טיל אחד אבל אם יש משהו מאוד מאוד ספציפי אז אם אתה תשגר שני טילים נגיד טיל אחד אני סתם זורק מספר 80% סיכוי תשגר שניים זה כבר 96% סיכוי אז זה תלוי א במטער אבל ההגנה יש לו תפקיד מאוד מהותי דמינו לעצמכם רגע לא ביב

הכלכלי עם כל ה-500 טילים האלה שהאיראן שיגו לא היה מה שיפיל אותם מה היה קורה זה בדיוק תפקיד ההגנה היא מאפשרת לדרג המחליט לקבל החלטות שקולות ורציונליות שלא מושפעות מגודל הכאב. תאר לך כל ה-500 היו כאן איך היינו מגיבים בזעם מושפעים מהכותרות של העיתונים בוודאי לא בשיקול דעת ולכן הנקודה הזאתי חשובה מצד שני אני רוצה להגיד אסור להתאב בהגנה כי לפעמים אתה אומר אני הגנה מירת הכל לא עושה כלום טעות גדולה מאוד כל הרעיון בהגנה שהיא צריכה להיות לפרג זמן מסוים עד שאתה עושה מעשה אחר וץ מה שראינו וזה מאוד מפתא בתקופות כאלה ואחרות אני לא מדבר על מלחמה עצימה אני מדבר על טרור וכל על המבצעים שהיו זה מאוד מפטל

לפעמים להגיד לא קרה לי כלום אני לא עושה שום דבר טעות גדולה לכן ההגנה לא רק שמחילת יקרי המתחים היא מאפשרת אסטרטגית לקבל החלטות שקולות על איך להמשיך את המלחמה ואיך להגיע היום אם אנחנו צריכים להגדיר באחוזים את הכיסוי האווירי של ישראל כן מבחינת א מערכת הגנה אה איפה אנחנו ממוקמים ישראל מכוס מכוסם מכל הבחינות בעצם מערכות ההגנה שיש לנו זה כיפת ברזל החץ אוקיי אז יש לנו קודם כל אני אתחיל מלמעלה בקומה העליונה ח3 אה חו ח3 חוש הוא מיירט עמוק בתוך החלל מעל האטמוספירה אפילו שהוא מיועד בעצם לטילים בליסטיים הוא מיועד לטילים בליסטיים וטילים עם גרעינים וכימיים וכל מה שיגיע. אוקיי? עמוק מאוד בחלל ואז הנזק

השיעורי הרבה יותר קטן. בכלל טיל הוא עושה מסלול בליסטי. עכשיו ברגע שהוא משוגר אז אם יש לך אמצעי חישה כאלה ואחרים באזור אתה יודע ששוגר משהו. אתה עדיין לא יודע לאיפה. ברגע שהוא זורח מעל האופק אז מקמים מתחילים לגלות את הטיל ואז אם הם דוגמים אותו בכמה נקודות הם יודעים לבנות מסלול. יודעים לבנות מסלול, אנחנו יודעים איפה זה פוגע. יודעים איפה זה פוגע, תוסיף על זה שגיעה סטטיסטית וחשש לא אם יהיה אם תהיה פגיעה יהיה א א נקרא לזה פיצוץ ושברי ירות רות. אתה יודע להגיד איפה זה יפגע? אתה יודע להגיד ולהטריע על האזורים ולכן אתה רואה את הצביעה של המסכים באדום זה משם אבל אתה גם יודע מאיפה הוא יצא אתה יודע מאיפה

הוא יצא אתה יודע לסגור מעגל בזמן אמת ולפגוע מהמקום שהוא יצא אוקיי עכשיו בדרך כלל טיל כזה אם אתה רוצה לשגר אותו לדווח מקסימלי אז זה 45 מעלות סדר גודל הוא בדרך כלל עושה א הוא עולה מטפס לגובה של רבע מהדבר כלומר אם טיל מגיע מ-2000 קילומטר הוא יתאפס לגובה 500 קילומטר עכשיו ואז כשהוא מתחיל לרדת אתה מתחיל עם מערכות העירות לראות אז הראשונה ביותר תהיה חוש אבל עדיין יש מערכות נוספות אז יש לנו את ח2 שיכול להיות שיכולה להיות מופעלת במקביל בוודאי כלומר במקביל בדירוג תלוי תלוי בתרחיש המפצעי אוקיי א וח2 הוא כבר מגיע עד האטמוספירה שהיא משהו כמו 90 קומטר. לצד זה יש את התד האמריקאי שפרסו לפה. אגב עם האמריקאים

זה הרבה שנים של אימונים משותפים, תורת לחימה משותפת, זה פלאגנדפייטם מגיעים מחברים טקע, אנחנו יודעים לעבוד כי זה אימון של הרבה שנים. זה ייצור שלהם, נכון? כן סולה אמריקאית לחלוטין אבל אנחנו הרבה שנים קיימנו תרגילים משותפים סימולציות מעבר לים פה פריסה משותפת נכתבה תורת הלחימה אפילו השפה המושגה אתה יודע קצינים אמריקאים קצינים ישראלים רגע איך מתקשרים איך לכן איפה היא ממוקמת ביחס למערכות שלנו מבחינת ח כמו ח2 כמו ח2 עכשיו בוא נראה תקומה יש לנו את שרבית קסמים שרבית קסמים גם הוא יודע טפל במטרות של 300 קימטר טילי שיות שהם מאוד מאוד קשים להירות טיל שיות מה שהוא עושה הוא לא עושה מסלול בליסטי אלא הוא יכול

פשוט ללכך את הקרקע בניווט מסוים כל הזמן להתגנב אתה צריך לגלות אותו ולהירת איתו עם משהו שיודע א ש אתה יודע במסלול בליסטי אתה יודע להגיד איפה הטיל יגיע אתה יודע לנו מה שנקרא ניווט יחסי ולפגש לו בדרך כן כן, אבל טלשיות שכל הזמן משנה כיוון אתה צריך יכולת אחרת להצליח להרט אותו וזה שרבית קסמים וקראתי ידיעה אני לא יודע מי נכונה שבמעלכה הזו הם גם השתתפו אל מול הטילים האיראנים אבל זה משהו שידיעה ששמעתי אני לא יודע לאמץ אותה עכשיו א אם אני הולך עוד למטה אני מגיע לכיפת ברזל וכיפת ברזל למעשה זה סוס העבודה העיקרי כנגד רקטות הטרור אתה אם מגיעה רקטה של 100 קילומטר או 80 או 70 אתה לא משגר תלחץ אתה משגר כיפת

ברזל שזה בעצם יותר עזה יותר האצב בדיו כ בדיוק ככה זה בא לטפל בכל ה נקרא לזה תלולי המסלול הטקטיים לא אסטרטגיים לא הדברים הארוכים לאחרונה שמענו גם על מערכת מערכת ליזר אז נגיד משהו על לייזר אוקיי ההבדל בין א טיל טיל ללייזר טיל מתמרן למטרה לייזר נע במהירות האור נגעת פגעת רק מה אם יש לי מתח גדול אז אני יודע לשגר המון טילים בוזונת הלייזר הוא חייב לשהות פרק זמן מסוים על המטרה עד שהוא מביא לי אפקט יש שמה חימום אני יכול לפוצץ לו את הראש אני יכול לחתוך כנף למזל דלת אני יכול לעשות המון דברים לאזר אבל כאן זה ממש אחד על אחד זה לא הרבה טילים לכן הלייזר משתלב עם כיפת ברזל יותר כשכבה עוד יותר נמוכה בוודאי

כנגד הקטבמים למיניהם ששמענו להם לא מעט אבל הוא גם יודע לטפל במרגמות ו אז הוא יותר בעצם לקטבם אם פחות פחות לבלסטי לא או שזה גם בליסטי לא תראה הוא הליזר הנוכחי שאני מניח ש תחילת שנה הבאה היו שק מפצעית כי הוא בינתיים התנסע בתהליך הפיתוח בשדה אמיתי של מלחמה לא צריך לייצר לו שדה נישואים מיוחד כן והייתה לו הצלחה טובה מאוד א אבל הוא משתלב עליזרגב עלות הירי היא נמדדת בדולרים בודדים כי זה העלות של היצור של החשמל שמייצרת מייצרת קרן הל לעזר כן אז זאת מערכת הרבה יותר זולה אה תראה זה תמיד יש יתרונות וחסרונות השילוב ביניהם סוגר המון המון פערים אז זה המערך אה אולי בראש הפירמידה תקן אותי אם אני טועה זה בעצם

החיל האוויר שלנו שזה ה הדובדבן של הקצפת כן א שהם בעצם תפקידם מתי אנחנו משתמשים בחיל האוויר א במקרים של שיגורים א מארצות כאלה ואחות כמו למשל איראן. אז בוא נעשה רגע הבחנה בין הטילים לבין הקדבמים. קדבמים הם טילי שיעוד וכול. הקדבמים שמגיעים מאיראן הם גדולים יותר. אה תשים לטווח הרבה יותר גדול. א וחיל אויר יודע לירד אותם בעומק. הוא יוצא קדימה. הוא לא חייב לחכות בגבולות המדינה.כן ואם משהו בכל זאת זה לג אז מערכות ההגנה שנמצאות על גבול המדינה יודעות לטפל בקדבעמים. אבל בנושא טילים בליסטיים תפקיד חילאו עבויר קודם כל להקטין את כמות השיגורים להקטין את כמות השיגורים זה קודם כל לפגוע במשגרים במשגרים אבל

מעבר לזה לטפל בכל המסה שיוצרה לא רק יכולת השיגור אלא גם אם תהיה יכולת שיקום כזו ואחרת לא יהיה מה לשגר אז אז פגעו מאוד גם במאגרים אבל זה לא חס מספיק כיוון שהייתה להם תוכנית לייצר כמעט 8000 טילים עכשיו אתה היה לך 8000 טילים במלחמה הזו היה להם 2000 2500 אבל אתה היה לך 8,000 טילים כמה זמן זה היה נמשך אז אתה גם פוגע בכל תשתית הייצור בכל ששר את ההספקה המקום שמייצרים מנועים רקים המקום שמייצרים ראשי קרב המקום שמייצרים א מערכות ניווט והנחיה המקום שמכלילים אתה פוגע בכל שרשרת הז ואלו בעצם היו המטרות מטרות בקשרי טילים בליסטים יש עוד הרבה מטרות אחרות בקשרי תילים בליסטים אלו היום מטרות וחל אביב עושה עבודה

נהדרת שאלה ש בהחלט אין ספק שאלה ששמענו אותה לא פעם ולא פעמיים ישראל השתמשה המון בחיל האוויר שתקף כמובן מצד שני במערכות שיש לנו כאן אבל לישראל לא חסרים טילים שיכלו לפגוע בעומק האויב מצד מצד מצד אחד והיא בחרה שלא להשתמש בהם כמו יריכו, כמו כל מיני טילים כאלו ואחרים, אני מניח שכמו שלאיראן יש בליסטי, לישראל יש קצת יותר והיא בחרה שלא להשתמש בהם. יש סיבה לכך? תראה, זו הנחשך. אה, אז אני משאיר אותה כהנחה שלך. הבנתי. אוקיי, הבנתי. א אני רוצה אני רוצה דווקא עוד א עוד נקודה. לאחרונה שמענו את א חברי כנסת אביגדור ליברמן שמדבר על העובדה שיש את כל החילות חיל טילים לא קיים נכון האם זה משהו שנצרך באמת או שיל

יכול לטפל בהכל תחת מטרייה אחת יש גישות שונות בעניין הזה העניין הוא אה תראה אם היינו נניח מדינה שאמורה לפעול בזירות שונות בעולם אז אתה צריך בכל מקום גם וגם גם וגם יש לנו מדינה קטנה והחיל אוויר עם שליטה מרכזית מטפל בכל מה שקשור למה שטס בשמיים וכל מה שטס בשמיים זה חשוב מאוד כי אם יהיו פה חלות שונים שכל אחד מחליט שעכשיו הוא יורד לשמיים בלי בקרה משותפת אז זה יותר מסובך זה לא שזה לא פוסל את הרעיון אבל אני חושב שבמדינת ישראל תראה בוא ניקח את המלחמה האחרונה כן היא עמדה במבחן התוצאה בהחלט אז נראה לי ש שהכיוון הזה נכון אה דיברת קודם לכן על התהליך שעובר כאשר משוגר טיל בליסטי החישובים כן תוך כמה זמן זה

נעשה החישוב הזה הרי אנחנו אנחנו מעתקנים אותנו בזמן היציאות אנחנו מדברים על 10 דקות התראה תוך כמה זמן מחשבים את המסלול זה הכל כמעט בזמן אמת כיוון שאם טיל צריך לנוות ו ומשהו השתנה רגע במסלול וכן וכן הלאה. אתה לא רק צריך להבין שמשהו השתנה, אלא גם לעבד את זה, לחשב את זה, לתת פקודות תיקון והכל כמעט בזמן אפס. עכשיו, מה שמיוחד בתעשיות הביטחון הישראליות בשונה מהעולם שאצלנו מי שמפתח הוא גם עושה הרבה מילואים. כלומר, יש קשר מאוד אינטימי בין משתמש הקצה לבין המפתח. מה זה עושה? זה עושה מערכות שהן הרבה יותר א נקרא לזה מחויילות ומחוייתות לצרכים המבצעיים ובפרק זמן קצר יותר וזמן קצר יותר בפיתוח זה אומר שזה גם

זול יותר וזה הייחודיות שלנו אבל אין ספק ש תראה אה שכדור יפגע בכדור זה היה הביטוי כשיצאו לדרך א לפיתוח החץ אגב ח שלוש הוא לא מגיע מגיע ומתפוצץ המטרה, אלא הוא נכנס במטרה. וואו. נכנס במטרה בגובה של מאות קילומטרים. עכשיו לך תגיע לשם, לך תפגע בול, לא ליד, בול תפגע. אז אז כל הטכנולוגיה הזו זה לא רק העניין של הטילים והיכולת לי דברים מאוד מאוד מורכבים אלא כשאני אומר המערכות מקושרות ביניהם תחשוב על איזה בינה מרכזית שיודעת להגיד מה מתעים יותר למה מתי ממליצה אבל לעולם במערכות אוטומטיות אנחנו מעדיפים לעבוד איתם באופן חצי אוטומטי שיהיה אדם בשרשרת כי תמיד יכול להיות אירוע שאף אחד לא חזר אותו. רק אדם בתהליך

יכול רגע להבין ולקבל החלטה. דיברנו על כך שישראל, חלק מתפקידו של חיל האוויר הישראלי, קודם כל לצמצם את האפשרויות של ירי כלפי ישראל, שזה אחת המטרות הראשונות. אבל אם נסתכל על כל השלב הזה, בעצם יש לנו את רוסיה, יש לנו את סין שה לא חוסכות ומעבירות חומרים ומעבירות את כל מה שצריך לאיראן כדי להמשיך ולייצר. רק הבוקר סתם לצורך העניין שמענו ידיעה שתוך כמה חודשים של סבא סוכנות לאנרגיה האטומית שתוך כמה חודשים איראן תוכל להעשיר אורניום שוב זאת אומרת זה סוג של כלב שרץ אחרי הזנב שלו בעצם אנחנו כל הזמן נמצאים סביב המערכה הזאת כי יש להם תמיד את היכולת לייצר או יש להם סיוע לייצר תראה איראן בהסכם הפסקת האש הזו על

השלטון הזה זה מאוד התאים לו כי הוא קונה שקט והוא לא זנך את הרעיון להשמיד אותנו אה ולכן הוא ירצה לבנות את היכולת שלו בהמשך השאלה מה אנחנו עושים מול זה אה אנחנו אנחנו עצרנו מוקדם ממה שרצינו אה כי עדיין לא טיפלנו בחלק מהמערכות אה אבל יכול להיות שמתפתח שם עכשיו תהליך כזה ואחר של אולי סדקים פקיעים שאולי יהיו שם במשטר כי באינטרס שלנו המשטר הזה הוא לא יפריח זוג יוני שלום איתנו הוא רוצה להשמיד אותנוכ ולכן פתרון רובוסטי זה אומר שהמשטר הזה כלומר אם אם איראן תזנח את הרעיון ותחשוב רגע אחרת כלכלית דמוקרטית כמו הרבה מדינות בעולם.כן אז אז זה נעלם. עכשיו כל עוד זה לא קורה בניהול הסיכונים שלנו אנחנו צריכים

להיות על המשמר ולהגיב כמעט בזמן אמת. כי אם אתה מחכה מחכה מחכה זה אותה צפרדה שבישלת אותה לאט לאט והיא לא קופצה ופתאום אתה אומר איך הגענו לכאן? לכן יש פה דינמיקה מאוד מאוד עדינה. יש לנו אותם האמריקאים לצידנו. אני מניח שגם הם אם הם יראו כל מיני דברים שזאת שזה עליה וקוצבה כן הם מצוינים הם איתנו אבל מצד שני ראינו רק ממש ביום ביום של הפסקת האש כאשר איראן הפרה את הפסקת האש ושיגרה לכאן עצרו לנו את המטוסים עצרו לנו את המטוסים כשהיו כבר במקום אז אז אנחנו לא באמת יכולים לפעול וזה אולי תשמע אתה לא יכול לקחול את העוגה שאר שלמה זה זה בא עם זה בא עם זה אבל אני מניח שגם גם ארצות הברית לא ירצו את יראה נבנת

עוד פעם ולכן אם באמת ואני מניח שישבו אליי בשבע עיניים לראות מה קורה ואני גם מניח שתהיה תגובה גם תראה אתה יודע מה בוא ניקח את לבנון ואת החסבה עלה גם שם עצרנו מוקדם מדי למרות שאנחנו עדיין פועלים ב רגע רגע גם שם עצרנו מוקדם מדי בתמרון אבל מאז ועד עכשיו אנחנו פועלים שם בצורה נמרצת ממש נמרצת והסרטיבת. עכשיו זה נותן למדינת לבנון להשאיר את חזבלה מוחלש עוד יותר ואולי הם יצליחו להשתלט עליו ומנסים להשתלט עליו. ויכול להיות שבלבנו נראה מהלך שלוקח את החיס בעלה שידאח כארגון טרור צבאי. יכול להיות שישאר כרעיון אידיאולוגי אבל כארגון צבאי הוא ולך וידאך. יש פה נקודת מפנה מעניינת אבל היא לא הייתה קוראת אם לא

היינו סרטיבים בתגובה המיידית הוא הדין לגבי איראן לטעמים ממש לקראת סיום א יש לנו ברוך השם כל כך הרבה מערכות הגנה ויש אה זאת אומרת אנחנו מסתפקים בזה או שתמיד יש פיתוחים נוספים של מערכות נוספים לעולם לעולם כשאתה מפתח מערכת זה לא הסטטוס הסופי שלה אתה כל הזמן מסתכל להתפתחות היומים ואתה עושה את ההתעמות ומפתח את דור העתיד גם בקשרי החץ עכשיו על שולחן הסרטוטים חץ ארבע שהוא בא להתמודד עם אתגרים הרבה יותר מורכבים לכן תמיד אתה עוסק בפיתוח של הפזה הבאה קוראים לזה בלוק אחד בלוק שתיים מה שאתם רוצים זה הולך ומתפתח עכשיו לגבי הכמות בסוף הכמות גם של מערכות וגם של טילים נגזרת מאיום האיחוס לאיפה אנחנו הולכים

בשנים הקרובות 5 10 15 20 שנה לאיפה הולכים? אני לא רואה אתם המזרח התיכון רגע כל כך מהר בהחלט יכול להיות שנראה עדנה מסוימת הסכמים כאלה ואחרים אבל שורש הסכשוך הוא כנראה לא הולך להיפטר בשנים הקרובות ולכן זה לא יציב זה לא יציב אתה לא יכול לקחת סיכונים כי אם אתה לוקח סיכון יכול להיות שיש סיכון אחד שלקחת יותר מדי ואז מדינת ישראל תהיה גם כן איזה פרק בהיסטוריה שמישהו יגיד כן הייתה איזה מדינה מי שנה הזו עד שנה הזו אנחנו לא רוצים להיות שם בהחלט טוב קודם כל הרבה מאוד מערכות הגנה א ואולי עם ישראל זכה שאיך אמר בנימין נתניהו יש לו סיעתא דשמיא סייה הגדולה ביותר זה הסיעתא דשמיא מעל הכל הקדוש ברוך הוא נותן את

הסיוע הזה והעזרה להצליח נכון ואנחנו רק נותר לנו לאחל וליכל שנזכה לשקט אבל עד שנזכה לשקט הזה טוב שברוך השם יש לנו את הכלים הנכונים להתמודד איתו א אתה תלוף במילואים א אילן ביטון מפקד מערכה לשעבר ההגנה האווירית לשעבר אני רוצה להודות לך תודה Да.