העיקר להתרגש - מסר מפרשת שמיני | ישי לפידות

בתוכניות הריאליטי שממלות את מסכינו, המטרה היא ללחוץ על בלוטות הרגש. גם אם יש לך איזה שיר טוב, איזה ביצוע נהדר, צרף לו סיפור אישי, סוחט דמעות. אגב, גם ברשתות החברתיות, אפילו במדורות החדשות, נראה שלפעמים העיקר הוא לא האינפורמציה, אלא מידת ההתרגשות שמעוררים בנו בצופים. בפרשת השבוע סיפור גדול, אירוע דרמטי וכואב. כשנדב ואביהו בני אהרון הכהן מחליטים לקחת את זה לקצה נכנסים פנימה אל הקודש עם קטורת ומקריבים אש זרה אשר לא ציווה אותם האלוקים התוצאה אסוון אש יוצאת מלפני השם ומכלה את בני אהרון האש של ההתרגשות של האקסטזה הופכת לאש מחלה ושורפת שימו לב שמיד לאחר הפרשה הזו מגיע האיסור על שתיית יין משקר בזמן

העבודה במשכן אני לא יודע אם נדב ואביו שתו יין לפני שנכנסו למשכן אבל בכל אופן כמו בשתיית יין ההתמקטות שלהם הייתה בחוויה הפנימית, לא בציווי המעשי. ואולי זה בא ללמד אותנו שעם כל הכבוד לחוויות פנימיות, לרגשות סוים, זה לא העיקר. קודם כל יש את המציאות המעשית, את הדברים הפשוטים, המשעמים שצריך ומותר לעשות ואת הדברים שאסור לעשות. וכבר ראינו כולנו עד כמה הרצון הזה להגיע לחוויות פנימיות עלול בסופו של דבר לשבש את החיים עצמם. במקום להוסיף קצת ריגוש לחיים, הבן אדם מתמכר לרגשות והתרגשויות שבאות על חשבון סדר חייו.