
איך להשתחרר מהמחסומים ולגלות מי את? | רות דנה מנטורית - פרשת לך לך
פרקים בסרטון:
רות דנה, מנטורית, עוסקת בפרשת לך לך ומציעה לראות בקריאה שמקבל אברהם אבינו קריאה אישית שמופנית לכל אחד ואחת מאיתנו. השאלה המרכזית שעולה היא כיצד להשתחרר ממה שמכתיב לנו את ההתנהגות ולגלות מיהם אנחנו באמת, מה היכולות והייעוד הייחודיים לכל אחד.
מי היה אברהם העברי
הדיבור נפתח בהצגת אברהם אבינו כמי שנקרא העברי, על שום שכל העולם עמד בעבר אחד והוא עמד בעברו השני. רות דנה מתארת אותו כאיש אמת ובעל תושייה שבוחר בדרכו בעצמו, ומציינת שדווקא דמות כזו, שיודעת לבחור בעצמה, מקבלת את הקריאה שעל שמה נקראת הפרשה.
הציווי לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך מתואר לא כעזיבה גיאוגרפית בלבד, אלא כקריאה פנימית ללכת לעצמיותו של האדם, אל תוכו.
שלושת המעגלים שמכתיבים אותנו
הדיבור מפרט שלושה מעגלים שעלולים לכבול את האדם ביום יום: הארץ, שמייצגת את הדרך הכללית שבה נוהג כל העולם; המולדת, שמייצגת את הלחץ החברתי של הסביבה הקרובה והאנשים שאני מתנהג כמוהם רק כי כך כולם נוהגים; ובית האב, שמייצג את ההרגלים שגדלתי עליהם במשפחה ובסביבה המצומצמת ביותר, כולל חברים קרובים ובני זוג.
המעגלים הללו יכולים לגרום לאדם להתנהג בצורה מסוימת רק מפני שכך נהוג, או מפני שכך התרגל, בלי בדיקה פנימית אמיתית. מובא בהקשר הזה האמרה המיוחסת לרבי זושא מאניפולי, שלא ישאלו אותו למה לא היה כמשה אלא למה לא היה זושא, כלומר הקריאה לכל אחד היא להיות מי שהוא, ולא להעתיק דמות אחרת.
מודגש שהליכה אל העצמי אינה אומרת להתבדל מכולם או להתנהג דווקא הפוך מהסביבה. מדובר בחיבור פנימי אמיתי, בבדיקה האם האדם מחובר לעצמו והולך בדרכו שלו, מתוך הקשבה למה שמבקש האני הפנימי, ולא מתוך תגובה אוטומטית לסביבה.
לצאת מאזור הנוחות ולטעות בדרך
רות דנה משתפת בניסיון אישי: היא למדה הנדסת מחשבים אך ניסתה תחומים רבים עד שמצאה את מה שמתאים לה, וזאת אומרת שהבדיקה וההתנסות היו הכרחיים כדי לגלות את עצמה. היא מביאה גם דוגמה נוספת של מישהי שלא ידעה להכין חביתה והיום מבשלת בהצלחה, אחרי ניסיונות וטעויות רבים בדרך.
הרעיון המרכזי הוא שמי שמנסה משהו עשוי גם לטעות, וטעות מעידה על כך שבאמת ניסו ועשו משהו. היציאה אל הארץ אשר אראך, כלומר אל היכולות האישיות, מחייבת ניסיון פעיל, גם אם לא כל ניסיון מצליח בפעם הראשונה.
הצלוחית המטולטלת והאלילים שנופצים
מובא מדרש המדמה את אברהם אבינו לצלוחית בושם: כל עוד היא עומדת במקומה בקרן זווית, לא מריחים את ניחוחה, אבל כאשר מטלטלים אותה ממקום למקום, הריח מתפזר. כך מוסבר ההבטחה שהקדוש ברוך הוא יגדיל את שמו של אברהם, בתנאי שהוא יעשה את הצעד הראשון ויצא לדרך, ואז הטלטול ממקום למקום הוא שמביא לפרסום ולהשפעה.
מסופר גם על אברהם שניפץ את פסלי אביו, ומשנשאל כיצד קרה הדבר, ענה שפסל גדול שבר פסל קטן. התשובה של אברהם לאביו, שאם פסל אינו יכול לשבור פסל כיצד אפשר להאמין בפסל, מובאת כדוגמה לדרישה לשאול שאלות ולא לקבל דברים כמובן מאליהם.
בהקשר הזה עולה גם התפתחות עבודת האלילים, שהחלה מהתפעלות אמיתית מהבריאה, מהשמש הירח והכוכבים, אך לאורך הדרך נשכח מי ברא אותם ונותר רק הפולחן לדברים עצמם. מכאן נגזרת הקריאה לכל אחד לבדוק אילו אלילים אישיים, הרגלים, טרנדים או לחצים, הוא עצמו סוגד להם מבלי משים.
אם פסל לא שבר פסל, אז איך אתה מאמין בפסל
משימה שבועית ובחירה להיות עצמך
בסיום עולה הצעה למשימה אישית: לבדוק מהם האלילים האישיים, כלומר אילו הרגלים, טרנדים או לחצי סביבה מנהלים את האדם במקום שהוא ינהל את עצמו, ולעשות צעד אחד קטן ומעשי כדי לצאת מאזור הנוחות באותו שבוע, מתוך ידיעה שגם טעות בדרך היא חלק מהתהליך.
הדברים מסתיימים בקריאה שכל אחד ואחת יבחרו להיות נאמנים לעצמם, לא להיות מישהו אחר אלא פשוט להיות מי שהם, בדומה לאברהם אבינו שהיה מחובר לעצמו ובחר בבחירותיו גם כאשר עמד לבדו מול כולם.
עיקרי הדברים
- הקריאה לך לך מתפרשת כקריאה פנימית ללכת אל העצמי ולא רק כהליכה גיאוגרפית.
- שלושה מעגלים, הארץ המולדת ובית האב, יכולים להכתיב התנהגות מבלי שהאדם בוחר אותה באמת מתוך עצמו.
- ניסיון וטעייה מוצגים כחלק הכרחי מתהליך גילוי היכולות האישיות והייעוד.
- משל הצלוחית מלמד שיציאה לדרך ונכונות לטלטול הם שמביאים לידי ביטוי ולהשפעה.
- נדרשת בדיקה אישית מתמדת של אילו הרגלים או טרנדים פועלים כמו אלילים ומנהלים את האדם במקום שהוא ינהל את עצמו.
שימו לב, הסיכום הארוך נוצר באמצעות בינה מלאכותית. יתכנו אי דיוקים.
אנחנו בפרשת לך לך. הפרשה השלישית בחומש בראשית. אברהם אבינו ואשתו שרה נמצאים בארץ קנן ואנחנו הכרנו את אברהם אבינו עוד מהפרשה הקודמת הזכרנו אותו. אברהם אבינו שהחודות שהוא נקרא אברהם העברי. למה נקרא אברהם העברי? שכל העולם היה בעבר אחד והוא היה בעבר השני. זה היה איש שהיה האמיתי, בעל התושיה שבוחר בדרך שלו בעצמו. זה בדיוק הדמות ש שאנחנו מדברים עליו אחרי מה שדיברנו בפרשה הקודמת. זה בדיוק הדמות הזאת שיודעת לבחור בעצמו ו שהדמות שיודעת לבחור בעצמה ובדיוק הוא מקבל את הקריאה בפרשה הזאת ש את הקריאה שלך לך שע על שמה נקראת הפרשה הזאת על הקריאה הזאת הוא מקבל את הקריאה הזאת הקריאה אה הפסוק אומר ככה לך לך
מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר הראק הוא מקבל מאלוהים ציווי של לך לך לך לעצמך לעצמיותך, לתוכך. וזה בדיוק אברהם אבינו. הוא מקבל בעצם את ה את ההוראה הזאתי. תעזוב שלושה דברים שקובלים בן אדם ביום יום שלו. מה קובל אותנו? יש לנו את הארץ. ארצך זה כל המקום ש של הסביבה הגדולה של כל הדברים שכל העולם מתנהג בצורה כזאת. כל העולם מתנהג בדרך מסוימת. יש לנו את המקום היותר קרוב שזה מולדתך. מולדתך זה הלחץ החברתי האנשים שיותר במעטפת שקרובים אלינו שאנחנו מתנהגים כי כולם מתנהגים ככה א אני עושה את הדברים כי כולם עושים יש לי את את הסביבה שאני מתנהגת כמוה ויש את בית אביך שזה אפילו ההרגלים שאני גדלתי עליהם אפילו
דברים שאני מתנהגת כי האנשים סביבי במשפחה הקרובה או בסביבה המאוד שמקיפה אותי המצומצמת אפילו החברים הקרובים הבן זוג האנשים בעבודה שממש הסביבה הכי קרובה אליי זה המעגל השלישי שממש קרוב אליי. שלושת המעגלים האלה זה מעגלים שיכולים אותנו ביום יום מאוד לקבול. אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מתנהגים בצורה מסוימת שזה כמו מה שכולם מתנהגים או שאני מתנהגת כי ככה התרגלתי להתנהג או זה הרגלים שפשוט אני רכשתי אותם כי השנים עברו וחלפו וככה התנהגתי בדיוק באותה צורה שאני מתנהגת. והקריאה ללכת לך זה לעצמך. רבי זושה מהניפולי תמיד יש משהו שבטוח אתן מכירות שהוא אומר כשאני אסיים כאן ישאלו אותי לא אם היית משה שאלו אותי היית
זושה היית אתה הקריאה של כל אחד מאיתנו היא היית את היית מי שאת גם בתוך כל המעגלים שגם ככה נמצאים בסביבה שלנו זה לא אומר להיות איש הבודד שמתרחק מכולם והולך בדווקא נגד כולם וכולם מתנהגים בצורה מסוימת ולא אני דווקא אלך ואתנהג בצורה אחרת זה לא מהמקום הזה זה מהמקום של החיבור הפנימי. האם אני בעצמי מחוברת לעצמי והולכת בעצמי לעצמיותי? אני נכנסת למקום הפנימי שלי ואני אומרת רגע בוא נכיר אותי מי אני גם בלי כל מה שקובל אותי מסביב. בלי הלחץ החברתי, בלי הלחץ הקרוב אליי, בלי הלחץ של כל ה המדינה ככה מתנהגת בצורה מסוימת, החברים מתנהגים בצורה מסוימת, זה הטרנד העכשוי עכשיו, או זה הדברים שגדלתי והתרגלתי עליהם
וככה אני רגילה להתנהג ולהתנהל ביום יום. אפילו תואר שכולם רגילים ללמוד, אני אומרת, אני על עצמי משתפת אותכם. אני כל כך הרבה דברים ניסיתי ללמוד עד שלמדתי את התואר שלמדתי. כל כך הרבה דברים ניסיתי ואני אומרת תארו לעצמכם הייתי הומנדסית מחשבים. איזה באסה כאילו לא חבל. עכשיו זה יכול להיות שהמון אנשים מצליחים במשהו מסוים אבל אז כל החברות שלי זה מה שהם למדו אז אז ניסיתי ניסיתי ניסיתי המון דברים אבל גם ידעתי שנייה להקשיב ולהגיד רגע זה בכלל לא מתאים לי ניסיתי כל כך הרבה מקצועות בחיים בשביל לדעת מה בכלל מתאים לי להיות מה בכלל אני רוצה להיות וזה וזה חשוב בכלל לבדוק להתכנס לנקודה הפנימית ולקחת רגע לך לך יש
כאן קריאה אברהם אבינו היה אהב המון גויים וזה בעצם ההשראה שלנו אנחנו מונהגות מתוך אברהם אבינו. אברהם אבינו נתן לנו את ההשראה פה בעולם אני הולכת כמו אברהם אבינו. הוא נותן לי הנהגה איך אברהם אבינו התנהג. הוא קיבל את הקריאה שלך לך. זאת הקריאה שכל אחת מאיתנו שומעת ביום ויום שלה. יש לך קריאה שאומרת לך לכי לך, לכי אלייך, לכי אלייך. תצימה מהדברים שקובלים אותך, משלושת המעגלים שאולי מכתיבים לך את הדרך, שאולי את מתנהגת כי כולם מתנהגים, אולי את עושה משהו כי כולם עושים, אולי את לא מקשיבה רגע לעני הפנימי שלך. ומה האני הפנימי שלך דורש ממך ומבקש ממך ואז תנגי לפי מי שאת לפי החליל והדרך שלך ואז בהמשך הפסוק הוא
אומר לו אל הארץ אשר הראקה אנחנו יודעות שהארץ זה אנחנו כל אחד מאיתנו זאת הארץ המשמעותית אנחנו יורדים פה בעולם את זה הארץ אם אני זאת הארץ שלי אני רוצה לראות אם אני אלך ואצא אם אלך לך אלך לך מארצך ממולדתך מבית אביך אני אצא מכל מה שקובל אותי אני אוכל לראות את הארץ אשר הרקע אני אוכל לראות מה הארץ שמחכה לי מה היכולות שלי מי שמנסה משהו הוא מישהו שיכול גם לטעות בדרך אם לא טעית לא ניסית בן אדם שטועה זה אומר שהוא בטוח ניסע הוא בטוח עשה משהו בשביל זה הנה דניאל היא לא יודעה להכין חביתה עד לפני כמה שנים והיום היא יושבת ומכינה דברים אני אומרת כאילו איך הבאתי אותך לירוש בתוגר לידי כאילו חבל על הבזבוז אבל
היצירות פאר ש יושבת ומחינה היום כי היא ניסתה וטעטה ו לא יצא טעים וכן יצא טוב וזה לא יצא בדיוק המתכון וזה לא נעפה טוב וזה לא זה ואז אחרי כמה ניסיונות אני יכולה להגיע לאיזשהי הצלחה מסוימת אבל ניסיתי עשיתי משהו כדי להגיע לארץ אשר הרעקה להגיע לארץ שלי אני רוצה לגלות איזה יכולות יש לי אז אני מנסה ניסיתי משהו מסוים ולא עבד אז אני מחליפה משהו אחר הנה סתם מנסה עבודה חדשה כל אחת מאיתם שמנסה איזשהו משהו מסוים כן אני מנסה אני כרגע נותן את כל היכולות שלי אז אני אדע אם זה מדויק לי אני אדע רגע זה זה העבודה הזאת מתאימה לי הבחירה הזאת נכונה לי אבל ניסיתי טעייתי בדרך אבל ככה התקדמתי לעבר ההצלחה ככה אני יכולה
להגיע בכלל אל הארץ אשר הריקה אני יכולה להגיע למקום הזה של מה הארץ שלי מה את יכולה בכלל מה המסוגלות שלך אם אני אשבחוק ידיים ואני למדתי את התואר שלי א ואני עובדת בעבודה שלי בדיוק בתואר א הכרתי את הבן זוג שמתאים ליכולות שלי והנה אנחנו מנהלים קשר מצוין אני מתנהגת במשפחה שלי בצורה שכולם בסדר והכל בטוב אבל איפה את את עצרת כל עכשיו מה היכולות שלך? למצות אותם, לגלות אותם, רגע להכיר את עצמך. וזאת הקריאה שאנחנו מקבלים פה מאברהם אבינו. לכי לך, לכי אלייך. כל אחד ואחד מאיתנו, כל יהודי, מקבל את הקריאה הזאתי. עכשיו הפרשה הזאתי והקריאה הזאת לחיים. לכי תגלי אותך, את היכולות שלך. צי מכל מה שקובל. ציא משלושת
המעגלים שקובלים אותך מסביב. צי מהמעגלים ששולחים אותך להתנהג כמו כולם או להתנהג בדרך מסוימת ותבחרי רגע בך. תראי מיד מה היכולות שלך ותנסי ותיתי. זה בסדר. תנסי תתעי ואז תנסי שוב ותיתי שוב ואז תנסי עד שתגידי רגע אז בזה אני טובה ובזה לא את זה אני אשאיר בצד בזה אני גם לא טובה וזה בסדר שאני לא טובה יש מדרש על אברהם אבינו שמדמה את אברהם אבינו הלך לך כאן הוא מדמה את אברהם אבינו לצלוחית אני אומרת את זה במילים שלי לצלוכית של בוסם מסוים שאם הוא עומד בקרן זווית הצלוכית הזאת עומדת לא מריחים את הריח שלה אבל אם מטלטלים אותה ממקום למקום אז הריח מתפזרת אבל בעצם אה אלוקים אומר לאברהם אבינו, הוא אומר, אני מטלטל
אותך ממקום למקום, אבל ככה אני אפרסם את שמך בכל העולם. אני אגדיל את שמך. אני מבטיח לך שאני אגדיל את שמך. אתה וא צריך לעשות את הצעד הראשון. אתה תצעד. קודם כל תצא לדרך, תעשה משהו בשביל זה, תצעד, תלך לכיוון הזה ואז תטלטל את עצמך ממקום למקום. זה השובל של הבוסם שעוברים והוא ומריחים אותו. זה בדיוק זה. אם אני אשאר במקום הקבוע ואישאר במקום שאני בקרן זווית אז מי שיגיע עד אליי או יתקרב רק אליי יהנה מהאור שלי יהנה ממי שאני אבל לפעמים אני צריכה רגע לטלטל את עצמי ממקום למקום זה אומר לצעוד לעשות איזשהו משהו מסוים שלפעמים לצאת מאזור הנחות לקחת מאברהם אבינו את כל ההשראה של האיש שהוא היה האמיץ החדור מטרה שיודע
שהוא בוחר במשהו מסוים כי הוא בוחר בעצמו ומתחבר לעצמו והוא יוצא לדרך כי הוא לא מאמין במשהו מסוים וגם אם הוא מנפץ אלילים ומספר לאבא שלו מה זה הפסל הגדול שבר את הפסל הקטן אז אבא שלו אומר לו יכול להיות שפסל שבר פסל אז הוא אומר לו אז איך אתה מאמין בפסל אם פסל לא שבר פסל אז איך אתה מאמין בפסל זה בדיוק זה שברי את כל האלילים שלך שהיום הם האלילים שלך שהיום את מאמינה בהם שהם המקור כוח והעוצמה ואולי הם בעצם אלילים אולי בעצם אני משועבד למשהו גם בהתחילה של העבודת אלילים הם ראו עולם מופלא ראו שמש ראו ירח ראו כוכבים. אז בהתחלה, אם אני יודעת שזה יצירה של הבריאה, אני מתפעלת. איזה שמש מדהימה, איזה ירח, איזה
כוכבים, אני מתפעלת. אבל איפה התחיל הבלבול? שכבר אלוהים יצא מהתמונה ואז זה היה האלילים שלהם. השמש היה ריח האלילים. מה שהם בנו הפסלים, זה כבר נשאר האלילים. כבר שכחו מי עשה את הכל ואז נשארנו רק עם האלילים עצמם. בא אברהם אבינו ואמר, רגע, אני רוצה להבין איך זה יכול להיות. אני רוצה להבין זה באמת זה, יש לזה כוח. אין לזה כוח. זה משמעותי. זה יכול להיות שהם באמת יוצרים את הכל. זה זה באמת האל הגדול וכשהוא הבין שזה לא נותן לו את המענה אז הוא יצא נגד כולם אז הוא אמר רגע אני רוצה לקבל מענה אני רוצה לשאול שאלות אני אשאל שאלות עד שאני אקבל את התשובות אתן יוצות לשאול שאלות אנחנו הבנים של אברהם אבינו אנחנו
יוצות לשאול שאלות ולקבל תשובות לא לקבל הכל כמובן מאליו צי משהו שמפריע לך ואת לא מסתדר לך בדיוק צי ותשלאלי את השאלות את תקבלי את כל התשובות שאת צריכה לקבל כי יש תשובות להכל אבל תשאלי את השאלות נפצי את האלילים שלך כל מה שאת מרגישה שהוא קובל, שהוא מחזיק, שהוא אליל בשבילך, שהוא בעצם מקור של כוח בלי משהו שהוא עומד מאחורה. ביהדות אין סגידה לכוח. לא יכול להיות מצב שאנחנו סוגדים למשהו שהוא שהוא פיזי, שהוא כוכני, שהוא רק כוח. אנחנו תמיד מחוברים למשהו עם אמת פנימית. אם אנחנו סוגדים למשהו שהוא אמצעי של כוח, אנחנו כל המלחמות הם לא באמת בכוח. הכל אנחנו עם משמעות של עומק, של פנימיות. אז תנפצי את ההלילים
האלה. אל תקחי אותם איתך. תבחרי להיות אני מנפצת את ההלילים. ההלילים האלה לא מחזיקים אותי. אני לא צריכה את כל הלילים האלה. אני יוצאת מכל המיטוסים מסביב, מהכל ואני שוברת אותם ואני יוצאת לדרך אחרת. ואני עושה צעד ראשון. צעד אחד. יהודי עושה את הצעד הראשון ואז נפתח לו. כשאלוקים אומר לו אתה תצא מכל המקומות האלה בדרך אליך. אתה תצא מארצך, ממולדתך, מבית אביך, בדרך אליך. ואז אני אתן לך את הארץ אשר רק רגע אנחנו נגלה את היכולות שלנו. אבל אם נעשה צעד ראשון, אם נעשה איזשהו איזשהיא פעולה אקטיבית שאני יוצאת לדרך הזאת, שאני עושה בשביל זה משהו, אני שולחת אתכן היום עם משימות לבירור פנימי. מה הלילים שלך שאולי את
סוגדת להם והם לא מדויקים? ההלילי, הזמן, המסביב, אני במקום הנכון, אני מתנהגת כי כולם מתנהגים בצורה מסוימת, אולי אני עושה דברים שכי כולם עושים, אולי כי זה טרנדי, אולי כי זה עכשיו. ולא רק על טרנדים של בגדים, זה בסדר. גם הארון בגדים שלי כמעט כולו חום. בסדר? דברים שמנהלים אותי. אם זה משהו שמנהל אותי, הטרנד מנהל אותי. ההתנהגות הסביבתית מנהלת אותי. אם הדברים האלה הם מובילים אותי, אז זה לילות. אבל אם אני מובילה את עצמי, אני הולכת אליי, אני בעצמיות בעצמי נכנסת לתוך המקודה הפנימית שלי ורוצה להכיר אותי, אז אני קודם כל בודקת את המסביב. מה אני רוצה שהוא אלילות מבחינתי שאני שוברת, שזה לא חלק מהחיים שלי.
ואז לעשות צעד אחד ראשון. השבוע הזה כל אחת עושה צעד אחד של אברהם העברי של צעד אחד לצאת מאזור הנוחות ולנסות ולא נורא אם נטעה אנחנו צריכים לטעות בדרך כי מי שטעה מי שבכלל ניסף או מישהו שבכלל צעד רגע לדרך למטרה להשיג משהו אז אני יוצאת וזה בסדר אם עוד שבוע נגיד אוקיי טעיתי אבל בניסיון הבא אני אהיה יותר משופשפת וגם אדע בכלל מה אני רוצה לנסות אולי אני אלך לכיוון אחר אולי בכלל אני אעשה משהו שלא ניסיתי מה היא נלחמת להגיע לשיעור וזה היה הכוונה שלך ורצית אותה ופתאום גם היום לא הבנתי איך הכל התבטל והכל יסתדר והנה הצלחת להגיע לשיעור אבל עשית איזשהו צעד בשביל זה עשית משהו מסוים בשביל זה בדיוק אברהם אבינו
כדי ללכת לעצמי אני צריכה לצעוד צעד ראשון ואז יש לי את הנחמה של סוף הפסוק אל הארץ אשר הרקע בסוף אנחנו נקבל את את השפע שיפתח לנו באותו דבר אבל אני מבררת שאני במקום הנכון אני מבררת שאני עם הסביבה הנכונה אני מבררת שאני בדרך למטרה מסוימת ליעד שאני רוצה להשיג שאני נמצאת בדיוק בנקודה ש שנכונה נה לי וטובה לי וזה בדיקה יומיומית שאני צריכה לעשות אבל הקריאה הזאתי שלנו כיהודים שאנחנו מקבלים אותה אנחנו כולנו בני אברהם אבינו מקבלים את הקריאה ויוצאים לדרך ועושים בשבילה משהו לא רק מדברים פה כתיאוריה אלא הופכים את זה למעשה אני יוצאת לתוך המעשה ואני בודקת אוקיי מה הצד הראשון שאני עושה עכשיו השבוע ואני גם אתה
בשבוע הבא אני אנסה שוב אבל ככה אני אדע שאני מתקדמת לכיוון ש שלי להיות אני להיות אברהם אבינו שהוא הוא שהוא מחובר בר לעצמו שהוא יודע שהוא אחד גם נגד כולם לפעמים שהוא יודע שהוא בוחר את הבחירות שלו בשביל עצמו שהוא שומע על הקריאה של אלוקים אבל גם מבטחה אני לא אשר אותך לבד בדרך אתה תקבל את העזרה שלי וזה עזרה שאנחנו כמו פיתחו לי פתח כחודו של מחת הוא תמיד נמצא הוא אנחנו נקבל את הסיעתא דשמיא ואת העזרה בדרך אבל בשביל זה יהודי צריך לעשות איזה צעד מסוים וראשון ולא לחכות שהכל יסתדר ולהגיד אוקיי אני באזור הנוח שלי והדברים הסתדרו כפי שהם הסתדרו. אז אנחנו ניקח לנו את פרשת לכלכה, ניקח לנו את כל ההשרה של אברהם
אבינו שהוא אברהם העבירי והוא המקור של העם היהודי וניקח את זה לחיים שלנו ונצליח. אנחנו נבחר שנצליח כי מי שמעז מצליח בסוף כי הוא מעז ונופל וכמה ונופל וכמה אבל מצליח אם אני מחוברת בדיוק אליי לעצמי אז תהי את כל אחת עודל ואפרט ותמר ואיילה ומאי ועינבר ונוע וגל וכל אחת אחת אחת תהי את לא אף אחד אחר לא משה רוצה להיות זושה כל אחד יהיה הוא פשוט מי שהוא אני יהיה אני ואת תבחרי להיות את להיות בדיוק מי שאת שיוביל אותך למקום שלך שאת תגידי בסוף אחרי שנה אחרי שנתיים אחרי שלוש הייתי אני הייתי נאמנה לעצמי הייתי רות הייתי כל אחת מכן הייתי אני אז שנצליח ובהצלחה למשימות שלנו No.
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
7 פרקיםפורסם ביום רביעי, י׳ בחשון התשפ״ז (21.10.2026). משך: 14:58

0 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
עדיין אין תגובות לשיעור הזה. אפשר להיות הראשונים.