הרב שלמה לוינשטיין - פרשת אמור והילולת רבי שמעון בר יוחאי | תשפ"ה

לפני שנתחיל אני רוצה להגיד לכם חידוש יפה ששמעתי בשבוע שעבר. בברכות השחר אנחנו אומרים כל הברכות בלשון רבים. פוקח עיוורים מלביש ערומים מתיר אסורים זוקף כפופים שעשה לי כל צורקי. למה לא שעשה לנו? כל אחד ש צורך צורך אחר. וגם בזוקף כפופי וכל הדברים האלה זה גם כל אחד יש לו צורך אחר. התשובה אבל נקדים לפני כן הבעל שם טוב אומרים בשם הבעל שם טוב יש גמרא במסכת חולין בדף קט הגמרא אומרת כל מה שעשר עלינו הקדוש ברוך הוא בתורה התיר לנו משהו כנגד זה למשל אסר עלינו לאכול דם התיר לנו כבד אסר עלינו לאכול בשר בחלב התיר לנו את העתינים של הפרה אסר עלינו לאכול חזיר התיר לנו דג שיבוטה שכנראה זה אותו טעם וכולי וכולי

אומר הבעל שם טוב הקדוש ברוך הוא עסר עלינו כפירה שנאמר אנוכי השם אלוקיך מצווה להאמין איפה התיר לנו כנגד זה משהו יש מצב שמותר לכפור בקדוש ברוך הוא אמר הבעל שם טוב כן כשמישהו מבקש ממך עזרה אל תגיד לו השם יעזור אין השם אתה תעזור זהורד שאומרים בשם הבעל שם טוב. על אותו הדרך, לא על אותו הדרך, אבל אותו הרעיון. אם אדם היה אומר שעשה לנו כל צורקינו נוש, אז לכולם יש כל מה שהם צריכים. שלום עלייך נפשי. אמרו לו מותק לך יש מה שאתה צריך להם אין. לך תחפש מה הוא צריך. עשה לי כל צורקי. אבל אחרים לך תחפש. מה יהודי צריך? תעזור לו. אל תגיד שעשה לנו כל צורקינו. זה דבר אחד. דבר שני, יש פסוק בתהילים חשי ולא התמהמתי

לשמור מצוותיך. מה זה חשי ולא התמהתי? זה לא כפל. למה לא? רגע, זה חשי מרתי או חש כן לא לא להרגיש חשי זה מהירות. התשובה היא גם כן דבר יפה ששמעתי בשבוע שעבר. אתה רואה בן אדם רץ לתפילה הוא זריז מצווה לא בטוח יכול להיות שהוא כזה עצלן שהוא חיכה עד דקה לפני התחלת התפילה עכשיו הוא רץ זה שאדם רץ זה עוד לא אומר שהוא זריז לכן אומר דוד המלך חשי ולא התמעמדתי זה לא כי התמאמדתי מקודם אלא כי אני רוצה לרוץ יפה מאוד לא יפה כן עכשיו אנחנו עוברים לפרשת השבוע פרשת אמור אל הכהנים בני אהרון ואמרתה עליהם לנפש לא יתמה בעמיו מי שרוצה להסתכל בפנים זה עמוד 393 בחומשים הלבנים זה עמוד 393 ויאמר השם אל משה אמור אל הכהנים

בני אהרון ואמרתה עליהם לנפש לא התאמה בעמיו. כאן זה מצוות קדושת הכהנים. כלומר הכהנים אסור להם להיטמא לנפש אדם. למי כן מותר להם להיטמא? לשבעת הקרובים שלהם. כי אם לשארו הקרוב אליו הכוונה אשתו לאמו ולאביו ולבנו ולביתו ולאחיו. אלה שבעת הקרובים. ולאחותו הבתולה הקרובה אליו אשר לא הייתה לאיש להתמה. אלה שבעת הקרובים שמותר לכהן לא רק מטר מותר אלא מצווה לכהן להתאמ הדין כהן אבא שלו מת הוא אומר אני לא לא הולך ללוויה לא רוצה להתמין דבר כזה הוא חייב להיטמאנו לך להשתבטות כן כן אבל רק לקבר של אבא שלו אם זה צריך זה לעבור דרך קברים אחרים הוא לא יכול ראיתי הלויה של בן של כהן והוא לא נכנס למה כי הוא צריך להיכנס

ליד כבר דברים אחרים וזה אסור לו. אה בגלל שהוא עופר לידו בדיוק אם זה בתוך ארבע עמות של קברים אחרים אסור לו. לכן תסתכל בבתי קברות הכהנים תמיד בסוף השורה כדי שכשיבואו ליורצייט אבל יש לפעמים מקומות שלא השאירו מקום לעבור אז הכהן לא יכול להיכנס. למשל יש לי בבית כנסת כהן שההורים שלו קבורים בחיפה הוא אף פעם לא הולך לקבר. למה? כי יש עצים נטועים מעל הדרכים שמה יש דרכים אבל יש עצים נטועים והעץ מאהיל על הקברים אז הוא לא יכול לעבור מתחת אז הוא אף פעם לא הולך לי מה יקרה אם הוא יטמא אוקיי אסור לו מה זה אסור כהן טמא אסור לא נכון שהוא טמא אבל אסור לו להוסיף טומאה נכון אתה צודק היום כולם טמאים אבל אסור להוסיף

טומאה זה נכון אז א אז אם אם לקרובים שלו הוא חייב להתמא אבל לא אסור לו להתאמ לקברים אחרים. דרך אגב גם בתי חולים. בתי חולים כהנים לא נכנסים כי יש חדר מתים שבדרך כלל מצורף לבית חולים. ומעיני הישועה בבני ברק בנו את זה בצורה כזאת שקודם כל החדר מתים לא לא מצורף לבית חולים. אבל גם אם יש מת בתוך אחת המחלקות סידרו בצורה כזאת שכהנים יוכלו להיכנס לקומות אחרות. ואז יש לך אזהרת כהנים כתוב לא להיכנס למחלקה הזאת לא להיכנס למחלקה הזאת היה פעם שנשים במטוס שעבר מעל בת הקברות של היו עם שקיות זה חוצץ זה חוצץ כן אם זה נקרא זה נקרא תיבה שידה ומגדל אם אדם נכנס בתוך דבר שהוא אטום אז זה נקרא שהוא לא נתמור לא אטום

אטום לכניסת הטומאה אוויר אז לא צריך יותר משנייה הרי כמה זמן לוקח לעבור עם מטוס את הבית קברות אזזה שנייה אחת הוא נכנס כן נכון אני מכיר את הבן אדם היה סיפור כן כן קוראים לו ערבה הוא היה פעם טייס בחיל האוויר חזר בתשובה והוא היה זה היה ערב פסח הם חזרו מאנגליה אני חושב א והם ביררו אמרו להם כן המטוס עובר מעל הבית קברות של חולון אז לפני שהגיע גיעו הוא נכנס לתוך זה דבר משונה אבל לא היה לו ברירה כן עכשיו בא ממשיכה התורה לצוות לא יתמה בעל בעמיו להיכלו מה הדין אם אדם מתחתן עם אישה שאסורה לו כגון כהן שהתחתן עם גרושה אז אסור לו להתמ אז אם היא מתה אמרת לו התורה אתה לא יכול להתמ לה למה כי היא מחללת אותך

הדין הוא שכהן שמתחתן עם גרושה כל זמן שהוא נשוי לגרושה הזאת הוא נקרא לא כהן, הוא מחולל. ווא כן נוסה כפיים מה הוא כן נוסע כפיים אולי הוא נוסע כפיים אבל מבחינת תרומה וזה הוא לא וגם הוא מחולל זה נקרא להי חלו שהיא מחללת אותו מהבנים שיוולדו לו מהשידוך הזה בוודאי שהם חללים הם לא כהנים בכלל הם לא כהנים בכלל עכשיו מצווה התורה עוד דבר לא יקרחו כורחה בראשם ובשרם לא יישרטו ופעד זקנם לא יגלכו ובשרם לא יטו שרטת. כאן זה בעצם כתוב על הכהנים אבל זה לו ששייך לכל עם ישראל. יש מקומות שכשמת מישהו אז הם מתחילים לשרוט את עצמם ולהוציא דם לטלוס שערות והתורה לא מרשה את זה. גם בפרשת ראה הקדוש ברוך הוא אומר בנים אתם

להשם אלוקיכם לא תתגודדו ולא תשימו קורחה בין עיניכם למת. כלומר הקדוש ברוך הוא אומר תראו אני מבין שיש צער. אדם נפרד מאדם שהיה לו קשר איתו זה יש צער גדול מותר לבכות אבל לא להשתולל למה כיוון שאנחנו מאמינים בהישערות הנפש אז משל למה הדבר דומה אדם נסע לאוסטרליה ללמוד אז הוא שמה כבר נסע אישה והוליד ילדים וצבר חברים יום אחד אבא שלו קורא לו תבוא חזרה אז יש צער פרידה אבל לא להשתולל הוא הולך הביתה מה הבעיה ככה הקדוש ברוך הוא אומר אני הרי לוקח את הנשמה חזרה אליי וישארות הנפש היא דבר אמיתי ממילא אני לא מרשה להשתולל אז לא יקרחו כורחה בראשם ובבשרם לא יטו שרטת מה הדין אם אדם כן שרט בגלל שהוא נפטר לו מתבר עליו

אז הוא עבר עליו הוא חייב מלכות מה הדין אם הוא שרט שתי שריטות על מת אחד חייב פעמיים מה הדין אם הוא שרת שריטה אחת על שני מתים שים אז הוא גם עבר שני לאבים. אז פעם הרב זילברשטיין שאל חידה, איך יכול להיות שבן אדם יעשה עבירה אחת ויתחייב ש מיליון פעמים 39 מלכות? התשובה היא הוא נזכר בשואה ועשה לעצמו שרייטה. אז הוא שרט בגלל שישה מיליון מתים אז הוא חייב שש מיליון. הוא לא יכול לקבל את זה. צריכים שזה גב מנרוסטה. אבל בעצם בחיוב ברעיון זה ככה. עכשיו הוא ממשיך ואומר הכהנים קדושים יהיו לאלוהיהם ולא יחללו שם אלוהיהם כי את אישי השם לחם אלוהיהם הם מקריבים והיו קודש אז הם חייבים להיות קדושים ואם הם לא רוצים

להיות קדושים בית הדין חייב לכפות עליהם את הקדושה הזאת לא לתת להם להתמ למתים וכולי ככה רש"י מסביר קדושים על כורחם יקדישום בית דין בכך אין דבר כזה זה לא דמוקרטיה אם כהן רוצה להתאמן למתים אז בית דין מכריחים אותו בכוח לא להתאמים והעניין הזה העניין הזה של קדושים יהיו לאלוהיהם ולא יחללו שם אלוהיהם אז הבעיה הגדולה זה שיש אנשים שלא רק שהם לא שומרים מצוות הם בכלל לא בעניין סיפר לי יהודי שאלתי אותו סתם ככה מה נשמע יהודי שאני מכיר אותו הוא לא דתי מה נשמע וזה אמר יש קצת בעיות אבל השם יעזור אמרתי לו מה הבעיה בעיות. אז הוא אומר, הבן שלי הכיר בחורה גרושה, הוא רוצה להתחתן איתם כבר חצי שנה ביחד. אמרתי לו, "נו

מה הבעיה?" אומר, "לא, אנחנו כהנים." אמרתי לו, "אז למה?" אומר, "הוא לא ידע שהוא כהן?" הבן שלי אף פעם לא ידע שהוא כהן, כי הוא לא הולך לבית כנסת, הוא לא מה לא עובשא הזה. אז זה בעיה גדולה. ועכשיו אתה אתה יודע הוא בא רוצה להתחתן לא נותנים לו זה בעיה גדולה זה זה דברים קשים מאוד אבל התורה מצווה קדושים יהיו לאלויהם בעל קורחם אישה וחללה לא יקחו ואישה גרושה מאישה לא יקחו המילה מאישה מה פירושה מהאישה ולמה צריכים לכתוב את זה מה חשבת שהיא התגרשה מאיש אחר תגיד אישה גרושה מה זה אישה גרושה מאישה אלא ממי? אז הוא יכול להחזיר את גושתו הכהן לא יכול כהן לא יכול להחזיר את גרושתו היו אבל מצוה לא אם היא לא אם היא

גרושה מאישה כאילו מבעלה כן הוא לא יכול להתחתן איתה וגם לא עם אשתו שהוא גירש אותה לא יכול אבל אני שואל מה מה הוספת במילה מאישה מה מה אישה יכולה להיות גרושה ממישהו אחר לא מהבעל שלה ההכה של ה מה מי שצריך לרבם אותה מכל העולם לפי יפה מאוד אז הרב הוא תלמיד חכם גדול לקח זמן לחפש אבל הרב יודע את זה מיד זה גמרא הגמרא שואלת את זה אומרת הגמרא במסכת יבמות בדף נב אדם נתן לאשתו גט והוא כתב לה בגט הרי את מגורשת ממני אבל אסורה על כל העולם מה הדין היא לא גרושה היא לא גרושה מה הוא לא קרא אותה הוא עדיין שולט עליה. אז איזה גרושה זה? היא לא גרושה. אבל מה קרה? אז היא לא גרושה. בינתיים הוא מת. עכשיו היא רוצה להתחתן

עם כהן. אומרת הגמרא אסור לה. למה? כי היה כאן ריח הגט. זה נקרא ריח הגט. ומאיפה לומדים את זה? אישה גרושה מאישה. רק הוא גירש אותה רק ממנו. ואף על פי כן, למרות שהגט לא חל כי זה לא נקרא גט, אבל ריח הגט היה פה, זה מספיק כדי לאסור אותה על כהנים. כך אומרת הגמרא. וקידשתו כי את לחם אלוהיך הוא מקריב. קדוש יהיה לך כי קדוש אני אדונוי מקדשכם. וכאן יש לנו את המצווה לכבד את הכהנים. אדם יושב בסעודת שבת, מתארח אצלו כהן, חייב לתת לכהן חלק בראש. מנה תן לו ראשונה זימון נותנים לכהן למה זה נקרא וקידשתו מצווה לתת לכהן חלק בראש לתת לו כבוד בראש בראש ה בראש כולם לא בראש הכוונה אלא בראש כולם וזה זה המצווה כן מה אנחנו

יודעים איך זה נראה בבית כנסת כשיש קריאת התורה יש שלושה עולים כהן לוי ישראל האם תלמיד חכם קודם לכ כהן כן אז למה תלמיד כהן עולה ראשון לא יכול להיות שיש תלמיד חכם בבית כנסתי התשובה היא ככה בעצם מעיקר הדין תלמיד חכם כהן קודם לכהן אלא מה אתה יודע מה יקרה מה זה נקרא תלמיד חכם זה יתחיל מריבות אמרו עזוב אותך מהשטויות האלה די כהן ראשון לוי שני והשלישי יבוא ישראל וגמרנו מה יקרה אבל אם למשל יהיה תלמיד חכם שמוסכם על כולם שזה ברור שהוא התלמיד חכם למשל הרב עובדיה היה עולה במקום כהן ראשון לא היו מוציאים את הכהנים כהנים נשארים אבל לאף אחד לא היה מחלוקת שהוא התלמיד חכם פה היה עולה ראשון אני אצל רב חיים

קנייבסקי לא ראינו דברים כאלה אבל הרב עובדיה ככה עשה וזה באמת מעיקר הדין זה הנכון אבל התקבל ככה כהן זה תקנת חז"ל שלא יהיה מריבות, שלא יבואו לאנצויי. אז אמרו תביא, הכהן יהיה ראשון וגמרנו. דרך אגב, סיפור יפה, שני אברחים, אחד אומר לשני, "אתה יודע שכשאין אין לוי בבית הכנסת, הכהן עולה פעם שנייה?" אומר לו, "מה פתאום?" אומר לו, "מה זאת אומרת, מה פתאום? פתאום ורמסס. מה זאת אומרת? ככה זה. אם אין לוי, כהן עולה במקום לוי. אומר לו, מאיפה הבאת את זה? כמעט כמעט התחילו מכות עכשיו הוא מסתכל עליו מה אתה רפורמי מה אתה לא יודע שזה ככה מה אתה לא היית בבית כנסת אף פעם מה התברר הוא לוי אז הוא אף פעם לא היה

בסיטואציה שלא היה לוי בבית הכנסת אז אז אז מה מה פתאום טוב גבור לא היה כהן מה גמבור צריך שאני לא נמצא אתה לא עולה בכלל בסדר? עכשיו אחרי זה התורה מדברת איתנו על הנושא של ה מומים בקורבנות וממים בבן אדם ואז מגיע עוד מצווה לגבי אכילת התרומה. אסור לאכול את התרומה כשהתרומה טמאה וכשהכהן טמא. זה הסיבה שהיום כשאנחנו מפרישים תרומות ומעשרות כמה אנחנו נותנים לתרומה? משהו. משהו. באמת בתורה כתוב לתת תרומה ומשהו פותר את כל ה את כל העסק אבל חכמים נתנו לזה שיעור אבל היום חזרנו למה שהוא למה כיוון שכל הכהנים טמאים והתרומה בעצמה טמאה אז אם להשים בפח אז אמרו אז נעשה מה שהתורה אומרת נחזור למקור מה יהיה כשיבוא בית

המקדש וישוב הכהנים יהיו טהורים והתרומה תהיה טהורה נחזור לשיעור שאמרו חז"ל עכשיו אני אשאל חידה אישה אחת אומרת, "יש לי נכד כהן גדול ובגללו אני לא אוכל תרומה." והאישה השנייה אומרת, יש לי נכד שהוא בכלל לא כהן ובזכותו אני אוכל את תרומה. איך זה יכול להיות? זה גמרא מפורשת. יש מישהו אר? שאלתי שאלה. לא בגלל. לא אוכל תרומה כי אולי הוא חלל לא לא לא כהן גדול בפועל תשובה ובת איש כהן כי תהיה לאיש זר הלכה בת כהן התחתנה עם ישראל או עם לוי אז גמרנו היא לא יכולה לאכול תרומה כי היא הולכת אחרי בעלה מה קרה בעלה נפטר אין לה ילדים וחזרה לבית אביה כי נעוריה והיא אוכלת תרומה מה הדין אם כן יש להילדים מהישראל הזה אז

היא לא אוכלת בתרומה היא נשארת כמו כאילו היא ישראלית הייתה אישה אחת בת כהן התחתנה עם ישראל וילדה בת ובעלה נפטר טוב אז היא לא אוכלת בתרומה ואז הבת שלה התחתנה עם כהן ונולד להם בן והבן הזה נהיה כהן גדול אומרת הסבתא, בגלל שיש לי צאצה מהבעל שלי הישראל, אני לא יכולה לאכול בתרומה. הנכד שלי הוא כהן גדול, אבל בגללו אני לא אוכל לתרומה. עכשיו מקרה הפוך. הייתה בת ישראל שהתחתנה עם כהן, אז היא אוכלת בתרומה. כן. מה קרה? נולדה לבת ובעלה נפטר. עכשיו היא לא יכולה לאכול. היא ממשיכה לאכול בתרומה כי יש לה בת מהכהן. הלכה הבת הזאת התחתנה עם ישראלי ונולד להם בן והבן הוא ישראל והבת כבר נפטרה. אומרת הסבתא בזכות הנכד

שלי שהוא ישראל אז יש לי צאצה מהכהן אז אני יכולה להמשיך לאכול תרומה. כך אומרת הגמרא. זאת אומרת זה יוצא מקרה כזה הפוך. יש מצב שהוא כהן יכול לקחת את הקדושה שלו איך אם ירת אותה אחר כך אמרו לה שהוא מת בינתיים היא התקדשה למישהו אחר ואז הוא חזר כי הוא לא באמת מת נו אז השני נותן א גט אבל למעשה היא לא לא התקדשה כי בעלה לא מת הרי ואז מותר לכהן לקח אותו אבל זה הייתה בנש אבל הכהן הכהן הראשון לא גירש אותה לא עצמ בסדר אבל אם הוא גירש את אשתו הוא לא יכול לקחת אותה חזרה עלידוש כאן אתה מדבר על מקרה שהיה טעות בקידושין והקידושין בכלל לא חלו אז השני לא צריך לגרש אותה בכלל לא רק אם בעלה גירש אותה מה פתאום אני אני

מקריא מה כתוב רב אלעזר בן מתיה אולי זה לא נכון אני מקריא מה כתוב נו מה כתוב רק אם בעלה גיר גרש אותה ולא במקרש אחר שם ואז הוא מביא אז אם בעלה גירש אותה אז היא לא יכולה לחזור אליו לא סיימתי רגע לא אני שואל מה אתה מקריא מקריא אני לא יודע זה זה מה שהוא מה מאיפה אתה מקריא רגע מאיפה אתה מקריא הוא מצת פה במסכת יבמות ב עמוד במשנה הבאה אמרו לה מת בעלך ונתקדשה ואחר כך בא בעלה חזר מותרת לחזור לו למה אף על פי שנתן לאחרון ג כאילו זה לא פסלה מן הכהונה את זו דרש רבי אירזר בן מתיה ואישה גדושה מאישה ולא מאי שאין לו אישה יפה מאוד הבנתי כן הזבר כותב ד בתורה זה זה מקילים על הכהן יפה יפה מאוד אתה הבנת כי אני בכל

ש אני יודע שאמקרה שש שבעירו לכהן לשתו אחרי המקרה צריך להבין מה היה שם לא אמרתי שאני לא לא אני אני לא יודע יכול להיות שהיה מקרה כזה וצריך לדעת מה היו התנאים שם אבל באופן כללי ברור שגם כהן שגירש את אשתו לא יכול להחזיר אותה נכון אבל אני יודע שיש הרבה מאוד מחפשים את כל הדברים בשביל לעשות את זה שהוא יוכל לחזור לכבוד שלך בלי בלי שתסור אז אני אגיד לך מה ש מה שהדרך שהרבנים לא רוצים לעשות ולא ולא מסכימים לעשות זה למצוא שהקידושין הראשונים לא חלו ואז היא לא גרושה. זה מה שעושים. אז מה עושים? אומרים איפה האדים? איפה האדים שהיו? אה זה עדים פסוליים בקידושין הראשונה ממילא אבל הרבנים לא מסכימים לעשות את זה.

נדמה לי שמה שהיה שם זה היה שכן השתמשו בהיתר הזה והיה מחאה גדולה מהרבנים. ידוע שבבאר שבע בית הדין ס טוב פרק כג עמוד 398 פרק כ"ג פסוק א' וידבר השם אל משה לאימור דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם מועדי השם אשר תקראו אותם מקראי קודש אליהם מועדיי ואז מה הוא מתחיל ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשה עשו שבת הוא להשם שבת היא להשם בכל מושבותיכם איך זה קשור למועדים זה מועד שבת שבת זה לא מועד שבת שבת זה מאוד קבוע נו אז מה פתאום הוא אומר אלה מועדי ששת ימים זה זמן קבוע מוע זה זמן קבוע התשובה רשי רשי שואל את זה ורשי אומר מה העניין אתם רואים רשי בעמוד 398 למטה למטה בסוף שואל

רשי מה עניין שבת אצל מועדות מה הקשר? ללמדך שכל המחלל את המועדות מעלים עליו כאילו חילל את השבתות וכל המקיים את המועדות מעלים עליו כאילו קיים את השבתות. אבל יש גם תירוץ יפה מאוד מהגאון מוילנה. אומר הגאון מוילנה, כמה ימים טובים יש לנו בשנה? מדאורייתא. נתחיל מראש השנה. ראש השנה כמה ימים? יום אחד מדאורייתא. אחר כך יום הכיפורים. אחר כך בסוכות יש לנו יום ראשון ואחרון, זה כבר ארבעה. אחר כך מגיע לנו פסח, יום ראשון ואחרון, זה שישה. אחר כך מגיע שבועות, יום אחד. אז כמה ימים יש לנו בשנה? ימים טובים שבעה. האם ביום טוב מותר לבשל? כן. גם ביום כיפור? לא. יוצא ששישה ימים טובים מותר לעשות מלאכת אוכל נפש וביום

הכיפורים עשו. זה ההקדמה לפרשת המועדות. ששת ימים תעשה מלאכה. וביום השביעי שבת שבתון זה יום הכיפורים מקרא קודש. כל מלאכה לא תעשו. שבת היא להשם בכל משמעותיכם. אז זה פירוש של הגאון מוילנה. רש"י מפרש אחרת. עכשיו אומרת התורה, אלה מועדי השם יקראי קודש אשר תקראו אותם במועדם. בחודש הראשון ב-14 לחודש בין ה-40 פסח להשם באמת פסח מתחיל ביד פסח מתחיל בטו קורבן לא אה גבלדיק זה לא חג פסח פסח להשם הכוונה קורבן פסח להשם שאותו באמת עושים ביד וב-15 יום לחודש הזה חג המצות להשם שבעת ימים מצות או חילו יש מקום בתורה שכתוב שרק שישה נכון פרשת בג שמה רשי שואל את זה ורשי אומר שהכוונה לומר שהחובה לאכול מצה זה רק בלילה

הראשון תוך שלישה כן אומר רש"י בשער הימים אתה לא חייב לאכול אם אתה רוצה לאכול אתה חייב לאכול מצה אבל אתה לא חייב לאכול למה לא הלך שישה ימים מה המינימום זה שישה ימים נכון רגע שנייה כל שב ושם שש נו שבעה ימים זה החג לאכול מצות חייבים רק ביום הראשון אבל איפה חייבים איפה ברכת מזון מפסיד בסדר אבל אתה לא חייב זה נכון זה רצוי לאכול וכולי אבל אבל לא חייבים בלילה הראשון אבל חייבים לאכול מצב נכון עכשיו רבותיי אז הוא אומר לנו שב-15 יום לחודש הזה חג המצות להשם בתפילה איך אנחנו קוראים לחג הזה זה חג החירות, חג החירות, חג הפסח, חג המצות. חג המצות זה רק בתורה. למה? למה אנחנו קוראים לזה חג פסח והוא קורא לזה חג

מצות? התשובה היא אתה יודע איך הולך בין שני אוהבים? הוא אומר את המעלות שלו והוא אומר את המעלות שלה. נכון? מה עשה הקדוש ברוך הוא בשבילנו בחג הפסח? פסח על בתי בני ישראל. לכן קוראים לזה חג הפסח. מה אנחנו עשינו? לא הספיק בצקם להחמיץ. לכתך אחריי במדבר בארץ לא זרועה. אז הוא קורא לזה חג המצות לכבודנו. ואנחנו קוראים לזה חג הפסח לכבודו. ככה מסבירים את זה. ויקרבתם משל טוב. הלאה. וידבר השם אל משה לאימור דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם וקצרתם את קצירה והביתם את עומר אישית קצירכם אל הכהן והביתם את עומר אישית קצכם אל הכהן והליף את העומר לפני השם לרצונכם מחורת השבת ילפנו הכהן

ועשיתם ואז מגיע המצווה של ספירת העומר עמוד 400 פסוק טו וספרתם לכם ממחורת השבת מיום אביכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה אני רוצה לשאול שאלה ראשונה איך קוראים לזה ספירת מה זה העומר מה זה עומר מה פירוש המילה עומר חבילה חבילה של שקולים לא גם אבל כשמדברים פה לא מדברים על זה מדברים פה על ספירת קורבן העומר מה זה עומר. עומר זה כמות עשירית העיפה. עומר לגולגולת. יפה מאוד. עומר לגולגולת. והעומר אומרת התורה עשירית הוא. כמה זה? 2 קילו. אז מה העניין לקרוא? אני סופר לה 2י קילו. זה זה הנקודה פה. הנקודה זה הכמות. אתם מבינים את השאלה שלי? תגיד ספירת הקורבן, ספירת המנחה, זה מנחת העומר. אבל לקרוא לזה

ספירת העומר, כאילו השתי קילו זה הנקודה. משל למה הדבר דומה? אדם אומר לבן שלו, "לך לך תקנה 2 וחצי קילו בננות." והילד הולך. עכשיו האבא הלך לשכב במיטה, הוא שומע את הדלת נפתחת, הוא צועק לבן שלו, "קנית 2 וחצי קילו? או שהוא שואל, קנית בננות? קנית בנ קנית בננות, נכון? אלא אם כן, נולד לו בן והמול אמר שהוא קטן מדי ועד שלא יהיה 2 וחצי קילו, אי אפשר למול אותו ואין לו משקל רק מוזניים, אז הוא ביקש שיביא 2וח קילו בננות כדי שהוא יוכל למדות את הילד אם הוא שוקל 2.5 קילו. אבל אם לא, הוא ישאל בננות. אז מה אתה אומר לי ספירת העומר? כאילו מה הקשר? שהמנחה צריכה להיות נכון אבל זה הנקודה. זה המנחה זה הקורבן הוא העיקר

לא הכמות של הקורבן. זו השאלה שאלתי פה במקום הקדוש הזה לפני 10 שנים אולי. ישב פה יהודי שבא פעם ראשונה לשיעור. איך קראו לו? אני לא זוכר אבל הבאתי אותו בספר בשמו. והוא היה כאילו מישהו הביא אותו לשיעור, הוא התחיל רק לחזור בתשובה. הוא שמע את השאלה על המקום מנת תשובה. מה התשובה? מה התשובה? הוא אמר אנחנו רוצים לבטא את ההכרת הטוב לקדוש ברוך הוא. כי מה קרה? תאר לך שהרווחת מיליון שקל. כמה אתה משלם למדינה? מה פתאום? אם אתה מרוויח מיליון אתה משלם 50%. אבל על כל פנים סכום גדול מאוד. פה הקדוש ברוך הוא אומר, אני נתתי לכם תבואה איפה? בכל העולם כולו, ברוסיה, באמריקה, ברושה לכם לאכול עד שלא תביאו לי קורבן.

טוב, כמה אתה רוצה קורבן? 2 וחצי קילו. אז כדי להזכיר את החסד של הקדוש ברוך הוא, כזה כמות קטנה ומתיר את כל ה את כל התבואה בעולם. אז מזכירים את זה. זה תשובה יפה. לא זה הזכיר לי גם איך אנחנו מתפללים ב בכל הימים טובים. מזכירים ככה א אלוקינו אלוקי אבותינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהר והופעה וינסה עלינו לנו כל חי ותעשה טובה ותבני לנו את בית המקדש ואנחנו נבוא לשמה ואתה יודע מה? גם נקריב לך את הקורבנות. מה נעשה שני כבסים בני שנה ושזה אתה מבין מה אתה מבקש סדר לנו את כל העניינים ואנחנו אנחנו נביא את הקורבנות כאילו איפה הפרופורציה בכלל אבל זה הקדוש ברוך הוא זה מה שהוא מבקש מאיתנו דבר שני למה ביום הראשון של

ספירת העומר אומרים היום יום אחד לעומר למה לא אומרים יום ראשון לעומר ביום השני אתה אומר היום יום שני היום שני ימים לעומר למה אתה לא קורא לזה ראשון שני שלישי תשובה הצדוקים הרי אמרו שלעולם מתחילים לספור ספירת העומר מתי ביום ראשון בשבוע ממחורת השבת הכוונה יום ראשון אז אם היינו אומרים היום יום ראשון לעומר זה היה יכול לחזק אותם לכן אמרו לו היום יום אחד לעומר, לא קשור ליום ראשון בשבוע, ליום שני בשבוע, יום אחד לעומר, שני ימים לעומר, שלושה ימים לעומר, לא קשור. דבר האחרון בעניין הזה, חידה. איך יכול להיות שאדם ספר ספירת העומר כל יום? ואתמול בערב הוא אמר היום אחד ו30 יום לעומר, שהם ארבעה שבועות ושלושה

ימים ולא יצא ידי חובה. אל תגידי לי הוא לא ספר קודם הוא ספר הכל בסדר הוא ספר שבועות ספר ימים ספר הכל לא יצא ידי חובה ביום אמר את זה ביום אולי לא לא בלילה כמו שצריך למה בארץ ישראל לא מה פתאום מה בחוץ לארץ לא סופרים מה פתאום טעה בסבירה לא טעה לא טעה טע ספר טוב לו כן נו רב ניסים אולי אתה יודע איך יכול להיות שבן אדם ספר ספירת העומר, שבועות, ימים, מספר, הכל בסדר, בירך רצוף מהתחלת הספירה, הכל בסדר, לא יצא ידי חובה לחוץ לא אני אומר הכל בסדר הכל בסדר התשובה לא אם אתם לא יודעים אז לא תדעו חבל על הזמן אה אז הוא יצא מה זה משנה אה התשובה היא פשוטה אומר המשנה ברורה בסימן תפט ט סעיף קטן ה עד הדין הוא שאדם

לא יודע עברית לא מבין מילה עברית אם אתם זוכרים היה פה פעם יהודי פרסי שהיה מתפלל בסידור בערבית אתם זוכרים את זה זכרונו לברכה אה עליו השלום עכשיו הוא לא יודע מילה עברית אם הוא קרא קריאת שמע בעברית הוא לא הבין מילה יצא ידי חובה התפללת התפילה בעברית הוא לא מבין מילה יצא ידי חובה ספירת העום אומר אם הוא ספר בשפה שהוא לא מבין לא יצא ידי חובה כי הוא לא ספר זה לא נקרא ספירה אפילו שהוא ספר בעברית אבל הוא לא מבין עברית אז אם הוא לא מבין עברית אז מה מה אמרת הוא לא זה לא נקרא שהוא ספרית סופרים אה אנשים באנגלית סופרים כן מי שלא יודע עברית מדברת בשפה שהוא מכיר ואז הוא יכול לספור אבל אם הוא יספור בשפה שהוא

לא מבין הוא לא ספר מסניח שכל הימים שהוא ספר אז גם הוא לא יצא לדח נכון אני רק אמרתי דוגמה אחד יום זה יכול להיות גם ביום הראשון אותו הדבר הרב אפשר גם להגיד שהאדם תמיד סופר בשפה שלו קח איזשהו מישהו נכון נכון נכון זה סתם דבר מעניין נכון מה שאתה אומר אתה בא לבן אדם הוא תמיד יספור בשפת האם שלו נכון אני עוד זוכר את המוכרים שהיו סופרים ביידיש כן היו באו מאירופה תמיד היו סופרים ביידיש היו מדברים עברית אבל לספור סופרים ביידיש נכון נכון מאוד אז הוא יוצא ידי חובה מה יוצא ידי חובה אם הוא סופר בשפה שהוא מבין יוצא ידי חובה ודאי בכל שפה אפשר לספור אבל רק בשפה שאתה מבין טוב, עכשיו אני רוצה לספר לכם משהו. אני

שבועיים לא הייתי פה. הפעם הראשונה שלא הייתי פה, זה היה מפני שסידרו לי תור להיכנס ליהודי בשם הרב א הרב של הרוב איך קוראים לו? נבנצל. נבנצל אף פעם לא הייתי אצלו הוא יהודי מזיקני וגדולי התורה ואף פעם לא הייתי אצלו וסידרו לי אתור להיכנס אז לא רציתי לפספס את זה נסעתי לרובה עכשיו אני לא יודע איפה הוא גר אני בקשר עם כלתו אז היא אומרת אתם מכירים את החניון למעלה אז היא אומרת לי הגעת לחניון יופי עכשיו תרד את תה תתחיל לרדת לכיוון הכותל הבית הכי קרוב לכותל זה ישיבת פורת יוסף בית אחד קודם שמה הוא גר אז היא פתחה לי את החניון נכנסתי עם האוטו יופי ואז היה עוד כמה דקות עד שהרב יגמור את השיעור אז היא אמרה אתם

יכולים לעלות לגג הייתי עם אשתי אז עלינו לגג יש שמה ארבע קומות זה מאוד יפה ואז היא סיפרה לנו סיפור מהמם אבא שלו של הרב נבנצה היה מבקר המדינה בשנת 67 כשכבשו את הכותל אז הוא בא והוא אמר, "אני מעוניין לקנות את החלקת אדמה הזאת שהיא הכי קרובה לכותל ואני רוצה לבנות בית מול הכותל שיהיה לי לראות את הכותל." אישרו לו את זה. לפני החורבן, כלומר לפני שהירדנים זרקו אותנו משם, רבי יוסף חיים זוננפלד היה גר על הקרקע הזאת, הרב של ירושלים. אבל טוב, עכשיו הכל היה חרוב, אז מכרו לו את זה והוא בנה שם בניין של ארבע קומות. הוא היה גר שם, הבן שלו הרב נבנצל והבת שלו פלי האלבק, אם מישהו עוד זוכר את השם הזה, את הקיר הזה

שמול הכותל הוא בכלל לא בנה, שם שם רק זכוכיות. ככה מכל קומה אתה רואה את הכותל. ואז הגיעו ישיבת פורת יוסף ואמרו לפני החורבן לנו היה פה את הישיבה שלנו נכון? ישיבה נחבה אנחנו נבנה מחדש נתנו להם אישור לבנות קומה אחת אז הם בנו שמונה ולמשפחת נבנצל במקום לראות את הכותל אז הם רואים קירות יפים מאוד של ישיבה הוא כנראה שהוא כבר נפטר המבקר המדינה כבר נפטר אז באו לרב נבנצל אמרו לו תגיד מילה אחת מורידים להם את זה אז הוא אמר להם אני מעדיף לראות את בית המקדש בבניינו ולא בחורבנו. הישיבות זה בית המקדש בבניינו. מעדיף לראות את זה מאשר את החורבן. ספר עוד משהו כן התנו תעולת דרכים לפני תקופה מסת למי? לרב נבן צל לפני

פחות מנה והוא פשוט לא הרגישוא בתאונה הוא המשיך ללמוד המכונית חצי מאוחה והוא ממשיך ללמוד כאילו אתה היית אצלו אתה מכיר אותו? לא אני אני אה רק שמעת עליו לא שמעתי שיעורים שלו לא לא באופן אישי מכיר את הראשית אבל שמעו תאונת דרכים הוא בכלל לא מנותק הוא מותק זה בכלל לא קשור אליו והוא יושב בתוך המכונית וממשיך ללמוד הוא לא הרגיש בכלל שהייתה תה אתה יודע שהראו לי מכתב הוא יש איזה ספר שקיבצו מכתבים שבינו לבין רבי חיים קנייבסקי באחד המכתבים אה הם מחוטנים אה הם החותנים אז באחד המכתבים רב חיים קנייבסקי מסיים את המכתב א ידידו אוהבו משהו כזה וזה ואז במכתב הבא הוא כותב לרב חיים אני מאוד שמח שהרב שולח לי מכתבים

אבל אני מבקש לא לעשות ממני צחוק לא לכתוב אוהבו חברו ידידו זה לא מתאים אני מאוד שמח שהרב שולח לי מכתבים אבל לא ככה טוב הוא ברוך השם זקן מופלג אני חושב עכשיו הוא למעלה מ-90 שנה אבל טוב סיפור שמאוד ככה ריגש אותי זהו יהיה רצון שנזכה לראות את הכהנים בעבודתם והלביאים בדונם ישראל ב רבי חנ אה אה שנייה לפני שאתה אפשר עוד סגרת כבר אה תראו תראו רגע את ההפטרה שכחתי להגיד לכם את ההפטרה נמצאת בעמוד 405. 405 זה דברי הנביא יחזקאל. ובעמודה השמאלית, בשורה השלישית, כותב הנביא לכהנים, "הלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים, כי אם בתולות מזר בית ישראל." לא הבנתי, לכהן אסור להתחתן עם אלמנה? מותר לו. למה הוא אומר רק

בתולות? אה ועוד משהו. והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו. מה? שבת יג אתם שמים לבעיה איך הוא יכול לדבר נגד התורה הרי בתורה כתוב שלכהן רגיל מותר להתחתן עם אלמנה מה פתאום רק בתולה או אלמנה שהייתה אלמנה מכהן אז באמת הגמרא מספרת שהחליטו כמעט לגנוז את ספר יחזקאל בגלל זה בגלל עוד כמה דברים כאלה אבל זכור אותו האיש לטוב חזקיה קראו לו חזקיה בן גרון גרון אה בן גרון בן גרון והוא לקח איתו 300 גרבי שמן חביות שמן שהיא הולכה ללמוד גם בלילה וישב ולמד עד שהיא מצאה תירוצים לכל השאלות האלה לא הכהן לא יכול לקחת מנה בטח שכן לא כהן גדולה בחללה אתה קורא אתה קורא על כהן גדול עכשיו הכהן הרגיל יכול רק כהן גדול לא חול. אז

אחד התירוצים שאומרים על השאלה הזאת, תירוץ מאוד יפה. אחד כהן רוצה להתחתן עם אלמנה. מותר לו? כן, בטח שמותר לו, אבל בתנא אחד שהיא רק אלמנה ולא הייתה פעם קרושה, אז זה בלאגן. אומר לו הנביא, אני אתן לך עצה. או שתתחתן עם בתולה, או שתתחתן עם אלמנה שהתאלמנה מכהן. אז היא ודאי לא גרושה והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן היא כך הוא אבל זה עצה טובה זה לא שאתה לא יכול להתחתן עם אלמנה רגילה תברר אבל אם אתה רוצה להיות בטוח כח אלמנה שהייתה נשואה לכהן אז גמרנו אז הכל בסדר עוד דבר אחד בסוף ההפטרה בעמוד הבא גם זה הייתה בעיה שכמעט גנזו את ספר יחזקאל כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים נו ולישראל מותר למה

אומר לכהנים. אז גם על זה הגמרא מתרצת שהוא אמר שכיוון שלכהנים יש דבר כזה שנקרא מליקה בבית המקדש את העוף מלכו עם האצבע. עכשיו זה נבלה. זה נבלה. לישראל אין אבא אמינה לאכול דבר כזה. אבל הם הכהנים שבבית המקדש עשו דברים כאלה אז הם יכולים לצאת החוצה ולהגיד לנו מותר. אמר להם לא גם לכם אסור. ‏M.