דדי, אחי: ריאיון עם הרב זוהר ברנע

התפללת עליו שהוא יהיה ראש המוסד או שהקדוש ברוך הוא יעשה מה שטוב לו? לא התפללתי עליו שהוא יתקבל התפקיד

שהוא יתקבל הוא יודע שעשית עליו 101 תפילות כאלה

כן אמרתי לו

מה הוא הגיב לך

מה אני יכול להגיד הוא אומר תודה אני יודע היה לי חסר 10 תיקונים כלליים ואחרי תשע תיקונים כלליים שאני יושב שם כמעט כל היום ואומר את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם הגעתי למצב של אפיסת כוחות ואז אם יש שם מישהו חילוני כבנן את הרמקולים אז הוא אמר ברמקול יאללה תן עשירי 10 10 יאללה לנו קדימה 10 ככה הוא חזר ואז אמרתי זה מהשמיים הם מדברים איתי מהשמיים כפשוטו דמה אז יום שלם ישבת שם והתפללת להצלחת הרב זוהר ברנע חסיד ברסלב את זה רואים אלא אם כן מישהו ששומע אותנו כרגע בפודקאסט א שצלם במקצוע לצד היותו אברך ולומד תורה נדבר קצת על זה אה ברנע יכול להיות מצלצל כבר לצופים למאזינים אז לא טעיתם אחיו של ראש המוסד דדי ברנאה אחיו הפחות מוכר מכירים או הפחות צפוי הייתי אומר

הוא די מוכר

הוא מוכר כן א קודם כל ברנע זה לא השם המקורי נכון אתם ברונר במקור

כן

קצת על אבא על הבית המשותף שאתה ודדי גדלתם בו אתה הפכת לימים לחסיד ברסלב הוא לימים הפך להיות לחסיד של מדינת ישראל א ראש המוסד קצת על הבית על ההחלטה של אבא לשנות מ ברונר לברה

א אבא שלי זכרונו לברכה הוא היה הוא גדל בבני ברק ובאותו תקופה ש שאבא שלי הגיע לגיל שאבי זכרונו לברכה הגיע לגיל נהרות בוגרת נגיד גיל 17 18 אותה תקופה א ככה מובן היה גם שמעתי גם מרבה אנשים שהיו באותו תקופה שחסו לברסלב שהיו לא היה בעצם בחירה כמעט היו כולם הולכו ל עזבו את הדת

אז בוא נלך עוד דור אחד אחורה

אוקיי

סבא אבא של אבא א באיזה בית הוא גדל? הוא גדל בבית אז הוא גדל בגליציה

אז משפחת ברונר

ברונר כן הוא גדל מבית בגליציה הוא היה אגב בן דוד של סבתא שלי התחתנו ביחד היא גדלה בג'יקוב הייתה מאוד מיוחסת מבחינת הדת מבחינת החסידות היא הייתה מאוד מאוד מיוחסת אפילו היו קוראים לה על שם ה לאחים קראו על שם האמא כי האמא הזאתי שהייתה מיוחסת ישר לל לכל צדיקי הדורות הקודמים. כן, להרבה מצדיקי דורות הקודמים.

הסבא וסבתא היו חסידים.

א זה בית חסידי. הם כבר כולם שם קיבלו. זה ברגע שהגיעו התנועות נוער הציוניות היום זה לא חתוך היום הכל מעורבב. אז היה ברור ציונות זה אומר נגד הדת. זאת אומרת הם באים להגיד שעם ישראל יכול להסתדר בלי תורה ומצוות. עם ישראל יכול להצליח.

ככה פירשו את המילה ציונות.

כן. זה היה ברור. ברגע שהלכו לתנועת נוער ציונית המשמעות הייתה לעזוב את הדת כן

אה ציונות דתית עוד לא הייתה לא היה דבר כזה זאת אומרת היה אבל זה לא היה זה הנקודה הם נולדו לפני

היה לא נתנו לאיזה כותרת היה את הרב אלקלאי והרב יהודה לאון בייבס וכו וכול שהנחילו תורה ועבודה מה שנקרא תורה ודרך ארץ

תורה ודרך ארץ זה משהו אחר הם הנחילו כביכול שיש מצב שעם ישראל יעלה בתור עם לארץ ישראל ויקים שם ישות מדינית לאומית אפילו לא דתית כאילו אולי כן ציפול הזה אבל זה לא היה הנקודה אבל כל אחד אחר ששמע לעלות לארץ ישראל ולא לקיים את התורה והמצוות בארמון של המלך זה בשביל מבחינת ודית פשוט פשוטה אם קוראים את התורה את ה

כן את הנביאים את הכתובים זה זה מדליק את כל הנורות אז אז לא היה מציאות כד היה תנועות תנועה רצית ציוניות שהיו אגב השומר הצעיר ובעיקר השומר הצעיר והיה גם ביתר זה היה השים המרכזיות אבל שם אני חושב שם העיקר זה היה שומר הצעיר באזור הזה וברגע שהצטרפו אפילו קצת אז הם נשארו שומרי תורה מצוות אבל כבר סבתא שלי הלכה הרבה פחות מייתה הבנתי שהיא הייתה פחות במצב חזקא שלי שניהם באו ממשפחות מאוד חרדי דיות אח של סבתא שלי שאגב אח שלי קראוי על שמו ככה אני זה הסיפור המשפחתי דוד הוא היה רב גדול צדיק מופלג אדמור בג'יקוב

אז דדי ברנה קראוי על שם רב גדול

הרב הגדול הזה הוא מסר הוא הצי גם הגויים אפילו הריחו אותו היה איש חסד במשהו יוצא דופן והיה כתוב עליו הרבה סיפורים בפנקס העיר ג'יקוב היום זה נקרא טרן או ג'ק בפורפולנית והוא ובשואה שהגיעו הנאצים ממחשימם הוא הציאו לו הגויים גם הציאו לו לברוח ולעזוב את הקהילה ושימלטו אותו והוא סירב הוא הלך עד לתאים של הגזים עם ה

כדי לא להשאיר את הקהילה

עם הספר תורה וככה הם נשרפו כולם

גדלתם על הסיפור הזה דדי יודע על שם מי הוא קרון לא

חושב

מתי אתה מכיר את הסיפור

הני סיפרתי לו את זה כמה פעמים אני לא בטוח שהוא זה אצלו ב נראה לי שהוא יודע הוא לא ככה נראה לי אתה הכל סיפורים והשרות ו אז אותו דוד אותו דוד א קראו לו דוד שבויזנפלד הכהן או או נוסבום אני לא בטוח א מה היה שם משפחה המקורי של כי הם באו מכמה זה כמה דורות אני מערבב

כן

אז א הוא היה מאוד היה דם מאוד חשוב גם בגלל האיחוס שלו גם בגלל שהוא נכד של הרבה אדמורים מאוד מאוד גדולים.

סבא וסבתא הם אלה שמחליטים לעשות את הצעד ולעלות לארץ.

כן.

באיזה שנה?

הם התחילו לעשות את המהלך? לפני 1930. ב-1930 כבר בגרמניה בדרך לארץ ישראל. א אבא שלי זכרונו לברכה נולד שם

בגליציה

בגרמניה.

בגרמניה

ב-1930. והם הם לא יודע למה אבל הם התמעמ זה תקופה בגרמניה.

אז למה הם התמעו? אנחנו לא יודעים. אנחנו יודעים למה הם בכלל התחילו תנועה לעלות לארץ.

כן. הם היו ציונים.

כי היה איך חשוב להם כל עוד אפשר והמצב מאפשר להתחיל ליישב את הארץ.

הם היו ציונים כן בדיוק. עכשיו הם היו ציונים אבל הם היו דתיים.

כן.

זה היה משב שונה באופי ההוא בתקופה. זה היה סבא שלי זכונ

אני חלוק עליך רק חשוב לי להגיד במרוקו זה היה מאוד מאוד מאוד מאוד נפו.

מרוקו זה לא גליציה. זה

כן מרוקו זה לא גליציה. זה לגמרי להיות עם איש תורה

שמעודד עלייה לארץ זה היה מאוד מאוד נפוץ

במרוקו תבין ה מבחינה השקפתית ה בזורים האלה שאנחנו מדברים עליהם הדברים היו מאוד מבוררים או שאתה עוזב את הדעת

זה לא היה לא היה מציאות הצורה חשיבה גם של אנשים היא שונה או שאתה עוזב את הדעת או שאתה עוזב נשאר בדעת אם אתה נשאר בדעת אתה נשאר עם הרבנים עם הקהילות אתה לא זז משם במרוקו יש מצב זה עולם אחר זה צורת חשיבה השקופתית וגם ראשונה אז בעצם הצד שסבא וסבתא עולים לארץ זה כבר נתפס כאילו הם מתחילים תאריך גם של עזבת הדת

כן ככה זהם נתפס הם הגיעו לארץ בשנים הראשונות יש לנו תמונות אה זה אולי ספקולציה שלי אני אני אולי בני דודים שחלוקים על זה שהמתחזקו עם השנים בארץ הם עלו לארץ ב-1933.

וואו. למעלה מעשור לפני הקמת המדינה.

כן. 15

אין פה כלום.

סבא שלי היה אחד מהאנשים שבנו את בני ברק. הוא היה הכיר העיר בני ברק. אחר כך הוא היה עסק בחסד.

אתה אומר זו זכות להגיע לבני ברק. אבל בני ברק אז היא לא חרדית כמו שאנחנו מכירים אותם היום.

היא לא כלום. זה שם

בדיוק. אז למה למה למה זה להיות נידון לזה ש

בסופו של דבר בבני ברק הגיעו רבנים והסביבה הייתה סביבה יראת שמיים שאני הכרתי את סבא שלי הוא היה כבר נראה לי כמו חרדי לכל דבר ועניין

אז הנה אתה אומר מצד אחד נידונתם א להיות בבני ברק ולכן השושלת אמורה להיות בדרך דתית אבל אבא שלך הבן של סבא שנחט בבני ברק בסוף לא ממשיך בדרך הדתית זאת אומרת אתה בסוף גדל לבית לא דתי

בית חילוני לגמרי כן

איך זה קרה איפה הייתה ראשית הצירים שגרמה לאבא לעזוב את הדת התקופה הזאת אז היה מאוד חד וחלק לא היה צריך שכנועים ברגע שהלכו ואז הניה דת היה א ציונות היה נקרא לזה פלמח קיבוץ ברגע שעוזבים את הדת הולכים לקיבוץ והולכ מתגייסים לפלמך זה היה ביחקיבוץ כן,

מיוזמתו.

מיוזמתו ויחד עם כל החברים שלו.

למה הוא עושה את הצעד הזה?

אבא הולך לקיבוץ, זה היה רוח התקופה.

הם הולכים ביחד, כל החבר'ה זה אתה יודע, מפרט בגיל ההתבגרות, אבל גם לי בגיל ההתבגרות החברה מאוד משפיעה

על אנשים. האמת היא שככה השם באמת נהיה לזה את ה את העולם. ככה השם ניל את ה את העולם שעזבו את הדת והלכו לקיבוצים והתגייסו לפלמך וככה זה עבד זה זה היה מוד חד לא היה לו שום בעיטה בדת הוא אף פעם לא נראה לי

זה לא היה צעד אקטיבי של זריקה אלא פשוט כוח אנרציה

בדיוק

איך אבא מגיב

בדיוק פתרת את זה מדויק

איך סבא מגיב להחלטה של אבא ללכת לקיבוץ ואחר כך לתנועות פלמח וכולי

אני לא אני אגיד לכם את האמת אני קשה לדעת.

לא שאלת אותו אף פעם

את סבא.

את אבא איך סבא הגיב?

לא לא שאלתי אותו. אני ראיתי ביניהם לפעמים דיונים על בנושאים טיעונים כאלה ואחרים אבל הם קיבלו אחד את השני. הם אבא שלי זכרונו לברכה היה לו כיבוד אהבה מאוד מאוד מאוד חזק. זה לא קל כששני אנשים מאוד מאוד ערקיים

כן

בערכים שלהם נפגשים ביחד א זה קשה הרבה פעמים אבל היה לו כיבוד אבא מאוד מאוד יפה הוא כותב הוא עדיין המשיך להגיע לבקר את סבא

כל שבת היינו נוסים לרמתגן מכנים את הרכב הוא היה הולך ברגל לסבא שלי היינו הולכים ברגל

זה לא אומר לך גדול כן היום

לא משנה אבל עצם אפילו שלא תהיה נראות של הדבר הזה לחבר בד אותו

כן בהחלט היה לובש כיפה הם נכנסים לבית עם כיפה כולם יודעים שבאנו בשבת וסבא שלי ידע להסתכל על הצד החיובי של זה וכן בזכות זה אני יום חרדי

אז עוד רגע נגיע להיום קצת על הבית שאתה גדלת אז נעשה רק סדר סבא עלה מגליציה לגרמניה מגרמניה הגיע לארץ כ-15 שנים לפני הקמת המדינה מתיישב בבני ברק זמן התקופה הבן אבא שלך הולך לקיבוצים מתגייס לפלמך כבר לא שומר תורה ומצוות אתם גדלים בבית חילוני מה שנקרא למהדרים

כן

קצת על הילדות שלכם ארבעה ילדים

שני בנים

שני בנים שתי בנות

כן

אתה הקטן

קטן אוהו קטן אחותי הגדולה היא 15 שנה יותר מבוגרת ממני א כן אני

אחותך הגדולה אחר כך יש לי אחות 11 שנים יותר מבוגרת ממני ואח שלי

ואז דדי ואתה האווירה בבית אווירה יש ניכוח של קצת דישקית משהו או שניתוק

אנחנו בית חילוני רק סטנדרטי מאוד סטנדרטי לא מאוד סטנדרטי של הסגנון משפחות האלה כן מאוד סטנדרטי

סתם איך נראים חגים בבית משפחת ברנע בחנוכה היינו מדליקים את החנוקיה. לפעמים אבא שלי לא היה כל כך א הדוק בנקודה הזאת, אבל משתדל מדי פעם להדליק. א

פסח, ראש השנה,

פסח היה לנו איזשהו סעודה. לא יודע כמה היה שם רק מצות אבל א היה הסעודה. ראש השנה, יום כיפור, שום דבר.

ראש השנה, יום כיפור, שום דבר.

שום דבר. בזמן הזה אתם כנכדים יש לכם אבא מה שמכונה חילוני וסבא חרדי אתם יוצא לכם לשאול לטהות על הפער הזה אגיד לך את האמת אבא שלי זכרונו לברכה היה אדם אישיות מאוד דומיננטית כל מי שהכיר אותו הוא היה מבחינתנו כל העולם שלנו כן אה זה שהוא נתן הבן אדם שהוא היחידי בעצם הוא או שהכי נתן לו כבוד היה סבא שלי, זה נתן איזשהו ערך לסבא שלי, אבל חוץ מזה, אמלא זה לא היה לנו שום זה לא היה לנו שום סתירה בבית. היה לנו את אבא שלי, הוא הלך בדרכו, הוא היה אדם שקט באופן כללי. הוא לא היה אדם שמסביר ומדבר וכולי. ווא הלך בדרכו מאוד מאוד נחוש, בלי שום בלבול. אף פעם לא היה לו שום שאלה, שום בלבול. אחרי שאמא שלי נפטרה, אמא

שלי זכרונה לברכה נפטרה, אז בשבעה הגיע איזה רב מאוד גדול והוא היה מאוד מאוד לא הרב רבני, בפרט לא חרדים זה חרדים זה מאוד לא התחבר לו

לסגנוןס

והגיע שם הרב ואז אני הבנתי מהשיחה של הרב שני דברים דבר ראשון שהרב קלט אותו בצורה מטורפת

את אבא

את אבא דבר שני שלאבא שלי כן היה רגשי השמע כל השנים

על זה שהוא עזב את הדרך

כן היה לו כן רגשי השמע אז הרב הסביר לו שלא היה לו בחירה אז זה היה תקופה שלא היה בחירה ואבא שלו הסכים איתה

כמו אנוס

כן כמו אנוס על זה אמר החדוני איש תינוקות שנשברו תינוקות שנשבו זה מונח מהגמרא לאנשים שגלגלו בלי לדעת שהם יהודים אז הוא אמר שהיה היה אז וגם לכאורה זה ממשיך לא בטוח יש כאלה פוסקים שאומרים שהמציאות הזאת לא ממשיכה. כמו שאנחנו רואים, גם גודל בבית חרדי 95% אם לא יותר אז הוא נשאר חרדי. א אבל לא היה אז מציאות כזאת שאפשר להישאר בבית חרדי. אגב, דוד שלי, אח של אבא שלי, כן נשאר דתי לאומי. הוא נשאר דתי לאומי עד א תמיד. ויש לי בני דודים שחיים בהתנחלויות, בכל מיני מקומות. כן. אז הרב אמר לאבא שלי שבאמת באותה תקופה זה היה הוא היה תינוק שנשבע לכל דבר ועניין וכשאבא שלי שמע את זה זה נפך בו כזאת רוח חיים שזה היה

היום האחרון של השיבה הוא פעם ראשונה בשבעה ופעם ראשונה שאני כמובן יודע הוא קם בבוקר איתנו התיישב התפלל מתחילת הסידור עד הסוף זה היה זה זה דבר שליווה אותי כל החיים אחר כך זאת אומרת שהתחברתי לתורה של רבי נחמן שמדבר על זה שלת לאדם תקווה זה לא איזה דבר א

שלא כל הדלתות נסגרו בפניו

זה לא איזה פטנט פסיכולוגי

כן

כן זה דבר מאוד שורשי בכל הבנה של היהדות של הנפש האדם של הרוח של הנשמה של היהודי שברגע שאתה מוצא בו את הטוב שלו ואתה מפרק מלו אחי הרב נופל אתה מוצא את הטוב שלו אמיתי אתה אתה מוציא אותו מבית אסורים הוא לחוד באיזה בית אסורים לפעמים של

תאבות

רעות של של אמונות של כפירות של

וגם הרבה פעמים צריך את הגורם החיצוני הזה שיבוא אין חבוש מתיר עצומים בסורים צריך מישהו שיבוא וימשוך

מי שרואה אותך כרגע כמובן מופטע שזה אחיו של דדי ברנאה לא שארנו לעצמנו שזאת כזאת ניגודיות בעיניים אבל זה לא משהו של השנים האחרונות או של גיל א מבוגר אתה כבר בגיל 13 סביב הבר מצווה

כן

מתחיל איזה תהליך פנימי

התהליך פנימי התחיל בגיל אפס

כנראה 13 14 היינו בחוץ לארץ בניו יורק שם א התוודעתי זה בית ספר א קהילה ודית א נקרא לזה

למה

פולתודוקסיה אבא שלי היה אחרי זה עזב את הצבא כבר היה הרבה שנים משקבה ועזב את הצבא והוא היה השליח של תדירן התעסק עם מצווה ארצות הברית הם היו מוכרים להם כל מיני מערכות קשר וכולי אבא שלי הוא היה מהנדס אלקטרוניקה והבין בזה וגם איש מכירות טוב שלחו אותו לשם והוא וחיינו בניו יורק שם א התחברנו ל זאת אומרת אני התחברתי לקהילה אבא שלי היה לו חשוב לשלוח אותי לבית ספר יהודי דווקא שם היה חשוב שזה בית ספר יהודי והבית ספר הזה גם אף פי שזה היה בית ספר נקרא לזה מעורב וכולי אבל הם היו יותר מיהודים רגילים זאת אומרת הם כן לימדו א הלכה והיינו מתפללים גם בבוקר הכל בקט קטנה לא זה לא כמו אפילו בית ספר מודרן אורתודוקס כזה

בדיוק מאוד מודרן כן הרב שהיה הרב הרב הרבנים שלי הם אחרי זה גירו את הבת של טראמפ גם החתן של טראמפ למד בבית ספר הזה

שמתי מעליי כן למדה חיינו ניניני כן זה בית ספר כזה כן

כל הבנים שלה שגרירים וכל מיני א שמה למדו כולה הקונסוליה הישראלית אז א שם הייתי ואז למדתי על יהדות קצת. ברגע שלמדתי על יהדות אמרתי זה אני אני את השם זה היה לי רצון להתקרב להשם כל הזמן ככה נולדתי אני לא אין לי זה שום א לצערי הרב אני זה לא זכות כן זה לא איזה דבר כי אדם שהוא לא מתאמץ על משהו זה בעו

זאת אומר זה לא איזה מאבק סחלטני שעשית הרגשת את זה פנימית

כן

ש

ואז מה יש שם שיעורים סביב בר מצווה מה קורה שם בצבר שמלמדים הלכות מלמדים הסתובבנו שם עם כיפה אני אף על פי שהיינו מחלים שבת הייתי הולך עם הכיפה חזרה הביתה כן א ואז לאט לאט החלטתי להתחיל להתפלל דבר ראשון שעשיתי התחלתי להתפלל ערבית בבית ספר התפללנו שחרית כן פעם ראשונה התחלתי להתפלל ערבית הייתי נועל את הדלת בחדר שלי

נוהל כדי שלא יפריע או נועה כדי שלא יראו

כן זה היה בושה גדולה עם היורים שלי היו תופסים אותי על ערבית זה היה היה שבר גדול בשבילם

אז אתה מתפלל בסתר ערבית

מתפלל בסתר ערבית סתם שאלה לא כי אני עושה לך איזה צ'קליסט מנחה אני לא זוכר עכשיו את המנחה אני זוכר שהפעם הראשונה שהתחלתי ממש זה היה ערבית שבת היה לי מאוד קשה ואגב דיברתי אחרי את זה עם הרבה בעלי תשובה שמאוד משתוקקים לחזור בתשובה וגם כאלה שחזרו בתשובה וכולם אמרו לי אותו דבר המציאות הזאת של העולם הנקרא לזה שחינו בו הייתה כל כך עצובה שהיינו מכורים למסך אז הייתי ילד קטן היינו מכורים, לא יכלנו לעזוב שבת שלמה את המסכים. תחשוב שאני מדבר איתכם לפני 40 שנה, היה כמה ערוצים בדדים בטלוויזיה האמריקאית. אז מה שעשיתי זה מאוד פשוט לקחתי איתי חבר שהיה בן של השגריר אני חושב. הוא היה מעביר ערוצים של שבת שלי,

העביר לי את הערוצים וככה שבת ראשונה שמרתי, הוא העביר לי, הייתי אומר לו עכשיו ערוץ שבע, ערוץ זה ערוץ זה. ובשבת השנייה כבר הוא רק שם לי את הערוץ אחד והלך ושבת שלישי כבר לא הסתכלתי על הטלוויזיה ו

מתי אבא ואמא מבינים כל הבסה הבן שלנו חוזר בתשובה

כן לאבא שלי זה מצא חן בעיניו שאני הייתי מסורתי מסורתי זה מצא חן בעיניו הוא גם זה מצא חן ביניו שיכול להגיד לאבא שלו תראה הבן שלי שמתי איתו בספר יהודי זה מצא לא קטענות השרשרת.

כן. הוא בעצמו קנה לי כל מיני דברים

כמו

לא היה איזה לא זוכר היה איזה חובה באיזשהו שלב א א לקנות ציצית שיהיה לך ציצית שיהיה לך כל מיני דברים. אז הוא עצמו מאוד מצח אין בעיניו הרעיון ואפילו אני זוכר שאני ניסיתי לא להגיע לתפילות בבוקר כמו שאומרים לדלג א ימים שהיה מבחנים הייתי קצת מבקש ממנו ששום פנים ואופן תפילה בבוקר זה חשוב

אז הוא היה מאיר אותך לתפילה

לא הוא לא נתן לי את האפשרות להשתחרר מה

ולהגיע שעה יותר מאוחר ובינתיים ללמוד עוד למבחן כן ואבל מתי שהם מגלים זה בדרך הזה חזרה לארץ ישראל בן כמה אתה אז

אני אז בן כמעט 15 ד מטוס א במטוס שם היה מניין תרגן מניין ואני מוציא את התפילין שלחתי עם כובע כזה בדיוק כמו שלך הלכתי כובע כזה או אפילו היה לי אז אחר כך הלכתי עם כובע זה כמה שנים למדתי בפנימיה חילונית בשדה בוקר אה אבל הלכתי אז עם קובע כסקט קטן כזה והייתי אז הייתי נראה כמו חילוני עם כובע כסקט וציצית שלא ראו את זה על הבגדים א אבל הייתי אז בוער להשם אני ראיתי את השם הרגשתי אותו זה היה כל דבר של יהדות היה כזה שימח אותי

ואז אתם כל המשפחה במטוס חוזרים לארץ אחרי תקופת שליחות קצרה מתארגן מניין במטוס

כן ואז ואז ההורים שלי קולטים שאני הולך למניין מה אתה דתי מה אתה עושה ואז אמרתי להם כן כן,

אני דתי.

וואו, איזה קשה זה לגלות את זה במטוס. הוא לא יכול להגיד לך לך לחדר, תעוף מפה.

וואו וואו. אני זה היה כה מאוד קשה.

אתה זוכר שיחה כזאת על הדבר הזה?

כן. המכה הראשונה הייתה קשה. מכת אש. נתנו מכת אש קשה. אחרי זה זה היה מאוד נעים. זאת אומרת א הייתי בתור קיבלו כל מתבגר יש לו קצת קטעים מוזרים. אז קיבלו גם את הקטע הזה. זה היה לי גם

חשבו שזה יחלוף כחלק מתהליך.

כן, בטוח. אני זוכר את אמא שלי זכרונה לברכה שמדברת עם הבנות שהיו איתי בשכבה. הם יכולו להציל להציל לי את זה בראש את את הרעיונות האלה. כן. כן. חשבו שזה יעבור וזה לא עבר. זה התחזק.

בבית. אתה גדל למעשה בבית מאוד ציוני. שירות בצבא זה ערך. מה קורה? ציונות דתית. חילונים לא מדברים על ציונות בבית. אין ציונות לא מדברים על זה. זה לא חלק מהמהות של הבית.

אבל בכל זאת אחיך הולך לקרבי.

כן. אבל היינו בסוג של חברה ששם להיות ב באיש צבא וגם אבא שלי היה איש צבא.

נכון?

אבא שלי היה בן אדם יהודי שגם אח שלי במידה מסוימת שלא צריך לדבר הרבה בשביל כזה הרוח והאוירה. את האמת שאני לא זכיתי להכיר את אחיך, אבל

בטח בתקופה הזאת של השנתיים האלה שכל כך כולם הרבה דיברו, אחד הדברים הכי יפים שאומרים על ראש המוסד דדי ברנא זה שהוא לא מדבר.

כן. שבזמן שכולם התראו הם עושים את שלהם הם נוסקים בשלהם טרודים בעניין שלהם ואתה מבין את כל השר מבל בלו אחי אתה הם לא צריכים יש דברים שלא צריך להגיד

כל עצמותיי תאמרנה הם לא צריכים

לא צריך להגיד מילולית ו

אז אתה אומר דדי קיבל את זה עוד מהבית את הלעשות בלי לדבר הרבה

אבא שלי היה כזה ממש כן

איך ממשיכה הקריירה שלך 15 16 17 מה ההחלטות שאתה מקבל אני הייתי

דבר ראשון לעזוב את הבית של ההורים

זה גם בהשפעה של כל מה שעשיתי בשנים האלה הרבה מזה היה בהשפעה של אח שלי שמאוד קיבל יפה את החזרה בתשובה שלי בצורה מאוד יפה גם

היו לכם שיחות על זה ביניכם

כן אח שלי אוהב אה להוציא אינפורמציה זה

כן עד היום כנראה

כן הוא מומחה בזה וגם הוא יודע לכבד מאוד יפה קיצור א אני הייתי בדבר ראשון לצאת, חשתי לצאת כמו אח שלי, הוא יצא לפנימיה צבאית אה אח שלי שכנע אותי ללכת למקום אחר, בחרתי את מדרשת די בוקר בדיב אני כל כך שמח זה היה שלוש שנים של ממש גן עדן היה לי שם א אפשרות לראות את המדבר בשיט פרתו ההתבת דרך אגב

כן

כן

כן מדי פעם

הנוף מ ממדרשת שדה בוקר נשאר אותו דבר כנראה

הגשתי לסרת גולני

הנה הסיירת כאילו לא שירות פשוט

כן סיירת גולני אז לא הייתה כמו סרת גולני שלהם לא ה לא אותם תפקידים לא אותו צורה לאותו מבנה פשוט ביררתי אני משקפיים התגברתי את התהליך להיכנס לסרט מתקל הודיעו לי שחביבי אי אפשר משקפיים

אבל שאבת למתקל

כאילו ליחידה הצעה הכי טובה

בדיוק כן אני הלכתי לכיוון אז זה היה הכי משה הכי ואז ואז הבנתי שהמקום הכי הכי קשה קשה אחי נקרא לזה מובחר וזה גם היה הכי קשה הרבה יותר מסרט מתקל אז בלי שום פרופורציות כן א גם שייתת היו מגיעים לנו חב מהשיטת אתה רואים מה זה השתגעתם פה היו מיד עוזבים הרבה עזבו א

זה סערת גולני

כן סרת גולני ושאחרי שלוש שנים א הייתי בוותיקה שם והיינו בוותיקה ואז

אז אתה כבר דתי שומר תורה מצוות כן.

איך השאירו דרך אגב בסרת גולני כשומר תורה ומצוות?

לא טוב. לא טוב. לא לא רלוונטי. כן.

היה קשה.

היה מאוד קשה. כן. יש היום שגריר ישראל בפורטוגל. הוא היה בא אלינו מישיבת הסדר. הבחור הכי שומר תורה ומצוות שיכלת לדמיין. נלחם שם על כל והוא בעצמו נשבר מה מהמציאות הזאת. כן.

אתה לא נשבר. א אני באתי מרקע אחר ואצלי לא היה גם שוב פעם צריך להבין כל יהודי יש לו את ה שליחות שלו בעולם הזה זה ברור לי נולדתי באותו בית כמו של אח שלי אני הלכתי למקום אחד מקום שני שואלים אותי מה אתה לא היית רוצה היית נשאר חילוני היית מדמיינים שכנראה אותו כיוון הייתי בוחר לא ממש לא אני רואה שמח עם אך שהשם הוביל אותי זה שמח עם מה שהשם מוביל אותו כנראה

כדאי זה התופה שלה אני התפללתי על זה הרבה

אז אתה מסיים שירות בסרת גולני

כן ואחרי זה הלכתי להרבה דברים עשיתי הרבה דברים ב הייתי מדריך בחברה לגנסת הטבע גרתי בהופרה איזה תקופה ושאלתי את החבר שהייתי במקור היה במחינה צבאית של אלי איזה ישיבה ללכת אמר לי מכון מאיר אז הלכתי למכון מאיר ישבתי שם

שהיא ישיבה ציונית דתית לבעלי תשובה

כביכול כן

כן

למה אני אומר כביכול בתק תקופה שלי לא היה שם בעלי תשובה אבל א זה היה משהו קיצוני מאוד והחלטתי שזהו אני גמרתי שם אני מחפש שם אז הלכתי לגוש למדתי שם כמה שנים טובות היה לי שם שקט נפשי היה פשוט גן עדן מבחינתי אני זוכר עד היום את הריחות שם של הקמפוס הזה של ה של הגוס של ה העונג הזה להסתובב שם כל הספריה והכל ממש היה לי שם מאוד מאוד

אבל אתה עדיין באזורים הדתיים הלאומיים

כן לא הכרתי מה זה חר חרדי ובינינו כולנו גודלים כזאת שטיפת מוח נגד החרדים אני הייתי חלק מזה בכל זאת כמה שאני

זה הפחיד אותך זה כבר מד

לי לקח לי לעבור עוד כמה וכמה חברות אחר כך אחרי זה מהגוש שם התחתנתי עם בת שלבים שהייתה גם כן הייתה דתיה לאומית אבל היא לא גדלה בסגנון הדתי לאומי שהיום גודלים דתיים לאומיים שהלבים זה סגנון השקפה חרדית לכל דברין אז כן כן

כן

א אני זוכר שבפגישה האחרונה לפני שסגרנו את השידוך אמרתי אני רק רוצה שתידי שאני אהיה כן אם אני אם אני אצביע אז יהיה ג' אני לא אצביע למשהו אחר אז הייתי עם כיפה כזאתי כיפה סרוגה קטנה עם חולצה כמו שלך כזה הייתי עם ג'ינס כן אבל זה היה ברור לי שאם אני מצביע אני אצביע לג' כן

יהדות התורה

יהדות התורה אז אני חושב שהיה לפני

לפני שס לפני שנתפרדו בשס נכון אז היא אמרה לי כן גם אבא שלי מצביע ג' כן זה היה דבר מאוד מעניין הוא מכחיש את זה אגב הוא נסתר לפני כמה חודשים אבל בכל אופן א זה מאוד מאוד היה לי מאוד קל איתי אומרת מבחינה נפשית וכולי אז היה לי הרבה שידוכים אחרים שזה לא מצא חן בעיניהם אז אה

זאת הייתה השאלה

אצלי זה היה מאוד חשוב כן

ראשית הצירים אם את זורמת עם ג' אנחנו מתחתנים

לא זה לא הנקודה הזאת אם את באמת נפגשתי הרבה הרבה זמן עם אחת מה נקרא לזה הבנות של הרבנים הכי חשובים ב של הציבור הדתי לאומי המרכז נקרא כבד כן א ו ובאיזה שלב אני יודעתי להם אני אני לא מסתדר עם ההשקפה הזאת עוד כעסה עליי אבל לא מסתדר לא עובד

לא לא הסכמת לעשות שקר בנפשך

לא לא יכול כן כן כן אני לא

איך אתה מגיע אבל לברסלב

או אז אחרי זה הלכנו לעבוד אבל אנחנו החלום שלי היה לגדל יתומים בבית לא יודע נכנסתי מגיל צעיר ואז החלטנו התכנסו להתקבל לכמה בתי יתומים אז התכוונו לאיזה משפחתון בבית חגאי שם זה היה השקפה בכלל סתם אני אומר

אבא זכה לראות אותך חרדי

כן בטח כן

וזה כבר שינוי יותר קשה מהחזרה בתשובה הראשונה זה היה זה עולם אחר בשביל בשביל אבא שלי בשביל אמא שלי זה לא עניין אותה אבא שלי זה סמל היה בשבילו חרדים הוא בסופו

הוא אמר לך את זה

לא ודאי מה שלא ברגע אולי אכפת לו שיהיה לי כיפה שחורה וחולצה לבנה השקפה הוא לא התעניין אף פעם לא עניין אותו

אבל שלא תהיה כל החבילה קומפלט

כן

מה הוא אמר לך

הוא כעס מאוד הוא כעס מאוד הוא לא לקח לו איזה הרבה הרבה זמן להקל את זה ורק בהדרכה של רב בכלל הצלחתי לחדש איתו את הקשר.

אה, כי היה נתק.

היה איזה נתק? כן, היה נתק אני הוא

שבא בעיקר ממנו.

אני אני נזהרתי לו להראות לפניו עם ה עם הסט, עם הקומפלט. ויום אחד נכנסתי לבית והם באו לבקר אותנו בלי להודיע. זאת אומרת, לרוב הם לא הודיעו, זה לא היה סגנון שמודים, אבל לא טייעלתי. ואני חזרתי מתפילה.

וואו.

ו

ונשבר לו הלב.

ונשבר לו הלב, אפשר להגיד. כן. מאוד כעס. כן. תגיד אחיך שאתה מעיד עליו שהוא בן אדם שיודע להקשיב

ולכבד כן

ולכבד איך איך הוא ראה את ה לא רק את חזרה בתשובה שלך את ההתחרדות שלך

אח שלי אני חושב הוא אדם כל כך נבון בקטעים האלה כל כך נבון שאין לו את ה אני קורא לזה סליחה זה אין לו את ה חוסר ביקורתיות אני קורא לזה ברמה של טיפשות שטיפשות את הדעת אני מתכוון לאומר לא אq נמוך אלא טיפשות הדעת שלהאמין לכל הסטראוטיפים שזה תדע

ראה אותך כאח כבן אדם כל זה לא עניין הוא לימד אותי אולי את החוסר את ההקשבה לבן אדם ולא לשפה של הציבור הוא חשיבה ביקורתית בודק כל דבר לעניין אין לו שום א גם לי היום יש לי חברים שאנשים יקרים לי מאוד מאוד אפילו יותר מחברים כן שהם בקפלן הם חבר'ה שנקראים קפלניסטים אחים לנשק ודתיים לאומיים הכי מכל הכיוונים כן וחרדים סטמרים יש לי רבי נחמן מלמד אותנו כל יום איך לראות את הטוב בכל יהודי

סתם שאלה פיקנטרית התפללת עליו שהוא יהיה ראש המוסד או שהקדוש ברוך הוא יעשה מה שטוב לו

לא התפללתי עליו שהוא יהיה יתקבל התפקיד

שהוא יתקבל הוא יודע שעשית עליו 101 תפילות כאלה

כן אמרתי לו

מה הוא הגיב לך

מה יכול להגיד הוא אומר תודה אני יודע

הוא ראה בזהר ערך או שבסדר? אם זה חשוב לך אז בסדר?

אני לא יודע. אני קשה לי לדעת. א אני מאמין שכן הוא גם משקעה שלפחות לא משנה מה הוא חושב מבחינה אמונית

אבל זה שאח שלו שם אותו בדאגה שלו.

לא יודע אם יודע כמה זמן לוקח להגיד תיקון כללי כזה אחר כך זה לוקח הרבה זמן.

כמה בערך?

תלוי אם אומרים את זה מהר לאט. שנקעתי למרון

היה לי חסר 10 תיקונים כלליים. ואחרי תשע תיקונים כללים שאני יושב שם כמעט כל היום ואומר את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם הגעתי למצב של הפיסת כוחות ואז אם יש שם מישהו חילוני כבנן את הרמקולים

אותך

אז לא אז הוא אמר ברמקול יאללה תן עשירי 10 10 יאללה נו קדימה 10 ככה הוא חזר ואז אמרתי זה מהשמיים א מדברים איתי מהשמיים כפשוטו סירי

קדימה אז יום שלם ישבת שם והתפללת להצלחת

אם אנחנו באחדות אז באמת זה גם רואים את זה בחוש זה רואים את זה גם ברמה הפוליטית ואנחנו באחדות אף אחד לא יכול לנו גם היום בינינו האויבים סביבנו זה לא כמו בקום המדינה אנחנו צבא היום זה פי 20 האוכלוסיה גדלה פי 20 המעצמות מולנו היה מולנו מצרים אתה קורא את זה מעצמ

מת אחת הגדולות בעולם נכון

מצרים סוריה כל זה לבנון עיראק כולם היו נגדינו בתוך הארץ היה פדיון ומה כן

והיום אנחנו במצב מאוד טוב אם אנחנו נלמד לראות את הטוב בשני אז אנחנו גם עושים לו טוב עושים זה זה אדם תרחם על על השני תשחרר את הטוב שלו בחינה האמונית זה כמובן דבר שהוא מאוד מאוד ברור מבחינת התורה זה לא סתם איזה פטנט פסיכולוגי אם בן אדם מחפש יותר פטנט פסיכולוגי זה לא יעבוד זה כבר אומר לך אם הוא מאמין ש

תראו את הטוב ותבינו שזה יעבוד רק ביחד כן, זה יעבוד ביחד וגם אתה עושה מזה חסד לעצמך, לזולת ויש מזה הרבה מה להעריך אבל תעם מזמננו.

הרב זוהר ברנע, תודה רבה. תודה רבה לך אודל.