"בגיל 33 למדתי לדבר כמו ילד קטן": עמיחי שינדלר על הפציעה האנושה והחזרה לחיים

המדיחה פה אומרת שזה 99% גן עדן ו1% גיהנום אבל כשיש גיהנום אז הוא 100% גיהנום בשבוקר כבר נכנסים פה מחבלים עברו בעצם שתפו פה את השבילים ואלה חורי ירי עדיין ממש ממה חורי ירי שיש פה זה יש פה עוד הרבה כל אלה בעצם נהיה פה חור בדלת ואני אהבתי פה אפה הייתה מיטה של הבן כל זה סיסים שאני הקים תיקוד רפואי ראשוני עד היום כשהוא רואה אותי הוא מתרגש דמעות אומר לי תשמע אני לא מאמין שאתה חי יד ימין כבר נקטעה עוד במז את האצבעות פה הורידו לי בבית חולים פתאום אתה בגיל 33 לומד לדבר כמו ילד קטן אני אומר עם הילדים שלי אני אומר להם את זה כל שבוע הם כבר אומרים שאני חופר להם על זה שאם נחזור להיות כמו שהיינו אז בשביל מה

עברנו את כל מה שעשינו פה קרם שלום עד הה באוקטובר היה מקום פסטורלי שקט אמנם אזה עם ממש ממש מעבר לחומה פה לידינו אבל היה שקט יחסית לא זה נכון שכל כמה חודשים היה איזשהו סבב לחימה שהצלטחנו להתמודד עם נפילות של טילים או פיצוצים או דברים כאלה א התראות ביטחוניות כאלה ואחרות אבל זה תקופה מאוד מאוד קצרה הבדיחה פ אומרת שזה 99% גן עדן ו1% גיהנום אבל כשיש גיהנום אז הוא 100% גיהנום וחומה אפשר לראות שהיא חדשה כ ש בחלק בסכן אה פוצץ א מחבלים חדרו מפה זה גם נקודה שמעניינת שבשב בבוקר כבר נכנסו פה מחבלים עברו בעצם שתפו פה את השבילים ולא נכנסו לבית למרות שעוד הכל פה עוד היה עוד בהבנה מה קורה ומה אתה לא הבנת שמפה

הם נכנסו וכבר יש פה מחבלים אף אחד לא הבין לא שמעתם את הפיצוץ של החומה הזאת היה פה הרבה פיצוצים של רקטות שנפלו באותו יום כל מה שחשבתם שלא יכול לקרות קורה נכון? אז אנחנו א בעצם ב6 :30 בבוקר מתאוררים להזקות ראשונות. לצערנו משהו שאנחנו כבר מתורגלים, לא הופתנו מדי, קצת הופתנו מהעיתוי כי בדרך כלל זה כן, כמו שאמרתי, קורה יותר, מתחיל יותר צפונית אלינו ואז מגיע גם לפה. אה, אז ככה א התרגענו בזריזות לממד. יש לנו שישה ילדים, בלי עין הרע א קיבצנו את כולם למעמד. לשבע כבר מעבר לחומה פה יש פה כביש ביטחון עשרות מחבלים שחודרים לשם ג'יפ שסייר את נחש עושה פה א תופס פה את הגזרה מגיע אליהם נהל איתם קרב א מעטים מול

רבים ממש כמו המכבים א שלושה חיילים מסרת נחל מנהלים קרב א יושרות מחבלים עשרות מחבלים שפשוט נתקעים איתם א ירון שי השם מקום דמון נהרג שם אחרי שהוא בחירוף גוף נפש פותח את הדלת ויורה על מנת יצליח לפגוע אה ושני החלים אחרים נפצעים אה והם בעצם מעקבים את כל חדירת המחבלים וקרם שלום החדירה פוגשת אותך אישית את הבית שלך כן אז אנחנו א בעצם אני יוצא רגע לסלון בסביבות השעה 10 בבוקר א הולך לסלון אשתי והילדים נשארים במעמד אה ואני שומע מהסלון שומע רעשים מחוץ לבית הנראה לי מוזר רעשים בערבית לא רעשים של אנשים הולכים א אני נראה לי מוזר כי בעצם בזמן של טילים הנחיות הם נשאר בבית יש פה מרגע התראה של צבע אדום איזה שבע

שניות עד שהטיל נופל גם אין פה כיפת ברזל א ואני סוגר את הדלת של המעמד ודקה אחרי זה אנחנו שומעים אנשים הולכים לנו בתוך הבית אשתי מתקשרת לרב שצלייה אומרת לו יש לנו מחבלים בתוך הבית אני עדיין לא מאמין שזה מחבל מחבלים למה שיהיה לנו מחבלים בבית אנחנו עוד פעם הגענו מהשומרון אז שם אנחנו זה יותר החשש של חדירה פה אין דבר כזה ואז הם מגיעים אומרים אנחנו צל ואנחנו צל הם אומרים א כן אנחנו לא פותחים להם את הדלת למה אתה לא פותח אתה לא מאמין שזה מחבלים נכון אבל אה אני לא יודע להסביר בדיוק מה הקדוש ברוך הוא נטה בי באותם רגעים זה בעצםחורים של הירייה מחבלים מה שהיו פה פה הייתה הסוכה יש פה עדיין את הדשא ש שה

הרצפה של הסוכה יש פה עוד אתרוגים אפילו מסתובבים שקישטנו את הסוכה עם אתרוגים הנה נגיד זה האתרוגים שלנו אה אז פה הייתה הסוכה תשמע שנה וחצי ועדיין אתרוגים מהסוכות ההו כן ואלה חורי ירי עדיין ממש ממה חורי ירי שיש פה זה יש פה עוד הרבה כל אלה אה וגם בתוך הבית יש עוד חורי ירי תשמע עדיין יש פה פיח מאותו אירוע נכון פה הם שמו את הלבנת חבלה כן אפשר לפתוח את ה לפתוח את העור זה אני כאילו כל הרצים האלה הייתי אמרונות מסננת לפה אני מחזיק את הדלת ככה פה היה בריח שסתגר את הדלת אני מחזיק את הדלת כאן והפיצוץ פה רואים את ה פה הם שמו אות חבלה שמו על הדלת אבל כנראה באזור הזה בעצם נהיה פה חור בדלת ואני ההבתי פה אפה

הייתה מיטה של הבן זה בסיסים והמשפחה פה למעשה אז האשתי והילדים בעצם עמדו פה פה היה המיטה א של הקטן פה עוד מיטה ופה אשתי והילדים עמדו בפינה כי יש פה לול וארון פה היה ארון משחקים א זה ממש שתופפו פה כולם בפינה ואת כל העדף אף לפה אתה מפונה במצב ענוש עם עובדן כמויות דם פסיכי גם לא מצליחים בהתחלה לפנות אותך לבית חולים רק מעוד נקודה לעוד נקודה נכון כי יש מלחמה בכמה גזרות הראשונים שמגיעים אליי הביתה זה זוג של חופשים שגרים פה א מ הבדיקים של קיבוץ קרם שלום ראו כבר כמה וכמה אירועים בחיים מגיעים תחת אש אליי הביתהים עליהם בדרך הם מצליחים להגיע בכל זאתקים טיפול רפואי ראשוני עד היום כשהוא רואה אותי הוא מתרגש

הדמעות אומר לי תשמע אני לא מאמין שאתה א חי אה אני בעצם מפונה ומסוק יחד עם יאיר ויזנר שנפצע הוא הוציא אותי מה המעמד ואחרי זה הוא נפצע פה מטיל RPG שנורא לכיוונו א מגיע לשם מורדם ונשם שבוע בטיפון נמרת א משפחה שלי מגיעים להיות איתי אשתי והילדים יחד עם קהילת קרם שלום ביום ראשון בערב רק מצליחים א להיות מפונים מהקיבוץ נוספים למלון באלת אה שמה במלון באילת מגיעים שתיים לפנות בוקר כל ה עירים מחכים להם עם כל המצרכים שצריך אנחנו את המלון לא רק המלון גם סתם תושבים מהעיר עם ישראל לגווניו פשוט עוטפים אותם אשתי יוצאת מהבית פה אחרי כל הפיצוצים והעניינים הילדים שלי כולם חיפים חלק עם פיג'מות יוצאת עם פלאפון מטן

ובקבוק מטרנה וזהו ככה אפילו הסטנדלט שלה נקרא בדרך א ממש במקלי עברתי את הירדן ומגיעים לשם הכל מה שאתם צריכים בגדים וחיתולים ומטרנה וו שמפו פה להתקלח הכל הכל יש אבל בשלב הזה הם לא יודעים מה מצבך יודעים שהגעתי לתל השומר זה גם לקח כמה שעות לגלות בדיוק איפה אני אה איפה פינו אותי א יודעים שאני תלשומר אשתי מאוד רוצה ללכת להיות איתי הילדים מאוד רוצים להיות עם הקהילה ובעצם המשפחה שלי מגיעה לבית חונ ואשתי והילדים מפונים לאנת יחד עם קרם שלום בלי אחת אני מגיע לטל השומר א נכנס לחבר ניתוח מנסים לראות מה אפשר להציל פה ביד השמאלית יד ימין כבר נקטעה עוד במעמד בעצם הקטיה עוד במעמד הייתה כל כך טאורמטית האור

נצמט ולא יצא שלוליות של דם יצא הרבה דם אבל לא א של קטע כאילו היד התנתקה מהמקום אבל גם נסגרה כן זה בעצם מהניסים כי 20 דקות של אי ליבוד דם אדם לא אמור לחיות ויחסית הדם שלי ירד בצורה יותר איתית ובעצם החיים שלי ניצלו וככה גם את השומר הגעתי לבית חולים התלבטו מה מה אפשר עוד לעשות ות א את האצבעות פה הורידו לי בבית חולים נשארו לי שתי אצבעות מאוד משמעותיות אני בא לבקר אותי אחרי כמה חודשים בא לבקר אותי האדמור מקרלין בבית חולים אז הוא נולד עם איזה מום יש לו רק שתי אצבעות ביד אז שאלתי אותו איך אפשר להנהיג קהילה כשיש לך רק שתי שחסרות לך כל כך הרבה צבעות אז הוא אמר לי יש לי שתי צבעות וחי לא להבין מה זה מה

זה אין לי יש לי שתי אומר לי מה שיש לי אנחנו עושים זה מה שיש יש לנו זה אז באמת א ככה בתלב שומר הצילו לי את החיים הפנים שלי התרסקו גם אה אפשר לראות הדלת של הממד בעצם חתכה לי את הפנים א השיניים והאף קיבלתי א מכה מאוד חזקה א השלמתי הרבה שיניים מלאכותיות והתחלתי תהליך ארוך של שיקום א הייתי חודש וישפו זה מלא בבית חולים מה שנקרא ואחרי זה עוד ארבעה חודשים בשיקום א גם בשבוז מלא גם שמתרגלים למצב הזה פעולות פשוטות ביום יום אתה עם פרוטזה ויד אז ההתחלה הייתה עצמאות לא אמרתי בלי כן אז ההתחלה הייתה מאוד א משונה כשאתה אבא לילדים פתאום אתה לא יכול לדבר אז א שבוע שלם הייתי מודעם מאונשם וגם כשהתעוררתי לא יכולתי

לדבר ואז בא אליי הרופא אומר לי היום נשים לך איזה משהו בגרון שתוכל להוציא משפט מה פתאום אתה בגיל 33 לומד לדבר כמו ילד קטן. א אז ככה התבטתי עם עצמי מה אני אמור להגיד משפט הראשון שאתה אומר אחרי 10ה ימים שלא דיברת ופתאום חשבתי שאדם כל בוקר מתעורר משינה סוג של מוות קטן אומר מודה אני לפניך והרגשתי שהפעם זה לא משהו שאתה ממלמל אותו על הדרך פתאום זה משמעותי נועד אני לפעך זה משפט הראשון שאתה מוציא וזה המשפט הראשון שאני אומר מהפה אני אומר מרגיש שהחזרת בנשמתי בחמלה רבה אמונתך. זאת אומרת אתה מאמין בי שאני מסוגל כי החזרת ביזה נשמה שלי כל יום זה קורה אבל אצלי הרגשתי את זה מאוד מאוד משמעותי שהחזרת בנשמתי כי

אתה מאמין בי שיש לי מה לעשות בעולם. א אנחנו נמצאים בגן הגבורה של זריחם של הקדושים שנהרגו פה. דידיה ממש נהרג פה מעבר לביתונדה והמני חי נהרג יותר קרוב לבית שלנו ואנחנו בדמיי חיי אנחנו מרגישים שהשליחות שהם ישו לנו פה בעולם זה לצמוח ולהתקדם ולהתפתח כי הם נתנו את כל מה שיש להם ומסרו את חייהם בשביל שאנחנו נתקדם ונצמח אה א אני תמיד שאני מדבר עליהם אני משתדל לפחות קצת סיפור אחד על כל אחד מהם אז ויצנו יהודי מיוחד מאוד כל יום באופן א אותי זה היה מעצבן אפילו כל יום כמעט שהינו נפגשים הוא היה אומר לי אני שואל את עצמי מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני היום אומר לו עזוב תשחרר תזרום החיים יש לך פה בית יש לך ילדים

יש לך זה הוא גם עובד כמחנך ברוך השם הוא זוכה לעשות הרבה הרבה דברים טובים בסדר אתה יודע כאילו בוא תתמקם אומר לי לא לא אם אתה מתמקם אז אתה מסתנבר אתה עכשיו בנייה אתה צריך כל יהודי צריך לשות את עצמו איפה השליחות שלי איפה ריבונו של עולם רוצה אותי שאני אעשה היום וזה ממש אה אה בעיניי זה ממש מסמל את הבן אדם כל היום היה עסוק בעשייה וחשיבה מה זה גם פה בקהילה וגם עם התלמידים שלו בישיבה שבא הוא מחינך א וגם דילר אזיאל אז אנחנו אני הגבאי של הבית כנסת פה כל בוקר שחרית בשש ידידה בחמש כבר מתייצב יש לו חבותה קבוהה בהלכות איסור והיתר לא משהו על הדרך. לימוד בעיון רציני. כל בוקר קביעות. לא משנה אם הוא ישן בלילה

הרבה או קצת, אם הילדים הפריעו לו או לא. א תמיד אומרים אחרי מאוד קדושים, אנשים שנהרגים אז הם קדושים. אלה היו קדושים עוד הרבה הרבה בחייהם. א באמת אנשים מדהימים שבמותם לא ציוו לנו את החיים אלא נתנו לנו את החיים. זה כאילו ידידיה מכוון לפרצה בחומה. נכון. שם הייתה פרצה חומה. כן. איפה שהאוטו אתה רואה שבציור יש חור בציור? כן. שמהצה בחורמה. תגיד, איך זה לחזור לגור במקום שבו כל פעם שתסתכל מהחלון אתה תראה אנדרטה לזכר שני חברים שלך שעשו הכל כדי להציל אותך. בסוף זה כל הזמן יהיה מול העיניים שלך. נכון? אני מרגיש שזה חלק מה מן קריאת כיוון מצפן בחיים שגם כשקשה וגם כשלפעמים ש אין כוח ואתה אומר יאללה אין לי זה

אתה פתאום אומר מסתכל אתה אומר אנשים נתנו את הכל בשבילך אין לך בחירה בחיים לנוח ולישון כל היום למרות ש אחרי מה שעברת הכי קל זה לבחור א להתעצב ולהגיד יאללה נמס לי א אנחנו כל התקש כן כן כן, אני כל הזמן ממר לאנשים, אנחנו לא מתביישים בזה. יש רגעים קשים, יש דברים שאתה אומר מה, למה זה מגיע לי ולמה זה קרה לי? וביום שאחרי או בשעה שאחרי אתה חושב לעצמך ואומר, "אוקיי, קשה, מתגברים א אני יכול לספר לך דוגמה למשל, אני עושה הכל היום עם היד הזאת א ממש מתנהל אית חופשי א נוהג, מחליף חיתולים, קלח את הילדים א אין הנחות בבית, אין שוטף כלים. א קורה לי הרבה פעמים שאני שוטף כלים ונשברת לי צלחת כי זה מחליק מהיד וכא לא

מצליח לתפוס אותה לגמרי ואתה אומר וואלה שברתי כבר כמה וכמה אתה נחות בביש ואתה אומר עזוב בוא תשחרר כאילו אני עושה את זה דרך אגב עם שתי ידיים שובר אז זהו אז הרבה אנשים אה ואני מחליט שלא שלמרות שזה נשבר ולמרות שזה קשה ולא נעים אתה ממשיך כי החיים חייבים להימשך כי התשובה האמיתית שלנו זה הטרור והתשובה האמיתית שלנו זה שנהרגו פה זה להת תעצם ולחיות זה אני אומר עם הלילים שלי אני אומר להם את זה כל שבוע כמים שאני חופר להם על זה שאם נחזור להיות כמו שהיינו אז יש מה עברנו את כל מה שעושים