''ניצלתי בנס'': חנן אביטל מציין 50 שנה לפיגוע מקרר התופת בכיכר ציון בירושלים

שלום לחנן אביטל, מה שלומך?

ישתבח שמו.

יופי. אז קודם כל אתה נמצא כאן איתנו ויש סיבה לכך,

בדיוק התחלתי לספר לרב שהיום אנחנו מציינים היום בהיסטוריה 50 שנה

לפיגוע ההתאבדות בכיכר ציון א מקרר טופ שהוא נח שם ונהרגו בפיגוע הזה 17 בני אדם. אתה נפצעת אבל רגע לפני בוא נדבר רגע על חנן אביטל לפני הפיגוע למה להיכנס ישר לפיגוע ספר הכל אה זה היה בדיוק שנה אחרי שהשתחררתי מהצבא עברתי את מלחמת יום כיפור הכל כמו שצריך והתחלתי ללמוד באיזה מכינה מחינה באוניברסיטת ברילן וכבר אז הייתי משוגע על יש בעצם מי שלא משוגע לעיר ירושלים ונסעתי לשבת וביום שישי בבוקר יצאתי להנעתי להסתובב קצת ברחוב יפו, ברחוב כיכר ציון, זה עוד קראו לזה כיכר ציון. בקיצור, עמדתי ליד ונשענתי על המקרר הטופת במשך רבע שעה

דיברתי עם דוד שלי, אח שלי, אמא שלי, הוא היה על וספה. וספה זה היה משהו אנחנו מדברים, מדברים, מדברים איך שאמרתי לו, טוב שבת שלום להתראות חציתי את הכביש. שמי שמכיר את כיכר ציון יש שמה הרב קוק

חנות פה של נעליים חליפה ופה עוד חנות שהייתה חציתי את הכביש ואז

התפוצץ

התפוצץ בעוצמה חזקה מאוד עוצמה גדולה מאוד

זאת אומרת עניין של כמה שניות בודדות ו

לא אז הייתי הולך לא נורא אלה שהיו יותר רחוקים מני כן הלכו כי פשוט מוד הפצצה בדרך כלל לגובה או לרגליים ואני נפצעתי קשה ברגל רגליים ממש רגל אחת כבר לקחו את הזה בתוך שניות מאומה ענקית והג'יפ הראשון של משמור הגבול הגיע ישר הכניסו אותי ככה עם הרגל ביד בתוך הג'יפ ועוד לא הרגשתי כלום רק שהתרסקתי על הרצפה אמרתי לעצמי או ככה מתים שמע ישראל וזה לא עוד לא הרגשתי שום דבר הג'יפ טס מהר אתה מכיר את ירושלים אתם מכירים את ירושלים

כן מכירים קצת

לא אחרי מחני יהודה קהל יש שמה בניין יפה זה היה שערי צדק הישן

הבית חולים הקלאסי של ירושלים יש שער הראשון הכניסו אותי אה שואלים אותי איך קוראים לך מהר אמר לי את השם ופתאום צעקותים עקבים זה הרדמו אותי באיזה כמות חזקה של מורפיום אני יודע להרדמה

ושר על אותי במלית לחדר ניתוח ושוב התעוררתי צעק הכניסו כמות גדולה של א הרדמה והייתי שמה בערך איזה שש שעות ניתוח חיברו לי את שני הרגליים למקום שלהם ובסדר זה היה יום שישי

הית היית ממש בסכנת קודם כל סכנת חיים

לא כי אני ממש ברגליים קצת לא יודע אם יכול להיות בסכנה הכל יכול להיות סכנה הכמות דם שיצאו ברגליים

כתוצאה מהאדרנלין שהיה לא הרגשת את הכאב עד שהגעת לבית החולה ושמה התחלת לעל החדר כן ואז אתה מרגיש כאב טופת וניתחו וניטחו וביום א לא העבירו אותי למחלקה האורתופדית ביום ראשון אמרו ההורים שלי באו ובכי כי זה היה שבת וזה שיכול להיות שרגל אחת רק שני רגליים רצו לקטוע את שני רגליים ואז לא אמרו בסוף אחת תשאר אבל בסוף נשארו שני

וואו איזה

אבל יש לי פלטינות ברגלים זה הרבה אני הרבה סו ניתוח

מה אני כשאני רואה את כל ה החיילים מהמלחמה האחרונה אני עם פרח של פעם בשבוע אני בבסיס צבאי והרבה פעמים בתל השומר עם החיילים שאני רואה אותם ואני אומר מה מחכה להם אתה יודע אתה רשמה הרבה בלי רגליים מחכה להם עכשיו מחייכים עליהם צחוקים מה נשמע וזהתחלו להיכנס לשגרה זה עבודה קשה עבודה

תגיד אה היה לך קשר מאוד מאוד מיוחד עם אב של רב שלום יקר לי

אתה יודע מי זה רבי שלקר

יש מי שלא יודע

א זה תראה לא אבל היום זה חזר בגדול יש כאלה אנשים אחרי אותם נהיים עוד יותר ענקים

נכון

אני מגיל 14 למדתי בישיבה תיכונית בצפ

רגע מתי בן כמה היית כשהיה ה פיגוע

א 21

21 ומתי הייתה ההכרות הראשונית שלך עם רב שלומ זה סיפור גדול. זה הייתי בן 14 אבל אתה גם מריין אותו שיהיה לך

כן אנחנו ביחד אנחנו שנינו מרעיינים אנחנו כרגע מרותקים אליך לא כשאני מדבר על רבי שלה מלא זה זה עולם אחר

כן

יותר מאשר הפיגוע זה כלום הייתי בן 14 למדתי בישיבה תיכונית ואז יום אחד הוא מגיע לצפת שמה למדתי שלה רק רצתי כי בישיבה ראש הישיבה רק שאני משוגע רק על מוזיקה ולא לומד ולא כלום הביא לי פטיפון ושני תקליטים אחד של פרחי אגודת ישראל

שמעת פעם על פרחיג ישראל

משהו ישר

לא זה הם שרו הראשונים א אזה מי האיש חפץ חיים אליך היקרה כל השים היפים האלה עם ברוך צ'יט

ותקלית אחד של בשלמרליך מאז כל החיים שלי השתנו הלכתי רציתי לכתוב הרב אומר לי לא מעורב וזה בקיצור חיכית עד שיצא מהאולם וכולם קופצים עליו מאז לא עזבתי אותו שהייתי חייל במקום לרוץ בחופשות הבית הייתי רץ לירושלים לשבת איתו זה אי אפשר להסביר דבר כזה

אתה היו לך היה לך קשר טוב איתו

קשר חזק ואחר כך אני אספר לך סיפור שלפני חמש שנים מישהו מצא ביוטיוב שיר מלפני 45 שנים לא 50 שנה בעצם רבי של מלה היה בוא לבקר בבית חולים והוא הלחין כתב שיר חונני כיב מועד כי מועד ולא ידעתי שזה עליי עד שלפני חמש שני מישהו אומר יש איזה קטע מהערוץ הראשון רב שלמה שר ואומר לך חברי היקר שנפצח עלנטל וזהו

לא מאמין השיר כי המועד נכתב עלי

זה עליי כן

איזה סגירת מעגל

לא אני אף פעם לא אין חתונה של של הציבור הדתי לאומי שלא שרים את השיר הזה שיר מאוד מוכר בטח אז עליך קיבועג

איזה יופי

בקיצור אז יש את זה הכל מוקלט איך שהואשר את זה בערוץ הראשון תוכנית שלום לבוא שבת עם צמדרים זהו בקיצור מאז בשבילי כל העולם כל העולם עד היום

תגידי מה מה מצאת אצל רב שלהם סתם ככה מה מהבן אדם קודם כל כן כן אגב אז א החרדים לא הספרדים בדרך כלל החרדים האשכנזים לא סבלו אותו

למה

כל כולם מסכ אני מכיר אותו

הייתה הייתה לו דרך קירוב מיוחדת שונה מה

סך הכל היה מחבק אנשים ונתן נשיקה במצח כולה זה זה כל הסיפור עשו מזה רחמנא ליצלן חוץ מזה זה הוא זה נשמה מעולם לא ראיתי אותו כעס לא היה לו דבר כזה כולו רבי של זה נשמה אחת גדולה ואני זוכר היינו הולכים להופעות שלו בירושלים אחר כך אצלו שעון זה רק היה המלצה

אומרים לו צריך להיות בת הוא היה בו ב-1 ואנשים מחכים אבל אחרי האופעה היינו הולכים בעיר העתיקה לאחד דוקור ריצ'י בעיר העתיקה

היינו יושבים שמה על הגגות ש בלילה שקט דממה לא היו לא מחבלים ולא תר לא כלום והוא עם הגיטרה יותר מספר סיפורים אין דברים כאלה היום וואחר כך לסיום היה מלכין עוד איזה שיר יחד איתם לאט לאט לאט עד שכולם שירים את זה יחד והנה עוד שיר נולד זה משהו

תגיד חנן אני רוצה רגע להחזיר אותך שנייה לפיגוע של א הפיגוע בכיכר ציון א הכרת שם א אנשים שעוד היו פצועים א היית היו שמה הרבה אבל כולם השתחררו בגלל שלי הייתה הבעיה ברגליים

הייתי חייב נשארתי שמה כמעט שבעה חודשים

שבעה חודשים הבית החולים

כן עם הפסקה באמצע כי פשוט מאוד איך להסביר לך את זה רגל אחד חיברו אותה עם הפלטינות הכל וזה ואחר כך היו צריכים לכסות אותה בבשר אז הייתי צריך לשכב רגל מחוברת עם הרגל הזו ככה בצורה כזו ששתי בערב במשך חודש בדיוק וואו

ככה רק על הכדורים כדורים ואז בסדר תשמע ואני בכל זאת אני אומר לך שיש פצועים יותר

במצב יותר קשה כי אתה פוגש אותם

נדמה לי שבמלחמה הזו לצערנו יש שלושה עיוורים שהתעברו

כן

יש יותר גרוע מזה אין

ועיוור זה נחשב כמת ויהיה זה בעיה ספק תגיד אתה מאוד אוהב מוזיקה באיזה בית גדלת

קודם כל הייתי רבי של ממנו שאבתי את כל

אבל זה היה בגיל 14 זאת אומרת ממי

15 16 17 מה

כן אבל קצת אחורה איזה עיר נולדת בישראל

לאי כלום אנחנו

נולדת בארץ ישראל

לא במרוקו נולדתי

מרוקו באיזה עיר

במרקש

מרקש

עכשיו תשמע כשבאנו אז בשנות ה-60 עלינו לארץ ב-61 אחד

עניים כולם לא אנחנו היינו אבל באו בארץ מהאוניה ידעו היו חכמולוגים דחפו אותנו למשאיות וזרקו אותנו בשילה בכל מיני מקומות באיזה מושב בצפון אליפלת ועד היום אני המשפחה שלי בגדול ברוך השם כן בגדול כולם המושבים שמה זה ועבדנו ראיתי כבשים גידלתי עוף עופות והייתי רק חולם על מוזיקה על משהו תשמע זה היה משהו

איפה איפה איפה למדת במרקש תלמוד תורה מה זה

לא מרקש הייתי קטן ואנו לקבלנקה

אוקיי

עד גיל שבע למדתי בתלמוד תורה ואיך איך הצ אתה זוכר פחות או יותר את ההו

קודם כל קודם כל הייתי עם פרחי ירושלים לפחות 12 פעמים במרוקו ודאי

כשהגענו שמה לפני 20 שנה פעם ראשונה להבדיל להבדיל את המשיח לא יקבלו כמו שקיבלו אותנו זה היה משהו מטריף

הקהילה היהודית

לא רק היהודים גם הערבים ערבים באו הרבה בשדה התעופה לא איזה ויזה ואיזה דרכון הכל שמה היהודים היו אז כבר היום לא נשאירו הרבה

כל יהודי שמ מגיע לשם זה מינימום משה רבנו

לא לא לא לא אולי אז היום כבר נשאירו בכזבלנקה נשאירו בקושי בקושי 700 יהודים אז לפני 20 שנה היו בערך איזה 8000

כאילו פורחת בתי כנסת גם היום בתי כנסת מלאים זה היה משהו מדהים

ספר לי קצת על ההורים שלך אבא

מה

ספר על ההורים שלך קצת

אבא שלי קורא לו דרויש היה לא חייט של המלך בטוח אבל

אה הוא לא היה

הוא טפר יותר טוב מהחייתים של המלך בטוח

התפלתי התפלתי אחד על המרוקאי היחיד שמוותר על התואר הזה זה כי הוא היה יותר מהזה של המלך

תסביר לי איך כולם היו החייתים של המלך שמה כל ברוך אוהב לספר פקפק לא אבל אב שלי אחר כך במושב גידל עופות וכבשים והיה גם השוחט של המושב אבל לא בשביל כסף הכל אדם פשוט ונפטר לפני איזה 10 שנים איזה אירוע מוכי אבל היה ממש כמו שהמרוקאים של פעם צדיקים כאלה לא לא תראה אותו לא אל קרטה ודברים כאלה אלא ממש יהודי תמים בהידיעה

הוא היה צדיק של מלך מלכי המלכים

לא של המלך של המלך של

תגיד מה הוא עשה כשהוא היה יצא לפנסיה הוא לא יצא קודם כל הוא היה גם כשבאנו לארץ א היה שוטר במשמר הגבול

כמה שנים עד שיצא לפנסיה

ואז

ואחרי איזה משהוזה משהו קטן סיפור נחמד כשהוא נפטר ר בשעה 12 בשערב הלוויה חצי העולם הגיע חסום כל המושב כולם אנשים אהבותו בגלל שה צדיק תמים ורק יש לי אמא שתה תחיה עוד הרבה שנים

אמן

א מרוקאיות המקוחות האלה אתה יודע צלול אז היא עומדת ליד הדוד שלי אח שלה הוא א בלוויה הוא דיבר נתן דרשה עליו מספר עליו שהוא היה ובאמת לא ידענו היה מקבל פנסיה מהצד הה ברוך השם מצבם היה טוב היה מקבל איזה 2000 ש₪ ועם מיד הי נוסע לחצור מחלק את זה לתלמידי חכמים תלמידי יש שיבה שהיו לומדים שמה

אז אמ אתה מרוקאי

היא אשתי מרוקאית

אבל אתה לא אבל אתם לא יודעים לא במרוקאית

אני חמותי מדברת מרוקאית חופשי אני מבין כבר מה היא אומרת

אז היא א הוא אומר היה לוקח את הכסף הזה ונותן אז אמא שלי אומרת במרוקאית דבתנערפליים שולפלושה עכשיו אני יודעת איפה הלכה כסף לא משנה זה ג אבל יש יש עדיין גם יש עדיין צדיקים כאלה תמימים

זכית זכית לאבא שהיה אוהב תלמידיך

אבל מצד אחד הוא היה קשוח איתנו משל הייתי מת הייתי לוקח איזה דיקט מנסה בשביל לעשות איזה גיטרה של טרח של טלם אבל זה בבית כנסת אנחנו מדברים על זה במשפחה הרבה וזה לא היו הילדים היו קופצים על סוכריות בבית כנס הכל אצל אבא שלי לא שב והייתי כמו במרוקו בפרשת פרשה קורא וחסר ש אני אפקש איזה מילה ממש

הבנתי שהוא שכשהוא היה יצא לפנסיה ישב ללמוד ישב ללמוד תורה כל ה

כל היום זה מה שהוא עשה זה עשה יש לו חדר כל מלא ספרים וזה ורק זה מה שהוא עשה אבל יש הרבה כאלה עדיין

תשמע טוב אתה גם שרטת בצבא היית סיפור עברת חתיכת סיפור בוא תשתף אותנו קצת בסיפור שלך בצבא ממלחמת יום כיפור

הייתי קודם כל טובות צעירים אבל היה ברדג סמתוך בכל הארץ במלחמה כשהתחילה המלחמה ואנחנו ביום כיפור היינו ברמת הגולן לא מסגרת הצבא סתם הקהילה שלנו במושב רצו א לספח לעצמם זה יישוב נחל הלל ופתאום בשתיים בצהריים הזרקות הזעקות ואוטובוסים מהר פינו את כולם רסעתי מיש וספה עד למושב לקחתי את הדברים ורצתי לבסיס ברמלה משמה שמה פיזרו אותנו. קודם כל היינו בביקעה קצת ואחר כך במסיני אר כולסים ל קראו לזה אפריקה לפאית וכל זה

שם הייתי חצי שנה

בודד למה הייתי חייל סדיר ככה היית הרבהב וכולם היו מלוואים נקים אחרי שלושה חודשים התחילו כל שניים לצאת לשבת עד שהגיעה התורס שלי אבל זה סם חוויות היה כיף כזה עברנו את זה ווב במלחמה עצמה הייתה שכל הזמן בבס ה היה שלב שהיית בנמל פור צעיד איך הגעת לשם

לא לפ עברתי אני הייתי בקילומטר זה הייתה נקודה האחרונה שמה גם עשו את הסכם השלום עם המצרים

כן

וזהו עד שזה םפזרו את כולם והגענו לשמה הנקודה הייתה הפסקת האש בום אמרו לנו נשארים פה היינו איזה גדוד קטן אני רק זוכר שבלילה שהגענו ככה

מה זה פה ה שם פורצעית

שם רעדנו פחד נשק ודמויות בבוקר שאנחנו קמים אנחנו אומרים שהגענו והתיישבנו בסיס הספקה של המצרים

וואו

מה מה אוכל אחי אצל המצרים

פול או לא או

פולפ

הכל קופסות פול ומנגו אף אחד באוד מנגו מיץ מנגו

וואו

מלא כמויות

בדקו אותכם מה שנקרא אם היה לה בעז אז הכמות הזו היו כבר מזמן יוצאים הכל היה

ואז בבוקר אתה קם אחרי זה פתאום אתה רואה כואב עליו בכל זאת אנחנו בני אדם החיילים ההרוגים שלהם זה אפילו שזה גויים מצרים כואב עלים על כל זה עד שזה נגמר הכל ו

ברוך השם הכל בזכות אריק שרון אריק שרון הוא שפתח את את התעלה לא עשה חשבון לאף אחד נכנסו ונהרגו אז הרבה בחווה הסינית ואז התחילו לזרום אחריו ואז סגרו על הארמיה השלישית של המצרים וזהו ואז לא הייתה להם אפשרות והפסקה שכל

שהיה הדבר הזה מליץ יושר עליו שזה יהיה מליץ יושר עליו לפחות ארג שרון

בלי לא בלי הפוליטיקה הוא היה פן לא מדברים פוליטיקה אבל אי אפשר לטלזיה לדבר על דברים כאלה אבל בגלל כל הפוליטיקה

כן ברור ברור ברור תגיד א פרחי ירושלים אתה כבר שנים שנים צ איך

גם 50 שנה כי בבית חולים התחלתי לטוות את כל הזה אבל לא קבתי אותו כפרחי ירושלים

אז איך

במקור הם היו ביחד עם פרחי לונדון שלי גאל צלק זכרונו לברכה הוא היה אבא שלו כל הפרחי ו עלה עלה לי רעיון אז היו כל כך הרבה פסטיבלים אמרתי אולי נעשה פסטיבל חסידי לילדים בבנייני אומה

יפה

וקיבלתי איזה מוכטה של כסף להסתדר מביטוח לאומי וזה רעזתי בגדול אספתי ילדים ולקחתי מוזיקאים תזמור צילמו את זה גם בערוץ הראשון הכל זהו ואז המקלה שהייתה על הבמה ממנה התחלנו גנו והגענו והיום ברוך השם ברוך השם הגעתי למצב שהקלטנו משהו כמו 600 שירים כל שבוע אני מקליט שיר כל שבוע

וואו ופני כמה ילדים בני כמה ילדים היום שם איזה

הילדים הראשונים היו כמעט בני 58 60

וואו

יש אחד מהם

פוגש אותם פוגש

אחד מהם שיצא מוזיקאי גדול אבל הוא לא רצה את זה הוא נשיא בית המשפט המחוז בירושלים קוראים לו משה סובל הוא ממש היה מוזיקה גנ אבל היה צור כל מיני אותו על המוזיקה הלך לבית המשפט

לא

כאן לא מדברים פוליטיקה רק זה אבל אבל בכל זאת

מי

אנחנו לא מדברים פוליטיקה אבל

לא אז אומר כל מיני לא יצאו הרבה תזמור נגני זמרים ותזמורות ויצאו כמה אחת כמו דודו דודרי אורל מליח וכ

וואו

תגיד אני חושב שאתה מהיחידים

כן שהיית ב-37 מדינות בעולם

הגעת לשמח יהודים

איפה שתרצה

סתם תשתף אותי בתחושה הזאת אני לא אגיע ל-37 מדינות

מאיפה מאיפה אתה במקור

אני במקור מבת ים

לא נורא

העגר הבריאות

אה תשמע הגעתי ל

אבל המשפחה של אשתי מאשדוד אשדוד זה ה המקום של המרוקאים שם

אוי לרשם אוי סתם אבל זה בשביל צחוק כולנו אבל חוץ ממרוקו שזה היה באמת בשביל התרגשות גדולה תשמע אה כשהגענו להופעה הראשונה במרוקו עברתי קצת אז א הקהילה לקחו אולם שנקרא אלפרח עולם הכי גדול של 800 מקומות וזה שהביא אותי קרוב משפחה שלי שסדה לי את כל הז אומר לי אני מקווה שיבוא איזה מאנשים ככה שלא שלא יעלה מ-1200 איש

ו

גם ערבים שמו כיסאות בחוץ כיסא ובמרוקו בכלל בעולם לא לוחץ קוברץ הכל רלקס אין שמה מרוקאים העצבנים כל העצבנים פה בבית באולם הכל מלא ומשנה עד 10 זה רק דנדני התזמורת אנדלוסית שמנגת זה דבר רגיל אחר כך כשהזמין אותנו ראש הקהילה תחיל לדבר ג'למו בצרפתים מחשב אמרו לו יאללה תראה כבר תרדים איך שהילדים עלו העולם כמעט נפל

וואו ו

לפני כמה שנים זה היה

בדיוק 20 שנה

20 שנה

והשיר השני תמיד היה אז היה להית משיח משיח והיה לי סולן אתיופי

ברגע שעשה משיח משיח הערבים נפלו שמה מתרגשות בדיאנה שלנו זה שלנו אמרו יאלו זה שלנו

לא משנה זה היה בעוצמה גדולה אחר כך אני עובר מקום אחר בברזיל שם פאולו אופנו א פעמיים היינו שמה פעם השנייה מי אנחנו כולנו ילדים מהארץ באולם כמו בענייני הומה 3000 מקומות יום אחרי יום אחרי יום אי אפשר להשיג כרטיסים

וואו כלום אני אומר לה מי אנחנו אז הסביר לי קודם כל רובם גויים לא היהודים אין כבוד כזו אומר ברגע שהגויים שמה הם דתיים מאוד ואוהבי ישראל אין שמה אנטישמים

כשם רואים תמונה של ילדים היא עם כיפה ירושלים זה עושה להם את זה בלב ואז הכנתי תוכנית עם א

אתה דובר אנגלית חנן

אנגלית כן אז אז הסתדרת איתם

צרפתית לא אני לא מצליח כמה שלמדתי גם במרוקה הייתי ילד קטן וגם בצרפת כמה שאני נוסע לצרפת שפה קשה

אבל בצרפת הנו תקופות שהיינו ממלאים אולמות מות הסיס שלי זה היה עם מדריקו מסאס באולימפיה כמה אנשים נכנסים שם

לא לא שזה מלא אתה יודע מי זה אנריקו מסיאס

ודאי

אנריקומסיאס להגיע אליו לא שאנחנו היינו אורחים שלו הוא היה אורח שלנו הייתה תקופה כל כך עם

אבל גם היום אתם נמצאים בכל מקום בכל

אסי כבר את האמת מאז ה לא המלחמה מאז א קורונה

כן

הכל ירד גם היהודים זה לא מה שהיה פעם פעם היית מגיע מהארץ זה וואו היום בסדר כולם באים במטוס בבוקר בערב חוזרים הביתה כמעט ממש יש הרבה יהודים שמה יש להם עסקים שמה

יש לו דירה באשדוד בא עובד כל השבוע כל השבוע ויש לו גם דירה שמה זה מה זה לא זה

משהו אחר תגיד מה סדר היום שלך היום

אני כמעט כל א כל שבוע אני חייב אני מקליט שיר אז לי מה אני אעשה לוקח לי 10 דקות לכתוב שיר את המילים ואני אגסוד עכשיו יש את איך קוראים לזה כן ai את האמת נעזרתי בה אבל לא אתה כתוב לה תכתבי לי שיר על חייל שנהרג יש נות את הכל אבל לוקח רק כמה הכתיבה שלי שורה זה סתם זה מלחינים ואז עובדים על זה מאבדים עם המוזיקה עם הכל ופעם בשבוע יש לי חזרות עם הילדים אבל העיקר העבודה שלי זה בערב כמעט כל הערב אנחנו מופיעים כמעט כל הערב

החתונות אומר מצוות מה לא פעם בשבוע לחייל צהל ואני נותן

אתה מקדיש את החיים שלך ממש בשביל הדבר הזה שאנשים

זה מה שיש לי מה אני יכול כבר לעשות אני חוזר ב1ח בלילה מתמוטט במיטה וקם בש בבוקר לבית כנסת זה בסדר אבל יש עוד דבר אחד

אני מופיע הרבה התנדות מי שמתקשר אני לא יכול להגיד ללא אז היום גם יש לנו אחד יש בחיפה איזה מלון קטן מלונית כזו ובעלת הבית היא מזמינה כל הזמן את כל הנכים ילדים

וואו

חרדים וגם לא חרדים לעיקר חרדים איזה 100 עם המשפרות שלהם ואוכל והכל אז הוא לא יכול להגיד לה לא רוצה

איזה יופי זה לב יהודי לב יהודי פועם תגיד חנן אתה כותב המון שרים אתה כותב להרבה מאוד

מה אתה שומע בעצמך

רח קרליבך מרגיע אותי באמת

אה הכל טוב היום ביוטיוב אתה יכול הכל אבל כואב ללב שלפני כמה שנים מישהו שכן גם היה משוגע על קרליבך אומר לי אמרתי לו יש לי תקליטים שלו הוא רק להקליט הביאתי לו 15 תקליטים

הלך

לקח אותם נעלה מהם זה זה היום שווה הרבה כסף אבל בלי כסף תקליטים קרליבך

מה עם פריד בן דוד בן דוד כן פריד לא כל כך

אתה פחות שיותר בכיוון של פריד פריד

יצחק יש איזה זמר בחור חרדי זיב יחזקא

כן שרון

שמע הערבים א בתחנת דלק אומר לי זה הזמר הכי גדול שיש לכם אבל הוא בחור עצלן שמעתי לא כל כך ב

אני שומע כשהוא שאל אין את העומרי עם תזמורת כזו והוא מדייק זה וחוץ מזה להקות צביות של פעם שגדלנו עליהם כמו גל בשן והזמרים הישראלים של פעם אבל מספיק תן לי זה וזוכר של קר למוח ואני גח

תגיד איך נראית השבת שלך שולחן שבת כל הזמן שירים אז

שבת כן שבת לא

מה הכוונה הכוונה שבת אחת אני ואשתי והבן וזה אחר כך שבת שנייה הילדים הגדולים הם אחד וזה בשבילי חגיג הקטנטנים האלה ויש לי

שאר כל הזמן קרליבך רק קרליבך

לא אנחנו שרים רגיל כמו כולם זה אבל קריבך זה בנ

מה השיר הבולט איזה שיר בולט בשולחן

אה כל מה שהולך כל פעם עכשיו הולך הרבה יותר אישריבו עקיבא כל זה אז הם מביאים איך אני יודע אני יד על הדופק כשאנחנו עושים להופעה ילדים הם הם הפידבק שלי שאלים איזה שם השם אנחנו הולכים להקליט אותו אתה מבין על זה אני תמיד נשאר

אם אם אני אשאל אותך א מי הדמות התורנית שמשפיעה עליך מאוד חוץ מהרב קרלי בסליחה בבית התורה זה רק של אשתי יש לי אישה צדיקה בה הידיעה אצלה כל הזמן הידברות

זה

כל הזמן הידברות

אז היא רואה אותנו עכשיו

לא היא במקרה לקחת לקופת חולים אבל היא תראה את זה אחר כך נעביר את זה

כן בשידור החוזהר ו אה עם המזרחי כל ה זה הולכת כל הכנסים בבניינ זה

תגיד את

משהו קטן צ אחת זה

גרתי בירושלים גם כשנפצעתי וגרתי אחר כך זה וכשהכרתי את אשתי התחתנתי היא לא רצתה בשום אופן לשמוע על ירושלים לא יעזור לא רוצתה לא ירושלים וה ואז למדה גם באוניברסיטת בר אילן הגענו לפשרה כשהיא תגמר לי את הלימודים לחזור לירושלים איזה ירושלים איזה אז כל החברים שלה כולם עברו לכפר אברהם ואח כדר גנים היום רק תגיד לה ירושלים מרדתני כל מה שצריך כסף אני אביא הכל אני רוצה להרוש נשאר כי אני לא יכול להתחיל מחדש ואני אלך עם עגלות במחנה יהודה עם ירקות זה לא תגיד למדת אצ אצל הרב שמואל זילברמןמה נכון

כן

א אתה בקשר הוא ה קרא לברמן הוא כבר נפטר

אה נפטר ואתה טבע לך את זה דרך אתה הולך לפי ה

כן זה רבנים של בצפת פעם הרי תמיד שפת זה הייתה עיר קדושה כל הרבנים וזה הוא ראש הישיבה היה כזה דרווי שכל הישיבה כולה היינו כל מחזור איזה 70 80 תלמידים והוא התייחס לכל תלמיד כמו שצריך זה חשוב כמה זה חשוב תגיד חנן

מה אתה מאחל לעצמך

היום רק שיהיה לי עוד כוח והקדוש ברוך הוא נותן לי עוד כוח אני כל הזמן תן לי רק לכתוב שיר לא תגיד עכשיו שיר על מי שתרצה אני יושב וכותב את זה במהירות יש לי את זה בטעם כל הזמן ובעזרת השם נמשיך שתמיד יהיה כוח וכוח וכוח

אמן שן לך כוחות תמשיך לשמח את עם ישראל כמו שאתה עושה

תודה רבה

תודה רבה שבאת אלינו

תודה רבה עכשיו הבמה כולה היא שלך ‏Ja.